איך זכה ג'פרי הינטון לכינוי "סנדק ה-AI"?
ג'פרי הינטון (Geoffrey Hinton) הוא ממדעני המחשב החשובים בהיסטוריה ומי שמכונה "הסנדק של הבינה המלאכותית".
נולד בלונדון בשנת 1947, הינטון הוא חוליה נוספת בשושלת אינטלקטואלית מרשימה הכוללת בעבר הרחוק את ג'ורג' בול (George Boole), הלוגיקן וממציא האלגברה הבוליאנית (Boolean Algebra), שפת האמת והשקר שעליה מתבסס כל מחשב בעולם.
אשתו של בול, מרי אוורסט בול (Mary Everest Boole), הייתה גם היא מתמטיקאית. הדוד שלה ג'ורג' אוורסט (George Everest) הוא שמדד את ההר הגבוה בעולם וזכה שהאוורסט ייקרא על שמו. דודניתו ג'ואן הינטון (Joan Hinton) למדה פיזיקה אצל אנריקו פרמי ועבדה בפרויקט מנהטן כש שואחרי הפצצת הירושימה עזבה את התחום.
הוא עצמו למד פסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge) והשלים את הדוקטורט בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence) באוניברסיטת אדינבורו.
בחייו האישיים נפגע עמוד השדרה שלו בגיל 19, כשעזר לאמו לסחוב תנור. מאז הוא אינו יכול לשבת זמן ממושך. לכן עבודתו נעשית בעמידה ובנסיעות ברכב הוא שוכב על המושב האחורי. על כל הכאבים הללו נוסף גם האובדן הטרגי של מי ששתי נשותיו הראשונות מתו כל אחת בזמנה מסוג אחר של סרטן.
כמו אלפרד נובל וממציא הגז ששימש ללוחמה כימית, נראה שגם הינטון, בתור מי שנתן למחשבים מוח ולימד אותם לחשוב, מתחרט ומצטער מעט. החששות שלו, בשל הסיכונים האפשריים שהוא מזהה בבינה המלאכותית, מגיעים עד לחשש מהכחדת האנושות.
הינטון הוא מחלוצי המדענים שפיתחו רשתות עצביות המחקות את פעולת המוח האנושי, רשתות מבוססות נוירונים מלאכותיים שמייצגים קשרים בין יחידות חישוביות ושבדומה לסינפסות במוח משפיע כל אחד מהם על השני. בתהליך אימון של רשתות כאלה מתבססים על חיזוק הקשרים בין הנוירונים המלאכותיים, פעולה דומה לחיזוק הקשרים שנעשים במוח בזמן הלמידה.
באמצעות השיטה שהמציא הינטון הצליחה רשת עצבית לראשונה לזהות וללמוד מאפיינים שונים בנתונים. זו עתידה להיות הטכנולוגיה שתעמוד בבסיס היכולת של מערכות לזהות תמונה, לתרגם שפות ולשוחח עם בני אדם שיחות “שקולות”.
כבר בשנות ה-80 הוא הניח עם שותפו ג'ון הופפילד את היסודות לרשתות עצביות מלאכותיות, מערכות מתמטיות שיפעלו בהשראת המוח האנושי.
ב-1985 הינטון ושותפיו מפתחים את "מכונת בולצמן" (Boltzmann Machine), מודל למידה שאימץ כלים מהפיזיקה הסטטיסטית ואפשר זיהוי מאפיינים ולמידה אוטומטית. זה המודל שיהפוך לבסיס טכנולוגיות הבינה המלאכותית המודרניות, כולל יישומים כמו ChatGPT וה-GenAI.
ב-2012, עם הסטודנטים שלו אלכס קריז'בסקי ואיליה סוצקבר הוא פיתח את רשת AlexNet שניצחה בתחרות זיהוי תמונות בפער, סימנה את עידן הלמידה העמוקה והייתה למפץ הגדול שיניע את מהפכת הבינה המלאכותית.
הוא מי שלימד את מייסדי OpenAI ו-DeepMind, בדגש על איליה סוצקבר שהוא הנחה לדוקטורט ויהיה לאחד ממייסדי OpenAI, החברה שתתחיל את התחרות המטורפת בפיתוח AI, בין גוגל, מטא, OpenAI ושאר ענקיות הטכנולוגיה בעולם.
לאחר שכיהן כעשור כסגן נשיא בחברת גוגל (Google) והוביל את מחקרי החברה בתחום הבינה המלאכותית, עוזב הינטון ב-2023 את החברה, כדי להזהיר באופן חופשי מפני הסכנות של הטכנולוגיה שבנה. "כל עוד גוגל משלמת לי," הוא אומר, "איני יכול לדבר על כך." הוא אומר ויוצר גל של כותרות בתקשורת. מאז הוא מבהיר שוב ושוב שהטכנולוגיה שהיה מבוראיה מסוכנת לגורל האנושות ואף עלולה גם לחסלה.
בשנת 2024 הינטון זוכה ביחד עם ג'ון הופפילד (John Hopfield) בפרס נובל לפיזיקה וממשיך להזהיר את כולנו.
ואגב, בהמשך לאזהרותיו פרסמה גם קבוצת מומחי בינה מלאכותית נוספים מחקר בשם AI2027 שחוזה כי בשנת 2027 ה-AI ישתבש או ייצא משליטה ויוביל להכחדת האנושות בתוך עשור.
אפשר להכיר את הנושא בתגית רשתות נוירונים.
ג'פרי הינטון (Geoffrey Hinton) הוא ממדעני המחשב החשובים בהיסטוריה ומי שמכונה "הסנדק של הבינה המלאכותית".
נולד בלונדון בשנת 1947, הינטון הוא חוליה נוספת בשושלת אינטלקטואלית מרשימה הכוללת בעבר הרחוק את ג'ורג' בול (George Boole), הלוגיקן וממציא האלגברה הבוליאנית (Boolean Algebra), שפת האמת והשקר שעליה מתבסס כל מחשב בעולם.
אשתו של בול, מרי אוורסט בול (Mary Everest Boole), הייתה גם היא מתמטיקאית. הדוד שלה ג'ורג' אוורסט (George Everest) הוא שמדד את ההר הגבוה בעולם וזכה שהאוורסט ייקרא על שמו. דודניתו ג'ואן הינטון (Joan Hinton) למדה פיזיקה אצל אנריקו פרמי ועבדה בפרויקט מנהטן כש שואחרי הפצצת הירושימה עזבה את התחום.
הוא עצמו למד פסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge) והשלים את הדוקטורט בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence) באוניברסיטת אדינבורו.
בחייו האישיים נפגע עמוד השדרה שלו בגיל 19, כשעזר לאמו לסחוב תנור. מאז הוא אינו יכול לשבת זמן ממושך. לכן עבודתו נעשית בעמידה ובנסיעות ברכב הוא שוכב על המושב האחורי. על כל הכאבים הללו נוסף גם האובדן הטרגי של מי ששתי נשותיו הראשונות מתו כל אחת בזמנה מסוג אחר של סרטן.
כמו אלפרד נובל וממציא הגז ששימש ללוחמה כימית, נראה שגם הינטון, בתור מי שנתן למחשבים מוח ולימד אותם לחשוב, מתחרט ומצטער מעט. החששות שלו, בשל הסיכונים האפשריים שהוא מזהה בבינה המלאכותית, מגיעים עד לחשש מהכחדת האנושות.
כיצד הגיע לכך בדרכו המדעית וטכנולוגית
הממציא שיצר את החשיבה הממוחשבת ומי שרבים רואים בו את המוח החשוב ביותר בבינה מלאכותית, הוא מהדמויות הבולטות בפיתוח תחום הלמידה העמוקה (Deep Learning).
הינטון הוא מחלוצי המדענים שפיתחו רשתות עצביות המחקות את פעולת המוח האנושי, רשתות מבוססות נוירונים מלאכותיים שמייצגים קשרים בין יחידות חישוביות ושבדומה לסינפסות במוח משפיע כל אחד מהם על השני. בתהליך אימון של רשתות כאלה מתבססים על חיזוק הקשרים בין הנוירונים המלאכותיים, פעולה דומה לחיזוק הקשרים שנעשים במוח בזמן הלמידה.
באמצעות השיטה שהמציא הינטון הצליחה רשת עצבית לראשונה לזהות וללמוד מאפיינים שונים בנתונים. זו עתידה להיות הטכנולוגיה שתעמוד בבסיס היכולת של מערכות לזהות תמונה, לתרגם שפות ולשוחח עם בני אדם שיחות “שקולות”.
כבר בשנות ה-80 הוא הניח עם שותפו ג'ון הופפילד את היסודות לרשתות עצביות מלאכותיות, מערכות מתמטיות שיפעלו בהשראת המוח האנושי.
ב-1985 הינטון ושותפיו מפתחים את "מכונת בולצמן" (Boltzmann Machine), מודל למידה שאימץ כלים מהפיזיקה הסטטיסטית ואפשר זיהוי מאפיינים ולמידה אוטומטית. זה המודל שיהפוך לבסיס טכנולוגיות הבינה המלאכותית המודרניות, כולל יישומים כמו ChatGPT וה-GenAI.
ב-2012, עם הסטודנטים שלו אלכס קריז'בסקי ואיליה סוצקבר הוא פיתח את רשת AlexNet שניצחה בתחרות זיהוי תמונות בפער, סימנה את עידן הלמידה העמוקה והייתה למפץ הגדול שיניע את מהפכת הבינה המלאכותית.
הוא מי שלימד את מייסדי OpenAI ו-DeepMind, בדגש על איליה סוצקבר שהוא הנחה לדוקטורט ויהיה לאחד ממייסדי OpenAI, החברה שתתחיל את התחרות המטורפת בפיתוח AI, בין גוגל, מטא, OpenAI ושאר ענקיות הטכנולוגיה בעולם.
לאחר שכיהן כעשור כסגן נשיא בחברת גוגל (Google) והוביל את מחקרי החברה בתחום הבינה המלאכותית, עוזב הינטון ב-2023 את החברה, כדי להזהיר באופן חופשי מפני הסכנות של הטכנולוגיה שבנה. "כל עוד גוגל משלמת לי," הוא אומר, "איני יכול לדבר על כך." הוא אומר ויוצר גל של כותרות בתקשורת. מאז הוא מבהיר שוב ושוב שהטכנולוגיה שהיה מבוראיה מסוכנת לגורל האנושות ואף עלולה גם לחסלה.
בשנת 2024 הינטון זוכה ביחד עם ג'ון הופפילד (John Hopfield) בפרס נובל לפיזיקה וממשיך להזהיר את כולנו.
ואגב, בהמשך לאזהרותיו פרסמה גם קבוצת מומחי בינה מלאכותית נוספים מחקר בשם AI2027 שחוזה כי בשנת 2027 ה-AI ישתבש או ייצא משליטה ויוביל להכחדת האנושות בתוך עשור.
אפשר להכיר את הנושא בתגית רשתות נוירונים.
