מה היו מחשבי PS/2?
סדרת מחשב הפי.אס 2 היה אמור להיות מחשב ה"קאמבק" של IBM, חברת המחשבים הגדולה והחשובה בעולם. החברה, שכשלה בשוק המחשבים האישיים, על אף שפרצה את הדרך בו, עם מחשבי ה-PC, רצתה לתקן את המאזנים שלה בתחום.
אבל השיטה שלה הייתה בעייתית משהו. IBM, שאיבדה זה מכבר את שוק הפיסי לטובת יצרני תואמים של מחשביה וחיקויים שלהם, לא התכוונה לעשות שוב את אותה טעות. בפעם הראשונה קמו מולה יצרני לוחות-אם זולים ויצרני חומרה חזקים מהמזרח וחיקו אותה בחומרה, כשהם משתמשים במערכת ההפעלה שיצרה מיקרוסופט בהזמנתה.
הפעם דאגה IBM להגן ולא לפרסם את תכניות ומפרטי המחשבים החדשים שלה. היא מנעה את ההיווצרות של שוק תואמים שיתחרה בה ומנעה מכירה של מערכת ההפעלה היעודית שפיתחה למחשבים החדשים, מערכת OS/2.
למעשה, IBM כל כך הצליחה למנוע את התחרות אל מול סדרת המחשבים החדשה שלה, שהיא הרגה את השוק כולו. כמעט כל רכיב במחשבעם הללו עבר שינוי ושדרוג והפך את המחשבים המודרניים והמשוכללים שיצרה ליקרים מאד. התוצאה הייתה שפשוט לא היה להם ביקוש. לא היו להם מתחרים זולים, שיעבדו עם מערכת ההפעלה החדשה וההשקעה האדירה שלה ירדה לטמיון.
מרבית המשתמשים, כולל ארגונים וחברות עסקיות רבות, העדיפו להצטייד בתואמי ה-PC הנחותים, אך עם מערכת ההפעלה הפופולארית Windows ומעבדי Intel. השוק הראה ליצרנית הגדולה והעשירה, בצורה די אכזרית, שהוא כבר לא מעוניין בה כחברת מחקר ופיתוח, והסתפק בשילוב של מערכת ההפעלה Windows, עם חומרה של יצרנים נפוצים ותחרותיים ויצרנים זולים של לוחות-אם.
בהמשך חזרה IBM לשוק המחשבים הרגיל, מבוסס מעבדי אינטל ומערכת ההפעלה Windows. היא חזרה מעט לשוק והמחשבים הניידים שלה הצליחו להחזיר מעט מכבודה האבוד, אבל בתוך עשור היא הלכה וצמצמה את פעילותה בתחום המחשבים האישיים, עד שמכרה את חטיבת הניידים שלה ופרשה מהשוק הזה לחלוטין.
סדרת מחשב הפי.אס 2 היה אמור להיות מחשב ה"קאמבק" של IBM, חברת המחשבים הגדולה והחשובה בעולם. החברה, שכשלה בשוק המחשבים האישיים, על אף שפרצה את הדרך בו, עם מחשבי ה-PC, רצתה לתקן את המאזנים שלה בתחום.
אבל השיטה שלה הייתה בעייתית משהו. IBM, שאיבדה זה מכבר את שוק הפיסי לטובת יצרני תואמים של מחשביה וחיקויים שלהם, לא התכוונה לעשות שוב את אותה טעות. בפעם הראשונה קמו מולה יצרני לוחות-אם זולים ויצרני חומרה חזקים מהמזרח וחיקו אותה בחומרה, כשהם משתמשים במערכת ההפעלה שיצרה מיקרוסופט בהזמנתה.
הפעם דאגה IBM להגן ולא לפרסם את תכניות ומפרטי המחשבים החדשים שלה. היא מנעה את ההיווצרות של שוק תואמים שיתחרה בה ומנעה מכירה של מערכת ההפעלה היעודית שפיתחה למחשבים החדשים, מערכת OS/2.
למעשה, IBM כל כך הצליחה למנוע את התחרות אל מול סדרת המחשבים החדשה שלה, שהיא הרגה את השוק כולו. כמעט כל רכיב במחשבעם הללו עבר שינוי ושדרוג והפך את המחשבים המודרניים והמשוכללים שיצרה ליקרים מאד. התוצאה הייתה שפשוט לא היה להם ביקוש. לא היו להם מתחרים זולים, שיעבדו עם מערכת ההפעלה החדשה וההשקעה האדירה שלה ירדה לטמיון.
מרבית המשתמשים, כולל ארגונים וחברות עסקיות רבות, העדיפו להצטייד בתואמי ה-PC הנחותים, אך עם מערכת ההפעלה הפופולארית Windows ומעבדי Intel. השוק הראה ליצרנית הגדולה והעשירה, בצורה די אכזרית, שהוא כבר לא מעוניין בה כחברת מחקר ופיתוח, והסתפק בשילוב של מערכת ההפעלה Windows, עם חומרה של יצרנים נפוצים ותחרותיים ויצרנים זולים של לוחות-אם.
בהמשך חזרה IBM לשוק המחשבים הרגיל, מבוסס מעבדי אינטל ומערכת ההפעלה Windows. היא חזרה מעט לשוק והמחשבים הניידים שלה הצליחו להחזיר מעט מכבודה האבוד, אבל בתוך עשור היא הלכה וצמצמה את פעילותה בתחום המחשבים האישיים, עד שמכרה את חטיבת הניידים שלה ופרשה מהשוק הזה לחלוטין.
