כיצד התארך צוואר הג'ירפה?
חוליות צוואר של הג'ירף הן שבע בדיוק, ממש כמו אצל שאר היונקים. אך חוליות הצוואר של הג'ירפים התארכו במהלך האבולוציה.
זה קרה בהדרגה, כשג'ירפים בעלי צוואר ארוך הצליחו להשיג יותר מזון, בעיקר מראשי העצים הגבוהים. לעומתם בעלי הצוואר הקצר, הסתפקו במזון שגדל באזור הנמוך של העץ. הם התחרו ביניהם על מזון זה, שהוא מוגבל יותר.
וכך, במהלך מיליוני שנים ובתהליך שנקרא "הברירה הטבעית", הלכו והתמעטו ג'ירפים בעלי צוואר קצר, בעוד שבעלי הצווארים הארוכים הלכו והתרבו.
כיום אנו מכירים רק ג'ירפים בעלי צוואר ארוך. הם ניצחו, בתהליך שצ'ארלס דרווין נתן לו את הכינוי “הישרדות המתאימים” (Survival of the fittest). זהו המנגנון היושב בבסיס הבחירה הטבעית ומניע את האבולוציה של החיים - אורגניזמים עם גנים המתאימים יותר לסביבה הם אלו שזוכים להישרדות ומעבירים את הגנים שלהם לדור הבא. אלה שפחות מתאימים, לעומתם, הולכים ומתמעטים ולבסוף נכחדים.
חוליות צוואר של הג'ירף הן שבע בדיוק, ממש כמו אצל שאר היונקים. אך חוליות הצוואר של הג'ירפים התארכו במהלך האבולוציה.
זה קרה בהדרגה, כשג'ירפים בעלי צוואר ארוך הצליחו להשיג יותר מזון, בעיקר מראשי העצים הגבוהים. לעומתם בעלי הצוואר הקצר, הסתפקו במזון שגדל באזור הנמוך של העץ. הם התחרו ביניהם על מזון זה, שהוא מוגבל יותר.
וכך, במהלך מיליוני שנים ובתהליך שנקרא "הברירה הטבעית", הלכו והתמעטו ג'ירפים בעלי צוואר קצר, בעוד שבעלי הצווארים הארוכים הלכו והתרבו.
כיום אנו מכירים רק ג'ירפים בעלי צוואר ארוך. הם ניצחו, בתהליך שצ'ארלס דרווין נתן לו את הכינוי “הישרדות המתאימים” (Survival of the fittest). זהו המנגנון היושב בבסיס הבחירה הטבעית ומניע את האבולוציה של החיים - אורגניזמים עם גנים המתאימים יותר לסביבה הם אלו שזוכים להישרדות ומעבירים את הגנים שלהם לדור הבא. אלה שפחות מתאימים, לעומתם, הולכים ומתמעטים ולבסוף נכחדים.
