» «
מזון
האם אוכל טוב הוא טעים גם לילדים?



האם טעם הוא אישי או שדברים טעימים הם טעימים לכולם? - הרי בין המבוגרים יש תמימות דעים יחסית לגבי המאכלים הטובים. גם בין הילדים יש ברוב המקרים תמימות דעים לגבי המאכלים האהובים. אבל ידוע שהטעם מתפתח עם הגיל ושמה שאהבת בילדות אינו מה שבהכרח תאהב כשתגדל וההיפך - דברים שכילד אינך סובל יהפכו למעדנים נחשקים כשתתבגר..


הנה סרטון שמראה איך ילדים מגיבים למאכלים נחשקים כמו קוויאר, פסטה עם דיו קלמארי וזהב:

http://youtu.be/uWgqfYdQ0GI


הנה תגובות של ילדים לקפה:

http://youtu.be/lWghct3iMT8
גביע גלידה
איך הומצא גביע הגלידה עשוי הוופל?



גביע הגלידה (Ice cream cone) עשוי הוופל הוא אחד המאכלים המוכרים והאהובים בעולם. רבים מעדיפים גלידה בגביע, שגם אותו ניתן לאכול, ולא בגביע נייר. אבל לא רבים יודעים שגביע הגלידה מהוופל נולד כתוצאה מטעות בחישוב. כן, טעות בחישוב הכמויות של דוכן גלידה בסיינט לואיס שבארצות הברית, היא שהביאה להמצאה הפופולארית הזו.

הכל התחיל ביריד העולמי שנערך בשנת 1904 בעיר האמריקאית סיינט לואיס. ביריד השתתפו משווקים ומציגים מרחבי העולם. זה היה יום חם והיה ביקוש אדיר לגלידה מהדוכנים שניצב שם. די מהר החלו צלוחיות הגלידה לאזול, אבל ההמונים דרשו גלידה ועכשיו.

לפתע שם לב מוכר הגלידה, שבדוכן הסמוך לו מכינים מעין וופל דקיק מפרס, השם הישן של איראן. לוופל הזה קוראים זאלאביה. בעל דוכן הגלידה ביקש מבעל הדוכן שיגלגל את וופל הזאלאביה הדקיק לצורה של קונוס, שבתוכו יוכל להגיש את הגלידה. בעל דוכן הזאלאביה נעתר והכין כמה קונוסים כאלה. ההצלחה הייתה מיידית והגלידה בגביעי הוופל עוררה התלהבות רבה. בתוך ימים נודע בכל העיר על הגלידה בגביע וופל, משם זה התפשט במהירות לרחבי ארצות הברית ולעולם כולו.

מאז 1904 הפך גביע הגלידה לחלק מחוויית הגלידה בכל העולם. קשה לדמיין את הגלידה שלנו בלעדיו וההמונים מצביעים בשפתיים. ההברקה של בעל דוכן הגלידה שחישב לא נכון את כמות הגביעים שבמחסן הפכה לאחת ההמצאות הפופולאריות בהיסטוריה.


הנה סרטון על ההמצאה ששינתה את עולם הגלידה לתמיד:

http://youtu.be/7OcfzMIZsxA


וכך מייצרים את גביעי הגלידה מהוופל במפעל משפחתי המייצר אותם כבר דורות:

https://youtu.be/4K4JAyPxlTw
הקפאה
למה מקפיאים מזון?



הקפאת מזון מסייעת לשמור על טריותו למשך זמן רב ומונעת ריקבון.

כיצד נמנע אותו ריקבון של המזון? - למעשה, ההקפאה מונעת מהחיידקים שבמזון להתפשט. כך מונע הקור הרב את התפתחות החיידקים ועוצר את תהליך הריקבון. רק בהפשרת המזון מתחדש התהליך הזה.


הנה סרטון על הקפאת מזון להמשך השבוע:

http://youtu.be/MYuzg6IovkU
חמין
איך נולד החמין?


המושג חַמִּין מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם איטי, אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.

רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול של כל המרכיבים ביחד, כך שהם סופגים זה את טעמיו של זה. הנחתו לאורך שעות של הצ'ולנט, על האש, הופך את צבעו לחום כהה. כך מקבלים רכיביו גוון אחיד.

למעשה, החמין אינו מאכל אחד ולכן קשה להצביע על הממציאים או אפילו הסביבה שבו הומצא. נראה שהוא התפתח באופן מתמשך כסוגים שונים של מאכלי שבת יהודיים, כבישול איטי, שנמשך והתפתח לאורך דורות רבים, במסגרת המגבלה של שמירת השבת והדלקת אש בה.

המילה "חמין" מקורה במילה חם. בעדות המזרח, או ליתר דיוק אצל חלק מעדות צפון אפריקה, נקראים אלה בשמם הערבי "סחינה" ובהם מכניסים בו חומוס. אצל יוצאי עיראק הם קרויים "תבית". אצל יהודים מהמוצא הספרדי בארץ הוא נקרא בעבר "דפינה", שפירושו בערבית "לקבור". הסיבה היא שבעבר נהגו לקבור את סירי הבשר לשבת בתוך בור עמוק, שמולא בגחלים לוחשות. שם, אגב, נהגו להפריד את חומרי הגלם בשקיקי כותנה, זה מזה.

הצ'ולנט, או טשולענט, הוא השיבוש היהודי אשכנזי של צמד המילים בצרפתית "chaud lent", שפירושן "חום איטי". אבל לעומת הקודמים שלו, שהיו עתירי בשר ופינוקי אוכל, היה הצ'ולנט קדירת שבת ענייה, עיסתית, ובעלת מרקם של דייסה, בה עורבבו מעט מרכיבים יחסית, כולם בסיר אחד וללא הפרדה זה מזה.


הנה הצ'ולנט:

https://youtu.be/_ofZftx4mbc

מזון

מרשמלו
איך מיוצרות סוכריות המרשמלו?



המרשמלו הוא מהממתקים העתיקים בהיסטוריה. כבר במצרים העתיקה ייצרו ממתקי מרשמלו (Marshmallow). בעבר הכינו אותו משורש צמח החוטמית, שהוסיפו לו סירופ תירס, חלבון ביצה מוקצף וסוכר. כיום הג'לטין והאגר מחליפים את שורש המרשמלו. האגר עשוי מאצות ים והג'לטין עשוי מעצמות על בעלי חיים.

ייצור המרשמלו המודרני די דומה לתהליך ייצור המרשמלו העתיק, אבל הוא ממוכן כמובן. הוא מתחיל כשמכינים במפעל עיסה של כל החומרים הללו, כולל מקצף הביצים האוורירי.

מהעיסה מייצרת מכונה מיוחדת את החוטים הארוכים והשמנמנים של המרשמלו. הם נאפים ופני השטח שלהם מיובשים. מכונה נוספת חותכת אותם לסוכריות בודדות וההסוכריות האפויות נארזות בשקיות ונשלחות לחנויות בארגזים.


הנה תהליך ייצור סוכריות המרשמלו:

http://youtu.be/K4qqm26mEtA?t=26s


כך תכינו מרשמלו בבית (מתורגם):

https://youtu.be/PTwCZjnLfXY


פס ייצור של עוגיות מרשמלו במפעל:

https://youtu.be/546Mn-cHhhE


וכך מרשמלו מיוצר במפעל:

https://youtu.be/K8MUex70g1M
קטשופ
איך מייצרים את הקטשופ?



אוהבים קטשופ? רוצים לדעת איך נוצר הקטשופ? - ובכן, ייצור הקטשופ (Ketchup) מתחיל מרסק העגבניות, שמיוצר מעגבניות טריות. מפעל הקטשופ מקבל את רסק העגבניות בסרט המצורף ממפעל אחר, שמכין אותו בכמויות גדולות. הרסק מועבר למכונה גדולה ומשם הוא נשאב לסירי ענק שבהם הוא מתבשל. זרועות בתוך הסירים מסתובבות כל הזמן ומרחיקות את הרסק מדפנות הסירים, כדי למנוע ממנו להידבק אל הסירים. מוסיפים לבישול אבקת בצל, מלח, סוכר או נקטר מתוק ותבלינים נוספים, בכמויות מדויקות. מוסיפים חומץ והקטשופ מתבשל עד שהוא מוכן.

עוד מכונה מעמידה את בקבוקי הקטשופ הריקים ומצמידה אותם למילוי, בשורות של 8 בקבוקים בכל פעם. המכונה המשוכללת ממלאת 150 בקבוקים בכל דקה!  מכונה נוספת סוגרת את הפקקים בסיבוב ומהדקת אותם. בהמשך יכוסו הפקקים בכיסוי פלסטי אוטם שימנע כל מגע עם האוויר ויבטיח את טריות הקטשופ, לפחות למשך שנה, עד לפתיחת הבקבוק. מכונת התוויות מדביקה את התוויות שעליהן פרטי המוצר ומידע על מה שהוא מכיל.

בתיאבון!


הנה תהליך הייצור של הקטשופ:

https://youtu.be/pzKdUYtlXSQ


וכך מייצרים את קטשופ היינץ המפורסם:

https://youtu.be/nP84fiuKfws
חקלאות שלחין
מהי חקלאות שלחין?



חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית שמתבססת על השקייה של הגידולים החקלאיים באמצעות שליחת המים לערוגות שלהם. זה גם מקור השם, שכן שולחים את המים לערוגות.

חקלאות השלחין המודרנית עושה שימוש בעיקר בממטרות ענק ובטפטפות, שמותקנות על צינורות המובילים מים לצמחים ומטפטפים אותם ישירות לאדמה. בעבר התבססה חקלאות השלחין המסורתית על בריכות אגירה של מים שיצרו החקלאים ושמהן הובילו מסלולי הובלה את המים אל הערוגות.

בארץ מגדלים בעזרת חקלאות השלחין ירקות, פירות וכותנה, שכן כל הגידולים הללו דורשים כמויות גדולות של מים.


הנה פרישת טפטפות בחקלאות השלחין:

http://youtu.be/3LSVuSTbjd0


וקטיף כותנה בתל יוסף:

http://youtu.be/14BqV7MJphs
במבה
איפה נולד חטיף הבמבה?



לא רבים יודעים שהבמבה הוא החטיף הנמכר ביותר בישראל. עוד פחות יודעים שזהו מזון שהומצא בישראל. ככל הידוע לנו, מדעני המזון של חברת "אוסם" הם שפיתחו את המוצר לראשונה. בשנת 1964 הוקם מפעל הבמבה הראשון וב"אוסם" החלו לייצר את החטיף בטעם גבינה. אבל החטיף החדש לא ממש עורר תיאבון בקרב הצרכנים ובאוסם החליטו להוציא עוד כמה טעמים. האכזבה הייתה גדולה. לא רק טעם הגבינה כשל. גם טעמי הגריל, התירס והקימל זכו לאדישות מופגנת של הקונים.

אבל נקודה אחת הייתה כן מוצלחת. למרבה ההפתעה, נראה היה שאת ה"במבה בטעם בוטנים" בכל זאת קונים... "אוסם" יצרה הרבה ממנה והיא הפכה להצלחה כמעט מיידית. היצרנית החליטה להפסיק לייצר את שאר הטעמים ולהתרכז בטעם הזה. היצרנית שיווקה אותו בהצלחה הולכת וגוברת. נראה היה שיש לה להיט ביד.

מאז אנו מכירים את במבה בתור חטיף בטעם בוטנים והצלחתו רק הלכה וגדלה. למעשה הוא נחשב לחטיף הישראלי הנמכר ביותר בישראל. ישראלים רבים החיים בחו"ל מעידים עליו שהוא אחד המוצרים הנחשקים שלהם וסוג של מושא געגועים... הבמבה זכה לחיקויים רבים של יצרנים מתחרים, אבל נשאר מוצר הדגל של היצרנית המקורית, אוסם. בשנות ה-90 נוסף לקמפיין גם התינוק של במבה, שהפך לדמות מצוירת ואהובה על הילדים. המותג רק התחזק, לא מעט בזכות הקמפיינים שדחפו אותו לכל בית.

עד היום נחשב הבמבה לחטיף הישראלי המצליח בכל הזמנים.


בואו למסע בארץ הבמבה, בהדרכת התינוק של במבה:

https://youtu.be/YhWoOI8MaME


התינוק הזה הפך לכוכב פרסומי עצום:

https://youtu.be/Gi97YEuKJfk


והוא גם יודע להתחבר לטרנדים החמים:

https://youtu.be/tWo7OWll78I


צבים
מה צבים אוכלים?



צבים מתחלקים לצבי יבשה וצבי ים. צבי היבשה ניזונים ממזון צמחי. הם אוכלים מינים שונים של ירקות, כגון עלי חסה, סלק, כרוב ועלי כרוב, עלי תרד, שורשים של גזר, כרובית וכמובן עגבניות ומלפפונים.

כשמאכילים צבים, הקפידו לתת להם בכל יום מזון טרי ולפנות את שאריות המזון הקודם.


הנה המזון הקלאסי של הצב - חסה:

https://youtu.be/uO6fqunLD4Y


וגזר:

https://youtu.be/oIpJPJLLIo8


צבי ים אוכלים גם מדוזות:

https://youtu.be/DmNOsOm0JiE


וצב שגם באכילת פטל לוקח את הזמן לאט:

https://youtu.be/vb11rZgfihc
מה הסיפור של שוקולד פרה?



לא ברור אם זו פרובינציאליות או סתם טעם רע, אבל במדינתנו הקטנטונת מככב לו שוקולד בינוני בטעמו כבר עשרות שנים, כמעט ללא מתחרים. במשך הזמן יוצרו כאן שוקולדים הרבה יותר מוצלחים, קמו חברות שיצרו שוקולדים מובחרים וזולים ממנו, יבואנים הזרימו לארץ מכולות של שוקולד איכותי משווייץ ומרחבי העולם, אבל הפרה חזקה מכולם.

איש לא יודע מה סודה של הפרה. ככל הנראה מדובר בסנטימנט, זיכרונות הילדות שלנו והשנים היפות של ההורים. מה שבטוח, שוקולד הפרה, מותג ישראלי מנצח, הפך יקר מדי ביחס לאיכותו. במיוחד הוא התייקר מאז שנרכשה היצרנית, חברת עלית, על ידי תאגיד שטראוס העשיר, שגם נודע במחיריו הגבוהים וגם הקפיד לבלוע שוב ושוב את מתחריו.


הנה שוקולד הפרה והדרך שבה פרסום מחזק את הקשר בין הישראלים שאנחנו לבינו:

https://youtu.be/6UqDZs0-bxc


גם אם הטעם לא מובחר, נוסטלגיה וזיכרונות הם סוד קסמה של הפרה:

https://youtu.be/UYL7_j6_L5Y


בפרסומות יש לפרה הזו הרבה יכולות אחרות:

https://youtu.be/iTFrCWcrXS4


עלית ידעה גם לייצר חלומות שעשויים משוקולד:

https://youtu.be/8q2jT76GRf0


כיום הפרה היא מותג שאפשר להשתולל אתו:

https://youtu.be/MWBZJGvQGc4
מהו הקוויאר בעצם?



קוויאר (Caviar) הוא מאכל יקר ונחשק בעולם כולו וברוסיה במיוחד. הוא נחשב המעדן בה' הידיעה של האלפיון העליון או חוג הסילון העולמי. במיוחד אוהבים עשירי העולם את הקוויאר השחור, שלא פעם כונה גם "הזהב השחור".

המדהים הוא שברוסיה של ימי הביניים היה קוויאר מאכל איכרים עממי. רק מאוחר יותר הוא הפך למעדן מלכים ושועי עולם. כששייקספיר כתב עליו במאה ה-17 הוא כבר היה מאכל עשירים ומעדן שהוא בגדר מותרות.

הקוויאר עשוי ביצי דגים שמופקות מנקבות דגי משפחת החדקן (Sturgeon), במיוחד משלושה מהם - בלוגה, שהקוויאר שלו הוא היקר ביותר, וגם מנקבות דגי אסטרה וסוורוגה.

את הקוויאר קוצרים הדייגים מנקבת החדקן, לאחר שהם לוכדים וממיתים אותה. מה שמעניין הוא שהדייגים חייבים לדאוג שהיא תמות בשלווה. הסיבה? - אם היא תחוש מאוימת, נקבת החדקן תפריש כימיקל חמוץ שיהרוס את טעמן של ביצי הקוויאר.

ואגב, זה עובד גם לפי הגיל. ככל שנקבת הדג שממנה נלקחים הביצים היא מבוגרת יותר, הולך טעם הקוויאר ומשתבח. אך מצב דגי החדקן, שהולכים ונכחדים בקצב מהיר, גורם לכך שמשנה לשנה מרקיע מחירם שחקים.

את הקוויאר נוהגים להגיש על פנקייקס זעירים ועשויי קמח כוסמת שנקראים בליני. בעלי הממון אוכלים אותו ללא תוספות, בכפית עשויה צדף, מכיוון שכפית מתכת פוגמת גם היא בטעם העדין של הקוויאר.

מקור השם קוויאר הוא במילה הפרסית "קאג - אוור", שפירושה "מייצר ביצי הדגים".


הנה תולדות הקוויאר והכל עליו:

https://youtu.be/5_O5bT3hfkQ


עוד על ההיסטוריה של הקוויאר:

https://youtu.be/qj75FbpcvUA


הסבר מקיף על הקוויאר:

https://youtu.be/DpbyQ4RWeuk
מהי אמנות אוכל?



אמנות אוכל, או אמנות מזון (food art) היא שימוש במצרכי מזון שונים כדי ליצור פסלים ועבודות אמנות. מעבודות אמנות בשוקולד, שמציגות שוקולד בצורת קוביות דומינו, לבני לגו, גולגולות וכלי עבודה ועד פיסול בירקות, וציור מורכב מסוגי מזון המסודרים על גבי מגשים בצורה מופתית.

האמנות הזו היא אמנות של הרגע, כיוון שהיא מתכלה ואינה שורדת לזמן רב, אבל אמנות האוכל מצטלמת יפה ונראית מצויין בזכרונות המצולמים שפזורים ברחבי האינטרנט.


הנה כמה עבודות אמנות כאלה:

http://youtu.be/X3vlRtpMZGo


כך יוצרים אותן:

https://youtu.be/Ta7JF78UOn0


אוסף ענקי של עבודות אמנות מזון:

https://youtu.be/MzMCNLUveiQ


וכמו שלניוז יש פייק ניוז הנה פייק אמנות אוכל, או לפחות פייק אוכל משעשע:

https://youtu.be/EWEl8-PHhMI
מי המציאו את הגלידה?



על פי הסיפורים הגלידה הומצאה על ידי קיסר רומי נירון, שהיה ידוע בגחמות שלו. נירון קיסר הורה למשרתיו להביא שלג מההרים ולהגיש לו אחרי שערבבו עם פירות טריים.

אך ההיסטוריה מראה שהגלידה הומצאה עוד לפני כן, בפרס העתיקה. בסוף המאה ה-5 לפני הספירה, נהגו לאסוף שם את השלג ולערבבו עם מיץ ענבים מרוכז. התוצאה הזכירה סוג של סורבה מודרני.

את הגלידה החלבית, אגב, המציאו בסין, בסביבות המאה ה-2 לפני הספירה. כמה מאות אחר כך הוסיפו לה הרומאים דבש.

הערבים הם שהוסיפו לגלידה לראשונה גם סוכר, שהחליף את מיצי פירות. יש תיאוריות היסטוריות שקושרות אותם לראשונה להכנה של קינוחים קפואים - ערבוב של קרח מפסגות הרים עם מיצי פירות למעין ברד מרענן. הקינוחים הללו נקראו "שיראב". מכאן יוולד השם "שרבט" ובצרפת "סורבה".

מהברד המרענן שיביאו המורים לסיציליה תיוולד בהמשך ה" גרניטה" - הקינוח של ברד עשוי מים קפואים עם פירות טחונים בסוכר ומעט אלכוהול.

לימים יחליפו הצרפתים את מיצי הפירות בחלב ובשמנת, ותיוולד הגלידה הראשונה. עד היום מבחינים בצרפת בין הגלידה שבה מככב החלב כמרכיב בסיסי והסורבה שבו מים קפואים הם המרכיב החשוב במעדן הקפוא.

הגלידה המודרנית הופיעה במאה ה-18 באמריקה וקבלה את שמה מהשם "Iced cream".


הנה תולדותיה של הגלידה בקצרה:

https://youtu.be/SCdgFQh7WyQ


על המצאת הגלידה בהיסטוריה האנושית:

https://youtu.be/-vUfwo8XflU


וסיפורה של הגלידה בעברית:

https://youtu.be/fmI9erVhCB0?t=9m15s&end=10m56s


הנה סרטון תיעודי על תולדות הגלידה:

https://youtu.be/hLbI1bR52Rw?long=yes
איך המציאו הצרפתים את הבאגט?



הבאגט (Baguette), או בגט, אותו לחם צרפתי ארוך וצר, הוא המצאה גאונית, של לחם טעים, שמוכן מהר והוא פשוט מאוד להכנה. הוא היה קיים כבר לפני הרבה שנים, אבל הנסיבות שבהן הפך לסמל צרפתי לאומי הן מעניינות מאד.

אבל איך הצרפתים תרמו לעולם את הבאגט?

ההיסטוריה יודעת לספר שהבגט נולד בגלל חוק שנחקק בשנת 1920, חוק שנועד להגן על האופים. על פי החוק החדש אסור היה לאופים לעבוד לפני השעה ארבע לפנות בוקר. האופים, חלקם מרוצים מהשינה הטובה שהבטיח להם החוק וחלקם נבוכים וחיפשו דרך להמשיך ולהתפרנס מאפיית לחם לארוחת הבוקר של הצרפתים, חיפשו פתרון שיאפשר להם לאפות לחם שאינו דורש שעות רבות של התפחה, כמו שהלחם הצרפתי העגול והשמנמן חייב. כך הם החלו לאפות בכל בוקר רק את הבגט, לחם רזה וארוך, שאינו זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות. כך היה הבגט מוכן לקנייה בשעות הבוקר המוקדמות, על אף שהוא נאפה זמן קצר לפני כן. לחם שימושי ונוח לאפייה מהירה.

מאז השתנה החוק הדרקוני הזה וגם הטכנולוגיה להתפחה הלכה והשתכללה. אבל הבאגט נשאר והיה ללחם שהצרפתים הכי אוהבים. מסתבר שהאפייה בחום ואדים והקרום המתפצח שלו, הפכו את הבאגט לתענוג פופולארי להפליא, בתחילה בצרפת ועם הזמן בכל אירופה. מצרפת הלך הבאגט והתפזר בעולם כולו והיה ללהיט אפילו כאן בישראל.

מקור השם "באגט" הוא מהמילה האיטלקית bacchetta או baccheto, שפירושן "מקל".


הנה ההיסטוריה של הבאגט:

https://youtu.be/T8xQ28WKQrY


הבאגט הארוך בעולם, שנאפה דווקא באיטליה, 135 מטרים אורכו:

https://youtu.be/VYGELBoDEH4


כך אופים באגט:

https://youtu.be/hs1AS76l8Do


מתכון וידאו להכנה ביתית של באגט (עברית):

http://youtu.be/LRU_scNAb54


ומתכון באנגלית:

https://youtu.be/Q2rLPq8oYCc
מהו הג'לי?



ודאי טעמתם פעם את הג'לי הקר מהמקרר. הג'לטין הוא סודו של המקפא הטעים והמוזר הזה שבבית מכינים לרוב מתערובת של מים ואבקה. הג'לטין הוא חומר טבעי שמופק בתעשיית המזון. כשהוא בא במגע עם מים רותחים ואחרי כן מקורר, יוצר הג'לטין מעין רשת סבוכה ותלת-מימדית, שבתוכה לכודים המים. לכן הג'לי הוא מעין מוצק גמיש ורועד..


הנה סרטון שמציג ג'לי מכוס מיץ בצירוף כפית ג'לטין, עם קצת פסיפלורה:

http://youtu.be/JRWYoR9QsYQ
איפה נולד הצ'יפס?
מהו המקור של הצ'יפס?
מי המציא את הצ'יפס?


את המצאת תפוחי האדמה המטוגנים, הצ'יפס, נהוג לייחס לצרפתים, אם כי גם בלגיה טוענת שהיא האחראית להמצאה של המזון הפופולארי ביותר בעולם המערבי.

הבלגים מספרים שהכפריים העניים נהגו להכין את הדגים המטוגנים שדגו מהנהרות. בכל חורף הם מצאו עצמם בבעיה, כשהנהרות קפאו ולא ניתן היה לדוג את הדגים למאכל המטוגן שאהבו. בשנת 1680, מעידים הבלגים, הלכו הכפריים שלהם על פתרון יצירתי. הם ניסו להחליף את הדגים שאינם, בתפוחי אדמה שנחתכו בצורת דגים וטוגנו, בדיוק כמו הדגים. ההצלחה של הטעם הייתה מיידית. המנהג התפשט ומאז אוכלים בבלגיה את הצ'יפס. בבלגיה, אגב, הוא זכה לשם "פריץ", על שם האיש הראשון שהפך אותו למוצר הנמכר בדוכנים ברחוב.

מהצד השני של הגבול, בשנת 1755 כבר הופיעו בספרי בישול צרפתיים מתכונים של תפוחי אדמה מטוגנים. בארה"ב מוכר הייחוס של הצ'יפס לצרפת דווקא. זה החל בשל העובדה שבשנת 1802 הגישו טבחיו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון לאורחים בבית הלבן מאכל שכונה "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי". זה היה הצ'יפס והוא יוחס לצרפתים, כי האמריקאים שמעו דוברי צרפתית ולא הבינו שהבלגים דוברים גם הם את השפה הזו. כך התקבע בארה"ב השם "טוגנים צרפתיים", או באנגלית "פרנץ' פרייז" (French Fries).


הנה סרטון על מקורות הצ'יפס:

https://youtu.be/Ij7QjaUm1ZQ


עוד דיון על תולדות הצ'יפס:

http://youtu.be/dVvliuxok5U


כך מגדלים את תפוחי האדמה בשבילם:

https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g


את הצ'יפס אפשר היום למצוא כמעט בכל מקום, כולל באמסטרדם, בה הוא ממש מככב (מתורגם):

https://youtu.be/PlXMMKKwU_8?long=yes
איך מכינים קרואסונים?
איך מייצרים קרואסונים?
איך נוצר הקרואסון?


על אף שהוא נוצר דווקא באוסטריה, הקרואסון הוא אולי המאכל הצרפתי הכי מוכר בעולם. יש אמנם מקומות רבים שמגישים קרואסונים מתוצרת בית, אך הביקוש הגדול הביא לכך שמפעלים רבים בעולם משווקים קרואסונים מוכנים.

להכנת קרואסון מכינים את הבצק בעזרת מיקסר תעשייתי. מכונות הופכות את הבצק לגליונות דקים מאד של בצק. מכונה אחרת מכינה גליונות דקים של מרגרינה והם מוצמדים לגליונות הבצק. מכונת קיפול מקפלת את הבצק בצורה הנכונה והוא מוכנס עטוף לתוך המקרר ל-8 שעות של קירור.

לאחר הקירור נחתך הבצק לרצועות ומהן משולשים, שמוצבים בצורה זהה ומיושרת לשלב הבא בתהליך. המכונה הבאה מגלגלת את המשולשים לצורה המוכרת של הקרואסון - מעין שבלולים של בצק. הם מוכנסים למכונה שגורמת לשמרים לתפוס ולהגדיל את הנפח של הקרואסונים. אפייה של 40 דקות בתנור ארוך, בטמפרטורה של 175 מעלות צלזיוס. האפייה מנפחת את הקרואסון ושכבות הבצק מתמלאות באוויר ביניהן. תהליך של קירור מאפשר לארוז אותם באריזות ניילון עם תוויות ולארגזים שיישלחו לחנויות. 50 אלף קרואסונים נוצרים כך בכל שעה!


הנה סרטון על הכנת הקרואסון במאפיה:

http://youtu.be/2FuNkp0hLMA


מה הסיפור של הפיש אנד צ'יפס?



פעם היו מגישים אותם ברחוב בנייר עיתון, הילדים מתים עליהם והם מההברקות הקולינריות, אולי היחידות, של המטבח הבריטי. יש שיאמרו שזו מנת הדגל שלהם.

בכל מקרה, פיש אנד צ'יפס (Fish & Chips) הוא מאכל רחוב מטוגן וטעים להפליא. מכינים אותו מדג שנטבל בבלילה, טוגן בשמן עמוק והוא מוגש ביחד עם טוגנים, צ'יפס בשבילכם, או בצל כבוש. בבריטניה לא תמצאו פאב שמכבד את עצמו ולא יגיש למבקשים מנה פריכה של פיש נ צ'יפס, כמו שצריך..

במאכל הזה חיברו הבריטים את הצ'יפס שלמדו להכין מהצרפתים ומהבלגים בסביבות המאה ה-17, לחטיפי דג שבעבר הם הכינו אפויים אבל הבינו שכמו הצ'יפס, ניתן לטגן אותם, מה שנותן להם טעם טוב בהרבה. אגב, יש טענות שדווקא מהגרים יהודים הם אלו שהביאו את המאכל הזה לאנגליה, מספרד ופורטוגל.

הייתה כאן סגירת מעגל בחיבור שבין הדג לצ'יפס, כי היסטורית הצ'יפס שימש את האירופים כתחליף לדגים מטוגנים בתקופות החורף, כשלא ניתן היה לדוג בנהרות הקפואים.

כיום הפיש אנד צ'יפס הוא מאכל טייק אוויי פופולארי במקומות רבים בעולם והוא מזוהה עם המטבח הבריטי, מה שאומר שבכל מדינות הכתר הבריטי הוא נפוץ כמזון רחוב אהוד. ואכן, בתקופת האימפריה הבריטית הוא היה אחד מסמליה. להמחשה עד כמה - ההערכה היא שבשנת 1900 מכרו בבריטניה פיש אנד צ'יפס, לפחות 30 אלף מסעדות ודוכני רחוב!


הנה תולדות הפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/aMuiUjDbZbo


כך עובד דוכן אנגלי של פיש נ' צ'יפס:

https://youtu.be/Qim5UfWOm6o


האהבה האדירה של האנגלים לפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/8A2Sd9cWu1A?t=29s


מחקר טלוויזיוני של הפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/GOXjtR4N524?long=yes


וסרט תיעודי על האהבה למאכל הזה בסקוטלנד:

https://youtu.be/3CJQph5gLeE?long=yes
מה הפך את הסושי לכל כך אהוב בעולם?



סושי (Sushi) הוא המאכל היפאני הפופולרי ביותר בעולם. השפים היפאניים והטבחים מכינים סושי מצוין כבר מאות שנים, אך בעשרים השנים האחרונות המאכל הזה שטף את העולם המערבי.

יש כמה סיבות לפופולאריות של הסושי וביניהן היותו אוכל בריא ולא שומני, מרוכז ולכן משביע יחסית לגודלו, קל יחסית להכנה, היותו מזון קל ולא מכביד על הגוף, הגשתו יפה מאד, הוא נמכר במחיר סביר ועוד.

הסושי הצליח כיוון שהוא המאכל המתאים ביותר לכל מה שאופנתי ונכון בעולם המערבי המודרני. הוא מינימליסטי משהו ויש לו גם את האקזוטיות של תרבות רחוקה ומרתקת, עם טעמים מיוחדים ולא מוכרים.

גם האורז של הסושי, על אף שבבסיסו הוא מוצר מוכר לכולנו, הוא מיוחד. זהו אורז עגלגל, קצר ודביק, שבלועזית מכנים אותו "סטיקי רייס". כי בזכות היותו דביק הוא שומר על צורתו ולא מתפרק אחרי הבישול, מה שמאפשר לסושי להיראות טוב גם באכילה במקלות אכילה סיניים - הצ'ופסטיקס.


כך מכינים סושי ולא סתם סושי אלא מלך היופי:

https://youtu.be/4wRBtGelDgg


הסושי ומדריך לילדים להכנתו (עברית):

https://youtu.be/m_Pc5_HK6xk?t=1m06s&end=10m35s


מצגת וידאו על המאכל המוצלח והאהוב הזה (עברית):

https://youtu.be/RpiTYwNxD2A


ומדריך להכנת סושי מקצועי (עברית):

http://youtu.be/0p5bSi2Bjfo
איך מייצרים שוקולד?



במפעל השוקולד מייצרים את השוקולד מקקאו וממרכיבים נוספים. יצרני השוקולד מייצרים את השוקולד הגולמי. חלקם מייצר מהשוקולד הגולמי את סוגי השוקולד והתערובות שמהם מכינים את המוצרים השונים. השוקולד הנקי הוא שוקולד מריר. אם מצרפים לו תערובות חלב מקבלים שוקולד חלב, יש שוקולד בטעם תפוז או עם תוספות של אגוזים וכן הלאה.

במפעלים כאלה מייצרים גם את טבליות השוקולד שאנו כה אוהבים. הם שופכים את השוקולד לתוך תבניות, שנותנות לו את הצורות השונות.


כך אוספים את פולי הקקאו ומעבירים למפעל השוקולד:

https://youtu.be/pSEf-yzMq7M


כך מייצרים מפולי הקקאו את השוקולד:

https://youtu.be/PXFLLsqVgbY


מפעל השוקולד מייצר את השוקולד שאנו מכירים:

https://youtu.be/nL-onodO91A


מכונות מייצרות בונבוניירות וביצי הפתעה משוקולד:

https://youtu.be/XNXWr5tg6ho


והנה סרטון אנימציה לפעוטות - כך מכינים שוקולד:

http://youtu.be/PT7Q9B-eG1k?t=30s
מה תורמים לגופנו מוצרי חלב?



החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.

אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.


הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:

http://youtu.be/gy0rhxaFATQ


וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):

https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
מאיפה באה השקשוקה?
מיהו האיש שלא אכל כבר 65 שנים?
האם בעתיד נאכל בשר מתורבת?
איך הומצאה קופסת השימורים?
למה הקרח נמס?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.