מהם תולדות המחשב?
עבור רובנו מחשבים הם המובן מאליו הכי ברור שיש וקשה לדמיין עולם שבו אין מחשבים, לא בבית הספר, במשרד של אימא או בטלפון החכם שבכיס שלנו.
אבל ההיסטוריה של המחשבים היא לא ארוכה כל כך ותרמו לה רבים ורבות, במהלך השנים. למעט מכשיר משונה מיוון העתיקה, תולדות המיחשוב והמחשבים מתחילות כנראה ב-1642 כשבלז פסקל (Blaise Pascal) בונה את הפסקלין (Pascaline), מכונת החישוב המכנית הראשונה שידעה לחבר ולחסר מספרים.
פסקל בן ה-18 עבד על המכונה במשך שנתיים. הוא עשה זאת כדי לעזור לאביו שעבד כנציב מיסים ונאלץ לבצע חישובים רבים. המכונה הזו הוכיחה שניתן לייצב חישובים באמצעות הילוכים ומנגנונים, והניחה את היסוד לכל מה שיבוא אחריה.
ב-1843 עדה לאבלייס (Ada Lovelace) כתבה את האלגוריתם הראשון בהיסטוריה למכונה האנליטית של צ'ארלס בבג' (Charles Babbage) - אלגוריתם מתוחכם לחישוב מספרי ברנולי (Bernoulli numbers).
היא פגשה את בבג' במסיבה ב-1833 כשהייתה בת 17, הוקסמה מהמכונה שפיתח והבינה כי מכונות יוכלו לעבד לא רק מספרים אלא כל סוג של מידע. בכך היא הופכת למתכנתת הראשונה בעולם. מעניין ומרתק לגלות שעדה לאבלייס אפילו חזתה שמחשבים יוכלו יום אחד לחבר מוסיקה, רעיון שנראה מופרך ובלתי אפשרי באותם ימים, אך קורה היום בעזרת AI.
זה היה בשנות ה-40 של המאה ה-20 כשגאון בשם אלן טיורינג (Alan Turing) מחולל שתי מהפכות במקביל. במלחמת העולם השנייה הוא מפתח את מכונת הבומב (Bombe) שמפצחת את קוד האניגמה הגרמני ומסייעת לבעלות הברית לנצח את הצבא הנאצי של היטלר. במקביל מפתח טיורינג את התיאוריה המתמטית של המחשבים. הרעיון של "מכונת טיורינג" הוא הבסיס התיאורטי לכל המחשבים עד היום, תוך שהוא מגדיר למעשה מהם מחשב ומהי בינה מלאכותית.
מבחינת חומרה, המהפכה הטכנולוגית האמיתית מתחילה ב-1946 עם מחשב ה"אניאק" (ENIAC) באוניברסיטת פנסילבניה. הוא שוקל 30 טון ותופס חדר שלם, אבל מהר מאוד הוא מוכיח שאלקטרוניקה יכולה לבצע חישובים מהירים פי 1000 מכל מחשב מכני קודם.
המחשב הזה מתוכנת בידי שש נשים מתכנתות שנקראו באותה תקופה "מחשבות" (computers). כלומר המילה "קומפיוטרס" עדיין מתייחסת אז לחישובים של בני אדם ולא של מכונות. שמות השש? - בטי הולברטון (Betty Holberton), ג'ין ג'נינגס בארטיק (Jean Jennings Bartik), קיי מקנולטי (Kay McNulty), מרלין וסקוף (Marlyn Wescoff), רות ליכטרמן (Ruth Lichterman) ופרנסס בילס (Frances Bilas).
כאן מגיע עוד גאון בשם ג'ון פון נוימן (John von Neumann), שמחולל מהפכה נוספת כשהוא מציע את הרעיון של תוכנית מאוחסנת. במקום לתכנת מחשבים באמצעות חיבור חוטים מחדש, ניתן אחריו לאחסן הוראות בזיכרון פיזי (כרטיסי ניקוב, דיסקטים, כוננים ועוד) ולשנות אותן לפי הצורך. זה הרעיון שעליו מבוססים כל המחשבים עד היום.
בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור במעבדות בל (Bell Labs). הוא מחליף את שפופרות הוואקום הגדולות והמתחממות. המצאה זו תקטין דרמטית את גודל המחשבים ותגדיל את אמינותם. בנוסף, שפות תכנות כמו פורטרן (FORTRAN) מפותחות ומאפשרות מאז למתכנתים לכתוב קוד בשפה הקרובה יותר לשפה האנושית.
בשנות ה-60 הגיעה מהפכת המעגלים המשולבים, שאפשרה לדחוס אלפי טרנזיסטורים על שבב אחד קטן. במקביל מפותחות מערכות הפעלה כמו יוניקס (UNIX), שמקלות על ניהול המחשבים והופכות אותם לנגישים יותר למשתמשים.
בשנות ה-70 מגיעה המהפכה של המחשב האישי, כשסטיב ג'ובס (Steve Jobs) וסטיב ווזניאק (Steve Wozniak) מציגים את האפל 2 (Apple II), המחשב הראשון שנועד למשתמש הביתי הרגיל ולא רק למעבדות באוניברסיטה ולחברות גדולות.
המחשבים האישיים שינו את פני החברה והכניסו את הטכנולוגיה לבתים פרטיים. בשנות ה-80 וה-90 יפותחו ממשקים גרפיים ידידותיים למשתמש, כשחברות כמו אפל (Apple) ומיקרוסופט (Microsoft) מוסיפות חלונות, תפריטים, עכברים למחשב, קליקים ובקיצור - הופכות את המחשבים לכלי עבודה יומיומי.
בשנות ה-90 נכנס האינטרנט, שהחל בסיקסטיז כרשת מחשבים צבאית, לתשתית גלובלית המחברת מחשבים ברחבי העולם ויוצרת את מהפכת המידע הנוכחית.
המאה ה-21 הביאה את עידן הטלפונים החכמים ומחשוב ענן, כשכל אדם נושא בכיסו כוח חישוב העולה על זה של מחשבי-העל של העבר.
כיום, אנו בעיצומה של מהפכה נוספת עם בינה מלאכותית וחישוב קוונטי, שעשויים לשנות שוב את כללי המשחק.
את פירוט כל התחנות בדרך תוכלו לראות בתגית תולדות המחשב.
עבור רובנו מחשבים הם המובן מאליו הכי ברור שיש וקשה לדמיין עולם שבו אין מחשבים, לא בבית הספר, במשרד של אימא או בטלפון החכם שבכיס שלנו.
אבל ההיסטוריה של המחשבים היא לא ארוכה כל כך ותרמו לה רבים ורבות, במהלך השנים. למעט מכשיר משונה מיוון העתיקה, תולדות המיחשוב והמחשבים מתחילות כנראה ב-1642 כשבלז פסקל (Blaise Pascal) בונה את הפסקלין (Pascaline), מכונת החישוב המכנית הראשונה שידעה לחבר ולחסר מספרים.
פסקל בן ה-18 עבד על המכונה במשך שנתיים. הוא עשה זאת כדי לעזור לאביו שעבד כנציב מיסים ונאלץ לבצע חישובים רבים. המכונה הזו הוכיחה שניתן לייצב חישובים באמצעות הילוכים ומנגנונים, והניחה את היסוד לכל מה שיבוא אחריה.
ב-1843 עדה לאבלייס (Ada Lovelace) כתבה את האלגוריתם הראשון בהיסטוריה למכונה האנליטית של צ'ארלס בבג' (Charles Babbage) - אלגוריתם מתוחכם לחישוב מספרי ברנולי (Bernoulli numbers).
היא פגשה את בבג' במסיבה ב-1833 כשהייתה בת 17, הוקסמה מהמכונה שפיתח והבינה כי מכונות יוכלו לעבד לא רק מספרים אלא כל סוג של מידע. בכך היא הופכת למתכנתת הראשונה בעולם. מעניין ומרתק לגלות שעדה לאבלייס אפילו חזתה שמחשבים יוכלו יום אחד לחבר מוסיקה, רעיון שנראה מופרך ובלתי אפשרי באותם ימים, אך קורה היום בעזרת AI.
זה היה בשנות ה-40 של המאה ה-20 כשגאון בשם אלן טיורינג (Alan Turing) מחולל שתי מהפכות במקביל. במלחמת העולם השנייה הוא מפתח את מכונת הבומב (Bombe) שמפצחת את קוד האניגמה הגרמני ומסייעת לבעלות הברית לנצח את הצבא הנאצי של היטלר. במקביל מפתח טיורינג את התיאוריה המתמטית של המחשבים. הרעיון של "מכונת טיורינג" הוא הבסיס התיאורטי לכל המחשבים עד היום, תוך שהוא מגדיר למעשה מהם מחשב ומהי בינה מלאכותית.
מבחינת חומרה, המהפכה הטכנולוגית האמיתית מתחילה ב-1946 עם מחשב ה"אניאק" (ENIAC) באוניברסיטת פנסילבניה. הוא שוקל 30 טון ותופס חדר שלם, אבל מהר מאוד הוא מוכיח שאלקטרוניקה יכולה לבצע חישובים מהירים פי 1000 מכל מחשב מכני קודם.
המחשב הזה מתוכנת בידי שש נשים מתכנתות שנקראו באותה תקופה "מחשבות" (computers). כלומר המילה "קומפיוטרס" עדיין מתייחסת אז לחישובים של בני אדם ולא של מכונות. שמות השש? - בטי הולברטון (Betty Holberton), ג'ין ג'נינגס בארטיק (Jean Jennings Bartik), קיי מקנולטי (Kay McNulty), מרלין וסקוף (Marlyn Wescoff), רות ליכטרמן (Ruth Lichterman) ופרנסס בילס (Frances Bilas).
כאן מגיע עוד גאון בשם ג'ון פון נוימן (John von Neumann), שמחולל מהפכה נוספת כשהוא מציע את הרעיון של תוכנית מאוחסנת. במקום לתכנת מחשבים באמצעות חיבור חוטים מחדש, ניתן אחריו לאחסן הוראות בזיכרון פיזי (כרטיסי ניקוב, דיסקטים, כוננים ועוד) ולשנות אותן לפי הצורך. זה הרעיון שעליו מבוססים כל המחשבים עד היום.
בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור במעבדות בל (Bell Labs). הוא מחליף את שפופרות הוואקום הגדולות והמתחממות. המצאה זו תקטין דרמטית את גודל המחשבים ותגדיל את אמינותם. בנוסף, שפות תכנות כמו פורטרן (FORTRAN) מפותחות ומאפשרות מאז למתכנתים לכתוב קוד בשפה הקרובה יותר לשפה האנושית.
בשנות ה-60 הגיעה מהפכת המעגלים המשולבים, שאפשרה לדחוס אלפי טרנזיסטורים על שבב אחד קטן. במקביל מפותחות מערכות הפעלה כמו יוניקס (UNIX), שמקלות על ניהול המחשבים והופכות אותם לנגישים יותר למשתמשים.
בשנות ה-70 מגיעה המהפכה של המחשב האישי, כשסטיב ג'ובס (Steve Jobs) וסטיב ווזניאק (Steve Wozniak) מציגים את האפל 2 (Apple II), המחשב הראשון שנועד למשתמש הביתי הרגיל ולא רק למעבדות באוניברסיטה ולחברות גדולות.
המחשבים האישיים שינו את פני החברה והכניסו את הטכנולוגיה לבתים פרטיים. בשנות ה-80 וה-90 יפותחו ממשקים גרפיים ידידותיים למשתמש, כשחברות כמו אפל (Apple) ומיקרוסופט (Microsoft) מוסיפות חלונות, תפריטים, עכברים למחשב, קליקים ובקיצור - הופכות את המחשבים לכלי עבודה יומיומי.
בשנות ה-90 נכנס האינטרנט, שהחל בסיקסטיז כרשת מחשבים צבאית, לתשתית גלובלית המחברת מחשבים ברחבי העולם ויוצרת את מהפכת המידע הנוכחית.
המאה ה-21 הביאה את עידן הטלפונים החכמים ומחשוב ענן, כשכל אדם נושא בכיסו כוח חישוב העולה על זה של מחשבי-העל של העבר.
כיום, אנו בעיצומה של מהפכה נוספת עם בינה מלאכותית וחישוב קוונטי, שעשויים לשנות שוב את כללי המשחק.
את פירוט כל התחנות בדרך תוכלו לראות בתגית תולדות המחשב.
