» «
יצירתיות
מהי יצירתיות?



יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.

אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.

המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.

היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.

בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", אנשים של תשובה אחת, התשובה ה"נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".

לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את האמריקות שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה מה שיסייע לשנות את חיי העולם לטובה ולא עוד חתירה בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא!


הנה היצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:

https://youtu.be/ZLr8ntnL__A


אמנות רחוב יצירתית:

https://youtu.be/1P47i09QC-Q


דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:

https://youtu.be/VYqHGIR7a_k


והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):

https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
יצירתיות
למה טוב להיות יצירתי?



היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):

https://youtu.be/PX3A7GLtFqM


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
לוח השראה
מהו לוח השראה?



לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.

הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.

לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.

בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.

לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).


הנה לוח ההשראה:

https://youtu.be/_k9qTFVpT6c


כך יוצרים לוח השראה (עברית):

https://youtu.be/-q8T-iFU_v8


לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:

https://youtu.be/Oekt12z9nq8


כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):

https://youtu.be/9ERWud13mh8


רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:

https://youtu.be/7kXbFgpHrgc


והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):

https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
מייקר
מיהם המייקרים ומה הם אוהבים לעשות?



המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.

מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.

מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.

המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.

בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.

מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.

בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.


הנה תנועת המייקרים העולמית:

http://youtu.be/mklywR7TQxs


המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/sBNTIWAbN6E


בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):

https://youtu.be/G-egSWFG6nY


גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:

http://youtu.be/3z8lr7GFPPM


ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:

http://youtu.be/SgTH6j2kWwM

יצירתיות

אמנות
מהי אמנות?



אָמָּנוּת (הוגים את זה: אוֹמָּנוּת) היא סוג של יצירה שמביעה רגשות, או מציגה תמונה כלשהי. האמנות לא נעשית על פי צורת פעולה שמוגדרת מראש, אלא בהחלטת האמן ועל פי היצירתיות והפרשנות שלו.

לאמנות יש שורשים מאז ימי האדם הקדמון, כשצייר את ציורי המערות של העידן הפרהיסטורי ויצר פסלים זעירים של אלילות (הם נקראים כיום "ונוסים").

עד לפני כמאה שנה תפקיד האמנות היה בעיקר חברתי או דתי. עד אז כמעט ולא נוצרה אמנות לשמה, אמנות למען אמנות, למען היופי או ככלי לביטוי אישי המנותק מתפקידים אחרים.

אמנות כיום נוצרת בתחומים שונים, כולל ציור, מוסיקה, צילום, פיסול, קולנוע ועוד. יש לה מקום חשוב בתרבות האנושית ומעמד מרכזי, בין השאר משום שהיא קשורה באסתטיקה ויופי והיא נוגעת ברגש האנושי.

תפקידו של האמן הוא להסב את תשומת לב האנשים למראות, לתופעות, ליופי ולכאב. הרי השקיעה הייתה כאן תמיד, מאז שהאדם החל להתקיים ולחשוב ולהבין דברים. אבל ככל הנראה לא הבחין איש ביופי של השקיעה עד שהצייר הראשון צייר את השקיעה והסב את תשומת הלב האנושית ליופייה.

כך מציגים האמנים במשך אלפי שנים את מה שהם רואים מסביבם. ברגישות ובעיניים בוחנות הם מאתרים את היופי והסבל, את העליבות וההדר, את הגדולה והנמיכות, את הניצחונות והתבוסות של רוח האדם. כשהם מנציחים את כל אלו באמנות, הם "מכריחים" את הצופה להבחין גם הוא בדברים ולקחת עליהם אחריות.

הכירו את התחומים באמנות בתגית "תחומי האמנות".


הנה הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (מתורגם):

https://youtu.be/qfITRYcnP84



דיון קולנועי מהסרט "חיוך של מונה ליזה" על מהי אמנות (מתורגם):

http://youtu.be/o1yGGdXUNWU


סיפור על ציור של ויסלר שבו הגדיר על מה בעצם משלמים בה (עברית):

https://youtu.be/eC0Uy58aVqE


דיון פילוסופי יותר על האמנות ומהי בדיוק:

http://youtu.be/76vsMlx43Z4


קבלו את תולדות האמנות ב-3 דקות:

http://youtu.be/oZOsR0TzbJ8


האמנות העתיקה של האבוריג'ינים באוסטרליה, בני התרבות הכי ותיקים שנמצאים באותו מקום לכל אורך ההיסטוריה:

http://youtu.be/oSHKqX8_pqU


ומה הופך דבר לאמנות:

https://youtu.be/vV2cc_fFgmA?long=yes
גניבה יצירתית
למה אנשים יצירתיים גונבים ומעתיקים?



פיקאסו, מהאמנים המהפכניים במאה ה-20, אמר פעם ש"אמנים טובים מעתיקים, אמנים דגולים גונבים". סטיב ג'ובס, המקביל הטכנולוגי ואחד המוחות המבריקים בתחום המחשבים ומוצרי האלקטרוניקה, הצהיר לא פעם ש“גאונים אמיתיים גונבים".

אפילו אלברט איינשטיין הדגול אמר פעם ש"סוד היצירתיות הוא לדעת להסתיר את מקורותיך."

איך זה מסתדר עם התפיסה שגניבה ויצירתיות הם בעצם דבר והיפוכו? - הרי נאמר לא פעם ואפילו בתורה "לא תגנוב". מצד שני, רבים רואים ביצירה ובגניבה משהו שהולך, מה לעשות, ביחד.

נראה שכל הגאונים הללו ניסו לומר בשפה פשוטה שכשנוצרת יצירה אמיתית, כל המקורות והגניבות שבה מתמזגים אליה ונמסים אל תוכה כך שהמרכיבים הללו לא נראים יותר כפרטים נפרדים ולא נתפסים עוד כהעתקה או כגניבה.

הקלישאה מחוזקת במשפט עממי, שגם הוא נראה גנוב מפיקאסו או ממישהו דומה ואומר "חובבים מעתיקים, גאונים - גונבים!"

אז האם באמת "אמנות היא גניבה" כמו שפסק פיקאסו באמירה אחרת שלו?

קודם כל, התשובה היא כן. בעבודות טובות בלתי אפשרי שלא יהיו דברים שלקוחים ממקומות אחרים. כל אדם יצירתי הוא אדם שמוחו מכיל כל כך הרבה השפעות, רעיונות, מראות, צלילים, חיבורים אסוציאטיביים, מחוות ומה לא, עד שגם אם ירצה, לא יוכל שלא להשתמש, לעיתים קרובות שלא מדעת, בדברים של אחרים.

כל אדם יצירתי באמת משתמש בדברים שמתכתבים, עושים מחווה, או בקיצור ובשם כולל "גונבים" לאחרים. אבל זה טוב ומותר כל הזמן שהיוצר עושה בהם שימוש אישי חכם, מחבר אותם לאמנות שלו, לפרויקט הספציפי, באופן שהופך אותם רלוונטיים ומחוברים היטב ובצורה עדינה והרמונית לנושא.

כך, אגב, פועל המדע, שב-500 השנה האחרונות הביא את האנושות להישגים בלתי נתפסים. שם בהגדרה, כל מדען וחוקר מפרסם את ממצאיו לעיון הקהילה המדעית כולה, תוך שהוא כולל בעבודתו שלל ממצאים של קודמיו. הבאים בתור אחריו ייקחו את עבודתו, ממצאיו ומסקנותיו ויצרפו אותם כרצונם לתזה שהם יחקרו וייבחנו והם ישמשו אז כר לממצאים שיפרסמו בתורם.

כך, כל מדען שמצליח יעשה זאת "על כתפי נפילים", כמו שהטעים פעם אייזיק ניוטון, מי שבעיני רבים נחשב כגדול המדענים בהיסטוריה.

אבל גם המדע וגם התרבות מראים שיש תנאי נוסף ליצירתיות שגונבת - גם אם אתם אוספים ומשתמשים ברעיונות של אחרים, הם צריכים להיות רק חלק ורצוי קטן מהדבר שלכם. קחו כרצונכם השפעות ורעיונות ממקורות אחרים, אבל דאגו שמה שאתם עושים לא יהיה בעצמו כמו של האחרים.

שיהיה רמיקס, שיהיה מושפע, מתבסס, משתמש. שיהיה מצטט, אבל שלא יהיה גנוב. או במילים אחרות, אם ציירתם ציור וגנבתם רעיונות של פיקאסו או מלביץ' - שימו לב שהציור עצמו הוא לא כמו שלהם. הרעיונות או המרכיבים? - אוקיי. אבל הציור - אסור!

אם כתבתם שיר, אין בעיה אם מרכיבים מסוימים מזכירים למאזין שירים מוכרים, כל זמן שהשיר עצמו יהיה מקורי ולא יישמע כמו משהו שעשה מישהו אחר, או סתם מועתק ממישהו... אגב, במקרים רבים זה אפילו עניין משפטי. במוסיקה למשל, אם תעברו מספר מסוים של צלילים, הם כבר לא רק "מזכירים מנגינה של אחר" אלא ממש המנגינה - במקרה כזה, הפרתם זכויות יוצרים ותשלמו על זה ביוקר. קראו דוגמאות לכך באאוריקה, בתגית "זכויות יוצרים".


הנה פיקאסו בעבודה:

https://youtu.be/Nxes8pyHkJc


מקורות ההשפעה על טרנטינו, מגדולי הבמאים בקולנוע ומ יצירתיים שבהם:

https://youtu.be/1czSxBi-O9g


וכך גונבים באופן יצירתי, כמו שעשו הגאונים:

https://youtu.be/i7LBHe5-01Y?long=yes
סקרנות
מהי הסקרנות?



הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.

מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.

הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.

התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.

לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.

אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.

אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.

מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.

ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.

הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.

כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.

מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.

הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.

זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.

למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.

אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.


הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):

https://youtu.be/tbX6aMfPtEw


עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:

https://youtu.be/VOVmVMJEhg8


המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):

https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes


איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)

https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes


הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):

https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):

https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
מלחמות הפטנטים
מה היו מלחמות הפטנטים ומהן אלה של ימינו?



מלחמות הפטנטים (Patent wars) הוא הכינוי לשורת מאבקים משפטיים וסכסוכים בין חברות טכנולוגיה על זכויות פטנטים וקניין רוחני, שהתקיימו בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ותחילת השני.

עיקר המלחמות היו בתעשיית הסמארטפונים והמכשירים הניידים בכלל. הנלחמות במאבקים משפטיים שונים היו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל חברת אפל, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.

במילים פשוטות, המעורבות העיקריות היו יצרניות הסמארטפונים שהשתדלו להגן על החידושים שלהן על ידי רישום פטנטים. בכך הן הצליחו להקשות על היריבות או לפחות לאלץ אותן לשלם ביוקר עבור השימוש בטכנולוגיות שהן עצמן פיתחו.

צריך להבין שחברות כאלה משקיעות סכומים עצומים במחקר ובפיתוח, גם לפיתוחים שלהן, אך גם בידיעה שבזכות הסכמי הרישוי הן יקבלו סכומים גבוהים, שיתכן ויחזירו את ההשקעה ובמקרים מסוימים אף יניבו להן רווח.

הלחמות הפטנטים החלו כש"אפל" תבעה את חברת "נוקיה" על העתקה של פטנטים ממכשיר האייפון שפיתחה. נוקיה עצמה ממהרת להגיב בתביעה נגדית כנגד אפל ודי מהר מצאו את עצמן גם "גוגל" ו"מיקרוסופט" מצטרפות ונגררות למלחמות הפטנטים.


#איך זה עבד?
במסגרת המלחמות המשפטיות החלו חברות הטכנולוגיה הגדולות גם לצבור "מטמוני פטנטים". אלה שימשו אותן, לא כדי לפתח מוצרים חדשים, אלא כדי להגן על עצמן מתביעה.

מטמון פטנטים גדול בידי חברה כלשהי מסייע לחברה לומר ליריבתה: "אם תעזי לתבוע אותי על הפרת הפטנטים שלך, אני אתבע אותך על הפטנטים שלי".

המלחמות החלו עת החברות הללו החלו להגיש תביעות רבות זו כנגד זו, כשהן עושות זאת בתחומי שיפוט רבים, בכל העולם.

מרבית המחלוקות התרכזו בתביעות של הפרת פטנטים. כל חברה האשימה חלק מהאחרות בשימוש בטכנולוגיה שלה בפטנט רשום עת שמה וללא הרשאה ממנה.

הרבה כסף וזמן הושקעו בקרבות הללו, והם השפיעו מאוד באותו שנים על ההתפתחות של תעשיית הטכנולוגיה.

עם הזמן ובשנים שלאחר מכן שככו מלחמות הפטנטים במעט, לאחר שרבים מהמתעמתים הגדולים הללו הגיעו להסדרים ביניהם וחתמו על הסכמי רישוי צולבים. ההסכמים הביאו לכך שכל חברה התירה ליריבתה להשתמש בפטנטים שלה וקיבלה את זכויות השימוש בפטנטים של היריבה.

ועדיין, סכסוכי קניין רוחני ממשיכים להיות אתגר משמעותי לתעשיית הטכנולוגיה. גם האיום של מלחמות פטנטים דומות בעתיד לא נעלם ומהווה מקור לדאגה וכאב ראש לא קטנים עבור חברות רבות.


הנה מלחמת הפטנטים:

https://youtu.be/8cr9payw7uM


הקרב הגדול של אפל וסמסונג:

https://youtu.be/3h_9AZXe2cg


הדגמת הדמיון החיצוני שמאפשרת קצת להבין את מה שבדרך כלל חבוי בהסתר:

https://youtu.be/qsz5JsDqAYs


וסרטון תיעודי על החשיבות של ההגנה על ההמצאות והפטנטים:

https://youtu.be/Tu4U_XAkkvM?long=yes


פטנט
מה זה פטנט?



נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?

הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.

למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.

האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.

כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.

לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.

אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..


כך רושמים פטנט:

https://youtu.be/U6SjpTDaXBw


מה זה פטנט?

https://youtu.be/ISNIgJUa9po


הסבר להורים:

http://youtu.be/2JTaTWtyJEs


פטנט חייב להיות חדשני:

http://youtu.be/CH4ubCmhwWU


והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:

http://youtu.be/DijbJdqOy0w
מהם טרולי פטנטים?



"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.

האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".

כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.

בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.

הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...

את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.

מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.

רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.

את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.

החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.

מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.

כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.


קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:

https://youtu.be/azIUGQuMfJY


כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):

https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M


כך הם פוגעים בחדשנות:

https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w


בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?

https://youtu.be/3U9ybx3IfFA


וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:

https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes
מהן מכונות רוב גולדברג?



מכונת רוב גולדברג היא מערכת מסובכת שמורכבת מחלקים רבים ומגוונים ובתהליך של צעד אחרי צעד, בתגובת שרשרת, היא מבצעת בסופה פעולה פשוטה כלשהי. הכינוי ניתן למכונות כאלה על שמו של רוב גולדברג, קריקטוריסט אמריקאי מפורסם שהתפרסם בשנות ה-30 של המאה ה-20 בקריקטורות שתיארו מערכות כאלה.

כיום הפכה "מכונת רוב גולדברג" לשם שמתאר דבר מסובך שנועד לייצר בסופו משהו פשוט.


הנה מכונת רוב גולדברג משעשעת להפיכת דף בעיתון:

http://youtu.be/GOMIBdM6N7Q


הנה תולדות המוסיקה המוקלטת במכונה כזו:

http://youtu.be/wcfLolnmLl4

מכונת רוב-גולדברג שמופעלת על ידי אלומת אור אחת:

http://youtu.be/4nCIzPuLYJA


וקליפ של להקת OK Go שכולל מכונת רוב גולדברג מורכבת במיוחד:

http://youtu.be/qybUFnY7Y8w
מהו פרויקט ה-20 אחוז?



חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.

במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.

אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.


הנה פרויקט ה-20% של גוגל:

https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s


כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:

https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE


מה ילדים עשו ב-20% שלהם:

https://youtu.be/xupHuEk8p7g


וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:

https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
האם רובוטים יכולים לצייר?



בהחלט. אמנם לרובוטים אין דמיון והיצירתיות שלהם היא רק בתחילת הפיתוח שלה, אבל רובוטים כבר מציירים.

כי על אף שהמרכיב היצירתי אצל הרובוטים הללו הוא חלקי והם אינם מסוגלים ליצור אמנות מורכבת ומופשטת כמו האמנים האנושיים, עולם הבינה המלאכותית מבטיח שרובוטים בעתיד יוכלו להגיע לרמות מדהימות של יצירה והמצאה, גם בתחום האמנות.

העניין הזה מעלה, אגב, לא מעט שאלות חשובות, הן אמנותיות והן פילוסופיות. אחת הראשונות שבהן תהיה מי ייחשב ליוצר של יצירת אמנות שיצר רובוט - האם האמן שיקבל את הכבוד יהיה יוצר הרובוט או שבעתיד נעמוד בתור לתערוכה מעבודתו של X512V, הרובוט של חברת גוגל.

אגב, את הכסף יקבלו בכל מקרה בעליהם החוקיים של הרובוטים, כך שזה לא עניין כלכלי. יוקרה וכבוד אולי לא ואולי כן, אבל הכסף בכל מקרה יגיע לידיהם.


הנה פול, רובוט פשוט שמצייר דיוקן של מי שמתייצב מולו:

https://youtu.be/bbdQbyff_Sk


אהרון, שהוא רובוט יצירתי שלא מצייר את מה שהוא רואה, אלא גם רעיונות ויצירות אישיות:

https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ?t=15s


אולי עוד לא אמן אבל שוליה של אמן או משכתב - בינה מלאכותית נוסח "DALL-E" כבר יכולה לצייר דיוקנאות מתיאור מילולי בשפה טבעית של מה שיכיל הציור:

https://youtu.be/qTgPSKKjfVg


וכן - רובוטים יכולים להיות יצירתיים, בערך... (עברית)

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
מיהו פרקליט השטן ומה תפקידו?



פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.

לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.

הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.


הנה פרקליט השטן:

http://youtu.be/zV4pNy_tCcs


יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:

http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0


פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:

http://youtu.be/lTVfeprNoH4


אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:

http://youtu.be/KKObyrd71no


אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:

http://youtu.be/MNuj59kURYo
מהו צ'פמן סטיק?



בתחילת שנות השבעים פיתח נגן ג'אז בשם אמת' צ'מפן כלי נגינה חדשני ומסקרן, שאותו הוא כינה "צ'פמן סטיק" (Chapman stick), או סתם "סטיק" יש לכלי נגינה הזה מיתרים רבים, שמקיפים את המנעד שנע מאלו של גיטרה באס ועד לכל צלילי הגיטרה. כך יכול, למעשה, נגן אחד לנגן את תפקידי הבאס והגיטרה החשמלית, על כלי אחד.

אבל המסקרן ב"סטיק" הייתה שיטת הפקת הצליל ממנו. בניגוד לגיטרה, שבה פורטים, או לכלי הקשת, שעליהם מעבירים את קשת השיער והיא שמפיסקה את הצליל, על הסטיק מנגנים בטאפינג, כלומר בהקשה ישירה על המיתרים, עם האצבעות. וזו לא סתם הקשה, כמו שגיטריסטים מנגנים בטאפינג של יד שמאל על הגריף, צוואר הגיטרה. ההקשה בסטיק היא באמצעות האצבעות של שתי הידיים ועל הכלי לא פורטים כלל!

למעשה גיטריסטים מנגנים לא פעם בטאפינג של שתי ידיים על הגיטרה, אבל צ'פמן היה הראשון שחשב על השילוב של מיתרי הגיטרה והבאס, ביחד על אותו כלי. יצירתיות מופלאה!


הנה הסטיק של צ'פמן:

https://youtu.be/AGdUlRRQm4Y


כך זה עובד:

https://youtu.be/2GS0nKIebCc


כך משלבים את תפקידי הבאס והגיטרה באותו כלי:

https://youtu.be/RtXe5T7NFrE


טוקטה ופוגה ברה מינור של באך בסטיק:

https://youtu.be/qM2oFkQmyPk


וטוני לווין מנגן בסטיק בהופעה של להקת Liquid Tension Experiment:

https://youtu.be/edqH0ofRQrM
מי היה הברון מינכהאוזן?



מי רכב על כדור תותח ונבלע על ידי שלד של לוויתן? מי חילץ את עצמו מביצה טובענית על ידי משיכה בשרוכי נעליו שלו? מי המשיך לרכב על חציו של סוס שנחצה לשניים בקרב? ומי טס לירח על שתיל אפונה? - צריך להיות בדאי רציני כדי לספר את השטויות הללו.. ואכן, הברון מינְכְהַאוּזֶן נחשב בתרבות לגדול השקרנים. מומחים לרפואת הנפש אפילו הצמידו על שמו את "תסמונת מינכהאוזן", לאנשים שמעמידים פני חולים.

אבל קרל פרידריך הירונימוס מינכהאוזן, שחי במאה ה-18 בגרמניה, מעולם לא היה ברון וחלק גדול מהסיפורים שמוכרים היום כסיפוריו, אפילו לא הומצאו על ידיו. מינכהאוזן שכבר ידע נדודים מסעירים ואפילו שרת במלחמה של הצבא הרוסי נגד התורכים, סיפר סיפורים לחבריו וידידיו, ודאי כדי לעניין מעט את חייו בעיירה גרמנית קטנה ומשמימה. רודולף ראספה, גרמני אחר ששמע את סיפוריו וברח לאנגליה, כתב את סיפוריו, הוסיף כמה משלו והוציא אותם לאור בספר "סיפורי הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומערכות המלחמה שלו ברוסיה".

הספר הפך להצלחה מסחררת. מאז כבר יצאו מהדורות רבות בשלל שפות לספר המפורסם ואפילו נוספו לו פה ושם גם עוד גוזמאות וסיפורי מסע היתוליים שלא ברור מהיכן הגיעו. הברון הפך לסמל של תחכום וקור-רוח ופתרונות מקוריים לבעיות - חלקם הגדול לא ממש אפשרי, אבל למי איכפת כשהם כל כך מרתקים ומעוררים את הדמיון...


הנה סרטון של הברון רוכב על כדור של תותח:

http://youtu.be/V0e5g13QB5U


הברון מצליח להשיג כדור של רובה ולתפוס אותו בידיים:

http://youtu.be/Osrut3gWFQ0


וסרטון אנימציה שמחבר כמה מהבדיות המפורסמות של הברון לרצף אחד מקסים:

http://youtu.be/JKXKZ0AfvS0
איך מובילים סרטים אחורה בהילוך לאחור?



הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.

מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..


משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!


הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:

http://youtu.be/r3q2XXeasAA


קליפ יפהפה שעשוי בהילוך לאחור:

http://youtu.be/RB-RcX5DS5A


או זה:

https://youtu.be/D-eDNDfU3oY


שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:

http://youtu.be/mXILPLxoEP0


ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:

http://youtu.be/0fxjO93TcGk


מה התרומה של משחקי מחשב לילדים?



משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.

אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.

אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.

עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.

עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.

אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.


הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):

https://youtu.be/GCjhqtm9dLY


התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:

https://youtu.be/OOsqkQytHOs


היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):

https://youtu.be/aFpkG1JbdE8


מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):

https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY


פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):

https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes


והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):

https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
מהו גשר משה השקוע במים?



ממש כמו משה רבנו שהעביר את בני ישראל דרך ים סוף, גם העוברים בגשר משה (Moses Bridge) שבדרך לפורט דה רובר (Fort de Roovere Bridge), מצודה הולנדית מהמאה ה-17.

העוברים על, או בעצם בתוך הגשר, חשים כאילו הם עוברים בתוך המים. ואכן הגשר המשונה הזה שזכה לקבל את שמו של משה, הוא למעשה גשר השקוע בתוך מי החפיר, חוצה את התעלה לשניים ומוביל את המבקרים אל מבצר פורט דה רובר המשוחזר.

הגשר עשוי מעץ אקויה בהיר והוא הפוך לגשר עילי. הוא נבנה בתוך המים הרדודים שמסביב למצודה, מים שלא ניתן לשוט עליהם ומנעו למעשה גישה אל המצודה, שכן החפיר הוא חלק ממערכת תעלות שנועדו להגן אז על המבצר, מפני פלישה אפשרית של חיילים מצרפת וספרד.

מתכנני הגשר המודרניים לא רצו לפגוע במראה האותנטי של המצודה ולכן החליטו לבנות גשר נסתר, שיישב ממש בתוך המים ולא מעליהם. התוצאה היא הגשר המשונה, אבל בעל המראה היחודי של אנשים ההולכים בתוך המים.


הנה גשר משה:

http://youtu.be/OVmU5nmPQyc


מבט מרחוק:

http://youtu.be/UPZK3_k3p4w


מצגת וידאו של תמונות מהגשר השקוע במים:

http://youtu.be/U1m3HBFI4fU


ובתלת ממד:

http://youtu.be/2zZHTh6FP1A


והנה הביצורים של פורט דה רובר:

http://youtu.be/nzFR1wyrgdA
מה עושה האמן וכיצד הוא יוצר אמנות?



צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן או צלם - אלה הם חלק מסוגי האמנים הקיימים. האמן הוא מישהו שיוצר יצירה אמנותית.

האמן הוא בעל כישרון אבל אמנים בדרך כלל לומדים כיצד ליצור בתחום האמנותי שבו הם מתעניינים ויוצרים. יש מעטים שמתגלים כגאונים בתחום האמנותי, אותו לא למדו מעולם ובכל זאת הצליחו ומצליחים, אבל הם היוצאים מן הכלל.

בדרך כלל הכישרון אינו מספיק כדי להצליח, כי צריך להכיר את האמנות שבה רוצים ליצור, טכניקות שונות שבה ניתן ליצור, סגנונות וז'אנרים בתחום, דרכים מעניינות שבה יצרו ויוצרים אמנים גדולים בתחום האמנותי ועוד.

החשיפה לאמנות נעשית בדרך כלל בגיל צעיר. היא מתרחשת או נכון יותר לומר - ראוי שתתרחש, בבית הספר, בחוגים לאמנות, בביקורים במוזיאון, תיאטרון, מופעי מחול או קונצרטים וכדומה. רק כך יכול להיווצר הקליק שבין הילד והאמנות שמרתקת, מלהיבה ומושכת אליה.



שאלות קטנות:
=========
יש לך חלום להיות אמן? באיזה תחום? האם ידוע לך מה צריך ללמוד כדי לעסוק בזה?


הנה אמנים שונים עושים ביחד אמנות ברחוב (עברית):

http://youtu.be/W67luKdwCTc


לארי, אמן אוטיסט שמצא במחשב אפשרות לבטא את עצמו ובציור נחמה למצבו:

http://youtu.be/_ECrXMfHffM


רקדן שהחל לרקוד לאחר תאונה שגרמה להתפוצצות של צינור מים בתל אביב:

http://youtu.be/RXqsJ8awNQk


דוגמה למוסד בו לומדים אמנות (עברית):

https://youtu.be/gVNJmbni-uE


בחיוך שנון - למה ואיפה לא ללמוד אמנות? (עברית)

https://youtu.be/1fav5hVMi0I


ויש גם אמנים מעטים, שהם בכלל אנשי טכנולוגיה ומאוד מיוחדים - שיחת טלוויזיה על אחד כזה (מתורגם):

https://youtu.be/N0Xv3yPdG5o?long=yes
מה היה מופע האלומיניום?



חייזרי, חללי ויצירתי - מופע האלומיניום (The Aluminum Show) הוא מופע מחול מרהיב, שנראה נהדר ומצטלם יפהפה, משלב ריקוד, תיאטרון ויזואלי, תנועה ולא מעט הומור וצחוק.

המופע מתאר את מסעו המופלא של אדם ליקום מקביל, כשהוא מגיע לכוכב רחוק ועתידני העשוי כולו מצינורות אלומיניום. על הבמה הופכים צינורות האלומיניום לדמויות דמיוניות ומשעשעות ומעט מסתוריות. כמו בכל סיפור טוב, על הבמה מתנהל מאבק בין הטוב והרע, כשאל מול התככים, הפחד והרשע ניצבים החמלה והיופי ומנסים לגבור עליהם.

הרקדנים שמופיעים בו רוקדים ומופיעים, כשהם עוטים ועטופים בחליפות, אוחזים בידיהם צינורות ואובייקטים עשויים חומרים המזכירים אלומיניום או עשויים מאלומיניום. מכאן גם שמו. עושים בו שימוש בכמות שמוערכת בכ-20 אלף מטר של צינורות אלומיניום.

המופע הזה חדשני ופורץ דרך. במיוחד מעניין האופן בו עושים בו שימוש בימתי בחומרים מעולמות אחרים, שלא עלו על במות לפני כן. הצורות החייזריות שיוצרים גלילי המעין אלומיניום הללו הן בלתי נשכחות בעוצמה הוויזואלית שלהן ובברק המיוחד ששולחת הבמה את עיני הצופים.

המופע העולמי הזה, שעלה לראשונה בירושלים, במסגרת פסטיבל ישראל 2003, הוא דוגמה לחדשנות ומקוריות אמנותית, פוסט מודרניסטית, שיוצרת אסתטיקה ייחודית ובלתי מוכרת בעולם המחול.

היוצרים הם מישראל, החל מהכוריאוגרף עידו תדמור, שיצר את המחול והתנועה הבימתית של המשתתפים, ועד הכותב והבמאי ליאור כלפון, מי שכבר הביא לעולם כמה מהמופעים הבינלאומיים והמצליחים ביותר שנוצרו כאן, כולל מופע החייזרים המופלא "ווקה פיפל" (Voca People) ועד GLOW.

נראה שהיום המופע לא מתקיים באופן סדיר. אולי ישוב בעתיד או שליאור כלפון יהגה רעיון בימתי מטורף ומדהים חדש, שיספק מכאן לעולם את הוואו הבא.


הנה קדימון למופע:

https://youtu.be/CzxD1kVSEKw


פרסומת מרהיבה:

https://youtu.be/QacQpKbBJEU


סיפור המופע בספרדית:

https://youtu.be/tq5iwk1NQwM


עוד מהמופע המרהיב:

https://youtu.be/XudFHQXv6u8
מה עושה הפרסומאי?
מהי ביצת קולומבוס?
מהי בינה מלאכותית כללית, באנגלית AGI?
למה מניחים הגרמנים תפוחי אדמה על קבר המלך?
מיהו חוסיין שאלאיין, "המהנדס" של עיצוב האופנה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.