מי היה ארנסט המינגוויי?
ארנסט המינגוויי (Ernest Hemingway), מי שכונה בחייו Ol' Ernie, נחשב עוד בחייו לאחד הסופרים המצליחים, המשובחים והאהובים בעולם וכתב כמה מהיצירות החשובות ביותר בספרות האמריקאית והעולמית.
עוד בילדות לקח אותו אביו לאזורי הבר של צפון מישיגן (Michigan). שם הוא למד לצוד, לדוג לחיות ביערות וצבר חוויות שיחלחלו בהמשך עמוק לכל יצירותיו.
את חייו הבוגרים הוא החל כשנפצע קשה מרסיסי פגז בזמן שירותו כנהג אמבולנס בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. פציעותיו יותירו אותו עם כאבים קשים ופגיעות שילוו אותו להמשך חייו.
אגב, בבית החולים במילאנו הוא מתאהב באחות אמריקאית, אגנס פון קורובסקי שבסופו של דבר עזבה אותו. את האהבה הזו הוא יהפוך ב-1929 לבסיסו של הרומן "פרידה מן הנשק" (A Farewell to Arms).
ספריו של מי שכתב את "וזרח השמש", ספרו הראשון הגדול שלכד את רוח הדור האבוד בדייקנות עוקצנית, "למי צלצלו הפעמונים" (רומן שכתב על מלחמת האזרחים הספרדית אותה סיקר כעיתונאי) ו"הזקן והים" המיתולוגי ועוד כמה מיצירות המופת הגדולות של הספרות במאה ה-20.
לשיאיו הספרותיים הוא הגיע ב-1952 עם ספרו "הזקן והים" (The Old Man and the Sea), בו כתב על דייג קובני מבוגר הנאבק לתפוס דג מפרשן ענק בלב האוקיינוס. הנובלה הזו זיכתה אותו בפרס פוליצר (Pulitzer Prize) ושנתיים לאחר מכן הוענק לו פרס נובל לספרות (Nobel Prize in Literature), שיא ההכרה של העולם הספרותי.
ספריו, לא זו בלבד שהיו מוערכים והקנו לו פרסים רבים שבראשם פרס נובל לספרות, אלא גם נמכרו בעשרות מיליוני עותקים ותורגמו לכל שפה אפשרית.
בזכות כתיבתו הפך המינגוויי כסופר לאיש עשיר. אמרו עליו שלכל רומן שלו הוא נזקק לאישה חדשה. כי המינגוויי היה גם גבר נאה, שרמנטי, מאצ'ו וחביב הנשים.
הוא חי חיים גדושי עניין וסקרנות, צייד ודיג חובב שמרבה לטייל בעולם, מתחתן 4 פעמים ושורד 2 תאונות מטוס ברצף. המינגוויי בילה באינספור טיולים ברחבי העולם וביקר במקומות אקזוטיים והיה הרפתקן שחיפש ריגושים בכל מקום, נפגש עם מנהיגים, מלכים, ציידים, שודדים וידוענים.
כבר מרומן הביכורים שפרסם אותו, "וזרח השמש" הוא נודע בכתיבתו המינימליסטית, עם הפרוזה החסכנית והבולטת שלו. המינגוויי האמין שככל שהסופר משמיט יותר, הסיפור מתחזק. זאת בתנאי שהסופר יודע מה הוא משמיט.
מנגד, יש עובדה מעניינת ולא ידועה על הסופר המפורסם שהוא היה, עם קולו הייחודי, הדמויות המרתקות שאותן הגה בספריו והדיאלוגים החזקים שלו. לאורך חייו התקשה המינגוויי באיות סיפוריו והוצאת הספרים שלו העסיקה מגיהים שיתקנו את שגיאותיו. כשעורכיו התלוננו על הכתיב הלקוי שלו, ענה ביובש: "בשביל זה שכרו אתכם לתקן."
בספריו הוא מספר לא פעם על דמויות שמנהלות מרדף נחוש אחרי מטרה קשה להשגה. כזה הוא, למשל, הדייג הקובני שהוא גיבור "הזקן והים", מספריו המהוללים של המינגוויי, ששנתיים לאחר פרסומו זיכה אותו בפרס נובל לספרות.
בזקנתו של ארנסט המינגוויי, שרוי בדיכאון עמוק שנבע מהזדקנות, אבדן זיכרון, פגיעה קוגניטיבית, לצד התמכרות לאלכוהול ומחלת נפש שהביאו אותו לדיכאון קליני שלא טופל ולמצב בו כל הישגיו נראו חסרי משמעות. הוא לקח את הרובה של אביו, רובה מימי מלחמת האזרחים ושם קץ לחייו, ממש כמו האב שעשה זאת 33 שנה לפני כן.
השפעתו על הספרות האמריקאית והעולמית היא עמוקה ויסודית. יצירותיו השפיעו על סופרים ואמנים רבים ומשכו גם יוצרי קולנוע. הפרסים בהם זכה הם רק הכתר על יצירותיו של מי שסחף מיליוני קוראים ומעריצים שראו בו מורה דרך לחיים בעלי ערך.
ארנסט המינגוויי (Ernest Hemingway), מי שכונה בחייו Ol' Ernie, נחשב עוד בחייו לאחד הסופרים המצליחים, המשובחים והאהובים בעולם וכתב כמה מהיצירות החשובות ביותר בספרות האמריקאית והעולמית.
עוד בילדות לקח אותו אביו לאזורי הבר של צפון מישיגן (Michigan). שם הוא למד לצוד, לדוג לחיות ביערות וצבר חוויות שיחלחלו בהמשך עמוק לכל יצירותיו.
את חייו הבוגרים הוא החל כשנפצע קשה מרסיסי פגז בזמן שירותו כנהג אמבולנס בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. פציעותיו יותירו אותו עם כאבים קשים ופגיעות שילוו אותו להמשך חייו.
אגב, בבית החולים במילאנו הוא מתאהב באחות אמריקאית, אגנס פון קורובסקי שבסופו של דבר עזבה אותו. את האהבה הזו הוא יהפוך ב-1929 לבסיסו של הרומן "פרידה מן הנשק" (A Farewell to Arms).
ספריו של מי שכתב את "וזרח השמש", ספרו הראשון הגדול שלכד את רוח הדור האבוד בדייקנות עוקצנית, "למי צלצלו הפעמונים" (רומן שכתב על מלחמת האזרחים הספרדית אותה סיקר כעיתונאי) ו"הזקן והים" המיתולוגי ועוד כמה מיצירות המופת הגדולות של הספרות במאה ה-20.
לשיאיו הספרותיים הוא הגיע ב-1952 עם ספרו "הזקן והים" (The Old Man and the Sea), בו כתב על דייג קובני מבוגר הנאבק לתפוס דג מפרשן ענק בלב האוקיינוס. הנובלה הזו זיכתה אותו בפרס פוליצר (Pulitzer Prize) ושנתיים לאחר מכן הוענק לו פרס נובל לספרות (Nobel Prize in Literature), שיא ההכרה של העולם הספרותי.
ספריו, לא זו בלבד שהיו מוערכים והקנו לו פרסים רבים שבראשם פרס נובל לספרות, אלא גם נמכרו בעשרות מיליוני עותקים ותורגמו לכל שפה אפשרית.
בזכות כתיבתו הפך המינגוויי כסופר לאיש עשיר. אמרו עליו שלכל רומן שלו הוא נזקק לאישה חדשה. כי המינגוויי היה גם גבר נאה, שרמנטי, מאצ'ו וחביב הנשים.
הוא חי חיים גדושי עניין וסקרנות, צייד ודיג חובב שמרבה לטייל בעולם, מתחתן 4 פעמים ושורד 2 תאונות מטוס ברצף. המינגוויי בילה באינספור טיולים ברחבי העולם וביקר במקומות אקזוטיים והיה הרפתקן שחיפש ריגושים בכל מקום, נפגש עם מנהיגים, מלכים, ציידים, שודדים וידוענים.
כבר מרומן הביכורים שפרסם אותו, "וזרח השמש" הוא נודע בכתיבתו המינימליסטית, עם הפרוזה החסכנית והבולטת שלו. המינגוויי האמין שככל שהסופר משמיט יותר, הסיפור מתחזק. זאת בתנאי שהסופר יודע מה הוא משמיט.
מנגד, יש עובדה מעניינת ולא ידועה על הסופר המפורסם שהוא היה, עם קולו הייחודי, הדמויות המרתקות שאותן הגה בספריו והדיאלוגים החזקים שלו. לאורך חייו התקשה המינגוויי באיות סיפוריו והוצאת הספרים שלו העסיקה מגיהים שיתקנו את שגיאותיו. כשעורכיו התלוננו על הכתיב הלקוי שלו, ענה ביובש: "בשביל זה שכרו אתכם לתקן."
בספריו הוא מספר לא פעם על דמויות שמנהלות מרדף נחוש אחרי מטרה קשה להשגה. כזה הוא, למשל, הדייג הקובני שהוא גיבור "הזקן והים", מספריו המהוללים של המינגוויי, ששנתיים לאחר פרסומו זיכה אותו בפרס נובל לספרות.
בזקנתו של ארנסט המינגוויי, שרוי בדיכאון עמוק שנבע מהזדקנות, אבדן זיכרון, פגיעה קוגניטיבית, לצד התמכרות לאלכוהול ומחלת נפש שהביאו אותו לדיכאון קליני שלא טופל ולמצב בו כל הישגיו נראו חסרי משמעות. הוא לקח את הרובה של אביו, רובה מימי מלחמת האזרחים ושם קץ לחייו, ממש כמו האב שעשה זאת 33 שנה לפני כן.
השפעתו על הספרות האמריקאית והעולמית היא עמוקה ויסודית. יצירותיו השפיעו על סופרים ואמנים רבים ומשכו גם יוצרי קולנוע. הפרסים בהם זכה הם רק הכתר על יצירותיו של מי שסחף מיליוני קוראים ומעריצים שראו בו מורה דרך לחיים בעלי ערך.
