למה נפוליאון היה גדול כל כך?
נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.
הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.
ומנצח.
בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".
נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.
מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.
אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.
ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.
כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.
לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.
שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.
אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.
זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.
על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.
נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.
הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.
ומנצח.
בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".
נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.
מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.
אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.
ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.
כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.
לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.
שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.
אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.
זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.
על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.
