שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזה בז הוא הדורס הקטן ביותר בעולם?
העוף הדורס הכי קטן בעולם הוא בז גמד אפריקני (Polihierax semitorquatus) שחי בעיקר במזרח ובדרום אפריקה.
מוטת כנפיו של הדורס הקטן הזה היא 60 סנטימטר בלבד ומשקלו רק 60 גרם!
הנה בז הגמד האפריקני:
http://youtu.be/sdJ05rlcHpc?t=18s
מהו אנקור והאם הוא הדרור?
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
מהו הבולבול ומה סוד שירתו היפה?
הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה. למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.
הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.
הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.
הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.
במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.
בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקל. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.
הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):
https://youtu.be/OasdTUWmJMI
בשעת האוכל:
https://youtu.be/iMmh75LBWRg
גוזלי הבולבול:
https://youtu.be/ZI0RRbEcADU
שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):
https://youtu.be/SVam4snSufs
ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):
https://youtu.be/QfKx87bUtlA
איך משקה הקוקייה הרצנית את הגוזל בנוזלים?
לקוקייה הרצנית (Roadrunner ובתרגום חופשי "אצנית דרכים") שני מיני קוקיות הנפוצים באמריקה הצפונית והמרכזית - שני מינים של קוקייה רצנית - קוקייה רצנית גדולה והקוקייה הרצנית הקטנה.
שמה בא מהריצה המהירה שלה ודרך הבריחה מטורפים שהיא מזוהה איתה. כי מה שמאפיין את הקוקייה הרצנית הוא יכולתה לרוץ במהירות של עד 35 קילומטרים בשעה. המדהים הוא שהיא מעדיפה לרוץ על פני לעוף ואם היא כבר מעופפת הרי שזה בעיקר בכדי להימלט מטורפים מהירים ממנה, כמו זאבי ערבות.
הקוקייה האצנית חיה באזורים פתוחים, אזורי ערבה ומדבריות. היא ניזונה בעיקר מחרקים, זוחלים קטנים ונחשים ארסיים.
הקוקייה הרצנית ידועה גם בדרך החכמה במיוחד בה היא מאכילה את גוזליה ומספקת להם נוזלים. כשהיא מזינה את גוזליה, היא לא מרפה מהמזון שהיא נותנת לפיותיהם הפעורים.
בכך היא מאפשרת לרוק שלה לזלוג ממקורה שלה, אל פיו של כל גוזל ובדרך זו היא מוודאת שהגוזל קיבל מספיק נוזלים.
הנה הקוקיה הרצנית מושכת את הזמן בזמן ההאכלה:
http://youtu.be/N8hA8FMIXTg
וכשהגוזלים גדולים יותר, הקוקיה רצנית כבר לא צריכה להשהות את מסירת המזון:
http://youtu.be/3m28sBNgfjI
מה מיוחד בציפור רובין, אדום החזה?
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
איך שימש השלדג לשיפור של רכבות הקליע?
בישראל 3 מיני שלדגים, כולל שלדג לבן-חזה, שלדג גמדי ופרפור עקוד. שלושתם שולים דגים מהמים ומכאן שמם.
אבל בואו נעבור רגע ליפן.
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
כך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע:
https://youtu.be/poNUiJ7x2CE
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
גם לצה"ל נתן השלדג השראה ביחידה המעולה שנקראת על שמו (עברית):
https://youtu.be/oFgFmbYbl8M
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדסים להנדס:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes
מה מיוחד בצוצלת ולמה שמה "יונה צוחקת"?
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
האם הג'אקו הוא הציפור החכמה בטבע?
התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.
אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.
ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.
הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר עברית (עברית):
http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk
תכונותיו המדהימות של האפרור האפריקני אלכס:
https://youtu.be/nmJnLlMIEN0
זו הציפור החכמה בטבע:
https://youtu.be/LJdrZ_34T1g
ראו את המחזיק בשיא גינס מבריק:
https://youtu.be/BmstxZfDXrU
בשבי:
http://youtu.be/xpgVL0hisCk
מנהל שיחה:
http://youtu.be/7rfGEtALHYs
ומדבר לעצמו:
http://youtu.be/CWSj02uIJW4
מהי דוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל?
בשנת 2008 ולאחר הליך בחירה ארוך שכונה "תחרות הציפור של המדינה" ואורגן על-ידי החברה להגנת הטבע, הכריז נשיא המדינה שמעון פרס על הדוכיפת (Hoopoe) כציפור הלאומית של ישראל.
אבל הדוכיפת, במקביל, היא שנואת נפשם של ציידי הציפורים. כשהיא נמצאת במצב של לחץ, היא מסוגלת להזריק נוזל מסריח מהכיס שלה כמנגנון הגנה. זו תכונה מרגיזה שהפכה אותה פחות אהובה בעיני הצייד שרוצה לשוב הביתה ללא ריח רע בבגדיו.
אך הציפור המיוחדת הזו מתהדרת בשורה נדירה של נוצות, במעין כתר על ראשה. שאר נוצותיה הן בצבעי זהוב-קינמון, עם פסים שחורים ולבנים בכנפיים ובזנב.
מאפיין ייחודי של הדוכיפת הוא הקול שלה - קריאה חוזרת ונשנית של "הוּפ הוּפ הוּפ", שממנה גם נגזר שמה.
זוהי ציפור קרקע שמתמחה בחיפוש חרקים, זחלים ותולעים בעזרת מקורה הארוך והמעוקל.
הדוכיפת נודדת ועוברת דרך ישראל בדרכה בין אירופה לאפריקה, אך חלק מהאוכלוסייה מקנן גם בארץ. היא מעדיפה שטחים פתוחים, עם עצים בודדים ומקננת בחורים שבגזעי עצים או בקירות.
בתרבויות העבר השונות זכתה הדוכיפת להערכה רבה. במצרים העתיקה היא הייתה סמל של ברכה, הסינים רואים בה סמל של אושר וברכה. באיסלאם היא נחשבת לציפור חכמה שבעבר העבירה מסרים בין המלך שלמה למלכת שבא.
הנה שיר הדוכיפת עם תכונותיה ותודותיה לבחירה כציפור הלאומית (עברית):
https://youtu.be/87JDAVEBrXg
קריאת הדוכיפת המקסימה:
https://youtu.be/8vNj9FM6g4Y
מנגנון ההגנה נגד טורפים וציידים:
https://youtu.be/Nch_6t2Gcjg
תכונות הדוכיפת:
https://youtu.be/XmZy3HnAJZw
העוף הדורס הכי קטן בעולם הוא בז גמד אפריקני (Polihierax semitorquatus) שחי בעיקר במזרח ובדרום אפריקה.
מוטת כנפיו של הדורס הקטן הזה היא 60 סנטימטר בלבד ומשקלו רק 60 גרם!
הנה בז הגמד האפריקני:
http://youtu.be/sdJ05rlcHpc?t=18s
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה. למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.
הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.
הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.
הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.
במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.
בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקל. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.
הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):
https://youtu.be/OasdTUWmJMI
בשעת האוכל:
https://youtu.be/iMmh75LBWRg
גוזלי הבולבול:
https://youtu.be/ZI0RRbEcADU
שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):
https://youtu.be/SVam4snSufs
ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):
https://youtu.be/QfKx87bUtlA
לקוקייה הרצנית (Roadrunner ובתרגום חופשי "אצנית דרכים") שני מיני קוקיות הנפוצים באמריקה הצפונית והמרכזית - שני מינים של קוקייה רצנית - קוקייה רצנית גדולה והקוקייה הרצנית הקטנה.
שמה בא מהריצה המהירה שלה ודרך הבריחה מטורפים שהיא מזוהה איתה. כי מה שמאפיין את הקוקייה הרצנית הוא יכולתה לרוץ במהירות של עד 35 קילומטרים בשעה. המדהים הוא שהיא מעדיפה לרוץ על פני לעוף ואם היא כבר מעופפת הרי שזה בעיקר בכדי להימלט מטורפים מהירים ממנה, כמו זאבי ערבות.
הקוקייה האצנית חיה באזורים פתוחים, אזורי ערבה ומדבריות. היא ניזונה בעיקר מחרקים, זוחלים קטנים ונחשים ארסיים.
הקוקייה הרצנית ידועה גם בדרך החכמה במיוחד בה היא מאכילה את גוזליה ומספקת להם נוזלים. כשהיא מזינה את גוזליה, היא לא מרפה מהמזון שהיא נותנת לפיותיהם הפעורים.
בכך היא מאפשרת לרוק שלה לזלוג ממקורה שלה, אל פיו של כל גוזל ובדרך זו היא מוודאת שהגוזל קיבל מספיק נוזלים.
הנה הקוקיה הרצנית מושכת את הזמן בזמן ההאכלה:
http://youtu.be/N8hA8FMIXTg
וכשהגוזלים גדולים יותר, הקוקיה רצנית כבר לא צריכה להשהות את מסירת המזון:
http://youtu.be/3m28sBNgfjI
מיני ציפורים
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
בישראל 3 מיני שלדגים, כולל שלדג לבן-חזה, שלדג גמדי ופרפור עקוד. שלושתם שולים דגים מהמים ומכאן שמם.
אבל בואו נעבור רגע ליפן.
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
כך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע:
https://youtu.be/poNUiJ7x2CE
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
גם לצה"ל נתן השלדג השראה ביחידה המעולה שנקראת על שמו (עברית):
https://youtu.be/oFgFmbYbl8M
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדסים להנדס:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.
אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.
ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.
הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר עברית (עברית):
http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk
תכונותיו המדהימות של האפרור האפריקני אלכס:
https://youtu.be/nmJnLlMIEN0
זו הציפור החכמה בטבע:
https://youtu.be/LJdrZ_34T1g
ראו את המחזיק בשיא גינס מבריק:
https://youtu.be/BmstxZfDXrU
בשבי:
http://youtu.be/xpgVL0hisCk
מנהל שיחה:
http://youtu.be/7rfGEtALHYs
ומדבר לעצמו:
http://youtu.be/CWSj02uIJW4
בשנת 2008 ולאחר הליך בחירה ארוך שכונה "תחרות הציפור של המדינה" ואורגן על-ידי החברה להגנת הטבע, הכריז נשיא המדינה שמעון פרס על הדוכיפת (Hoopoe) כציפור הלאומית של ישראל.
אבל הדוכיפת, במקביל, היא שנואת נפשם של ציידי הציפורים. כשהיא נמצאת במצב של לחץ, היא מסוגלת להזריק נוזל מסריח מהכיס שלה כמנגנון הגנה. זו תכונה מרגיזה שהפכה אותה פחות אהובה בעיני הצייד שרוצה לשוב הביתה ללא ריח רע בבגדיו.
אך הציפור המיוחדת הזו מתהדרת בשורה נדירה של נוצות, במעין כתר על ראשה. שאר נוצותיה הן בצבעי זהוב-קינמון, עם פסים שחורים ולבנים בכנפיים ובזנב.
מאפיין ייחודי של הדוכיפת הוא הקול שלה - קריאה חוזרת ונשנית של "הוּפ הוּפ הוּפ", שממנה גם נגזר שמה.
זוהי ציפור קרקע שמתמחה בחיפוש חרקים, זחלים ותולעים בעזרת מקורה הארוך והמעוקל.
הדוכיפת נודדת ועוברת דרך ישראל בדרכה בין אירופה לאפריקה, אך חלק מהאוכלוסייה מקנן גם בארץ. היא מעדיפה שטחים פתוחים, עם עצים בודדים ומקננת בחורים שבגזעי עצים או בקירות.
בתרבויות העבר השונות זכתה הדוכיפת להערכה רבה. במצרים העתיקה היא הייתה סמל של ברכה, הסינים רואים בה סמל של אושר וברכה. באיסלאם היא נחשבת לציפור חכמה שבעבר העבירה מסרים בין המלך שלמה למלכת שבא.
הנה שיר הדוכיפת עם תכונותיה ותודותיה לבחירה כציפור הלאומית (עברית):
https://youtu.be/87JDAVEBrXg
קריאת הדוכיפת המקסימה:
https://youtu.be/8vNj9FM6g4Y
מנגנון ההגנה נגד טורפים וציידים:
https://youtu.be/Nch_6t2Gcjg
תכונות הדוכיפת:
https://youtu.be/XmZy3HnAJZw
איך הלייר היא החקיינית המופלאה של הטבע?
אם הייתם הולכים ביער-עד ושומעים אזעקה של כלי רכב, או קליקים של מצלמות, סביר שהייתם חושבים שמישהו מתח אתכם, נכון?
ובכן, לא ממש.. ציפור הלייר (Lyrebird) האוסטרלית היא ציפור שיר נהדרת אבל היא גם חקיינית מדהימה. אין כמותה כדי לחקות עשרות מיני ציפורים אחרות.
אך אלה לא רק ציפורים שהיא יודעת לחקות. הלייר האוסטרלית מחקה בהצלחה גם כלי עבודה כמו פטיש, מקדחה, קליקים של מצלמות, קולות אזעקה של כלי רכב, קולות ניסור, מסורים חשמליים ועוד.
היכולת של ציפור הלייר לחקיינות יוצאת דופן היא נדירה במיוחד, כי אלה לא רק קולות טבעיים של ציפורים ובעלי חיים שהיא מוכשרת לחקות, אלא גם צלילים ומלאכותיים שהיע מזהה ומייצרת בצורה מדהימה.
הנה ציפור הלייר האוסטרלית:
https://youtu.be/wSaTMKnS0o4
כך תגלו אותה בטבע:
http://youtu.be/VRpo7NDCaJ8
על ציפור הלייר וחיקוייה המדהימים:
http://youtu.be/XjAcyTXRunY
ותיאור של ציפור הלייר האוסטרלית לעומק, כשהכל נפתח בצליל של מסור שרשרת:
http://youtu.be/WeQjkQpeJwY
אם הייתם הולכים ביער-עד ושומעים אזעקה של כלי רכב, או קליקים של מצלמות, סביר שהייתם חושבים שמישהו מתח אתכם, נכון?
ובכן, לא ממש.. ציפור הלייר (Lyrebird) האוסטרלית היא ציפור שיר נהדרת אבל היא גם חקיינית מדהימה. אין כמותה כדי לחקות עשרות מיני ציפורים אחרות.
אך אלה לא רק ציפורים שהיא יודעת לחקות. הלייר האוסטרלית מחקה בהצלחה גם כלי עבודה כמו פטיש, מקדחה, קליקים של מצלמות, קולות אזעקה של כלי רכב, קולות ניסור, מסורים חשמליים ועוד.
היכולת של ציפור הלייר לחקיינות יוצאת דופן היא נדירה במיוחד, כי אלה לא רק קולות טבעיים של ציפורים ובעלי חיים שהיא מוכשרת לחקות, אלא גם צלילים ומלאכותיים שהיע מזהה ומייצרת בצורה מדהימה.
הנה ציפור הלייר האוסטרלית:
https://youtu.be/wSaTMKnS0o4
כך תגלו אותה בטבע:
http://youtu.be/VRpo7NDCaJ8
על ציפור הלייר וחיקוייה המדהימים:
http://youtu.be/XjAcyTXRunY
ותיאור של ציפור הלייר האוסטרלית לעומק, כשהכל נפתח בצליל של מסור שרשרת:
http://youtu.be/WeQjkQpeJwY
מה הנקר עושה לעץ?
הנקר (Woodpecker) נקרא כך על שום המקור שלו, בו הוא מנקר בגזעי עצים. הנקר ניזון בעיקר מזחלים של חרקים שאותם הוא דולה מהעצים.
את רוב מזונו הוא מוצא בתוך הגזעים, לרוב עצים רקובים או זקנים, בהם קל יותר לאתר זחלי חרקים, או חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ.
בחורים הללו בגזע הוא מוצא את הטרף ושולה אותו משם בלשונו הארוכה. בנוסף לאיתור זחלים של חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, מהוות הנקישות גם הכרזה על הגזע כ"רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.
אבל בנוסף להיותם מקור למזון והכרזת טריטוריה, החורים שיוצר הנקר בגזעי העצים משמשים לא פעם גם כאתרי קינון. לעתים הוא בונה לו קן בחור הגדול שיצר. כך יוצר הנקר לנקבה ולגוזלים מקום מחסה ומחבוא.
בדרך כלל הנקר אינו בולט על העצים. נוכחותו מתגלה בעיקר כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.
בזמן הקידוח בגזע העץ, נע ראשו של הבקר במהירות גדולה מאוד. הנקר אדום הראש, למשל, מניע את ראשו במהירות שמגיעה עד 21 קילומטרים לשעה.
החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. עם הזמן גילו מדענים שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.
כך או כך, על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.
הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:
http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0
נקר מגלאני:
http://youtu.be/vD7TplOW27Q
וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:
http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
הנקר (Woodpecker) נקרא כך על שום המקור שלו, בו הוא מנקר בגזעי עצים. הנקר ניזון בעיקר מזחלים של חרקים שאותם הוא דולה מהעצים.
את רוב מזונו הוא מוצא בתוך הגזעים, לרוב עצים רקובים או זקנים, בהם קל יותר לאתר זחלי חרקים, או חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ.
בחורים הללו בגזע הוא מוצא את הטרף ושולה אותו משם בלשונו הארוכה. בנוסף לאיתור זחלים של חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, מהוות הנקישות גם הכרזה על הגזע כ"רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.
אבל בנוסף להיותם מקור למזון והכרזת טריטוריה, החורים שיוצר הנקר בגזעי העצים משמשים לא פעם גם כאתרי קינון. לעתים הוא בונה לו קן בחור הגדול שיצר. כך יוצר הנקר לנקבה ולגוזלים מקום מחסה ומחבוא.
בדרך כלל הנקר אינו בולט על העצים. נוכחותו מתגלה בעיקר כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.
בזמן הקידוח בגזע העץ, נע ראשו של הבקר במהירות גדולה מאוד. הנקר אדום הראש, למשל, מניע את ראשו במהירות שמגיעה עד 21 קילומטרים לשעה.
החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. עם הזמן גילו מדענים שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.
כך או כך, על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.
הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:
http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0
נקר מגלאני:
http://youtu.be/vD7TplOW27Q
וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:
http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
מה הופך את הסנונית למביאת האביב?
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
מהי מיינה, הציפור השתלטנית?
מוצאה מהודו ודרום-אסיה, מיינה מצויה (Common Myna) ממשפחת הזרזיריים (Sturnidae) היא הפולשת המצליחה ביותר מהציפורים שפלשו לישראל. בעולם היא נכללת בין מאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.
אם בתרבות ההודית נחשבת המיינה לציפור קדושה ומופיעה במיתולוגיה כשליחה של האלים, בחיים האמיתיים, כפולשת עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן, היא אגרסיבית, חצופה, פולשת למרפסות ואף דירות וצווחת בקולי קולות. היא יודעת לפזר אזהרות ואז לתקוף ציפורים, זוחלים, בעלי חיים ובני אדם. נפוצה מאוד בגינות, בשדות בפארקים של הערים ובחניות ציבוריות ושם היא יודעת להסביר לציפורים אחרות, בכל מיני דרכים, שזה כבר לא המקום שלהן.
מאפייניה הכי בולטים הם המקור הצהוב הבולט על רקע גוף שחור, רגליה הצהובות וכתמים צהובים סביב העין. מאפיינים התנהגותיים? - ללא ספק הטבע הדי אגרסיבי שלה והתנהגותה הקולנית במיוחד.
ידועה ביכולות החיקוי שלה, כולל קולות אנושיים ואף מילים שלמות. קולה הצווחני והמגוון עוזר לה גם הוא, אך כשהיא רוצה בכך, המיינה היא ציפור שיר נהדרת. היא ניזונה מפריטי מזון מגוונים, כולל זרעים, פירות, חרקים ולא מעט שאריות של בני אדם. יכולתה לחקות קולות אנושיים ולעיתים אפילו מילים שלמות.
משערים שאצלנו בישראל היא התרבתה מזוג ציפורים שככל הנראה ברח מאטרקציית הציפורים "צפארי" בפארק הירקון. בהמשך היא התרבתה כרצונה ויש היום מאות אלפי מיינות מצויות (ואולי כבר מיליונים) שהשתלטו על מרבית תל אביב והערים השוכנות מסביבה.
כאחד המינים הפולשים לישראל, המיינה מחוללת בעיות סביבתיות של ממש ושינוי נורא במאזן האקולוגי של העשורים האחרונים. בהיותה תחרותית מאוד, מן הסתם על מה שחשוב לה, היא דוחקת מיני ציפורים ועופות מקומיים ומשפיעה באופן קשה על מערכות אקולוגיות שלמות, במיוחד בערים.
את הדרור למשל, שבעבר נחשב לציפור הנפוצה ביותר בישראל, קשה כבר לראות בעיר ויש אזורים שלמים בארץ שכבר לא ניתן לראות יותר.
הנה פלישת המיינה המצויה לישראל (עברית):
https://youtu.be/glVHuJQ6d78
כך המיינה המצויה הפכה לתמרור אזהרה ממינים פולשים (עברית):
https://youtu.be/OtmGJNluY_4
ציפי המיינה המקסימיינה (עברית):
https://youtu.be/uhMbFHfHNAw
רק אנחנו כאן - מיינות מצויות בגינה (ללא מילים):
https://youtu.be/ZmPn8CwfGaQ
המיינה יחד עם הדררה הם שני המינים הפולשים הבולטים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4mZkVaYhoY8?long=yes
מוצאה מהודו ודרום-אסיה, מיינה מצויה (Common Myna) ממשפחת הזרזיריים (Sturnidae) היא הפולשת המצליחה ביותר מהציפורים שפלשו לישראל. בעולם היא נכללת בין מאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.
אם בתרבות ההודית נחשבת המיינה לציפור קדושה ומופיעה במיתולוגיה כשליחה של האלים, בחיים האמיתיים, כפולשת עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן, היא אגרסיבית, חצופה, פולשת למרפסות ואף דירות וצווחת בקולי קולות. היא יודעת לפזר אזהרות ואז לתקוף ציפורים, זוחלים, בעלי חיים ובני אדם. נפוצה מאוד בגינות, בשדות בפארקים של הערים ובחניות ציבוריות ושם היא יודעת להסביר לציפורים אחרות, בכל מיני דרכים, שזה כבר לא המקום שלהן.
מאפייניה הכי בולטים הם המקור הצהוב הבולט על רקע גוף שחור, רגליה הצהובות וכתמים צהובים סביב העין. מאפיינים התנהגותיים? - ללא ספק הטבע הדי אגרסיבי שלה והתנהגותה הקולנית במיוחד.
ידועה ביכולות החיקוי שלה, כולל קולות אנושיים ואף מילים שלמות. קולה הצווחני והמגוון עוזר לה גם הוא, אך כשהיא רוצה בכך, המיינה היא ציפור שיר נהדרת. היא ניזונה מפריטי מזון מגוונים, כולל זרעים, פירות, חרקים ולא מעט שאריות של בני אדם. יכולתה לחקות קולות אנושיים ולעיתים אפילו מילים שלמות.
משערים שאצלנו בישראל היא התרבתה מזוג ציפורים שככל הנראה ברח מאטרקציית הציפורים "צפארי" בפארק הירקון. בהמשך היא התרבתה כרצונה ויש היום מאות אלפי מיינות מצויות (ואולי כבר מיליונים) שהשתלטו על מרבית תל אביב והערים השוכנות מסביבה.
כאחד המינים הפולשים לישראל, המיינה מחוללת בעיות סביבתיות של ממש ושינוי נורא במאזן האקולוגי של העשורים האחרונים. בהיותה תחרותית מאוד, מן הסתם על מה שחשוב לה, היא דוחקת מיני ציפורים ועופות מקומיים ומשפיעה באופן קשה על מערכות אקולוגיות שלמות, במיוחד בערים.
את הדרור למשל, שבעבר נחשב לציפור הנפוצה ביותר בישראל, קשה כבר לראות בעיר ויש אזורים שלמים בארץ שכבר לא ניתן לראות יותר.
הנה פלישת המיינה המצויה לישראל (עברית):
https://youtu.be/glVHuJQ6d78
כך המיינה המצויה הפכה לתמרור אזהרה ממינים פולשים (עברית):
https://youtu.be/OtmGJNluY_4
ציפי המיינה המקסימיינה (עברית):
https://youtu.be/uhMbFHfHNAw
רק אנחנו כאן - מיינות מצויות בגינה (ללא מילים):
https://youtu.be/ZmPn8CwfGaQ
המיינה יחד עם הדררה הם שני המינים הפולשים הבולטים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4mZkVaYhoY8?long=yes
מהו התוכי הגדול בעולם?
מין התוכי הגדול בעולם הוא התוכי שנקרא ארה יקינטונית (Hyacinth macaw). משקל הארה היקינטונית הוא כקילו וחצי ואורכו של הגדול שבתוכים מגיע למטר שלם!
הארות היקינטוניות מכונות על ידי רבים גם "המקאו הכחול". הן בעלות אופי נוח ונעימות לאדם. אבל בשל כך הן גם בסכנת הכחדה מתמדת. כיום יש בקושי כמה אלפים מהן בטבע. תורמת להיעלמותן כריתת עצי הדקל, עיקר המזון שלהן.
אך הסיבה העיקרית היא הציד הבלתי חוקי. כי בשל צבען המרהיב וגודלן, הרבו בעבר ציידים לצוד אותן. הן הפכו לחיות מחמד ונמכרו למאכל ולשימוש בנוצותיהן. כיום פועלות תכניות שימור ויש חוקים לאיסור ציד מוחלט וסחר בהן.
כיום נשמרת הארה היקינטונית בגני חיות כדי לוודא את הבטחת קיומה בטווח הקרוב. אך לטווח ארוך חשוב לשקם את המין כיוון שללא שמירה על מגוון גנטי ישנו סיכון של ממש להופעת של בעיות גנטיות בקרב הארות.
הנה התוכי הגדול ביותר - ארה יקינטונית:
https://youtu.be/OvU_Vj3UmCQ
עם המטפלת:
http://youtu.be/1hKZmdH2UC4
המקאו הכחול, הוא ארה יקינטונית, בבית:
https://youtu.be/pid3EVnxub8
ארה היקינטונית בקן:
http://youtu.be/dycR9cNh8lc
רגע רומנטי שלהם:
http://youtu.be/GVSyIvTD3tg
וארות יקינטוניות אוכלות מנגו בשבי:
http://youtu.be/3icXZrStn6w
מין התוכי הגדול בעולם הוא התוכי שנקרא ארה יקינטונית (Hyacinth macaw). משקל הארה היקינטונית הוא כקילו וחצי ואורכו של הגדול שבתוכים מגיע למטר שלם!
הארות היקינטוניות מכונות על ידי רבים גם "המקאו הכחול". הן בעלות אופי נוח ונעימות לאדם. אבל בשל כך הן גם בסכנת הכחדה מתמדת. כיום יש בקושי כמה אלפים מהן בטבע. תורמת להיעלמותן כריתת עצי הדקל, עיקר המזון שלהן.
אך הסיבה העיקרית היא הציד הבלתי חוקי. כי בשל צבען המרהיב וגודלן, הרבו בעבר ציידים לצוד אותן. הן הפכו לחיות מחמד ונמכרו למאכל ולשימוש בנוצותיהן. כיום פועלות תכניות שימור ויש חוקים לאיסור ציד מוחלט וסחר בהן.
כיום נשמרת הארה היקינטונית בגני חיות כדי לוודא את הבטחת קיומה בטווח הקרוב. אך לטווח ארוך חשוב לשקם את המין כיוון שללא שמירה על מגוון גנטי ישנו סיכון של ממש להופעת של בעיות גנטיות בקרב הארות.
הנה התוכי הגדול ביותר - ארה יקינטונית:
https://youtu.be/OvU_Vj3UmCQ
עם המטפלת:
http://youtu.be/1hKZmdH2UC4
המקאו הכחול, הוא ארה יקינטונית, בבית:
https://youtu.be/pid3EVnxub8
ארה היקינטונית בקן:
http://youtu.be/dycR9cNh8lc
רגע רומנטי שלהם:
http://youtu.be/GVSyIvTD3tg
וארות יקינטוניות אוכלות מנגו בשבי:
http://youtu.be/3icXZrStn6w
מהו העפרוני שמזמר במקהלות?
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
מה מיוחד בקיכלי?
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
כיצד הפך העורבני חקיין?
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
