שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי לא ראתה בטלוויזיה משהו שישרוד?
"הטלוויזיה לא תשרוד. מדובר באירוע חולף." אמרה מרי סומרוויל, חלוצת שידורי הרדיו החינוכי, בשנת 1948. היא כמובן טעתה - מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת הפכה הטלוויזיה לאחד הגורמים החשובים בתרבות, בפוליטיקה ובחברה העולמית. אין כמעט פיתוח טכנולוגי שמסב כל כך הרבה עונג ובידור לאנשי כדור הארץ. כמעט בכל פינה בעולם ניתן למצוא טלוויזיות ואנשים שצופים בהן.
אם הטלוויזיה תהיה אירוע חולף, זה יהיה דווקא בגלל האינטרנט, שהולך ומחליף את השיטה הטלוויזיונית ויוכל להעביר באופן יעיל ומתוחכם יותר את התכנים המתאימים לכל צופה וצופה, כל אחד בזמן המתאים לו ובמקום שבו יבחר לצפות בתכנים הללו.
הנה התפתחות הטלוויזיה בשנים 1920-2020:
https://youtu.be/PveVwQhNnq8
ותכנית חינוכית על תולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
למה צריך עימותי בחירות?
העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?
עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.
העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...
גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.
הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.
הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):
https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU
רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:
https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4
ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:
https://youtu.be/QPWxxmPbWsg
העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
מה קורה כשהעימות הופך לבלגן? (עברית)
https://youtu.be/A2dmoTn72zQ
ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):
https://youtu.be/95AR87ciruc
מהי מסיבת עיתונאים ולמה צריך לכנס את העיתונות?
לא ברור למה בעברית הפכו אותה למסיבה, אבל מסיבת העיתונאים (Press conference), שבשפות אחרות מכנים "ועידת עיתונאים", היא אירוע מדיה. זוהי התכנסות שבה מוסרים יוזמיה, בדרך כלל דמויות ציבוריות, מנהיגים או בעלי תפקידים, מידע לציבור.
סוג הדיווחים תלוי בתחום ולא חסרות דוגמאות. פוליטיקאים יכריזו על מועמדות לתפקיד, מינויים חשובים, התפטרות מתפקיד וכדומה. שרים יכריזו על "תכנית שתשנה את המצב", אמנים בינלאומיים יודיעו על המופע שיקיימו בפארק הירקון או על סרטם החדש ואנשי שיווק יודיעו על מוצר חדשני או מהלך שיווקי מסעיר.
הם עושים זאת באמצעות עיתונאים וכלי תקשורת רלוונטיים, שהוזמנו על מנת להאזין לדברים, לצלמם ולהעבירם לפרסום בכלי התקשורת שלהם. בדרך כלל יהיו העיתונאים המשתתפים מי שמסקרים את התחום הנקשר לנושא האירוע. באירוע פוליטי ישתתפו הכתבים הפוליטיים, אירוע בטחוני יארח את הכתבים הבטחוניים ובאירוע פיננסי ישתתפו הכתבים הכלכליים של כלי התקשורת השונים.
כשמדובר במידע שמעניין גם עיתונאים מחו"ל, עיתונאי חוץ, יתקיים בסוף מסיבת העיתונאים גם חלק נוסף ונפרד, שבו יועבר המידע בשפה נוספת, לרוב באנגלית.
בדרך כלל בחלק השני של האירוע יכולים העיתונאים גם לשאול את הגורם המכנס אותה שאלות. המדהים הוא שפוליטיקאים, שהם בדרך כלל הכי משתמשים בכלי הזה, מקיימים לעתים קרובות מסיבות עיתונאים ללא שאלות בסוף הדברים.
מסיבת העיתונאים היא אירוע שמקובל בכל העולם. הכי קרוב למסיבה בו היא העובדה שגם אמנים, זמרים, מוסיקאים וספורטאים מפורסמים מקיימים התכנסויות כאלה. זה קורה בהזדמנויות מיוחדות כמובן.
מסיבות עיתונאים מתקיימות בדרך כלל במקומות המשמשים לאירוח מתאים, כמו אולם או חדר ישיבות גדול. במקרי חירום או פשע יוצא דופן יכנס את העיתונאים מפקד המשטרה האחראי במקום, יספק תדרוך או הודעה לעיתונות ולעתים יענה על שאלות ש"מדאיגות את הציבור".
#ביקורת
בעשורים האחרונים נראה שיותר ויותר כלי תקשורת מבקרים את מה שהם מכנים "המוסד המיושן הזה". לטענתם, מסיבת עיתונאים היא אירוע ארכאי, לא מעניין, בו מקדישים עיתונאים עסוקים שעות ארוכות לאירוע מעייף בדרך כלל.
באירוע כזה מקבל העיתונאי מידע שניתן להעביר אליו בשיחת וידאו או במייל פשוט, שיושלם על ידו בשיחת ועידה בשיחת טלפון או שתיים. מבחינתם לא הגיוני שכתבים, שתמיד ירצו "סקופ", עם מידע ראשוני או בלעדיות, נאלצים להתכנס ולהעביר מידע זהה לכל כלי התקשורת האחרים.
מהי מסיבת עיתונאים? (עברית לילדים)
https://youtu.be/JM0ntRoI_ls?t=12s
מסיבת העיתונאים הראשונה של נשיא ארה"ב (מתורגם):
https://youtu.be/uYET-P7_vbk
ולמה העיתונאים לא רוקדים במסיבה שלהם? - הפרודיה המתבקשת בחיוך (עברית):
https://youtu.be/C6X5-xV-mQM
איך האינטרנט הורג את העיתונים?
אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.
העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.
האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?
בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.
בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.
מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.
רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.
וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.
להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.
עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?
הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.
את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.
רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.
תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.
וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.
אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.
נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.
ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.
הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):
https://youtu.be/cd2JahghuTk
המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):
https://youtu.be/ckjuZR9wxtY
החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):
https://youtu.be/9A8uQyKCZTM
עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:
https://youtu.be/-7esKJDZqzQ
התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/JFDxWhMKdvE
והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):
https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
מהו פודקאסט ומה היתרון בפודקסטים?
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
למה צריך לאפר אנשים שמופיעים בטלוויזיה?
מה המרחק שגלי רדיו יכולים לעבור בחלל?
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גלי רדיו (Radio waves), אותה קרינה אלקטרומגנטית מדהימה שמופיעה במקומות שונים בטבע, מתפשטים במהירות האור.
מכיוון שגלי רדיו לא זקוקים לחומר בכדי להתפשט, הם יכולים לנוע בשדות אלקטרומגנטיים ואפילו בריק. עובדה זו מאפשרת לגלי רדיו לנוע ברחבי היקום באופן חופשי וללא הפרעה או מגבלה של מרחק. תודות לכך יכולים אסטרופיזיקאים לחקור את החלל דרך גלי רדיו שנעים בו ללא הפסקה, כבר מיליארדי שנים.
באופן כזה יכולה מדידת גלי רדיו, הנעים בחלל עוד מהיקום הקדום, לאפשר חקר של תולדות היקום ומרכיביו. בין הדברים שניתן לחקור בעזרתם יש את המפץ הגדול, היווצרות הכוכבים הראשונים ואפילו איתור חיים בכוכבים שרחוקים מאיתנו מיליוני שנות אור.
את הלכידה המתמדת של גלי רדיו מהחלל מבצעים בעזרת אנטנות מיוחדות שהוצבו באזורים שונים בעולם. האנטנות הללו מאפשרות למדענים לנסות ולאתר מסרים שאולי שלחו ציביליזציות תבוניות ורחוקות שנות אור מאיתנו. במקביל, שולחת גם האנושות תשדורות רדיו כאלה אל החלל, בתקווה שבזכותן אולי יגלו אותנו תרבויות מכוכבים רחוקים וייצרו עמנו קשר. רק נקווה שהם יהיו טובים אלינו, כן?!
הנה המרחק שגלי הרדיו של חללית יוכלו לגמוע עד אלינו:
https://youtu.be/aalfNIvQaJ4
הסבר על קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
הסבר בסיסי (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
מהם גלי רדיו?
גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו.
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.
בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.
גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.
במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.
ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.
כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.
הנה גלי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
כך משודרים שידורי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/4K7PloSKXGU
הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
מהי עבודתו של העיתונאי ומדוע היא כה חשובה?
העיתונות היא אחד התחומים החשובים בתרבות ובחברה האנושית ובמיוחד במדינות דמוקרטיות.
את העיתונות בפרט והתקשורת החופשית בכלל נהוג לכנות "הרשות הרביעית", כאילו הן היו רשות שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות בהפרדת הרשויות ההכרחית לשלטון דמוקרטי: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
תפקיד העיתונאים (Reporters) הוא לדווח על חדשות ועל מה שקורה בתחומים שונים. הם עושים תחקיר, אוספים חומרים, מבררים פרטים וכותבים או מדווחים - בכתב בעיתון ובאתר האינטרנט שלו, בקולם ברדיו או בדיווח מצולם בטלוויזיה.
עיתונאים נוהגים גם לראיין אנשים, כלומר לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות שמעניינות את קוראי העיתון.
יש גם עיתונאים שמפרשים את החדשות וכותבים מאמרים מפורטים, עם דעות וחוויות אישיות בתחומים שונים שהם מסקרים. בעיתונות מכנים אותם "פרשנים", או אפילו "סופרים", כמו שנהג לעשות שנים רבות עיתון "הארץ".
הנה המקצוע של העיתונאים:
https://youtu.be/ACLL384Np4s
ועבודת העיתונאים בעיתון "מעריב" (עברית):
http://youtu.be/nFfwRk2TOsU?t=2m10s
"הטלוויזיה לא תשרוד. מדובר באירוע חולף." אמרה מרי סומרוויל, חלוצת שידורי הרדיו החינוכי, בשנת 1948. היא כמובן טעתה - מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת הפכה הטלוויזיה לאחד הגורמים החשובים בתרבות, בפוליטיקה ובחברה העולמית. אין כמעט פיתוח טכנולוגי שמסב כל כך הרבה עונג ובידור לאנשי כדור הארץ. כמעט בכל פינה בעולם ניתן למצוא טלוויזיות ואנשים שצופים בהן.
אם הטלוויזיה תהיה אירוע חולף, זה יהיה דווקא בגלל האינטרנט, שהולך ומחליף את השיטה הטלוויזיונית ויוכל להעביר באופן יעיל ומתוחכם יותר את התכנים המתאימים לכל צופה וצופה, כל אחד בזמן המתאים לו ובמקום שבו יבחר לצפות בתכנים הללו.
הנה התפתחות הטלוויזיה בשנים 1920-2020:
https://youtu.be/PveVwQhNnq8
ותכנית חינוכית על תולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?
עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.
העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...
גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.
הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.
הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):
https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU
רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:
https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4
ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:
https://youtu.be/QPWxxmPbWsg
העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
מה קורה כשהעימות הופך לבלגן? (עברית)
https://youtu.be/A2dmoTn72zQ
ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):
https://youtu.be/95AR87ciruc
לא ברור למה בעברית הפכו אותה למסיבה, אבל מסיבת העיתונאים (Press conference), שבשפות אחרות מכנים "ועידת עיתונאים", היא אירוע מדיה. זוהי התכנסות שבה מוסרים יוזמיה, בדרך כלל דמויות ציבוריות, מנהיגים או בעלי תפקידים, מידע לציבור.
סוג הדיווחים תלוי בתחום ולא חסרות דוגמאות. פוליטיקאים יכריזו על מועמדות לתפקיד, מינויים חשובים, התפטרות מתפקיד וכדומה. שרים יכריזו על "תכנית שתשנה את המצב", אמנים בינלאומיים יודיעו על המופע שיקיימו בפארק הירקון או על סרטם החדש ואנשי שיווק יודיעו על מוצר חדשני או מהלך שיווקי מסעיר.
הם עושים זאת באמצעות עיתונאים וכלי תקשורת רלוונטיים, שהוזמנו על מנת להאזין לדברים, לצלמם ולהעבירם לפרסום בכלי התקשורת שלהם. בדרך כלל יהיו העיתונאים המשתתפים מי שמסקרים את התחום הנקשר לנושא האירוע. באירוע פוליטי ישתתפו הכתבים הפוליטיים, אירוע בטחוני יארח את הכתבים הבטחוניים ובאירוע פיננסי ישתתפו הכתבים הכלכליים של כלי התקשורת השונים.
כשמדובר במידע שמעניין גם עיתונאים מחו"ל, עיתונאי חוץ, יתקיים בסוף מסיבת העיתונאים גם חלק נוסף ונפרד, שבו יועבר המידע בשפה נוספת, לרוב באנגלית.
בדרך כלל בחלק השני של האירוע יכולים העיתונאים גם לשאול את הגורם המכנס אותה שאלות. המדהים הוא שפוליטיקאים, שהם בדרך כלל הכי משתמשים בכלי הזה, מקיימים לעתים קרובות מסיבות עיתונאים ללא שאלות בסוף הדברים.
מסיבת העיתונאים היא אירוע שמקובל בכל העולם. הכי קרוב למסיבה בו היא העובדה שגם אמנים, זמרים, מוסיקאים וספורטאים מפורסמים מקיימים התכנסויות כאלה. זה קורה בהזדמנויות מיוחדות כמובן.
מסיבות עיתונאים מתקיימות בדרך כלל במקומות המשמשים לאירוח מתאים, כמו אולם או חדר ישיבות גדול. במקרי חירום או פשע יוצא דופן יכנס את העיתונאים מפקד המשטרה האחראי במקום, יספק תדרוך או הודעה לעיתונות ולעתים יענה על שאלות ש"מדאיגות את הציבור".
#ביקורת
בעשורים האחרונים נראה שיותר ויותר כלי תקשורת מבקרים את מה שהם מכנים "המוסד המיושן הזה". לטענתם, מסיבת עיתונאים היא אירוע ארכאי, לא מעניין, בו מקדישים עיתונאים עסוקים שעות ארוכות לאירוע מעייף בדרך כלל.
באירוע כזה מקבל העיתונאי מידע שניתן להעביר אליו בשיחת וידאו או במייל פשוט, שיושלם על ידו בשיחת ועידה בשיחת טלפון או שתיים. מבחינתם לא הגיוני שכתבים, שתמיד ירצו "סקופ", עם מידע ראשוני או בלעדיות, נאלצים להתכנס ולהעביר מידע זהה לכל כלי התקשורת האחרים.
מהי מסיבת עיתונאים? (עברית לילדים)
https://youtu.be/JM0ntRoI_ls?t=12s
מסיבת העיתונאים הראשונה של נשיא ארה"ב (מתורגם):
https://youtu.be/uYET-P7_vbk
ולמה העיתונאים לא רוקדים במסיבה שלהם? - הפרודיה המתבקשת בחיוך (עברית):
https://youtu.be/C6X5-xV-mQM
אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.
העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.
האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?
בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.
בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.
מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.
רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.
וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.
להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.
עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?
הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.
את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.
רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.
תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.
וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.
אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.
נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.
ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.
הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):
https://youtu.be/cd2JahghuTk
המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):
https://youtu.be/ckjuZR9wxtY
החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):
https://youtu.be/9A8uQyKCZTM
עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:
https://youtu.be/-7esKJDZqzQ
התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/JFDxWhMKdvE
והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):
https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
תקשורת המונים
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
למה מאפרים בטלוויזיה ובקולנוע?
שמתם לב שכל מי שבטלוויזיה ובקולנוע נראה מיליון דולר?
פגשתם פעם כוכבים וגיליתם שהם, אפעס, לא נראים ממש כמו עצמם?
אז ברור שהם עצמם נראים הרבה יותר כמו שראיתם אותם במציאות ולא כמו על המסך. מה שעושה אותם כל כך יפים ו"לא מזדקנים אף פעם" הוא האיפור.
האיפור (Makeup) בטלוויזיה ובקולנוע הוא מהמרכיבים החשובים בהפקה המקצועית. משיפור המראה ועד לעיצוב הדמויות, האיפור תורם וחשוב מאד בהפקה. בסרטים וסדרות טלוויזיה, למשל, יוסיף האיפור האמנותי אפקטים כמו חתכים, פציעות וכדומה. מאפר טוב יכול לעשות לגוף האנושי דברים שלא יאומנו, כמו להפוך את הצעיר לזקן, לפצוע, להטיל מומים, לשנות מין ועוד.
אבל תפקיד האיפור בקולנוע ובטלוויזיה הוא קודם כל לשפר את המראה של השחקנים. התאורה באולפן הטלוויזיה ובצילומי הקולנוע חזקה מאד. היא גורמת להזעה ולעור בוהק וחושפת, במיוחד בקלוז-אפ, את הפגמים בעור הפנים. פצעונים, כתמי עור, צלקות, קמטי זקנה וכדומה מועלמים ומוסתרים על ידי האיפור. אפשר לראות את זה בקלות בפניהם של המשתתפים בתכניות הטלוויזיה והסרטים, שנראים חלקים וכמעט ללא קמטים. זו העבודה של המאפרים.
אבל בנוסף להסתרת הפגמים בעור הפנים של המצולמים, עוסק האיפור גם בהדגשת חלקי פנים מחמיאים והעלמה או הסתרה יחסית של מרכיבי הפנים הפחות מחמיאים. כך מחזק האיפור את קווי הפנים ומעניק אופי לדמויות.
התוצאה, אגב, היא שלא פעם אנשים נראים שונים בטלוויזיה מאשר בחיים. אם ראיתם כוכב טלוויזיה או קולנוע ברחוב, אל תעליבו ותאמרו לו שהוא נראה טוב יותר בטלוויזיה א בסרטים. זה האיפור אשם...
כך נראה איפור לטלוויזיה:
https://youtu.be/s7x41HeEAQM
הסבר קצר על עבודתם של מאפרי הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/OCO1VwvXD0M
ובעידן ה-HD עוד יותר חשוב האיפור כי כל פגם בפנים נחשף מיד:
https://youtu.be/Ethk6q3HQ3w?long=yes
שמתם לב שכל מי שבטלוויזיה ובקולנוע נראה מיליון דולר?
פגשתם פעם כוכבים וגיליתם שהם, אפעס, לא נראים ממש כמו עצמם?
אז ברור שהם עצמם נראים הרבה יותר כמו שראיתם אותם במציאות ולא כמו על המסך. מה שעושה אותם כל כך יפים ו"לא מזדקנים אף פעם" הוא האיפור.
האיפור (Makeup) בטלוויזיה ובקולנוע הוא מהמרכיבים החשובים בהפקה המקצועית. משיפור המראה ועד לעיצוב הדמויות, האיפור תורם וחשוב מאד בהפקה. בסרטים וסדרות טלוויזיה, למשל, יוסיף האיפור האמנותי אפקטים כמו חתכים, פציעות וכדומה. מאפר טוב יכול לעשות לגוף האנושי דברים שלא יאומנו, כמו להפוך את הצעיר לזקן, לפצוע, להטיל מומים, לשנות מין ועוד.
אבל תפקיד האיפור בקולנוע ובטלוויזיה הוא קודם כל לשפר את המראה של השחקנים. התאורה באולפן הטלוויזיה ובצילומי הקולנוע חזקה מאד. היא גורמת להזעה ולעור בוהק וחושפת, במיוחד בקלוז-אפ, את הפגמים בעור הפנים. פצעונים, כתמי עור, צלקות, קמטי זקנה וכדומה מועלמים ומוסתרים על ידי האיפור. אפשר לראות את זה בקלות בפניהם של המשתתפים בתכניות הטלוויזיה והסרטים, שנראים חלקים וכמעט ללא קמטים. זו העבודה של המאפרים.
אבל בנוסף להסתרת הפגמים בעור הפנים של המצולמים, עוסק האיפור גם בהדגשת חלקי פנים מחמיאים והעלמה או הסתרה יחסית של מרכיבי הפנים הפחות מחמיאים. כך מחזק האיפור את קווי הפנים ומעניק אופי לדמויות.
התוצאה, אגב, היא שלא פעם אנשים נראים שונים בטלוויזיה מאשר בחיים. אם ראיתם כוכב טלוויזיה או קולנוע ברחוב, אל תעליבו ותאמרו לו שהוא נראה טוב יותר בטלוויזיה א בסרטים. זה האיפור אשם...
כך נראה איפור לטלוויזיה:
https://youtu.be/s7x41HeEAQM
הסבר קצר על עבודתם של מאפרי הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/OCO1VwvXD0M
ובעידן ה-HD עוד יותר חשוב האיפור כי כל פגם בפנים נחשף מיד:
https://youtu.be/Ethk6q3HQ3w?long=yes
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גלי רדיו (Radio waves), אותה קרינה אלקטרומגנטית מדהימה שמופיעה במקומות שונים בטבע, מתפשטים במהירות האור.
מכיוון שגלי רדיו לא זקוקים לחומר בכדי להתפשט, הם יכולים לנוע בשדות אלקטרומגנטיים ואפילו בריק. עובדה זו מאפשרת לגלי רדיו לנוע ברחבי היקום באופן חופשי וללא הפרעה או מגבלה של מרחק. תודות לכך יכולים אסטרופיזיקאים לחקור את החלל דרך גלי רדיו שנעים בו ללא הפסקה, כבר מיליארדי שנים.
באופן כזה יכולה מדידת גלי רדיו, הנעים בחלל עוד מהיקום הקדום, לאפשר חקר של תולדות היקום ומרכיביו. בין הדברים שניתן לחקור בעזרתם יש את המפץ הגדול, היווצרות הכוכבים הראשונים ואפילו איתור חיים בכוכבים שרחוקים מאיתנו מיליוני שנות אור.
את הלכידה המתמדת של גלי רדיו מהחלל מבצעים בעזרת אנטנות מיוחדות שהוצבו באזורים שונים בעולם. האנטנות הללו מאפשרות למדענים לנסות ולאתר מסרים שאולי שלחו ציביליזציות תבוניות ורחוקות שנות אור מאיתנו. במקביל, שולחת גם האנושות תשדורות רדיו כאלה אל החלל, בתקווה שבזכותן אולי יגלו אותנו תרבויות מכוכבים רחוקים וייצרו עמנו קשר. רק נקווה שהם יהיו טובים אלינו, כן?!
הנה המרחק שגלי הרדיו של חללית יוכלו לגמוע עד אלינו:
https://youtu.be/aalfNIvQaJ4
הסבר על קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
הסבר בסיסי (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו.
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.
בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.
גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.
במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.
ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.
כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.
הנה גלי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
כך משודרים שידורי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/4K7PloSKXGU
הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
העיתונות היא אחד התחומים החשובים בתרבות ובחברה האנושית ובמיוחד במדינות דמוקרטיות.
את העיתונות בפרט והתקשורת החופשית בכלל נהוג לכנות "הרשות הרביעית", כאילו הן היו רשות שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות בהפרדת הרשויות ההכרחית לשלטון דמוקרטי: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
תפקיד העיתונאים (Reporters) הוא לדווח על חדשות ועל מה שקורה בתחומים שונים. הם עושים תחקיר, אוספים חומרים, מבררים פרטים וכותבים או מדווחים - בכתב בעיתון ובאתר האינטרנט שלו, בקולם ברדיו או בדיווח מצולם בטלוויזיה.
עיתונאים נוהגים גם לראיין אנשים, כלומר לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות שמעניינות את קוראי העיתון.
יש גם עיתונאים שמפרשים את החדשות וכותבים מאמרים מפורטים, עם דעות וחוויות אישיות בתחומים שונים שהם מסקרים. בעיתונות מכנים אותם "פרשנים", או אפילו "סופרים", כמו שנהג לעשות שנים רבות עיתון "הארץ".
הנה המקצוע של העיתונאים:
https://youtu.be/ACLL384Np4s
ועבודת העיתונאים בעיתון "מעריב" (עברית):
http://youtu.be/nFfwRk2TOsU?t=2m10s
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?
פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.
באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.
המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."
היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.
עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.
היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...
והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא המוסיקה של העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, היא שנמצאת במגננה.
אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט ולא פחות וודאי כשאתה למטה. נסה למצוא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם נחוצה ביקורת - אז ביקורת בונה, שמושמעת בנועם לא רק שתתקבל יפה יותר - לא פעם אף תתקבל בתודה.
הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול" (עברית):
https://youtu.be/ao0SLHI6yks
השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה (עברית):
https://youtu.be/T9hRxcxle0o
את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון (עברית):
https://youtu.be/0mxAV9VNmw4
הגזענות שפגעה בעבר בעדות המזרח לא נעלמה, היא פשוט מופעלת היום כלפי אחרים (עברית):
https://youtu.be/QNxvjVKP9BU
ותכנית טלוויזיה, שנים אחרי שעזב את הארץ, עם ניסים סרוסי (עברית):
https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.
באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.
המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."
היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.
עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.
היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...
והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא המוסיקה של העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, היא שנמצאת במגננה.
אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט ולא פחות וודאי כשאתה למטה. נסה למצוא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם נחוצה ביקורת - אז ביקורת בונה, שמושמעת בנועם לא רק שתתקבל יפה יותר - לא פעם אף תתקבל בתודה.
הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול" (עברית):
https://youtu.be/ao0SLHI6yks
השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה (עברית):
https://youtu.be/T9hRxcxle0o
את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון (עברית):
https://youtu.be/0mxAV9VNmw4
הגזענות שפגעה בעבר בעדות המזרח לא נעלמה, היא פשוט מופעלת היום כלפי אחרים (עברית):
https://youtu.be/QNxvjVKP9BU
ותכנית טלוויזיה, שנים אחרי שעזב את הארץ, עם ניסים סרוסי (עברית):
https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
מה עושים באולפן טלוויזיה?
אולפן טלוויזיה הוא מקום שבו מצלמים תכניות טלוויזיה ומהדורות חדשות. מצלמות טלוויזיה פרושות באולפן, כדי לצלם מזוויות וכיוונים שונים. מיקרופונים קולטים את הדיבורים והצלילים כדי להקליטם.
בחדר מיוחד מאחורי האולפן נמצא "חדר בקרה" שבו יושבים אנשים שונים שתפקידם לדאוג לכך שהשידור יועבר היטב לבתי הצופים או יוקלט כדי להיות משודר בהמשך היום או בעתיד. ביניהם נתב התמונה, האחראי לכך שהתמונה תיראה היטב, טכנאי הקול שדואג לאיכות השידור או ההקלטה של הצלילים ועוד.
כך עבד פעם אולפן טלוויזיה:
https://youtu.be/YkXzJOuI6dY
אולפן נייד שמוצב במשחקים ואירועי ספורט:
https://youtu.be/XCwAwEwH52s?t=32s
ואולפן טלוויזיה מודרני, עם מסך ירוק שנותן רקע שניתן יהיה למזג עם הדמויות שלפניו:
https://youtu.be/4bd6IXlTKsI?t=2m35s
בואו לאולפן הטלוויזיה:
https://youtu.be/7bADnU-doss?qr=yes
אולפן טלוויזיה הוא מקום שבו מצלמים תכניות טלוויזיה ומהדורות חדשות. מצלמות טלוויזיה פרושות באולפן, כדי לצלם מזוויות וכיוונים שונים. מיקרופונים קולטים את הדיבורים והצלילים כדי להקליטם.
בחדר מיוחד מאחורי האולפן נמצא "חדר בקרה" שבו יושבים אנשים שונים שתפקידם לדאוג לכך שהשידור יועבר היטב לבתי הצופים או יוקלט כדי להיות משודר בהמשך היום או בעתיד. ביניהם נתב התמונה, האחראי לכך שהתמונה תיראה היטב, טכנאי הקול שדואג לאיכות השידור או ההקלטה של הצלילים ועוד.
כך עבד פעם אולפן טלוויזיה:
https://youtu.be/YkXzJOuI6dY
אולפן נייד שמוצב במשחקים ואירועי ספורט:
https://youtu.be/XCwAwEwH52s?t=32s
ואולפן טלוויזיה מודרני, עם מסך ירוק שנותן רקע שניתן יהיה למזג עם הדמויות שלפניו:
https://youtu.be/4bd6IXlTKsI?t=2m35s
בואו לאולפן הטלוויזיה:
https://youtu.be/7bADnU-doss?qr=yes
מי הודיע שאין סיכוי ששוק הטלוויזיה יתקיים?
"בעוד שבאופן תאורטי וטכני הטלוויזיה עשויה להיות אפשרית, מסחרית וכלכלית היא בלתי אפשרית." אמר לי דפורסט, הממציא. הוא ודאי לא חזה שתעשיית הטלוויזיה תהיה עשירה וגדולה כמו שהפכה. האיש גם לא ידע שהיא תהפוך לכלי תקשורת מרכזי, שיצליח להשפיע על סדר היום של כל הדמוקרטיות בעולם, להעלות מנהיגים ש"נראים טוב בטלוויזיה" ולמשוך אליו אנשים עשירים, שירכשו ערוצי טלוויזיה כדי לזכות בכוח רב.
אם כן, על אף הערכת הממציא המומחה, הטלוויזיה הוכחה כאפשרית וכאחד מכלי התקשורת החזקים והמשפיעים בעולם המודרני. אז כיצד טעה לי דפורסט, מחלוצי הרדיו והאיש שהמציא את שפופרת הריק, אותה המצאה שאיפשרה את הטכנולוגיה של הרדיו ושל הטלוויזיה? - גם מומחים יכולים לטעות!
ואגב, אותו לי דפורסט גרס בשנות ה-50 גם ש"למרות כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, האדם לעולם לא יגיע לירח"..
הנה מצגת וידאו שמראה את התפתחות מכשירי הטלוויזיה לאורך השנים:
http://youtu.be/J8R4ZoIMx7M
ותכנית חינוכית על התפתחות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
"בעוד שבאופן תאורטי וטכני הטלוויזיה עשויה להיות אפשרית, מסחרית וכלכלית היא בלתי אפשרית." אמר לי דפורסט, הממציא. הוא ודאי לא חזה שתעשיית הטלוויזיה תהיה עשירה וגדולה כמו שהפכה. האיש גם לא ידע שהיא תהפוך לכלי תקשורת מרכזי, שיצליח להשפיע על סדר היום של כל הדמוקרטיות בעולם, להעלות מנהיגים ש"נראים טוב בטלוויזיה" ולמשוך אליו אנשים עשירים, שירכשו ערוצי טלוויזיה כדי לזכות בכוח רב.
אם כן, על אף הערכת הממציא המומחה, הטלוויזיה הוכחה כאפשרית וכאחד מכלי התקשורת החזקים והמשפיעים בעולם המודרני. אז כיצד טעה לי דפורסט, מחלוצי הרדיו והאיש שהמציא את שפופרת הריק, אותה המצאה שאיפשרה את הטכנולוגיה של הרדיו ושל הטלוויזיה? - גם מומחים יכולים לטעות!
ואגב, אותו לי דפורסט גרס בשנות ה-50 גם ש"למרות כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, האדם לעולם לא יגיע לירח"..
הנה מצגת וידאו שמראה את התפתחות מכשירי הטלוויזיה לאורך השנים:
http://youtu.be/J8R4ZoIMx7M
ותכנית חינוכית על התפתחות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
מי משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.
יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
איך משדרים ברדיו?
כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..
איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?
ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.
הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):
http://youtu.be/4K7PloSKXGU
כך עובד הרדיו:
https://youtu.be/CU8cVH8YYuo
תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):
https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA
וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:
https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes
כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..
איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?
ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.
הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):
http://youtu.be/4K7PloSKXGU
כך עובד הרדיו:
https://youtu.be/CU8cVH8YYuo
תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):
https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA
וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:
https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מהו שיווק?
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
