» «
אינטליגנציה מלאכותית
מהי אינטליגנציה מלאכותית?



האינטליגנציה המלאכותית או בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) היא מכונה שיכולה לפתור את כל הבעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של היום, שמסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו תוכל לבצע חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה. מערכת כזו תוכל ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תפעל המערכת על פי הבנתה.

בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.

המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה כזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").


הנה העולם של האינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/xcOw84E93MI


על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית:

https://youtu.be/g0yEDyEppeM


הנה רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:

https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ


והנה iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:

https://youtu.be/2oJSJa6P_EI


מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית:

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
בינה מלאכותית
למה מחשבים לא חכמים כמו בני אדם?



מחשבים יודעים לעשות המון דברים מצוין, אפילו יותר מבני אדם. אבל זה לא אומר שהם לא חכמים מבני אדם, עדיין... מהירות הפעולה של המחשבים מאפשרת להם לבצע חישובים מסובכים ביותר, בשבריר מהמהירות שאפילו הגאון האנושי הכי גדול יכול רק לקנא בה. הם יכולים לחשב מתמטיקה ולבצע פעולות על תמונות, וידאו, תקשורת ועוד, אפילו לנצח את רובנו בשחמט.. אפילו בשעשועון טלוויזיה שהתנהל בשפה טבעית, אנושית, הוא כבר ניצח את האלופים!

אבל האם זה אומר שהם חכמים? באמת חכמים? ואם לא, האם בעתיד המחשב יכול להיות חכמים כמו ואפילו יותר מבני אדם?

ישנם מדענים שמאמינים שבקרוב, ממש בתוך כמה עשרות שנים, יהיו כבר מחשבים חכמים ובעלי רגשות כמו של בני אדם. זה ייצור עולם חדש ומשונה שבו מחשבים יוכלו לבצע ולחשוב בשבילנו. יש אפילו מי שטוענים שזה יאריך את חיינו בהמון שנים. האם זה טוב או שיש בזה גם רע? - מעניין וראוי למחשבה!


הנה סרטון על חוכמת המחשב לעומת חוכמת האדם:

http://youtu.be/YTNasDfDE6U
המטריקס
מהו המטריקס?



"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.

כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.

המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..

המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.

המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".

ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.


הנה סיפורו של המטריקס:

https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s


האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:

http://youtu.be/bKEcElcTUMk


וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:

http://youtu.be/OruWu1hZe9M


או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:

http://youtu.be/dDYNYHaDYGE


וסרט תיעודי על המטריקס והדרך שבה יצרו את הסרט הראשון:

https://youtu.be/FmbLewdQ_Qo?long=yes
המוח הכחול
איך מפתחים מוח מלאכותי?



אחד החלומות של מובילי עולם המחשבים והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית הוא לבנות מוח מלאכותי. הכוונה היא כמובן למחשב העובד כמו מוח. רובם לוקחים השראה לבניית מחשב שכזה מהרשתות הביולוגיות של המוח האנושי. היכולת המדהימה של הרשתות הביולוגיות הללו שבמוחנו מכילות מיליארדי תאי עצב שמחווטים ביניהם, כל תא לאלפי תאי עצב שמסביבו. פעולה כמו פתיחת דלת היא פעולה מורכבת מאד בהשוואה לפתרון משוואות מתמטיות ואם ניתן יהיה לבנות מוח שמסוגל לחקות את המוח המנהל פעולות שכאלה, הוא יוכל לפתור משוואות ובעיות מורכבות במיוחד באופן מקבילי. הדבר אומר שמחשב מלאכותי שכזה יהיה המחשב החזק ביותר שנבנה אי-פעם ובעל יכולות שהמחשבים המשוכללים ביותר של היום אינם מתקרבים אליהן.

אחד הפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום זה הוא "המוח הכחול", שבו מפתחים מדענים בהובלת מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מוח מלאכותי העובד כך.

אך יש גם חשש בצד הציפיה לפיתוח מדהים שכזה. מה למשל יקרה ביום שבו מוח מלאכותי שכזה יוכל לעצור אותנו בני האדם, מלעצור אותו? האם יוכל למשל לעשות מעשים רעים, שלא יהיו נתונים לעצירה?

זה הצד השני של הפיתוחים הללו, כי יש הרואים בפיתוח של מוח מלאכותי ברמה שכזו עניין מסוכן. הרי כשמלמדים מחשב ללמוד ומאפשרים לו לעשות זאת באופן חופשי ומיומן, עלול להיווצר מצב שבו הוא יגיע לרמה כה גבוהה, עד שהוא יאיים על קיומו של המין האנושי. דמיינו למשל מערכות תוכנה שיבצעו פשעים באינטרנט - מי יואשם בפשע כזה? או מערכת לוחמה חכמה שתבצע פשעים נגד האנושות, בשל פירוש שגוי של כוונת המפעילים, או מבחירה בעייתית לשמור על חיי החיילים בכל מחיר - מי ערב לנו שההיטלר של העתיד לא יהיה מוח מלאכותי ממוחשב שהחליט למחוק אומה, רק כי הוא יכול? ואת מי נעמיד לדין על פשעים כאלה אם מחשב כתב קוד, שכתב קוד, שכתב את התוכנה הפושעת?


הנה סיפורו של המוח הכחול שמפותח בישראל:

http://youtu.be/L0AR1cUlhTk


הנה מחקר המוח הישראלי:

http://youtu.be/E5yWCvjsXYk

אינטליגנציה מלאכותית

אלן טיורינג
מיהו אבי מדעי המחשב?



המדען הבריטי אלן טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. הוא היה מתמטיקאי שעסק גם במחקר מדעי תיאורטי וגם במעשה, כשתכנן מכונות חישוב מתקדמות. כבר בגיל 25 הפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' והוא נחשב למדען גאון ול"ילד פלא".

במלחמת העולם השנייה הוא גויס למודיעין הבריטי ושולב בפרויקט סודי שנקרא "בלצ'לי פארק". טיורינג השתלב בניסיונות לפצח את צופן האניגמה הגרמני. במהלך המלחמה שימש צופן ה"אניגמה" את הנאצים להעברת פקודות לכוחותיהם הפרושים בכל העולם. כל מקלט רדיו יכול היה לקלוט את איתותי המורס של הגרמנים, אבל איש לא הצליח לפענח אותם. צופן זה היה מהצפנים המורכבים בהיסטוריה ואחת ליממה הוחלף הקידוד שלו לחלוטין.

טיורינג שלל את דרכי הפענוח שהופעלו לפיצוחו של האניגמה. במקומם הוא הוביל צוות של מדעני צפנים ומתמטיקאים שגייס, לבניית מתקן לפיצוח הקוד שהוא קרא לו "ויקטורי". המתקן הזה, שאכן הצליח לבסוף לשבור את ההצפנה, היה לאבן דרך שתוביל לפיתוח המחשב הדיגיטלי בשנים שלאחר מכן. פיצוח קוד האניגמה היה הישג רב משמעות לבריטים. הוא הביא לניצחון על הנאצים, או לפחות היה מהגורמים החשובים בניצחון בעלות-הברית.

לאחר המלחמה המשיך טיורינג בפיתוח עולם המחשבים והיה מראשוני תחום האינטליגנציה המלאכותית ולאחד מהאנשים החשובים בו. בין השאר הוא ניסח את "מבחן טיורינג" לבחינה מערכות של בינה מלאכותית, מבחן שמשתמשים בו עד היום.

במקביל, חייו האישיים היו פחות מוצלחים. הוא נרדף בשל מה שנחשב אז "נטיות לא מוסריות", הומוסקסואליות, שכיום היא חוקית לחלוטין אבל אז הייתה פשע. שנה אחרי שנדרש על ידי בית המשפט ליטול תרופות כימיות לביעור הנטייה, הוא התאבד. העולם הפסיד גאון חסר תחליף ואדם שמומחים מעריכים שבזכות גאונותו ניצלו חייהם של לפחות 14 מיליון איש במלחמת העולם השנייה. קשה שלא לחשוב כמה יכול היה טיורינג לתרום לעולם המודרני עם גאונותו וכמה הפסידה בריטניה משמרנותה אז.

במשך 50 שנה נשמרה בסוד עובדת קיומו של פרויקט "בלצ'לי פארק". רק בשנות ה-90 הוא נחשף לראשונה והעולם למד על החוב שהוא חב לטיורינג ועל העוול שנגרם לו. המלכה אליזבת החליטה לחון את אלן טיורינג מהרשעתו בהומוסקסואליות וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצל בשם הממשלה הבריטית על מה שהגדיר "היחס המחריד שהוא קיבל".


סרטון על אלן טיורינג:

http://youtu.be/oW8EbAkfPcc


תרומתו של אלן טיורינג לתחומי מדע שונים - הצפנה, מתמטיקה ומדעי המחשב:

http://youtu.be/u3Ue7r5Xsyo


קדימון הסרט "משחק החיקוי" על תרומתו של טיורינג לפיצוח קוד האניגמה:

http://youtu.be/j2jRs4EAvWM
למידה עמוקה
מהי למידה עמוקה?



בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום שפעם הבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב, "לא סיפק אז את הסחורה". התקופה הזו כונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".

אבל בשלב מסוים, אחרי השנים הרבות של האכזבה, הפציעה הבינה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה ההיא מימי התום שלה. מה שהזניק אותה מחדש הייתה טכנולוגיה חזקה ומעשית - "למידה עמוקה".

הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים שמטרתו לחקות באופן ממוחשב את פעולת המוח האנושי. התחום הוא מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית. המיוחד במערכות למידה עמוקה הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן. ממש כמו המוח האנושי, ככל שמערכת כזו פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.

הלמידה העמוקה הוא תחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות. הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning). לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע שהמערכות מתקשות כיום לעבד ולטפל בהם.

חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בבממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.

העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.

הלמידה העמוקה מתבצעת על ידי שימוש ברשתות נוירונים, שמנסות לחקות את היכולת האנושית.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.


הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:

http://youtu.be/IoP9akd44wk


כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:

http://youtu.be/zLp-edwiGUU


הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:

http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
AARON
איזה מחשב מציג יצירות במוזיאון?



ציור ויצירה אמנותית בכלל הן פעולות מורכבות למחשב ולכן מחשבים המסוגלים לצייר בעצמם הם תופעה יחודית. את המחשב AARON מפתח האמן האמריקאי הרולד כהן כבר מעל 30 שנה, במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. הוא תוכנת כך שיוכל לצייר תמונות בסגנונות ציור מגוונים. למחשב, סוג של רובוט מצייר, הוזן ידע אמנותי שמאפשר לו לצייר עצמים שונים, כמו בני אדם, צמחים ודומם. למחשב תוכנתו גם אלגוריתמים וכללים אמנותיים שבהם מצוייד הצייר, כמו העובדה שבסיסו של עצם רחוק הוא גבוה מבסיסו של עצם קרוב, שהוא קטן יותר מהקרוב, מוסתר על ידיו ועוד. בנוסף הגדיר האמן כללים שלקוחים מניסיונו כצייר ומורה פעיל לציור, בצירוף ידע מהתחום בתחומים כמו צבע, קומפוזיציה ופרספקטיבה.

יש ויכוח אמיתי מה מידת היצירתיות של המחשב הזה, שכן את היכולת לבצע הוראות שנלמדו יכול לבצע כל תלמיד ציור והרי אמן הוא אדם שמעבד את הידע שברשותו, מוסיף מהיצירתיות הטבעית שלו ופורץ את גבולות מה שכבר נעשה. ועדיין, הציורים של AARON הם כה מרשימים ומעוררי עניין, שחובבי אמנות רבים לא מצליחים להבחין ביניהם לבין ציורים שנעשו על ידי ציירים אנושיים. כיום מוצגים רבים מהם בתערוכות ובמוזיאונים בכל העולם ורבים מהם אף נרכשו במהלך השנים בידי אספני אמנות.


הנה הרולד כהן מספר על AARON:

https://youtu.be/MwHQx9BrHQc


הרצאה של הרולד כהן על העבודות של AARON:

https://youtu.be/RyIgu_GSS5g


הנה ציור שנוצר על ידי התוכנה של AARON:

https://youtu.be/3PA-XApZkso


דיון על המחשב המצייר AARON:

https://youtu.be/boKs9JzI1f4
הבית החכם
האם בית יכול להיות גאון?



כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?

עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.

הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...

מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.


הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:

http://youtu.be/odQw5BDnCRs


אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:

https://youtu.be/vVYcOi8R8dg


עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:

https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y


מבחן טיורינג
מהו מבחן טיורינג?



אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".

מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".

לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.


הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג:

http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s


והסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב:

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c


ורובוטים כמו ג'ולס, שיכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/IhVu2hxm07E


הנה סרטון שמספר על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני:

http://youtu.be/gfMtkfVkqaA


הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


והנה דוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות:

http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - הוא יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

http://youtu.be/GCzzeT8fM2k?t=21s


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w
מהי ראיית מכונה?



ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.

הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.

בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.

השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.

העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להשדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות...

אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.


הנה הטכנולוגיה של ראיית המכונה:

https://youtu.be/luuLcY30fQQ


ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג הזו:

https://youtu.be/0DS9PY6iaxE


אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:

https://youtu.be/uNy6Nt4F13o


זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:

https://youtu.be/H01QG_EAMyw


וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):

https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
מהו נחיל המיקרו-רובוטים?



חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בראשותו של פרופסור מארק רובינשטיין יצרו נחיל מדהים של 1024 מיני-רובוטים, שכל אחד מהם הוא בגודל של סנטימטרים אחדים. המיוחד בנחיל הרובוטים החכם הזה, הוא היכולת שלו לתפקד באופן עצמאי ולהתקבץ ללא הוראות ממפעיליו לכדי צורות שונות.

הצביר הזה אמנם אינו חכם ולא מציע בינה מלאכותית מהסוג שיכול לאיים עלינו, אבל החוקרים מעריכים שבעתיד ניתן יהיה ליצור צבירי-ענק, שיציעו מוחות-כוורת שיתפקדו ביחד כקבוצה, לביצוע משימות מורכבות, ממש כמו שקן נמלים מתנהל בשיתוף פעולה חכם.

היישומים הרפואיים והמדעיים של הפיתוח הם בלתי נתפסים. בעתיד יוכלו נאנו רובוטים לתקן תאים שנפגעו, לשנע תרופות זעירות לאיברים חולים, לטפל באופן כירורגי ולרפא מחלות, ללא צורך בניתוחים פולשניים.


הנה הנחיל רובוטים שמייצרים צורות בעצמם:

http://youtu.be/ZD1H70aQc7U


הסבר על מיקרו-רובוטים אלו שפועלים לבדם:

https://youtu.be/2IAluwgAFD0


וסוגים רבים של מיקרו רובוטים חדשניים מסוגים שונים:

https://youtu.be/o3IhGZY0TCE
האם בעתיד יהיו פושעים וירטואליים?



זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.

אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב. אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?

ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?

ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?

מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.


הנה עולם הפשע המקוון של היום:

http://youtu.be/reKbrwOcKm4


סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:

http://youtu.be/lvkf-TBWGG0


והחיים בצל פשעי העתיד:

http://youtu.be/1B6zOXQOasY
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?



מחשב העל "ווטסון" פותח על ידי חברת IBM והוא מחשב קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב, שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אי-שם בעתיד. ווטסון הוא המחשב החכם בעולם והחליף את "כחול עמוק", שגם הוא פותח על ידי אותה החברה וניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

ווטסון, שנקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, זכה להכרה בעת שהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. זה קרה כשהשתתף בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה. הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון, בעל מנגנוני זיהוי הקול וחיפוש המידע המתקדם:

http://youtu.be/ZKwEqJme7KQ


הנה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון ידע:

http://youtu.be/zRa3B-3U6L4


הנה סרטון על החשיבות של הנצחון של ווטסון בשעשועון הטלוויזיה:

http://youtu.be/FC3IryWr4c8
מהו המחשב המלחין?



המחשב IAMUS הוא מחשב שמלחין מוסיקה. IAMUS שהתוכנה שבו יוצרת מנגינות, הרמוניה ומרקמים מוסיקליים נעימים לאוזן, נבנה בידי מדענים באוניברסיטה של מאלגה בספרד.

אם היה מבחן טיורינג ליצירתיות, מעניין אם המוסיקה של המחשב יאמוס הייתה מסוגלת להטעות אנשים מיומנים לחשוב שהיא נכתבה בידי בני אדם. כלומר, האם מלחין וירטואלי היה מצליח להתחזות למלחין בן אנוש..

כמובן שיאמוס המחשב אינו יצירתי כמו בן-אנוש. בשלב הזה הוא בעיקר יודע לבצע את פעולת ההלחנה, על פי הכללים ה"נכונים" שאותם יודע כל מלחין מיומן שלמד וקיבל השכלה מוסיקלית. לגבי היופי והמקוריות של המוסיקה שיוצר המחשב הזה, יש מחלוקת רבה עד כמה הוא "יצירתי".


הכירו את מבחן לאבלייס שבוחן אם מכונה אכן ממציאה רעיונות מוסיקליים בעצמה:

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


תוכנת IAMUS המלחין הממוחשב:

https://youtu.be/KhiupLtyibs


והדיון שמתעורר אצל המבקרים בעקבות המוסיקה המודרנית והאיכותית שיצר:

https://youtu.be/dI2OwM-YnCA


הנה יצירה שלו לקלרינט סולו:

https://youtu.be/FCsbEY9pxTU


ולהרכב קאמרי:

https://youtu.be/Uq3iKbCNDCM


וקטעים מהתקליטור הראשון של מוסיקה שלו:

https://youtu.be/cv4y_BRJokM
מהם צעצועי הבינה המלאכותית?



CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.

הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.

מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.


הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:

http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s


והנה סרטון מפורט של הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:

http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw
מהי המכונית האוטונומית?



המכונית האוטונומית (Autonomous vehicle), המכונית ללא נהג, היא אחד הפיתוחים החזקים ביותר בעולם הרכב של ימינו. כמעט כל יצרניות הרכב הגדולות עובדות על פיתוח של מכוניות כאלה.

גם טויוטה, פולקסווגן, ג'נרל מוטורס, שברולט, ניסאן ומרצדס הן מהיצרניות העוסקות במרץ בפיתוח של מכוניות אוטונומיות. כולן מתחרות ביניהן מי תהחה הראשונה שמציגה לשוק מכונית אוטונומית פעילה.

אבל הבולטת מכולן היא דווקא חברת האינטרנט "גוגל", שהפכה את הגוגל קאר, מכונית אוטונומית מתוצרתה, ל"נערת פוסטר" של התחום. גוגל היא גם המפתחת המקדמת ביותר בתחום מערכות ההפעלה למכונית האוטונומית. כמו בעולם הסמארטפונים, ה"אנדרואיד אוטו" שלה מתחרה כאן במערכת ה"קאר פליי" של חברת Apple.


דקה על המכונית האוטונומית:

https://youtu.be/-WuYNz5Jkfk


הקונספט האוטונומי של מרצדס:

https://youtu.be/xvXcQ5970zk


כך מרגישה הנסיעה ברכב אוטונומי:

https://youtu.be/L1Bmc61l99A


כתבת חדשות בעברית על המכונית של גוגל:

http://youtu.be/xHejpYITUoU?t=2s


והסיכוי לתחבורה ציבורית אוטונומית ממש בקרוב:

https://youtu.be/TDyyC6tExHQ


מהו ניסוי החתולים של גוגל?



כשרוצים ללגלג על יוטיוב והרשת, תמיד מדברים על סרטונים טפשיים של חתולים. אבל האמת היא שניתן לעשות באמצעותם לא מעט. בשנת 2012 הצליחה חברת גוגל להוכיח את היכולת של מערכת הלמידה העמוקה שלה באופן משמעותי. לאחר שהוכיחה שצפייה ב-10 מיליון תמונות מסרטוני יוטיוב, הביאה אותה ליכולת טובה פי שניים מניסיונות קודמים בזיהוי עצמים כמו חתולים בתמונות.

בכך הצליחה לראשונה תוכנה חכמה לחבר באופן לוגי בין תמונה למילה. היכולת לזהות באופן עצמאי את הקשר בין המידע הויזואלי למילה חתול הוא שלב מרשים בצעידה לכיוון של הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה. במדעי המוח מזוהה שלב זה עם שלב דומה בלמידה של התינוק. בשלבי הלמידה הראשונים שלו הוא לומד לזהות עצמים עם מילים שלמד מהוריו.


הנה תיאור הניסוי של הלמידה העמוקה בגוגל לזהות חתולים בסרטונים:

https://youtu.be/TK4qLwTye_s


והנה לגלוג מסוים על העובדה שהמוח של גוגל יהפוך בסוף לטיפש מעודף צפייה בסרטוני חתולים:

https://youtu.be/lWijWH8VnlA
מהי למידת מכונה או למידה חישובית?



למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית של המחשב. במילים פשוטות, ככל שהמחשב מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר... המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.

אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו. זה מתנהג ממש כמו בן-אנוש, שלומד מהתנסויות וטעויות, ללא הפסקה.

בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו. האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם.

המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב, הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר בצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על כך, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.


הנה למידת המכונה:

https://youtu.be/mJeNghZXtMo


הסבר קצר על הלמידה החישובית:

https://youtu.be/ty-kTUzMnjk


והסבר מפורט יותר:

https://youtu.be/EQhwNcQhP4g


מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:

https://youtu.be/EfGD2qveGdQ


ותוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:

https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
מהי מכונת טיורינג?



מכונת טיורינג (Turing machine) היא רעיון לאופן פעולה של מחשב, שהציע אלן טיורינג בשנת 1936, עוד לפני המצאת המחשב עצמו. הוא ניסה אז להגדיר באופן מתמטי מהו אלגוריתם, "תהליך מכני".

המודל שהציע טיורינג נקרא כמובן על שמו - מכונת טיורינג. המכונה כוללת ראש בעל זיכרון סופי שיכול לקרוא תוכן של תא שמעליו הוא ממוקם, על גבי סרט אינסופי של תאים. הראש יכול לכתוב במקום זה, או לנוע ימינה ושמאלה.


הנה סרטון שמסביר את מכונת טיורינג ומדגים את הרעיון שלה:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


כך פועלת מכונת טיורינג:

http://youtu.be/mU8oiAbom0I


דגם של המכונה שנבנה מלגו:

http://youtu.be/qc1C1Q0xFIM
מה יהיה הווב הסמנטי?



הווב הסמנטי (Semantic web) הוא חזון לבסיס נתונים שיפעל כרשת ויכיל את קשרי המשמעויות שבין מרכיביו. הרעיון הוא לשפר את רשת האינטרנט שאנו מכירים כ-WWW, לרשת שתכיל מידע על כל סוג של קובץ המצוי בה. המידע הזה יאפשר שימוש יעיל ומתקדם מאד בתכנים שברשת. כל פריט מידע ברשת כזו יהיה מתויג, כך שהוא יסייע לרשת לסייע למשתמשים לקבל מידע מתאים ואיכותי, כשהם יזדקקו לו. להוספת רכיבי המידע הנדרשים ליצירת רשת כזו ישתמשו בכלים כמו מטא-תגיות (META Tags) - תגיות-על שתפקידן לתאר את פריט המידע ונתוני-על (META data), שיתארו את הדפים והאתרים שברשת ויאפשרו לבסיס הנתונים "לדעת" עליהם דברים חשובים.

באופן מסוים אמורה לפעול הרשת הסמנטית הזו כמודל של המוח האנושי. הגולשים יידעו מראש לגבי אתרים איכותיים ומעניינים בשבילם ספציפית, כי הרשת הזו תדע מה הם אוהבים ובמה הם מתעניינים ויודעת לברור בשבילם את המתאים ביותר, מבין מה שהיא מכילה. בזכות "הידע על הידע" שיוסיף הווב הסמנטי, יוכלו הגולשים גם להימנע מאתרים גרועים, סתמיים או לא מתאימים להם וכדומה.

אבל רשת עתידית שכזו תכיל גם "סוכני תוכנה", תוכנות מתקדמות שיפעלו ברשת כזו ברקע ויבצעו בה פעולות של איסוף וניתוח נתונים ומגוון משימות מורכבות וקשות, שלרוב מבוצעות על ידי בני אדם. הסוכנים הממוחשבים הללו ימצאו ויאתרו כל הזמן קשרים ואסוציאציות בין פריטי המידע שנוספים אליה ויתייגו אותם. בצורה כזו ניתן יהיה להשתמש בהם בצורה חכמה. הנתונים ברשת כזו יוכלו להיות שימושיים ושיתופיים למגוון של צרכים, מתוכנות ועד לעסקים, מיזמים שונים.

את הרשת הסמנטית חזה ממציא רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי. החזון שלו היה של רשת מידע שתאפשר למחשבים להבין את המשמעויות של הפרטים שהיא מכילה. הוא כתב עליה לראשונה בשנת 2001, ביחד עם עמיתיו, במאמר שפורסם במגזין "סיינטיפיק אמריקן".

בין הדוגמאות שנתן אז ברנרס-לי היו סוכנים ממחשבים שינהלו את לוח הפגישות של המשתמש, באופן שלוקח בחשבון נתונים ממקורות שונים וידע שקיים ברשת. הוצעו גם תוכנת דואר חכמה שעוד בזמן כתיבת מייל מודיעה על חברים שנתקלו בנושא, שיתופי פעולה עסקיים אפשריים ועוד.


הנה הווב הסמנטי:

https://youtu.be/OGg8A2zfWKg


הנה מייסד ויקיפדיה מסביר את המושג כמו שהוא מבין אותו:

https://youtu.be/MY4s8uuHmy0


הנה דיאלוג מדומה בין הווב הסמנטי לווב 2.0:

https://youtu.be/n3sbwnFbm_s


מונולוג ארוך ודי משעמם עם טים ברנרס לי על הווב הסמנטי:

https://youtu.be/HeUrEh-nqtU
האם רובוטים חכמים מבני אדם?
מהם הרובוטים?
מהו הטורקי המיכני?
איך לדעת מתי אנו משוחחים עם טכנולוגיה תבונית?
מהם אנדרואידים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.