שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה שימור לקוחות?
שימור לקוחות (Customer retention) היא טכניקה עסקית שנועדה לשמור על לקוחות חברה עסקית או תאגיד. הדברים נעשים בדרכים שונות ומגוונות.
רובנו מכירים את שימור הלקוחות מצד השימור. נעשים בו מאמצים למנוע את עזיבת החברה על ידי לקוחות. מחלקת שימור הלקוחות עושה אז סוג של מבצע התשה של הרוצים לעזוב את השירות או להפסיק את השימוש במוצר המכניס לחברה כסף. מחלקת השימור תציע אז ללקוחות הטבות שונות, כדי שיישארו אצלה ולא יעזבו אל המתחרים.
כדי להשאירם כלקוחות לא פעם יפוצו הרוצים לעזוב. לא פעם "מוצאים" אנשי שימור הלקוחות שהחיוב היה אכן גבוה מדי ולפיכך מגיע החזר, שהמוצר או השירות ישופר וישודרג או שהלקוחות יזוכו על הנזק שנגרם להם, או שיקבלו תמיכה צמודה ומשופרת כי התמיכה שניתנה לא הייתה טובה מספיק וכך הלאה.
אבל שימור לקוחות היא פעילות רחבה יותר. במסגרתה לא ממתינים רק לאיומים או לדרישות לעזיבה, אלא מטפחים את נאמנות הלקוחות לחברה ולמוצריה. בכך עושים לא פחות למניעה של מעבר לחברות מתחרות.
במסגרת פעילות זו נעשות פעולות כמו לימוד של הלקוחות על מאפייניהם האישיים, למשל. עושים זאת בכדי לפנות אליהם בצורה קרובה, יעילה ואישית יותר.
דרך נוספת היא פיתוח של ערוץ תקשורת ישיר ונגיש של הלקוחות עם החברה וכלל עובדיה. ערוץ זה נוצר באמצעים קשר קבוע, ישיר ומגוון אמצעים כמו טלפון, מייל, ווטסאפ או פניות באתר האינטרנט.
את כול אלה עושים בין השאר באמצעות שיטות שונות. אחת הבולטות שבהן היא ניתוח מתמיד של הרכישות והשימוש של הלקוח במוצרי החברה וסקרים ללימוד רצונות ותחביבים אישיים. כל אלה מאפשרים "פינוק" של הלקוחות באמצעות יצירת תוכנית הטבות מותאמות אישית - דרך שהוכחה כיעילה מאוד לחיזוק נאמנות לקוח.
תהליך שימור הלקוחות בהגזמה (עברית):
https://youtu.be/BalBX92rIK4
ובחיוך - הנה החלום של מי ששב משם (עברית):
https://youtu.be/PLMmoBSapIw
מה זה גירעון?
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
מהו חוק מרפי?
יש חוק מבדח, קצת סרקסטי, חוק מרפי שאומר ש"אם דבר מה עלול להשתבש - הוא אכן ישתבש!" או במילים אחרות, "כל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש!"
באמצעות החוק, עם הקריצה הזה, מסבירים אנשים את העובדה שגם אחרי שאנו עושים הכנות מעמיקות לקראת משהו, ובטוחים שהכל מוכן ויתנהל ללא בעיות, תמיד יצוצו בעיות, תקלות והנחתות שיקלקלו את הביצוע המושלם שהוכן בקפידה...
דוגמאות? - אם למשל יצאתם מהבית בלי סוודר - דווקא אז יהיה קר מהרגיל. לקחתם סוודר? - חוק מרפי מבטיח יום חם וקייצי.
החוק נקרא על שם אדוארד א. מרפי ג'וניור, מהנדס טילים אמריקאי, שניסח את העיקרון לאחר שזיהה את הסינדרום הזה ואמר על מישהו מהצוות שלו ש"אם יהיה סיכוי שיעשה טעות, הוא אכן יעשה אותה!".
לא שהחוק הזה מתקיים תמיד, אבל "חוק מרפי" הוא כל כך מדויק ושכיח, עד כדי כך שהפך מעין "כלי עבודה" בחיי האדם המודרני - צוותים ואנשים מתכוננים לתקלות בנוסח חוק מרפי, מתכננים תכניות אלטרנטיביות (Plan B) למקרים של תקלות, מכינים ציוד גיבוי ועוד.
אנו נסכם ונאמר שבעולם המודרני, אם לוקחים בחשבון את חוק מרפי, ניתן להצליח במילוי המשימות המורכבות והקשות ביותר, כי "ככל שנזהה מראש שדבר מה יכול להשתבש, נוכל להקטין את הסיכוי לשיבוש כזה".
מטלת חשיבה
===========
נסו להיזכר במקרה שקרה לכם, תקלה משמעותית או כישלון שלא הייתם מוכנים אליו ושהייתם יכולים לסמן אותו כ"חוק מרפי".
הנה הטייס שעל שמו חוק מרפי (עברית):
https://youtu.be/PqDpzL0JlzU
וסרטון חביב על "חוק מרפי" ועל זה שהוא לא סוף העולם..
http://youtu.be/dkSnubkt0RU
מהו מנגנון במבי בעסקים ובתורת המשחקים?
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
איך הקים ג'ף בזוס בחניית ביתו את החנות הגדולה בעולם?
מקצוען המסחר האלקטרוני מספר 1 בעולם, מנהל קשוח עם התפרצויות זעם, האיש שהדיח את ביל גייטס מראש רשימת האיש העשיר בהיסטוריה המודרנית, הוא בעל אורח חיים צנוע ומי שמזהה חידושים הרבה לפני כולם. אבל מי האיש הזה שהקים את אימפריית המסחר הגדולה בהיסטוריה והביא את העולם כולו לעידן המסחר המקוון בלבד?
השנה היא שנת 1994, כשבוגר אוניברסיטת פרינסטון, ג'ף בזוס (Jeff Bezos), הקים בחניית ביתו, הגראז' של הבית, אתר קטן למכירת ספרים באינטרנט בשם אמזון.
האתר הזה עתיד להפוך ברבות הימים לחברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם, אבל בשלב הראשון הוא מתבסס על "תכמון" פקחי מאין כמותו, שעתיד להפוך את בזוס בעתיד לאיש העשיר בעולם.
הרעיון המבריק של בזוס עתיד לזכות בכינוי "הזנב הארוך". בזוס זיהה שהאינטרנט עומד להשתלט על העולם וחשב לעצמו, שאם יקים חנות מקוונת לספרים, הוא לא חייב לנהוג כמו חנות פיזית, חנות "אמיתית", ולהחזיק את המלאי בחנות. הוא הציג באתר עשרות אלפי ספרים, שלא היו ברשותו. כשהוזמנו ספרים שונים, הוא היה רוכש אותם מהמוציאים לאור, מקבל אותם במשלוח ושולח ישר ללקוחות. זול יותר, כי לא צריך מחסנים ומאפשר למכור הרבה יותר כותרים.
כך הוא שינה למעשה, את עולם המסחר בספרים. במקום למכור מעט רבי מכר, ספרים מצליחים וטרנדיים, שהחנויות הרגילות מחזיקות רק אותם על המדפים ומוכרות להמונים, הוא הצליח להפוך את המשוואה. הוא מכר המון ספרים, שכל אחד מהם נמכר למעט אנשים ואולי אף לקונה אחד. כך הוא בעצם הציע מקום שבו ניתן למצוא כמעט כל ספר אפשרי. הוא מכר המון. ממש המון!
זו הייתה הברקה מסחרית ששינתה את פני האינטרנט. הספרים הנשכחים, ספרי הנישה הללו, היו "הזנב הארוך" של שוק הספרים - בדימוי לזנב הארוך של המטאורים המשתרכים אחרי כוכב שביט.
בזוס הפך את האתר שלו די מהר לחנות הספרים הגדולה בעולם. כשהוא הגיע לשליטה מוחלטת בענף, הוא החל למכור גם דיסקים ואחר כך פתח עוד ועוד מחלקות, ואתרים נפרדים למדינות שונות בעולם. צעדים אלו הפכו את אמזון לחנות הגדולה באינטרנט. עם השנים הוא זיהה תחומים חדשניים נוספים והוא מוביל גם בתחומי הספרים האלקטרוניים, דוגמת ה"קינדל" שלו וגם בתחום האחסון ב"ענן", שבו אמזון הקדימה את כל מתחריה ובעוד אינספור תחומי מסחר ושווקים.
כיום נראה שאמזון מוכרת פשוט הכל. בזוס קנה רשת סופרמרקטים אמריקאית והוא מוכר בסניפיה ללא קופות או קופאים. אנשים באים, נוטלים מוצרים מהמדפים ויוצאים הביתה. החיוב נעשה אוטומטית.
בזוס משמש עד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. שווייה של אמזון הוא של מאות מיליארדי דולרים, עם יכולת להפוך לחברה העסקית הגדולה בעולם. הוא עצמו, אגב, נחשב ב-2018 לאדם העשיר ביותר בעולם.
הנה סיפורו של ג'ף בזוס:
https://youtu.be/T_P1D_H1et8
טיפים לניהול ממנו שווים לא מעט, לא?
https://youtu.be/-aGz0FnoMgU
קווים לדמותו (עברית):
https://youtu.be/YlU9DqxMcvE
ראיון בתחילת הדרך ב-1997:
https://youtu.be/rWRbTnE1PEM
ועובדות מעניינות על בזוס:
https://youtu.be/JEA5saVv4Ek?long=yes
איך פועל כרטיס אשראי?
כרטיס אשראי (Credit card) מתבסס על אשראי. אשראי הוא סוג של הלוואה והוא עובד כך:
הכסף שלנו נמצא בבנק וגם המשכורת נכנסת אל חשבון הבנק שלנו. כשאנו מעוניינים לשלם בכרטיס האשראי שלנו לצורך קנייה או תשלום עבור שירות בבית עסק, פונה המוכר אך חברת האשראי, באמצעות מכשיר או בטלפון.
חברת האשראי מיידעת את העסק שבו אנו רוצים לרכוש אם יש או אין ברשותנו כסף כדי לבצע את העסקה ובמידה שיש לנו כסף היא מאשרת את הקנייה.
במידה ונרכוש את המוצר או השירות שרצינו ונשלם בכרטיס אשראי, נקבל את האשראי מחברת האשראי. כלומר, חברת האשראי תשלם בשמנו על קניית המוצר מיידית. בסוף החודש היא תגבה את הכסף מחשבון הבנק שלנו ובכך. יכוסה האשראי, כלומר החוב שלנו על הקנייה.
יש עוד שני סוגי כרטיסים בהם משתמשים:
#כרטיס מתנה
שמקבלים במתנה ויש עליו סכום כסף שניתן במתנה. קונים באמצעותו בדיוק כמו בכרטיס אשראי, אבל כשנגמר הסכום שהוטען בו אז לא ניתן יותר לקנות באמצעותו.
#כרטיס דביט
זהו כרטיס לחיוב מיידי, ללא אשראי. כלומר, הבנק לא מלווה כסף לבעל הכרטיס. אם רוצים לקנות באמצעותו, העסקה נבדקת מיידית מול חשבון הבנק. אם יתרת הכסף בחשבון מאפשרת את הקנייה, כלומר יש מספיק כסף כדי לבצע את העסקה - היא אכן מאושרת ללקוח, העסקה מתבצעת והכסף מועבר מיידית למוכר.
הנה הסבר לילדים באנגלית - כך פועל כרטיס האשראי:
https://youtu.be/Z0cbjc54kjI?t=39s
אבל גם איתו כדאי להיזהר (עברית):
https://youtu.be/xOpEz7bdNSc
להבין שמאחורי הכרטיס צריך להיות כסף אמיתי (עברית):
https://youtu.be/LwlkoAynnMU
ולמעשה, חוץ מכרטיס אשראי יש גם כרטיס מתנה וכרטיס דביט:
https://youtu.be/FbjlEp_sII8
מהו נאום מעלית?
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
שימור לקוחות (Customer retention) היא טכניקה עסקית שנועדה לשמור על לקוחות חברה עסקית או תאגיד. הדברים נעשים בדרכים שונות ומגוונות.
רובנו מכירים את שימור הלקוחות מצד השימור. נעשים בו מאמצים למנוע את עזיבת החברה על ידי לקוחות. מחלקת שימור הלקוחות עושה אז סוג של מבצע התשה של הרוצים לעזוב את השירות או להפסיק את השימוש במוצר המכניס לחברה כסף. מחלקת השימור תציע אז ללקוחות הטבות שונות, כדי שיישארו אצלה ולא יעזבו אל המתחרים.
כדי להשאירם כלקוחות לא פעם יפוצו הרוצים לעזוב. לא פעם "מוצאים" אנשי שימור הלקוחות שהחיוב היה אכן גבוה מדי ולפיכך מגיע החזר, שהמוצר או השירות ישופר וישודרג או שהלקוחות יזוכו על הנזק שנגרם להם, או שיקבלו תמיכה צמודה ומשופרת כי התמיכה שניתנה לא הייתה טובה מספיק וכך הלאה.
אבל שימור לקוחות היא פעילות רחבה יותר. במסגרתה לא ממתינים רק לאיומים או לדרישות לעזיבה, אלא מטפחים את נאמנות הלקוחות לחברה ולמוצריה. בכך עושים לא פחות למניעה של מעבר לחברות מתחרות.
במסגרת פעילות זו נעשות פעולות כמו לימוד של הלקוחות על מאפייניהם האישיים, למשל. עושים זאת בכדי לפנות אליהם בצורה קרובה, יעילה ואישית יותר.
דרך נוספת היא פיתוח של ערוץ תקשורת ישיר ונגיש של הלקוחות עם החברה וכלל עובדיה. ערוץ זה נוצר באמצעים קשר קבוע, ישיר ומגוון אמצעים כמו טלפון, מייל, ווטסאפ או פניות באתר האינטרנט.
את כול אלה עושים בין השאר באמצעות שיטות שונות. אחת הבולטות שבהן היא ניתוח מתמיד של הרכישות והשימוש של הלקוח במוצרי החברה וסקרים ללימוד רצונות ותחביבים אישיים. כל אלה מאפשרים "פינוק" של הלקוחות באמצעות יצירת תוכנית הטבות מותאמות אישית - דרך שהוכחה כיעילה מאוד לחיזוק נאמנות לקוח.
תהליך שימור הלקוחות בהגזמה (עברית):
https://youtu.be/BalBX92rIK4
ובחיוך - הנה החלום של מי ששב משם (עברית):
https://youtu.be/PLMmoBSapIw
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
יש חוק מבדח, קצת סרקסטי, חוק מרפי שאומר ש"אם דבר מה עלול להשתבש - הוא אכן ישתבש!" או במילים אחרות, "כל מה שיכול להשתבש, אכן ישתבש!"
באמצעות החוק, עם הקריצה הזה, מסבירים אנשים את העובדה שגם אחרי שאנו עושים הכנות מעמיקות לקראת משהו, ובטוחים שהכל מוכן ויתנהל ללא בעיות, תמיד יצוצו בעיות, תקלות והנחתות שיקלקלו את הביצוע המושלם שהוכן בקפידה...
דוגמאות? - אם למשל יצאתם מהבית בלי סוודר - דווקא אז יהיה קר מהרגיל. לקחתם סוודר? - חוק מרפי מבטיח יום חם וקייצי.
החוק נקרא על שם אדוארד א. מרפי ג'וניור, מהנדס טילים אמריקאי, שניסח את העיקרון לאחר שזיהה את הסינדרום הזה ואמר על מישהו מהצוות שלו ש"אם יהיה סיכוי שיעשה טעות, הוא אכן יעשה אותה!".
לא שהחוק הזה מתקיים תמיד, אבל "חוק מרפי" הוא כל כך מדויק ושכיח, עד כדי כך שהפך מעין "כלי עבודה" בחיי האדם המודרני - צוותים ואנשים מתכוננים לתקלות בנוסח חוק מרפי, מתכננים תכניות אלטרנטיביות (Plan B) למקרים של תקלות, מכינים ציוד גיבוי ועוד.
אנו נסכם ונאמר שבעולם המודרני, אם לוקחים בחשבון את חוק מרפי, ניתן להצליח במילוי המשימות המורכבות והקשות ביותר, כי "ככל שנזהה מראש שדבר מה יכול להשתבש, נוכל להקטין את הסיכוי לשיבוש כזה".
מטלת חשיבה
===========
נסו להיזכר במקרה שקרה לכם, תקלה משמעותית או כישלון שלא הייתם מוכנים אליו ושהייתם יכולים לסמן אותו כ"חוק מרפי".
הנה הטייס שעל שמו חוק מרפי (עברית):
https://youtu.be/PqDpzL0JlzU
וסרטון חביב על "חוק מרפי" ועל זה שהוא לא סוף העולם..
http://youtu.be/dkSnubkt0RU
"מנגנון במבי" (BMBY - Buy Me Buy You) הוא מנגנון רכישה, מנגנון מתוחכם לפתרון סכסוכי רכוש שנעשה בו שימוש נרחב במערכת המשפט המודרנית.
הרעיון של ה"במבי" הוא של “אתה מציע מחיר ואני יכול להפוך את ההצעה”. אבל, בניגוד לרושם הראשוני, המנגנון לא מבוסס על הצעת מחיר תחרותיות אלא על עיקרון פשוט ומבריק: אחד הצדדים מהשניים קובע מחיר לנכס השנוי במחלוקת, והצד השני הוא שמחליט - אם לקנות את חלקו של הראשון או למכור לו את חלקו שלו - באותו מחיר בדיוק.
בתורת המשחקים זה מוגדר ככלי נהדר שמסייע לפתרון בעיות בזמן סכסוך בין שותפים עסקיים, בין זוג שמתגרש, אדם שמוכר מניות לאחר או אפילו יורשים בתוך המשפחה.
נניח ששני שותפים מחזיקים יחד בדירה ששוויה שנוי במחלוקת. במסגרת מנגנון BMBY, שותף א' קובע מחיר לדירה כולה - נאמר 2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שהוא מעריך את שווי חלקו (מחצית הבעלות) במיליון שקלים. עכשיו שותף ב' עומד בפני בחירה: הוא יכול לקנות את חלקו של שותף א' במיליון שקלים, או למכור לו את חלקו שלו באותו סכום.
הקסם של המנגנון טמון באיזון העדין שהוא יוצר ובעיקר במצבי סכסוך בין השותפים: אם שותף א' יקבע מחיר נמוך מדי, שותף ב' פשוט יקנה את חלקו במחיר מציאה. אם יקבע מחיר גבוה מדי, שותף ב' ימכור לו את חלקו במחיר מופקע. כך נוצר תמריץ חזק עבור מציע המחיר לקבוע ערך הוגן המשקף את שווי השוק האמיתי של הנכס.
#מתי מסכמים על במבי
לרוב ייקבע המנגנון הזה מראש, בהתחלה וכשהשותפים מקימים עסק חדש או רוכשים ביחד עסק או חברה קיימים.
עוד בשלב החתימה הראשונה על החוזה ביניהם, מסכמים השניים שבמקרה של חילוקי דעות, סכסוך או אם אחד מהם יבחר לפרק את השותפות ו"להתגרש" מהשותף השני, יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר שישלם השותף שיקנה את חלקו של השותף השני.
אם יציע שותף אחד למכור או לקנות במחיר מסוים לשני, השני יכול להחליט שהוא מעוניין להפוך את היוצרות - לקנות או למכור הוא, במחיר שהוצע לו. במקרה כזה המציע שאולי הציע מחיר נמוך או גבוה מדי - הוא שייפגע.
הדרך הזו הופכת את הבמבי לפתרון אידיאלי וחכם במיוחד, במקרים של פירוקי שותפויות.
#הרקע החינוכי וההיסטורי העתיק
הרעיון המבריק מאחורי BMBY הוא ללא ספק פתרון אידיאלי וחכם לסיטואציות של פירוק שותפות או ריב בין צדדים שעבדו ביחד.
אבל רבים לא יודעים שבמבי נשען על עיקרון בסיסי יותר הידוע כשיטת "אני חותך, אתה בוחר" (I Cut, You Choose). שיטה זו מוכרת לרבים מימי הילדות, כשההורה אומר לילד אחד לחלק את העוגה לשני חלקים ולילד השני לבחור איזה חלק לקחת.
האסטרטגיה הפשוטה הזו מבטיחה חלוקה הוגנת: הילד החותך יקפיד לחלק באופן הכי שווה שביכולתו, שכן הוא יודע שהוא לא זה שיבחר.
ואכן, החוכמה המאזנת של שיטת "אחד מחלק והשני בוחר" מופיעה בדוגמה קדומה מאוד בספר בראשית (כמו גם בסיפורים עתיקים אחרים). מסופר שם כיצד אברהם ולוט נאלצים להיפרד, בשל סכסוך בין רועי הצאן שלהם.
השניים צריכים לבחור כיצד לחלק את הארץ ביניהם באופן שווה. בסיפור התנ"כי אברהם מחלק את חלקת הארץ לשניים ואז מציע ללוט לבחור באיזה אזור הוא רוצה להתיישב - הימין או השמאל ("אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה" - בראשית י"ג).
זו דוגמה קדומה מאוד לעיקרון של חלוקה הוגנת שמבוסס על אותו רעיון בדיוק. אם אברהם לא יחלק שווה בשווה, לוט ייקח את החלק הגדול ואברהם ייפגע בחלקו. לכן יש לאברהם אינטרס להיות הוגן.
#בימינו
בעולם המודרני, שיטות אלו מיושמות בהקשרים מורכבים הרבה יותר. בתהליכי גירושין, למשל, בן זוג אחד יכול לחלק את הרכוש המשותף לשתי קבוצות שוות בעיניו - דירה בקבוצה אחת, ואילו רכב, חשבונות בנק ורהיטים בקבוצה השנייה - כשבן הזוג השני הוא שבוחר איזו קבוצה לקחת.
בפירוק שותפות עסקית, שותף אחד מחלק את נכסי העסק - חנות פיזית וחלק מהמלאי מול אתר אינטרנט ורשימת לקוחות - והשותף השני בוחר.
בעל מניות בחברה יציע לשותפו למכור את המניות שלו במחיר מניה מסוים, כשהשני יכול לומר לו שבמחיר שהוצע - הוא זה שמעוניין לקנות את המניות של המציע במחיר המצוין שהוא הציע. לכן, יש למציע אינטרס להציע מחיר מניה בשוויה האמיתי. כי אם יציע מחיר נמוך מדי, יש סיכוי שהשני יבחר לרכוש ממנו את מניותיו שלו במחיר הזה, בעוד שמחיר גבוה מדי ייקר לו עצמו את המחיר.
כשהאינטרס האישי פועל למען ההגינות - זה מה שהופך את המנגנונים הללו לכה אפקטיביים: הם אינם תלויים בהתערבות חיצונית או ברצון טוב של הצדדים. במקום זאת, הם רותמים את האינטרס האישי של כל צד כדי להבטיח תוצאה הוגנת.
זוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו תורת המשחקים מצליחה למצוא פתרונות אלגנטיים לבעיות אנושיות עתיקות של חלוקה ושיתוף. במקום להלחם בנטייה האנושית לדאוג קודם כל לעצמנו, המנגנונים הללו משתמשים בה כמנוע שמניע פתרון צודק לכולם.
הנה הסבר מנגנון במבי ואיך הוא דומה לרעיון החינוכי של שיטת "חלק ובחר" לילדים (עברית):
https://youtu.be/RPLmCLkKeYI
מנגנון במבי כולל בעיות אפשריות ומה לדעת מראש כשמקימים שותפות עם סעיף כזה (עברית):
https://youtu.be/xWieFjs3aX4
יש משחק חשיבה אסטרטגי המבוסס על מנגנון BUY ME BUY YOU לילדים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/4U7jb7lHaWY
עסקים
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מקצוען המסחר האלקטרוני מספר 1 בעולם, מנהל קשוח עם התפרצויות זעם, האיש שהדיח את ביל גייטס מראש רשימת האיש העשיר בהיסטוריה המודרנית, הוא בעל אורח חיים צנוע ומי שמזהה חידושים הרבה לפני כולם. אבל מי האיש הזה שהקים את אימפריית המסחר הגדולה בהיסטוריה והביא את העולם כולו לעידן המסחר המקוון בלבד?
השנה היא שנת 1994, כשבוגר אוניברסיטת פרינסטון, ג'ף בזוס (Jeff Bezos), הקים בחניית ביתו, הגראז' של הבית, אתר קטן למכירת ספרים באינטרנט בשם אמזון.
האתר הזה עתיד להפוך ברבות הימים לחברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם, אבל בשלב הראשון הוא מתבסס על "תכמון" פקחי מאין כמותו, שעתיד להפוך את בזוס בעתיד לאיש העשיר בעולם.
הרעיון המבריק של בזוס עתיד לזכות בכינוי "הזנב הארוך". בזוס זיהה שהאינטרנט עומד להשתלט על העולם וחשב לעצמו, שאם יקים חנות מקוונת לספרים, הוא לא חייב לנהוג כמו חנות פיזית, חנות "אמיתית", ולהחזיק את המלאי בחנות. הוא הציג באתר עשרות אלפי ספרים, שלא היו ברשותו. כשהוזמנו ספרים שונים, הוא היה רוכש אותם מהמוציאים לאור, מקבל אותם במשלוח ושולח ישר ללקוחות. זול יותר, כי לא צריך מחסנים ומאפשר למכור הרבה יותר כותרים.
כך הוא שינה למעשה, את עולם המסחר בספרים. במקום למכור מעט רבי מכר, ספרים מצליחים וטרנדיים, שהחנויות הרגילות מחזיקות רק אותם על המדפים ומוכרות להמונים, הוא הצליח להפוך את המשוואה. הוא מכר המון ספרים, שכל אחד מהם נמכר למעט אנשים ואולי אף לקונה אחד. כך הוא בעצם הציע מקום שבו ניתן למצוא כמעט כל ספר אפשרי. הוא מכר המון. ממש המון!
זו הייתה הברקה מסחרית ששינתה את פני האינטרנט. הספרים הנשכחים, ספרי הנישה הללו, היו "הזנב הארוך" של שוק הספרים - בדימוי לזנב הארוך של המטאורים המשתרכים אחרי כוכב שביט.
בזוס הפך את האתר שלו די מהר לחנות הספרים הגדולה בעולם. כשהוא הגיע לשליטה מוחלטת בענף, הוא החל למכור גם דיסקים ואחר כך פתח עוד ועוד מחלקות, ואתרים נפרדים למדינות שונות בעולם. צעדים אלו הפכו את אמזון לחנות הגדולה באינטרנט. עם השנים הוא זיהה תחומים חדשניים נוספים והוא מוביל גם בתחומי הספרים האלקטרוניים, דוגמת ה"קינדל" שלו וגם בתחום האחסון ב"ענן", שבו אמזון הקדימה את כל מתחריה ובעוד אינספור תחומי מסחר ושווקים.
כיום נראה שאמזון מוכרת פשוט הכל. בזוס קנה רשת סופרמרקטים אמריקאית והוא מוכר בסניפיה ללא קופות או קופאים. אנשים באים, נוטלים מוצרים מהמדפים ויוצאים הביתה. החיוב נעשה אוטומטית.
בזוס משמש עד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. שווייה של אמזון הוא של מאות מיליארדי דולרים, עם יכולת להפוך לחברה העסקית הגדולה בעולם. הוא עצמו, אגב, נחשב ב-2018 לאדם העשיר ביותר בעולם.
הנה סיפורו של ג'ף בזוס:
https://youtu.be/T_P1D_H1et8
טיפים לניהול ממנו שווים לא מעט, לא?
https://youtu.be/-aGz0FnoMgU
קווים לדמותו (עברית):
https://youtu.be/YlU9DqxMcvE
ראיון בתחילת הדרך ב-1997:
https://youtu.be/rWRbTnE1PEM
ועובדות מעניינות על בזוס:
https://youtu.be/JEA5saVv4Ek?long=yes
כרטיס אשראי (Credit card) מתבסס על אשראי. אשראי הוא סוג של הלוואה והוא עובד כך:
הכסף שלנו נמצא בבנק וגם המשכורת נכנסת אל חשבון הבנק שלנו. כשאנו מעוניינים לשלם בכרטיס האשראי שלנו לצורך קנייה או תשלום עבור שירות בבית עסק, פונה המוכר אך חברת האשראי, באמצעות מכשיר או בטלפון.
חברת האשראי מיידעת את העסק שבו אנו רוצים לרכוש אם יש או אין ברשותנו כסף כדי לבצע את העסקה ובמידה שיש לנו כסף היא מאשרת את הקנייה.
במידה ונרכוש את המוצר או השירות שרצינו ונשלם בכרטיס אשראי, נקבל את האשראי מחברת האשראי. כלומר, חברת האשראי תשלם בשמנו על קניית המוצר מיידית. בסוף החודש היא תגבה את הכסף מחשבון הבנק שלנו ובכך. יכוסה האשראי, כלומר החוב שלנו על הקנייה.
יש עוד שני סוגי כרטיסים בהם משתמשים:
#כרטיס מתנה
שמקבלים במתנה ויש עליו סכום כסף שניתן במתנה. קונים באמצעותו בדיוק כמו בכרטיס אשראי, אבל כשנגמר הסכום שהוטען בו אז לא ניתן יותר לקנות באמצעותו.
#כרטיס דביט
זהו כרטיס לחיוב מיידי, ללא אשראי. כלומר, הבנק לא מלווה כסף לבעל הכרטיס. אם רוצים לקנות באמצעותו, העסקה נבדקת מיידית מול חשבון הבנק. אם יתרת הכסף בחשבון מאפשרת את הקנייה, כלומר יש מספיק כסף כדי לבצע את העסקה - היא אכן מאושרת ללקוח, העסקה מתבצעת והכסף מועבר מיידית למוכר.
הנה הסבר לילדים באנגלית - כך פועל כרטיס האשראי:
https://youtu.be/Z0cbjc54kjI?t=39s
אבל גם איתו כדאי להיזהר (עברית):
https://youtu.be/xOpEz7bdNSc
להבין שמאחורי הכרטיס צריך להיות כסף אמיתי (עברית):
https://youtu.be/LwlkoAynnMU
ולמעשה, חוץ מכרטיס אשראי יש גם כרטיס מתנה וכרטיס דביט:
https://youtu.be/FbjlEp_sII8
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
למה חנות פינתית היא המבוקשת ביותר?
כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...
המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.
אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.
מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...
אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.
כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.
מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!
הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...
המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.
אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.
מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...
אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.
כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.
מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!
הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
איך נערה מקרקוב הפכה לטייקונית קוסמטיקה עולמית?
בבית הסמוך לבית קפה אריאל ברובע קאז'ימייז' (Kazimierz) שבקרקוב, נולדה אשת העסקים היהודייה המפורסמת ביותר - זו שאתם מכירים בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל, בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה בת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא גדלה היא למדה רפואה תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה וכשהדרישה גדלה היא החלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם וניתן היה להשיגו בקלות, מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים. חיה רובינשטיין הצליחה די מהר להסוות את ריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים, כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים. במלבורן היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי של המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים היה פתוח ואינסופי. היא הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק, ידעה לייצר למוצריה נופך מדעי והפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים לא הילוו כסף לנשים יזמיות. אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר. כשפרץ השפל הגדול היא קנתה את המניות בחזרה - ברבע מחיר... והפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק.
על הלנה רובינשטיין:
https://youtu.be/LJclXhADPCY?t=3m00s&end=3m47s
סיפורה של הלנה (עברית):
https://youtu.be/jo6v5rofLGw
סרטון מקורי מתחילת הדרך:
https://youtu.be/B-Bd_PFpsrg
פרסומת אופיינית משנות ה-80 למותג שלה:
https://youtu.be/UU7ghpMTuHM
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
מכאן היא יצאה - השכונה היהודית של קרקוב לפני השואה:
https://youtu.be/qF2qOowbDRM
והמלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
בבית הסמוך לבית קפה אריאל ברובע קאז'ימייז' (Kazimierz) שבקרקוב, נולדה אשת העסקים היהודייה המפורסמת ביותר - זו שאתם מכירים בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל, בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה בת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא גדלה היא למדה רפואה תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה וכשהדרישה גדלה היא החלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם וניתן היה להשיגו בקלות, מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים. חיה רובינשטיין הצליחה די מהר להסוות את ריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים, כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים. במלבורן היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי של המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים היה פתוח ואינסופי. היא הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק, ידעה לייצר למוצריה נופך מדעי והפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים לא הילוו כסף לנשים יזמיות. אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר. כשפרץ השפל הגדול היא קנתה את המניות בחזרה - ברבע מחיר... והפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק.
על הלנה רובינשטיין:
https://youtu.be/LJclXhADPCY?t=3m00s&end=3m47s
סיפורה של הלנה (עברית):
https://youtu.be/jo6v5rofLGw
סרטון מקורי מתחילת הדרך:
https://youtu.be/B-Bd_PFpsrg
פרסומת אופיינית משנות ה-80 למותג שלה:
https://youtu.be/UU7ghpMTuHM
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
מכאן היא יצאה - השכונה היהודית של קרקוב לפני השואה:
https://youtu.be/qF2qOowbDRM
והמלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
איך יפעל משרד העתיד?
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, מה הטעם במשרד הישן?
כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין סיבה לעבוד במשרד שאנו מכירים, עם הארונות, המגרות, השולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, מה הטעם במשרד הישן?
כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין סיבה לעבוד במשרד שאנו מכירים, עם הארונות, המגרות, השולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
איך צמחה eBay מזירת מכירות פומביות לאימפריה?
האתר איביי (eBay) הוקם בשנת 1995 כאתר מכירות פומביות באינטרנט. שמו היה אז AuctionWeb והוא הוקם על ידי מתכנת איראני שנולד בצרפת. לאחר שנתיים שונה שם האתר והעתיד החל להיות ורוד יותר.
ההצלחה המסחררת של איביי כפלטפורמת מסחר עולמית לא קרתה ביום אחד. מאתר מכירות פומביות מקוונות הפך eBay לשוק עולמי אונליין שמאפשר לכל אחד למכור לכל העולם. היות והמסחר בו אפשרי גם כמסחר מקומי וגם למסחר בינלאומי, הפך איביי למתחרה של כל הסוחרים בכל מקום בעולם ובכל תחום בעולם.
למעשה איביי הפך להיות זירת המכירה והקנייה של "הזנב הארוך" של המוצרים, שכן ניתן לקנות בו כמעט כל מה שעולה על הדעת, כולל דברים שאף סוחר או חנות רגילים לא היו מוכרים, כמו כפתורים של חליפות חלל, או נשל של נחש.
המוכרים באיביי הם גם עסקים וחברות, אך גם אנשים פרטיים ועסקים קטנים. הם מציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך האתר ובעצם הפלטפורמה המקוונת הזו היא היום זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם להקים עסק משלו, כמעט ללא הוצאות. במובן הזה, המצטרפים לאיביי הם אנשים שבאים אל עולם חדש והסוחרים הטובים שבהם כבר הפכו מזמן לאנשים מסודרים.
אגב, השם של איביי נבחר בשל בעיה - מקים האתר רצה את שם המתחם echobay.com. מפני שהדומיין היה תפוס, הוא החליט על שם מקוצר שיהפוך להיסטוריה - השם eBay.
הנה סרטון על תולדות חברת המכירות המקוונות eBay:
http://youtu.be/gbEJL40bV0o
וחוויות של אחד מהמוכרים שהצליחו לבנות עסק מצליח למכירה ב-eBay:
http://youtu.be/GTnl0YiRXwM
האתר איביי (eBay) הוקם בשנת 1995 כאתר מכירות פומביות באינטרנט. שמו היה אז AuctionWeb והוא הוקם על ידי מתכנת איראני שנולד בצרפת. לאחר שנתיים שונה שם האתר והעתיד החל להיות ורוד יותר.
ההצלחה המסחררת של איביי כפלטפורמת מסחר עולמית לא קרתה ביום אחד. מאתר מכירות פומביות מקוונות הפך eBay לשוק עולמי אונליין שמאפשר לכל אחד למכור לכל העולם. היות והמסחר בו אפשרי גם כמסחר מקומי וגם למסחר בינלאומי, הפך איביי למתחרה של כל הסוחרים בכל מקום בעולם ובכל תחום בעולם.
למעשה איביי הפך להיות זירת המכירה והקנייה של "הזנב הארוך" של המוצרים, שכן ניתן לקנות בו כמעט כל מה שעולה על הדעת, כולל דברים שאף סוחר או חנות רגילים לא היו מוכרים, כמו כפתורים של חליפות חלל, או נשל של נחש.
המוכרים באיביי הם גם עסקים וחברות, אך גם אנשים פרטיים ועסקים קטנים. הם מציעים מיליוני פריטים ושירותים דרך האתר ובעצם הפלטפורמה המקוונת הזו היא היום זירת מסחר שמאפשרת לכל אדם להקים עסק משלו, כמעט ללא הוצאות. במובן הזה, המצטרפים לאיביי הם אנשים שבאים אל עולם חדש והסוחרים הטובים שבהם כבר הפכו מזמן לאנשים מסודרים.
אגב, השם של איביי נבחר בשל בעיה - מקים האתר רצה את שם המתחם echobay.com. מפני שהדומיין היה תפוס, הוא החליט על שם מקוצר שיהפוך להיסטוריה - השם eBay.
הנה סרטון על תולדות חברת המכירות המקוונות eBay:
http://youtu.be/gbEJL40bV0o
וחוויות של אחד מהמוכרים שהצליחו לבנות עסק מצליח למכירה ב-eBay:
http://youtu.be/GTnl0YiRXwM
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהי כלכלת השיתוף?
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
מה היו מלחמות הפטנטים ומהן אלה של ימינו?
מלחמות הפטנטים (Patent wars) הוא הכינוי לשורת מאבקים משפטיים וסכסוכים בין חברות טכנולוגיה על זכויות פטנטים וקניין רוחני, שהתקיימו בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ותחילת השני.
עיקר המלחמות היו בתעשיית הסמארטפונים והמכשירים הניידים בכלל. הנלחמות במאבקים משפטיים שונים היו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל חברת אפל, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.
במילים פשוטות, המעורבות העיקריות היו יצרניות הסמארטפונים שהשתדלו להגן על החידושים שלהן על ידי רישום פטנטים. בכך הן הצליחו להקשות על היריבות או לפחות לאלץ אותן לשלם ביוקר עבור השימוש בטכנולוגיות שהן עצמן פיתחו.
צריך להבין שחברות כאלה משקיעות סכומים עצומים במחקר ובפיתוח, גם לפיתוחים שלהן, אך גם בידיעה שבזכות הסכמי הרישוי הן יקבלו סכומים גבוהים, שיתכן ויחזירו את ההשקעה ובמקרים מסוימים אף יניבו להן רווח.
הלחמות הפטנטים החלו כש"אפל" תבעה את חברת "נוקיה" על העתקה של פטנטים ממכשיר האייפון שפיתחה. נוקיה עצמה ממהרת להגיב בתביעה נגדית כנגד אפל ודי מהר מצאו את עצמן גם "גוגל" ו"מיקרוסופט" מצטרפות ונגררות למלחמות הפטנטים.
#איך זה עבד?
במסגרת המלחמות המשפטיות החלו חברות הטכנולוגיה הגדולות גם לצבור "מטמוני פטנטים". אלה שימשו אותן, לא כדי לפתח מוצרים חדשים, אלא כדי להגן על עצמן מתביעה.
מטמון פטנטים גדול בידי חברה כלשהי מסייע לחברה לומר ליריבתה: "אם תעזי לתבוע אותי על הפרת הפטנטים שלך, אני אתבע אותך על הפטנטים שלי".
המלחמות החלו עת החברות הללו החלו להגיש תביעות רבות זו כנגד זו, כשהן עושות זאת בתחומי שיפוט רבים, בכל העולם.
מרבית המחלוקות התרכזו בתביעות של הפרת פטנטים. כל חברה האשימה חלק מהאחרות בשימוש בטכנולוגיה שלה בפטנט רשום עת שמה וללא הרשאה ממנה.
הרבה כסף וזמן הושקעו בקרבות הללו, והם השפיעו מאוד באותו שנים על ההתפתחות של תעשיית הטכנולוגיה.
עם הזמן ובשנים שלאחר מכן שככו מלחמות הפטנטים במעט, לאחר שרבים מהמתעמתים הגדולים הללו הגיעו להסדרים ביניהם וחתמו על הסכמי רישוי צולבים. ההסכמים הביאו לכך שכל חברה התירה ליריבתה להשתמש בפטנטים שלה וקיבלה את זכויות השימוש בפטנטים של היריבה.
ועדיין, סכסוכי קניין רוחני ממשיכים להיות אתגר משמעותי לתעשיית הטכנולוגיה. גם האיום של מלחמות פטנטים דומות בעתיד לא נעלם ומהווה מקור לדאגה וכאב ראש לא קטנים עבור חברות רבות.
הנה מלחמת הפטנטים:
https://youtu.be/8cr9payw7uM
הקרב הגדול של אפל וסמסונג:
https://youtu.be/3h_9AZXe2cg
הדגמת הדמיון החיצוני שמאפשרת קצת להבין את מה שבדרך כלל חבוי בהסתר:
https://youtu.be/qsz5JsDqAYs
וסרטון תיעודי על החשיבות של ההגנה על ההמצאות והפטנטים:
https://youtu.be/Tu4U_XAkkvM?long=yes
מלחמות הפטנטים (Patent wars) הוא הכינוי לשורת מאבקים משפטיים וסכסוכים בין חברות טכנולוגיה על זכויות פטנטים וקניין רוחני, שהתקיימו בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ותחילת השני.
עיקר המלחמות היו בתעשיית הסמארטפונים והמכשירים הניידים בכלל. הנלחמות במאבקים משפטיים שונים היו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל חברת אפל, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.
במילים פשוטות, המעורבות העיקריות היו יצרניות הסמארטפונים שהשתדלו להגן על החידושים שלהן על ידי רישום פטנטים. בכך הן הצליחו להקשות על היריבות או לפחות לאלץ אותן לשלם ביוקר עבור השימוש בטכנולוגיות שהן עצמן פיתחו.
צריך להבין שחברות כאלה משקיעות סכומים עצומים במחקר ובפיתוח, גם לפיתוחים שלהן, אך גם בידיעה שבזכות הסכמי הרישוי הן יקבלו סכומים גבוהים, שיתכן ויחזירו את ההשקעה ובמקרים מסוימים אף יניבו להן רווח.
הלחמות הפטנטים החלו כש"אפל" תבעה את חברת "נוקיה" על העתקה של פטנטים ממכשיר האייפון שפיתחה. נוקיה עצמה ממהרת להגיב בתביעה נגדית כנגד אפל ודי מהר מצאו את עצמן גם "גוגל" ו"מיקרוסופט" מצטרפות ונגררות למלחמות הפטנטים.
#איך זה עבד?
במסגרת המלחמות המשפטיות החלו חברות הטכנולוגיה הגדולות גם לצבור "מטמוני פטנטים". אלה שימשו אותן, לא כדי לפתח מוצרים חדשים, אלא כדי להגן על עצמן מתביעה.
מטמון פטנטים גדול בידי חברה כלשהי מסייע לחברה לומר ליריבתה: "אם תעזי לתבוע אותי על הפרת הפטנטים שלך, אני אתבע אותך על הפטנטים שלי".
המלחמות החלו עת החברות הללו החלו להגיש תביעות רבות זו כנגד זו, כשהן עושות זאת בתחומי שיפוט רבים, בכל העולם.
מרבית המחלוקות התרכזו בתביעות של הפרת פטנטים. כל חברה האשימה חלק מהאחרות בשימוש בטכנולוגיה שלה בפטנט רשום עת שמה וללא הרשאה ממנה.
הרבה כסף וזמן הושקעו בקרבות הללו, והם השפיעו מאוד באותו שנים על ההתפתחות של תעשיית הטכנולוגיה.
עם הזמן ובשנים שלאחר מכן שככו מלחמות הפטנטים במעט, לאחר שרבים מהמתעמתים הגדולים הללו הגיעו להסדרים ביניהם וחתמו על הסכמי רישוי צולבים. ההסכמים הביאו לכך שכל חברה התירה ליריבתה להשתמש בפטנטים שלה וקיבלה את זכויות השימוש בפטנטים של היריבה.
ועדיין, סכסוכי קניין רוחני ממשיכים להיות אתגר משמעותי לתעשיית הטכנולוגיה. גם האיום של מלחמות פטנטים דומות בעתיד לא נעלם ומהווה מקור לדאגה וכאב ראש לא קטנים עבור חברות רבות.
הנה מלחמת הפטנטים:
https://youtu.be/8cr9payw7uM
הקרב הגדול של אפל וסמסונג:
https://youtu.be/3h_9AZXe2cg
הדגמת הדמיון החיצוני שמאפשרת קצת להבין את מה שבדרך כלל חבוי בהסתר:
https://youtu.be/qsz5JsDqAYs
וסרטון תיעודי על החשיבות של ההגנה על ההמצאות והפטנטים:
https://youtu.be/Tu4U_XAkkvM?long=yes
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
