איפה הומצאה הדרך המהירה?
הדרך המהירה (Highway) הומצאה כדי שכלי רכב יוכלו לנסוע במהירות מכיר לעיר וללא רמזורים או תמרורי עצירה, בשום שלב בדרך.
רשת הדרכים המהירות, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה בגרמניה הנאצית. היא נקראה בגרמנית "אוטובאן". אבל ההמצאה היא לא נאצית. איטליה היא שהחלה, עוד בשנת 1924, בבנייה של כבישי אגרה מהירים שנקראו autostrade, באורך כ-515 קילומטרים. מכאן השם "אוֹטוֹסְטְרָדָה", שהוא איטלקי.
גם בגרמניה, עוד ברפובליקת וויימאר שלפני עליית היטלר לשלטון, נסלל כביש מהיר ראשון. אבל מי שיישמו את הכבישים המהירים באופן נרחב היו היטלר ויועציו. מרגע שעלה לשלטון, הורה היטלר על סלילה של דרכים מהירות בהיקפים אדירים, למטרות אזרחיות וצבאיות וכמובן לשם תעמולה.
כי העבודות על סלילת רשת הכבישים המהירים נתנו עבודה להמוני מובטלים. המשטר הנאצי קרא להם אז "כבישי הפיהרר" והם תוארו בפוסטרים ככבישים אל הנצח. בכך הכבישים הללו היו חלק מהדרך שבה זכו הנאצים להערצת ההמונים.
בישראל אכן השתמשו המון שנים דווקא במילה האיטלקית "אוטוסטרדה" (Otostrada) לכביש המהיר.
בדרך מהירה נעים כלי הרכב במהירויות גבוהות מאד ואסור לחנות או ללכת בצד הדרך. אין בדרך מהירה צמתים שעוצרים את התנועה, אלא גשרים ומחלפים. בניוד לצומת, אלה מאפשרים לכלי רכב לחצות אותה, מבלי לעכב את נוסעי הדרך המהירה.
גם הכניסה והיציאה אל הדרך המהירה וממנה היא תמיד בעזרת מחלפים שבנויים במפלסים שונים, כלומר בגבהים שונים.
הדרך המהירה (Highway) הומצאה כדי שכלי רכב יוכלו לנסוע במהירות מכיר לעיר וללא רמזורים או תמרורי עצירה, בשום שלב בדרך.
רשת הדרכים המהירות, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה בגרמניה הנאצית. היא נקראה בגרמנית "אוטובאן". אבל ההמצאה היא לא נאצית. איטליה היא שהחלה, עוד בשנת 1924, בבנייה של כבישי אגרה מהירים שנקראו autostrade, באורך כ-515 קילומטרים. מכאן השם "אוֹטוֹסְטְרָדָה", שהוא איטלקי.
גם בגרמניה, עוד ברפובליקת וויימאר שלפני עליית היטלר לשלטון, נסלל כביש מהיר ראשון. אבל מי שיישמו את הכבישים המהירים באופן נרחב היו היטלר ויועציו. מרגע שעלה לשלטון, הורה היטלר על סלילה של דרכים מהירות בהיקפים אדירים, למטרות אזרחיות וצבאיות וכמובן לשם תעמולה.
כי העבודות על סלילת רשת הכבישים המהירים נתנו עבודה להמוני מובטלים. המשטר הנאצי קרא להם אז "כבישי הפיהרר" והם תוארו בפוסטרים ככבישים אל הנצח. בכך הכבישים הללו היו חלק מהדרך שבה זכו הנאצים להערצת ההמונים.
בישראל אכן השתמשו המון שנים דווקא במילה האיטלקית "אוטוסטרדה" (Otostrada) לכביש המהיר.
בדרך מהירה נעים כלי הרכב במהירויות גבוהות מאד ואסור לחנות או ללכת בצד הדרך. אין בדרך מהירה צמתים שעוצרים את התנועה, אלא גשרים ומחלפים. בניוד לצומת, אלה מאפשרים לכלי רכב לחצות אותה, מבלי לעכב את נוסעי הדרך המהירה.
גם הכניסה והיציאה אל הדרך המהירה וממנה היא תמיד בעזרת מחלפים שבנויים במפלסים שונים, כלומר בגבהים שונים.