» «
בינה מלאכותית
למה מחשבים לא חכמים או נבונים כמו בני אדם?



מחשבים יודעים לעשות המון דברים מצוין, אפילו יותר מבני אדם. אבל זה לא אומר שהם נבונים או חכמים מבני אדם. עדיין...

מהירות הפעולה של המחשבים מאפשרת להם לבצע חישובים מסובכים ביותר, בשבריר מהמהירות שאפילו הגאון האנושי הכי גדול יכול רק לקנא בה. הם יכולים לחשב מתמטיקה ולבצע פעולות על תמונות, וידאו, תקשורת ועוד, אפילו לנצח את רובנו בשחמט... מחשב כבר ניצח את האלופים האנושיים, אפילו בשעשועון טלוויזיה שהתנהל בשפה טבעית, שהיא שפה אנושית.

אבל האם זה אומר שהם נבונים או חכמים באמת? ואם לא, האם בעתיד יוכל המחשב להיות חכם כמו ואפילו יותר מבני אדם? ונבון?

כרגע מחשבים הם ממש לא נבונים כבני אנוש. הם מחשבים מצוין, אבל חושבים ברמה של ילד קטן. החשיבה האנושית היא מפותחת כל כך, שהם אפילו לא קרובים לחיקוי שלה.

בקשר לחוכמה, הם לומדים ועושים זאת לא רע, אפילו טוב. למידת מכונה, למשל, מחייבת עדיין בני אדם מקצועיים שיאמנו את המחשב וזו עדיין מלאכה למומחים. זה אומר שמדובר במשהו כמו מורים ברמת פרופסור המלמדים תלמידים בבית הספר היסודי.

אבל למידה עמוקה היא סיפור אחר. כבר היום מחשבים מלמדים את עצמם, באמצעות טיפול בכמויות אדירות של נתונים, מה שקרוי לעתים "ביג דאטה", לזהות ולהסיק מסקנות שמעט מאוד בני אדם יכולים היו להגיע אליהם. זו כבר סוג של תבונה ולא סתם זהו חלק מובחר בעולם של ה"בינה המלאכותית" של ימינו.

ישנם מדענים שמאמינים שבקרוב, ממש בתוך כמה עשרות שנים, יהיו כבר מחשבים נבונים ובעלי רגשות כמו של בני אדם. זה ייצור עולם חדש ומשונה שבו מחשבים יוכלו לבצע ולחשוב בשבילנו. יש אפילו מי שטוענים שזה יאריך את חיינו בהמון שנים. האם זה טוב או שיש בזה גם רע? - כנראה שגם וגם, אבל בכל מקרה זה מעניין וראוי למחשבה!


הנה סרטון על חוכמת המחשב לעומת חוכמת האדם (עברית):

http://youtu.be/YTNasDfDE6U


אולי המחשב כן יכול להיות חכם כמו בן אדם? (מתורגם):

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
המוח הכחול
איך מפתחים מוח מלאכותי?



אחד החלומות של מובילי עולם המחשבים והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית הוא לבנות מוח מלאכותי. הכוונה היא כמובן למחשב העובד כמו מוח. רובם לוקחים השראה לבניית מחשב שכזה מהרשתות הביולוגיות של המוח האנושי. היכולת המדהימה של הרשתות הביולוגיות הללו שבמוחנו מכילות מיליארדי תאי עצב שמחווטים ביניהם, כל תא לאלפי תאי עצב שמסביבו. פעולה כמו פתיחת דלת היא פעולה מורכבת מאד בהשוואה לפתרון משוואות מתמטיות ואם ניתן יהיה לבנות מוח שמסוגל לחקות את המוח המנהל פעולות שכאלה, הוא יוכל לפתור משוואות ובעיות מורכבות במיוחד באופן מקבילי. הדבר אומר שמחשב מלאכותי שכזה יהיה המחשב החזק ביותר שנבנה אי-פעם ובעל יכולות שהמחשבים המשוכללים ביותר של היום אינם מתקרבים אליהן.

אחד הפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום זה הוא "המוח הכחול", שבו מפתחים מדענים בהובלת מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מוח מלאכותי העובד כך.

אך יש גם חשש בצד הציפיה לפיתוח מדהים שכזה. מה למשל יקרה ביום שבו מוח מלאכותי שכזה יוכל לעצור אותנו בני האדם, מלעצור אותו? האם יוכל למשל לעשות מעשים רעים, שלא יהיו נתונים לעצירה?

זה הצד השני של הפיתוחים הללו, כי יש הרואים בפיתוח של מוח מלאכותי ברמה שכזו עניין מסוכן. הרי כשמלמדים מחשב ללמוד ומאפשרים לו לעשות זאת באופן חופשי ומיומן, עלול להיווצר מצב שבו הוא יגיע לרמה כה גבוהה, עד שהוא יאיים על קיומו של המין האנושי. דמיינו למשל מערכות תוכנה שיבצעו פשעים באינטרנט - מי יואשם בפשע כזה? או מערכת לוחמה חכמה שתבצע פשעים נגד האנושות, בשל פירוש שגוי של כוונת המפעילים, או מבחירה בעייתית לשמור על חיי החיילים בכל מחיר - מי ערב לנו שההיטלר של העתיד לא יהיה מוח מלאכותי ממוחשב שהחליט למחוק אומה, רק כי הוא יכול? ואת מי נעמיד לדין על פשעים כאלה אם מחשב כתב קוד, שכתב קוד, שכתב את התוכנה הפושעת?


הנה סיפורו של המוח הכחול שמפותח בישראל (עברית):

http://youtu.be/L0AR1cUlhTk


גם הסיכוי לייצר מוח מלאכותי בהנדסה גנטית הוא קטן (מתורגם):

https://youtu.be/s_LxZx42sIk


ותכנית טלוויזיה על מחקר המוח הישראלי (עברית):

http://youtu.be/E5yWCvjsXYk
מכונת טיורינג
מהי מכונת טיורינג?



מכונת טיורינג (Turing machine) היא רעיון לאופן פעולה של מחשב, שהציע אלן טיורינג בשנת 1936, עוד לפני המצאת המחשב עצמו. הוא ניסה אז להגדיר באופן מתמטי מהו אלגוריתם, "תהליך מכני".

המודל שהציע טיורינג נקרא כמובן על שמו - מכונת טיורינג. המכונה כוללת ראש בעל זיכרון סופי שיכול לקרוא תוכן של תא שמעליו הוא ממוקם, על גבי סרט אינסופי של תאים. הראש יכול לכתוב במקום זה, או לנוע ימינה ושמאלה.


הנה סרטון שמסביר את מכונת טיורינג ומדגים את הרעיון שלה:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


כך פועלת מכונת טיורינג:

http://youtu.be/mU8oiAbom0I


ודגם של המכונה שנבנה מלגו:

http://youtu.be/qc1C1Q0xFIM
מבחן טיורינג
מהו מבחן טיורינג?



אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".

מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".

לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.


הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):

http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s


הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c


רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/IhVu2hxm07E


על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):

http://youtu.be/gfMtkfVkqaA


הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):

http://youtu.be/KpCJldSYMTQ

בינה מלאכותית

אינטליגנציה מלאכותית
מהי אינטליגנציה מלאכותית או בינה מלאכותית?



הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.

בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לבצע חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.

מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".

יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".

באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.

המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").


הנה העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):

https://youtu.be/xcOw84E93MI


על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):

https://youtu.be/g0yEDyEppeM


רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:

https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ


קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:

https://youtu.be/2oJSJa6P_EI


מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
סכנות הבינה המלאכותית
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?



בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.

זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.

בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.

ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.

אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.

רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."

מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.

מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.

בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.


הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):

https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw


מעט על הבינה המלאכותית:

http://youtu.be/x-QfL_BmZVE


סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/78-1MlkxyqI


אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:

http://youtu.be/CbNy67HrvOo


ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):

http://youtu.be/g0yEDyEppeM
כחול עמוק
מהו המחשב הראשון בהיסטוריה שניצח את אלוף העולם בשחמט?



לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.

אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.

הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.

הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..

ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.

לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.

חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.


הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:

http://youtu.be/y9UMt-8gfW8


על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:

http://youtu.be/NJarxpYyoFI


וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:

https://youtu.be/0g9SlVdv1PY
למידה עמוקה
מהי למידה עמוקה?



הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים וספציפית בתחום "למידת המכונה" שמניח שהמחשב יכול ללמוד וללמד את עצמו, ממש כמו המוח האנושי. מטרתו הברורה של התחום הזה היא ליצור חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי.

בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום שפעם הבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב, "לא סיפק את הסחורה". התקופה הזו כונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".

אבל בשלב מסוים, בשנות האלפיים ואחרי שנים רבות של האכזבה, הפציעה האינטליגנציה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה מימי התום שלה. מחשבים מהירים פי מיליון, כמויות מידע עצומות שהחל להציע האינטרנט ושנאגרו על כונני ענק זולים ונגישים - כל אלה הבשילו לטכנולוגיה חזקה ומעשית - "הלמידה העמוקה".

התחום הזה הוא תת-תחום בתוך תחום "למידת המכונה", או כמו שאומרים המקצוענים הדיספלינה של "למידת המכונה" (ML). "למידת מכונה" הוא תת-תחום מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית.

המיוחד במערכות למידה עמוקה הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן ודי בעצמן. מפתחי מערכות כאלה בונים בשבילה מעין "רשת סמנטית". זו מערכת שמחקה את המערכת הנוירונים שבמוח האנושי וכאמור פועלת ולומדת כמוהו - ככל שהיא פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.

מדובר בתחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות. הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning). לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית.

מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע, שהמערכות מתקשות כיום לעבד ולטפל בהם.

חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.

העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.

באמצעות חיקוי היכולת האנושית ללמוד, מצליחות מערכות למידה עמוקה גם ליצור ציורים, מוסיקה, סרטונים וטקסטים,להמליץ ללקוחות על רכישות, לייצר קריינות מלאכותית, לזהות עצמים ופנים מדויקות בתמונות וסרטונים, לאבחן מחלות, להפיק רווחים ממניות, להלביש פנים של מפורסמים על סרטי וידאו ועוד שלל יישומים.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.


הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:

http://youtu.be/IoP9akd44wk


כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:

http://youtu.be/zLp-edwiGUU


הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:

http://youtu.be/nSg4HKHdDs4


ראיית מכונה
מהי ראיית מכונה?



ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.

הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.

בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.

השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.

העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להישדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות. למעשה, המהפכה התעשייתית הרביעית מתקיימת כבר עתה על ראיית מכונות.

אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.


איך מחשבים יכולים לראות ולהבין תמונה (מתורגם):

https://youtu.be/2hXG8v8p0KM


השימושים בטכנולוגיה של ראיית המכונה:

https://youtu.be/luuLcY30fQQ


ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג הזו:

https://youtu.be/0DS9PY6iaxE


השפעת הראיית המכונה על התעשייה החדשה - זו שכבר נקראת תעשייה 4.0:

https://youtu.be/9FyPV59Q7-Q


אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:

https://youtu.be/uNy6Nt4F13o


זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:

https://youtu.be/H01QG_EAMyw


וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):

https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?



מחשב העל "ווטסון" (Watson) פותח על ידי חברת IBM והוא מחשב קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אי-שם בעתיד.

ווטסון נחשב היום המחשב החכם בעולם והחליף את "כחול עמוק", שגם הוא פותח על ידי אותה החברה וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

גם ווטסון, שנקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, זכה להכרה בינלאומית. זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.

הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:

https://youtu.be/U6rvaWaiZNg


כך הוא מאפשר פיתות אפליקציה:

https://youtu.be/mqQWHbyopSQ


היסטוריה - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:

https://youtu.be/WFR3lOm_xhE


כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:

https://youtu.be/HkEOJnn_zlg


לפיתוחי IOT, אינטרנט של הדברים:

https://youtu.be/E0vv5uJVDIk


כאן ווטסון לומד לבשל:

https://youtu.be/yrfMcNE0y9s


והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:

https://youtu.be/RBF4hhgAJJc


ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):

https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?



"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.

למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!

הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"

על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".

כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.

באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.

הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.

גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סייענים חכמים שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.

מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.


הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:

https://youtu.be/itYWwMJr1X4


שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:

https://youtu.be/4sngIh0YJtk


השיחות עם אלייזה:

https://youtu.be/CJWOOTMt4ko


הנה מפגש בין העוזרת הוירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:

https://youtu.be/uTiLverShyc


וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

https://youtu.be/dj3EvdOJXMc


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:

https://youtu.be/EFHyzuqjaok


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w
מהם סרטוני דיפ פייק?



דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), ההולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.

העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על וידאו או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.

בהסבר פשוט, מדובר בהחלפת פניו של מצולם בווידאו, באמצעות אלגוריתם של למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה קלה למדי, של סרטוני וידאו המציגים מעשים ודיבורים שמעולם לא קרו או נאמרו.


#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.

בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.

את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.

את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".


#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.

ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. החל מנאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשנה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".

בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פלאים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייקס ומשנים את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות בגללם.


#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.

מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.

מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/lk-1hBpAyiU


אובמה מדבר פייק:

https://youtu.be/gLoI9hAX9dw


ההשלכות של זה מטורפות (עברית):

https://youtu.be/4BsiYnt51ok


כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:

https://youtu.be/kSLJriaOumA


שעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:

https://youtu.be/HN-qlGf2mZw


וקצת מוסיקה מצמד הנשיאים וחתול:

https://youtu.be/dsODRfCMRoM
האם בית יכול להיות גאון?



כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?

עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.

הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...

מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.


הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:

http://youtu.be/odQw5BDnCRs


אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:

https://youtu.be/vVYcOi8R8dg


עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:

https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y
איזה מחשב מציג יצירות במוזיאון?



ציור ויצירה אמנותית בכלל הן פעולות מורכבות למחשב ולכן מחשבים המסוגלים לצייר בעצמם הם תופעה יחודית. את המחשב AARON מפתח האמן האמריקאי הרולד כהן כבר מעל 30 שנה, במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. הוא תוכנת כך שיוכל לצייר תמונות בסגנונות ציור מגוונים. למחשב, סוג של רובוט מצייר, הוזן ידע אמנותי שמאפשר לו לצייר עצמים שונים, כמו בני אדם, צמחים ודומם. למחשב תוכנתו גם אלגוריתמים וכללים אמנותיים שבהם מצוייד הצייר, כמו העובדה שבסיסו של עצם רחוק הוא גבוה מבסיסו של עצם קרוב, שהוא קטן יותר מהקרוב, מוסתר על ידיו ועוד. בנוסף הגדיר האמן כללים שלקוחים מניסיונו כצייר ומורה פעיל לציור, בצירוף ידע מהתחום בתחומים כמו צבע, קומפוזיציה ופרספקטיבה.

יש ויכוח אמיתי מה מידת היצירתיות של המחשב הזה, שכן את היכולת לבצע הוראות שנלמדו יכול לבצע כל תלמיד ציור והרי אמן הוא אדם שמעבד את הידע שברשותו, מוסיף מהיצירתיות הטבעית שלו ופורץ את גבולות מה שכבר נעשה. ועדיין, הציורים של AARON הם כה מרשימים ומעוררי עניין, שחובבי אמנות רבים לא מצליחים להבחין ביניהם לבין ציורים שנעשו על ידי ציירים אנושיים. כיום מוצגים רבים מהם בתערוכות ובמוזיאונים בכל העולם ורבים מהם אף נרכשו במהלך השנים בידי אספני אמנות.


הנה הרולד כהן מספר על AARON:

https://youtu.be/MwHQx9BrHQc


הרצאה של הרולד כהן על העבודות של AARON:

https://youtu.be/RyIgu_GSS5g


הנה ציור שנוצר על ידי התוכנה של AARON:

https://youtu.be/3PA-XApZkso


דיון על המחשב המצייר AARON:

https://youtu.be/boKs9JzI1f4
מהו נחיל המיקרו-רובוטים?



חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בראשותו של פרופסור מארק רובינשטיין יצרו נחיל מדהים של 1024 מיני-רובוטים, שכל אחד מהם הוא בגודל של סנטימטרים אחדים. המיוחד בנחיל הרובוטים החכם הזה, הוא היכולת שלו לתפקד באופן עצמאי ולהתקבץ ללא הוראות ממפעיליו לכדי צורות שונות.

הצביר הזה אמנם אינו חכם ולא מציע בינה מלאכותית מהסוג שיכול לאיים עלינו, אבל החוקרים מעריכים שבעתיד ניתן יהיה ליצור צבירי-ענק, שיציעו מוחות-כוורת שיתפקדו ביחד כקבוצה, לביצוע משימות מורכבות, ממש כמו שקן נמלים מתנהל בשיתוף פעולה חכם.

היישומים הרפואיים והמדעיים של הפיתוח הם בלתי נתפסים. בעתיד יוכלו נאנו רובוטים לתקן תאים שנפגעו, לשנע תרופות זעירות לאיברים חולים, לטפל באופן כירורגי ולרפא מחלות, ללא צורך בניתוחים פולשניים.


הנה נחיל רובוטים שמייצרים צורות בעצמם:

http://youtu.be/ZD1H70aQc7U


הסבר על מיקרו-רובוטים אלו שפועלים לבדם:

https://youtu.be/2IAluwgAFD0


וסוגים רבים של מיקרו רובוטים חדשניים מסוגים שונים:

https://youtu.be/o3IhGZY0TCE
האם בעתיד יהיו פושעים וירטואליים?



זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.

אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב. אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?

ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?

ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?

מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.


הנה עולם הפשע המקוון בעתיד לעומת זה של ימינו:

https://youtu.be/N2NtDLSAXX8


סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:

http://youtu.be/lvkf-TBWGG0


החיים בצל פשעי העתיד:

http://youtu.be/1B6zOXQOasY


והרצאת טד על פשעי העתיד ותפקידה המריע של הטכנולוגיה בהם (מתורגם):

https://youtu.be/-E97Kgi0sR4?long=yes


מהם צעצועי הבינה המלאכותית?



CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.

הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.

מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.


הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:

http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s


ומגוון הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:

http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw
מהו המחשב המלחין?



המחשב IAMUS הוא מחשב שמלחין מוסיקה. IAMUS שהתוכנה שבו יוצרת מנגינות, הרמוניה ומרקמים מוסיקליים נעימים לאוזן, נבנה בידי מדענים באוניברסיטה של מאלגה בספרד.

אם היה מבחן טיורינג ליצירתיות, מעניין אם המוסיקה של המחשב יאמוס הייתה מסוגלת להטעות אנשים מיומנים לחשוב שהיא נכתבה בידי בני אדם. כלומר, האם מלחין וירטואלי היה מצליח להתחזות למלחין בן אנוש..

כמובן שיאמוס המחשב אינו יצירתי כמו בן-אנוש. בשלב הזה הוא בעיקר יודע לבצע את פעולת ההלחנה, על פי הכללים ה"נכונים" שאותם יודע כל מלחין מיומן שלמד וקיבל השכלה מוסיקלית. לגבי היופי והמקוריות של המוסיקה שיוצר המחשב הזה, יש מחלוקת רבה עד כמה הוא "יצירתי".


הכירו את מבחן לאבלייס שבוחן אם מכונה אכן ממציאה רעיונות מוסיקליים בעצמה:

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


למידת מכונה שמסייעת ליוצרים לחבר מקצבים ומהלכים בהיפ הופ:

https://youtu.be/mOjWyRqiDds


הבה נחקור את תוכנת IAMUS של המלחין הממוחשב:

https://youtu.be/KhiupLtyibs


הנה יצירה של יאמוס לקלרינט סולו:

https://youtu.be/FCsbEY9pxTU


להרכב קאמרי:

https://youtu.be/Uq3iKbCNDCM


וקטעים מהתקליטור הראשון של יאמוס עם מוסיקה שלו:

https://youtu.be/cv4y_BRJokM
מהם הרובוטים ואיך הם נכנסים לחיינו?



לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...

הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.

את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.

כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.

הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.


הנה עולם הרובוטים, ההתפתחות והכניסה שלהם לחיינו (עברית):

https://youtu.be/7KEtTKYR800


הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם (מתורגם):

https://youtu.be/FJJe8PXEUhk


הסבר באנגלית על הרובוטים:

http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s


ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:

https://youtu.be/2GxbXcPGhDg


לאנושות יש גם חששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


סרט תיעודי על עולם הרובוטיקה והעתיד עם רובוטים:

https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes


וגלילאו על הרובוטים השימושיים של ימינו (עברית):

https://youtu.be/RnmUb65B1ag?t=1m19s&end=13m07s?long=yes
מהי למידת מכונה או למידה חישובית?



למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.

זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.

אבל איך מכונה לומדת?

ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.

כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!

אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?

בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.

אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.

אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.

על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.

בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו. האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...

המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב, הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על כך, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.


איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):

https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo


מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):

https://youtu.be/x2mRoFNm22g


המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:

https://youtu.be/HBDp183HEic


עוד הסבר על למידת המכונה:

https://youtu.be/mJeNghZXtMo


אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


הסבר קצר על הלמידה החישובית:

https://youtu.be/ty-kTUzMnjk


והסבר מפורט יותר:

https://youtu.be/EQhwNcQhP4g


מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:

https://youtu.be/EfGD2qveGdQ


תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:

https://youtu.be/qv6UVOQ0F44


רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:

https://youtu.be/i9tjzr1KME0
מה החשש מהרובוט "האל" ב"אודיסיאה בחלל"?
מה יהיה הווב הסמנטי?
האם מחשב יכול להיות ממציא?
מהם אנדרואידים?
מהי טכנולוגיית הדיפ נוסטלגיה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.