הייפרלופ הוא רעיון למערכת הסעה על קולית, שהוצגה על ידי היזם הסדרתי והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק. מאסק הציג את חזון ההייפרלופ של מערכת הסעה דמויית רכבת, המבוססת על ואקום ומגיעה למהירויות בלתי-נתפסות. את המהירות משיגים בה בעזרת ריחוף אלקטרומגנטי, שמקטין את ההתנגדות וההנעה היא באמצעות שינויי לחץ אוויר. זו תוכל להיות מה שהייתה הרכבת בעידן המרכבות והסוסים...

במהירות של כ-6,000 קילומטרים לשעה אמורה ההייפרלופ לגמוע מרחקים ולהעביר אנשים ממקום למקום, במהירות הבזק. הקו של לונדון-ניו יורק ייקח בקושי 45 דקות ובהייפרלופ שיקיף את העולם יוכל אדם להקיף את העולם כולו ב-6 שעות!

כדי להמחיש מה מתכננת חברת טסלה שהקים, יצרנית המכונית החשמלית המצליחה בעולם, לעתיד התחבורה המהירה בעולם, הציב מאסק חזון של פיתוח "בקוד פתוח", שבו יצטרפו אליו מהנדסים וממציאים אחרים וכולם ביחד יפתחו את ההמצאה הזו ויהפכו אותה לכלי תחבורה פעיל וממשי.

מעבר לתרומה הסביבתית של ההייפרלופ בהורדת כלי רכב מהכביש מתכנן מאסק שהייפרלופ תשתמש באנרגיה סולארית. על ידי לוחות סולאריים שיוצבו מעליה ויאפשרו ייצור של יותר חשמל מזה שהייפרלופ נזקקת לו, ייחסך הון עתק ותקטן משמעותית הפגיעה בסביבה.


הנה תכנית ההייפרלופ:

http://youtu.be/GiYb_0wOWqY


מפיו של הממציא (מתורגם):

https://youtu.be/mbHF5qGwnz4?t=93&end=3m04s


הסבר פשוט (עברית):

https://youtu.be/5rPFRmvgsEo?t=1m35s&end=2m45s


דוגמאות לריחוף אלקטרומגנטי:

https://youtu.be/O_K1J5FjlrE


באנגלית על ההייפרלופ:

http://youtu.be/z_JAlymIrOo


ההכרזה על הייפרלופ:

http://youtu.be/L2D4qDeHveA


וחברה שלקחה על עצמה את ההקמה הממשית על ההייפרלופ (מתורגם):

https://youtu.be/tf3Oy69CfOI

היוניסייקל (Unicycle), בעברית חד-אופן או אופן חד גלגלי, הוא מעין אופניים בעלי גלגל אחד בלבד, שלהבדיל מהמונוסייקל החשמלי (ראו בתגית "מונוסייקל"), אינם חשמליים.

היוניסייקל מונע בדרך כלל על ידי הרוכב. בדומה לאופניים, הרכיבה על חד-אופן כזה נעשית באמצעות דוושות, כשמערכת הדוושות פשוטה יותר מזו של האופניים.

רכיבה על יוניסייקל מחייבת מיומנות שניתן ללמוד די מהר, בכמה שעות של לימוד ועד כ-12 שעות בממוצע.

לרכיבה כזו דרוש שיווי משקל טוב במיוחד, כי בניגוד לאופניים, בהן יש לשמור על יציבות לשני הכיוונים, בחד-אופן מתווסף גם הסיכון ליפול קדימה או אחורה, מה שאומר שנדרשת שמירה על יציבות לכל ארבעת הכיוונים..

לשיווי המשקל הקשה יותר בחד האופן תורמת גם מהירותו הנמוכה מבאופניים, מה שמקשה יותר על שמירת היציבות.

האלקטריק יוניסייקל הוא חד אופן חשמלי שהרוכב יושב עליו ונוסע כמו להטוטן בקרקס. בערים שונות, כמו יורק, אסור לרכוב עליו בתחומי העיר.

אם בעבר חדי-אופן נראו בדרך כלל במופעי לוליינות וקרקס, בימינו מתקיימת סצנה ספורטיבית של ממש סביבו. בין קטגוריות חד-האופן ניתן למצוא רכיבת שטח, תרגילי פלאטלנד, רכיבה אומנותית, או פריסטייל, מעבר מכשולים הנקרא "טריאל", קפיצה לגובה או לרוחק ושלל מירוצים - החל מ-100 מטר ועד מירוץ מרתון לחד אופן.


הנה היוני סייקל:

http://youtu.be/Dev5NYzjRvk


על היוניסייקל לבית הספר:

https://youtu.be/nnG5wKPX5u8


אל תנסו את זה בבית - יוניסייקל אתגרי:

https://youtu.be/RkppaV-gQXU


יוניסייקל שטח:

https://youtu.be/jqDtrIUQSOM


כיום יש גם יוניסייקל חשמלי:

https://youtu.be/jifDRfyh2EQ


כך תלמדו לרכוב על תוך שעתיים:

https://youtu.be/ncjFqrXj0_Y


לוליינות מדהימה של יוניסייקלינג:

https://youtu.be/Ni1ePJGljy8


ללמוד לוליינות היוניסייקל:

https://youtu.be/b7POQSu4GjM


ולהקת OK Go הנהדרת בקליפ על היוניסייקל:

https://youtu.be/u1ZB_rGFyeU

הטוק טוק (Tuk tuk) הוא המונית הלא רשמית של תאילנד. אם תרצו זוהי מונית העניים התאילנדית, כשמצד שני אין תייר שיבקר שם, מבלי לנסוע לפחות פעם אחת על הטוק טוק.

הטוק טוק הוא למעשה אופנוע טוסטוס, בעל 3 גלגלים, שעליו הותקנה יחידה מוסעת ופתוחה, עם מושבים שיכולים לנסוע עליהם גם 4 אנשים. רוב הטוק טוקים מכוסים בגג.

הטוק טוק נוסע יפה ומגיע למהירות של 90 קילומטרים לשעה. הוא נראה בדיוק כמו לפני יותר מ-50 שנה, אבל הוא עצמו משוכלל הרבה יותר, קל יותר ובעל מנוע משוכלל וחזק, בעל 60 כוחות סוס, שנוסע על גז ולא על בנזין כבעבר.

נהגי הטוקטוקים בעיר הבירה בנגקוק, נוסעים מהר ולא חוששים להידחף לתוך הפקקים המפורסמים של העיר ההומה אדם וכלי רכב. אז אולי הנסיעה בו היא קצת מעיקה, בשל העשן שהנוסע מריח כל הזמן מהמכוניות הרבות שלפניו, אבל מצד שני, נהגי הטוק טוק מכירים היטב את הרחובות והכבישים וכמעט תמיד מצליחים להביא את הנוסעים אל היעד, מהר יותר מהמוניות.

שמו של הטוק טוק ניתן לו על שום צלילי הנקישה שמשמיע המנוע שלו.


הנה הטוק טוק בתאילנד:

https://youtu.be/s1t80DyAT9I


תיירים אוהבים אותו מאד:

https://youtu.be/2dNMgFMEbrM


בואו לנסיעה על הטוק טוק:

https://youtu.be/z6ZKZyAjtoU


גם בקמבודיה יש טוק טוקים:

https://youtu.be/0VcnCgeYfn0?end=1m36s


ומצגת וידאו של טוק טוקים בשלל צבעים והקשרים:

https://youtu.be/FUTHfsF8ZQM

ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.

היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.

כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.

אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.

ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.


הנה הכרכרה:

http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s


כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/v-5Ts_i164c


כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:

http://youtu.be/Iah547V3fuw


וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:

https://youtu.be/suUkU8kh5AE

בניידת המשטרה נוסעים השוטרים. יש בניידת מכשיר קשר שבאמצעותו מודיעים להם מתחנת המשטרה על פשעים שהתרחשו. כשהם מקבלים הודעה כזו, השוטרים מפעילים סירנה ונוסעים במהירות למקום הפשע.

כשנתפס הפושע, השוטרים לוקחים אותו בניידת המשטרה אל תא המעצר.


הנה סרטון של ניידות משטרה שעוצרות פושע ברכב הכחול:

http://youtu.be/59k1wqNIWSQ


והנה השוטרים מקבלים ניידות חדשות:

https://youtu.be/RYOJsK6YOfg

מקור שמו של הקוֹרְקִינֵט הוא בכלל שיבוש של מילה בצרפתית: המילה טרוטינט (trottinette) שובשה לקורקינט ומאז זה השם של מה שבעברית קיבל בכלל, מי זוכר, את השם גַּלְגִּלַּיִם..

מדובר בכלי תחבורה פשוט ביותר, העשוי ממשטח צר הניצב על מספר גלגלים, לרוב שניים. יש לו גם כידון היגוי שמחובר במוט אל הגלגל הקדמי וזהו. נראה שזו אינה המצאה של ממציא אלא המצאה שכונתית של ילדים, שהפכה לאחד מכלי הרכב האהובים והנמכרים עד היום.

יש גם גירסה של קורקינט עם 3 גלגלים שנקרא סטריטר. חוץ מהדחיפה שלו בעזרת רגל אחת, כשהסטריטר מאט, ניתן להאיץ אותו שוב בהזזה של שתי הרגליים לצדדים.

כיום נפוצים גם הקורקינטים החשמליים, שפועלים על חשמל והממונעים שנוסעים על דלק. בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט חוסך אנרגיה וזיהום אוויר.



הנה סרטון על רוכבי הקורקינט הנועזים:

http://youtu.be/K6jEzM-I6FA



והקורקינט החשמלי, שמנצח את הסגווי כאמצעי הניידות החסכוני ביותר בעיר (עברית):

http://youtu.be/gLR8otVSlts

מרוץ הריקשה (Rickshaw run) המתקיים בהודו הוא ככל הנראה המירוץ האיטי ביותר בעולם. זהו מרוץ של "טוק טוקים", אותן ריקשות ממונעות שהן כה נפוצות בהודו ובמדינות אסיה כיום.

המרוץ הזה משתרע על פני 3,500 קילומטרים בתת-היבשת הענקית של הודו. במרוץ משתתפות ריקשות רבות וכולן צבועות ומקושטות, או כמו שלעתים קרובות אומרים עליהן "ריקשות מחופשות ".

ה-Rickshaw Run עובר בציר שמהעיר מנאלי אל לה, בדרכים מסוכנות ומסעירות, דרך הרי ההימליה, מול אבק, אבנים, מפולות הרים ונהגי אוטובוס מסוכנים, אך גם בנופים מלאים באנשים מיוחדים, נופים, כפרים ומראות מרגשים.

מי שהשתתפו במרוץ הזה מעידים שזהו מרוץ שלא פעם ממש משנה חיים.


הנה מירוץ הריקשות של הודו:

https://youtu.be/HuYqyIKNNjs


כך הוא מתנהל על פני אלפי קילומטרים הודיים:

https://youtu.be/lLOQQ7ge_0Q


הנופים והאנשים שעושים את הדרך המרגשת של מירוץ הריקשות:

https://youtu.be/Y4C1dNsncmg


והדרך המסעירה במסלול מסוכן עם נופים מהיפים בעולם:

https://youtu.be/FMNMHbpIsE0

ממציא האופניים המוקדמות הוא הצרפתי ז'וזף ניפס שבשנת 1816 בנה מעין אופניים, שמוט חיבר בין שני הגלגלים שלהם והנוסע ישב על המוט ובעט באדמה בכדי להניע אותן קדימה. בשנת 1818 שיפר הברון הגרמני קארל פון דרייס את ההמצאה ויצר "אופני דחיפה" או דרייסין, כמו שקראו להם על שמו.

אבל רק 21 שנה לאחר מכן, בשנת 1839 יצר נפח סקוטי בשם קירקפטריק מקמילן את האופניים המודרניות. הוא בנה גל ארכובה - מתקן להנעה של הגלגל האחורי באמצעות הרגליים, פעולה שאנו קוראים לה כיום "דיווש".

היו גם גירסאות שלא התפתחו, כמו "מרטיטי העצמות" של הצרפתים ארנסט מישהו ופייר ללמן, שבנו את האופניים עם הגלגל הקדמי הגדול מאד, שעליו ישירות דיווש הרוכב. האופניים הללו שהאמריקאים קראו להם "פני ורבע" (בגלל גודל הגלגלים השונה) היו קשים לרכיבה. בשל גובה הכיסא וחלוקת המשקל הגרועה שלהם הרוכבים הסתכנו בנפילה מגובה רב וחבלות. אחריהם פותחו "האופניים הבטוחות" שמזכירות את האופניים המודרניות ושווקו כך כדי להדגיש שהם בטוחים יותר מהאופניים הקודמים - "האופניים הרגילים".

בסוף המאה ה-19 הגיעו האופניים לתור הזהב שלהם - המצאות כמו הצמיג המנופח באוויר וההנעה באמצעות שרשרת, שיפרו אותם והפכו אותם לכלי רכב פופולארי מאד.


הנה המצאת האופניים והימים הראשונים של האופניים:

http://youtu.be/WOaJw2XQzO8


רוכב מודרני על "האופניים הרגילים":

http://youtu.be/OptGmDkEwJs


וההתפתחות של האופניים בקצרה:

https://youtu.be/E-U02-RWUPc

למשאית מכבי האש קוראים כבאית. בכבאית נוסעים הכבאים לכל מקום שבו פורצת שריפה. על הכבאית יש צינורות גדולים שבעזרתם אפשר להתיז מים מהמיכל הגדול שבכבאית על האש.

מעל לכבאיות יש בדרך כלל גם סולמות. בעזרתם מחלצים הכבאים אנשים שלכודים באש ולא יכולים לברוח. במיוחד חשובים הסולמות כדי לאפשר לכבאים, לוחמי האש, לטפס ולחלץ לכודים מהקומות הגבוהות של הבניין הבוער.


הנה הדרכה על הכבאית:

https://youtu.be/ql2RMn_Qq2I


הנה היא מקרוב:

https://youtu.be/g92Uaz3Hw58


וזו של טוטיטו - לגיל הרך:

https://youtu.be/bVLfeQY5kF4


סרטון של כבאית קטנה ונמרצת:

https://youtu.be/X4H3U6JINVg

אופני הרים כשמם הם - אופניים שנועדו לרכיבה בהרים. אלו אופניים חזקות מאד, שניתן לרכב בהן בשטחים קשים וחלקים, כמו אלה שיש בהרים.

לאופני ההרים יש גלגלים חזקים וצמיגים עבים, שנאחזים היטב בקרקע.


הנה אליפות ישראל באופני הרים (עברית):

https://youtu.be/6YZCNn0Ti0Q


דוגמה לתרגול של קפיצות בהם (עברית):

http://youtu.be/W-FrY1jQeIc


ודברים שניתן לעשות באופני הרים (עברית):

http://youtu.be/VfaSyPAyc3k?t=22s

מונית היא כלי רכב שמסיע נוסעים ואת המטען שלהן למחוז חפצם. היתרון שלה על אוטובוס או על רכבת הוא שהמונית לא עוצרת לאסוף ולהוריד נוסעים נוספים.

מחיר הנסיעה במונית אינו קבוע כמו באוטובוס או ברכבת. בכל מונית מותקן "מונה" שמחשב את מחיר הנסיעה. בעברית קיבלה המונית את שמה מהמונה שמותקן בה.

בכל מקום בעולם יש למוניות מראה אחיד. המונית בניו-יורק למשל, היא בצבע כתום צהבהב ונקראת "קאב". המונית הבריטית של לונדון היא שחורה. אצלנו המוניות בצבע לבן שמנת.

בערים שבהן יש נתיבי מים רבים, יש הרבה פעמים "מוניות נהר". אלו הם כלי שיט שבמקום להסיע את הנוסעים על גבי כבישים, משיטים אותם על פני המים. כך למשל משמשות גונדולות בעיר ונציה כמוניות מים.


הנה המונית שאפשר להגיע איתה מהר יותר, תלוי בנהג...

https://youtu.be/T4p_rX74TgI


יש נהגי מוניות מצחיקים מאוד (עברית):

https://youtu.be/4Yem4mgDjOc


ונהג אחר ומשעשע שמסיע אדם מפורסם (עברית):

https://youtu.be/d857U_4ZSs0

למכוניות מרוץ (Racing cars) יש מבנה מיוחד שמאפשר להן להגיע למהירויות גבוהות במיוחד. הן נמוכות וצרות מאד ובעלות מנועים חזקים במיוחד. גם הדלק שהן משתמשות בו במרוצים מאפשר להן להאיץ הרבה מעבר לכל מכונית בעולם.

מכוניות מרוץ אלה יכולות להגיע למהירות של כ-410 קילומטרים לשעה, במרוץ פורמולה 1 היוקרתי והחשוב בעולם.

עלו על מכונית המרוץ וניסע:

http://youtu.be/ClAuhgFQpLo?qr=yes


כך בוחנים מכונית מרוץ של פרארי:

https://youtu.be/w7BR0gwt46E


מכונית מרוץ או מטוס קרב - מי מנצח במירוץ ביניהם?

http://youtu.be/6muw6pqzk_c?t=6m38s


אולי מיכאל שומכר, מגדולי נהגי המרוץ, יצליח לנצח מטוס קרב:

http://youtu.be/RC8H_gXPFS4


פרסומת מעניינת עם מכונית מרוץ:

http://youtu.be/R69AsJnwqk4


ומכונית המירוץ החוקית הראשונה בישראל:

http://youtu.be/_N1uaN0u4lk?t=10s

בין טוב להכי טוב מפריד לא פעם מרחק עצום. את הכלל הזה זוכרים על מי שניסו לעקוף אופנוע מיתולוגי ששמו הארלי דייווידסון (Harley-Davidson). במהלך השנים, זכה האופנוע הכבד הזה למעמד של אייקון תרבותי. כבר שנים, מאז הסרט "אדם בעקבות גורלו" של שנות ה-60, הוא מגלם את החופש וחוסר המחויבות המוחלט.

הוא עבר תהפוכות אינספור ועקפו אותו בסיבוב, תרתי משמע, יצרנים יפאניים עם מפלצות מודרניות של אופנועים, אבל המעמד ומראה הרטרו האייקוני שלו, ההיסטוריה האמריקאית כפי שהיא מוצגת בסרטים, ותדמית ה"דספראדוס", "מלאכי גיהנום" וה"חופשיים על גלגלים" - כל אלה ניצחו לבסוף. ממפעל אמריקאי מצליח, שהפך למפעל כושל, הוא שב והתרומם להיות שוב יצרן האופנועים האמריקאי המוביל ולהיות לאגדה.

סיפורו של ההרלי מתחיל בראשית המאה ה-20, כשהמכונאי הצעיר ויליאם הארלי ושלישיית האחים דייוידסון ממילווקי שבארצות הברית בונים את האופנוע הראשון שלהם. מדובר בלא יותר מאופניים עם מנוע עזר זעיר, אבל החבורה לא עוצרת בקטן ודי מהר הם הופכים למפעל משגשג שבשנות ה-40 כבר מייצר כמעט 100 אלף אופנועים לצבא האמריקאי הנלחם במלחמת העולם השנייה. בין השאר לומדים בהרלי אז את מבנה המנוע וגל ההינע של אופנועי BMW הגרמניים ומשפרים את האופנועים שלהם מאד.

כיום, גם אם מחירם מטורף (80־220 אלף שקל), אופנועי הארלי דיווידסון ממשיכים להיתפס כנחשקים ביותר אצל צעירים, אבל עוד יותר אצל צעירים ברוחם, גברים בגיל מעל 40...

באופן פרדוקסלי חייב ההרלי לא מעט מהפרסום שלו למועדון האופנועים המצטלם היטב של "מלאכי הגיהנום", זה שבעבר גרם לו לנזקים תדמיתיים קשים. אם פעם ניסתה החברה להתנער מכל קשר לדימוי האלים והנוקשה של אותה חבורה כוחנית וחזקה, שהתיישבה על האופנוע שלה ומתעקשת לבחור רק בו, היום היא כבר מבינה שאולי החב'רה המקועקעים האלה, על אף ריח האלכוהול והקעקועים המרתיעים, לא כל כך מזיקים לעסקים...


הנה מפעל האופנועים של הארלי דיווידסון:

https://youtu.be/rFDAzRRCu2I


תולדות אופנועי הארלי דייווידסון והמנועים המטורפים שלהם:

https://youtu.be/zwud-2RKwA0


אי אפשר להבין את הסיפור בלי לראות את הקהילות של הארלי (עברית):

https://youtu.be/WaAMgV3un7c


קטע מסרט על דגם חדש של הארלי בימי השפל הגדול:

https://youtu.be/JGhDsqo8G3M


פרסומת לדגם שמיועד לצעירים:

https://youtu.be/5ixPmvUMnkA


הרלי דייווידסון במצגת וידאו של הדגמים לאורך השנים:

https://youtu.be/gAyEwvVgI3o


המונגולים מסאן דייגו - אחד ממועדוני הרלי רבים בעולם:

https://youtu.be/bZsGXasR8zU


הצליל של ההרלי:

https://youtu.be/31GBuRHxsDo


קבוצה של 600 מלאכי גיהנום על הארלים:

https://youtu.be/8oSHV9BwPZg


קבוצת הישראלים שמטיילים על הארליז (עברית):

https://youtu.be/saW0_Jctdd8?long=yes


וסרט תיעודי על תולדות האופנוע האגדי:

https://youtu.be/OFDIZKps_VI?long=yes

אופנוע הקפה רייסר (Cafe racer motorcycle) הוא סוג של אופנוע שנולד בשנות ה-60 של המאה ה-20. זה היה כשרוכבי אופנועים החלו להסב את האופנוע שלהם והמבנה שלו באופן עצמאי, לזרוק חלקים מיותרים ולהשאיר רק את מה שנחוץ.

המטרה הייתה ליצור אופנוע נייקד - כלומר אופנוע עירום ומדויק. הרוכבים עשו בעצם "קאסטום", התאמה של האופנוע לצורכיהם.

כדי להקטין את התנגדות הרוח הוחלף ההגה לכזה עם ידיות כידון נמוכות מאוד, נוסף משקף נמוך, מעין מסיכת חזית קדמית מסביב לפנס, מושב אופנוע הוגבה, הושטח והורחק מהידיות של הכידון כדי לכופף את גב הרוכב וליצור תנוחת ישיבה כפופה - בקיצור, המטרה הייתה מהירות יותר ויותר גבוהה - על אותו מנוע.

הם כיוונו לאופנוע קל, מינימליסטי וחלק, שיגיע למהירות של 100 מייל לשעה (פעם זה נחשב מהר...) ובעיקר על כבישים. לא פעם הם חצו את הרף של 100 מייל לשעה.

נסיעה מהירה עם החברה מאחור ושיער מתנפנף בדרך לבית קפה - לא פחות מאשר כלי רכב, ה"קפה רייסר" היה נעורים, מרד בהורים, גבריות צעירה וסגנון חיים.


#למה קפה רייסר?
הכינוי "קפה רייסר" דבק אז אפילו ברוכבים עצמם. הם רצו מלכתחילה לשפר את הביצועים של האופנוע שלהם כדי שישמש אותם למרוצים פיראטיים.

בעיקר בבריטניה של תחילת שנות ה-60, נהגו הצעירים האנגלים לערוך ביניהם מרוצים על כבישים רגילים. הם שדרגו את המהירות של אופנועי ה-BSA שלהם, או המצ'לס או הטריומף והתחרו במרוצים מאולתרים או ספונטניים - בין בתי הקפה שבצידי הדרכים הראשיות.

בתי קפה?

כן. אחד המרוצים הפופולריים אז היה "קפה רייסר", מרוץ נגד השעון של בית הקפה. הרעיון היה שהרוכב הוזנק למרוץ, ברגע שהתחילו לנגן שיר רוקנ'רול על מכונת התקליטים במזנון הדרכים שעל הדרך. היה עליו לרכוב לעבר המחלף הקרוב ולשוב לקפטריה, בית הקפה, בטרם הסתיים השיר.


#מה אחר כך?
ההתפתחות של הכבישים המהירים במערב ופתיחת מזנוני דרכים פופולריים בהם משכו את הרוכבים לאופנועים מהירים יותר ויותר.

בשנות ה-70 גילו יצרני אופנועים רבים גם הם את הסגמנט, את פלח השוק שאהב את האופנועים האלה. הם החלו להציג אז גרסאות מסחריות של אופנועי "קפה רייסר" שעוצבו כך מלכתחילה.

דגמי ה"קפה רייסר" המסחריים היו אטרקטיביים למי שלא ניחנו ביכולת טכנית להתאים את האופנוע שלהם בעצמם. בעשור ההוא הייתה להם פופולריות לא רעה.

אבל אז היפנים תקפו. היצרנים מארץ השמש העולה החלו למכור אופנועים בעלי 4 צילינדרים. הם היו חזקים מראש ולא נזקקו לשדרוגים.

די מהר היפנים גם פיתחו את אופנועי הספורט, שמראש היו בהם גלגלי הספורט, מיגון הרוח המובנה ותנוחת הישיבה הכפופה.

כך איבדו אופנועי הקפה רייסר את הבכורה לטובת דגמים חדשים, אופנועי ספורט על סטרואידים.

מאז יוצאים פה ושם אופנועי קפה רייסר, בעיקר כאופנועי רטרו מגניבים, לצעירים וצעירים ברוחם, שרוצים לשחזר את המראה העירום, הצעיר והחוויה של העשורים ההם. לא פעם גם "מקאסטמים" אופנוענים בעלי אמצעים ותשוקה את האופנועים שלהם ל"קפה רייסר". הרעיון חי וקיים כי מי מאיתנו לא חלם פעם להיות ג'יימס דין?


מהו קפה רייסר וקאסטום לאחד כזה:

https://youtu.be/OwfKSCiVcaI?t=1m40s


אופנועי קפה רייסר מקוסטמים, שהפכו לכאלה בטכנאות:

https://youtu.be/IQfVrwkmqas


אופנוע קפה רייסר מסחרי:

https://youtu.be/R7Hw65UvR2U


והסיבות הטובות להחזיק אופנוע קפה רייסר:

https://youtu.be/4RGB2pCq4e4?long=yes

הטריסייקל (Tricycle) הוא תלת-אופן, שניתן למצוא כמותו פה ושם בעולם. אבל באיי הפיליפינים הטריסייקל מהווה כלי רכב מצועצע שמשמש כדי להסיע נוסעים, מעין מונית זולה. הטריסייקל הפיליפיני הוא מופת של קישוט והתלהבות מיופי. הוא מקושט כולו ובמיוחד החלק של ה"סירה". הטריסייקלים מופיעים בפיליפינים במגוון אינסופי ויצירתי במיוחד של סגנונות וקישוטים.


ושה לא רק המראה שהופך את הטריסייקל הפיליפיני לאגדה. פעמים רבות על הטרייסיקל יש מערכות צופרים רעשניים וחביבים בצפצופיהם, מעין ערכת צופרים שכוללת המוני צופרים לכל טרייסיקל. הרעש בהתאם..


על הטרייסיקל מסיעים הנהגים הפיליפינים המון נוסעים. פעמים המספר מגיע עד 20 נוסעים על טרייסיקל אחד, כשהחוק מאפשר להסיע 2 עד 4 נוסעים בלבד...


מחוץ לכפר יש את אחיו של הטרייסיקל שנקרא "ג'יפני". הג'יפני הפיליפיני הוא כלי רכב דומה לטריסייקל, מעין אופנוע עם סירה, מצועצע גם הוא אבל חזק יותר מהטריסייקל העירוני.


הנה טריסייקלים בפיליפינים:

http://youtu.be/G_iv_iDHKdc


הטרייסיקל המפואר:

http://youtu.be/TTV8ltly-nc?t=11s


הנה הג'יפניז והטריסייקלים של האיים:

http://youtu.be/mz5TnKqf5P4


מצגת וידאו של טריסייקלים בפיליפינים:

http://youtu.be/vii5939EA8A

נַגְמָ"ש "איתן", הנגמ"ש החדש של צה"ל, נכנס והולך ליחידות הלוחמות של צה"ל. הנגמ"ש הזה פותח לאחר מבצע "צוק איתן" ובהסתמך על המסקנות לגבי המיגון החסר והפגיעות של ובנגמשים הוותיקים של צה"ל.

זהו נגמ"ש ממוגן שיש לו מערכות מיגון נגד טילי נ"ט (נגד טנקים), כמו אלה שבהם מצוידים הטנקים של צה"ל - מערכת מיגון אקטיבי הנקראת "מעיל רוח".

ה"איתן" יצטרף בכך ל"נמר", הנגמ"ש הישראלי הנחשב לקודמו כנגמ"ש הממוגן ביותר.

מי שלחמו ביחידות הקרביות של הצבא יזהו מיד שלנגמש "איתן" אין זחלים. איתן הוא הנגמ"ש הגלגלי הראשון בתולדות צה"ל. גלגליו של הנגמ"ש הזה מעניקים לו עבירות גבוהה, כלומר אין תנאי שטח בישראל בהם לא יוכל לנוע ולבצע את המשימות היטב.

לא עוד פרישות זחל שלוקח זמן רב לתקן, כדי להשיב לנגמ"ש את יכולת התנועה. לא עוד גוף נמוך המתקשה לעתים להתרומם מעל סלעים גבוהים.

הגלגלים של ה"איתן" מגדילים את יכולתו של ה"איתן" להגיע בקלות לכל מקום ולעשות זאת במהירות של כמעט 100 קילומטרים לשעה, גם בשטח. זהו לקח נוסף ממבצע "צוק איתן", שבו נתקל הצבא בקשיי עבירות לא פשוטים ואף קטלניים.


הנה הנגמ"ש החדש "איתן" (עברית):

https://youtu.be/fbRU-rTFOVU?t=20s


נגמש מודרני "איתן", על גלגלים שלא זקוקים לאוויר:

https://youtu.be/O1mv5_W7VUM


שימו לב לצריח שלו שמזכיר טנק (עברית):

https://youtu.be/lJKCjsp_yG4


וקודמו, נגמ"ש הנמר המבוסס על בסיס טנק המרכבה (עברית):

https://youtu.be/9ol1u_SoNcQ?t=24s

טרסט 2 היה כינוייה של מכונית עם מנוע סילוני שנלקח ממטוס קרב ישן. ריצ'ארד נובל שנהג ב-1983 במכונית Thrust 2 הצליח להגיע למהירות של 1,019 קילומטרים לשעה. זה קרה במדבר בלאק רוק שבנבאדה ארה"ב.

אותו נובל, אגב, שבר בשנת 1997 את השיא הוותיק, במכונית הדחף העל-קולית המתקדמת יותר, שכינוייה היה "ThrustSSC". במכונית זו הגיע למהירות של 1,228 קילומטרים לשעה ועבר לראשונה את מהירות הקול במכונית. דגם מתקדם עוד יותר, ה-Bloodhound SSC, הגיע למהירות של 1609 קילומטר בשעה ויותר.


הנה סרטון עם נסיעת השיא וראיון 30 שנה אחרי ההישג המדהים של הטרסט 2:

https://youtu.be/hvV3KCjhAAo


וראיון עם נהג הטרסט2 ריצ'רד נובל בזמן נסיעת הניסוי:

https://youtu.be/bFu3RKOblMU


מכונית המירוץ האגדית מקרוב:

https://youtu.be/Oct76xXN9aI


היא וממשיכותיה האגדיות לא פחות מדגמי ה-SSC:

https://youtu.be/iM_0qCQjZno



וממשיכתה של מכונית הטראסט 2, מכונית ה-Thrust SSC שעברה את מהירות הקול:

https://youtu.be/rIWdtE-__5M

המונוסייקל (Monocycle) הוא חד אופן פשוט וקל משקל שעליו נוסעים בעמידה. הוא יכול לשמש לנסיעה איטית על מדרכות מרוצפות בעיר.

הנסיעה המונוסייקל מחייבת תרגול ואימון כי שיווי המשקל בו מעט קשה מאשר באופניים רגילים.

למעשה המונוסייקל הוא הגרסה המכנית של היוניסייקל החשמלי, המכונה גם מונווויל חשמלי, שמותיו של כלי תחבורה אישי, חד-גלגלי אבל חשמלי, שעליו נוסעים בעמידה.

היוניסייקל הוא הממשיך החשמלי של כלי המונוסייקל שקיימים כבר זמן רב בגרסה שאינה חשמלית. הוא יכול להפוך בקלות לכלי הרכב האישי של העתיד, אבל את זה אמרו כבר גם על כלים אחרים, כמו הסגוויי למשל.

במשקל של פחות מ-10 קילו, גובה של פחות מחצי מטר ורוחב פחות מ-20 סנטימטרים, הוא כנראה כלי התחבורה הקומפקטי ביותר שיש. הוא זול וחכם להפליא ויכול לעלות איתך הביתה או למשרד, מבלי לתפוס מקום רב.

הטכנולוגיה של המונוסייקלים היא חכמה מאד. מייצב את עצמו בעזרת ומחשב פנימי ומייצבים מבוססי ג'יירוסקופ מאפשרים לו יציבות מירבית, מנגנוני בטיחות שולטים במהירות שלו, כך שלא יאיץ למהירות שבה הוא יסכן את הנוהג בו. הג'יירוסקופ מקנה לו יציבות רבה ואף דואג שמזווית של 45 מעלות הוא יכבה אוטומטית, כדי שלא לגרור את הרוכב על הקרקע.

הנהיגה במונוסייקל היא באמצעות הטייה קלה של הגוף היא כל מה שדרוש כדי לשלוט במונוסייקל ולהפנותו ימינה או שמאלה, מהר ולאט. זה אולי נשמע פשוט, אבל כלי התחבורה הפשוט הזה מחייב שליטה והיא לוקחת זמן. שלא כמו מקורות ההשראה שלו, האופניים המוכרות לנו מחד ומנגד, מתקן הסגוויי המפורסם והיקר כל כך, הנהיגה במונו סייקל מחייבת תרגול ואימונים לא מעטים.

נראה שמעבר למגניבות שבכלי התחבורה הקטנטן והיעיל הזה, חשמלי או לא, הוא לפני הכל פתרון מצוין לנוסעים ברכבת. קל לשאת אותו והוא לא תופס מקום או מחייב תשלום מיוחד.

המונוסייקל הוא פתרון מעולה גם למתגוררים או עובדים בקומות גבוהות, במיוחד בערים גדולות, שבהן גניבות מהחנייה מאיימות בדרך קבע על בעלי אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וכדומה.


הנה המונוסייקל בעיר הגדולה:

http://youtu.be/8N7xh4cWLfU


הסבר על הכלי המוצלח הזה:

https://youtu.be/YFkQbk4flcY


אפשר להגיע בו לשליטה מדהימה:

http://youtu.be/XMrYlV4g3OE


יש כאלו שמנווטים אותם בעזרת מתקן המזכיר ג'ויסטיק:

http://youtu.be/sueRuNYam88


ויש את הסולו וויל:

http://youtu.be/hvckQDB2X2g


הולכים לעבודה:

http://youtu.be/e5Hdq2QOugk


וחלק מהיצרנים מייצרים אותו עמיד וחזק להפליא:

http://youtu.be/fIMPH1Dli3g

מכונית "הלהבה הכחולה" (The Blue Flame) הייתה רכב עם מנוע רקטי, כמו של חללית או מטוס סילון. בשנת 1970 שברה מכונית המירוץ האימתנית הזו את שיא המהירות לנסיעה על פני היבשה. באותה נסיעה עברה "הלהבה הכחולה" לראשונה את מהירות הקול והגיעה למהירות של 1014 קילומטרים לשעה.


הנה הלהבה הכחולה:

https://youtu.be/fP8hEJxLjFc


והנה היא מוצגת במוזיאון:

https://youtu.be/oR0JbTd6ZT0

בשנת 1946 החלה חברה איטלקית בשם פיאג'ו למכור קטנוע שיהפוך לבכיר הקטנועים בתבל. זאת על אף שלא היה הקטנוע הראשון בהיסטוריה. לכזו הצלחה מרשימה זכתה הווספה (Vespa), באיטלקית "צרעה", עד שהמילה וספה הפכה במקומות רבים לכינוי לקטנוע. במילים פשוטות, רבים קראו לקטנוע וספה, גם אם הוא היה מתוצרת אחרת...

אבל איך הגיע קטנוע קטן וזול למעמד אייקוני כל כך? - כנראה שהתשובה קשורה לתזמון ועיצוב. וספה הוא קטנוע איטלקי שהפך להיות מאוד פופולארי בארץ ובמדינות רבות בעולם, כשסוד הצלחתו היה באיכות ובאמינות שלו, בצד המחיר הזול והנגיש לכל.

הקטנוע המעולה, בעל המנוע האמין והחזק, הפך ללהיט אצל צעירים. במיוחד קנו אותו מי שמכונית הייתה מחוץ להישג-ידם.

אבל היה עוד מרכיב בהצלחה האדירה של הוספה. העיצוב שלו, בהתאם למסורת העיצוב האיטלקי, היה מעולה. גם ליד אופנועי ענק יקרים להפליא, הווספה נראתה פשוט מצוין. הקטנוע היה שימושי, בעל רווח בין הרגליים לנשיאת חפצים, סל קניות עמוס או תיקים גדולים ובו-בזמן בעל עיצוב מסוגנן ועכשווי תמיד. הוא הפך למראה הרטרו התמידי של עולם הקטנועים.

המפעל האיטלקי לקטנועים ואופנועים שיצר את הווספות הבין בכלכלה של צעירים. וספה הייתה קטנוע זוגי וכשנולד ילד, ניתן היה להוסיף לה "סירה", כמו באופנועים הגדולים. הסירכ הזו היא מעין כורסה, המחוברת אל הקטנוע בציר ויש לה גלגל נוסף משלה. הסירה הכילה נוסע נוסף, לא פעם את האימא והילד שבזרועותיה.

אחרי היעדרות של שניים שלושה עשורים, הבינה היצרנית פיאג'ו את אופנת הרטרו ושבה לייצר אותה. בגלגולה המודרני של הווספה היא כלי עכשווי, בעל מנוע 4 פעימות נקי ועיצוב הרטרו המוכר, שמזכיר את הווספה המיתולוגית של השנים ההן. היצרנית מציגה עוד ועוד גרסאות מיוחדות של הווספה, ביניהן גרסת המיקי מאוס, הפיקניק, וספה לתרבויות שונות, כמו הסינית והאינדונזית.


הנה ההיסטוריה של וספה:

https://youtu.be/se7QMHyg_X0


כך וספה נולדה מהמלחמה:

https://youtu.be/WF15ZbxWrxY


וספה פיאג'יו והתפתחותה:

https://youtu.be/M2Zp2X26C_M


וספה מודרנית בגרסת 2025:

https://youtu.be/IiOVaC6vL_Y


ואמן ישראלי שעושה עיצוב מחלקים של וספות (עברית):

https://youtu.be/XtExgwKpvbM

המכונית המהירה ביותר בעולם היא מכונית הדחף העל-קולית ThrustSSC שהשיגה בשנת 1997 את השיא העולמי. מכונית הטראסט SSC הגיעה למהירות של 1,228 קילומטרים לשעה ועברה לראשונה את מהירות הקול בנסיעה במכונית.

דגם מתקדם עוד יותר של המכונית המהירה בתבל, ה-Bloodhound SSC, עבר את המהירות של 1609 קילומטרים בשעה.


הנה המכונית הכי מהירה בעולם:

http://youtu.be/SsDZ7-esM_4?end=1m02s