» «
עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):

https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU


רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I


ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):

https://youtu.be/95AR87ciruc
מסיבת עיתונאים
מהי מסיבת עיתונאים ולמה צריך לכנס את העיתונות?



לא ברור למה בעברית הפכו אותה למסיבה, אבל מסיבת העיתונאים (Press conference), שבשפות אחרות מכנים "ועידת עיתונאים", היא אירוע מדיה. זוהי התכנסות שבה מוסרים יוזמיה, בדרך כלל דמויות ציבוריות, מנהיגים או בעלי תפקידים, מידע לציבור.

סוג הדיווחים תלוי בתחום ולא חסרות דוגמאות. פוליטיקאים יכריזו על מועמדות לתפקיד, מינויים חשובים, התפטרות מתפקיד וכדומה. שרים יכריזו על "תכנית שתשנה את המצב", אמנים בינלאומיים יודיעו על המופע שיקיימו בפארק הירקון או על סרטם החדש ואנשי שיווק יודיעו על מוצר חדשני או מהלך שיווקי מסעיר.

הם עושים זאת באמצעות עיתונאים וכלי תקשורת רלוונטיים, שהוזמנו על מנת להאזין לדברים, לצלמם ולהעבירם לפרסום בכלי התקשורת שלהם. בדרך כלל יהיו העיתונאים המשתתפים מי שמסקרים את התחום הנקשר לנושא האירוע. באירוע פוליטי ישתתפו הכתבים הפוליטיים, אירוע בטחוני יארח את הכתבים הבטחוניים ובאירוע פיננסי ישתתפו הכתבים הכלכליים של כלי התקשורת השונים.

כשמדובר במידע שמעניין גם עיתונאים מחו"ל, עיתונאי חוץ, יתקיים בסוף מסיבת העיתונאים גם חלק נוסף ונפרד, שבו יועבר המידע בשפה נוספת, לרוב באנגלית.

בדרך כלל בחלק השני של האירוע יכולים העיתונאים גם לשאול את הגורם המכנס אותה שאלות. המדהים הוא שפוליטיקאים, שהם בדרך כלל הכי משתמשים בכלי הזה, מקיימים לעתים קרובות מסיבות עיתונאים ללא שאלות בסוף הדברים.

מסיבת העיתונאים היא אירוע שמקובל בכל העולם. הכי קרוב למסיבה בו היא העובדה שגם אמנים, זמרים, מוסיקאים וספורטאים מפורסמים מקיימים התכנסויות כאלה. זה קורה בהזדמנויות מיוחדות כמובן.

מסיבות עיתונאים מתקיימות בדרך כלל במקומות המשמשים לאירוח מתאים, כמו אולם או חדר ישיבות גדול. במקרי חירום או פשע יוצא דופן יכנס את העיתונאים מפקד המשטרה האחראי במקום, יספק תדרוך או הודעה לעיתונות ולעתים יענה על שאלות ש"מדאיגות את הציבור".


#ביקורת
בעשורים האחרונים נראה שיותר ויותר כלי תקשורת מבקרים את מה שהם מכנים "המוסד המיושן הזה". לטענתם, מסיבת עיתונאים היא אירוע ארכאי, לא מעניין, בו מקדישים עיתונאים עסוקים שעות ארוכות לאירוע מעייף בדרך כלל.

באירוע כזה מקבל העיתונאי מידע שניתן להעביר אליו בשיחת וידאו או במייל פשוט, שיושלם על ידו בשיחת ועידה בשיחת טלפון או שתיים. מבחינתם לא הגיוני שכתבים, שתמיד ירצו "סקופ", עם מידע ראשוני או בלעדיות, נאלצים להתכנס ולהעביר מידע זהה לכל כלי התקשורת האחרים.


מהי מסיבת עיתונאים? (עברית לילדים)

https://youtu.be/JM0ntRoI_ls?t=12s


מסיבת העיתונאים הראשונה של נשיא ארה"ב (מתורגם):

https://youtu.be/uYET-P7_vbk


והפרודיה המתבקשת בחיוך (עברית):

https://youtu.be/C6X5-xV-mQM
טווח גלי רדיו
מה המרחק שגלי רדיו יכולים לעבור בחלל?



כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גלי רדיו (Radio waves), אותה קרינה אלקטרומגנטית מדהימה שמופיעה במקומות שונים בטבע, מתפשטים במהירות האור.

מכיוון שגלי רדיו לא זקוקים לחומר בכדי להתפשט, הם יכולים לנוע בשדות אלקטרומגנטיים ואפילו בריק. עובדה זו מאפשרת לגלי רדיו לנוע ברחבי היקום באופן חופשי וללא הפרעה או מגבלה של מרחק. תודות לכך יכולים אסטרופיזיקאים לחקור את החלל דרך גלי רדיו שנעים בו ללא הפסקה, כבר מיליארדי שנים.

באופן כזה יכולה מדידת גלי רדיו, הנעים בחלל עוד מהיקום הקדום, לאפשר חקר של תולדות היקום ומרכיביו. בין הדברים שניתן לחקור בעזרתם יש את המפץ הגדול, היווצרות הכוכבים הראשונים ואפילו איתור חיים בכוכבים שרחוקים מאיתנו מיליוני שנות אור.

את הלכידה המתמדת של גלי רדיו מהחלל מבצעים בעזרת אנטנות מיוחדות שהוצבו באזורים שונים בעולם. האנטנות הללו מאפשרות למדענים לנסות ולאתר מסרים שאולי שלחו ציביליזציות תבוניות ורחוקות שנות אור מאיתנו. במקביל, שולחת גם האנושות תשדורות רדיו כאלה אל החלל, בתקווה שבזכותן אולי יגלו אותנו תרבויות מכוכבים רחוקים וייצרו עמנו קשר. רק נקווה שהם יהיו טובים אלינו, כן?!


הנה המרחק שגלי הרדיו של חללית יוכלו לגמוע עד אלינו:

https://youtu.be/aalfNIvQaJ4


הסבר על קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים (מתורגם):

https://youtu.be/O0PawPSdk28


הסבר בסיסי (מתורגם):

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
גלי רדיו
מהם גלי רדיו?



גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו. כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.

בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.

גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.

ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.

במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.

ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.

כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.


הנה גלי הרדיו (מתורגם):

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


כך משודרים שידורי הרדיו (מתורגם):

https://youtu.be/4K7PloSKXGU


הנה הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים (מתורגם):

https://youtu.be/O0PawPSdk28


והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54

תקשורת המונים

ירידת העיתונות
איך האינטרנט הורג את העיתונים?



אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל זה לא זה.

היא הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה, ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול לא מעריך.

האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?

בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, המעבר לצריכת חדשות ותוכן במחשבים, טבלטים וכמובן בטלפונים סלולריים.

מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.

רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.

וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.

להכנסות המדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.

עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?

הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.

את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.

רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.

תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.

וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.

אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.

נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.

ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.


הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):

https://youtu.be/cd2JahghuTk


המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):

https://youtu.be/ckjuZR9wxtY


החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):

https://youtu.be/9A8uQyKCZTM


עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:

https://youtu.be/-7esKJDZqzQ


התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU



סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/JFDxWhMKdvE


והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):

https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
ניסים סרוסי
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?



פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.

באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.

המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."

היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.

עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.

היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...

והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, נמצא במגננה.

אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט ולא פחות וודאי כשאתה למטה. נסה למצוא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם נחוצה ביקורת - אז ביקורת בונה, שמושמעת בנועם לא רק שתתקבל יפה יותר - לא פעם אף תתקבל בתודה.


הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול":

https://youtu.be/ao0SLHI6yks


השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה:

https://youtu.be/T9hRxcxle0o


את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון:

https://youtu.be/0mxAV9VNmw4


ותכנית טלוויזיה, שנים אחרי שעזב את הארץ, עם ניסים סרוסי:

https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
איפור טלוויזיה
למה צריך לאפר אנשים שמופיעים בטלוויזיה?
למה מאפרים בטלוויזיה ובקולנוע?


האיפור בטלוויזיה ובקולנוע הוא מהמרכיבים החשובים בהפקה המקצועית. משיפור המראה ועד לעיצוב הדמויות, האיפור תורם וחשוב מאד בהפקה. בסרטים וסדרות טלוויזיה, למשל, יוסיף האיפור האמנותי אפקטים כמו חתכים, פציעות וכדומה. מאפר טוב יכול לעשות לגוף האנושי דברים שלא יאומנו, כמו להפוך את הצעיר לזקן, לפצוע, להטיל מומים, לשנות מין ועוד.

אבל תפקיד האיפור בקולנוע ובטלוויזיה הוא קודם כל לשפר את המראה של השחקנים. התאורה באולפן הטלוויזיה ובצילומי הקולנוע חזקה מאד. היא גורמת להזעה ולעור בוהק וחושפת, במיוחד בקלוז-אפ, את הפגמים בעור הפנים. פצעונים, כתמי עור, צלקות, קמטי זקנה וכדומה מועלמים ומוסתרים על ידי האיפור. אפשר לראות את זה בקלות בפניהם של המשתתפים בתכניות הטלוויזיה והסרטים, שנראים חלקים וכמעט ללא קמטים. זו העבודה של המאפרים.

אבל בנוסף להסתרת הפגמים בעור הפנים של המצולמים, עוסק האיפור גם בהדגשת חלקי פנים מחמיאים והעלמה או הסתרה יחסית של מרכיבי הפנים הפחות מחמיאים. כך מחזק האיפור את קווי הפנים ומעניק אופי לדמויות.

התוצאה, אגב, היא שלא פעם אנשים נראים שונים בטלוויזיה מאשר בחיים. אם ראיתם כוכב טלוויזיה או קולנוע ברחוב, אל תעליבו ותאמרו לו שהוא נראה טוב יותר בטלוויזיה א בסרטים. זה האיפור אשם...


כך נראה איפור לטלוויזיה:

https://youtu.be/s7x41HeEAQM


הסבר קצר על עבודתם של מאפרי הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/OCO1VwvXD0M


ובעידן ה-HD עוד יותר חשוב האיפור כי כל פגם בפנים נחשף מיד:

https://youtu.be/Ethk6q3HQ3w?long=yes
רדיו
איך משדרים ברדיו?



כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..

איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?

ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.


הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):

http://youtu.be/4K7PloSKXGU


כך עובד הרדיו:

https://youtu.be/CU8cVH8YYuo


תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):

https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA


וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:

https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes


טרנזיסטור
מהו הטרנזיסטור ולמה הוא כה חשוב בעידן המודרני?



הטְרַנזיסְטוֹר (Transistor) הוא רכיב אלקטרוני המשמש כמתג אלקטרוני. הטרנזיסטור בנוי מחומר מוליך למחצה. הוא אחד מהמרכיבים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה המודרנית ובטכנולוגיה העולמית בכלל. הוא החליף את שפופרת הריק, ששימשה את תעשיית האלקטרוניקה עד שנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל עם השנים הוא היה לרכיב מפתח בכל תעשיית האלקטרוניקה המודרנית.

שם הרכיב "טרנזיסטור" מורכב משילוב של המלים מוליך, או מעביר (טרנס) ומתנגד (רזיסט). הוא הפך בשנות השישים גם לכינוי של "רדיו הטרנזיסטור", אותו מקלט רדיו נייד וזעיר, שהיה מהפכני ביחס למכשירי הרדיו הגדולים שלפניו (אלו שהיום נהוג לכנות "רדיו סבתא").

יתרונותיהם העיקריים של הטרנזיסטורים היו גודלם הזעיר, ההספק החשמלי הנמוך שהם צרכו והאמינות הרבה שלהם, בעיקר בהשוואה ל"מנורות" (שמן העממי של שפופרות הריק), שנשרפו והיו זקוקות להחלפה מעת לעת.

גם פשטות הייצור הנמוך של הרכיבים הטרנזיסטוריים, שאיפשרה ייצור בכמויות אדירות ומחיר נמוך מאד, אפשרו לתעשיית האלקטרוניקה לייצר מכשירים זולים, קטנים ואיכותיים יותר ובכמויות אדירות.

חדירת הטרנזיסטורים לתעשייה הובילה לתפוצה עצומה של מכשירים אלקטרוניים, לפריחה בתעשיות שקשורות באלקטרוניקה בהמשך גם למהפכת המחשב האישי וכל מה שבא בעקבותיה, כמו האינטרנט והטלפונים הניידים.

תפקידיו האלקטרוניים של הטרנזיסטור השתנו במהלך התפתחות הטכנולוגיה. אם במעגלים אנלוגיים הוא שימש להגברה, ליצירת תנודות, לייצוב מתח, לאיפנון ולעירבול, במעגלים הדיגיטליים הוא משמש כמתג חשמלי מהיר, מרכיב יסודי בבנייה של שערים לוגיים, זיכרון גישה אקראית (RAM) והתקנים אלקטרוניים אחרים.

גם מהפכת המזעור של מכשירים אלקטרוניים הלכה והתגברה. למעשה, היא התאפשרה בזכות הטרנזיסטורים ששימשו במכשירים הללו כרכיבים האלקטרוניים הפעילים, במקום שפופרות הריק.

המזעור של הטרנזיסטורים הגיע לממדים שלא יאומנו. נתון אחד, רק כדי לסבר את העין - במעבד של מחשב יש מעל מיליארד טרנזיסטורים ובטלפון החכם של ימינו - מעל 2 מיליארד!

וכך, בהתאמה המופלאה שלו לצורך ברכיב מיתוג למערכות אלקטרוניות ולמערכות המחשוב השונות, הפך הטרנזיסטור עם השנים לרכיב האלקטרוני החשוב ביותר במהפכת המחשבים ובעידן המידע שבו אנו חיים.


הנה הטרנזיסטור, ששינה את העולם:

https://youtu.be/OwS9aTE2Go4


כך תורם הטרנזיסטור למחשוב האישי (מתורגם):

https://youtu.be/WhNyURBiJcU


סיפורו של הטרנזיסטור:

https://youtu.be/u4bJab9Brm4


כך חזו כבר ב-1953 את המהפכה שיעשו הטרנזיסטורים:

http://youtu.be/V9xUQWo4vN0


על כל אחד מהשבבים שהחליפו את הטרנזיסטור יש יותר ממיליארד טרנזיסטורים (מתורגם):

https://youtu.be/AlGchpqSbJA
איך מדפיסים עיתונים?



זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s


והנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):

https://youtu.be/Vev_L4_5_lE
איך עובדת טלוויזיה ומאיפה עוברים השידורים?



שידורי הטלוויזיה הקלאסית עובדים כך:

מצלמות הטלוויזיה שבתחנת השידור מצלמות את התוכניות. החומר המצולם והמוקלט מועבר אל מקלטי הטלוויזיה שבבתים על ידי כבלים או באמצעות משדרי טלוויזיה. הכבלים מעבירים את השידור בקוד דיגיטלי, מתחנת הטלוויזיה. הקוד של השידור עובר דרך המרכזיות של חברת הכבלים, אל הממיר שבבתי הצופים. הממיר הופך את הקוד המוצפן לקוד שהטלוויזיה יכולה להבין.

יש חברות שמשדרות דרך לוויין ולא דרך כבלים. בשיטה זו משדרי הטלוויזיה משדרים את התכניות דרך אנטנות, אל לווייני תקשורת שמעבירים את השידורים לכל העולם. בכל בית שבו מוצבת צלחת לוויין מתאימה, נקלטים השידורים ועוברים לממיר הלוויין, כך שהצופים יוכלו לצפות בהם.

כיום יש טלוויזיות חכמות שמקבלות את התוכן שלהן ישירות מהאינטרנט, באמצעות סטרימר, אפליקציות ומערכת הפעלה חכמה. כל אלה מזרימים תוכן כמו סרטים, סדרות ותוכניות, באמצעות רשת האינטרנט.

כך או כך, בטלוויזיה יש מנגנון אלקטרוני שמקבל את הקוד הדיגיטלי של התוכן המשודר או מוזרם אליה ומדליק אלפי נוריות זעירות על המסך. אלפי הנקודות הזעירות שעל המסך יוצרות את הפיקסלים. כל פיקסל נצבע בצבע מסוים וכולם ביחד מרכיבים תמונה גדולה. כך משתנה התמונה עשרות פעמים בשנייה ואנו רואים את התכנית, הסדרה או הסרט.


הנה שידור הטלוויזיה:

http://youtu.be/OmV9aJCXHIg


וכך מסייעים הלוויינים להעביר את שידורי הטלוויזיה לבתי הצופים:

http://youtu.be/p6kZlukStOY
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
איך המציא מרקוני את הרדיו ששידר את העולם?



איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.

ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.

לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.


הנה המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/qgkepUUED7k


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.

העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.

גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


ומומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):

https://youtu.be/vqiZArrlteo
מי הוא ג'ון לוגי ביירד, הראשון שהציג לעולם טלוויזיה עובדת?



בימינו הטלוויזיה כל כך מרכזית, שקשה לתפוס שפעם העולם לא כלל את מכשיר הפלא הזה. וה"פעם" הזה היה לפני מאה שנים בלבד..

ג'ון לוגי ביירד (John Logie Baird) הוא מדען שהיה אחד המרכזיים בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. רבים היו שותפים לפיתוח ולהמצאת הטלוויזיה, אך ביירד היה הראשון שהציג לעולם טלוויזיה פועלת שהייתה מסוגלת לקלוט שידורים ולהציגם.

ביירד נולד בהלנסבורג שבסקוטלנד בשנת 1888. עוד בילדותו ניכר היה שיש לו כושר המצאה רב. בין השאר הוא תיכנן שלט רחוק למצלמה, חיבר תשתית חשמלית לתאורה בביתו והתקין רשת טלפונית בסיסית בין חדרו שלו לבין חדריהם של חבריו לשכונה.

ביירד החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו, אך לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה והוא מעולם לא סיים אותם. בשנת 1923, כמו מדענים רבים שניסו לעשות זאת אז, הוא החל לעבוד על פיתוח מכשיר טלוויזיה. את ההישג הגדול הראשון שלו הוא השיג בשנת 1924 כששידר תמונה למרחק של כ-3 מטרים והצליח להציג אותה.

זו הייתה טלוויזיה מכנית, עם תמונה מאד לא ברורה, אבל ככה מתחילים. ביירד המשיך לשפר ולשכלל את הטלוויזיה שלו וב-26 בינואר 1926 הוא הציג לעולם לראשונה טלוויזיה עובדת. זה היה בהדגמה פומבית בלונדון כשמדענים וכתבי עיתונות צפו בשידור הטלוויזיה הפומבי הראשון בהיסטוריה, שהציג בובת פיתום שכינויה היה "סטוקי ביל" שהוצבה מול מצלמה בחדר נפרד מחוץ לטווח הראיה של הקהל.

שנה אחר-כך, בשנת 1927, הדגים ביירד שידור טלוויזיה רחוק טווח בין לונדון שבאנגליה לגלזגו שבסקוטלנד, מרחק של כ-730 קילומטרים. אותות הטלוויזיה הועברו בהדגמה באמצעות קו הטלפון..

גם בהמשך חייו המשיך ביירד לעסוק בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. הוא אחראי לפיתוחים רבים בתחום הטלוויזיה, כשהמציא טלוויזיה צבעונית והיה הראשון שפיתח שיטה להקלטת קטעי וידאו באמצעות מכשיר שהוא קרא לו "פונוויז'ן", האבא של מכשיר הווידאו שאנו מכירים.


הנה ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


צוות של ה-BBC מפעיל שוב את הטלוויזיה הראשונה שהוצגה לעולם, 80 שנה אחרי שהוצגה לראשונה:

https://youtu.be/upoWPhjZksk


וסרט תיעודי על ג'ון לוגי ביירד ועל המצאת הטלוויזיה:

https://youtu.be/lCh3pbIcAYA?long=yes
מה המהירות של גלי הרדיו?



כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור.

זה אומר שאם אנו שולחים מסרים בגלי רדיו, לכוכב שנמצא 17 שנות אור מכדור הארץ, הם יגיעו אליו בעוד 17 שנים.

אגב, גלי רדיו גם לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט בחלל, מכיוון שהם נעים בשדות אלקטרומגנטיים, גם בריק. כך יכולים האסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.

כי מאז שנות ה-60, מעבירים חוקרים אותות רדיו לחלל החיצון ובמקביל, משתמשים באנטנות מיוחדות, כדי "להאזין" לגלי רדיו מהחלל ולנסות לפענח אותות רדיו שנקלטים משם, אולי הם צופנים מסרים מציביליזציות רחוקות בכוכבים רחוקים.


כך פועלים גלי רדיו (מתורגם):

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

https://youtu.be/dj3EvdOJXMc


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:

https://youtu.be/EFHyzuqjaok


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w


מה לביטלס בשידור הלוויין העולמי הראשון?
מתי התקיים שידור הלוויין הראשון לכל העולם?
איך החל הלוויין לשדר לכל העולם?


קראו לו ארתור סי קלארק והאו פרסם באוקטובר 1945 במגזין הבריטי "עולם האלחוט” מאמר על "ממסרים מחוץ לכדור הארץ". קלארק תיאר בו רעיון לגבי לוויינים מלאכותיים שישמשו להעברת אותות רדיו. זה היה האות להמצאת לוויין התקשורת. בשנות ה-60 החלו לווייני תקשורת להישלח לחלל. לוויין התקשורת הפעיל הראשון ששימש לתמסורת ישירה של שידורים היה “טלסטאר” (Telstar).

שידור הלוויין הראשון התקיים בתאריך ה-25 ביוני 1967. במהלכו שודרה תכנית הטלוויזיה הראשונה בהיסטוריה ל-26 מדינות 400 מליון צופים. לתכנית של ה-BBC קראו "Our World” והיא הציגה שירים וקטעים שהעבירו מדינות שונות להפקה. במהלך השידור ההיסטורי שודר השיר “All You Need Is Love” (בעברית "אהבה היא כל מה שאתם צריכים”) שנכתב במיוחד לתכנית ובוצע על ידי הלהקה הפופולארית ביותר בעולם באותם ימים, הביטלס. הלחין אותו ג'ון לנון, אבל כרגיל אצל הביטלס, הוא נרשם על שם לנון ומקרטני. המסר שבחרו הביטלס להעביר לעולם נבחר בקפידה והותאם לדור “ילדי הפרחים” ולימים שבהם התנהלה מלחמה קרה ומלחמה חמה בוייטנאם.

השיר שכולל לווי תזמורתי לכל אורכו נפתח בהמנון צרפת, "לה מארסֵיֶיז”. לאחר מכן מצטרפים לתזמורת שמלווה אותו בחגיגיות ובכובד לא אופייני חברי הלהקה. הביטלס שראו באירוע לא פחות גם אירוע בריטי לאומי, הזמינו להשתתף בשיר זמרים ומוסיקאים בריטיים חשובים באותה התקופה (במקרה גם חבריהם הטובים) והללו מצטרפים לשירת הפזמונים החוזרים. בין ענקי הרוק והזמרים שמשתתפים ביחד עם הביטלס היו מיק ג’אגר וקית’ ריצ'רדס מה”אבנים המתגלגלות”, ענק הגיטרה אריק קלפטון, הזמרת מריאן פיית'פול, השחקנית והסופרת ג'יין אשר ועוד.


הנה קטע מהשיר All You Need Is Love בשידור הלוויין הראשון:

https://youtu.be/t5ze_e4R9QY


וביצוע מקסים לשיר מהסרט המקסים "מעבר ליקום", שמבוסס על שירי הביטלס:

https://youtu.be/10TDlUVGwMk
מי המציא את האינטרנט?
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?


האינטרנט נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים צבאית של האמריקנים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.

בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.

בסוף שנות ה-80 נולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים, כך שבשנת 1991 הופיעה רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף הקבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.

קראו לקבצים הללו "אתרי אינטרנט".

ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. בתחילת שנות ה-90 יהיה זה סטודנט בשם מארק אנדריסן שיפתח עם צוות באוניברסיטת אילינוי את דפדפן האינטרנט Mosaic.

אנדריסן ישנה, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט. הוא כלל תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים והוא פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, פיתחה טכנולוגיות והפכה את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.


הנה סרטון על המצאת האינטרנט:

https://youtu.be/21eFwbb48sE


טים ברנרס לי:

http://youtu.be/fy2_Tm4YunI


עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:

https://youtu.be/KW6ivwDcOY4


תולדות האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):

http://youtu.be/fF7JVWf35tY


סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):

https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes


והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):

https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מי המציא את הטלוויזיה שהפכה בת-בית אצלנו?



הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.

מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.

האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.

בשנת 1927 המציא פילו טיילור פארנסוות' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.

המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה דוגמה של הטלוויזיה המיכנית של ג'ון לוגי ביירד, שגם בו הוצג סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

http://youtu.be/O5ZSXPMlumc


ההמצאה של בירד ותולדות הטלוויזיה שאחריו:

http://youtu.be/1aIc7dOSUQA


סרט תיעודי קצר על התפתחות מכשיר הטלוויזיה:

https://youtu.be/PveVwQhNnq8?long=yes


ותולדות עולם הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.