מהם תולדות האמנות?
שאלתם את עצמכם פעם היכן נולדה האמנות? האמנות שאנו רגילים לראות במוזיאון או בתערוכה לא החלה בהם. היא התחילה על קירות מערה, לפני יותר מ-40,000 שנה, כשאדם פרהיסטורי טבל אצבע בפחם ושרט חיה על אבן. ציורי המערות של לאסקו (Lascaux) נוצרו לפני כ-17,000 שנה בצרפת והם העדות לכך שהדחף ליצור קדם לכל תרבות מאורגנת.
מצרים העתיקה הפכה את האמנות לכלי שלטון. הציורים על קירות הפירמידות, הפסלים העצומים של פרעה, המקדשים שנבנו ויישרו קו עם תנועת השמש, כולם שירתו מטרה אחת: להנציח כוח ולשדר נצח. הסטנדרט הקנוני של הציור המצרי, פרופיל לפנים וגוף מול המתבונן, לא השתנה במשך כ-3,000 שנה.
בו בזמן שברו יוון ורומא את הנוקשות בכל תחום אמנותי. הפסל היווני חיפש את הגוף המושלם בתנועה, כמו ה-Discobolus המיוחס למירון (Myron), הידוע כיום דרך עותקים רומיים בלבד. האדריכלות היוונית המציאה את הטורים הדוריים (Doric), האיוניים (Ionic) והקורינתיים (Corinthian), שמות שאנחנו עדיין משתמשים בהם. המוסיקה היוונית, שמרביתה לא שרדה בכתב, הייתה חלק בלתי נפרד מהתיאטרון, הפולחן הדתי, הספורט.
ימי הביניים הכניסו את כל האמנויות לשירות האל. הקתדרלות הגותיות (Gothic) כמו נוטר-דאם (Notre-Dame) בפריז לא היו רק מבנים, אלא מכלול חזותי שלם עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב: הוויטראז'ים סיפרו סיפורים מן הכתובים, הקמרונות הגבוהים יצרו תחושה של נוכחות אלוהית, השירה הגרגוריאנית (Gregorian chant) מילאה את החלל בדרך שתוכננה היטב מבחינה אקוסטית.
הרנסנס (Renaissance) פרץ את הכל בבת אחת. לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci) היה בו זמנית צייר, פסל, אדריכל ומלחין. מיכלאנג'לו (Michelangelo) צייר את תקרת הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel) כשהוא עומד על פיגומים גבוהים עם ראשו זקוף לאחור במשך 4 שנים, עבודה שגרמה לו, לפחות על פי שיריו, לכאבי גב וצוואר קשים. אנדראה פאלאדיו (Andrea Palladio) עיצב וילות בצפון איטליה שהפכו לתבנית לאדריכלות המערבית עד היום.
המאה ה-20 פוצצה את כל הגבולות. פיקאסו (Picasso) פירק את המציאות לשברים. האדריכל לה קורבוזיה (Le Corbusier) הכריז שהבית הוא "מכונה למגורים", בית האופרה של סידני (Sydney Opera House), שתכנן יורן אוטסון (Jørn Utzon) ונחנך ב-1973, טשטש לחלוטין את הגבול בין אדריכלות לפיסול והמוסיקה במאה מהזו עברה האנושות המערבית מבאך (Bach) לביטלס (Beatles) ואז לאלקטרוניקה, כשכל מעבר שיקף שינוי עמוק בתפיסת העולם.
מה שמשותף לכל הצורות ולאורך כל הדורות הוא שאמנות אף פעם לא הייתה קישוט. היא תמיד הייתה השפה שבה תרבות מסבירה לעצמה מי היא.
הכירו את תחומי האמנות והאמנויות השונות בתגית אמנויות.
שאלתם את עצמכם פעם היכן נולדה האמנות? האמנות שאנו רגילים לראות במוזיאון או בתערוכה לא החלה בהם. היא התחילה על קירות מערה, לפני יותר מ-40,000 שנה, כשאדם פרהיסטורי טבל אצבע בפחם ושרט חיה על אבן. ציורי המערות של לאסקו (Lascaux) נוצרו לפני כ-17,000 שנה בצרפת והם העדות לכך שהדחף ליצור קדם לכל תרבות מאורגנת.
מצרים העתיקה הפכה את האמנות לכלי שלטון. הציורים על קירות הפירמידות, הפסלים העצומים של פרעה, המקדשים שנבנו ויישרו קו עם תנועת השמש, כולם שירתו מטרה אחת: להנציח כוח ולשדר נצח. הסטנדרט הקנוני של הציור המצרי, פרופיל לפנים וגוף מול המתבונן, לא השתנה במשך כ-3,000 שנה.
בו בזמן שברו יוון ורומא את הנוקשות בכל תחום אמנותי. הפסל היווני חיפש את הגוף המושלם בתנועה, כמו ה-Discobolus המיוחס למירון (Myron), הידוע כיום דרך עותקים רומיים בלבד. האדריכלות היוונית המציאה את הטורים הדוריים (Doric), האיוניים (Ionic) והקורינתיים (Corinthian), שמות שאנחנו עדיין משתמשים בהם. המוסיקה היוונית, שמרביתה לא שרדה בכתב, הייתה חלק בלתי נפרד מהתיאטרון, הפולחן הדתי, הספורט.
ימי הביניים הכניסו את כל האמנויות לשירות האל. הקתדרלות הגותיות (Gothic) כמו נוטר-דאם (Notre-Dame) בפריז לא היו רק מבנים, אלא מכלול חזותי שלם עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב: הוויטראז'ים סיפרו סיפורים מן הכתובים, הקמרונות הגבוהים יצרו תחושה של נוכחות אלוהית, השירה הגרגוריאנית (Gregorian chant) מילאה את החלל בדרך שתוכננה היטב מבחינה אקוסטית.
הרנסנס (Renaissance) פרץ את הכל בבת אחת. לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci) היה בו זמנית צייר, פסל, אדריכל ומלחין. מיכלאנג'לו (Michelangelo) צייר את תקרת הקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel) כשהוא עומד על פיגומים גבוהים עם ראשו זקוף לאחור במשך 4 שנים, עבודה שגרמה לו, לפחות על פי שיריו, לכאבי גב וצוואר קשים. אנדראה פאלאדיו (Andrea Palladio) עיצב וילות בצפון איטליה שהפכו לתבנית לאדריכלות המערבית עד היום.
המאה ה-20 פוצצה את כל הגבולות. פיקאסו (Picasso) פירק את המציאות לשברים. האדריכל לה קורבוזיה (Le Corbusier) הכריז שהבית הוא "מכונה למגורים", בית האופרה של סידני (Sydney Opera House), שתכנן יורן אוטסון (Jørn Utzon) ונחנך ב-1973, טשטש לחלוטין את הגבול בין אדריכלות לפיסול והמוסיקה במאה מהזו עברה האנושות המערבית מבאך (Bach) לביטלס (Beatles) ואז לאלקטרוניקה, כשכל מעבר שיקף שינוי עמוק בתפיסת העולם.
מה שמשותף לכל הצורות ולאורך כל הדורות הוא שאמנות אף פעם לא הייתה קישוט. היא תמיד הייתה השפה שבה תרבות מסבירה לעצמה מי היא.
הכירו את תחומי האמנות והאמנויות השונות בתגית אמנויות.
