» «
מדע
מה כל כך טוב במדע?



מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.

מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:

הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.

שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.

שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.

מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.

יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


מדענית מספרת איך זה להיות מדען:

https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY


דברים שעושה המדען:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


הנה מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:

https://youtu.be/JJOOowG7Cwo


וסרט ארוך על המדע ומהותו:

https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
מינימליזם
מהו מינימליזם?



מינימליזם (Minimalism) הוא סגנון מאופק, עם מעט מאד פריטים ומרכיבים. יצירה מינימליסטית מכילה לרוב מעט פריטים והיא סגפנית ומאופקת מאד בכמות המידע שהיא מעבירה. הסגנון המינימליסטי מצמצם את הדימוי החזותי, את כמות הצבעים והמאמץ ביצירה, לטובת תיאור מאופק של מושא היצירה.

אפשר להגדיר את המינימליזם כ"זרם-על" שהפך נפוץ ואומץ על ידי רבים בתחומי אומנות רבים - מהאמנות החזותית, דרך העיצוב, קולנוע, מוסיקה, אדריכלות, שירה ומחול.

אפשר להציג דוגמאות שונות למינימליזם באמנות, כגון עיצוב מינימליסטי למשל, שיכיל מעט פריטים בחלל, ציור מינימליסטי שמכיל מעט קווים, אדריכלות מינימיליסטית שבה לא יהיו קישוטים ועיטורים כבסגנונות קודמים, או יצירה מוסיקלית מינימליסטית שלרוב תאופיין בשינויים מעטים וקטנים לאורכה.


הנה המינימליזם:

https://youtu.be/XEi0Ib-nNGo


סרטון שמדגים אמנות מינימליסטית:

http://youtu.be/IjAN5x-wcCc


המחשה לאמן שמציג את הצמצום לצורה הבסיסית ביותר:

http://youtu.be/CbTL0G3WkGo


עיצוב פנים מינימליסטי:

https://youtu.be/qVR9fUm67DE


שיטה ליצירה מינימליסטית בעזרת מחשב:

http://youtu.be/r1DZXtLZhX4


בעיצוב המודרני נחשב המינימליזם לאבן יסוד, מאז סיסמת ה-Less is More של לודוויג מיס ון דר רוהה:

https://youtu.be/0jEj5cTJzZ0?long=yes
אמוג'י
מהי השפה שמתפתחת הכי מהר בהיסטוריה?



נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.

מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.

את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.

המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".


הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:

https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0


הנה כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:

https://youtu.be/Rc_KRZOdly8


והנה גברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:

https://youtu.be/repyKZKlAlo
ג'ף קונס
מיהו אמן הקיטש ג'ף קונס?



ג'ף קונס (Jeff Koons) הוא אולי אמן הקיטש המוכר בעולם וללא ספק אחד האמנים המודרניים המפורסמים בעולם. האמן, שהיה בעבר מנהל השקעות והחליט להיות אמן, מציג בעבודותיו תמיהות ואולי אף ביקורת על תרבות הצריכה והאסתטיקה שמקיפים אותנו. בעבודותיו הוא מצביע על ההרגל שלנו לקבל כמובן מאליו כל מיני דברים וחפצים שהאסתטיקה זועקת מהם, אבל אנחנו לא מבחינים בה.

מצד שני, קונס הוא אמן שיווק בלתי-נתפס שיודע לייצר עבודות שימשכו תשומת לב בינלאומית. הוא מצליח שוב ושוב לזכות בכותרות ענק בכל אמצעי התקשורת ושמו עולה שוב ושוב והפך אותו לאחד האמנים העשירים בתולדות האמנות.

יש שמבקרים את האמנות שלו ורואים בו משווק מצוין ולא דווקא אמן מוצלח, מישהו שהחליף מסחר במניות בתחום רווחי הרבה יותר - אמנות מודרנית ומכניסה במיוחד. אחרים רואים בו יוצר מוכשר ובעל תפיסה אמנותית פוסט-מודרנית מוצקה, שעומד לצד יוצרים גדולים כמו דמיאן הירסט, אנדי וורהול ואחרים.


הנה ג'ף קונס מציג את עצמו:

http://youtu.be/jJLneVEmgu8


הנה עבודותיו מוצגות במוזיאון בילבאו שבספרד:

http://youtu.be/FfHLluhVkkw


כך הוא עובד:

http://youtu.be/nNb4Z-yzzCo


עוד מעט על הקונצים של קונס:

http://youtu.be/oN_kxFmznhY


ומצגת וידאו של רבות מעבודותיו:

http://youtu.be/SXgi_CQQ8sI


סרט ארוך על האמן השנוי במחלוקת:

http://youtu.be/-W8t4Zs35io?long=yes


וסרט על התפתחותו כאמן:

https://youtu.be/-27B8gngS4g?long=yes

מודרניזם

שרפרף הפרפר
מה סיפורו של שרפרף הפרפר?



שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.

יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.

עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).

צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.


הנה שרפרף הפרפר:

http://youtu.be/U3B8r4m1i8U


מבט מקרוב:

http://youtu.be/h9xyA5_xwyU


כך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:

http://youtu.be/9caXYP_osqI
תרבות האינסטנט
מהי תרבות האינסטנט?



תרבות האינסטנט (Instant Culture) היא תרבות של "מיד" ו"עכשיו". בעידן המודרני אנו מצפים שהכל יהיה מיידי ושלא נחכה או נעבוד על דברים ועל השגה שלהם הרבה זמן.

זמן הוא כסף, אמרו לנו פעם... תרבות האינסטנט נולדה עוד הרבה לפני שהיא זכתה לשם. בעולם של נס קפה, אינסטנט פודינג וארוחות מוכנות, שמוסיפים להן מים רותחים, החל האדם להתמכר לכאן ועכשיו. הדואר החל להיזנח בשנות ה-90 לטובת המייל ואחר-כך הגיעו המסרונים ואז המסרים המיידיים ואחר כל ווטסאפ ואין כבר משהו שהוא לא ממש מיד ולא נשלח ל-30 איש לפחות...

הנגישות המיידית לכל דבר שצריך. הכביש מהיר, המזון מהיר והכל בשאיפה לכאן ועכשיו. גוגל מספק מידע בשניות, הנגישות למוסיקה שנותן אתר יוטיוב היא אינסופית, כך גם הידע שנותנת ויקיפדיה בשניות והגישה המהירה לחברים שלנו, שנותנות הרשתות החברתיות פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם - הכל כאן ועכשיו ומיד. גם תרבות הריאליטי מאפשרת לרוצים להתפרסם לעשות זאת בלי המתנה להבשלה איטית ונכונה. גם הטלוויזיה המפוצצת ביותר ערוצים ממה שאדם צריך. בכל רגע אפשר לראות סרט לפי טעמך באיזה שהוא ערוץ, או בהולו, נטפליקס או סתם להוריד מהטורנט. היכרויות? - מיד. חיפוש עבודה? - עכשיו. אונליין. ספרים אלקטרוניים יורדים מיד ולא צריך ללכת לחנות הספרים רק כדי לגלות שהיא סגורה או שהספר שרצית לא נמצא ברשת כבר 20 שנה. תוכנות כבר לא קונים אלא מורידים ויש כאלה שאפילו תארים אקדמיים מקבלים וקונים מיד. בלי ללמוד, להיבחן או לחקור...

הכל מיד ורצוי אתמול. הכתיבה והגרפומניה מתערבבים בקדחת של עכשיו ומיד. פוסטים מחליפים מאמרים, בלוגרים במקום עיתונאים וטוקבקים במקום "מכתבים למערכת", שמחכים שבועות עד שיתפרסמו. לאף אחד אין סבלנות. כוכבים נוצרים באינטרנט ולא זקוקים לאולפנים או חברות תקליטים. מספיק כישרון, תוכנה וכלי נגינה ואתה בעניין. שירים עולים לרשת מהאולפן הביתי שבחדר השינה ואלבומים הרי כבר כמעט ולא יוצאים. מוכרים וקונים קבצים ברשת. דיסקים? - מי זוכר... הם כבר מתגלגלים בקברם, ביחד עם הקלטות, התקליטים ונגני ה-mp3 שנזרקו לטובת שירותי סטרימינג שנותנים לך בשנייה יותר ממה שפעם נתן ארכיון של תחנת שידור.

ואמנות? - כולם צלמים כי הסלולארי שלהם הוא מצלמה והפילטרים מאפשרים ללקק את האצבעות מבלי להתלכלך. התמונות נשמרות מיד אז לא צריך להתלבט ומצלמים הכל והמון. אין פיתוח אז שומרים הכל על הכונן או בענן והכל אינסטנט ומיד. ציירים כבר לא יוצאים למקומות אלא מציירים תמונות מגוגל תמונות או מפליקר. פסלים עדיין עובדים קשה, אבל עכשיו יש "רדי מייד" והוא מהיר, כמו שאנו אוהבים, עם חומרים מוכנים והרבה יותר קצביים להכנה. כולנו דאדא בתרבות האינסטנט, מהפכנים כמוהם - אבל נגד האיטיות, ההבשלה, העומק, התהליך וכל מה שלוקח קצת יותר זמן משנייה...


הנה הסבר של תרבות האינסטנט בעברית:

https://youtu.be/NZz4GB7IhhM?t=10m19s&end=15m9s
הנרי מור
במה התפרסם הפסל הנרי מור?



האמן הנרי מור עסק בתחומי אמנות שונים אך עיקר פרסומו הוא בפסלים המופשטים שיצר, שבהם הציג בצורה חדשנית את הגוף האנושי.

סדרה חשובה מפסליו היא סדרת פסלי "דמות מסובה". ברבים מהפסלים שלו יש מוטיבים של אם וילד או משפחה. אלה הפכו בולטים בעבודותיו לאחר הולדת בתו של מור.

פסליו של הנרי מור נעשו בדרך כלל מעץ, ברונזה או שיש.


הנה סרט על הפסל הדגול הנרי מור:

https://youtu.be/2Mpa-0btytY


כמה מעבודותיו של הנרי מור:

http://youtu.be/Gl2bWJHBAfc


והנה פסלים מהעבודות המאוחרות שלו:

http://youtu.be/7h64m0bf7eI
מרסל דושאן
מי היה המהפכן האמנותי מרסל דושאן?



מרסל דושאן (Marcel Duchamp) היה אולי גדול המהפכנים של האמנות המודרנית. גם במאה ה-20 על שלל המהפכות ושבירות המסגרת שלה, הוא מתנשא מעל כולם בחדשנות ובמקוריות המחשבה והאמנות שלו. לא פעם נדמה שאפילו לעצמו הוא לא הירשה להתרגל לקו מחשבה "רגיל". הוא אמר פעם ש"אני סותר את עצמי בכוונה, כדי לא להיגרר אחרי טעמי שלי". ואכן, רבים רואים בו את הממציא המתמיד של עולם האמנות המודרנית.

האמן הצרפתי-אמריקני מרסל דושאן מתנועת הסוריאליזם והדאדא הפך לאחד מחשובי האמנים במאה ה-20 והמורד באמנות, אולי הכי מורד מבין אמני המאה המרדנית ביותר... בין השאר הוא פיתח את מושג ה"רדי מייד", שמתאר אמנות שנוצרת משימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים.

יצירת ה'רדי מייד' הידועה במיוחד של דושאן היא "מזרקה" (Fountain), שיצר ב-1917. היצירה היא בעצם משתנה ציבורית שקנה האמן והחליט להציג אותה במוזיאון כיצירת אמנות. הוא טען שההחלטה להפוך את המשתנה ליצירה עם שם משלה, היא ההחלטה האמנותית ולכן זו יצירת אמנות. אגב, הוא חתם על היצירה בכינוי R.Mutt.

ככל שהדבר נראה מופרך לאמנים ולחובבי האמנות של התקופה, ה"מזרקה" הייתה ליצירה מהפכנית ופורצת דרך, שבעקבותיה יצרו דושאן ואמנים רבים אחרים עבודות רבות בסגנון ה"רדי מייד". היא נבחרה בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים של האמנות, כיצירה המשפיעה ביותר על האמנות המודרנית.

בהמשך השפיע מושג ה"רדי מייד" על התפתחות אמנות הפופ-ארט (אנדי וורהול הוא נציגה המובהק) ושל האמנות המושגית (קונספטואלית).

אבל דושאן יצר יצירות מעניינות נוספות, ביניהן מונה ליזה עם שפם, שבה הוסיף שפם ליצירה המפורסמת בעולם, או "גלגל של אופניים", שבה הרכיב גלגל על שרפרף עץ פשוט.


הנה עבודותיו המפורסמות של דושאן בתערוכה מרוכזת:

https://youtu.be/7O9c-wjNW8E


מרסל דושאן ו"המזרקה" שלו:

https://youtu.be/zDPn6PwUANk


או "גלגל האופניים" המפורסם שלו:

https://youtu.be/63yYbOnJt-o


עוד הסבר על המזרקה:

https://youtu.be/ieVw3Mey5GQ


ותכנית חינוכית לילדים על מרסל דושאן:

https://youtu.be/dPtLneASUwk?long=yes


אבסולוט וורלד טאוורס
מהם מגדלי מרילין מונרו?



אבסולוט וורלד טאוורס (Absolute World Towers), או מגדלי אבסולוט, הם צמד מגדלים מרשימים ובעלי קימורים שהקנו להם את הכינוי "מרילין מונרו". החיטובים העדינים שמזכירים את רגליה של השחקנית האגדית הפכו את צמד גורדי השחקים למפורסמים בכל העולם.

מגדלי אבסולוט בולטים בקו הנוף של מיסיסוֹגה, הפרבר המתפתח של טורונטו באונטריו שבקנדה. במיוחד למול הבניינים המרובעים הרבים שהשכונה מלאה בהם. הגבוה שבהם מתנשא לגובה 179 מטר, בעוד השני גובהו הוא 161 מטר "בלבד".

מגדלי המגורים הללו נבחרו על ידי מועצת הבניינים הגבוהים והמגורים העירוניים של קנדה לבניינים הגבוהים המוצלחים באמריקה.


הנה מגדלי אבסולוט המכונים "מרילין מונרו":

https://youtu.be/BmZ9c8KmxOM


מבט מפורט:

https://youtu.be/kKjO0VFmRp0


פנים הבניינים והדירות:

https://youtu.be/aO8YBVSlaJc


מצגת וידאו של בנייני מרילין מונרו:

https://youtu.be/XDzMgMkAcZE


וצילום נוסף:

https://youtu.be/vqxAWYuF7kE
מי אהב לצלם אנשים קופצים?



"כשמבקשים ממישהו לקפוץ, הוא חושב על הקפיצה וכל המסכות שלו נופלות. אז מתגלה האני האמיתי שלו" אמר פעם הצלם פיליפ הלסמן. הוא היה צלם הבית של המגזין "לייף" וצילם מעל מאה שערים של המגזין הנחשב. רבים ראו בו צלם מצוין ובעל טביעת עין מיוחדת ומקורית.

אבל נראה לפעמים שכל הקריירה של צלם האופנה הלסמן התגמדה לנוכח פרוייקט צילום "המפורסמים המקפצים" שלקח על עצמו. מכוכבי סרטים, דרך מוסיקאים דגולים, נשיאים אמריקניים, אמנים וספורטאים - את כולם הוא הקפיץ וצילם ואז פרסם במגזינים ומאוחר יותר ברב המכר המפורסם שלו "ספר הקפיצות של פיליפ הלסמן". שיטת הצילום הזו אפילו זכתה למונח בעולם הצילום - ה"ג'מפולוגיה".

פעם ערכה איתו עיתונאית ראיון ובסיומו ביקש ממנה לקפוץ. לאחר שצילם קפיצות רבות שלה, הוא קבע נחרצות ש"גם אם את כותבת נהדר, לעולם לא תהיי סופרת!" - ההסבר שהוא נתן לקביעה המוזרה הזו היה ש"יש לך רק קפיצה אחת"..

אז אם אמא תשאל אתכם פעם "ואם כולם יקפצו, אז גם אתם תקפצו?", תוכלו לענות לה שכולם כבר קפצו - מול פיליפ הלסמן..


הנה סרטון על הקריירה של פיליפ האלסמן וצילומיו למגזין לייף:

http://youtu.be/vIcJA3LKMX4


הנה מצגת של צילומיו המפורסמים של הלסמן:

http://youtu.be/eHWvY_xnmWI?t=13s


והנה צילומי הקפיצות של פיליפ הלסמן:

http://youtu.be/jZIuNdiyd7g
מהו לובסטר טלפון?



ביצירה "לובסטר טלפון" (Lobster telephone) חיבר האמן הסוריאליסט סלבדור דאלי (Salvador Dali) בין שני דברים שאין ביניהם שום קשר במציאות והשיג תוצאות מעניינות ואפילו מוזרות. בכך הוא גרם לאנשים לחשוב באופן שונה על דברים ואיך הם מתחברים ומתייחסים אחד לשני.

דאלי תמיד התפלא ש"במסעדות מעולם לא הציעו לי טלפון מבושל"... הוא יצר 5 עבודות של "לובסטר טלפון". הוא כל כך אהב את הנושא שהוא גם הכין 6 גירסאות של טלפון לובסטר בצבע שמנת.


משימה יצירתית
==========
נסו לגזור מעיתון או מגזין כל מיני פריטים מצולמים ולחבר ביניהם בצורות מעניינות. אפשר לסובב, להפוך, לחבר בצורה מצחיקה ויצירתית. הפכו אותם ליצירת אמנות קטנה.


הנה לובסטר טלפון, עם שיר מעצבן ברקע:

https://youtu.be/oMvLJx49oMY

ועוד מהיצירות הסוריאליסטיות והמשונות של דאלי:

https://youtu.be/tuADrA-3N6g
מהו המינימליזם של בית פארנסוורת'?



בשנת 1945 פנתה אדית' פארנסוורת', רופאה עשירה משיקאגו וביקשה מאדרריכל גרמני שהיגר לארצות הברית לתכנן לה בית ביער. לודוויג מיס ון דר רוהה, שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנהל בית ספר הבאוהאוס המפורסם, החליט ליישם גישה שפיתח עם תלמידיו באותה עת, של בנייה מינימליסטית מזכוכית ופלדה.

בית פארנסוורת' (Farnsworth house) שהוא תכנן עבורה, הוא בית מזכוכית ופלדה. מכיוון שתוכנן לבנייה בלב יער שנוטה להצפות, מיקם לודוויג מיס ון דר רוהה את המבנה כולו על גבי 8 כלונסאות שמרימות אותו מעל פני האדמה. המבנה הוא לבן ומורם בגובהו מכל פני האדמה. לכן הוא מובחן מהסביבה הירוקה, אך הוא עדיין משתלב בה מבלי להפריע. קירותיו מזכוכית ועליהם וילונות בלבד.

כמו כל המבנים של מיס ון דר רוהה, גם העיצוב של בית פארנסוורת' הוא נקי ואלגנטי. יש בו חלל אחד, כפי שביקשה הרופאה, שביקשה לעצמה מקום מבודד בטבע, כדי להתבודד ולעבוד בתרגום שירים. עם סיומו, הגישה הלקוחה תביעה משפטית נגד האדריכל, אך הוא זכה בה. לימים הסתבר שהיא כעסה לאחר שהתאהבה בו והוא לא החזיר לה אהבה..

עד היום נחשב בית פארנסוורת' לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית ולמופת של צימצום ומינימליזם מדויקים. זהו בית שהוא פילוסופיה שלמה באדריכלות.


הנה סיפורו של בית פארנסוורת':

http://youtu.be/8M3p9iKITaA


תמונות מסביבתו:

http://youtu.be/_CKprbSHZoE


והנה הוא בעת שהיער מוצף:

http://youtu.be/iqKc73STUuE


כך ניתן היה למקם אותו במקומות שונים:

http://youtu.be/N7TzeVVXJjE
איך מתחברים ברקוד ואמנות באמנות הברקוד?



אמנות ברקוד (Barcode art) היא אמנות שמשתמשת במראה הקווים של הברקוד ליצירה אמנותית. יש יצירות ברקוד מעניינות, שעושים אמנים מודרניסטים. אחדים, כמו סקוט בלייק האמריקני, יוצרים לא מעט יצירות עם ברקוד, עם תפיסה אמנותית וחדשנות טכנולוגית רבה.


הנה דוגמאות של ברקוד שהפך ליצירות אמנות ברקוד:

https://youtu.be/QHoZN2MxwR8


ואמן שעושה אמנות ברקוד עם מידע:

https://youtu.be/PQVdOmW5RRM


הנה אמן הברקוד סקוט בלייק:

https://youtu.be/OdIEwjLueAo


הנה יצירת ברקוד בהשראת אנדי וורהול, מוביל זרם הפופ ארט:

https://youtu.be/a2M6tVUq0qc


הנה אנימציית ברקוד:

https://youtu.be/jds1nYHHXpU


כך נראית יצירת ברקוד כשמתקרבים אליה מאד:

https://youtu.be/YY3Jp7hsOb4


ויש אפילו אמנות ברקוד לציפורניים..

https://youtu.be/3vNsPEn9GQI
מהו הבית הרוקד?



הבית הזה ידוע גם כ"בניין ג'ינג'ר ופרד" (על שם השחקנים הידועים פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס) או כ"בית השיכור", אבל כינויו המקובל הוא "הבית הרוקד". זהו בניין משרדים שנמצא בעיר פראג בצ'כיה ויזם את הקמתו נשיא צ'כיה ואצלב האוול.

המבנה הציורי הזה תוכנן על ידי האדריכל הצ'כי-קרואטי ולאדו מילוניץ' והאדריכל הקנדי-אמריקני פרנק גרי. הוא נבנה על שטח שבו היה מבנה שנהרס על ידי פצצה אמריקנית תועה, בסיומה של מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון של הבית הרוקד בפראג:

http://youtu.be/hlZA8bTvpiw


והנה ההשראה לבניין, צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:

http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s
במה ידועה הצלמת אנני ליבוביץ'?



הצלמת אנני ליבוביץ' (Annie Leibovitz) היא מהצלמות המפורסמות ביותר בהיסטוריה. את צילומיה אתם מכירים כבר שנים רבות, מבלי לדעת שהיא הלוחצת על ההדק של המצלמה. היא אולי צלמת הפורטרטים הידועה בעולם. משחקני הוליווד, דרך מוסיקאים, דוגמניות וכוכבי רוק ועד לפוליטיקאים, מנהיגים ואנשי הגות - עם דיוקנות פורצי דרך, שבהם בדרך כלל נחשפו המצולמים באופן חסר תקדים, אנני הפכה לכוכבת-על בצילום העולמי.

יש לה צילומים שמספרים סיפור. מבעד לעדשה שלה צולמו לא מעט מהצילומים שהפכו אייקוניים. את ג'ון לנון היא צילמה עם יוקו אונו, שברירי ועירום, שעות ספורות לפני שנרצח. זה היה לתצלומו האחרון והמפורסם ביותר. את השחקנית דמי מור היא צילמה הרה בעירום, בצילום יפה להפליא, עם בן זוגה המסמן בידיו שעל בטנה לב. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות לשעבר, הצטלם אצלה בתור דוגמן של אופנת לואי ויטון, הרקדן הנודע מיכאיל ברישניקוב הצטלם על חוף הים וזה רק חלק קטן מתצלומיה הנודעים.

בעולם של צלמים טובים, היא הייתה מהיחידים שהטביעו את החותם האישי שלהם על כל צילום. עורכת המגזין הנודע "ווג", שמשלם לה סכומי עתק כדי שתצלם עבורו, אמרה עליה ש"אין סיכוי שלא תזהה תמונה שהיא צילמה."

לא רק מפורסמים ומנהיגים כמו הנשיא ביל קלינטון, המלכה אליזבת השנייה והדלאי למה, היו בצילומיה הנודעים. אנני ליבוביץ ידעה לצלם אנשים כך שהצילום יעביר לצופה משהו מהאמת שלהם. היא הרבתה לצלם את סוזן סונטאג, אהובתה וסופרת והוגה מהגדולות של זמננו. בספר קורע לב היא תיעדה את מאבקה במחלה סופנית, עד יום מותה.

היא עצמה, אולי הסלבריטאית הגדולה של הצלמים, גדלה במשפחה שנדדה, בעקבות האב ששירת בחיל האוויר האמריקאי. היא בילתה המון בנסיעות וטענה לא פעם שמי שגדל כך הופך אמן, זאת משום שהוא "ראה את העולם דרך מסגרת, או תמונה מוכנה, שהיא חלון הרכב". בשנות ה-70 היא החלה לצלם במגזין "רולינג סטון", שרק נולד. תוך 3 שנים היא הפכה לצלמת הראשית שלו והחלה לצלם את מפורסמי התקופה. לצד הצלחת המגזין, לא מעט בזכותה, היא הצליחה לבנות לעצמה שם של ממש, בתור צלמת מעולה וחדת-מבע.

מעבודתה ב"וואניטי פייר" משתכרת ליבוביץ יפה. למעשה, היא אחת מהצלמות בעלות השכר הגבוה ביותר בעולם, אם לא הגבוה שבהם. זה לא הפריע להתנהלותה הכלכלית להביאה לפשיטת רגל בשנים האחרונות.


הנה סיפורה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/8jxbnjQg7vU


מהפורטרטים המפורסמים של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/CBeX_ffmDbg


הנה הצלמת הידועה בעולם אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/aqa2y2j3OCk


כך היא מצלמת צילומים לקמפיין פרסומי באיסלנד:

https://youtu.be/sfdXUM7n9ZI


מדבריה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/hpj9uaHFN1Q


הסבר של צילומים אייקוניים של ליבוביץ':

https://youtu.be/1cG_w896Z2g


תערוכה של צילומיה:

https://youtu.be/6Q9H-l0oI5I


וסרט תיעודי מ-1993 על חייה ופועלה של אנני ליבוביץ':

https://youtu.be/f2lbAN-_0A0?long=yes
מיהו הצלם של היופי - הורסט פ' הורסט?



הורסט פ' הורסט היה צלם אופנה מפורסם שהחל לפעול במיוחד בשנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא נחשב לצלם האופנה הנודע ביותר במאה ה-20. הורסט היה אמן יליד גרמניה שהתעניין בצעירותו באוונגארד. אחר כך עבר לפאריס, כדי לעבוד אצל האדריכל הנודע לה קורבוזיה. הוא התפרסם בפאריס שבין שתי מלחמות העולם.

בעשורים שלאחר מכן הוא יצר את השפה הצילומית שלו ועשה ניסויים מרתקים וחדשניים בצילום בחשיפה כפולה, בעירום, בקומפוזיציה רדיקלית ועוד. בטכניקות הללו הוא יצר כמה מהצילומים האייקוניים של צילום האופנה. בעבודתו הבוגרת בשביל המגזין "ווג", הוא זכה לכינוי "האלכימאי של הצילום".


הנה סרטון עם חלק מצילומיו היפים של הורסט:

http://youtu.be/xPPv9_GIA8M


הנה ראיון ארוך באנגלית עם הורסט פ' הורסט האגדי:

http://youtu.be/Xfz5m6Oj2z8
האם כיסא הביצה הוא כיסא או כורסה?



כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958. מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה. הכיסא הוזמן עבור בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן שבדנמרק, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.

כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שהוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.


הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:

https://youtu.be/KqInfdZwWcA


על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:

http://youtu.be/9UWFz9WheOA


והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:

https://youtu.be/rAoYkp2BeCk


למה ציירו למונה ליזה שפם?



L.H.O.O.Q.‎, או "מונה ליזה עם שפם", היא יצירת אמנות של האמן מרסל דושאן. דושאן, אמן זרם ה"רדי מייד", שרבט בשנת 1919 שפם וזקנקן קטנים על עותק של הציור המפורסם "מונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י. בתחתית העבודה רשם האמן מעורר-המחלוקת את האותיות "L.H.O.O.Q.‎", והן הפכו לשם היצירה שלו. הצירוף הזה מרמז על צירוף קצת גס ולכן לא נפרש אותו כאן.

המומחים גורסים שבחירת ה"מונה ליזה" נבעה מרצונו של דושאן לזעזע דווקא בסמל האמנות הקלאסית ומה שנחשב הציור המפורסם בעולם. הרצון לקעקע את המקובל בעולם האמנות ובחברה האירופית, היה מקובל בזמנו והוא היה מהאמנים שקראו תיגר על האמנות הישנה והמאובנת.

במעשהו הוא ערער על הגאונות והכבוד שנותנים בעולם האמנות לאמן וגם את כבודו שלו כאמן מוערך. בנוסף, המעשה הצביע ואף מחה, כמו יצירות רדי מייד נוספות שלו, על הדרך שבה אמנות הופכת למוצר מסחרי בעולם המודרני.

מאז דושאן זה הפך לספורט בינלאומי.. אמנים מפורסמים כמו סלבדור דאלי והרבה פחות מפורסמים, אנשים שרוצים למחות או להעביר מסרים חברתיים, כוכבי תקשורת ומי לא - כולם מציירים ומשנים את המונה ליזה. הציור המופתי הפך למייצג של התרבות הממסדית והמבוגרת והפגיעה והשינוי של מראהו הפכה לדרך מקובלת לומר לתרבות הזו דברים.


הנה פרודיה על העניין:

http://youtu.be/w9sn6IMYqrY?t=8m20s


הנה עוד יצירות רדי מייד של מרסל דושאן:

http://youtu.be/WzyRw63H7LU


המון התייחסויות ליצירה:

http://youtu.be/VI37uJIIgzY
מי הייתה הצלמת של האנשים המוזרים?



אם היא הייתה ממתינה 30 שנה, להולדת האינטרנט, דִיאן אַרְבּוּס (Diane Arbus) הייתה יכולה להפוך להצלחה מסחררת גם בציבור הרחב. הצלמת של המצוקה, הסבל, המוזרות והעיוות הייתה מתאימה היטב לתרבות הפוסט-מודרנית שמחפשת את אותם הדברים בדיוק. לא מסיבות אמנותיות, אבל עדיין...

כי בתרבות של היום, ארבוס הייתה אולי הצלמת הכי לא "פוליטיקלי קורקט" שניתן להיות. ארבוס זכתה לפרסום בזכות דימויי הכיעור והעיוות האנושיים שהנציחה. היא תיעדה בעיקר אנשים חריגים, מעוותים, פגועי נפש, חולי רוח, בעלי מום או מוזרות חיצונית ודמויות משולי החברה האמריקאית. כך הפכה לאחת הצלמות המפורסמות במאה ה-20.

כבר מגיל צעיר הייתה מורדת. היא הפנתה את הגב למשפחתה היהודית האמידה שבה גדלה ובחרה דרך משלה. הדרך הזו כללה נישואין בגיל 18 ובחירה בקריירה של צלמת, במקומות הכי דחויים וברבעים הכי נוקשים של העיר. כילדה טובה מבית טוב, אסרו עליה להביט בדברים ובאנשים ש"אינם נורמליים" וכשגדלה, היא נדחפה דווקא אליהם. לאחר שהתגרשה היא עמדה ברשות עצמה והחלה עוד יותר לחפש דמויות תלושות, גרוטסקיות, שוליות ומעוותות. היא הרבתה לצלם גמדים, ענקים, שיכורים, פריקים בכוונה ונשות מקצוע מהרחוב. הם היו דמויות שכמו לקוחות מהסיוטים של האמריקאים המהוגנים. ארבוס שכנעה אותם להצטלם והפכה אותם לקו אמנותי מרשים וחזק, הפוך מה"חלום האמריקאי" המהוגן. זה היה לכאורה הכי נמוך, אבל נעשה באופן מכבד ואוהד.

בשנת 1971 הלכה דיאן ארבוס לעולמה. צעירה ורק בת 48, תלושה ממשפחה וממקורבים, היא איבדה את עצמה לדעת. ללא ספק דיכאון שלא טופל בזמן היה הגורם למעשה. פספוס גדול, הן שלה בעצמה והן של עולם הצילום. היא שברה כמעט את כל המוסכמות והגבולות של הנכון והראוי בחברה שבה היא חיה ובדיעבד הסתבר שבעצמה לא עמדה בשבר הפנימי, שמשך אותה לשם. בהיפוך מטריד מה"פריקים" שצילמה, הנכים ברובם בגופם אך בריאים בנפשם, הסתובבה היא עם נפש שבורה ומצולקת קשות. כך הלך השבר שבה והתרחב, הלך ונפער.


הנה מצילומיה של דִיאן ארבוס:

https://youtu.be/qoKAhER5K6Y


הנה מצגת וידאו של צילומיה:

https://youtu.be/_d08Lr16AUY


וסרט תיעודי על חייה ופועלה של הצלמת דִיאן ארבוס:

https://youtu.be/Q_0sQI90kYI?long=yes
איפה נמצא בניין הנעל?



באמסטרדם בירת הולנד יש בניין מרשים ובעל חזות מרשימה, שזכה לכינוי "הנעל". הכינוי שניתן לו בשל צורתו הייחודית, מאכלס את משרדי תאגיד הבנקאות ההולנדי המפורסם בעולם כולו ING.

התאגיד שרצה לשדר אופי מודרני ומתקדם עם הזמן, קיים תחרות בין ארכיטקטים שהציעו איך צריך להיראות המבנה של הנהלתו ובחר בתכנית של משרד האדריכלים שהציע את המבנה הזה, של בניין בתנועה.

"בנין הנעל", שחלקו העיקרי מורם בעזרת עמודים מעל פני הקרקע, נראה לא סתם כנעל, אלא כנעל הפוסעת קדימה. יש המכנים אותו גם "החללית" ובכל מקרה הוא הפך לאחד המבנים האייקוניים באמסטרדם.


הנה מבנה הנעל באמסטרדם:

https://youtu.be/pNyNn1gOGk4
מיהי הילדה שבגיל 4 כבר ציירה כמו פיקאסו?



ילדה בת ארבע בשם מרלה אולמסטד התפרסמה לפני שנים אחדות בסרט התיעודי "הילד שלי יכול היה לצייר זאת". מרלה שציירה ציורים מופשטים גדולים ומרשימים הגיעה עם ציוריה לתערוכה שבעקבותיה הציורים הפכו למדוברים בכל עולם האמנות והחלו להימכר בעשרות אלפי דולרים ויותר.

הכל החל כשאביה של מרלה, צייר חובב, הסכים לבקשתה ונתן לה את המכחול, כדי לנסות לצייר גם.. מרלה החלה לצייר וההורים הגאים תלו את ציוריה בבית. ידיד משפחה שיש לו בית קפה, ביקש לתלות את ציוריה בבית הקפה שלו ואנשים שראו אותם ביקשו שוב ושוב לרכוש את הציורים. כולם נדהמו לשמוע מי הציירת שמאחרי הציורים המעניינים הללו..

הסיפור התפשט במהירות ומהעיתון המקומי הוא הגיע לעיתון "הניו יורק טיימס" ולתכנית הטלוויזיה הנחשבת "60 דקות". מכאן החל כדור שלג חיובי שבו מבקרי אמנות הישוו את מארלה לאמנים מודרניים כמו קנדינסקי, פולוק ופיקאסו! גלריות אמנות מציגות תערוכות שלה, שבהן נמכרות עבודותיה של מרלה בת ה-4 במאות אלפי דולרים!

כיום יש כבר אמנית נוספת בת 4 בשם אליטה אנדרה מאוסטרליה, שגם היא מוכרת עבודות ומציגה תערוכות כאלה ואולי בעצם זה השלב הבא באמנות המודרנית - ההכרה בזה שלילדים יש דמיון ויצירתיות מצוינים ועם קצת כישרון - הם יכולים להתחרות בטובים ביותר שבמבוגרים!


הנה הקדימון מהסרט על ילדת הפלא מרלה:

http://youtu.be/j46V9wclBaw?t=7s


עוד כתבת טלוויזיה שמספרת על מרלה והכישרון המיוחד שלה:

http://youtu.be/CeyM9dG7Uzw
מיהו צייר בריכות השחייה דיוויד הוקני?
מהי וילה סבואה?
מהו רדי מייד?
מי היה ג'ון קייג' ואיך נשמעת המוסיקה שלו?
מי הם רון ארד?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.