» «
אינטרנט
מהו אתר האינטרנט הראשון בהיסטוריה?



אתר האינטרנט הראשון אי-פעם הועלה לרשת (אם אפשר לקרוא כך לרשת בזמן שעוד אין בה שום אתר) כשטים ברנרס-לי העלה את האתר הראשון בשנת 1991. כשמנסים להבין מה המשמעות של האתר הראשון ברשת שתהפוך 20 שנה לאחר מכן לרשת בת מיליארדי דפי אינטרנט ואתרים שונים, צריך להבין שכשהעלו אותו ב-6 באוגוסט 1991, למעשה נפתחה הרשת הכלל עולמית WWW, קיצור באנגלית של "רשת עולמית רחבה".

זה היה מסמך המחשב הראשון שכלל את הלינקים - קישורי האינטרנט. כמובן שבהיעדר אתרים אחרים, כל הקישורים שהיו בו הובילו לדפים נוספים באתר שהכיל אותו, כיוון שאתרים אחרים לא היו.

האתר כולו רץ אז על המחשב או תחנת העבודה של טים ברנרס-לי, ממציא האינטרנט. תחנה זו שבמכון CERN הייתה למעשה שרת האינטרנט הראשון בעולם.


הנה סרטון על האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט:

http://youtu.be/xIAj_Gopa0A


והנה סרטון לרגל 25 שנים להמצאת הרשת העולמית אינטרנט:

http://youtu.be/mjq6xh3_W60


כך נראה האינטרנט בשנת 1996:

https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
אינטרנט
מי חזה שבשנת 1996 האינטרנט ייעלם?



"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.

מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!


הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:

http://youtu.be/nm82gPydmH0


ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:

https://youtu.be/qh_AZWq1lfo
אינטרנט
איך נולדה רשת האינטרנט?



האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".

משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".

במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.

ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק.


על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט:

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


והנה תולדות האינטרנט בפירוט:

http://youtu.be/9hIQjrMHTv4


הנה התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:

https://youtu.be/h8K49dD52WA


כך צפו בסוף שנות ה-60 שהאינטרנט יעבוד:

http://youtu.be/Y0pPfyYtiBc


וסרט תיעודי על תולדות רשת האינטרנט:

https://youtu.be/8YCAgiZ8MMs?long=yes
אינטרנט
איך פועל האינטרנט?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?


האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.


כך האינטרנט עובד:

https://youtu.be/ZonvMhT5c_Q


הנה הסבר יפה כיצד עובד האינטרנט:

http://youtu.be/w42EsCDAhB4


כך אפשר להסביר איך עובד האינטרנט מבחינה טכנית:

https://youtu.be/W2GkugJbKZI


סרטון שמציג בדימויים יפים את האופן החכם שבו פועל האינטרנט:

http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s


כך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...

https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes

אינטרנט

נטסקייפ
למה נעלם הדפדפן נטסקייפ?



דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.

חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.

"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים, מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה הוא היזם העסקי ג'ים קלארק. החברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".

הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שקיבלה תביעה על השם שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ", אבל זה לא הפריע להצלחתה כשתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".

אך בשנת יצא המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים. זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו והפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים. כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן פחות מוצלח, שחולק בחינם ובכך יצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, אבל בפועל היה מוגבל ופחות טוב ממנו.

הצדק הפואטי יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות והצלחה רבה. מקוד המוזילה, שאותו עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה, פותח דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר וממנו צמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום, שהחליפו אותו בבכורה והפכו אותו להיסטוריה.


הנה סיפורה של נטסקייפ:

https://youtu.be/tgofjdjTiXY


כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:

https://youtu.be/iJm4OOfgApA


וכך הוא נראה במחשב של ימינו:

https://youtu.be/tK2xk0HDEAs


הנה סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:

https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes


וסרט תיעודי על שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:

https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
בוט
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט?



אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "בוטים", מעין רובוטים קטנים, של תוכנה בלבד, שמכונים בשם החיבה "Bots".

הבוטים הם סוכני תוכנה שמחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים, לעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים (אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה) ועוד. הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.

ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או יומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.


הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:

http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8


מהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:

http://youtu.be/usyYXNNBRjc
נייטרליות הרשת
מהי נייטרליות הרשת?



נייטרליות הרשת הוא עיקרון של שוויון ברשת. ספקיות אינטרנט חייבות להתייחס לכל סוגי התעבורה ברשת (טקסט, תמונות, וידאו וקול) באותו האופן ולא להעדיף סוג תוכן אחד על אחר. לפי גישה זו אסור לספקי תקשורת להתערב בתעבורה ולהעדיף תעבורה מסוג אחד על פני סוגים אחרים, או להפלות בין מכשירים, לטובת שירותים שונים וכדומה. כך לדוגמה, לא ייקבעו מחירים שונים או מהירויות אחרות לתעבורת וידאו מאתרים. באופן דומה, אתרים גדולים ועשירים לא יקבלו העדפה על פני אתרים קטנים.

המקרה המוכר של הסיכון לנייטרליות של הרשת הוא הרצון של ספקיות אינטרנט לאפשר אינטרנט מהיר למי שמשלם יותר ואינטרנט איטי למי שאין בידו לשלם סכומים גבוהים. מצב זה של יצירת פער דיגיטלי בין עניים ועשירים הוא מצב שמבחינה חברתית אינו רצוי. דוגמאות פסולות אחרות הן של אתרים שיוצעו רק לבעלי מכשירים מסוימים ולאחרים לא, כאלה שיתאפשרו רק לאנשים בעלי מערכת הפעלה מסוימת, ספקיות אינטרנט שיעדיפו תכנים להעביר תכנים מסוג מסוים בשל יתרון כלכלי או אחר וכדומה.


הנה סרטון על נייטרליות-הרשת:

http://youtu.be/k-xSP_T0VqU


הנה הסבר נוסף על ניטרליות הרשת:

http://youtu.be/wtt2aSV8wdw
ויקיפדיה
איך נולדה ויקיפדיה והאם היא איכותית כמו אנציקלופדיה מודפסת?



ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.

המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.

ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.


הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:

https://youtu.be/oVFPW0r4jWk


סרטון עם תרגום לעברית על לידתה של ויקיפדיה:

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


כתבה על ויקיפדיה בעברית:

https://youtu.be/uTphFFv8O7g


סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה:

http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s


תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה:

http://youtu.be/xLiDozNGmqA


הנה ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s


כאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה:

https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes


קוד QR
מהו קוד QR?



קוד QR הוא אמצעי להפוך את העולם האמיתי ללחיץ, כלומר בעל קישורים פעילים, כמו באינטרנט. קוד "התגובה המהירה" (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code) הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.

בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהעולם האמיתי זקוק גם הוא לקישורים. זו בדיוק המשימה שנתנו לקוד ה-QR. קוד זה הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור לאינטרנט או מספר טלפון. סריקת קוד קיו-אר בעזרת הטלפון הסלולארי תאפשר לפתוח את הדפדפן ולקרוא פרטים עליו, או להתקשר ישירות לגורמים הרלוונטיים.

קודי QR מוצמדים כיום לשלטי פרסום, למוצגים במוזיאונים, לכתבות בעיתונים ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.


הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:

http://youtu.be/HzgsitaZcMo


הנה סרטון על קוד הקיו אר:

http://youtu.be/b8EpazIwFys


הנה דרכים להשתמש ב-QR קוד בחינוך:

http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y
מהו ה-WEB 3.0?



Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.

בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..

זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!


הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:

http://youtu.be/F_nbUizGeEY


הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:

http://youtu.be/bsNcjya56v8
מה זה ויקי?



ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.

בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.

תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki‏.

כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.


הנה סרטון על היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:

http://youtu.be/mdOKUeT0O-o


הנה סרטון שמציג מורים המשתמשים בוויקי להוראה:

http://youtu.be/1pR5yogCmkA
מהו מחשוב הענן?



מחשוב בענן או ענן מחשוב עולמי הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו. למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט.

יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:

אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.

נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.

עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.


הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.


הנה סרטון על ענן המיחשוב:

http://youtu.be/lLBL_rjfbgY


הנה ענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:

http://youtu.be/gpzM6Mask80


הנה ההסבר לחברות וארגונים על החסכון והניהול המשופרים באמצעות הענן:

http://youtu.be/IrEZcPiAq4w


הנה מצגת בעברית על מחשוב ענן:

http://youtu.be/kgL-GlVYw6k
מהו הזנב הארוך באינטרנט?



איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?

הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.

דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.

את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.

ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.


הנה הסבר של הזנב הארוך:

http://youtu.be/Abf8ySWVJuA


"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:

http://youtu.be/7xAA71Ssids


כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:

http://youtu.be/GXKbpdcyFKE


ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:

http://youtu.be/8e6zWJI2TvI


הזנב הארוך ביוטיוב:

http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
מי לא האמין שתקשורת מחשבים תחליף את העיתונות?



כשמדברים היום על קריסת עולם העיתונות הכתובה, מעט עצוב או מצחיק לשמוע שרק לפני 20 שנה העריך קליפורד סטול ש"האמת היא שאף מסד נתונים מקוונים לא יחליף את העיתון היומי שלך".

זה היה בשנת 1995, כשהעיתונות הייתה חזקה והאינטרנט, אותו היה צעיר ועתידו בהחלט לא היה ברור. בתקופתנו קריאת חדשות עברה לרשת האינטרנט כמעט לחלוטין והעיתונים המודפסים נשארו בעיקר נחלתם של מי שאינם מחוברים למחשבים ושל אלה שמקבלים עיתוני חינם ברכבת..


הנה סרטון אנימציה שמראה את מצב העיתונות כשיזמי הייטק מצליחים קונים עיתונים חשובים:

http://youtu.be/jRKAFv8KIq0

איך מקלה רשת CDN על גולשי האינטרנט?



האם צפיתם לאחרונה בסרטוני יוטיוב? - סביר שראיתם אותם כמעט ללא הפסקות או המתנה לטעינה, נכון? - כדאי לדעת שהסרטונים שלכם לא הועברו מהשרתים המרכזיים שבארצות הברית, אלא מתורכיה הקרובה לישראל מאד, או אפילו ממרכז שרתים חדש בישראל.

זה לא תמיד היה כך. בעבר היו סרטוני הוידאו הללו נטענים באיטיות ומדי פעם היה הסרט עוצר במהלכו והיינו ממתינים לטעינה של ההמשך שלו מהרשת. די מרגיז...

מה שמאפשר את הרצף הזה של הסרטונים מיוטיוב, או טעינה ופעולה מהירה של אתרים בינלאומיים כמו פייסבוק, גוגל וכדומה, הן רשתות CDN, קיצור של Content Delivery Network, או בעברית "רשת הפצת תוכן".

רשת CDN היא שירות המאפשר גישה לתוכן של אתר אינטרנט, המשוכפל באופן אוטומטי על גבי שרתים רבים המפוזרים ברחבי העולם. גולשי האינטרנט של האתר המאוחסן ברשת כזו נהנים מתוכן האתר המוצג להם משרת, כלומר מחשב שמאחסן תוכן, שנמצא קרוב אליהם. לכן האתר ותכניו הכבדים, כמו וידאו, תמונות וגרפיקה, פועלים מהר יותר, ללא הפסקות או השהיות וביעילות רבה יותר.

על פי השיטה, מועתקים כל הזמן האתר, או חלק מהתכנים הכבדים שבו, אל שרתים המפוזרים ברחבי העולם. על כל אחד מהם נוצר עותק מקוון הנקרא מטמון (Cache). כשגולש צופה בוידאו או רוצה לשחק במשחק מחשב מקוון, מורה מערכת ה-CDN לשרת שקרוב אליו גיאוגרפית להזרים את התוכן משם. התוכן מוזרם אוטומטית מהשרת הקרוב אל הגולש. כך הופכים זמני הגישה והטעינה של אתר כזה למהירים מאד.

ממש כמו שהוספת כבישים מפחיתה "פקקי תנועה" בכביש הראשי, מורידה הוספת שרתים קרובים את עומס הגולשים על השרת הראשי ומאיצה את הזרימה של הנתונים באינטרנט.


כך פועלת רשת CDN ברשת האינטרנט:

http://youtu.be/fiTY74JWDNI


פרסומת שמסבירה עד כמה חשובה הפעולה המהירה של אתר אינטרנט וכמה רשתות CDN תורמות לכך:

http://youtu.be/P67qQNY5FJI


הנה הסבר בעל פה על רשתות CDN:

http://youtu.be/nle1q0qSYmA


יש יתרונות רבים לרשת CDN כזו:

http://youtu.be/7cgSVAaLYec


היא אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
מהי גלישה בטוחה באינטרנט?
על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?


המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:

1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות​

2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה

3. ​ הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו

4. ​ שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים

5. ​ הגוף שלך – שייך רק לך

6. ​ מידע אישי לא מוסרים ברשת

7. ​ אלכוהול שותה לך את החיים

8. ​חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר

9. ​ בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי

10. ​ בהימורים בסוף מפסידים


הנה סרטון שמציג את חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת:

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
מהו פודקאסט?



פודקאסט (Podcast) הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.

כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.

אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".

מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).


הנה תופעת הפודקאסט:

http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg


כך עובד עולם הפודקאסטים:

http://youtu.be/oerm5Q_9u2A


וכך מסביר זאת בחור מבריק עם חוש הומור:

http://youtu.be/Wra7XFovzTo


מהי הרשת האפלה דארקנט?



דארקנט ("הרשת האפלה", מאנגלית: darknet) היא רשת אינטרנט אנונימית הכוללת רשתות רבות שכאלה. בדארקנט אתרים שאינם מוכרים למנועי חיפוש רגילים ואין להם כתובות אינטרנט מוכרות. הם נגלים רק בשימוש ב-Tor, תוכנה מיוחדת עם מערכת אבטחה מוצפנת ביותר ובלתי ניתנת לפריצה. באמצעות "תור" יכולים גולשים רבים להגיע אל אתרים כאלו ולפעול ב"רשת האפלה".

רבים מגולשי הרשת האפילה, שרבים מכנים "הרשת העמוקה" (Deep Net), עושים זאת כדי לבצע פשעים, כמו סחר בסמים ונשק ואחרים, ליזום פעולות טרור ומעשים אסורים ולתקשר עם אחרים כמוהם, בפורומים של האקרים ופושעים דיגיטליים אחרים בדארקנט. מקומות אלה הם חממה לחילופי מידע ותכנוני פשעים קשים. כדי לשמור על הסודיות גם כשהם משלמים ומעבירים כספים זה לזה, הם מרבים להשתמש במטבע הוירטואלי ביטקוין. משמשים אותם אתרי מסחר בלתי-חוקי, כמו האתר "דרך המשי", שנסגר בידי המשטרה הפדרלית בארה"ב.

אך היתרונות של האנונימיות בדארקנט הביאו לכך שלצד פושעים וטרוריסטים משתמשים בה גם לוחמי חופש וזכויות אדם, שפועלים במדינות דיקטטוריות. בעזרתה הם יכולים לתכנן מהלכים ולהעביר מידע מבלי שהשלטון יוכל לתפוס אותם. כך למשל מאפשרת רשת הדארקנט להעביר מידע ממדינות טוטאליטריות בעולם על פשעי המשטרים כלפי האזרחים. את פשעי המשטר הסורי במלחמה בסוריה, חשפו לראשונה אזרחים סוריים באמצעות הדארקנט. באמצעותה גם מעבירים לוחמי חופש מסין מידע על דברים שאם היו חושפים באינטרנט הרגיל, הם היו נעצרים במדינתם מיד.


הנה הדארק נט:

http://youtu.be/NAl1QLd0FcM?t=1m33s


הנה הרשת האפלה:

http://youtu.be/67TAQmThA6E


הנה הסבר על הרשת האפלה:

http://youtu.be/9nLWbeWWw3E
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



"מוֹח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים", מעין דימוי של מוח משותף שיוצרים אנשים רבים. לא מעט גולשים מתייעצים ברשת עם מכרים, ידידים, או חברים בפורום אינטרנטי. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind), או לחוכמת ההמונים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות טובות בזכות שיתוף פעולה, מצליח המוחכוורת לתת תשובות מצוינות ומסייעות לשואלים או הנועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו.

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מרבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים. זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


הנה דוגמה לאפליקציה שמשתמשת במוחכוורת כדי לאפשר התייעצות:

http://youtu.be/uJVoQE0IJQA
מה זו צפיית בינג'?



צפיית בינג' (Binge) היא צפייה מרתונית, ברצף, בכל הפרקים של סדרת טלוויזיה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, כשהתוכן עובר לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר, אך כיום, בעידן הסטרימינג, הצפייה הישירה דרך האינטרנט והממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, רבים מתמסרים לה.

צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.

צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט.


כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':

https://youtu.be/uy_qmhac0xQ


ככה מציעים את זה ללקוחות:

http://youtu.be/DDyukofEf4U


חיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:

https://youtu.be/xzDuSZeoRAg


הנה אדם שמקבל משכורת מנטפליקס כדי לצפות בינג' בסדרות:

https://youtu.be/gtzhaeapWzs


כמה מומחי בינג' עונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:

https://youtu.be/fNjZu4hZRR4


והנה בחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':

http://youtu.be/27p9zFJUn-M
מי המציא את הקישורים באינטרנט?



הייפר-לינקס, בעברית "היפר קישורים" הם הדרך שבה קישר מפתח שפת HTML, טים ברנרס לי, אתרים ברשת זה לזה. הם מבוססים על מושג שנקרא "הייפרטקסט", או בעברית הייפר-מלל. רבים חושבים שהרעיון לקשר אתרים נולד עם האינטרנט, אבל הקישורים נולדו שנים רבות לפני כן.

המונח "הייפרטקסט" נטבע על ידי חוקר בשם טד נלסון כבר בשנת 1965, יותר מ-25 שנה לפני הולדת הרשת. את ההייפרטקסט תאר טד נלסון כמלל שמפנה את המשתמש הרוצה בכך, למידע נוסף שהוא רלוונטי למלל. זהו סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר קריאה לא סדרתית, על פי דרישת הקורא. לפי גישה זו, ההייפרטקסט קישר בין מסמכי מידע שונים בדרך חדשה ושונה משמעותית משיטות קיטלוג וארגון מידע של שנות ה-60. במקום שהטקסט יהיה רצף הוא הופך לבלוקים של מידע, שמקושרים ביניהם על פי הדרך שמחליט הקורא. דרך כזו מתאימה הרבה יותר לצורה שבה עובד המוח האנושי. רשת האינטרנט והקישורים בין האתרים והדפים השונים, הם שיקוף של רשת הנוירונים שבמוחנו.

בשנות ה-90, עם הולדת רשת האינטרנט, התאימה הגישה הזו בדיוק לאותם קישורים שהוטמעו במלל האינטרנטי וקישרו מונחים, מושגים בטקסט, או שמות של אתרים לדפי רשת ואתרים הקשורים אליהם. כך הפכו הקישורים להגשמה של הקריאה שאינה אחידה ומאורגנת מראש, אלא מתנהלת באופן אישי על ידי כל קורא והדברים שמעניינים אותו.


הנה הסבר על הולדת הקישורים ברשת, ההייפר קישורים:

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc?t=2m33s


המונח ועל טד נלסון שהמציא אותו ורעיונותיו הנוספים:

http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s


הנה סרטון עם התיאור הויזואלי של ההייפרטקסט:

http://youtu.be/-yzbVp3d8Rg


וסרט תיעודי שמציג - כך נראה האינטרנט בשנת 1996:

http://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
מה זה קוקי, או עוגיה באינטרנט?
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
מה יהיה הווב הסמנטי?
מה טוחנים בסדרה Will it blend?
מהם הסיבים האופטיים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.