כיצד נולד המין האנושי?
היווצרות המין האנושי באה בסוף תהליך אבולוציוני ארוך ומפותל, שזה שיאו. המין הזה הוא ה"הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס", האדם החושב שעליו אנו נמנים.
אבל המין האנושי נולד עם בעיה שהייתה משותפת לכל מיני האדם שקדמו לו וחיו במקביל אליו. לכולם היה מוח ענקי, שמידותיו היו בערך פי שבע ממוחם של יונקים אחרים. מצד אחד זה הביא ליכולת חשיבה מרשימה, שעתידה להביא את בני האדם רחוק, אבל מצד שני זה יצר בעיה של ממש בלידה.
אבל רגע, איזו בעיית לידה יש במוח?
ובכן, עם ראש גדול כל כך ביחס לפתח שממנו יוצא התינוק בלידה, לא ניתן היה ללדת את ולדות האדם, בטח לא בקלות. לכן יצרה האבולוציה פתרון מרתק. מיני האדם נולדו כשהם הרבה פחות "אפויים" ממינים אחרים של יונקים. חצי אפויים פירושו שהם נולדים עם מוח שאינו מפותח דיו ולכן הוא גם קטן. לשיא גודלו הוא יגיע רק אחרי זמן מהלידה. ואכן, לוקח חודשים רבים, עד שנתיים ימים, שתינוק האדם מגיע לתפקוד מלא של המוח, שמזכיר את זו שיש לוולדות בני יום בטבע, ולדות של בעלי חיים שכבר אחרי מספר שעות מהלידה כל חושיהם פעילים וערניים באופן מלא.
מכאן שבניגוד לוולדות של יונקים אחרים, התינוק של מיני האדם נולד עם מוח שלא מתקרב לגודלו היחסי של עובר. זה כמובן הופך אותו לחלש וחסר אונים ביחס לוולדות של מינים אחרים. זו הסיבה שהתינוק של מיני האדם זקוק להוריו על מנת לשרוד, בעוד גורים של פילים וכלבים, שעות בודדות אחרי שנולדו, הם כבר די עצמאים.
עד ימינו חשה האם באותם כאבים שנקראים "צירי לידה" וצריכים לסייע לה בחדר הלידה וליילד אותה, כלומר לסייע לה להוציא מבטנה את הרך הנולד. תארו לעצמכם אילו ייסורים וכמה מוות היה נגרם לנשים במצב של מוח גדול יותר של העובר ביום היוולדו.
אז כך יצרה האבולוציה והברירה הטבעית גם את היכולת השכלית המטורפת של המין האנושי ומצד שני - גם פתרון מעולה לפיתוח מוח גדול מבלי להרוג את היולדת בלידה בלתי אפשרית.
היווצרות המין האנושי באה בסוף תהליך אבולוציוני ארוך ומפותל, שזה שיאו. המין הזה הוא ה"הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס", האדם החושב שעליו אנו נמנים.
אבל המין האנושי נולד עם בעיה שהייתה משותפת לכל מיני האדם שקדמו לו וחיו במקביל אליו. לכולם היה מוח ענקי, שמידותיו היו בערך פי שבע ממוחם של יונקים אחרים. מצד אחד זה הביא ליכולת חשיבה מרשימה, שעתידה להביא את בני האדם רחוק, אבל מצד שני זה יצר בעיה של ממש בלידה.
אבל רגע, איזו בעיית לידה יש במוח?
ובכן, עם ראש גדול כל כך ביחס לפתח שממנו יוצא התינוק בלידה, לא ניתן היה ללדת את ולדות האדם, בטח לא בקלות. לכן יצרה האבולוציה פתרון מרתק. מיני האדם נולדו כשהם הרבה פחות "אפויים" ממינים אחרים של יונקים. חצי אפויים פירושו שהם נולדים עם מוח שאינו מפותח דיו ולכן הוא גם קטן. לשיא גודלו הוא יגיע רק אחרי זמן מהלידה. ואכן, לוקח חודשים רבים, עד שנתיים ימים, שתינוק האדם מגיע לתפקוד מלא של המוח, שמזכיר את זו שיש לוולדות בני יום בטבע, ולדות של בעלי חיים שכבר אחרי מספר שעות מהלידה כל חושיהם פעילים וערניים באופן מלא.
מכאן שבניגוד לוולדות של יונקים אחרים, התינוק של מיני האדם נולד עם מוח שלא מתקרב לגודלו היחסי של עובר. זה כמובן הופך אותו לחלש וחסר אונים ביחס לוולדות של מינים אחרים. זו הסיבה שהתינוק של מיני האדם זקוק להוריו על מנת לשרוד, בעוד גורים של פילים וכלבים, שעות בודדות אחרי שנולדו, הם כבר די עצמאים.
עד ימינו חשה האם באותם כאבים שנקראים "צירי לידה" וצריכים לסייע לה בחדר הלידה וליילד אותה, כלומר לסייע לה להוציא מבטנה את הרך הנולד. תארו לעצמכם אילו ייסורים וכמה מוות היה נגרם לנשים במצב של מוח גדול יותר של העובר ביום היוולדו.
אז כך יצרה האבולוציה והברירה הטבעית גם את היכולת השכלית המטורפת של המין האנושי ומצד שני - גם פתרון מעולה לפיתוח מוח גדול מבלי להרוג את היולדת בלידה בלתי אפשרית.
