» «
שקשוקה
מאיפה באה השקשוקה?



שקשוקה (Shakshouka) היא אחד המאכלים הטעימים והמעניינים במטבח הישראלי המסורתי ולמרבה ההתלהבות גם מהפשוטים שבהם. מדובר במאכל שמוגש בדרך כלת לארוחת בוקר או ארוחת הערב ורבים מחשיבים אותו לאחת המנות הטעימות שיש. בבסיס ההרכב הפשוט להפליא של השקשוקה עומדים שלושת אבני היסוד - עגבניות, שום וביצים המטוגנים עם תבלינים ומוגשים עם כיכר לחם טרי.

יש מאכלים רבים שברור היכן נולדו, על פי עדויות כתובות וסימנים אחרים. ההיסטוריה של השקשוקה היא מעט מסתורית יותר. מכיוון שלארץ הגיעה השקשוקה מעדות המזרח של צפון אפריקה, במיוחד מהטריפוליטאים של לוב ומהעדה הטוניסאית, משערים שבאזור זה היא נולדה.

חיזוק לכך נותן תבשיל מדרום איטליה שדומה מאוד לשקשוקה. הוא מכונה "ביצים בגיהינום" (Uovaall'inferno) ומכינים אותו מביצים מבושלות ברוטב עגבניות פיקנטי מתובל בבזיליקום. מסערים שהמורים שכבשו את סיציליה, הם שהביאו אותו לשם, ביחד עם מאכלים רבים אחרים, כמו הקוסקוס והסוכר.

את השקשוקה, הנחשבת במסעדות ישראליות מהמנות המבוקשות ביותר, מכינים בשלל סגנונות ותוספות. יש המוסיפים לה חצילים, פטריות, או גבינת פטה, אחרים מערבבים בה נקניקיות מרגז' חריפות, יש המגישים אותה על מצע של חומוס (מנה שזכתה לשם "חמשוקה" וככל הנראה נולדה אצל חומוס תנעמי ברעננה) ואחרים מניחים מעליה הר של טחינה.


הנה השקשוקה:

https://youtu.be/vGXs60sXP70


כך מכין אותה דוקטור שקשוקה:

https://youtu.be/JOAumKQH6e0


שקשוקה מהירה:

https://youtu.be/Trl7IY6g3Zs


ככה הסעודים מכינים את השקשוקה שלהם:

https://youtu.be/Ff8jgnUH3hw
אננס
מה מקורו של האננס?



אננס (Ananas) הוא צמח טרופי המוציא פרי שכולנו אוהבים. פרי האננס הוא פרי טרופי צהוב, בעל קליפה עבה ומעליו ציצת עלים. שיח האננס גדל על ידי שליחת חוטרים וכך הוא מתרבה. מצד שני, כל צמח מניב רק פרי אחד, שיוצא מהגזע שלו.

האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובסביבות טרופיות. כמעט כל מי שהיה בתאילנד מדבר בערגה על טעמו של האננס התאילנדי. אבל מקורו של האננס הוא ככל הנראה באמריקה דווקא. לאירופה הוא הגיע עם כריסטופר קולומבוס והמתיישבים באמריקה, שהחלו לשלוח אותו לספרד וממנה אל שאר ארצות "היבשת הישנה". הם גילו את הפרי המתוק והטעים לאירופים הנלהבים וכבר בשנת 1720 גידלו אננס בחממות ברחבי אירופה. כיום מגדלים את האננס גם באפריקה אך דווקא ארצות דרום מזרח אסיה הן המובילות העולמיות בגידול האננס.

מקורו של השם "אננס" הוא מהשפה הטופית שבה המילה "אננה" משמעותה "פרי טוב". השם של האננס באנגלית (pineapple) נובע ככל הנראה מהמראה האצטרובלי (pine) שלו.


הנה סיפורו של האננס וכיצד מגדלים ומכינים אותו לשיווק בקופסאות השימורים או כאננס מיובש:

https://youtu.be/-15bEIG7sRY


כך מגדלים את האננס:

https://youtu.be/UVL8NXigTkI


וכך עושים ממנו מיץ:

https://youtu.be/_uC5h0xBVDU


וכך האננס גדל (בקפיצות זמן):

https://youtu.be/LJmHxLxBnko
פירות
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?



רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.

אבל האבולוציה עובדת אחרת לגמרי. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות אצל אורגניזם, לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם שבו מתפתחת התכונה בעצמו.

ואכן, הפירות הם אחת הדרכים שבהן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו. ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים גדלים. צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם ולכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.

יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס.


הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:

https://youtu.be/ik3l4U_17bI


כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:

https://youtu.be/NeK8wS0KJLE


והפירות הטרופיים הפחות מוכרים בעולם:

https://youtu.be/OKTej1u-7-0
פנקייק
מהו הפנקייק?



פנקייק (Pancake), בעברית "חֲבִיתִית", הוא מאכל שמכינים במחבת, סוג של עוגה שמכינים מבלילה מטוגנת, המערבת קמח עם חלב, ביצים, סוכר ואבקת אפייה. הבלילה מטוגנת בשמן או בחמאה.

הפנקייק נולד כבר בעת העתיקה, אבל רק באנגליה של המאה ה-15 מצאו לנכון להעלותו בבפעם הראשונה על הכתב ולשמר את המתכון העתיק לחביתית הזו.

כיום, החביתיות נפוצות במדינות שונות, מגרמניה, הולנד, פולין והונגריה ועד ארצות הברית ורוסיה. גם במצרים של ימינו אוהבים אותו ויתכן שהוא הגיע עם חיילי נפוליאון, שהביאו אל מצרים את ה"קרפ", הפנקייק הצרפתי.

בכלל, שמו של הפנקייק משתנה ממדינה למדינה. בגרמניה הוא נקרא פְּפָאנקוכן, בהולנד - פּאנֶקוּק, בהונגריה פלצ'ינטה ובפולין מכנים אותו נַלֵשְׁנִיקִי. יש עוד שמות אבל זה לא מוסיף כלום לערך הזה...

מקור השם פנקייק הוא בחיבור של שתי מילים "פאן", שפירושה "מחבת" ו"קייק", שהיא עוגה. פנקייק הוא אם כן, "עוגת מחבת".


הנה הפנקייק המעוצב - פנקייק ארט:

https://youtu.be/r_G0177KXA0


רוצים לבבות שעשויים מפנקייק?

https://youtu.be/Dzeqn6_Ceos


שיר הפנקייק ברחוב סומסטם:

https://youtu.be/XDSDaFhOuo4


כך מכינים אותו:

https://youtu.be/wiWB46xiIwU

אוכל

זעפרן
מהו התבלין היקר ביותר בעולם?



הזעפרן (Saffron) הוא התבלין היקר בעולם. גרם אחד ממנו עולה עשרות שקלים. מחירו הגבוה נובע מנדירותו ומהמאמץ הגדול שנדרש כדי להפיקו, שכן ליקוט קילוגרם של זעפרן נמשך כ-80 שעות והוא נעשה על ידי ייבוש הצלקות האדומות של פרחי צמח כרכום הגינה, צמח ממשפחת האירוסיים. הפקה של קילוגרם אחד של זעפרן מחייבת ליקוט עדין מאד ומוקדם בבוקר של מעל 150 אלף פרחים, שכן בכל פרח יש שלוש צלקות בלבד. צלקות אלה הן חלק ממערכת הרבייה של הצמח ונמצאות בקצות עמוד העֵלי, שקולט את גרגרי האבקה שמיוצרים באבקנים.

כבר יותר מ-3,000 שנים מופק הזעפרן כתבלין. איראן היא המובילה העולמית בהפקת התבלין היקר. כמו בכל מקרה שבו הנוכלים יכולים להרוויח, גם את הזעפרן מרבים לזייף. יש שיטות שונות ומגוונות לחיקוי הזעפרן, ביניהם השיטה שזכתה לכינוי "זעפרן השקרנים", שבה נצבעים חוטים שהופקו מפרח שנקרא "קורטם הצבעים", שרבים מכירים כחריע.

בנוסף לטעמו המשובח, הזעפרן גם נחשב תבלין בריא מאד. מרבים להשתמש בו ברפואה עממית ורפואה משלימה, כזו שמתבססת על עשבי מרפא.

מקור השם זעפרן הוא מהמילה הערבית אָסְפָר, שפירושה צהוב.


הנה הזעפרן - התבלין היקר בתבל:

https://youtu.be/gQaOSggFKQI


הפקת תבלין הזעפרן היקר:

http://youtu.be/Mna7iUIP2fM


ועוד הסבר על התהליך התובעני של הפקת הזעפרן:

http://youtu.be/-ziANU5T4Rg


הנה סרטון על צדדיו הבריאים של הזעפרן:

http://youtu.be/WwWrVi321AI


וסרטון ארוך יותר על התבלין היקר כמו זהב:

http://youtu.be/JNs6t1A2Fbs
אכילה
למה אנחנו אוכלים?



האוכל (Food) חשוב לבריאותנו ולחיינו. האכילה היא צורך של הגוף והיא לא תלויה ברצוננו, כיוון שגופנו זקוק לאוכל. אנו אוכלים מכיוון שגופנו זקוק למזון. המזון הוא כמו הדלק של גופנו. גם בזמן השינה חלקים שונים בגופנו ממשיכים לעבוד והאוכל פועל לטובתו.

המזון שאנו אוכלים עוזר לנו לגדול ולהתפתח בצורה נורמלית. כל עוד אנו אוכלים בצורה בריאה ונכונה, האוכל שומר על בריאותנו ונותן לנו כוח.

הרעב הוא האופן שבו הגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. כשאנו רעבים אנחנו לרוב מרגישים חולשה ומאבדים את החשק להיות פעילים.

אדם ממוצע אוכל בחייו 35 טון של מזון. אז תאכלו משהו?


הנה חשיבות האכילה:

https://youtu.be/ES9g59ar8cc


הנה סרטון שבו מנסים הפירות והירקות לשכנע כמה חשוב לאכול אותם ולא פיצה וצ'יפס:

https://youtu.be/u1sh_XGKJ-Q
תאנה
כיצד חונטת התאנה פגים?



התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.

מאחר ששרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה ומאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי, החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.

עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות. בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.

בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. התאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה, נקראת פגה וממנה גם קיבלו את הכינוי "פגים" התינוקות שעדיין לא הבשילו.

בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"

יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה. 


הנה התאנה ופירותיה:

https://youtu.be/z8wux5br5YE


ההיסטוריה של עצי התאנה:

https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk


הנה עץ תאנה גדול:

https://youtu.be/Km47wXk-rus


לא רק הצבע של התאנה אלא גם הרכות שלה מראה שהיא בשלה:

https://youtu.be/Q7n_XjDW1D0


והנה מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:

https://youtu.be/JfkiYfrStrU
דוריאן
מהו הפרי המסריח ביותר והטעים ביותר בעולם?



הפרי הכי מסריח בעולם הוא הדוריאן. זהו פרי טעים להפליא אך מסריח מאד, הכי מסריח שיש. הדוריאן גדל בתאילנד והעונה שלו נמשכת מחודש מאי ועד נובמבר. בשל ריחו המבאיש. נאסר במקומות שונים בעולם להכניסו למקומות ציבוריים, כמו אוטובוסים, מטוסים ובתי מלון.

רבים רואים בו את מלך הפירות, אבל הפרי הטרופי והקוצני הזה, שרבים טוענים שטעמו כה נפלא שיש הרגשה ששף צמרת הכין אותו, לא עושה חיים קלים למי שמצוייד בחוש ריח כלשהו..


הנה סרטון על פרי הדוריאן, הפרי הטעים בעולם:

http://youtu.be/U4p4K7sPPLM


הנה מה שגורם הביקוש הגובר:

https://youtu.be/ZdzMXcAq0Us


מישהו שנחשף למלך הפירות בפעם הראשונה:

http://youtu.be/UEVTVo8D48E


והסבר על הפרי הכי טעים בעולם בתשובה לגברת שמעוניינת לקנות ממנו אבל חוששת מהריח:

http://youtu.be/oQj-hFfmYkQ


פרי
למה העצים מגדלים פירות?


ממש כמו ילדים של בני-אדם וגורים של בעלי חיים, תפקיד הפרי שגדל על העץ הוא להרבות את העץ ולהמשיך את השושלת. הפרי גדל ומבשיל ואז הוא צונח על הקרקע ומפזר את גרעיניו על האדמה. גרעינים אלו מצמיחים צמחים חדשים וכך מפיץ הצמח את עצמו עוד ועוד.

כלומר, הפרי הוא מהאמצעים שבהם משתמשים צמחים להפצת זרעיהם. בתוך הפרי ישנם זרעים שתפקידם להרבות את הצמח. מסביב לזרעים יש בתוך הפרי חומר עסיסי ומזין, עטוף בקליפת הפרי. את התוכן הטעים הזה אוכלים בעלי חיים ומותירים את הזרעים שלרוב אינם מתעכלים. הזרעים הללו מתפזרים בחסות בעלי החיים וכך נובטים צמחים חדשים בכל עבר.


הנה סרטון עם הסבר על הפצת הזרעים באמצעות הפרי:

https://youtu.be/sdQf5JcX9wg


שיר על העצים שאנו מגדלים:

http://youtu.be/D7dKRBZVLvI
איך הומצא גביע הגלידה עשוי הוופל?



גביע הגלידה (Ice cream cone) עשוי הוופל הוא אחד המאכלים המוכרים והאהובים בעולם. רבים מעדיפים גלידה בגביע, שגם אותו ניתן לאכול, ולא בגביע נייר. אבל לא רבים יודעים שגביע הגלידה מהוופל נולד כתוצאה מטעות בחישוב. כן, טעות בחישוב הכמויות של דוכן גלידה בסיינט לואיס שבארצות הברית, היא שהביאה להמצאה הפופולארית הזו.

הכל התחיל ביריד העולמי שנערך בשנת 1904 בעיר האמריקאית סיינט לואיס. ביריד השתתפו משווקים ומציגים מרחבי העולם. זה היה יום חם והיה ביקוש אדיר לגלידה מהדוכנים שניצב שם. די מהר החלו צלוחיות הגלידה לאזול, אבל ההמונים דרשו גלידה ועכשיו.

לפתע שם לב מוכר הגלידה, שבדוכן הסמוך לו מכינים מעין וופל דקיק מפרס, השם הישן של איראן. לוופל הזה קוראים זאלאביה. בעל דוכן הגלידה ביקש מבעל הדוכן שיגלגל את וופל הזאלאביה הדקיק לצורה של קונוס, שבתוכו יוכל להגיש את הגלידה. בעל דוכן הזאלאביה נעתר והכין כמה קונוסים כאלה. ההצלחה הייתה מיידית והגלידה בגביעי הוופל עוררה התלהבות רבה. בתוך ימים נודע בכל העיר על הגלידה בגביע וופל, משם זה התפשט במהירות לרחבי ארצות הברית ולעולם כולו.

מאז 1904 הפך גביע הגלידה לחלק מחוויית הגלידה בכל העולם. קשה לדמיין את הגלידה שלנו בלעדיו וההמונים מצביעים בשפתיים. ההברקה של בעל דוכן הגלידה שחישב לא נכון את כמות הגביעים שבמחסן הפכה לאחת ההמצאות הפופולאריות בהיסטוריה.


הנה סרטון על ההמצאה ששינתה את עולם הגלידה לתמיד:

http://youtu.be/7OcfzMIZsxA
מי המציא את הלחם?


יתכן שהלחם (Bread) הוא ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המזון. כמובן שלא ידוע מי המציא אותו, שכן היה זה בטרם נרשמה ההיסטוריה, בתקופה שנקראת פרהיסטוריה.

אבל הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר של לחם הם מאירופה של תקופת האבן המאוחרת. זה היה לפני בערך 30,000 שנים ודי ברור שהיה אז מדובר בלחם ללא תפיחה, כלומר לא ידעו עדיין על השימוש בשמרים להכנת הלחם. הממצאים הארכאולוגיים מאז מראים שמקור הקמח היה בצמחים שונים, שהם עשירים בעמילן, ביניהם ככל הנראה שרך וסוף.

את בעיית הלחם שמתייבש במהירות פתרו במצרים העתיקה, כשהמציאו את הטוסט. את הלחם שלא זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות פתרו בשנת 1920, כשהמציאו את הבאגט, אותו לחם רזה וארוך שמוכרים בצרפת כשהוא עדיין חם מהאפייה על הבוקר.

כך או כך, הידע והיכולת לעבור ממזון צמחי טרי, שנוטה להתקלקל במהירות, למוצר מיובש כמו לחם, שניתן לשמור לאורך זמן, הוא שביטל את התלות בתנאים סביבתיים ובשינויי העונות. ביחד עם גורמים נוספים, העובדה המשמעותית הזו עתידה להביא עם השנים, לשינויים דמוגרפיים עצומים.


כך התפתח הלחם שאנו אוכלים:

https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52


ולמה במסעדות מגישים לחם בהתחלה:

https://youtu.be/h4CVX9jfqR8
מה הדרך שעשו הבננות לאמריקה?



הבָּנָנָה (Banana) נולדה כצמח טרופי הדומה לעץ. פירושו של דבר שהבננות גדלות באזורים טרופיים, אזורים חמים, הקרובים לקו המשווה. ואכן, הבננה היא מהמזונות העיקריים של מרבית תושבי הארצות החמות.

צבעה של הבננה מבחוץ מתחיל כירוק. ככל שהיא מבשילה, משתנה קליפתה החיצונית מירוק לצהוב. בשלב זה חשוב לדעת שהעמילן שבתוך הפרי מתפרק והופך לסוכר. רק אז מותר לאכול את הבננה, כי לפני כן היא אינה בריאה וכמובן שאינה מתוקה או טעימה. בשלב האחרון נרקבת הבננה, כשצבע הקליפה הופך לחום אז שחור. בשלב החום הבננה מקבלת טעם מתוק מאד ומרקם המזכיר דבש. בשלב השחור, השלב האחרון, שלב הרקב, אין הבננה ראויה למאכל.

לא רבים יודעים שהבננה התרבותית נולדה בדרום-מזרח אסיה. במהלך אלפי שנים הופצה הבננה על ידי בני המין האנושי לאזורים טרופיים וסובטרופיים שונים. אלכסנדר הגדול מי שהביא את הבננה לאירופה, לאחר שגילה את הפרי עתיר האנרגיה בעת שכבש את אסיה. הערבים הם אלה שהביאו את צמחי הבננה לאפריקה וחקלאים החלו לגדל אותם, במיוחד בצד המערבי של היבשת האפריקאית. משם הועבר צמח הבננה, במאה ה-16, על ידי הכובשים הספרדים אל המושבות שלהם ביבשת אמריקה. הוא נקלט שם היטב וגידול בננות באזורים הטרופיים של יבשת אמריקה היו להצלחה גדולה.

עד כדי כך גדולה הייתה ההיקלטות של הבננה באמריקה, עד שכיום מהוות ארצות אמריקה הדרומית והתיכונה את היצואניות הגדולות של בננות לכלל ארצות העולם. לאור זאת, ודאי לא תתפלאו לדעת שמגדלת הבננות הגדולה בעולם היא אקוודור, השוכנת ביבשת אמריקה.

מבחינה בוטנית הבננה אינה פרי. קשה אולי להאמין אבל היא מוגדרת כעשב. עשב? - כן. כי בניגוד לעצי פרי ין לה גזע של ממש, אלא מעין גבעול שמורכב שכבות שכבות, כמו שאנו מכירים מהבצל. זו הסיבה שהגזע של עץ הבננה מכונה "גזעול".

יש בעולם בסביבות 200 זנים של בננות, המשתייכים ל-40 מינים שונים. כמו התמרים, גם הבננות גדלות ב"כפות", קבוצות צפופות של פרי. הכפות מסודרות בשדרה היוצרת את אשכול הבננות הענקי.


הנה ההיסטוריה של הבננה:

https://youtu.be/SpAHPXNhAwk


זו הדרך שעושה הבננה מדרום אמריקה אלינו:

https://youtu.be/2HeO9k7jgVo


מסתבר שהבננות שאנו אוכלים היום אינן הבננות שאכלו הורינו בצעירותם:

https://youtu.be/ex0URF-hWj4


כך קוטפים את הבננות:

https://youtu.be/_l7sak6Vlq8


וסרט תיעודי על תהליך גידול הבננות בהוואי:

https://youtu.be/cigy-hOgp2o?long=yes
האם אוכל טוב הוא טעים גם לילדים?



האם טעם הוא אישי או שדברים טעימים הם טעימים לכולם? - הרי בין המבוגרים יש תמימות דעים יחסית לגבי המאכלים הטובים. גם בין הילדים יש ברוב המקרים תמימות דעים לגבי המאכלים האהובים. אבל ידוע שהטעם מתפתח עם הגיל ושמה שאהבת בילדות אינו מה שבהכרח תאהב כשתגדל וההיפך - דברים שכילד אינך סובל יהפכו למעדנים נחשקים כשתתבגר..


הנה סרטון שמראה איך ילדים מגיבים למאכלים נחשקים כמו קוויאר, פסטה עם דיו קלמארי וזהב:

http://youtu.be/uWgqfYdQ0GI


הנה תגובות של ילדים לקפה:

http://youtu.be/lWghct3iMT8
איך מייצרים שוקולד?



במפעל השוקולד מייצרים את השוקולד מקקאו וממרכיבים נוספים. יצרני השוקולד מייצרים את השוקולד הגולמי. חלקם מייצר מהשוקולד הגולמי את סוגי השוקולד והתערובות שמהם מכינים את המוצרים השונים. השוקולד הנקי הוא שוקולד מריר. אם מצרפים לו תערובות חלב מקבלים שוקולד חלב, יש שוקולד בטעם תפוז או עם תוספות של אגוזים וכן הלאה.

במפעלים כאלה מייצרים גם את טבליות השוקולד שאנו כה אוהבים. הם שופכים את השוקולד לתוך תבניות, שנותנות לו את הצורות השונות.


הנה מפעל השוקולד שמייצר את השוקולד שאנו מכירים:

https://youtu.be/nL-onodO91A


והנה סרטון לילדים:

http://youtu.be/PT7Q9B-eG1k?t=30s
מאיפה בא המנגו?



הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.

יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון... מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.

המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים!

גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.

בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.


הנה סרטון של פירות מנגו על העצים בהודו:

https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ


חיתוכי מנגו מיוחדים בתאילנד:

https://youtu.be/9_UJkdy4zj8


וכך חותכים מנגו אצלנו:

https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs


בהודו:

https://youtu.be/VHmPVZPECZU


ובמקסיקו:

https://youtu.be/b84xknGwkF8


לא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:

https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
למה נדרש לרומאים חדר הקאות?



הרומאים העשירים אהבו מאד לאכול. הם אכלו במשך שעות ארוכות והארוחות שלהם היו כבדות ובעלות מנות רבות. אותם עשירים רומיים נהגו לסעוד תוך רביצה על ספות מפנקות ואכלו כך סעודות ענק ומלאות פינוקים. אך כיוון שכרסם התמלאה במהירות, היו מהם שתאוות הזלילה גרמה להם להקיא, כדי לפנות מקום לעוד מאכלים.

עד כדי כך ההקאה הייתה נהוגה בארוחות העשירים של רומא, עד שהתפתח מיתוס שלפיו הם נהגו לבנות בבתי הפאר הרומיים חדר מיוחד בבית, חדר שהם כינו וומיטוריום (vomitorium) ושנועד להקאות.. אבל זה כלל לא נכון - הבלבול רווח בציבור משום שהיציאות של התיאטרון הרומי נקראות גם הן וומיטוריום, באותו מובן (הקאה). אך איש לא הקיא בהן.. לרומאים הן הזכירו את ההקאה של הקהל מהאיצטדיון או התיאטרון. אלו היו מעברי היציאה שמהם מקיא התיאטרון את הקהל אל הרחוב...

כלומר, העשירים הרומיים אכן היו מרוקנים את קיבתם לעיתים, כדי לשוב לסעודה הלא-נגמרת שלהם. אבל זה לא קרה בוומיטוריום הביתי, כי לא היה כזה, אלא בכלי הקאה שהוגשו להם על ידי העבדים שלהם..


הנה סרטון קצר על נימוסי השולחן האמיתיים והמוזרים של הרומאים:

http://youtu.be/TFo4-N3EwsU


והנה מקצוע רומי אמיתי - מוכר צואת העשירים, שמרכיביה היו טובים מהאוכל של העניים:

http://youtu.be/IHPdLTrAYrM
מה ההיסטוריה של ההדרים?



הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.

בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.

אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.

הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".

אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.

מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.


הנה תולדות עצי ההדרים:

https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY


חקלאות ההדרים:

https://youtu.be/bsMwuISCftE


היתרונות התזונתיים:

https://youtu.be/XuB6N1z9N8k


אורזי מנדרינות להפצה:

https://youtu.be/zeqAlsmoEns


כך מתפתח פרי הדר:

https://youtu.be/QcFBUp_C1QA


מה ההבדלים בין ירקות ופירות?



בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.

בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.

גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם הם ירק?

הגדרה שלישית היא בוטאנית מדעית. לפיה כל מה שמכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי ולפי הגדרה זו גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם פירות. ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו הגזר, תפוחי אדמה, החסה, עשבי התבלין, הבצלים, העלים דוגמת כוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכדומה.


משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.


הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:

http://youtu.be/HqjXqvr_I1o


והנה הסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:

http://youtu.be/DTK-uWx_VQo
איך יש כל כך הרבה זני תפוחים?



לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.

התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה. כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים. במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.

התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד. מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.

התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...

בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו. ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר. אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.


הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (בעברית):

https://youtu.be/mQePz62zkqA


כך מגדלים תפוחים:

https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew


ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה:

https://youtu.be/3F8n0IM33-g


מתפוחים מכינים את הסיידר, מיץ התפוחים המצוין:

https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
איך שומרים על הבננות ממזיקים?



אם תשאלו את ההורים, הם יספרו לכם שהבננות של היום הן גדולות משמעותית מאלה שהכירו בילדותם. הסיבות הן אמנם גם הנדסה גנטית, שמאפשרת להגיע לזני בננה גדולים יותר, אבל גם ההגנה הטובה על הבננות.

וההגנה הזו היא ותיקה מאד. במטעי הבננות הגדולים נוהגים כבר שנים רבות המגדלים לכסות את אשכולות הבננות בשקים, כל אשכול והשק שלו. כיסוי הבננות בשקים מגינים עליהם מחרקים ומזיקים ומאפשר להן להבשיל ולגדול הרבה יותר, לפני שהם נקטפים.

כיום מכסים את העץ כולו בחומרי הדברה מתקדמים ורבים מהחקלאים כבר אינם משתמשים בשקים ובדים. אם החקלאים לא היו מכסים את הבננות, כך שימנע מהמזיקים לאכול מהן, היה עליהם לקטוף את הבננות הרבה יותר מוקדם ואז הבננות שהיינו מקבלים בשוק או אצל הירקן היו זעירות משמעותית.


הנה סרטון על גידול בננות בשקי הגנה:

https://youtu.be/PRtGanL-k5A


כך התפתחה חקלאות הבננות בקיבוצי ישראל:

https://youtu.be/Gfj_MnmB4ZQ
מהם הפרחים האכילים?



האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.

כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.

ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.

ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.

דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.


הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:

https://youtu.be/bsyHwIIoQUA


כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:

https://youtu.be/N72gpAjk-t8


הנה התאנה - שהיא פרח אינסייד אאוט, כזה שפורח פנימה:

https://youtu.be/z8wux5br5YE


והנה סלט עם עלים אכילים:

https://youtu.be/38vsobx6TXU


אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:

https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
מדוע כדאי לגזום את עצי הפרי?
מי מייצר את האבטיח המרובע?
איך נולדו הפחזניות?
איך אוכלים צדפות?
איך אוכלים ושותים עכבישים בקמבודיה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.