» «
זרם התודעה
מהו זרם התודעה?



זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.

ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".

זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.

באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.

המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".


הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:

https://youtu.be/JOIGwvRNqYU


הנה זרם תודעה ויזואלי בסרטון וידאו:

https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4


כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":

https://youtu.be/2scdO4M9FN8


יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":

https://youtu.be/We-NlhYybTs


הנה הקלטה של זרם תודעה של מישהו:

https://youtu.be/5qzxjr-_FK4


והנה ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:

https://youtu.be/EuUD7pzFcr4


ובכלל מהי התודעה:

https://youtu.be/jReX7qKU2yc
פראידוליה
מהן הדמויות המסתוריות שאנו רואים בדברים?



הפראידוליה (Pareidolia) היא תופעה פסיכולוגית שגורמת לאנשים לראות דברים מוכרים ובעלי משמעות בתמונות ובעצמים שונים.

התופעה מתרחשת בדרך כלל כשאנו מזהים או דמויות בכל מיני תצלומים. אחת הדוגמאות המפורסמות של פראידוליה היא צורת הפנים שהתגלתה בצילומים ישנים של הכוכב מאדים. המקרה המפורסם, שנבע מהיות הצילומים ברמה נמוכה, גרם להמוני אנשים בעולם להאמין שמדובר במקדשים שהוקמו על המאדים, על ידי חוצנים מכוכבים אחרים.

ידועים מקרים נוספים שבהם זוהו בעתיקות שנמצאו דברים שדומים לחידושים מודרניים כמו מטוסים וחלליות. בעקבות הדמיון התפתחו תיאוריות כאילו "מדעיות", שטענו שמדובר בעבודה של תרבויות נבונות מכוכבים אחרים, במפלצות, חוצנים וכדומה. דוגמאות? - ראו באאוריקה בתגית "ציפור סקרה" ובאאוריקה בבתגית "הפנים במאדים". לא מעט חוקרים סבורים שגם האגדה של "נסי", המפלצת מלוך נס, הוא מקרה של פראידוליה. הם אף הוכיחו זאת בבימוי של המפלצת בחפץ מרובע שהגיח מהמים. רבים מהצופים שחזו בו, ראו ראש של מפלצת מגיח מהמים...

היות ומדובר בהטיה קוגניטיבית של המוח, נוהג עולם הפסיכולוגיה להשתמש במבחן כתמי הדיו של רורשאך, כדי לנתח מה רואה המטופל בכתמים שצוירו על ידי מפתח המבחן. על ידי ניתוח הזיהוי האישי שלו בכתמים הללו, משתמשים הפסיכולוגים בתופעה זו לצורך ניתוח האישיות.

מקור המושג פראידוליה הוא ביוונית, שבה פירושו "מראה שגוי".


הנה תופעת הפראידוליה בעברית:

https://youtu.be/puTymKOhTME?t=10s&end=1m47s


והסבר התופעה באנגלית:

https://youtu.be/E1dMloUfN1o


דוגמאות לפראידוליה מהחלל:

https://youtu.be/7yXGNC9MUl8
פחד קהל
מהו פחד במה?



פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה:

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


הנה סרטון אנימציה מרגש על פחד הבמה:

http://youtu.be/5gf6iujc71w
זיגמונד פרויד
מי היה זיגמונד פרויד ומה תרומתו לנפש האדם?



הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בסמוך לבנימין זאב הרצל.

כשהגיע כרופא למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה. השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.

פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.

כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.

פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.

במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.

לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין...


הנה חייו של זיגמונד פרויד:

https://youtu.be/L1ya3HFN2bM


בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:

http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ


שיר שמוקדש לו:

https://youtu.be/xqwJqgatuD8


שיעור ארוך על פרויד:

https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes


ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד:

https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes

פסיכולוגיה

קור רוח
מהו קור רוח?



קור רוח היא גישה שלווה, רגועה ומאופקת. אדם קר-רוח שומר על איפוק גם במצבים קשים ולא נכנס ללחץ. הוא מגיב בענייניות ומתפקד גם ברגעים קשים, גם כשמסביבו האנשים לחוצים.

לוחמים שמתגלים בשדה הקרב כקרי רוח מצליחים פעמים רבות לתפקד טוב יותר מאחרים, שהפחד מצליח לשתק אותם ומפחית מיכולתם לשרוד. לצערנו גם פושעים הם לא פעם טיפוסים קרי-רוח שעושים מעשים איומים מבלי להניד עפעף. רבים מקורבנות הפשעים הללו יודעים לספר על פושע קר-רוח שעשה את מעשיו הפושעים מבלי להתרגש.


הנה סרטון על קור הרוח של הדיפלומט השוודי שהציל עשרות אלפי יהודים בשואה:

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s


הנה קור רוח של אנשים למול צונאמי מאיים:

http://youtu.be/MFCObg3nr4g
ניסוי הקונפורמיות של אש
מהו ניסוי הקונפורמיות של אָש?



ניסוי הקונפורמיות של אָש הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקר רצה לבדוק האם נבדק בניסוי ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם. מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה. במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית. בכך הוכיחו החוקרים שאם ההסכמה הכללית, הקונצנזוס, נסדקים, מתפרק הציות העיוור לדעת הכלל.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות:

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


הנה הדגמה נוספת לקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

http://youtu.be/gimcB5_igAw?t=1m58s
הניסוי של מילגרם
מה הראה ניסוי הסמכות של מילגרם?



הניסוי לבדיקת הציות לסמכות שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים. חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות". מיליגרם החליט לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות. כלומר כמו כולם, גם כשהם חושבים אחרת ועד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.

בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. יותר מכך - מכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות, אבל המתנסים חשבו שכן), הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שכאילו קיבלו את מכות החשמל.. בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת, רק בזכות העובדה שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.

העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.

בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שלמעשה הם הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.


על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות:

http://youtu.be/1uTx96sTrro


הנה שחזור של הניסוי של מלגרם על ציות לסמכות:

http://youtu.be/flMr6OTShws


הנה סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:

http://youtu.be/LlFPU5ySzEM


והנה סרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:

http://youtu.be/GkX27jAcqHM
מבחן כתמי הדיו של רורשאך
מהו מבחן כתמי הדיו של רורשאך?



מבחני רורשך, או רורשאך (Rorschach inkblot tests) הם מבחנים לבדיקת אישיות. הפסיכיאטר השוויצי הרמן רורשך פרסם את עשרת הכתמים המקוריים בשנת 1921 והם זכו להצלחה רבה. ברבות השנים הם היו לאחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ומהסמלים המזוהים ביותר עם תחום הפסיכולוגיה. מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה "בטיפול" ודאי זוכר שהפתיח של הסדרה התבסס על מעין 'אנימציית רורשאך"...

מבחן כתמי הדיו שפיתח רורשאך נועד לסייע לפסיכולוגים להעריך מאפייני אישיות ותפקודי חשיבה ורגש אצל אדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים שבהם משתמשים פסיכולוגים באבחון מטופלים ובהערכת אנשים במיון לתפקידים בארגונים שונים, קבלה לעבודה וכדומה.

עם זאת, על אף שיפורים שונים שהוכנסו במבחן רורשאך, רבים מבקרים את השימוש בו ויש אף הרואים בו כלי שאינו מדעי. הסיבה היא שמבחינה מדעית יש בו בעיות רציניות, במיוחד במהימנות ובתוקף הנמוכים שלו. מסתבר שהוא סובל גם מבעיות בכך שאינו אובייקטיבי והפירוש של המבחן משתנה על פי הבודק.

יתר על כן, בשנים האחרונות הועלו כתמי רורשאך לאנציקלופדיה ויקיפדיה, לאחר שפגו זכויות היוצרים עליהם. בנוסף אף צורפו התשובות הנפוצות ביותר לכל אחד מהם, עולם הפסיכולוגיה ביקר זאת קשות וראה בכך פגיעה של ממש במחקר המדעי. גם אם ניתן יהיה ליצור כתמים חדשים, טוענים הפסיכולוגים, לא יהיה להם התוקף המדעי של הכתמים שקיימים כבר כמעט 100 ואלפי מחקרים נעשו עליהם.


הנה מבחני רורשך:

https://youtu.be/mUELAiHbCxc


כך נראים הכתמים של רורשאך:

https://youtu.be/31Fe2OIpJMI


קלאוסטרופוביה
מהי קלאוסטרופוביה?



קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.

אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.


הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:

https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA


מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:

https://youtu.be/jnDZhGi4CLg


פחד ממעליות הוא סוג של קלאוסטרופוביה:

https://youtu.be/vRMqXEvVmiw


אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:

https://youtu.be/lG0WJkmOwd0


כך מזהים שאתם לוקים בה:

https://youtu.be/6t5QL3ksAPA


כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:

https://youtu.be/7YEyTX9Wo14


וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:

https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
מה מחזק את הדימוי העצמי שלנו?



מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:

ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.

קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד... זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...

האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו קשה יותר כישלונות ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.


כך נבנה הדימוי העצמי שלנו:

https://youtu.be/wC9S_fFMnaU
מהם ניסויי הות'ורן ואפקט הות'ורן?



ניסויי הות'ורן נקראים על שם המפעל שבו בוצעו ובו התגלו דברים חשובים על עולם העבודה - הם הראו שעובדים מגיבים לשינויים ולתשומת לב ולא רק לשכר ולכסף.

הכל החל בניסוי שנערך במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת Bell לייצור מרכזיות טלפוניה בארצות הברית. במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-20 ניסו החוקרים לגלות מהם השינויים שיש לבצע בסביבת העבודה בכדי להגדיל את תפוקת העובדים. אך התצפיות הראו דבר מפתיע - כל שינוי שנערך בניסוי הביא להגדלת התפוקה - גם כשהגדילו את כמות האור בשטח הייצור וגם כשהקטינו אותה..

כך התברר שלא השינויים בסביבת העבודה הם שהביאו להגברת התפוקה, אלא העובדה שהעובדים ידעו שהם משתתפים בניסוי, מה שהגביר את התפוקה והגשים את נבואת הניסוי. הסתבר שעצם השינויים בסביבת העבודה, הם שיצרו שינוי בתפוקת העובדים.

מכאן גם נולד המושג אפקט הות'ורן. זוהי התופעה שהתגלתה בניסוי ובתחום המחקר התצפיתי על קבוצות: כשהמשתתפים במחקר מודעים לו, עשויה התנהגותם להשתנות, גם אם הם לא יודעים את פרטי המחקר, רק בשל תשומת הלב שהם זוכים לה והשינויים שמתרחשים בסביבת עבודתם.


הנה הסבר של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


הנה סרטון היסטורי על ניסויי הות'ורן והמשמעות שלהם:

http://youtu.be/W7RHjwmVGhs?t=2m9s


הנה מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והנה הרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw
מהי הפירמידה של מאסלו?



פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו (Maslow's hierarchy of needs), או היררכיית הצרכים של מאסלו, היא מודל העומד בבסיס תאוריית הצרכים, תאוריה פסיכולוגית אותה הגה אברהם מאסלו, מגדולי הפסיכולוגים מאז ומעולם ואבי הפסיכולגיה ההומניסטית.

תאוריית הצרכים מנתחת את הכוחות המניעים את האדם בחייו. והיא נוקטת בגישה פסיכולוגית שמעמידה במרכז את האדם ומנסה להבין מה מניע אותנו ולמה אנו משקיעים בחיים מאמצים כה גדולים על מנת להשיג ולהגשים את הרצונות שלנו.

תאוריית הצרכים מנסה לעשות לסדר ולארכן את הצרכים האנושיים בצורה היררכית במודל הנקרא "פירמידת הצרכים", הטענה היא שלכולנו אותם הצרכים שנשאף למלא במהלך חיינו. הפירמדיה מחלקת את הצרכים האנושיים לרמות שונות החל מהרמה הנמוכה ביותר שבה הבסיסיים ביותר, כמו הצרכים הגופניים דוגמת הצורך לאכול ולשתות, ועד לרמת הצרכים הגבוהה הנמצאת בראש הפירמידה ובה הצורך במימוש העצמי, שחלק גדול מהאנשים לא מגיע אליו כלל. לפי מסלאו, אי אפשר, למלא צורך אחד בלי שנמלא את הצורך שמתחתיו בפירמידה. לדוגמא, אדם רעב, לא יוכל להתמקד בלימודים, בעבודה, בכתיבה או ביצירה, לפני שיספק קודם את הצורך הבסיסי שלו לאכול.

הנה חמש הרמות של פירמידת הצרכים:

הרמה הראשונה והבסיסית - צרכים פיזיולוגיים
רמה שנייה - צורך בביטחון
רמה שלישית - צורך השתייכות
רמה רביעית - צורך בהערכה של החברה
רמה חמישית וגבוהה ביותר - צורך במימוש עצמי


הנה הסבר על פירמידת הצרכים של מאסלו:

https://www.youtube.com/watch?v=gbJJL-35Z1Y

האופן שבו ניתן להגשים את פירמידת הצרכים של מסלאו בכיתה ובבית ספר:

http://youtu.be/LOLEMxCbhFg

הנה אברהם מאסלו בראיון אישי שנערך איתו:

https://www.youtube.com/watch?v=MRd-ajUbN98
מהי חרדת החמצה או FOMO?



כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב. המכפלה של החשיפה לכאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. אותה מאפשרת היום הטכנולוגיה ובגדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה:

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד בעברית של התופעה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


וכולם, אבל כולם, ייראו לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
מי המציא את מכונת האמת?



הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.

זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.

במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.

עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.

לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.


כך עובד הפוליגרף:

https://youtu.be/po_DCBGExP4


הנה סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:

http://youtu.be/Wath1RCtTc4


כך מביסים את מכונת האמת:

https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk


והנה שיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:

http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4
למה האדם מחוויר?



כשעור פניו של אדם נעשה בהיר מהרגיל באזור הפנים והגוף, הדבר נקרא חיוורון. החיוורון נגרם בשל סיבות שונות והוא יכול להימשך זמן קצר או זמן רב. לעיתים החיוורון מופיע ונעלם למשך דקות בודדות. לרוב נגרם חיוורון כזה בשל מתח נפשי לא צפוי. גם עילפון או רמת סוכר נמוכה בדם יכולים לגרום לחיוורון ופרט שרבים לא מודעים לו הוא שלעיתים יכול החיוורון להופיע גם על הציפורניים.

כשהחיוורון הוא ממושך יותר ישנם גורמים סביבתיים ותזונתיים שונים שיכולים לגרום אותו, כמו קור, התייבשות, אנמיה ומחלות שונות.


לא מצאנו לכם סרטון על התופעה אז הנה לפחות קליפ של השיר המקסים "בהיר יותר מחיוורון":

http://youtu.be/Mb3iPP-tHdA
מהו פחד גבהים?



פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.

במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.

פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.

החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.

לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.

אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.


למה אנו סובלים מפחד גבהים:

https://youtu.be/Gv191JDxYyE


הנה הסבר לילדים:

https://youtu.be/OddkMaY9wzM


מראות שמי שסובלים מפחד גבהים לא יוכלו לסבול:

https://youtu.be/GVybgJHgdnA


סרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:

https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes


ועל מי שלא סובלים מפחד גובה:

https://youtu.be/R-vjutwJyY4?long=yes
מהו ניסוי החור שבקיר?



שנים לוחשים לנו בשקט גם רבים מהמורים שילדים לומדים בעצמם, לא פחות מאשר ממערכת החינוך. אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין שם לימוד אמיתי?

שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.

בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.

בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.

הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.

המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.


סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד:

https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes


רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח:

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes


ומנסה להקים בית ספר בענן:

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes


מהו אפקט נוסבו?



תופעה מדהימה שחוזרת לא פעם היא של דיווח שגוי על ממצא רפואי חמור אצל אדם, דיווח שלבסוף מסתברים כשגוי. כמובן שזה יכול לקרות, אבל מה שמדהים הוא שעד שמגלים את הטעות, לא פעם מדווח ה"חולה" על סימפטומים שתואמים את ההתראה. מכאבי ראש ועד בחילות - הכל אמיתי והבדיקות מוכיחות שהוא אכן סובל.

אבל מה שלא פחות מדהים הוא שזה קורה גם במקרים של זיהום סביבתי, דליפת קרינה וכדומה. אז מסתבר שמאות וגם אלפי אנשים סובלים מסימפטומים שתואמים את הדיווח. גם כאן, לא היה מדובר בדיווחי שווא, אלא בתחושות גופניות אמיתיות.

הסיבה לתופעות הללו הוא אפקט שנקרא נוֹצֶבּוֹ (Nocebo), או נוסבו. זהו מצב שבו אנשים, חולים או בריאים, מדווחים על תחושה רעה או החמרה במצבם הרפואי על אף שלמעשה אינם סובלים מבעיה כלשהו.

למעשה, הנוסבו הוא אחיו החורג של אפקט הפלצבו, שבו חולים רבים נוטים להחלים או לדווח על שיפור במצבם הרפואי לאחר שקיבלו מהרופא תרופת דמה, שאין בה כל מרכיב רפואי של ממש.

כמובן שאם הפלצבו הוא בעל אפקט חיובי, "אפקט הנוסבו" הוא בעל אפקט שלילי. והנסיבו הוא ההסבר לכך שאנשים מתים לאחר שנודע להם שמישהו הטיל בהם כישוף וודו. מסתבר שהידיעה שהם עתידים למות מהכישוף גורמת למותם.

גם במקרים הקבוצתיים של זיהום סביבתי, הרעלה או קרינה, לא פעם מסתבר שאם מישהו דיווח בתקשורת על תסמינים שנובעים מהזיהום או מההרעלה, תיווצר מיד בהלה המונית ורבים נוספים ידווחו על תסמינים דומים.


קבלו ניסוי שמדגים את אפקט הנוסבו בחיוך:

https://youtu.be/O2hO4_UEe-4


ההבדל בין הפלצבו והנוסבו:

https://youtu.be/rtPe5lsoHXY


וסרט תיעודי על שני האפקטים הללו:

https://youtu.be/9lWYKBq0U6w
מהי אמפתיה?



אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים. האמפתיה חשובה במיוחד כשקשה להם לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים.


נסו להזדהות עם מה שאולי מרגיש כל אחד שמסביבכם:

https://youtu.be/8NkTHTKs-v0


מהי אמפתיה בתכנית הטלוויזיה רחוב סומסום:

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


הנה ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה:

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


הנה הדגמה אמנותית לאמפתיה:

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk
מהו אפקט הפלסבו?



אפקט הפלסבו (placebo), או אפקט הפלצבו, הוא ריפוי כתוצאה מכך כשהחולה מקבל טיפול דמה ומצבו הרפואי משתפר. פעמים רבות הפלצבו ניתן כתרופה המצופה, אך ללא המרכיב הפעיל שהוא זה שמביא לריפוי. רופאים רבים נותנים תרופות כמו זריקת מים או כדורי סוכר או קמח בתור פלסבו.

הפלסבו, בעברית "אין בו", הוא בעצם שימוש בכוח האמונה והנפש של האדם, כדי לרפא אותו. אם אדם מאמין שהתרופה תעזור לו ויעילה - הסבירות גבוהה מאד שהתרופה תסייע לו. אם לא יאמין בכך או שיאמין שהתרופה תזיק - סביר שכך יקרה. בשפה המדעית זה נקרא "אוטו-סוגסטיה".

בבדיקות של תרופות חדשות בודקים השוואה של הריפוי שנותנת התרופה החדשה למול תרופת פלסבו. מרבית התרופות החדשות שנכשלות בבדיקות אלה, נופלות בשלב ההשוואתי הזה, כיוון שהפלסבו מסתבר כטוב יותר מולן.

המילה פלצבו באה מלטינית ונהוג לפרש אותה כ"מחמאה" לתרופה או כהשבעת רצון. מקורה בתרגום הלטיני של פסוק מהתנ"ך, שאומר "אשביע את רצון האל בארצות החיים".

ואכן, חלק מהסיבה שפלצבו כל כך עובד הוא בתופעה שנקראת "ריצוי רופא", לפיה החולה מעוניין לדווח שהוא אכן מחלים ותסמיני ההחלמה אכן מקבלים אישורים פיזיולוגים שמעידים עליה. ההסבר לכך נעוץ ב"רפואת אמונה", אותו תהליך אוטו-סוגסטיבי שבו אדם מחלים, משום שהוא מאמין ומשכנע את עצמו שהוא מחלים.


הנה סרטון מתורגם על הפלצבו:

https://youtu.be/z03FQGlGgo0


על ניסוי באפקט הפלסיבו:

https://www.youtube.com/watch?v=9qchMrk5VcU?t=22s


הנה הסבר הפלצבו:

https://youtu.be/eL1XM_QYyPc


והסבר נוסף לאפקט הפלסבו:

https://youtu.be/JcPwIQ6GCj8


סרטון שמסביר מהי תרופת פלסבו:

http://youtu.be/v_feOG94IAs?t=29s


הסבר נוסף על הפלסבו:

https://www.youtube.com/watch?v=7SzlYtLApHs


ודיון על רופאים שעושים שימוש באפקט הפלסיבו:

https://youtu.be/jUrtakhBfu0
מה פיתח ויקטור פראנקל ואיך זה קשור לשואה?



הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה. עוד לפני השואה הוא פיתח שיטה טיפולית, כדי להתמודד עם קשיים גדולים בעזרת המשמעות. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, הוא השתמש בשיטה על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה, ליד אנשים חזקים וחסונים ממנו, שלא שרדו. מכך למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו היא מרכיב חשוב מאד בחייו ובקיומו.

חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא מצא שפעמים רבות לאדם המודרני יש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסובל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל קרא לזה "ריק קיומי". גם במצבים קשים אנו צריכים משמעות כדי להתמודד עם הקשיים.

פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:

"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."


הנה סרטון שבו מתאר ויקטור פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה:

http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מה זו אינטליגנציה רגשית?
מהי תיבת סקינר?
מהי היפנוזה?
מהי תסמונת סטוקהולם?
מהו אפקט פיגמליון?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.