יפן (Japan),או יפאן, היא מדינת איים שנמצאת בחופים המזרחיים של יבשת אסיה ולכן נהוג לומר שהשמש באה ממנה בבוקר. הכינוי "ארץ השמש העולה" ניתן ליפאן מכיוון שפירוש שמה ביפאנית הוא "מקור השמש". מבטאים זאת ניהוֹן, או כמו שהגו זאת בעבר ניפּוֹן. "ארץ השמש העולה" היה תרגום חופשי של שם המדינה והוא דבק בה מאז.

יפאן היא מדינה מתקדמת ובעלת תעשיית הייטק מתקדמת. בשנות ה-60 התפתחה בה תעשייה חזקה ביותר שהתבססה על טכנולוגיה מתקדמת והיא הפכה לאחת המדינות העשירות והחזקות במזרח אסיה ובעולם כולו. בשנים האחרונות היא סובלת מקשיים מסוימים בכלכלה אך יפאן יצאה בעבר ממשברים קשים הרבה יותר.


הנה יפאן בשמש העולה:

https://youtu.be/jzaLPZDhmss


עם השילוב המדהים שבין ישן לחדש:

https://youtu.be/WLIv7HnZ_fE


מראות מדהימים ומרהיבים מיפאן:

https://youtu.be/XCy3238DCMg


הרצאת וידאו על יפן (עברית):

https://youtu.be/STlyLey_qbE


מצגת וידאו של ארץ השמש העולה:

https://youtu.be/lQCB7jPO7So


עוד אחת:

https://youtu.be/JIwudYyfZRE


וההיסטוריה של יפאן בקצרה:

https://youtu.be/Mh5LY4Mz15o?long=yes

באזורים שונים ביפאן הירבו, מאז המאה ה-17 ובמשך מאות שנים, לבנות בתים עשויים נייר. את בתי הנייר בונים היפאנים ללא יסודות. הדבר היחיד שמייצב אותם הוא קיר עשוי במבוק, שאליו מחוברים קירות הנייר, הנקראים "שוג'י".

הסיבה לבניית בתים עשויים מנייר היא שברבים מהאיים של יפאן מצויים הרי געש פעילים והללו גורמים לרעידות אדמה שמסכנות את חיי התושבים.

את גגות בתי הנייר בונים בשיפוע, כדי שהגשם יגלוש למטה ולא יפגע בקירות הבמבוק והנייר. את הנייר שבו משתמשים לקירות הבית מצפים בשרף של עצים, כדי לחזקו ולהעניק לו עמידות בפני מים.


הנה הסבר על הבתים המסורתיים העשויים נייר ביפן:

http://youtu.be/WVbbCGne7Nc


ועוד בתי נייר יפאניים:

http://youtu.be/ZH1pMalU0A0

במחוז אסאגו שבצפון יפאן ניצב על הר אחד המבצרים המרשימים בעולם. מבצר טקדה (Takeda Castle) שביפאן הוא כה גבוה שפעמים רבות הוא מוקף בעננים ומציע מראה מעורר השתאות.

מבצר טקדה נראה כאילו הוא שט על גבי העננים. תיירים רבים נוהרים לראות את מה שמכונה לעיתים "מאצ'ו פיצ'ו של יפאן", במיוחד לאחר שהופיע בסרט יפאני מצליח.


הנה מבצר טקדה מהאוויר:

http://youtu.be/Z9lZM1Jr6rE


מעוף מעמיק יותר:

http://youtu.be/UXGpEkn39XU


ותצפית על המבצר מרחוק:

http://youtu.be/IsjcQBPe38k

יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.

כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.

את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.

את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.

גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.

עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.


כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:

https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I


בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:

https://youtu.be/oer9neSIAec


והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:

https://youtu.be/UF-Zag5jorE

טקס התה ביפן (Tea) הוא אחד הטקסים המוקפדים בעולם המוקדשים לדבר מאכל או משקה כלשהו.

תולדות טקס התה ביפן מתחילים במאה השישית לספירה, כשנזירים בודהיסטים מביאים את התה מסין ליפן. היפנים מתלהבים מהמשקה המצוין הזה ועם השנים הם מפתחים סביבו תודעות הגשה ואסתטיקה נדירות ומוקפדות במיוחד.

עם הזמן מעלים היפנים את ההכנה וההגשה של התה לכדי טקס של ממש. גם מקיימים טקס מרשים, עם חוקים מוגדרים ואף נוקשים ואסתטיקה אמנותית וגבוהה במיוחד.

במאה ה-13 הופכת שתיית התה ביפן גם לאירוע חברתי ומשמעותי. האסתטיקה נשארת והיפנים מתרגלים לארח ולהתארח לתה.

במאה ה-15 מתחיל להתגבש סביב התה טקס של ממש. כללי הטקס המיוחדים שבו הם מתחילים להיות מוגדרים ומדויקים יותר והיפנים מוסיפים גם פעילויות אמנותיות.

כך הופך לראשונה לטקס עניין שתיית התה, שהיה עד אז בילוי חברתי שליו, המלווה בשתיית תה איכותי, תוך שהמארחים מתפארים בכלי ההגשה וההכנה היוקרתיים שקנו מסין.

במאה הבאה, הופך סן-נו-ריקיו את טקס התה לאמנות שיש בה כללים מוגדרים ומחייבים. מאז מקפידים היפנים המסורתיים על כללי הטקס ולא סוטים מהם ולא במעט.

המדהים הוא שגם כיום, במאה ה-21 ועם כל השינויים החברתיים, המודרניזציה והשפעת העולם החדש והעולם בכלל על יפן, הטקס וחוקיו עדיין ממשיכים.

ביפן קיימים ופועלים גם כיום שלושה בתי ספר לתה. הם אמנם נוסדו לפני יותר מ-300 שנה, אבל הם ממשיכים בהוראה והנחלה לצעירים של האמנות המסורתית של שתיית התה, הטקס שמסביבה ונימוסי האירוח היפנים.


הנה טקס התה המסורתי של יפאן:

https://youtu.be/l0qsGLtwl-4


טקס התה של יפאן כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:

https://youtu.be/faPDLeyVOg8


וטקס התה מתוך סרט:

https://youtu.be/D5zvVqXvfO4

סושי (Sushi) הוא המאכל היפאני הפופולרי ביותר בעולם. השפים היפאניים והטבחים מכינים סושי מצוין כבר מאות שנים, אך בעשרים השנים האחרונות המאכל הזה שטף את העולם המערבי.

יש כמה סיבות לפופולאריות של הסושי וביניהן היותו אוכל בריא ולא שומני, מרוכז ולכן משביע יחסית לגודלו, קל יחסית להכנה, היותו מזון קל ולא מכביד על הגוף, הגשתו יפה מאד, הוא נמכר במחיר סביר ועוד.

הסושי הצליח כיוון שהוא המאכל המתאים ביותר לכל מה שאופנתי ונכון בעולם המערבי המודרני. הוא מינימליסטי משהו ויש לו גם את האקזוטיות של תרבות רחוקה ומרתקת, עם טעמים מיוחדים ולא מוכרים.

גם האורז של הסושי, על אף שבבסיסו הוא מוצר מוכר לכולנו, הוא מיוחד. זהו אורז עגלגל, קצר ודביק, שבלועזית מכנים אותו "סטיקי רייס". כי בזכות היותו דביק הוא שומר על צורתו ולא מתפרק אחרי הבישול, מה שמאפשר לסושי להיראות טוב גם באכילה במקלות אכילה סיניים - הצ'ופסטיקס.

גם לאוהבי טופו וצמחונים, יש סושי מתאים. אינאריסושי מורכב מחתיכות טופו שטוגנו והושרו בחומץ אורז. לאחר מכן מבשלים אותן ברוטב סויה וסוכר.


הנה סיפורו של הסושי:

https://youtu.be/HSxzqCrxQDM


כך מכינים סושי ולא סתם סושי אלא מלך היופי:

https://youtu.be/4wRBtGelDgg


הסושי בגלילאו ומדריך לילדים להכנתו (עברית):

https://youtu.be/m_Pc5_HK6xk?t=1m06s&end=10m35s


מצגת וידאו על המאכל המוצלח והאהוב הזה (עברית):

https://youtu.be/RpiTYwNxD2A


הכנת סושי מקצועי (עברית):

http://youtu.be/0p5bSi2Bjfo


איך הפך הסושי כל כך פופולרי בעולם?

https://youtu.be/MvZuDXaZCVs?long=yes


ומדריך מלא להכנת כל סוגי הסושי:

https://youtu.be/ZzLPUoetSHw?long=yes

הטייסים המתאבדים של הקַמִיקַזֶה (Kamikaze) הם אחד הדברים הקשים שהולידה המלחמה הגדולה מכולן. זה קרה לקראת תום המלחמה, בשנת 1944. צעירים יפאניים, חלקם נערים בני 16, גויסו בהמוניהם לצבא ההולך ומפסיד במלחמה באמריקה. הצעירים הללו נדרשו לצבא יפאן כדי להפוך לבשר התותחים של המלחמה נגד בנות הברית. לצבא היפאני כבר לא היו שום מחסומים או עכבות והוא שלח אנשים צעירים וללא הכשרה של ממש, בדרך אל מוות יזום ומכוון ואל מה שהגנרלים היפאניים הציגו להם כתהילה וככבוד.

הגנרלים של יפאן שלחו את הצעירים הללו על מטוסי קרב, אך לא במטרה להילחם, אלא בכוונה למות. לאחר שיטילו על המשחתות, האוניות ונושאות המטוסים האמריקניות פצצות של 250 קילוגרם, הם נדרשו לכוון את מטוסיהם אל הספינות, ממש לאמצע הספינה, ולהתרסק עליהן, כדי להטביען. מעל 2,800 תקיפות קימקזה התבצעו במלחמה כולה.

בצבא האמריקאי הבינו שהחוקים השתנו בבת אחת. עשרות משחתות ואניות אמריקניות טבעו בשל המתקפות הללו. נושאות מטוסים נפגעו שוב ושוב וגם אם לא טבעו, הן יצאו לא פעם משימוש לתקופות שונות, עד שהושלמו התיקונים. זו הייתה, כמו שתיארו את זה אז בצי, "מלחמה בין גברים הנחושים למות ובין גברים הנלחמים כדי לחיות".

האמת כמובן מעט שונה. לא כל טייסי הקמיקזה יצאו מרצונם למבצע האחרון שלהם. רבים בהם חששו וביקשו לוותר. הם לא תמיד ידעו שהמטוסים שלהם נבנו במיוחד למשימות התאבדות כאלה. הם לא צויידו בכני נחיתה ובנשק לקרב אוויר והיו בנויים בעיקר כדי להגיע אל היעד. ליתר בטחון גם תודלקו המטוסים בדלק שיספיק רק כדי להגיע אל היעד ולא כדי לחזור הביתה. כך, ידעו המפקדים, ייאלצו הטייסים לבצע את המשימה ולמות, במקום להתרסק ללא דלק וללא כבוד...


הנה סיפורם של טייסי הקמיקזה:

https://youtu.be/PsI79eO23K0


פגיעה באחת הספינות הגדולות של הצי האמריקאי:

http://youtu.be/hziFBOx4yqc



כך בקורס טיס הפכו היפנים את הטייסים שלהם לטייסי קרב מעולים (עברית):

https://youtu.be/NRvd9YQkquo


ההשראה שלקחו הנאצים מהקמיקזי היפאנים (עברית):

https://youtu.be/pYKAwsrU9Mg


והיורש שלהם הוא בכלל כלי טייס לא מאויש (עברית):

https://youtu.be/hwxwnth1iuM


וסרט תיעודי על טייסי הקאמיקזה המתאבדים של יפאן:

https://youtu.be/VNeu_DgJG6Y?long=yes?t=10s

זן בודהיזם (Zen Buddhism) היא מסורת רוחנית שמקורה במזרח הרחוק ומטרתה ליצור נקודת מבט נכונה באמצעות מדיטציה ותרגול מדיטטיבי ולא מלימוד אינטלקטואלי.

הזן מבוסס על תורה בודהיסטית שנולדה בעיקר בסין וביפן וכמו תורות אחרות המזרח הרחוק היא בין דת לפילוסופיה או דרך חיים.

הזן מעמיד במרכז את המדיטציה, שעיסוק יומיומי בה מבטיח להוביל את המתרגל להארה ולגילוי האמת. תרגול המדיטציה הוא העיקר בזן ולא הלימוד השכלתני, האינטלקטואלי, זה שבמרבית התורות, האמונות והדתות בעולם הוא המרכזי בפולחן.

המילה זן מכוונת ל"כאן ועכשיו". לפי הזן הכל בחיינו הוא בר שינוי, לא נח לרגע ומשתנה ללא הרף. השינוי את הדבר הקבוע היחידי בעולם. הזן ממקד בהווה, כי העבר מאחורינו והעתיד שעליו אנו חושבים אינו ידוע.

לפי הזן, רק חיפוש של הבודהה בתוכנו, בנפש האדם ובטבעו האמיתי - הוא שיביא אותנו להארה. לא מילים, השכלה או לימודים יביאו אדם להארה. קשה לגלותה על אף שהיא זמינה ונגישה לכל אדם ובכל מקום.

במאה ה-18 הטעים הצייר ונזיר הזן האקואין במשפט "מבלי שיודעים כמה קרובה היא האמת, אנו מחפשים אותה במרחקים. הדבר דומה לאדם הגווע בצמא ומבקש מים, כשהוא בתוך אגם מלא בהם".

גם אם ישנם נזירי זן ששתיית אלכוהול ונישואין אינם זרים להם, משמעת קפדנית, התנזרות, עבודת כפיים והסתפקות בשינה קצרה, כל אלה הם חלק מאורח חייהם של מרבית נזירי הזן. בכדי להגיע אל ההארה הם מקדישים שעות ארוכות של מדיטציה בכל יום.

היסטורית, זן הוא שמו היפאני של ענף של הבודהיזם הנקרא מהיינה. בעבר הוא הונהג בסין ונקרא צ'אן. ממנה הוא התפשט אל ארצות קרובות כמו יפאן, וייטנאם וקוריאה.

במחצית השנייה של המאה ה-20 התפשטה תורת הזן גם אל העולם המערבי וברבות ממדינות העולם יש מרכזי זן ואנשים המקפידים על מדיטציה יומיומית.

השפעת הזן על התרבות בארצות שבהן הוא נהוג היא עצומה. בארצות שבהן הוא נפוץ השפיע הזן מאוד על האסתטיקה והאמנות. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בתחומים כמו אדריכלות, גינון, שירה, קליגרפיה, פיסול ותיאטרון.


הנה תורת הזן:

https://youtu.be/XK_4Z5DZcNM


מדריך זן מסביר את העניין (עברית):

https://youtu.be/Y5EyALX9O6A


הסבר נוסף על זן ומדיטציה:

https://youtu.be/dmc9yG_2Dqg


יום בחיי נזיר בודהיסטי:

https://youtu.be/6pllQ_-ZxEA


והרצאה על תרבות הבודהיזם וההינדואיזם (עברית):

https://youtu.be/6lRANyDCPrQ?long=yes

אוֹרִיגאמִי (Origami) היא אמנות קיפול נייר לצורות שונות, שנולדה ביפן. כמו המצאות יפניות אחרות, התפשטה גם היא לעולם כולו. זה קרה בסוף המאה ה-19, עם פתיחת גבולותיה של יפן למערב.

קיפולי נייר בסגנון האוריגמי משלבים גאומטריה ומתמטיקה. זוהי אמנות מדויקת מאד, המחייבת ריכוז ודיוק. במהלך הדורות היא הפכה משעשוע לאמנות של ממש ולטכניקה של פיסול מורכב וחכם ביותר מנייר.

השם "אוריגמי" מקורו בצירוף של המילים היפניות קיפול ("אוֹרִי") ופיסת נייר ("קַאמִי"). שם זה נולד ב-1880, זמן בו התגבשה האמנות הזו בצורתה הנוכחית, אם כי האמנות הזו התפתחה זמן רב לפני כן.

בעבר שימש האוריגמי מרכיב מרכזי בדת השינטו היפנית. היפנים השתמשו בו אפילו לבנייה של קירות פנימיים בתוך בתיהם עשויי הנייר. רבים יופתעו לגלות שהאמנות הזו היא בעלת משמעות תרבותית עמוקה גם בתרבות הסינית.

כיום האוריגמי פופולרי במקומות רבים בעולם ונחשב חלק מתרבות הפנאי במקומות רבים. זה הביא לגדילה עצומה במספר העוסקים באמנות הזו ותרם להתפתחותה ולשכלול רב בשיטות הקיפול של האוריגמי.

בזכות השילוב הייחודי של יצירתיות, דיוק וטכניקה, משמש כיום האוריגמי, בלא מעט מוסדות חינוכיים וטיפוליים, גם ככלי עזר להוראה ולריפוי בעיסוק.

חוקרים מתעניינים כיום גם בצדדים המדעיים, הטכנולוגיים והמתמטיים של האוריגמי. לימוד והבנה מעמיקים של המורכבות הרבה שמאפשרים קיפולי הנייר, תורמים כיום לניצולם בהמצאות, חידושים ופיתוחים טכנולוגיים וננו-טכנולוגיים שונים.

לימדו לקפל ניירות לצורות אוריגמי שונות - בתגית "קיפולי נייר".



הנה הסבר לילדים על אמנות האוריגמי:

https://youtu.be/zgvBUw-uCtM


על האוריגמי ביפן:

https://youtu.be/q1F1q9kK2n0


בלימוד של צורות קיפול ויתרונותיהן תרמה אמנות האוריגמי ליישומים טכנולוגיים מדהימים:

https://youtu.be/DJ4hDppP_SQ


כך תקפלו את צורת העגור (Crane) הפופולרית והנפוצה ביותר:

https://youtu.be/-elhDbZ6sds


תולדות האוריגמי:

https://youtu.be/Ii6Qb78nEj0


עבודות שנעשו באוריגמי:

https://youtu.be/G46_xGWiJ_A


והרצאת טד על הקסם והמתמטיקה שבאוריגמי (מתורגם):

https://youtu.be/NYKcOFQCeno?long=yes

הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי, אי-שם בתחילת המאה ה-19. רואים בו גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע 3 סירות קטנות. ברקע רואים את הר פוג'י, שגם הוא נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו.

הגל הגדול שלו היה הדפס ראשון בסדרה של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.

איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.

בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם החדש שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ".


משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת.
מיצאו איפה הוא מופיע.


הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:

https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ


יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:

https://youtu.be/sZMsmv7PrVc


וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:

https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s

השינטו היא דתם של חלק גדול מהיפאנים, לצד הבודהיזם שבו מאמינים השאר. מאמיני בדת השינטו מאמינים שבעולם הטבע שוכנות הרוחות הטובות.

רוחות אלה נמצאות בהרים, יערות, נחלים ובבעלי חיים שונים.

מקדשי השינטו בנויים ברובם ביערות ובמקומות מבודדים ושקטים. זאת בניגוד למקדשי הבודהיסטים הגדולים, שבנויים בערים.



הנה סרטון על דת השינטו:

https://youtu.be/LoQqxdAbRS0


דת השינטו ותפקידה ביפאן, אל מול הדת המאמינה בבודהה:

http://youtu.be/mWRSjieo0CY?t=46s


וביקור במקדש שינטו:

http://youtu.be/B0DXSwbgkm4?t=8s

צונאמי (Tsunami), ביפאנית: נחשול רעש, הם גלי ים ענקיים שמתפרצים אל החוף בעוצמה אדירה ויכולים לגרום לנזק אדיר ולהצפות של שטחים נרחבים.

הסיבות להיווצרות הצונאמי הן בדרך כלל רעידת אדמה בלב האוקיינוס, שגורמת לגלים חזקים מאוד, או מפולת תת-מימית של הר שנמצא מתחת למים.

מרגע שהם נוצרים יכולים גלי צונאמי לנוע במהירות מדהימה של כמעט 1000 קילומטרים לשעה!


איך הצונאמי נוצר? (מתורגם)

http://youtu.be/Wx9vPv-T51I


אנימציה של צונאמי:

https://youtu.be/KB-TO5kq5Aw


מהי סערת הצונאמי:

http://youtu.be/tAlwAvdxQbI


הצפה שגרם צונאמי ביפאן:

http://youtu.be/hTeQt3KmpNA?t=3s


צונאמי יכול להתרחש גם על ידי קרח או קרחון המתפשט אל החוף:

https://youtu.be/16CmziCsDPo


כאן באגם ארי (Lake Erie):

https://youtu.be/Vmqgel1QK2k


וסרטון תיעודי על הצונאמי:

https://youtu.be/7oaGUg7ik_c?long=yes

טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.

המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.

מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.

הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.

כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.

עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.

חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.


הנה דוגמה לחוויה:

https://youtu.be/iO20QEw1XDc


מדריך למכונת פצ'ינקו:

https://youtu.be/D5hm8cG_bts


רגע באולם הפצ'ינקו בטוקיו:

https://youtu.be/iADzWQj4Qz0


ופרק מרתק על משחקי מחשב בסדרה חינוכית, שמתחיל באולם הפצ'ינקו היפני (עברית):

https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes

כנסיית האור היא מבנה תפילה נוצרי שתכנן האדריכל היפאני טָדָאוֹ אַנְדוֹ בעירו אוסקה. הכנסיה מוארת באור השמש בלבד. בקיר הכנסייה תכנן אנדו צלב מחורץ המאפשר לקרני השמש לעבור דרכו ולהאיר באור מסתורי וקסום את המתחם המקודש.

טדאו אנדו, שאוהב בטון חשוף ומתכנן כך את רוב המבנים שהוא יוצר, מתכנן מבנים מינימליסטיים שלרוב השמש משחקת בהם תפקיד מרכזי, גם בתאורה וגם בעיצוב האווירה.


הנה תכנון כנסיית האור שבאוסקה:

http://youtu.be/Y22LxAnHlWk


האווירה המיוחדת בכנסיית האור של טדאו אנדו:

http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s


ומשחקי האור על הצינורות העוגב ועל הקירות החשופים מבטון:

http://youtu.be/OpbAX75e3Ak

זה היה קרב אימתני שבו הכל עמד להשתנות במערכה על השליטה באוקיינוס השקט. בו למד העולם על עוצמת, אך גם על פגיעותן של נושאות המטוסים, נשק חדש ומהפכני שלא היה מוכר לפני כן.

קרב מידוויי (The Battle of Midway) היה אחד הקרבות החשובים וללא ספק הקרב הימי המכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, המערכה בין יפן הקיסרית לבין ארצות הברית של אמריקה.

היפנים המשיכו בו בתכניתם להשתלט על אמריקה ולשלוט בשני צידיו של האוקיינוס השקט. האמריקאים רצו לנקום את מתקפת ההפתעה האכזרית שביצעו המטוסים היפנים בנמל שלהם בפרל הרבור שבהוואיי ולנצח את יפן האימפריאליסטית.

אלה היו כוחות ענק של שתי אימפריות עוצמתיות. הראשונה בהן לא הובסה כבר 350 שנה ותכננה מסע כיבושים עוצמתי. השנייה הופתעה ונקלעה למלחמת עולם שלא תכננה להיות מעורבת בה.

היה זה קרב מידוויי שעתיד לשנות את יחסי הכוחות, תמונת המלחמה אחריו ובעיקר - את המורל של שני הצדדים.

בשעת בוקר תקפה יפן הקיסרית את מידוויי בכוח הימי הגדול ביותר בהיסטוריה. על האי מידוויי פשטו 200 ספינות מלחמה, 8 נושאות מטוסים ענקיות ו-800 מטוסי קרב יפניים. רוב המטוסים הללו הם מטוסי זירו חדישים, עם טייסים יפנים מאומנים ולהוטים לקרב.

מתקפה של המוני מטוסים יפניים שפשטו על המידוויי בבוקר עברה בהצלחה מבחינתם. מה שיפן לא יודעת הוא שצופן שלהם פוענח בחלקו והמודיעין האמריקאי ידע על התכנית מראש. הם לא ידעו שהאמריקאים טמנו להם מלכודת.

כשהגיעו נושאות המטוסים שלהם לסביבה הן הותקפו במטוסי טורפדו קטנים, שמטוסי הזירו היפניים חיסלו די מהר. אבל אז נכנסו מטוסי הדונטלס החדישים של האמריקאים והטביעו בתוך זמן קצר 4 נושאות מטוסים, על מאות המטוסים שבהן.

בקרב הקצר הזה התהפכה על היפנים המכה המכרעת שתכננו על אמריקה. יפן הקיסרית איבדה בו לא רק את נושאות המטוסים שלה. מרבית הכוח האווירי היפני ומיטב הטייסים של יפן אבדו. אחרי המידוויי היפנים לא ינצחו שוב בקרבות ויתמקדו במגננה מתמשכת. מכאן ואילך הם יתחילו בנסיגות, תבוסות ואבדן שטחים, עד להפסד הסופי במלחמה כולה.


הנה סיפורו של קרב מידוויי (עברית):

https://youtu.be/_dML-P7cPxA


המתקפה האווירית על נושאות המטוסים (עברית):

https://youtu.be/nX2vTiTgwa8


קדימון לסרט על קרב המידוויי (מתורגם):

https://youtu.be/IVhK1CjZlO4


וסרט תיעודי על הניצחון האמריקאי בקרב המידוויי:

https://youtu.be/wyFZ3cJRrcg?long=yes

סובהש צ'נדרה בוס היה מנהיג הצבא הלאומי ההודי, במלחמה נגד הכובש הבריטי ששלט בהודו זמן רב. בשנת 1945 הוא מת מכוויות קשות בהתרסקות של מטוסו באי פורמוזה (טאיוון של היום), שהיה כבוש אז על ידי היפאנים.

רבים מתומכיו לא האמינו מעולם שהאיש שנשבע נאמנות להיטלר כנגד השליט הבריטי על הודו וניסה להצעיד את צבא הודו לעבר דלהי, אכן נספה בתאונה. במשך שנים רבות הם המשיכו להאמין שהוא נמק בכלא אי-שם.

זו נותרה אחת מהפרשיות הפוליטיות המוזרות ביותר בהיסטוריה, על מנהיג שנעלם ועמו ממשיך ומאמין בקיומו.


הנה סרטון שבו נראה סובהש צ'נדרה בוס מדבר אל עמו:

http://youtu.be/eOoru0GR3VY


וקטע מסרט שנעשה עליו:

http://youtu.be/ITowQWWIEjA

אנימה (Anime) היא אנימציה יפאנית שבשנים האחרונות ממש כובשת את העולם. לצד המנגה, הקומיקס היפאני הפופולארי של יפאן, האנימה היא מרכיב מרכזי בתרבות הפופולרית היפאנית ובפריצתה אל התרבות העולמית ובמיוחד לתרבות הפופולרית המערבית.

התכנים באנימה הם לא לילדים בלבד, אלא גם למבוגרים. לא פעם יש באנימה עיסוק בנושאים פילוסופיים ופסיכולוגיים שסדרות טלוויזיה לילדים לא מרבות להתעסק בהם.

גם העיצוב בסדרות האנימה הוא מיוחד ומרתק. הכי בולטות הן העיניים הגדולות של דמויות המאנגה, שמאפשרות לבטא את הרגשות של הדמויות בצורה מוחשית יותר. מעניין גם הריבוי של הדמויות בעלות המראה המערבי, כמו צבע שיער בהיר או אדום, או עיניים כחולות, גם כשהן אוריינטליות ויפאניות. גם המעברים החדים מהרציני אל המשעשע בולטים כאן מאד, שימוש בסמלים גרפיים לרגשות ותחושות ועוד.

המאנגה, ביפאנית "תמונה מגוחכת", התפתחה במקביל לקומיקס המערבי. אבל ביפאן יש לה מאפיינים שונים מאלו המערביים. אם זה במרכיבים הגרפיים, אם במבנה ואם באופן שבו טווים את העלילה בה.

אגב, מעניין לציין שבעוד היפנים משתמשים במילה "מאנגה" לציון כל סוג של קומיקס, מחוץ ליפאן משתמשים במילה לציון של הקומיקס היפאני בלבד.

גם תרבות הסובבת את תעשיית המאנגה היא שונה מזו המערבית.


למתחילי האנימה, סקירה יפה על אנימה לדורותיה (עברית):

https://youtu.be/tzrNZWyEEts


סקירה ויזואלית מהירה של תולדות התחום:

https://youtu.be/nrsIQBkWjUY


יש כבר סגנון חיים של אנימה ויש בני נוער רבים, כולל מחוץ ליפן, שחיים כך:

https://youtu.be/-5Hadn59o5Q


סקירה על תולדות ועולם האנימה (עברית):

https://youtu.be/LTFOjVynFdk?long=yes


וכך השתנה הסגנון והסטייל של האנימה במהלך השנים:

https://youtu.be/dwj2ahYnci4?long=yes

הקימונו הוא הלבוש המסורתי של היפנים והתלבושת הלאומית של יפן.

את הבגד המסורתי הזה, לרוב עשוי המשי, לובשים היפאנים בבית כשמגיעים אורחים. הקימונו הוא הלבוש הביתי שנועד גם כדי לצאת מהמתח והלחץ של היום יום.

הקימונו של נשים נשואות שונה מזה של נשים שטרם נישאו. האחרונות מתעטפות בקימונו שנקרא "פוריסודה", בגד לו יש שרוולים שמגיעים עד הרצפה ונועד במקור בעיקר לאירועים רשמיים ומיוחדים.

הנשואות שבעלן רכש להן קימונו, מקבלות אותו כרכישה חד פעמית ויקרה למדי. מרגע שהן לובשות קימונו, הן לא תלכנה יותר, כשהן עטויות בתכשיטים. אגב, יעניין אתכם לדעת שמתחת לקימונו הנשים הללו לובשות תחתונים אדומים, שלפי המסורת היפנית יש להן יכולת הגנה על האשה.

בעבר ייצגה המילה "קימונו" ביפן את כל סוגי הביגוד. אך כיום לובשות קימונו בעיקר נשים ממעמד גבוה וכמעט תמיד רק נשים, תופעה נשית יפנית שהשתלטה רק במאה ה-20.

בעבר גם גברים רבים נהגו ללבוש קימונו, כולל הלוחמים הסמוראים, שהקימונו היה הלבוש הרשמי שלהם ולא פעם הם גם לבשו קימונו מתחת לשריון הסמוראי שלהם.

אגב, גם כיום יש גברים מבוגרים שאולי יופיעו ביפן כשהם לבושים בקימונו. זה יקרה בעיקר בטקסי תה מסורתיים, בחתונות ובאירועים רשמיים דומים.

גם מתאבקי הסומו המקצועיים ילבשו כיום קימונו. זה יקרה לעתים, כחלק מדרישות התפקיד לביגוד יפני מסורתי שעליהם ללבוש בהופעתם הציבורית.

הקימונו עשוי משי או כותנה. הוא בעל צווארון גבוה, שרוולים רחבים וחגורה רחבה של בד סוגרת עליו. החגורה נקראת "אובי" והיא משמשת להידוק הקימונו מאחור.


הנה ריקוד בקימונו:

http://youtu.be/Lpk0opDGjR4


ומצגת וידאו על הקימונו ביפאן:

http://youtu.be/Uba06TZuixs

"שביל הפילוסופים" או "דרך הפילוסוף" (Philosopher's walk) שבעיר היפאנית קיוטו, הוא דרך פסטורלית ומרוצפת אבן באורך של 2 קילומטרים, המתפתלת דרך מקדשים שלווים. היא יוצאת מ"מקדש הכסף", או בשמו הבינלאומי "פביליון הכסף" ולאורכה עצי דובדבן רבים ותעלת מים. לבסוף היא מגיעה למתחם המקדשים ננזנשי, המוקף בגנים רחבים ונעימים.

את שמה קיבלה הדרך מהפילוסוף היפאני קיטארו נישידה. בחייו הוא נהג להלך לאורכה תוך כדי מדיטציה ומחשבות שלוות. המנהג האישי הזה של הפילוסוף המקומי, הפך לסמל ליפאנים רבים ולקבוצות תיירים מהעולם, הבאים להלך בין עצי הדובדבן ולחשוב על ענייניהם שלהם.


הנה שביל הפילוסופים של קיוטו:

https://youtu.be/VPKk-GvJHK4


הסבר על דרך הפילוסופים:

https://youtu.be/L6kvoYyVHj4


בואו נצעד על השביל ביחד:

https://youtu.be/iWLl3h8NMH0


ומצגת וידאו של שביל הפילוסוף:

https://youtu.be/DqD-53LTZY8

דגל יפאן הוא פשוט עיגול אדום על בד לבן. כמו הרבה דברים בתרבות היפנית, הוא הכי מינימליסטי שיש. תפסת מרובה - אתה לא יפני!

אז גם אנחנו בקיצור - העיגול האדום מסמל את השמש העולה בזריחה, מכיוון שיפאן מכונה "ארץ השמש העולה".


הנה דגל יפאן (עברית):

https://youtu.be/ZJMF6_y9XSg

חברת טושיבה מפתחת רובוטית הומנואידית (שנראית כמו בן אדם). תנועות הגוף והבעות הפנים שלה טבעיות מהרובוטים של פעם וזו הבטחה גדולה לרובוטיקת המשרתים.

סביר ששימושים כמו מלצרים, מטפלים ומשרתי קהל יוכלו להיות הצלחה גדולה בחברת העתיד ולשם מכוונות היצרניות היפאניות כמו טושיבה.


הנה הרובוטית מדברת עם קהל:

http://youtu.be/doF43M_3Jf8


והדגמה שלה בתערוכה:

http://youtu.be/A3k4NCJysGs?t=9s