» «
אינטרנט
מי חזה שבשנת 1996 האינטרנט ייעלם?



"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.

מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!


הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:

http://youtu.be/nm82gPydmH0


ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:

https://youtu.be/1npzZu83AfU
אינטרנט
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?



האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


אבל מהו האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
אינטרנט
מהו אתר האינטרנט הראשון בהיסטוריה?



אתר האינטרנט הראשון אי-פעם הועלה לרשת (אם אפשר לקרוא כך לרשת בזמן שעוד אין בה שום אתר) כשטים ברנרס-לי העלה את האתר הראשון בשנת 1991. כשמנסים להבין מה המשמעות של האתר הראשון ברשת שתהפוך 20 שנה לאחר מכן לרשת בת מיליארדי דפי אינטרנט ואתרים שונים, צריך להבין שכשהעלו אותו ב-6 באוגוסט 1991, למעשה נפתחה הרשת הכלל עולמית WWW, קיצור באנגלית של "רשת עולמית רחבה".

זה היה מסמך המחשב הראשון שכלל את הלינקים - קישורי האינטרנט. כמובן שבהיעדר אתרים אחרים, כל הקישורים שהיו בו הובילו לדפים נוספים באתר שהכיל אותו, כיוון שאתרים אחרים לא היו.

האתר כולו רץ אז על המחשב או תחנת העבודה של טים ברנרס-לי, ממציא האינטרנט. תחנה זו שבמכון CERN הייתה למעשה שרת האינטרנט הראשון בעולם.


הנה סרטון על האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט:

http://youtu.be/xIAj_Gopa0A


והנה סרטון לרגל 25 שנים להמצאת הרשת העולמית אינטרנט:

http://youtu.be/mjq6xh3_W60


כך נראה האינטרנט בשנת 1996:

https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
אינטרנט
איך נולדה רשת האינטרנט?



האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".

משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".

במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.

ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.


על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


תולדות האינטרנט בפירוט:

http://youtu.be/9hIQjrMHTv4


התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:

https://youtu.be/h8K49dD52WA


וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):

https://youtu.be/Sbl49N61fWY

אינטרנט

אינטרנט
איך פועל האינטרנט?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?


האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.

אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?

ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת". אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.

ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.

לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.

בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.

כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source). קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.

כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.


כך האינטרנט עובד מאחורי הקלעים ומבחינה טכנולוגית (עברית):

https://youtu.be/BS46e9GYHNI


הסבר על תהליך הגלישה באינטרנט:

http://youtu.be/w42EsCDAhB4


כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:

https://youtu.be/W2GkugJbKZI


המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes


וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...

https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
רשת CDN
איך מקלה רשת CDN על גולשי האינטרנט?



האם צפיתם לאחרונה בסרטוני יוטיוב? - סביר שראיתם אותם כמעט ללא הפסקות או המתנה לטעינה, נכון? - כדאי לדעת שהסרטונים שלכם לא הועברו מהשרתים המרכזיים שבארצות הברית, אלא מתורכיה הקרובה לישראל מאד, או אפילו ממרכז שרתים חדש בישראל.

זה לא תמיד היה כך. בעבר היו סרטוני הוידאו הללו נטענים באיטיות ומדי פעם היה הסרט עוצר במהלכו והיינו ממתינים לטעינה של ההמשך שלו מהרשת. די מרגיז...

מה שמאפשר את הרצף הזה של הסרטונים מיוטיוב, או טעינה ופעולה מהירה של אתרים בינלאומיים כמו פייסבוק, גוגל וכדומה, הן רשתות CDN, קיצור של Content Delivery Network, או בעברית "רשת הפצת תוכן".

רשת CDN היא שירות המאפשר גישה לתוכן של אתר אינטרנט, המשוכפל באופן אוטומטי על גבי שרתים רבים המפוזרים ברחבי העולם. גולשי האינטרנט של האתר המאוחסן ברשת כזו נהנים מתוכן האתר המוצג להם משרת, כלומר מחשב שמאחסן תוכן, שנמצא קרוב אליהם. לכן האתר ותכניו הכבדים, כמו וידאו, תמונות וגרפיקה, פועלים מהר יותר, ללא הפסקות או השהיות וביעילות רבה יותר.

על פי השיטה, מועתקים כל הזמן האתר, או חלק מהתכנים הכבדים שבו, אל שרתים המפוזרים ברחבי העולם. על כל אחד מהם נוצר עותק מקוון הנקרא מטמון (Cache). כשגולש צופה בוידאו או רוצה לשחק במשחק מחשב מקוון, מורה מערכת ה-CDN לשרת שקרוב אליו גיאוגרפית להזרים את התוכן משם. התוכן מוזרם אוטומטית מהשרת הקרוב אל הגולש. כך הופכים זמני הגישה והטעינה של אתר כזה למהירים מאד.

ממש כמו שהוספת כבישים מפחיתה "פקקי תנועה" בכביש הראשי, מורידה הוספת שרתים קרובים את עומס הגולשים על השרת הראשי ומאיצה את הזרימה של הנתונים באינטרנט.


כך פועלת רשת CDN ברשת האינטרנט:

http://youtu.be/fiTY74JWDNI


פרסומת שמסבירה עד כמה חשובה הפעולה המהירה של אתר אינטרנט וכמה רשתות CDN תורמות לכך:

http://youtu.be/P67qQNY5FJI


הסבר בעל פה על רשתות CDN:

http://youtu.be/nle1q0qSYmA


יש יתרונות רבים לרשת CDN כזו:

http://youtu.be/7cgSVAaLYec


רשת ה-CDN אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
דארקנט
מהי הרשת האפלה דארקנט?



דארקנט (darknet), בעברית "הרשת האפלה", היא רשת אינטרנט אנונימית הכוללת רשתות רבות שכאלה. בדארקנט אתרים שאינם מוכרים למנועי חיפוש רגילים ואין להם כתובות אינטרנט מוכרות. הם נגלים רק בשימוש ב-Tor, תוכנה מיוחדת עם מערכת אבטחה מוצפנת ביותר ובלתי ניתנת לפריצה. באמצעות "תור" יכולים גולשים רבים להגיע אל אתרים כאלו ולפעול ב"רשת האפלה".

רבים מגולשי הרשת האפילה, שרבים מכנים "הרשת העמוקה" (Deep Net), עושים זאת כדי לבצע פשעים, כמו סחר בסמים ונשק ואחרים, ליזום פעולות טרור ומעשים אסורים ולתקשר עם אחרים כמוהם, בפורומים של האקרים ופושעים דיגיטליים אחרים בדארקנט. מקומות אלה הם חממה לחילופי מידע ותכנוני פשעים קשים. כדי לשמור על הסודיות גם כשהם משלמים ומעבירים כספים זה לזה, הם מרבים להשתמש במטבע הוירטואלי ביטקוין. משמשים אותם אתרי מסחר בלתי-חוקי, כמו האתר "דרך המשי", שנסגר בידי המשטרה הפדרלית בארה"ב.

אך היתרונות של האנונימיות בדארקנט הביאו לכך שלצד פושעים וטרוריסטים משתמשים בה גם לוחמי חופש וזכויות אדם, שפועלים במדינות דיקטטוריות. בעזרתה הם יכולים לתכנן מהלכים ולהעביר מידע מבלי שהשלטון יוכל לתפוס אותם. כך למשל מאפשרת רשת הדארקנט להעביר מידע ממדינות טוטאליטריות בעולם על פשעי המשטרים כלפי האזרחים. את פשעי המשטר הסורי במלחמה בסוריה, חשפו לראשונה אזרחים סוריים באמצעות הדארקנט. באמצעותה גם מעבירים לוחמי חופש מסין מידע על דברים שאם היו חושפים באינטרנט הרגיל, הם היו נעצרים במדינתם מיד.


הנה הדארק נט (עברית):

http://youtu.be/NAl1QLd0FcM?t=1m33s


מחירים בדארקנט:

https://youtu.be/emkCOYuotDg


הרשת האפלה:

http://youtu.be/67TAQmThA6E


הכירו את דפדפן הת'ור שמשמש את הגולשים בה:

https://youtu.be/fUjSVrh9UN4


עוד הסבר על הרשת האפלה:

http://youtu.be/9nLWbeWWw3E


ומה שמעניין הוא שהדארק נט נכנסת למיינסטרים (מתורגם):

https://youtu.be/pzN4WGPC4kc?long=yes
הזנב הארוך
מהו הזנב הארוך באינטרנט?



איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?

הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.

דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.

את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.

ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.


הנה הסבר של הזנב הארוך:

http://youtu.be/Abf8ySWVJuA


"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:

http://youtu.be/7xAA71Ssids


כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:

http://youtu.be/GXKbpdcyFKE


ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:

http://youtu.be/8e6zWJI2TvI


הזנב הארוך ביוטיוב:

http://youtu.be/U2bI3L0GzOw


בוט
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט? ומה להם ולמנועי חיפוש?



אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".

הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.

הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.

ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.


הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:

http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8


ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:

http://youtu.be/usyYXNNBRjc
מהו ה-WEB 3.0?



Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.

בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..

זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!


הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:

http://youtu.be/F_nbUizGeEY


הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:

http://youtu.be/bsNcjya56v8
מהו מחשוב ענן?



מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.

למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.

הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.

יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:

אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.

נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.

עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.


הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):

https://youtu.be/w_j8xd3zxhA


מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:

https://youtu.be/i9x0UO8MY0g


עוד על הענן:

http://youtu.be/lLBL_rjfbgY


כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:

https://youtu.be/ae_DKNwK_ms


וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:

http://youtu.be/gpzM6Mask80
מהי נייטרליות הרשת?



נייטרליות הרשת הוא עיקרון של שוויון ברשת. ספקיות אינטרנט חייבות להתייחס לכל סוגי התעבורה ברשת (טקסט, תמונות, וידאו וקול) באותו האופן ולא להעדיף סוג תוכן אחד על אחר. לפי גישה זו אסור לספקי תקשורת להתערב בתעבורה ולהעדיף תעבורה מסוג אחד על פני סוגים אחרים, או להפלות בין מכשירים, לטובת שירותים שונים וכדומה. כך לדוגמה, לא ייקבעו מחירים שונים או מהירויות אחרות לתעבורת וידאו מאתרים. באופן דומה, אתרים גדולים ועשירים לא יקבלו העדפה על פני אתרים קטנים.

המקרה המוכר של הסיכון לנייטרליות של הרשת הוא הרצון של ספקיות אינטרנט לאפשר אינטרנט מהיר למי שמשלם יותר ואינטרנט איטי למי שאין בידו לשלם סכומים גבוהים. מצב זה של יצירת פער דיגיטלי בין עניים ועשירים הוא מצב שמבחינה חברתית אינו רצוי. דוגמאות פסולות אחרות הן של אתרים שיוצעו רק לבעלי מכשירים מסוימים ולאחרים לא, כאלה שיתאפשרו רק לאנשים בעלי מערכת הפעלה מסוימת, ספקיות אינטרנט שיעדיפו תכנים להעביר תכנים מסוג מסוים בשל יתרון כלכלי או אחר וכדומה.


הנה סרטון על נייטרליות-הרשת:

http://youtu.be/k-xSP_T0VqU


והסבר נוסף של מושג ניטרליות הרשת:

http://youtu.be/wtt2aSV8wdw
מה זה ויקי?



ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.

בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.

תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.

כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.


הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:

http://youtu.be/mdOKUeT0O-o


וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:

http://youtu.be/1pR5yogCmkA
מהי גלישה בטוחה באינטרנט?
על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?


המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:

1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות​

2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה

3. ​ הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו

4. ​ שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים

5. ​ הגוף שלך – שייך רק לך

6. ​ מידע אישי לא מוסרים ברשת

7. ​ אלכוהול שותה לך את החיים

8. ​חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר

9. ​ בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי

10. ​ בהימורים בסוף מפסידים


הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
מהו ה-QR Code שמחבר בין העולם האמיתי לאינטרנט?



קוד QR (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code, בעברית "קוד לתגובה מהירה") הוא אמצעי להפוך עצמים בעולם האמיתי למקושרים, בעלי קישורים פעילים, כמו באינטרנט. במילים אחרות, קוד "התגובה המהירה" הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.

בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהרבה דברים בעולם האמיתי זקוקים גם הם לקישורים.

זו בדיוק המשימה שנתנו לקיו אר. קוד ה-QR. המציאו אותו במפעלי "טויוטה" ביפן, כדי לסמן ולקטלג היטב פריטים וחלקים בתעשיית המכוניות שלהם. הברקוד לא הספיק לכמויות הפריטים שהם היו צריכים לסמן וכך נולד ה-QR Code, המפורט הרבה יותר.

אז הקיו אר הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור בין עצם במציאות הלא-מקוונת לאלמנטים טכנולוגיים, כמו אתר אינטרנט, או דף אינטרנט ספציפי, לסרטון וידאו, תמונה מקוונת, מספר טלפון וכדומה.

הקוד הזה משמש כיום בהמון תחומים, אבל במיוחד בעולם הפרסום והשיווק. ודאי ראיתם לא פעם מודעה בעיתון, או כרזה שיווקית, המכילות קוד קיו-אר. סריקתו באפליקציה שבטלפון הסלולארי תפתח את הדפדפן הסלולרי שלכם ותאפשר לקרוא פרטים עליו, לצפות בסרטון, לראות תמונות, או להתקשר ישירות למפרסם או לגורמים הרלוונטיים.

קודי QR מוצמדים כיום לא רק למודעות ושלטי פרסום. לא פעם תראו אותם ליד מוצגים במוזיאון, בכתבות בעיתונים, בספרי וחוברות לימוד ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.


הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:

http://youtu.be/HzgsitaZcMo


שימושים מגוונים של קודי QR:

https://youtu.be/sVOall0cz5o


דרכים בהן משתמשים ב-QR קוד בחינוך (מתורגם):

http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y


והרצאת וידאו קצרה על קוד הקיו אר והיישומים שלו בתחומים שונים (מתורגם):

https://youtu.be/NRgWRXFXLQs?long=yes
למה טוחנים מכשירים בסדרת הרשת Will it blend ומה אפשר ללמוד מהם?



אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...

המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...

לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"

דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!

והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.

לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.


הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:

http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s


גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:

http://youtu.be/hHIqUkogY7g


קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:

http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE


טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:

http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8


הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:

https://youtu.be/qg1ckCkm8YI


וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:

http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מה יהיה הווב הסמנטי?



הווב הסמנטי (Semantic web) הוא חזון לבסיס נתונים שיפעל כרשת ויכיל את קשרי המשמעויות שבין מרכיביו. הרעיון הוא לשפר את רשת האינטרנט שאנו מכירים כ-WWW, לרשת שתכיל מידע על כל סוג של קובץ המצוי בה. המידע הזה יאפשר שימוש יעיל ומתקדם מאד בתכנים שברשת. כל פריט מידע ברשת כזו יהיה מתויג, כך שהוא יסייע לרשת לסייע למשתמשים לקבל מידע מתאים ואיכותי, כשהם יזדקקו לו. להוספת רכיבי המידע הנדרשים ליצירת רשת כזו ישתמשו בכלים כמו מטא-תגיות (META Tags) - תגיות-על שתפקידן לתאר את פריט המידע ונתוני-על (META data), שיתארו את הדפים והאתרים שברשת ויאפשרו לבסיס הנתונים "לדעת" עליהם דברים חשובים.

באופן מסוים אמורה לפעול הרשת הסמנטית הזו כמודל של המוח האנושי. הגולשים יידעו מראש לגבי אתרים איכותיים ומעניינים בשבילם ספציפית, כי הרשת הזו תדע מה הם אוהבים ובמה הם מתעניינים ויודעת לברור בשבילם את המתאים ביותר, מבין מה שהיא מכילה. בזכות "הידע על הידע" שיוסיף הווב הסמנטי, יוכלו הגולשים גם להימנע מאתרים גרועים, סתמיים או לא מתאימים להם וכדומה.

אבל רשת עתידית שכזו תכיל גם "סוכני תוכנה", תוכנות מתקדמות שיפעלו ברשת כזו ברקע ויבצעו בה פעולות של איסוף וניתוח נתונים ומגוון משימות מורכבות וקשות, שלרוב מבוצעות על ידי בני אדם. הסוכנים הממוחשבים הללו ימצאו ויאתרו כל הזמן קשרים ואסוציאציות בין פריטי המידע שנוספים אליה ויתייגו אותם. בצורה כזו ניתן יהיה להשתמש בהם בצורה חכמה. הנתונים ברשת כזו יוכלו להיות שימושיים ושיתופיים למגוון של צרכים, מתוכנות ועד לעסקים, מיזמים שונים.

את הרשת הסמנטית חזה ממציא רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי. החזון שלו היה של רשת מידע שתאפשר למחשבים להבין את המשמעויות של הפרטים שהיא מכילה. הוא כתב עליה לראשונה בשנת 2001, ביחד עם עמיתיו, במאמר שפורסם במגזין "סיינטיפיק אמריקן".

בין הדוגמאות שנתן אז ברנרס-לי היו סוכנים ממחשבים שינהלו את לוח הפגישות של המשתמש, באופן שלוקח בחשבון נתונים ממקורות שונים וידע שקיים ברשת. הוצעו גם תוכנת דואר חכמה שעוד בזמן כתיבת מייל מודיעה על חברים שנתקלו בנושא, שיתופי פעולה עסקיים אפשריים ועוד.


הנה הווב הסמנטי:

https://youtu.be/OGg8A2zfWKg


מייסד ויקיפדיה מסביר את המושג כמו שהוא מבין אותו:

https://youtu.be/MY4s8uuHmy0


ומונולוג ארוך והאמת גם די משעמם של טים ברנרס לי על הווב הסמנטי:

https://youtu.be/HeUrEh-nqtU


למה לא לשלוח תמונות לזרים באינטרנט?



אנשים זרים ברשת יכולים להתחזות ולכתוב לכם שהם מישהו אחר ולנצל אתכם. הם עלולים לבקש את הפרטים שלכם או לבקש שתעשו דברים לא מקובלים, שתשלחו תמונות שלכם ועוד. מסוכן מאד לעשות זאת!

בשנים האחרונות הנושא הזה הפך לחשוב הרבה יותר, מאז שאמנדה טוד, נערה בת 15 מארה"ב, העלתה את הסרטון של הסיפור שלה ליוטיוב וזמן מה לאחר מכן התאבדה. היא לא יכולה היתה לעמוד בהשפלה שגרמו לה באינטרנט.

ובקשה מכם ילדים - לעולם אל תמסרו לזרים באינטרנט את פרטיכם האישיים או תמונות שלכם!
והכי חשוב - אם נוצרה בעיה והסתבכתם, אל תנסו להתמודד עם זה לבד. ספרו להורים או ליועצת בבית הספר ויסייעו לכם לפתור אותה. איש לא יאשים אתכם אלא יעשו הכל כדי לפתור את הבעיה ולהעניש את מי שצריך להעניש.


הנה סרטון שמסביר ממה כדאי להיזהר באינטרנט (עברית):

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo


והאם נוכל לדעת באמת עם מי אנחנו מדברים?

http://youtu.be/DZ_f7yOAzPU
מהם פירורי לחם באתרי אינטרנט?



באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.

רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.

הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:

מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות


כך יוצרים את הברד-קראמבס:

https://youtu.be/4s8qb8sK8vY


וניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":

https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
מהם הסיבים האופטיים?



החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.

סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.

מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.

בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.

בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.


הנה הסיבים האופטיים:

http://youtu.be/N_kA8EpCUQo


כך פועל הסיב האופטי:

https://youtu.be/PeJP0zwp4cU


הפיזיקה של הסיב האופטי:

https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA


כך מייצרים אותו:

http://youtu.be/6CqT4DuAVxs


והנה הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:

http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
מי המציא את האינטרנט?
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?


האינטרנט נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים צבאית של האמריקנים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.

בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.

בסוף שנות ה-80 נולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים, כך שבשנת 1991 הופיעה רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף הקבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.

קראו לקבצים הללו "אתרי אינטרנט".

ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. בתחילת שנות ה-90 יהיה זה סטודנט בשם מארק אנדריסן שיפתח עם צוות באוניברסיטת אילינוי את דפדפן האינטרנט Mosaic.

אנדריסן ישנה, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט. הוא כלל תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים והוא פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, פיתחה טכנולוגיות והפכה את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.


הנה סרטון על המצאת האינטרנט:

https://youtu.be/21eFwbb48sE


טים ברנרס לי:

http://youtu.be/fy2_Tm4YunI


עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:

https://youtu.be/KW6ivwDcOY4


תולדות האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):

http://youtu.be/fF7JVWf35tY


סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):

https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes


והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):

https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מה זה רדיו אינטרנט?
מי המציא את הקישורים באינטרנט?
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
מי לא האמין שתקשורת מחשבים תחליף את העיתונות?
מהו ענן תגיות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.