» «
פיגועי 11 בספטמבר
מה קרה ב-11 לספטמבר במגדלי התאומים?



מגדלי התאומים נפלו ב-11 בספטמבר 2001, לאחר שפגעו בהם 2 מטוסי נוסעים שנחטפו במהלך אותו הבוקר בארה"ב. מדובר בפיגוע הגדול בהיסטוריה האנושית והוא כלל גם התרסקות מטוס על בניין הפנטגון בוושינגטון. אנשים ראו באותו היום תמונות קשות ובלתי-נתפסות, שכמו נלקחו מסרט קולנוע ושהעולם לא ראה כמוהן לפני כן במציאות.

פיגועי 11 בספטמבר היו מתקפת טרור הגדולה ביותר על ארה"ב, של ארגון אל-קאעידה. הכל תוכנן במשך חודשים רבים, שבמהלכם החוטפים למדו בין השאר להטיס מטוסי נוסעים. לאחר שהשתלטו 19 החוטפים, רובם ממוצא סעודי ומצרי, על 4 מטוסי נוסעים שהמריאו לטיסות פנים ברחבי ארה"ב, הם תפסו את מקום הטייסים וביטלו את אפשרות הזיהוי של מיקומם מהקרקע, מה שאיפשר להם להגיע ליעדים מבלי שגילו אותם בזמן.

מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר גרמה לזעזוע והלם בעולם כולו, במיוחד בארה"ב ובעיר ניו יורק. בעקבות מתקפת הטרור הקשה הזו יצא צבא ארה"ב למלחמה כנגד הטרור, באפגניסטן ועיראק.


הנה סרטון שמראה את השתלשלות הפיגועים ב-11 בספטמבר במגדלי התאומים:

http://youtu.be/MpEFGSe9zeg


והנה קטע מסדרת "איש הפלדה" ששודר 7 שנים לפני כן ושחזה בדייקנות את מה שיקרה:

http://youtu.be/7BNsI9G1gEE
האופנה האורבנית
איך נולדה האופנה האורבנית מההיפ הופ?
מיהם המעצבים האורבניים?


האופנה האורבנית הגברית נולדה מאופנת ההיפ הופ. עולם האופנה מגלגל כיום מיליארדים בכל שנה. לא רבים יודעים שתרבות ההיפ הופ של חבורות הרחוב הפרועות של שנות ה-70 היא כור ההיתוך של הסגנון השולט כיום על בגדי הצעירים ברחבי העולם כולו.

בניו יורק של אז לבשו צעירי ההיפ הופ מעין ערבוביה אופנתית של בגדים לא קשורים. הם כינו את הערבוביה החיננית הזו Fresh, כלומר "טרי". קווינס, הארלם, ברוקלין והברונקס - לכל שכונת עוני היה סגנון הלבוש האופייני שלה. המקוריות והביטוי העצמי, אולי החלק המרכזי בתרבות ההיפ הופ, הכתיבו לכל צעיר להתלבש הכי יצירתי והכי מעניין שהוא הצליח. גם אם לא היה לו גרוש - היו לו בגדים שלא ישפילו אותו לפני החברים.

שנות ה-80 החלו עם דן דפר, מעצב שיצר בשבילם אופנה שכונתית מדליקה עם הלוגואים של המותגים הכי יוקרתיים בעולם, כמו גוצ'י ולואי ויטון. בשנות ה-90 טומי הילפיגר, מעצב האופנה החדש, נהג לחלק לנערי השכונות בגדים שלו בחינם, כדי לנצל את הטרנדיות של ההיפ הופ לצרכי שיווק, שאגב הצליח בגדול.

קארל ג'ונס, מנהל שיווק אמריקאי מתחום האופנה, זיהה שיש לצעירים שחורים באמריקה כסף ושהם מחפשים לבוש מגניב. הוא הקים את "קרוס קולורס" והתחיל לייצר אופנה אורבנית ב-1992. הבגדים שלהם היו צבעוניים, רחבים וגדולים מאד.

קרל קניי הצטרף אליו מאוחר יותר עם אופנה אורבנית בעלת אופי שונה ומשלים. הם הפכו לאימפריה שמכניסה מיליונים. "פובו" שלהם (קיצור באנגלית של "בשבילנו על ידינו" For us by us) התעלו ויצרו רווחים שלא יאומנו. טופאק האגדי עשה להם פרסומת בחינם והפך את פובו לסנסציה עולמית.

בשנות ה-2000 הם התקדמו מהטרנינג של נייקי והווסטים של דן דפר, לפרוות של "שון ג'ון", מותג היוקרה שהקים פאף דדי. המותג שון ג'ון העלה את הרמה של האופנה האורבנית לדרגה של אופנה עילית אורבנית. הוא הפך למעצב הטוב ביותר כשזכה בפרס האופנה, לראשונה בעולם המעצבים השחורים. הוא היה כוכב היפ הופ הראשון שחצה את הקווים והפך למעצב על. זו גם הייתה הפעם הראשונה שגבר שחור עיצב את האופנה הנחשקת שייצגה הצלחה. כך הפכה האופנה האורבנית לסגנון מוביל באופנה הגברית בעולם.

בעשור השני של המאה ה-21 מוכר אליל ההיפ הופ קניה ווסט בגדים שהוא יוצר כמעצב ומושפעים מהיפ הופ ומהדברים שהוא יוצר גם בתחום המוסיקה. הצעירים מהבתים העניים ביותר, שפעם השתדלו ללבוש את המותגים ובגדי המעצבים החדשים ביותר וכשלא הרוויחו מספיק כדי לקנות אותם, הם מצאו את הקומבינה שלהם להשיג אותם, ראו כיצד בגדי היוקרה החדשים עוצבו ברוח בגדי הנעורים שערבבו לגופם.


הנה דוגמה ללבוש של צעירי השכונות, שהיה מבוסס אז על טרנינגים ותוספות:

http://youtu.be/oVDfyc2lh4Q


וחברת FUBU שהקימו הם עצמם והפכה את האופנה האורבנית להצלחה מסחררת:

http://youtu.be/rx2ycMrMkAM


הנה תצוגת אופנה של המותג שון ג'ון, בשבילכם הראפר פאף דדי:

http://youtu.be/_rnxfk-CHVA


קדימון מהסרט התיעודי המצויין "פרש" המספר את תולדות האופנה האורבנית:

http://youtu.be/vQ9LyiNrA-s
פסל החירות
מהו פסל החירות בניו-יורק?



הפסל שנקרא למעשה "החירות מאירה את העולם" וידוע בשמו "פסל החירות" נעשה על ידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. במקור הוא תכנן להציב אותו בתעלת סואץ אך ממשלת מצרים לא מצאה מימון להקמת הפסל והפרויקט נדחה.

לבסוף הוא מומן על ידי ממשלת צרפת, ניתן כמתנה לעם האמריקני ונחנך בשנת 1886 כשאת הבניין שבבסיסו ממנו קוראי עיתון אמריקני בתרומה. אחרי שנים מספר קיבל האי שעליו הוא הוצב את השם "אי החירות" והפסל הפך סמל של העיר ניו-יורק ושל ארה"ב בכלל. "פסל החירות" מסמל את הערכים שבהם מאמינה אמריקה כמו הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר.

הלפיד הוחלף לפני כמה שנים ללפיד זהב והלפיד הישן הוצב באולם הכניסה שבתוך פסל החרות.

הפסל הוא של אלת החירות המקרינה את החירות לשבע יבשות תבל, מהנזר עם שבע הקרניים, שעל ראשה. הלפיד שאוחזת האלה מאיר את הדרך לבאים לארצות הברית וביד השניה יש לה לוח עם תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב באותיות רומיות.

גובה הפסל מהקרקע הוא מעט מעל 92 מטרים.


הנה סיפורו של פסל החירות:

https://youtu.be/usHRc7G0gVo


וסרטון קצר נוסף של פסל החירות:

http://youtu.be/42yO2FUWL6A


על ההיסטוריה של פסל החירות המפורסם כל כך:

http://youtu.be/Y3utCntXrPo


טיסה מסביב לפסל החירות בניו-יורק:

http://youtu.be/jtzjfl6ZGiA


וסרט תיעודי על תולדות פסל החירות:

https://youtu.be/9l8KxdOXdzE?long=yes
מנהטן
כיצד נקנתה כל מנהטן ב-24 דולרים?



מנהטן (Manhattan) הוא היקר והצפוף מבין 5 הרובעים של העיר ניו יורק. באי מנהטן ובאיים הקטנים המקיפים אותו, כולם נמנים על מנהטן, גרים מעשיריה של ארצות הברית. דירה במנהטן מגיעה לא פעם למחירים של עשרות מיליוני דולרים ולרוב העובדים במנהטן אין את הכסף כדי לקנות בו דירה.

אבל מה שהכי מדהים במקום הזה, שנחשב למנוע הכלכלי של העיר ניו יורק, שכל האי הזה נקנה מהאינדיאנים לפני מאות ספורות בעבור סחורות שערכן כ-24 דולרים..

לפני שהתיישבו בו האירופים, ישבו באזור בני שבט הילידים "לנאפי". בשנת 1609 מיפה הנרי הדסון את האזור והנהר ההדסון המקומי קיבל את שמו. בשנת 1624 החלו להתיישב על האי האירופאים הראשונים. הם בנו בו את מצודת "ניו אמסטרדם" והוא קיבל את השם "הולנד החדשה".

וכך רכש בשנת 1626 הסוחר ההולנדי פיטר מינויט את האי מתושביו האינדיאניים על ידי סחורות בשווי של 60 גילדרים, כ-24 דולרים, שמסר עבורו.

40 שנה לאחר מכן כבשו הבריטים את האזור מההולנדים. זו הייתה מלחמת הולנד-אנגליה השנייה והם שינו את שם המושבה ל"ניו יורק" על שם הדוכסות האנגלית יורק. האי עוד יחזור להולנד, במהלך מלחמת הולנד-אנגליה השלישית, אך יחזור לשליטה בריטית, עד לעצמאות ארצות הברית, שבה יהפוך למרכז המדינה הנקראת העל שמו.


כך ראה מגלה הארצות האנגלי הנרי הדסון את האי לפני שהתיישבו בו האירופים הראשונים:

https://youtu.be/aRVSPT7A8yM


הנה מעלית הזמן ההיסטורית של האי מנהטן בפחות מדקה:

https://youtu.be/MNVTlWc2E-o


האמפייר סטייט בילדינג המפורסם:

http://youtu.be/3XLjLx5fvsM


בואו לטוס מעל מנהטן

https://youtu.be/ITXQAS7nr44?qr=yes


ולהסתובב ברחובות:

https://youtu.be/GcdxwrGMC88?qr=yes


וניו-יורק של היום:

https://youtu.be/TmDKbUrSYxQ

ניו יורק

אופנה אורבנית
איך בגדי הכנופיות השתלטו על האופנה?



לפעמים ההיסטוריה ממש עושה צחוק... בהארלם, ברוקלין וברונקס, השכונות העניות של ניו יורק בשנות ה-70, ניהלו כנופיות נערים מאבקים אלימים ללא הפסקה. אבל כשהרגו את בנג'י, חבר כנופיה שדווקא ניסה להשכין שלום, המשיכה הכנופיה שלו את יוזמת השלום שלה עם הכנופיות היריבות והצליחה להביא את כולן לכריתת ברית במקום נקמה.

אבל בלי מאבק כנראה שאי אפשר. כך החלו נערי הכנופיות לנהל תחרויות ראפ, גרפיטי וריקודי ברייקדאנס. ברגע היסטורי בתרבות של אמריקה, הם החליפו את האלימות וקרבות הרחוב באמנות רחוב. כך גם נוצרה התחרות הפחות מוכרת - על הבגדים הכי מגניבים. משם תיוולד המהפכה של הלבוש האורבני (Urban Streetwear).

בניו יורק של שנות ה-70 להיות "פרש" היה להיות לבוש מגניב (cool). זה התחיל תמיד מהסניקרס, נעלי הספורט, שהיו המרכיב החשוב מאד ב"סוואג" - הסגנון.. הכי מגניב היה לשרוך את השרוכים הפוך מהיצרנים ומהמקובל. כשהם רכסו למלמעלה למטה הם גם מחו כנגד התרבות השלטת והצהירו שהם שונים.

בי-בוי (BBoy) צמחה להיות אופנת ההיפ הופ. הלבוש היה הפגנת העושר היחידה שהייתה בידי הצעירים השחורים והעניים. היו בו גאווה וכבוד, כי הבגדים היו לדרך היחידה שאינה אלימה ושבה הם זכו לכבוד מחבריהם. האופנה בשכונת העוני הייתה הביטוי לשאיפה שלך להיות טוב ומצליח משהיית. צבעי האופנה של הצעירים הללו הושפעו מהצבעוניות של הגרפיטי והם היו יצירתיים להפליא. זה התפוצץ לטובה כשהראפר אל אל קול ג'יי חשף לעולם כולו את החולצה שלו, שצויירה בידי "מלכי החולצות" - מותג מקומי קטן ולוהט שהקים מישהו בשכונה.

ואז בא "דאפר דן" שהפך למותג כששיווק את האופנה האורבנית הזו ויצר משהו נחשק יותר מפירמות כמו לואי ויטון, גוצ'י ושאר המותגים המתנשאים. הוא זייף את הלוגואים שלהם על הבגדים שלו ומהר מאד גילה שהם עצמם החלו לחקות אותו. כל כוכבי הראפ התלבשו בבגדים שלו, עד שהמשטרה פשטה עליו והכניסה אותו לכלא.

אבל כך גם באה האופנה הלבנה. בזכות נערי השכונות שלבשו אותם במועדונים, זכו יצרנים חדשים כמו ראלף לורן וטומי הילפיגר להצלחה. כדי להתפרסם, נהג טומי הילפיגר לחלק בגדים שעיצב בחינם בשכונות. כך הצליח להפוך לאימפרית אופנה, בזכות נערי השכונות. כוכבי הראפ, שהופיעו במועדונים שלהם, נדלקו גם הם, החלו ללבוש את הבגדים האורבניים הללו והפכו אותם למצליחים בעולם כולו.

המהפכה האופנתית הושלמה. ברגע שהיה כסף, כוכבי הראפ וההיפ הופ החלו ללבוש גוצ'י ולואי ויטון. חלקם הפכו למעצבים בעצמם ואחרים סתם הרוויחו כסף בהפקה והקלטות. אבל מה שגנבו ושדדו בשדירה החמישית כשהיו צעירים ועניים, הם יכולים היו עכשיו לקנות בכספם שלהם.


הנה הסגנונות הכי טרנדיים בשנות ה-90 ובראשם מהפכת האופנה של ההיפ הופ:

https://youtu.be/oXSBk8rUnsU


התפיסה שלהם שמה שהם לובשים מייצג אותם ואת מה שהם מאמינים בו:

https://youtu.be/SUhk0C_Yc1I


המעצב דאפר דן האגדי:

https://youtu.be/HChHAXySJTc


הנה הלבוש מתחבר לריקוד, לגרפיטי, לצבעים ולמוסיקה:

https://youtu.be/QNxC_xXKnoE


סרט שמספר את ההיסטוריה של הבגדים הללו מהרחוב לחנויות היוקרה:

https://youtu.be/vQ9LyiNrA-s


הרגע שבו "מלך הפופ" מייקל ג'קסון מצטלם בבגדי היפ הופ:

https://youtu.be/hNtUHYzMUdQ


ואופנת ה"סוואג לייף" של היום:

https://youtu.be/ot2WfVISz9w
או
מהו ארגון האו"ם?



האו"ם הוא ראשי התיבות של "האומות המאוחדות". זהו ארגון של מדינות העולם השונות, שמתכנסות בו כדי לדון ולהחליט בנושאים שונים שנוגעים לעולם כולו, או לבני אדם בעולם. משהו כמו פרלמנט עולמי.

אבל ארגון האו"ם הפך לארגון שאינו משמעותי בהנהלת העולם. זהו ארגון הנשלט בידי שילוב של מדינות שאינן דמוקרטיות ואינו מסוגל לאכוף משמעת על מנהיגים שפוגעים בבני עמם או על מדינות שפוגעות ביחסי האומות ובבריאות העולם כולו.


הנה סיפורו של ארגון האומות המאוחדות:

https://youtu.be/bHmXZXsABm0


נערה שנאמה לפני האו"ם על הנזקים שנגרמים לכדור הארץ ופגיעתם בעתידנו:

http://youtu.be/Erpo2nAcifs


הנה החלטת האו"ם ההיסטורית על תכנית החלוקה והקמת מדינה ליהודים:

https://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


ויחסו של האו"ם לישראל, שהוביל בין השאר את דוד בן-גוריון לומר את המשפט "או"ם שמום!":

http://youtu.be/AysIyFe5tHw
הוט דוג
מהם תולדות הנקניקייה?



נקניקיות, הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) ידועה כמורשת גרמנית, שהגיעה מגרמניה לאמריקה. כבר אלפי שנים שלוקחים את שאריות הבשר שנותרו מחיתוך הנתחים היפים ומכניסים אותם למעי בעל החיים.

אבל האמת היא שהמאכל הזה הוא בן אלפי שנים ומגיע, כמו הרבה המצאות בעולם, מסין דווקא. שם, מרגע שהבינו הסינים שמעי של חיה יכול לשמש למילוי ועטיפה לחלקי בשר, הם החלו להכין נקניקיות.

וכך, לפני כ-7,000 שנה, בייתו בסין לראשונה את החזיר, שסיפק להם את הבשר והשומן. הממצאים העתיקים ביותר להכנה של נקניקיות מגיעות משם והחוקרים משערים שמשם נפוץ הרעיון והתפזר ברחבי העולם.

ברומא העתיקה הכינו נקניקיות רבות. אם היום הנקניקיות האיטלקיות נודעות בעיקר בזכות השימוש בזרעי שומר. בספר הבישול של אפיסיוס נמצא מתכון רומי עתיק של נקניקיות, הכולל פלפל שחור, שהיה אז תבלין נדיר ויקר, ביחד עם כמון, עלי סאבורי, פירות יער ורוטב דגים עתיק בשם גארום.

לשמה הלועזי, sausage, היא זכתה מהמילה הלטינית העתיקה למלח. זאת בשל התפקיד החשוב שלה בעבר, כאמצעי לשימור של בשר, על ידי הוספה של מלח, ולאחר מכן ייבוש או יישון שלו.

וורסט בגרמניה, פודינג שחור באנגליה, מורסיה בספרד, בודין נואר בצרפת, סוסג', מרגז' או צ'וריסו - כל אלה רק חלק קטן מהמגוון והטעמים שלה. כל מדינה קראה לה אחרת והכינה אותה באופן מעט שונה, אבל כולן דומות.

בימינו מכינים נקניקיות כמעט בכל מקום בעולם. לשם כך הגיעה הנקניקייה מפרנקפורט שבגרמניה אל ארצות הברית ומשם נפוצה. אמנם היא לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב ובאירופה והוא כנראה מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר בתבל.


הנה עלילות הנקניקייה:

https://youtu.be/YRDUSo5x05c


וההיסטוריה המודרנית שלה:

https://youtu.be/7-EsMyX6m4o


וחנות הנקניקיות הכי ידועה באמריקה היא זו:

https://youtu.be/kkKcCFCnkTQ
הוט דוג
איך הפכה הנקניקיה למאכל הרחוב של ניו יורק?



הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) בעגה הניו-יורקית היא לא סתם נקניקיה בלחמנייה. מדובר במאכל הפופולארי ביותר ברחובות ניו יורק. לאן שלא תפנו בעיר הגדולה והמשופעת בכל טוב הזו, תוכלו לראות דוכן נקניקיות. הדוכנים האלה יציעו לכם בכל שעה ביום את הנקניקייה החמה בתוך לחמנייה טרייה, כשמעליה תקבלו תוספות מענגות כמו הקטשופ ההכרחי, החרדל הצהוב שמקנה קצת חריפות, בצל מטוגן שהניו יורקים חייבים מעל ההוט דוג שלהם, מיונז שאפשר בלעדיו אבל יש כאלה שרוצים רק איתו, מעט חמוצים ועוד.

הנקניקיות בלחמניה הן מהמאכלים האהובים ביותר של האמריקאים ולא רק בדוכני ההוט דוג שברחוב אוכלים אותן. גם נשיאים אמריקניים אהבו אותם ואף הגישו לאורחים רבי-מעלה. זכור במיוחד ההוט דוג שהוגש לדרישת הנשיא רוזוולט, טעם לחיכו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, כשביקר בבית הלבן בשנת 1939.

אז אמנם הנקניקייה הזו, שהגיעה בכלל מפרנקפורט שבגרמניה, לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב והוא מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר.


הנה דוכן הנקניקיות האופייני לעיר ניו יורק:

http://youtu.be/1FedB10W9es


והנה מסעדת הנקניקיות שרבים טוענים שאוכלים בה את הנקניקיות הטובות בעיר:

http://youtu.be/UBhuJ_2bhsQ


כך מכינים את ההוט דוג הניו-יורקי:

http://youtu.be/6jQF0_tuGdU


ואפשר לשדרג את ההוט דוג עוד יותר:

http://youtu.be/D0EAxdmzjzE


הפרנסה בדוכן הוט דוג לא קלה תמיד אבל נראה שנהנים בה:

http://youtu.be/hmW5HZ8XqmA


ז'אן-מישל בסקיה
מי היה הילד הגאון של האמנות המודרנית?



זה נשמע כמו אגדה שנגמרת רע. באגדה הזו הופך נער ניו יורקי שמצייר גרפיטי על הקירות, ישן ברחובות וחי מהיד אל הפה ובתוך זמן קצר, הופך לאחד המצליחים והעשירים שבציירים של תקופתו, מוכר ציורים במיליונים ואז מת בגיל 28 מצריכת יתר של סמים.

ז'אן מישל בסקיאט (Jean-Michel Basquiat), או ז'אן מישל בסקייה, היה צעיר אמריקני חצי קובני וחצי פורטוריקני, אוטודידקט (לומד לבד), שמאמן גרפיטי שחי בשוליים, הפך למרכז סצנת האמנות של ניו־יורק והפך בגיל 20 לכוכב הגדול ביותר שידע עולם האמנות של העיר המוצפת בכשרונות מטורפים. דווקא בשל חוסר ההשכלה האמנותית שלו, הוא לא הפסיק לחדש ולרענן את האמנות המודרנית והפתיע את כולם ביצירתיות וחדשנות בלתי נגמרות.

ידידה שלו סיפרה פעם שהוא ישן תקופה על הספה בסלון ביתה. כשהיא ביקשה ממנו שישתתף בשכר הדירה, הוא הדפיס גלויות מציוריו וניגש במסעדה אל אנדי וורהול, כדי למכור לו כמה מהגלויות הללו. הוא היה בעל ביטחון עצמי עצום ולרגע לא חשש מזלזול של אמנים "מוכרים". כמו מוסיקת הביבופ ג'אז המהפכנית שנהג לצייר לצליליה, הצליח בסקיאט הצעיר ליצור את הביבופ המהפכני של הציור - אמנות גאונית מהבטן ולאו דווקא מהראש. אבל לא לטעות - האמנות שלו הייתה רלוונטית לתקופה כי הוא הבין בהיסטוריה, פילוסופיה, תולדות האמנות ומוסיקה. כל אלה הדהדו בציוריו עמוסי הדמויות והפנים בסגנון הנאיבי, כמו גם במשפטים ומילים ששאב מהספרות והטלוויזיה שמהם קיבל השראה.

החוצפה והכישרון המדהים שלו השתלמו לו מיד. הוא החל לעבוד עם אנדי וורהול, שהיה ממש מאוהב בו. הם ציירו יחד, כשוורהול מצייר אייקון או לוגו ראשוני ובסקיאט מצייר מעליו בתורו, ושוב וורהול מוסיף משלו וכך הלאה. השילוב של שני גאוני הציור, העלם הצעיר בסקיאט והמאסטר המזדקן וורהול, יצר יצירות אמנות מרתקות. רובן אגב, שוות היום עשרות מיליוני דולרים..


הנה סיפורו הקצר של ז'אן מישל בסקיאט:

https://youtu.be/Z2ytkFDzdbk


והנה שיר שהוקדש לו, בצירוף תמונות של ציוריו:

https://youtu.be/DqW8t9dT5Lw


הנה סרטון קצר עם וורהול ובשלל מצבים בשנת 1986:

https://youtu.be/1gSnGdiGkqY


קדימון של סרט עם ראיון שערך לפני מותו:

https://youtu.be/eXjR-y0WH-I


מצגת וידאו מעבודותיו הגדולות:

https://youtu.be/P0sR9YYl_1k


ועבודותיו בגלריה:

https://youtu.be/k4CYl_icbGM
מי הרס את 5pointz?



ברובע קווינס שבניו יורק שכן בעבר אחד המתחמים המדהימים של גרפיטי בעולם. קראו לו 5pointz והוא היה קיר גרפיטי עצום, של מפעל ישן שהפך לחללי סטודיו לאמנים ומאז נהרס. את הקירות הללו, בשטח כולל של כ-18,000 מטר מרובע, כיסו אמני גרפיטי ניו-יורקיים במגוון מדהים ומרהיב של גרפיטיז צבעוניים ומהממים ביופיים. הם יצרו תערוכת גרפיטי פתוחה וגלויה אל הרחוב, שכולה מצויירת על קירות המפעל לשעבר. 

אבל דווקא בניו-יורק, ערש הגרפיטי המודרני, לא ידעו לשמור על מה שהיה אולי הכותל, בית המקדש או ה"מכה" של אמנות הרחוב החתרנית הזו. כדי שלא תהיה התנגדות שתאלץ אותם לשמר אותם, בעלי ההון שקנו את המתחם כולו מיהרו לסייד את כל הציורים שעל הקירות. בכך הכינו את המבנה והמתחם כולו להריסה, מבלי לאפשר התנגדויות בשם האמנות.

וכך נותר מתחם הגרפיטי היפה והחשוב בעולם רק זיכרון מתוק של ימים אחרים, שבהם האמת של "התפוח הגדול" הייתה קצת פחות ביזמות עסקית רודפת בצע, וקצת יותר בידיהם של אמנים רודפי צדק חברתי ואמירה פוליטית אמיצה ומלאת כישרון.


הנה מתחם ה-5pointz בניו-יורק:

https://youtu.be/cUgtZp6brpk


ועוד אחד:

https://youtu.be/sIHr9JYRHqU


סיור בו:

https://youtu.be/ZY6E4J9YcnA


והנה הריסת המתחם האהוב:

https://youtu.be/kqXeCbOwPVc
מאיפה בא הברייקדאנס?



ברייקדאנס, או ברייק דאנס, הוא ריקוד שנולד בתרבות השחורה של בני נוער ברחובות ניו יורק. הריקוד מתבסס על מוסיקה אלקטרונית ועל היפ הופ, בשילוב עם חריקת התקליטים הנקראת "סקראצ'ינג" (שריטה). הסגנון נולד בשנות ה-70 של המאה הקודמת ובשנות ה-80 פשטו הרכבי ברייקדאנס על כיכרות הערים הגדולות בעולם והסגנון הפך לפופולארי במיוחד. הוא נולד כחלק מתרבות ההיפ הופ והיה לאחד מיסודותיה.

לריקוד הברייקדנס תנועות חדות וקטועות שיש בהן הרבה גליות זורמות ותנועות רצפה וירטואוזיות, שהושפעו מאד מהשליטה הגופנית המוחלטת של תנועות הקפואירה. גם "הליכת ירח" היא מהתנועות המוכרות של הברייק-דאנס. כשאימץ מי שכונה "מלך הפופ", מייקל ג'קסון, את "הליכת הירח" היא הפכה מוכרת בכל העולם ומזוהה איתו.

השם "ברייקדאנס" ניתן לסגנון בהיות המוסיקה הראשונית שעליה התבססו הרוקדים מבוססת על קטעים חוזרים מקטעי-מעבר ("ברייקים") מלהיטים בסגנונות פופולאריים כמו דיסקו, פאנק ורגאיי.


הנה ריקוד ברייקדאנס מקצועי של רקדן עם נגן מוסיקה בידו:

https://www.youtube.com/watch?v=IDtBZkfsRRw


תחרות ברייקדאנס בין כמה בחורים מצוינים, שרוקדים מעולה:

http://youtu.be/qTcXxVOM4B0


התנועות מופלאות של רקדני הברייקדאנס:

http://youtu.be/37pwbUp8t1I


וסרט תיעודי על תולדות ריקודי ההיפ הופ:

https://youtu.be/zUAuCQN-AJI?long=yes
מה יש בציור של אדוארד הופר "ציפורי הלילה"?



ציור משנת 1942 "ציפורי הלילה" (למעשה שמו באנגלית הוא "ניצי הלילה") צוייר על ידי האמן האמריקאי אדוארד הופר. מתוארים בו אנשים היושבים בשעת לילה מאוחרת בדיינר עירוני אמריקאי (מסעדה).

זהו הציור הידוע ביצירותיו של הופר, ואחת מהיצירות הכי מפורסמות באמנות האמריקאית. הוא צוייר בתקופה של דיכאון וקושי בארה"ב, בימים שאחרי המתקפה היפאנית על פרל הרבור, שגרמה לאבידות קשות ולכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. מתואר בה מקום אמיתי, שהיום אינו קיים עוד - דיינר בשכונת גריניץ' וילג' במנהטן שבניו יורק.

הצייר ניסה להציג את הבדידות שבעיר הגדולה - הוא עושה זאת בכך שהוא מרכז את הדמויות בחלק קטן של התמונה ואת השאר הוא משאיר ריק וללא דלת יציאה. החלון הגדול שמציג את המקום, ממחיש את הבדידות. גם העובדה שהדמויות אינן מדברות זו עם זו מגדילה את הניכור ביניהן.

הציור מוצג כיום במכון האמנות של שיקגו. כמקובל במאה ה-20, הושפעו ממנו לא מעט אמנים ונוצרו ציורים שונים בהשראתו ובהתייחסות אליו.


הנה סרטון על ציפורי הלילה:

http://youtu.be/j24uh8cZ3wA


והנה הנפשה של הציור, שנעשתה באתר סקונד לייף:

http://youtu.be/MFz18zAjpGo
מיהו טרזן ומה היה סופו?



טרזן הוא דמות ספרותית, גיבור סדרת ספרים פרי עטו של הסופר אדגר רייז בורואוז. הדמות הספרותית של טרזן היא מרגשת. טרזן הוא ילד אנגלי שלאחר מות הוריו בג'ונגל אפריקאי בסוף המאה ה-19, אומץ על ידי אחת הקופות שגידלה אותו כאחד הקופים. יכולותיו של טרזן עלו על אלו של בני אדם רגילים וכשהתבגר טרזן הוא הפך למנהיג שבט הקופים ולמנהיגן של חיות אחרות בג'ונגל.

בג'ונגל עבר טרזן הרפתקאות שונות, הכיר את ג'יין שהפכה לנערתו ונשארה איתו לחיות בג'ונגל. לצידו הופיעה כמעט תמיד השימפנזה המכונה צ'יטה. בני אדם נוספים שפגש בג'ונגל גילו לו שהוא בעצם ג'ון קלייטון השלישי, לורד גרייסטוק ובהמשך הוא יצא מהג'ונגלים אל אפריקה עצמה ובסרטים הגיע אפילו לאמריקה. עם זאת, הוא תמיד חזר הביתה, אל החיות שכה אהב.

עוד לפני הדור הנוכחי שבו טרזן מזוהה עם הסרט של אולפני דיסני, מי שזוהה עם טרזן היה השחיין האולימפי שהפך שחקן, ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller). ב-12 סרטי "טרזן", שנמשכו עד שנות ה-60, הוא היטיב לגלם את דמותו של טרזן, כשכישוריו הספורטיביים ומבנה גופו המוצק מסייעים לעיצוב הדמות ה"טרזנית" שהפכה לאגדה.

וייסמילר היה ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בשנות ה-20 ובמדליות זהב אולימפיות בענף השחייה. מי שגדל בתור ילד חולני, שרופאיו המליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך לאלוף עולם בלתי מנוצח. בבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. כך פרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו לאחר ששבר 67 שיאי עולם. ברשותו היו 5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה ומאזן מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה!

בזקנתו סיפרו על וייסמילר שדעתו השתבשה מעט. על פי הדיווחים הוא נהג לשוטט בבית-האבות שבו התגורר ולקרוא בקריאותיו של טרזן, קריאות שבהן הוא נודע מהסרטים שבהם כיכב בצעירותו.


הנה קטע מסרט של "טרזן", בו מופיע טרזן עם ג'יין חברתו בג'ונגל:

http://youtu.be/43dMpXAdbIU


ומה קורה באחד הסרטים כשטרזן נלקח לניו יורק וקופץ מגשר ברוקלין הישר למים:

http://youtu.be/DVZT8ptggfs


מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:

https://youtu.be/D91MF6D3QHk


וסרט "טרזן" שלם משנת 1935:

https://youtu.be/5_FQPUzpc6E?long=yes
מיהו נגן הרחוב ששווה מיליונים?
מי נגן הכינור שניגן במטרו ומה הוא הראה?
מיהו נגן הקונצרטים העולמי שניגן ברכבת התחתית?


הכנר האמריקאי הנערץ ג'ושוע בל, מהכנרים הטובים בעולם, רצה לבדוק משהו על אמנות והערכה. בל התחזה לנגן רחוב, נעמד בתחנת רכבת סואנת בניו יורק עם כינור יקר מאד וגילה שעל אף שניגן 6 יצירות גאוניות של באך במלואן ובאיכות עילאית של נגינה. רוב האנשים המבוגרים שעברו לידו אפילו לא עצרו לידו. חלקם הגדול גם לא שם לב שמישהו מנגן. רק ילד בן 3 גילה עניין רב אבל אימו סחבה אותו במהירות משם. עוד כמה ילדים גם הם הקשיבו ורק אדם אחד מבוגר זיהה אותו.

תוצאות הניסוי של בל העלו כמה מספרים מעניינים:
- בסביבות 1,100 איש חלפו על פניו מבלי לשים אליו.
- רק 27 אנשים מתוכם ששמו לו מטבע בצלחת (הסכום ש"הרוויח" בל במהלך 45 דקות של נגינה היה כ-32 דולר), רובם מבלי לעצור..
- רק שבעה אנשים נעצרו להאזין לנגינתו למשך דקות אחדות!

הניסוי הזה הראה שהערכה ליצירות אמנות גדולות ולאמנים דגולים היא דבר שתלוי בהקשר שלו. אותה יצירה יכולה לזכות להערכה אחרת באולם הקונצרטים או בתערוכה, לעומת תחנת רכבת תחתית או באמצע הרחוב.


הנה סרטון על "קונצרט הרחוב" של נגן הכינור ג'ושוע בל במטרו:

http://youtu.be/X_POdI6BiIM?t=22s


והנה ג'ושוע בל מנגן קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באולם קונצרטים:

http://youtu.be/7C-ukopBX6g
מה הקשר בין בוגי ווגי לאמנות מופשטת?



פיט מונדריאן, אחד האמנים המרכזיים בציור המופשט, אהב מאד מוסיקת בוגי ווגי סוערת. הוא הגיע לניו יורק ב-1940 והתאהב בעיר ובאווירה המוסיקלית שבה. בציוריו השונים הוא החל לתת כותרות ולשלב את אהבתו לסגנון המוסיקלי הזה.


הנה סרטון אנימציה מדהים שמראה את התפתחותו של מונדריאן וברקע המוסיקה שאהב:

http://youtu.be/iSCmWnIoRpI


והחיבור בין המוסיקה וריקודי ומוסיקת הבוגי ווגי:

https://youtu.be/3Km8yTnmzTI?t=11s
מה זה פופינג?



בתרבות ההיפ-הופ אנו מכירים בעיקר את הברייקדאנס, אבל "פופינג" (Popping) הוא סגנון ריקוד נוסף שבא מתרבות זו והוא קשור גם במוסיקת הפאנק (funk) האמריקאית. בפופינג נוהגים הרקדנים לכווץ ולשחרר את השרירים, בכדי לטלטל או להקפיץ את גופם.

סגנון הפופינג משלב תנועה וחוש קצב, עם שליטה מעולה באיברי הגוף. כך משיג הרקדן גמישות גבוהה במיוחד. ישנם בסגנון הפופינג סגנונות משנה כמו ה"רובוט" (Robot) שבו הרקדן מתנועע כמו רובוט או בובה. סגנון אחר הוא ה"גל" (Waving), שבו הרקדן זז כאילו עובר בגופו זרם חשמלי.

שמו של סגנון ה"פופינג" הגיע מהמילה "פופ" (Pop) שפירושה "להקפיץ".


הנה סרטון עם ריקוד בסגנון הפופינג:

https://youtu.be/KK2IqarxGrY


ואחד מדהים ויצירתי מאד:

http://youtu.be/fDZPYAo1d1c


אפשר ללמוד לרקוד פופינג כאן:

https://youtu.be/dcRtv4Tihyc


הנה קבוצת רקדני פופינג ברחוב:

https://youtu.be/HjYvl9ACX7k?t=38s


סגנון ריקוד הרובוט:

https://youtu.be/ekDQUwHGqiM


ריקוד הווייבינג "הגל":

https://youtu.be/uOUVE5rGmhM
מיהו דונלד טראמפ?



נשיא ארצות הברית עשה את הבלתי יאומן ונבחר, כנגד כל הסקרים, הנבואות, השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, הקהלים המתנגדים לו והאינטרסים האפשריים. עם ארגון מבולגן ומשמעת קמפיין מרושלת, עם אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות בלי למצמץ. לשונו משתלחת וגסה והוא מציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ. שוב ושוב הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית. זהו דונלד טראמפ.

מי שהיה פעם יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל שוב ושוב, טראמפ הוא גם המייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו. את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההשרדות שלו בלט, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, טראמפ התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה. אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים במשך 20 שנה!

במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.

בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח, בתכנית הריאליטי "המתמחה", שבה בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.

בשנים האחרונות מתחילים גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה, להצליח בעסקים של אביהם, בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. כרגע אמריקה מנסה להבין מה מהרעש של תחילת נשיאותו הוא העניין ומה מהווה חלק מתהליך הלימוד וההסתגלות שלו למשרה הרמה שבה זכה.


הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ - בעברית:

https://youtu.be/JwDgIGEjFho


סרטון על חייו של דונלד טראמפ:

http://youtu.be/zSXSquzdx7E


על אופיו:

https://youtu.be/X43gndlPj24


ניתוח צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:

https://youtu.be/_aFo_BV-UzI


ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:

http://youtu.be/oyyqEkdLVSU


מהי מוסיקת ההיפ הופ?



היפ הופ הוא סגנון מוסיקלי איטי יחסית, שמתבסס על דגימות צליל ושירת ראפ, שהיא מעין דיבור מחורז. הכל התחיל מתקליטן, די ג'יי מניו-יורק, שיצר את הסגנון בסוף שנות ה-70, על בסיס "סקרצ'ינג" מתקליטים ישנים והפסקות פתאומיות של הנגינה.

אבל לפני הכל היפ-הופ הוא שם כולל לתת-התרבות שבה נוצר הראפ. להיפ-הופ ארבעה יסודות מרכזיים: ציור הגרפיטי על הקירות, ריקודי הברייקדאנס, אמנות הדי-ג'יי (חיתוך וסקרצ'ינג) ושירת-דיבור הראפ.

ההיפ-הופ נולד באמריקה על ידי חברי כנופיות שחיפשו דרך ביטוי. הם פיתחו את הסגנון המרדני הזה כתגובה למוסיקת הדיסקו המסחרית ששלטה באירופה של שנות ה-70 במאה הקודמת. רבים מאמני הברייקדאנס והראפרים הראשונים היו למעשה חברי כנופיות שמצאו אפיק פעילות חדש.


הנה סרטון שמתאר את התפתחות ההיפ הופ:

https://youtu.be/yVTTph1nZPw


וסיפור תולדות ההיפ הופ בסגנון היפ הופ:

http://youtu.be/waHXUdlsuLU


הנה כוכב ההיפ הופ הגדול ביותר אמינם שהוסיף היפ הופ ללהיט של הזמרת דיידו:

http://youtu.be/aSLZFdqwh7E


הנה התפתחות ריקודי ההיפ הופ לאורך השנים:

http://youtu.be/_BKXn6vb6gA


הנה היפ הופ מישראל של היוצר קוואמי:

http://youtu.be/g8_fvU9kuOQ
מה זה ביט בוקס?



אומנות הביטבוקסינג היא מיומנות שבה הזמר מייצר קצב ומוסיקה באמצעות פיו וחלל הפה. זמרי ביטבוקס יכולים לבצע לבדם קטעים שנשמעים כאילו בוצעו בכמה קולות. יש כאלה שמוסיפים גם נגינה בכלי נשיפה, תוך כדי ביצוע מקצבי הביטבוקס שמחקים את כלי ההקשה.

המונח "ביטבוקס" לקוח מהביט-בוקס, מכונות התופים הראשונות של שנות ה-80 שאפשרו לתכנת מקצבים, אותם מקצבים שהיוו את ההשראה למקצבי הקול ושנשמעו דומים להם.

ביטבוקסינג היא אחד היסודות החשובים בתרבות ההיפ הופ, ביחד עם הראפ, הגרפיטי, הברייקדאנס ועוד.


הנה הדגמה מוסברת, מדהימה ומתורגמת של אחד הטובים בביט בוקס:

https://youtu.be/yyjuY9Yw5FM


שירת הביט בוקס:

http://youtu.be/g0_2vmkTmf0


הנה יורי ליין שמנגן במפוחית תוך כדי הוספת ליווי בביטבוקס:

http://youtu.be/7tda6i_bdlA


והנה תותח ביט בוקס מדהים:

http://youtu.be/jLN63bRcY5I


ועוד אחד:

http://youtu.be/rzfbaMnNXOI


סרט ארוך של המון קטעים קצרים של ביט בוקס מדהים:

https://youtu.be/nopp8ByxSFs?long=yes
מה מיוחד במוזיאון גוגנהיים?



מוזיאון גוגנהיים בעיר ניו-יורק תוכנן על ידי האדריכל הידוע פרנק לויד רייט. רייט נדרש ל-700 שרטוטים ול-15 שנה עד שהצליח להגיע למה שרצה - מבנה שיהיה שונה מכל "הקופסאות" שמסביב.

ואכן, המבנה של מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק הוא בעל צורה ייחודית שרבים מחשיבים כיצירת אמנות לא פחות חשובה מהיצירות המופשטות שמוצגות בו. הצורה המעוגלת, הלא סימטרית, הבלתי סדירה ושחלקה הרחב הוא דווקא למעלה היא בלתי נשכחת. הוא גם היה המוזיאון הראשון שבו הגלריה היא אחת - אין קומות ואין חדרים, אלא רק חלל אחד המתעקל בשיפוע מתון במורד המבנה, למלמעלה ועד לקומת הכניסה.

מה שאפשר את הקסם הזה, הוא התכנון של המבנה לפי סדרת פיבונאצ'י ועל פי יחס הזהב. ממש כמו קונכיית הנאוטילוס, הקונכייה הכי קדומה שעדיין קיימת בעולם ולא השתנתה מאז ימי הדינוזאורים. את הרעיון קיבל האדריכל לאחר שהברונית העשירה מזמינת העבודה דרשה שהמבנה יהיה מעוגל. מכאן הדרך הייתה קצרה לחיקוי של קונכיית הנאוטילוס, שכולו מחושב על בסיס עיקרון פיבונאצ'י (ראו בתגית "סדרת פיבונאצ'י"). זהו עיקרון שמבוסס על חתך הזהב (ראו בתגית "יחס הזהב"), הצורה היעילה ביותר בטבע לשכפול מוקטן.


הנה סרטון של מוזיאון גוגנהיים:

https://youtu.be/QvgVKWvb2tI


הנה שיטוט בחלל הפנימי של המוזיאון:

https://youtu.be/ypDTotRZPgY


הזמנה להגיע אליו:

https://youtu.be/OmAaZmACy20


והמבנה המיוחד של גוגנהיים והמודלים ששימשו בזמן התכנון:

https://youtu.be/O_YzxQecZMs
מי הייתה צלמת הרחוב החשובה ביותר של ניו יורק?



הצלמת האמריקנית הלן לויט התפרסה בצילומיה המתעדים את חיי הרחוב של העיר ניו-יורק. היא נחשבת אחת מהצלמות החשובות במאה ה-20. בזכותה של לויט החלה תנועת צילום הרחוב, או הצילום האורבאני, שמצאה יופי בתמונות האנשים מהעיר הגדולה ובחיים העירוניים בכרך.

הלן לויט גדלה בשכונת ברוקלין העניה בניו יורק, בשנות ה-30 של המאה ה-20. היא החלה את דרכה כמורה לאמנות ובהמשך התפתחה לקריירה של אמנית יוצרת בתחום הצילום. בנוסף לצילומי הסטילס שלה (תמונות שאינן נעות) היא עשתה גם שני סרטים דקומנטריים שמתארים את הווי החיים העירוני. לפרנסתה היא גם עסקה בצילום סטילס באתרי הצילומים של סרטים ידועים, תחום הנקרא "סינמוגרפיה".

אחת הסדרות הידועות של הלן לויט הייתה של צילומי ילדים בניו יורק. הסדרה צולמה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 וזכתה לפרסום עולמי ולהכרה בה כאחת הצלמות בעלות טביעת העין והמעניינות ביותר. היא נחשבה לצלמת גאוגרפית מרתקת, על אף שצילמה בעיר הולדתה, ממש ליד הבית..


הנה סרטון על האמנות המצולמת של הלן לוויט:

http://youtu.be/vx2VVwBP0gU


צילומי רחוב רבים נוספים של הלן לוויט:

http://youtu.be/vzCQgiANayA
מה מיוחד בציור "ברודוויי בוגי ווגי" של מונדריאן?
איך נראה ריקוד סלסה?
איפה נמצאת "מנהטן של המדבר", העיר שיבאם?
מי היה לֶה קוֹרְבּוזְיֶה?
מה מצויר בציור "אני והכפר" של מארק שאגאל?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.