מי יצר את המפציצים?
הנה ההיסטוריה המרתקת של המפציצים הראשונים
הזמן הוא שנים ספורות לאחר שהאחים רייט שיפרו את המטוסים שלהם. זו מהפכה שמתחילה באוויר, עם מטוסים קלים ופשוטים, שנועדו בעיקר לתצפית.
איש לא מעלה אז בדעתו שבתוך עשורים ספורים יטילו מפציצי ענק אימה על ערים שלמות. התפתחות המפציצים מייצגת לא רק את הקדמה הטכנולוגית של המאה ה-20, אלא גם את השינוי העמוק באופי המלחמה המודרנית.
בשנת 1913 הבריטים והאיטלקים מתכננים את מטוסי ההפצצה הראשונים. ב-2014 ובתוך שנה מחבר הצבא הצרפתי מקלעים למטוסיו. לסין ולרוסיה יש באותה שנה רק בין 2,000 ל-3,000 מטוסים צבאיים כל אחת.
ב-1914, כשפורצת מלחמת העולם הראשונה, מרבית המטוסים הם עדיין בגדר צעצועים מסוכנים. הטייסים הראשונים שניסו להשתמש בהם כפלטפורמות תקיפה פשוט השליכו פצצות קטנות או רימונים בידיהם מעל דופן המטוס, לעתים קרובות הם אף החטיאו את מטרותיהם, בשל היעדר מערכות כיוון.
המפציץ המודרני הראשון היה ככל הנראה הקפרוני Ca.1 (Caproni Ca.1) האיטלקי, משנת 1913. מטוס תלת-מנועי זה כבר יכול היה לשאת מטען פצצות משמעותי, אם כי היה עדיין צנוע לפי סטנדרטים מודרניים.
אולם המפציצים האסטרטגיים האמיתיים הראשונים היו דווקא הצפלינים הגרמניים. אלו היו ספינות האוויר הענקיות שהפציצו את לונדון החל מ-1915. יתרונם היה שהם עשו זאת מגובה רב כל כך, שאליו מטוסי הקרב של התקופה לא הצליחו להגיע.
אנקדוטה מרתקת מאותה תקופה קשורה לאירוע שהביא לשינוי שם המשפחה המלכותית בבריטניה. ב-13 ביוני 1917, הפציצו את לונדון 14 מפציצי גותה (Gotha G.IV) גרמניים באור יום והרגו 162 אנשים. ביניהם היו גם 18 ילדים בבית ספר אחד. התקיפה זעזעה את הבריטים לא רק בשל הקורבנות, אלא גם משום שהייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאזרחים הותקפו מן האוויר בתאורת יום מלאה. הזעזוע היה כה גדול עד שהמלך ג'ורג' החמישי החליט לשנות את שם משפחתו מ"זקס-קובורג-גותה" (Saxe-Coburg-Gotha) ל"וינדזור" (Windsor), וזאת כדי להתנתק מהשם הגרמני.
התקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה עידן של התקדמות טכנולוגית משמעותית בתחום המפציצים. המרטין B-10 (Martin B-10) האמריקאי, שנכנס לשירות ב-1934, היה כבר מטוס מתקדם עם תא טייס סגור, מערכות הגנה של מקלעים, ומהירות שעלתה על זו של מטוסי קרב בני התקופה.
אחת האנקדוטות המשמעותיות מתקופת הפיתוח הראשונית קשורה למהנדס ההולנדי אנטוני פוקר (Anthony Fokker). ב-1915, פוקר פיתח את מנגנון הסנכרון המכני הראשון שאיפשר למקלע לירות בין להבי המדחף המסתובב מבלי לפגוע בו. מדובר בהמצאה שהמציא רולן גארוס הצרפתי, אבל אצלו היא הייתה מגושמת ולא ממש יעילה. פוקר ניצל מטוס צרפתי עם המנגנון הזה, כשהוא נפל בשטח גרמניה ושיפר אותו משמעותית.
כשהציג פוקר את ההמצאה בפני מפקדים גרמנים, הם פשוט לא האמינו שהמערכת תעבוד והוא נאלץ להוכיח את אמינות המערכת בעצמו. כשהוא עלה על מטוס פוקר E.I (Fokker E.I), פוקר המריא וירה במקלע לעיני המפקדים המופתעים, דרך להבי המדחף.
המצאה זו שינתה לחלוטין את אסטרטגיית הלחימה האווירית והובילה לפיתוח מפציצים יעילים יותר. לחיל האוויר הבריטי לקח יותר משנה עד שהצליחו להכניס לזירה מטוסים בעלי יכולת ירי מקבילה לזו של מטוסי הפוקר.
מלחמת העולם השנייה הביאה את מהפכת המפציצים האמיתית. מטוסים כבדים כמו הבואינג (B-17 Boeing) האמריקאי והלנקסטר (Lancaster) הבריטי יכלו לשאת עד 10 טונות של פצצות ולטוס למרחקים עצומים.
טייסי המפציצים היו גיבורי התקופה - הם הפעילו מכונות מורכבות בתנאים קיצוניים, כשסביבם מתפוצצים פגזי נ"מ ומכל עבר תוקפים מטוסי קרב של האויב.
הבואינג B29 "המבצר המעופף" הוא המפציץ המרכזי של מלחמת העולם השנייה. תפקיד מכריע יהיה לו גם בסיום המלחמה, בתור המפציץ ששמו "אנולה גיי", זה שהטיל את פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה - על העיר היפנית הירושימה.
במהלך המצור הסובייטי על ברלין ב-1948-1949, טייס אמריקאי בשם גייל הלבורסן (Gail Halvorsen) הפך למפורסם בזכות יוזמה אנושית מיוחדת. הוא טס במטוס C-54 סקיימסטר (C-54 Skymaster) והחל להצניח ממתקים ושוקולד לילדי ברלין המערבית במצנחים קטנים שיצר בעצמו מממחטות. הלבורסן, שזכה לכינוי "דוד השוקולד", החל במבצע זה ביוזמתו האישית לאחר מפגש עם ילדים מקומיים. המבצע הפך לרשמי, ועד תום המצור הוצנחו מעל 23 טון של ממתקים מעל העיר המבודדת.
סיפור פחות ידוע אך מרתק לא פחות, קשור גם הוא לפיתוח, אבל זה של המפציץ האמריקאי בי-52 (B-52 Stratofortress).
בשנת 1948, צוות מהנדסי בואינג קיבל משימה כמעט בלתי אפשרית - לתכנן מפציץ אסטרטגי חדש תוך שבוע בלבד. הם הסתגרו במלון וון פרדריק (Hotel Van Frederick) בדייטון, אוהיו, צוידו בקפה וסיגרים ולאחר 48 שעות רצופות של עבודה אינטנסיבית הם יצאו עם תכנון המפציץ שממשיך לשרת בחיל האוויר האמריקאי גם כיום, יותר מ-70 שנה אחרי - שיא עולמי למטוס קרבי.
התפתחות המפציצים מסמלת את הדרך שבה טכנולוגיות חדשות משנות את פני המלחמה. ממטוסים עם טייסים משליכי פצצות ביד ועד למפציצים מונחי לייזר ומל"טים אוטונומיים של ימינו - מרגע שהרעיון נולד בה, לא נעזוב יותר והקדמה הטכנולוגית תגגלמ מרגע.
הנה ההיסטוריה המרתקת של המפציצים הראשונים
הזמן הוא שנים ספורות לאחר שהאחים רייט שיפרו את המטוסים שלהם. זו מהפכה שמתחילה באוויר, עם מטוסים קלים ופשוטים, שנועדו בעיקר לתצפית.
איש לא מעלה אז בדעתו שבתוך עשורים ספורים יטילו מפציצי ענק אימה על ערים שלמות. התפתחות המפציצים מייצגת לא רק את הקדמה הטכנולוגית של המאה ה-20, אלא גם את השינוי העמוק באופי המלחמה המודרנית.
בשנת 1913 הבריטים והאיטלקים מתכננים את מטוסי ההפצצה הראשונים. ב-2014 ובתוך שנה מחבר הצבא הצרפתי מקלעים למטוסיו. לסין ולרוסיה יש באותה שנה רק בין 2,000 ל-3,000 מטוסים צבאיים כל אחת.
ב-1914, כשפורצת מלחמת העולם הראשונה, מרבית המטוסים הם עדיין בגדר צעצועים מסוכנים. הטייסים הראשונים שניסו להשתמש בהם כפלטפורמות תקיפה פשוט השליכו פצצות קטנות או רימונים בידיהם מעל דופן המטוס, לעתים קרובות הם אף החטיאו את מטרותיהם, בשל היעדר מערכות כיוון.
המפציץ המודרני הראשון היה ככל הנראה הקפרוני Ca.1 (Caproni Ca.1) האיטלקי, משנת 1913. מטוס תלת-מנועי זה כבר יכול היה לשאת מטען פצצות משמעותי, אם כי היה עדיין צנוע לפי סטנדרטים מודרניים.
אולם המפציצים האסטרטגיים האמיתיים הראשונים היו דווקא הצפלינים הגרמניים. אלו היו ספינות האוויר הענקיות שהפציצו את לונדון החל מ-1915. יתרונם היה שהם עשו זאת מגובה רב כל כך, שאליו מטוסי הקרב של התקופה לא הצליחו להגיע.
אנקדוטה מרתקת מאותה תקופה קשורה לאירוע שהביא לשינוי שם המשפחה המלכותית בבריטניה. ב-13 ביוני 1917, הפציצו את לונדון 14 מפציצי גותה (Gotha G.IV) גרמניים באור יום והרגו 162 אנשים. ביניהם היו גם 18 ילדים בבית ספר אחד. התקיפה זעזעה את הבריטים לא רק בשל הקורבנות, אלא גם משום שהייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאזרחים הותקפו מן האוויר בתאורת יום מלאה. הזעזוע היה כה גדול עד שהמלך ג'ורג' החמישי החליט לשנות את שם משפחתו מ"זקס-קובורג-גותה" (Saxe-Coburg-Gotha) ל"וינדזור" (Windsor), וזאת כדי להתנתק מהשם הגרמני.
התקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה עידן של התקדמות טכנולוגית משמעותית בתחום המפציצים. המרטין B-10 (Martin B-10) האמריקאי, שנכנס לשירות ב-1934, היה כבר מטוס מתקדם עם תא טייס סגור, מערכות הגנה של מקלעים, ומהירות שעלתה על זו של מטוסי קרב בני התקופה.
אחת האנקדוטות המשמעותיות מתקופת הפיתוח הראשונית קשורה למהנדס ההולנדי אנטוני פוקר (Anthony Fokker). ב-1915, פוקר פיתח את מנגנון הסנכרון המכני הראשון שאיפשר למקלע לירות בין להבי המדחף המסתובב מבלי לפגוע בו. מדובר בהמצאה שהמציא רולן גארוס הצרפתי, אבל אצלו היא הייתה מגושמת ולא ממש יעילה. פוקר ניצל מטוס צרפתי עם המנגנון הזה, כשהוא נפל בשטח גרמניה ושיפר אותו משמעותית.
כשהציג פוקר את ההמצאה בפני מפקדים גרמנים, הם פשוט לא האמינו שהמערכת תעבוד והוא נאלץ להוכיח את אמינות המערכת בעצמו. כשהוא עלה על מטוס פוקר E.I (Fokker E.I), פוקר המריא וירה במקלע לעיני המפקדים המופתעים, דרך להבי המדחף.
המצאה זו שינתה לחלוטין את אסטרטגיית הלחימה האווירית והובילה לפיתוח מפציצים יעילים יותר. לחיל האוויר הבריטי לקח יותר משנה עד שהצליחו להכניס לזירה מטוסים בעלי יכולת ירי מקבילה לזו של מטוסי הפוקר.
מלחמת העולם השנייה הביאה את מהפכת המפציצים האמיתית. מטוסים כבדים כמו הבואינג (B-17 Boeing) האמריקאי והלנקסטר (Lancaster) הבריטי יכלו לשאת עד 10 טונות של פצצות ולטוס למרחקים עצומים.
טייסי המפציצים היו גיבורי התקופה - הם הפעילו מכונות מורכבות בתנאים קיצוניים, כשסביבם מתפוצצים פגזי נ"מ ומכל עבר תוקפים מטוסי קרב של האויב.
הבואינג B29 "המבצר המעופף" הוא המפציץ המרכזי של מלחמת העולם השנייה. תפקיד מכריע יהיה לו גם בסיום המלחמה, בתור המפציץ ששמו "אנולה גיי", זה שהטיל את פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה - על העיר היפנית הירושימה.
במהלך המצור הסובייטי על ברלין ב-1948-1949, טייס אמריקאי בשם גייל הלבורסן (Gail Halvorsen) הפך למפורסם בזכות יוזמה אנושית מיוחדת. הוא טס במטוס C-54 סקיימסטר (C-54 Skymaster) והחל להצניח ממתקים ושוקולד לילדי ברלין המערבית במצנחים קטנים שיצר בעצמו מממחטות. הלבורסן, שזכה לכינוי "דוד השוקולד", החל במבצע זה ביוזמתו האישית לאחר מפגש עם ילדים מקומיים. המבצע הפך לרשמי, ועד תום המצור הוצנחו מעל 23 טון של ממתקים מעל העיר המבודדת.
סיפור פחות ידוע אך מרתק לא פחות, קשור גם הוא לפיתוח, אבל זה של המפציץ האמריקאי בי-52 (B-52 Stratofortress).
בשנת 1948, צוות מהנדסי בואינג קיבל משימה כמעט בלתי אפשרית - לתכנן מפציץ אסטרטגי חדש תוך שבוע בלבד. הם הסתגרו במלון וון פרדריק (Hotel Van Frederick) בדייטון, אוהיו, צוידו בקפה וסיגרים ולאחר 48 שעות רצופות של עבודה אינטנסיבית הם יצאו עם תכנון המפציץ שממשיך לשרת בחיל האוויר האמריקאי גם כיום, יותר מ-70 שנה אחרי - שיא עולמי למטוס קרבי.
התפתחות המפציצים מסמלת את הדרך שבה טכנולוגיות חדשות משנות את פני המלחמה. ממטוסים עם טייסים משליכי פצצות ביד ועד למפציצים מונחי לייזר ומל"טים אוטונומיים של ימינו - מרגע שהרעיון נולד בה, לא נעזוב יותר והקדמה הטכנולוגית תגגלמ מרגע.
