מה זה אלטרואיזם?
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.