» «
עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות האחרונות, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


הנה העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


והעימות האחרון בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ:

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
אלכסנדר גרהם בל
מי המציא את הטלפון?



אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.

לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.

בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."

בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".


הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:

http://youtu.be/KPICIBEL7Dg


כך נשמע קולו של בל:

https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY


סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:

http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s


הנה סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:

http://youtu.be/KlFLn2cb8yk


והנה הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:

http://youtu.be/yf3dUvGNx5A
גלי רדיו
מהם גלי רדיו?



גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו. כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.

בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.

גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.

ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.

במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.

ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.

כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.


הנה גלי הרדיו:

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


כך משודרים שידורי הרדיו:

https://youtu.be/4K7PloSKXGU


הנה הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים:

https://youtu.be/O0PawPSdk28


והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום:

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
איפור טלוויזיה
למה צריך לאפר אנשים שמופיעים בטלוויזיה?
למה מאפרים בטלוויזיה ובקולנוע?


האיפור בטלוויזיה ובקולנוע הוא מהמרכיבים החשובים בהפקה המקצועית. משיפור המראה ועד לעיצוב הדמויות, האיפור תורם וחשוב מאד בהפקה. בסרטים וסדרות טלוויזיה, למשל, יוסיף האיפור האמנותי אפקטים כמו חתכים, פציעות וכדומה. מאפר טוב יכול לעשות לגוף האנושי דברים שלא יאומנו, כמו להפוך את הצעיר לזקן, לפצוע, להטיל מומים, לשנות מין ועוד.

אבל תפקיד האיפור בקולנוע ובטלוויזיה הוא קודם כל לשפר את המראה של השחקנים. התאורה באולפן הטלוויזיה ובצילומי הקולנוע חזקה מאד. היא גורמת להזעה ולעור בוהק וחושפת, במיוחד בקלוז-אפ, את הפגמים בעור הפנים. פצעונים, כתמי עור, צלקות, קמטי זקנה וכדומה מועלמים ומוסתרים על ידי האיפור. אפשר לראות את זה בקלות בפניהם של המשתתפים בתכניות הטלוויזיה והסרטים, שנראים חלקים וכמעט ללא קמטים. זו העבודה של המאפרים.

אבל בנוסף להסתרת הפגמים בעור הפנים של המצולמים, עוסק האיפור גם בהדגשת חלקי פנים מחמיאים והעלמה או הסתרה יחסית של מרכיבי הפנים הפחות מחמיאים. כך מחזק האיפור את קווי הפנים ומעניק אופי לדמויות.

התוצאה, אגב, היא שלא פעם אנשים נראים שונים בטלוויזיה מאשר בחיים. אם ראיתם כוכב טלוויזיה או קולנוע ברחוב, אל תעליבו ותאמרו לו שהוא נראה טוב יותר בטלוויזיה א בסרטים. זה האיפור אשם...


הנה הסבר קצר על עבודתם של מאפרי הטלוויזיה:

https://youtu.be/OCO1VwvXD0M


בעידן ה-HD עוד יותר חשוב האיפור כי כל פגם בפנים נחשף מיד:

יש גם איפור אמנותי לטלוויזיה:

https://youtu.be/OdVKj1CRy-4

תקשורת המונים

ניסים סרוסי
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?



פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.

באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.

המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."

היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.

עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.

היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...

והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, נמצא במגננה. אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט וגם כשאתה למטה. מצא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם ביקורת - אז ביקורת בונה ובנועם.


הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול":

https://youtu.be/ao0SLHI6yks


הנה השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה:

https://youtu.be/T9hRxcxle0o


את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון:

https://youtu.be/0mxAV9VNmw4


תכנית טלוויזיה אתו:

https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
רדיו
איך משדרים ברדיו?



כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..

איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?

ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.


הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו:

http://youtu.be/4K7PloSKXGU
עיתון
איך מדפיסים עיתונים?



זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s
גוליילמו מרקוני
איך המציא מרקוני את הרדיו?



איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.

ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי. לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני, מרקוני הוא לא ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות ניקולה טסלה, שהקדים אותו ולאחר מותו זכה לאישור הרשמי על בכורתו בהמצאת הרדיו.


הנה המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/qgkepUUED7k


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes


מהירות גלי הרדיו
מה המהירות של גלי הרדיו?



כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור.

זה אומר שאם אנו שולחים מסרים בגלי רדיו, לכוכב שנמצא 17 שנות אור מכדור הארץ, הם יגיעו אליו בעוד 17 שנים.

אגב, גלי רדיו גם לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט בחלל, מכיוון שהם נעים בשדות אלקטרומגנטיים, גם בריק. כך יכולים האסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.

כי מאז שנות ה-60, מעבירים חוקרים אותות רדיו לחלל החיצון ובמקביל, משתמשים באנטנות מיוחדות, כדי "להאזין" לגלי רדיו מהחלל ולנסות לפענח אותות רדיו שנקלטים משם, אולי הם צופנים מסרים מציביליזציות רחוקות בכוכבים רחוקים.


כך פועלים גלי רדיו:

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


והנה הסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום:

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן וסיקר נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. הברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, בימי הביניים ובתקופות שונות, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג שבצרפת. בהיותה של העיר צומת מסחר חשוב ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת, הצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90
מהו הטרנזיסטור?



הטְרַנזיסְטוֹר (Transistor) הוא רכיב אלקטרוני המשמש כמתג אלקטרוני. הטרנזיסטור בנוי מחומר מוליך למחצה. הוא אחד מהמרכיבים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה המודרנית ובטכנולוגיה העולמית בכלל. הוא החליף את שפופרת הריק, ששימשה את תעשיית האלקטרוניקה עד שנות ה-60 של המאה הקודמת. כך היה לרכיב מפתח בכל תעשיית האלקטרוניקה המודרנית.

יתרונותיהם העיקריים של הטרנזיסטורים היו גודלם הזעיר, ההספק החשמלי הנמוך שהם צרכו והאמינות הרבה שלהם, בעיקר בהשוואה ל"מנורות" (שמן העממי של שפופרות הריק), שנשרפו והיו זקוקות להחלפה מעת לעת. גם פשטות הייצור הנמוך של הרכיבים הטרנזיסטוריים, שאיפשרה ייצור בכמויות אדירות ומחיר נמוך מאד, אפשרו לתעשיית האלקטרוניקה לייצר מכשירים זולים, קטנים ואיכותיים יותר ובכמויות אדירות. התהליך הוביל לתפוצה עצומה של מכשירים אלקטרוניים, פריחה בתעשיות שקשורות באלקטרוניקה בהמשך גם למהפכת המחשב האישי וכל מה שבא בעקבותיה.

תפקידיו האלקטרוניים של הטרנזיסטור השתנו במהלך התפתחות הטכנולוגיה. אם במעגלים אנלוגיים הוא שימש להגברה, ליצירת תנודות, לייצוב מתח, לאיפנון ולעירבול, במעגלים הדיגיטליים הוא משמש כמתג חשמלי מהיר, מרכיב יסודי בבנייה של שערים לוגיים, זיכרון גישה אקראית (RAM) והתקנים אלקטרוניים אחרים.

שם הרכיב "טרנזיסטור" מורכב משילוב של המלים מוליך, או מעביר (טרנס) ומתנגד (רזיסט). הוא הפך בשנות השישים גם לכינוי של "רדיו הטרנזיסטור", אותו מקלט רדיו נייד וזעיר, שהיה מהפכני ביחס למכשירי הרדיו הגדולים שלפניו (אלו שהיום נהוג לכנות "רדיו סבתא").

המזעור של מכשירים אלקטרוניים הלך והתגבר והתאפשר בזכות הטרנזיסטורים ששימשו בהם כרכיבים האלקטרוניים הפעילים, במקום שפופרות הריק. המזעור של הטרנזיסטורים הגיע לממדים שלא יאומנו. נתון אחד, כדי לסבר את העין - בטלפון החכם של ימינו יש מעל 2 מיליארד טרנזיסטורים!


הנה הטרנזיסטור, ששינה את העולם:

https://youtu.be/OwS9aTE2Go4


כך תורם הטרנזיסטור למחשוב האישי:

https://youtu.be/WhNyURBiJcU


סרטון שמספר את סיפורו של הטרנזיסטור:

https://youtu.be/u4bJab9Brm4


כך עובד הטרנזיסטור:

https://youtu.be/IcrBqCFLHIY


כך חזו כבר ב-1953 את המהפכה שיעשו הטרנזיסטורים:

http://youtu.be/V9xUQWo4vN0


הסבר מדעי של פעולת הטרנזיסטור:

http://youtu.be/9CrcRabTQ0s


על כל אחד מהשבבים שהחליפו את הטרנזיסטור יש יותר ממיליארד טרנזיסטורים:

https://youtu.be/AlGchpqSbJA
איך עובדת טלוויזיה ומאיפה עוברים השידורים?



שידורי הטלוויזיה עובדים כך:

מצלמות הטלוויזיה שבתחנת השידור מצלמות את התוכניות. החומר המצולם והמוקלט מועבר אל מקלטי הטלוויזיה שבבתים על ידי כבלים או באמצעות משדרי טלוויזיה. הכבלים מעבירים את השידור בקוד דיגיטלי, מתחנת הטלוויזיה. הקוד של השידור עובר דרך המרכזיות של חברת הכבלים, אל הממיר שבבתי הצופים. הממיר הופך את הקוד המוצפן לקוד שהטלוויזיה יכולה להבין.

יש חברות שמשדרות דרך לוויין ולא דרך כבלים. בשיטה זו משדרי הטלוויזיה משדרים את התכניות דרך אנטנות, אל לווייני תקשורת שמעבירים את השידורים לכל העולם. בכל בית שבו מוצבת צלחת לוויין מתאימה, נקלטים השידורים ועוברים לממיר הלוויין, כך שהצופים יוכלו לצפות בהם.

בטלוויזיה עצמה יש מנגנון אלקטרוני שמקבל מהממיר את הקוד הדיגיטלי ומדליק אלפי נוריות זעירות על המסך. אלפי הנקודות הזעירות שעל המסך יוצרות את הפיקסלים. כל פיקסל נצבע בצבע מסוים וכולם ביחד מרכיבים תמונה גדולה. כך משתנה התמונה עשרות פעמים בשנייה ונוצר הסרט.


הנה שידור הטלוויזיה:

http://youtu.be/OmV9aJCXHIg


כך מסייעים הלוויינים להעביר את שידורי הטלוויזיה לבתי הצופים:

http://youtu.be/p6kZlukStOY
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


הנה פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הנה הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I

מי הוא ג'ון לוגי ביירד, הראשון שהציג לעולם טלוויזיה עובדת?



בימינו הטלוויזיה כל כך מרכזית, שקשה לתפוס שפעם העולם לא כלל את מכשיר הפלא הזה. וה"פעם" הזה היה לפני מאה שנים בלבד..

ג'ון לוגי ביירד (John Logie Baird) הוא מדען שהיה אחד המרכזיים בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. רבים היו שותפים לפיתוח ולהמצאת הטלוויזיה, אך ביירד היה הראשון שהציג לעולם טלוויזיה פועלת שהייתה מסוגלת לקלוט שידורים ולהציגם.

ביירד נולד בהלנסבורג שבסקוטלנד בשנת 1888. עוד בילדותו ניכר היה שיש לו כושר המצאה רב. בין השאר הוא תיכנן שלט רחוק למצלמה, חיבר תשתית חשמלית לתאורה בביתו והתקין רשת טלפונית בסיסית בין חדרו שלו לבין חדריהם של חבריו לשכונה.

ביירד החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו, אך לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה והוא מעולם לא סיים אותם. בשנת 1923, כמו מדענים רבים שניסו לעשות זאת אז, הוא החל לעבוד על פיתוח מכשיר טלוויזיה. את ההישג הגדול הראשון שלו הוא השיג בשנת 1924 כששידר תמונה למרחק של כ-3 מטרים והצליח להציג אותה.

ביירד המשיך לשפר ולשכלל את הטלוויזיה שלו וב-26 בינואר 1926 הוא הציג לעולם לראשונה טלוויזיה עובדת. זה היה בהדגמה פומבית בלונדון כשמדענים וכתבי עיתונות צפו בשידור הטלוויזיה הפומבי הראשון בהיסטוריה, שהציג בובת פיתום שכינויה היה "סטוקי ביל" שהוצבה מול מצלמה בחדר נפרד מחוץ לטווח הראיה של הקהל.

שנה אחר-כך, בשנת 1927, הדגים ביירד שידור טלוויזיה רחוק טווח בין לונדון שבאנגליה לגלזגו שבסקוטלנד, מרחק של כ-730 קילומטרים. אותות הטלוויזיה הועברו בהדגמה באמצעות קו הטלפון..

גם בהמשך חייו המשיך ביירד לעסוק בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. הוא אחראי לפיתוחים רבים בתחום הטלוויזיה, כשהמציא טלוויזיה צבעונית והיה הראשון שפיתח שיטה להקלטת קטעי וידאו באמצעות מכשיר שהוא קרא לו "פונוויז'ן", האבא של מכשיר הוידאו שאנו מכירים.


הנה ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


צוות של ה-BBC מפעיל שוב את הטלוויזיה הראשונה שהוצגה לעולם, 80 שנה אחרי שהוצגה לראשונה:

https://youtu.be/upoWPhjZksk


וסרטון על ג'ון לוגי ביירד ועל המצאת הטלוויזיה:

https://youtu.be/T5QqaWdtmCc
מי המציא את האינטרנט?
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?


האינטרנט נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור ARPANET - רשת מחשבים צבאית של האמריקנים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.

בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.

בסוף שנות ה-80 המציא איש המחשבים טים ברנרס-לי את שפת ה-HTML והוא פיתח שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים, כך שבשנת 1991 הופיעה רשת ה-WWW. זהו קיצור של World Wide Web - רשת עם אוסף הקבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט, שלהם קראו "אתרי אינטרנט".

בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט MOSAIC שאיפשר גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט. מאז באו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים.


הנה סרטון על המצאת האינטרנט:

https://youtu.be/21eFwbb48sE


טים ברנרס לי:

http://youtu.be/fy2_Tm4YunI


תולדות האינטרנט בעברית:

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994:

http://youtu.be/fF7JVWf35tY


והנה סרט תיעודי על המצאת האינטרנט:

https://youtu.be/8YCAgiZ8MMs?long=yes
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - הוא יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

http://youtu.be/GCzzeT8fM2k?t=21s


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w
איך הומצאה הטלוויזיה?



האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית!

בשנת 1927 המציא פילו טיילור פארנסוות' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה דוגמה של הטלוויזיה המיכנית של ג'ון לוגי ביירד, שגם בו הוצג סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

http://youtu.be/O5ZSXPMlumc


הנה ההמצאה של בירד ותולדות הטלוויזיה שאחריו:

http://youtu.be/1aIc7dOSUQA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.