פצצת אטום מתבססת על עיקרון שנקרא "ביקוע גרעיני" (Nuclear fission). הפצצה משררת את האנרגיה הגרעינית שאגורה בגרעין האטום. בשחרור אנרגיה זו מיוצר כוח הרס עצום, שהוא הכוח שמייחד את פצצות האטום מכל נשק אחר שהמציא האדם.

הביקוע הגרעיני הוא שאחראי על כוח ההרס הזה. בביקוע מפורק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר. ראשית מבוקע, נשבר האטום לשניים או יותר. הנייטרונים הנפלטים בביקוע עפים במהירות אדירה, כשרבים מהם מתנגשים באטומים אחרים. כל אחד מהאטומים הללו מבוקעים בשל ההתנגשות ופולטים גם הם נייטרונים. הללו שבים ועפים במהירות, רק כדי להתנגש בתורם באטומים נוספים וחוזר חלילה.

בתגובת השרשרת הזו, הולכות ומתרבות, בגידול מעריכי, פגיעות גרעיני האורניום אלה באלה. הביקועים הולכים ומתרבים במהירות עצומה ונוצר כוח הפיצוץ האדיר של פצצת האטום. בתוך שניות היא מתפוצצת והורסת את כל מה שמסביבה. פצצת אטום אחת, בגודל של כדור קטן, מייצרת פיצוץ זהה לדינמיט בנפח של אצטדיון שלם...

לימוד מעמיק על הביקוע הגרעיני ניתן לראות באאוריקה בתגית "ביקוע גרעיני".


כך פועל נשק גרעיני ובמקרה הזה פצצת אטום שנוחתת על עיר (מתורגם):

https://youtu.be/5iPH-br_eJQ


הביקוע הגרעיני:

https://youtu.be/mBdVK4cqiFs


כך מכינים האיראנים את "העוגה הצהובה" שבעזרתה בונים פצצת אטום:

https://youtu.be/pyTqC9BdBG0


זה מה שרואים כשפצצת אטום מתפוצצת:

https://youtu.be/lQpV1ZJtV48


וכך פועלת פצצת האטום:

https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes

כדי לגלות עצמים ממתכת הקבורים באדמה משתמשים גלאי מתכות בשדות מגנטיים. המשדר שבגלאי שולח פולס מגנטי קצר ויוצר שדה מגנטי שמתפשט במרחב וחודר לאדמה.

כשהשדה המגנטי פוגש בעצם מתכתי, מתחילים האלקטרונים שבמתכת לנוע במעין מערבולת זרם, שיוצרת שדה מגנטי חדש המתפשט החוצה ושהמקלט המובנה בגלאי המתכות מזהה בעזרתו את העצם המתכתי הקבור.

בדיוק כמו שעטלפים משתמשים בגלי קול כדי לנווט בחושך, כך מסייע השדה המגנטי לזהות את הבלתי נראה שמתחת לאדמה. כך מצליחים לאתר עצמים תת-קרקעיים, מאוצרות שהוטמנו בעבר בקרקע, דרך ממצאים ארכיאולוגיים ועד לזיהוי מוקשים צבאיים.


כך פועל מגלה מתכות (עברית):

https://youtu.be/qejH8cHjFNw


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/41jYkRHf-As


אוצר שנמצא באנגליה בעזרת גלאי מתכות פשוט (עברית):

http://youtu.be/w9ZG962eT9A


מחפש אוצרות המשתמש בגלאי מתכות לחיפושים:

http://youtu.be/33Jc_tnnpa4


מחפשת חופים מחפשת מציאות בשקט:

http://youtu.be/8A7v5u0QSi8


כתבה על מחפשי האוצרות, המטבעות והתכשיטים (עברית):

https://youtu.be/HvTNb_U2Oww


והסבר מקיף על פעולת מגלה המתכות:

https://youtu.be/QVGlyGoLk6I?long=yes

מראה (mirror) או ראי היא מתקן שמחזיר את קרני האור וכך מאפשר לראות את מה שניצב מולו ומשתקף בו.

המראה השטוחה שאנו מכירים עשויה מזכוכית שמאחוריה מודבקת שכבת מתכת דקה, ממתכות כמו כסף שמשקפת את הנוף או מה שניצב מולה.

המראות נולדו כשהסתבר לאדם הקדמון שניתן להביט לתוך צלוחיות מים ולראות את עצמו. בערך ב-6000 לפני הספירה, נמצאו זכוכיות געשיות, שנוצרו באופן טבעי בפעילות של הרי געש, והאדם גילה שהן מאפשרות לראות בהן כמו במים.

זה היה בשנת 2,000 לפני הספירה, כשהחלו ללטש סלעים בכדי שישמשו כמראות. רק בשנת 1835 יצר כימאי גרמני בשם יוסטוס פון ליביג את מראת הזכוכית-כסף שבה אנו משתמשים כיום.


הנה תינוקות מול מראה:

https://youtu.be/YOX4nA-yFOk


מראות מיוחדות שעושות אמנות:

http://youtu.be/BZysu9QcceM


כך מגיבות חיות בטבע למראה שהוצבה שם:

http://youtu.be/GaMylwohL14


וכך פועלת המראה:

https://youtu.be/iE6I52Th9DE

קולט אדים (Extractor hood) הוא מכשיר חשמלי שמטהר את אוויר המטבח ומונע ריחות, עשן ורסיסי שומן.

אבל איך פועל קולט האדים? - בתוך קולט האדים יושב מנוע חזק שמפעיל מפוח רב עוצמה, השואב את האדים מחלל המטבח, מסנן אותם באמצעות פילטר שעשוי מפחם ומוציא את האדים אל מחוץ לבניין, או מזרים בחזרה למטבח את האוויר המטוהר.

כדי לשמור על יכולת הסינון של קולט האדים, מחליפים מזמן לזמן את הפילטרים, אותם מסננים שמותקנים בתוך קולט האדים ומאבדים מיכולת הניקוי שלהם כשהם הולכים ונסתמים.


כך פועל קולט אדים:

https://youtu.be/NUH-d-3Q-Zw


ומבפנים:

https://youtu.be/1jUm87n0OPo

שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.

בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.


הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):

http://youtu.be/Mb5laaqNbTU


וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:

https://youtu.be/uG0ubTx2jMw

הגפרורים הם אחד האמצעים הכי נפוצים להדלקת אש. בעבר הדליק האדם הקדמון אש, על ידי שפשוף של אבני צור זו בזו. הניצוץ שיצר בשפשוף, הוא שהדליק את האש.

כיום יש לנו את הגפרור. קצות הגפרורים מצופים בחומר דליק. שפשוף של הגפרור לאורך רסיסי הזכוכית שבדופן קופסת הגפרורים גורם להתחממות קצהו של הגפרור ולהצתה של החומר שבו וכך נדלק הגפרור.


כך הגפרורים נולדו וכך הם פועלים (בעברית):

https://youtu.be/MM5nAuAhtKs


אבל איך מייצרים גפרורים? - הנה תהליך הייצור של הגפרורים:

https://youtu.be/T2-aioCAjOE


וכך ניתן לאטום גפרורים למים, כדי שיידלקו גם אם יירטבו במים (עברית):

https://youtu.be/jo58irWBiTE

רַכֶּבֶל (שילוב של "רכבת" ו"כבל") היא רכבת כבלים, שמסיעה קרונות התלויים באוויר על כבל עבה. הכבל העילי מחובר בין שתי נקודות ומושך עליו את הקרונות, על ידי מנוע חזק ומשקולות.

לרוב נועד הרכבל להעלות ולהוריד אנשים אל ומההרים. הכבלים מחוברים ממבנה שניצב בראש ההר ובצד השני אל המבנה שלמטה. מנוע חזק מעלה חלק מהתאים כלפי מעלה, אל ראש ההר. במקביל, באותו הזמן, יורדים תאים אחרים למטה מההר.

הרכבל מעלה בדרך כלל אנשים למרחקים קצרים בגובה רב. בישראל ידועים הרַכַּבְלִים שבמצדה ובראש הנקרה.


כך עובד הרכבל:

http://youtu.be/O5wyb3k3QMo


רכבל מלגו שמראה איך הוא עובד:

http://youtu.be/PYAWR1gP29s


והרכבל של חיפה:

http://youtu.be/QTbhVJvSEHI

הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.

אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.

כי הלבלב גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.

סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.

פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.

הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס, שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, מסרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.

מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.

ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.


הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):

https://youtu.be/8dgoeYPoE-0


כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q


ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:

https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA

פלס, או בשמו הרשמי "פֶלֶס בנאים" (Spirit level), הוא מכשיר מדידה שמראה אם משטח מסוים הוא מאוזן ביחס לקרקע או לא, או בשפה פשוטה - האם המשטח ישר יחסית לקרקע.

הפלס מכיל חלונית הצצה המאפשרת לצפות בכמוסת נוזל שקופה. זוהי קפסולה שבה צפה בועת אוויר בתוך נוזל.

את הפלס המציא באמצע המאה ה-17 מדען וסופר צרפתי בשם מלכיצדק תבנו.


#איך הפלס מראה את האיזון?
הפלס בנוי בדרך כלל ממשטח ישר, עשוי מתכת או חומר קשיח כלשהו. מחוברת אליו שפופרת שקופה וסגורה בצורת גליל שבשני צדדיו הולך וצר.

חלונית ההצצה מראה היטב את מיקומה בועת האוויר, ביחס לקווים המסומנים על זכוכית הקפסולה. אם הבועה מתייצבת באזור שבין שני הקווים, משמע שהפלס מאוזן.

ואגב, בהרבה פלסים יש עוד שפופרת שמסייעת למדוד משטחים מאונכים. לא פעם יש עוד שפופרת שנועדה למדוד שיפועים של 45 מעלות.


כך פועל פלס הבנאים:

https://youtu.be/ygxPWzCiVNU


הזוויות והבועה:

https://youtu.be/TXPGyn6p3CY


יש מהם מדויקים להפליא:

https://youtu.be/cUq5onW5s9M


וכך תשתמשו בפלס לתליית תנועות ישרות וכדומה:

https://youtu.be/fsXzOh0EkME

קוד QR הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור לאינטרנט או מספר טלפון. סריקת קוד קיו-אר בעזרת הטלפון הסלולארי מאפשרת לפתוח את הדפדפן, תוכנת מפות, או להתקשר ישירות למספר טלפון המקודד בו.

מבנה של קוד QR מורכב יחסית. הוא בנוי כריבוע שיש לו ריבועים כהים בשלושה מקודקודיו. ריבועים אלה הם עוגנים שביניהם עובר קו מקווקו שקשה לזהות בעין שלנו, ועוד ריבוע קטן יותר שנמצא פנימה מהקודקוד הרביעי. בזכות כל הריבועים הללו יודע הסמארטפון לקרוא נכון את כיוון הקוד ולקרוא אותו במדויק. פסים נסתרים בקצה הריבועים מציגים את קוד גרסת הקוד, כדי שהקורא יידע לפרש את הקוד, בהתאם לגירסה שבה פעל המקודד. הקוד עצמו מצוי בכל הריבועים הזעירים האחרים שבקוד. יש לו ביליארדי אפשרויות וניתן לקודד כל כתובת אינטרנט בקלות.

את הקוד הזה ניתן להדפיס בחומר מודפס כמו עלונים, מודעות בעיתון, כרזות, פרסומות על אוטובוסים, פרסום חוצות ועוד. ניתן להציבו גם באתרי אינטרנט, על מנת לאפשר לסמארטפון להגיע לקישור שמציעים שם במהירות.


כך עובד קוד קיו אר:

https://youtu.be/CSIJGNBHjXw


הנה שימושים שונים ב-QR Code:

https://youtu.be/tGYqxVrJN-s


והיום אפשר לעשות את זה לבד וחינם - חברה שנתנה שירות של יצירת QR Code:

https://youtu.be/Qpo7oRb7LaQ

מסך המגע (Touchscreen) הומצא כבר בשנת 1972.

בתחילה פעלו מסכי המגע באמצעות קרני אינפרה אדום בשיטת שתי-וערב. חיישן שהוצב מול כל קרן זיהה את המיקום של המגע בציר שלו והצטלבות המיקומים מזהה את הנקודה המדויקת.

כיום מקובלת שיטה זולה ויעילה יותר, המתבססת על התנגדות חשמלית. שתי שכבות של חומר מוצמדות זו על זו על המסך. לחיצה של כל שכבה מעבירה מיקום. צירוף המיקומים הוא הנקודה המדויקת של הלחיצה.


כך פועל מסך המגע:

https://youtu.be/IdWXT391FJE


עוד הסבר:

http://youtu.be/qBbxSEp3-6o


המחשה של השיטה:

http://youtu.be/FyCE2h_yjxI


את אותן השיטות מפעילים במסך מגע מוקרן:

http://youtu.be/bAgX43WTwr4


מסך המגע הראשון אי פעם מ-1982:

https://youtu.be/JAcZpQCLb4E


והאם כך יפעלו מסכי מגע של העתיד?

https://youtu.be/qIRjytgNuhM

אם הוא אטום מכל צדדיו ויורד ישר אל תוך הים, פעמון הצלילה לוכד את האוויר שבתוכו, על אף שיש לו פתח בתחתיתו. כיס האוויר שנוצר בו, הוא זה שמאפשר לאדם או האנשים שבתוכו לנשום, כל עוד יש בו חמצן.

כך עבד פעמון הצלילה הקדום, שהיה בשימוש כבר בימי היוונים הקדמונים. פיתוחים מתקדמים יותר חיברו לפעמון הצלילה מכל של אוויר מרוכז, שאפשר לחדש את האוויר ובכך להקנות זמן שהייה גדול יותר במעמקי הים.


הנה ניסוי שתוכלו לעשות בעצמכם ומדגים בעזרת כוס ונייר מגולגל, שלא צריך שום טכנולוגיה בשביל לנסות את פעמון הצלילה:

https://youtu.be/kduxp1Rsaik


תוכלו גם לעשות (אבל בזהירות ועם מבוגר אחראי בסביבתכם), כמו הבחור שירד לצלילה עם פעמון צלילה מאולתר:

https://youtu.be/8AAeiri8i64


ורכב צלילה שהמסכה שלו מתבססת ככל הנראה על עקרון פעמון הצלילה:

https://youtu.be/KnyxP2u9Aps

אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.

באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.

כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.

איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.


כך פועלות האוזניות:

http://youtu.be/1eCLzwlc_wM


הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:

http://youtu.be/_W2z-ikIgM0


אוזניות איכות מודרניות מצוידות היום לא פעם במערכת סינון רעשים בשיטות שונות ומתוחכמות:

https://youtu.be/vuoxprrEwbg


והאופן שבו השפיעו הרגלי ההאזנה באוזניות על הפקת המוסיקה ועל המוסיקה עצמה (עברית):

https://youtu.be/k3O4BuflCBo?long=yes

התרמוס מאפשר לשמור על חום קבוע לנוזל שבתוכו. שמירת החום נעשית באמצעות שכבה כפולה של בידוד, שמתבססת על ואקום.

בתרמוס יש מיכל זכוכית שבינו לבין הדופן החיצונית של התרמוס יש ריק, מה שנקרא באנגלית ואקום. הואקום הוא חלל ריק שאין בו אוויר ולמעשה אין בו שום גז או חומר. הריק הזה לא מאפשר לחום של הבקבוק לעבור דרכו ולכן הנוזל שבבקבוק שומר על הטמפרטורה שבו זמן רב.

עוד דבר שמאפשר לחום להישמר זמן רב הוא צבע הכסף שבו צבועה הזכוכית של המיכל מבפנים. הזכוכית הכסופה מחזירה את החום פנימה למיכל, ממש כמו שמראה מחזירה אור. כך נשמר החום של הנוזל שבתרמוס טוב יותר.


כך פועל התרמוס:

http://youtu.be/oYoHGiNxp2E

כמו שוטר התנועה של פעם, הרמזור הוא המצאה מצוינת שמכוונת את התנועה. רמזורים פשוטים מתחלפים מדי כמה דקות ובכל פעם מאפשרים לצד אחר של הצומת לנסוע. רמזורים בצמתים עמוסות יותר מחוברים למערכות ממוחשבות, שמקבלות אות אלקטרוני מחיישנים הנמצאים מתחת לכביש על עומס התנועה. בעזרת המידע שמועבר אליהם מהצמתים השונות, "מחליטים" המחשבים כיצד יופעלו הרמזורים, כדי למנוע פקקי תנועה.


כך פועל הרמזור המודרני:

https://youtu.be/otGPYEJvUk4


בכל אזור יש חדר בקרה ממוחשב ומקושר לרמזורים:

https://youtu.be/GmpwWHHqSqQ?t=14s


מתחת לכביש יש משקל ששוקל את כלי הרכב ומערכת שקובעת לפי הנתונים כמה זמן לתת אור ירוק:

https://youtu.be/lZtOgqbNMVE


סרטון אנימציה שמסביר על הדרך שבה פועלת מצלמת הרמזור:

http://youtu.be/3KFFGDbeMHs?t=3s


על מצלמת הרמזור:

http://youtu.be/8XoTvbqsT68?t=4s


ופרק הרמזורים מהסדרה "חיפזון וזהירון":

http://youtu.be/y9YjWJZwjFQ?long=yes

פותחן קופסאות השימורים בנוי משתי ידיות המחוברים ביניהם בקצה, שיש בו גם להב חיתוך וגלגל עם ידית סיבוב. כשמניחים את גלגל החיתוך החד על שוליה של קופסת השימורים, תוך לחיצה על שתי הידיות הנועלות את הפותחן אל הקופסה, אפשר להתחיל את פתיחת הקופסה. מסובבים את ידית הסיבוב והלהב החד מתחיל לנקב את שולי החלק העליון של קופסת השימורים ולסובב את הקופסה עד שכל המכסה נחתך לגמרי.
כמובן שהיום יש גם פותחני קופסאות חשמליים. פותחן קופסאות חשמלי חוסך את הצורך בסיבוב הידני של מפתח הלהב ועושה זאת בקלות ובמהירות.





הנה סרטון על פעולת הפותחן:

http://youtu.be/qPfGC2-f5x0


ופותחן חדש ומודרני:

http://youtu.be/PNMSVw6gSgU

האם רציתם פעם להבין כיצד אפשר לראות דרך מראה מה קורה מאחריה? וכיצד מצד אחד רואים את הצד האחר ובצד השני לא?

את המראה המיוחדת הזו מכנים לא פעם מראה חד-כיוונית (One-way mirror). מראות כאלה ניתן למצוא לא פעם בחדרי חקירות של המשטרה. היושבים בחדר החקירות שבצידה האחד לא יכולים לראות את הצופים בהם, בעוד שהצופים יכולים לראותם ללא בעיות. גם מסדרי זיהוי מתבצעים לא פעם דרך מראות כאלה, כדי שהחשודים לא יראו מי העדים שצופים בהם ומזהים אותם.

אבל השם המקצועי של המראה המיוחדת הזו הוא "מראה מוכספת למחצה". בניגוד למראה רגילה שבה ציפוי המתכת משקף את כל האור, ציפוי המתכת של המראה הזו הוא חצי שקוף. כלומר, חצי מהאור הפוגע בו מוחזר, כמו בכל מראה, בעוד שהחצי השני של קרני האור, עובר דרכו. לכן המראה הזו היא בעצם חצי מראה וחצי חלון.

אבל עוד מרכיב חשוב שבהסבר לראיה החד-צדדית שהמראות הללו מאפשרות הם הפרשי עוצמות האור שבשני החללים. בעוד שהאור בחדר החקירות הוא מלא, בחדר שבו נמצאים הצופים בו, צריכה עוצמת האור להיות חלשה מאד ואפילו חשוכה. מכאן שעוצמת האור החזקה שבחדר החקירות יוצרת מראה מושלמת למתבונן בה מתוכו וכך הוא אינו יכול להבחין באנשים שצופים בו מהחדר השני, החשוך יחסית. זה יכול, אגב, לקרות גם במשקפי שמש, או בחלון רגיל. זה יקרה כשאתם נמצאים בצד המואר ולא רואים דרכו דבר.

בצורה כזו מה שרואים משני הצדדים הוא זהה - מעט מאד ממה שקורה בחדר החשוך שמוסתר לחלוטין על-ידי התמונה החזקה של המתרחש בחדר החקירות המואר.


הנה המראה החד-כיוונית בקולנוע:

https://youtu.be/fkHlhiG0h70


כך פועלות מראות חד-כיווניות:

https://youtu.be/4kKL32opewI


הסבר נוסף:

https://youtu.be/XKuF1eT1Cqc


ובמשטרה משתמשים במראות חד-כיווניות כדי לאפשר זיהוי של חשודים מבלי שהם עצמם יראו מי מעיד נגדם (עברית):

https://youtu.be/Ofh_yBc5fdY?t=8m55s&end=9m29s

מַעֲלִית מותקנת בבניינים גבוהים והיא שמאפשרת לבני אדם לחיות ולעבוד בגורדי שלקים שכאלה. בעזרת משקלות כבדות, כבלים ארוכים וגלגלת, מעלה המעלית משקל רב מלמטה למעלה ואז מורידה - הכל בצורה אנכית (מלמעלה למטה).

המעליות מורכבות מתא שעולה ויורד בחלל סגור הנקרא פּיר. בראש הפיר יש מנוע גדול המעלה את המעלית למעלה.

ללא המצאת המעלית לא יכולנו לבנות גורדי שחקים, בנייני עסקים ובנייני מגורים גבוהים.


הנה סרטון שמסביר כיצד עובדת המעלית:

http://youtu.be/CeOklEyUw0I


שרטוט ואנימציה שמראה זאת:

http://youtu.be/17qjUcR7-fI


יש גם מעליות חוץ העולות ויורדות על פסים:

http://youtu.be/p1smaO0xkRw


בחיוך - ברקוני מגלה את המעלית (עברית):

https://youtu.be/wBH9QXZX62U


וסרטון תיעודי על הקידמה שהביאה המעלית:

https://youtu.be/a_4hVIWaa_8?long=yes

הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.

כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.

אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?

ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.

דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.

עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.

מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.

כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.

משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.


כך פועל הסבון ושומר על ההיגיינה טובה כל כך (עברית):

https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ


הסבר משעשע על פעולת הסבון והאל-סבון (עברית):

https://youtu.be/gC7CVohAqhg


הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:

https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg


למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:

https://youtu.be/O5ZblEY457o


והרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:

https://youtu.be/XntinCBEC9U

מדפסות תלת-מימד החדישות משתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס חפצים, דגמים ומכשירים שונים. הן פועלות בצורה דומה למדפסות רגילות אבל פועלות במרחב בו יש 3 ממדים ולא שניים, כמו במדפסות נייר.

עיצוב והדפסת הדגמים התלת-ממדיים מתחיל מהמחשב ומתוכנת תיב"ם - תוכנה המשמשות לתכנון בעזרת מחשב ועיצוב מוצרים. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.

הדפסת תלת-הממד עצמה מורכבת משני מרכיבים. הראשון הוא המדפסת, שעיקרה זרוע ניידת שמובילה את החומר "המודפס" לכל נקודה במרחב התלת-ממדי ויוצקת אותו בשכבות. השני הוא החומר המודפס עצמו, חומר שצריך להיות יציב מספיק, כך שלא יאבד את הצורה שקיבל בתהליך ההדפסה. הדפסת החומר נעשית שכבה אחרי שכבה, עד שמתקבל המוצר הסופי, בדיוק כפי שתוכנן בתוכנת המחשב.

בעבר "הדפיסו" מדפסות תלת-ממד בעזרת חומרים פולימריים מסוגים שונים. אך כיום הולכות מדפסות השלושה-מימדים ומשתכללות וגדל גם מגוון החומרים המשמשים להדפסה כזו. בין החומרים שניתן להדפיס בעזרתם נמצאים כיום גם גומי, בטון ומרכיבי מזון. כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים כמו תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי ומתכת.


הנה העולם המטורף של מדפסות התלת ממד (עברית):

https://youtu.be/ImmfJjoHAWg?t=32s


כך הדפסת תלת-הממד פועלת:

http://youtu.be/E2xFBMO7thE


עוד שיא שנשבר - הדפסה פורצת דרך של לב בתלת ממד (עברית):

https://youtu.be/FfsucfAa9WU


וחנות מלאה במדפסות תלת-ממד (עברית):

https://youtu.be/lZyRB8K7les

המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.

קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.

כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.


כך פועל המקרופון:

http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s