מי החלו את השימוש ההיסטורי בבטון?

הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ולקבל בטון. הוא היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך הבטון היה מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות. אך גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, שדוחה נוזלים.

יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת שלו, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. הם גם בנו מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים", גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ. תודות לבטון יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים שבנו, מאבנים ובטון.

גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור וייצוב שלהם.

כל מפעלי הבנייה הללו שהבטון אפשר לרומים, הם למעשה מרכיבי מה שהפכה לאימפריה כה חזקה וניתן לומר שהבטון הפך את רומא לאימפריה.

הנה השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:

כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:

ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה: