אמריקה התגלתה רק לפני 500 שנה והספיקה מאז לשנות את העולם. יש שרואים אותה כיבשת אחת ואחרים רואים בה שתי יבשות שונות - אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית. במאה האחרונה היא עלתה בחשיבותה מאד, במיוחד בזכות ארצות הברית שהפכה עם הזמן ל"שוטר העולם", המעצמה החשובה והחזקה בו.

באמריקה הדרומית נמצאים יער האמזונס, יער הגשם הגדול בעולם. נמצא בה גם רכס הרי האנדים, שאורכו 7000 קילומטרים ושהוא מהגדולים בעולם. מרבית האנשים במדינות אמריקה הדרומית הם דוברי ספרדית, זכר לכיבוש הספרדי ביבשת. רק בברזיל שנשלטה בעבר על ידי פורטוגל, מדברים פורטוגזית.

אמריקה הצפונית כוללת את ארצות הברית ואת קנדה הענקיות. דוברים בה בעיקר אנגלית ומעט צרפתית (בקנדה). באמריקה הצפונית נמצא אגם סופריור, אגם המים המתוקים הגדול ביותר בעולם וגם מפלי הניאגרה המרשימים. ביבשת זו גדלים העצים הגבוהים בעולם - עצי הסוקויה הענקיים.


הנה אמריקה הדרומית:

https://youtu.be/4fNAUqM0Ygo


מהמראות של ארצות הברית שבאמריקה הצפונית:

https://youtu.be/1R-MFwjUhtU


אמריקה הצפונית:

https://youtu.be/RUfFc9CLpuo


והטבע של צפון אמריקה:

https://youtu.be/FBwREc6xdjE

לפעמים ההיסטוריה מזכה את מי שיש לו מספיק תבונה להבין את מה שכולם רואים, אך לא מבינים. הנווט ומגלה הארצות מאיטליה, אמריגו וספוצ'י, הפליג בשליחות מלך פורטוגל, בשנת 1501, לחופיה הדרומיים של אמריקה. לאחר שהגיע לאזורים שמעולם לא תועדו במסעות הרבים שניהלו האירופים במזרח אסיה, וספוצ'י היה הראשון שהבין שמדובר ביבשת אחרת, יבשת חדשה.

טענתו הייתה אמיצה ונועזת. בא אדם וטוען שהעולם לא מכיל רק שלוש יבשות אלא ארבע! - עד אז כולם חשבו כמו קולומבוס, שהוא גילה נתיב להודו. הרי קולומבוס היה בטוח שהשבטים המקומיים שגילה שם הם הודים ולכן קרא להם "אינדיאנים", מילה שפירושה "הודים". ובאמת, בתוך שנים אחדות הגיעו הגיאוגרפים למסקנה שאמריגו צודק.

אז אם היבשות הקודמות נקראו על שם נשים, הסכימו חוקרי העולם לקרוא ליבשת החדשה על שמו של גבר וקיבלו את השם שנתן לה הגאוגרף הגרמני מרטין ולדזמילר - "אמריקה".


הנה המגלים של אמריקה, שלא ידעו שהם כאלה, עד שאמריגו עלה על האמת:

https://youtu.be/-6s5JEAaVoI


וסרטון קצר על תגליתו של אמריגו וספוצ'י:

http://youtu.be/AzZ3M2lJKa4?t=19s


על בחירת השם אמריקה:

http://youtu.be/Od9as8HR5Go

מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ'י (Amerigo Vespucci) היה גם סוחר שהפליג למרחקים. במסעו בשנת 1501 אל החוף המזרחי של דרום אמריקה הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת נפרדת שקיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן" ולא במזרח אסיה או הודו, כמו שחשב קודמו כריסטופר קולומבוס.

בהערכה לחדשנות תפיסתו שהעולם מורכב מארבע יבשות ולא שלוש, כמו שחשבו בני דורו (אפילו אוסטרליה לא היתה ידועה עדיין לבני אירופה), הציעו גאוגרפים בני דורו לקרוא את היבשת החדשה על שמו והיא אכן קיבלה את השם "אמריקה".


הנה סרטון קצר על אמריגו וספוצ'י ואמריקה שלו:

http://youtu.be/XBdl3lFMm5U


וספינה שנקראת על שמו נכנסת לנמל:

https://youtu.be/8MuYrLE5z_w

מקורו של התירס במרכז אמריקה. רק עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15 הוא הופץ ברחבי העולם. כיום התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בעולם, לפני החיטה והאורז.

אפשר לומר בקלות שהתירס מאכיל את העולם. מדובר באחד הגידולים החשובים בהיסטוריה של האנושות. לשדה תירס יש פי 2 או 3 יותר קלוריות מאשר בשדה חיטה בגודל זהה.

התירס מהווה מרכיב ראשון במעלה בתפריט המזון העולמי. היסטורית, כשהתירס הובא מאמריקה לעולם הישן והחלו לגדל תירס באירופה וביבשות האחרות, היצרנות עלתה באירופה וגם אוכלוסיית בני האדם באירופה החלה לגדול.

ממנו מכינים קמח תירס ושלל מוצרי מזון, מדגני בוקר ועד חטיף הפופקורן - מהחטיפים האהובים בעולם ומהיותר בריאים שבהם.

אז כאמור, בעולם מגדלים יותר תירס מאשר חיטה ואורז הנפוצים כל כך. התירס גדל גם כיום בעיקר ביבשות אמריקה, כשמובילת גידול התירס בעולם היא ארצות הברית.

למעשה, גידולי התירס של ארה"ב מהווים חצי מכלל התוצרת העולמית. בשנת 2009 היא יצרה מעל 300 מיליון טונות של תירס.


הנה קציר שדות התירס בארה"ב:

http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ


תולדות התירס (מתורגם):

https://youtu.be/i6teBcfKpik


ההיסטוריה העתיקה של התירס:

https://youtu.be/A1FLL3HH6Tk


הכתמים האפלים בתולדות התירס:

https://youtu.be/0clTdX_JSy0


בהילוך מהיר - כך גדל התירס:

http://youtu.be/Miyjun0uD4g


וצילומים מהאוויר של שדות תירס שעוצבו כמבוך ענקי:

http://youtu.be/mn7iSZgXIqg

פוקוודג'י (Pukwudgies) הוא יצור דמוי טרול עם אף, אצבעות ואוזניים גדולים במיוחד. גובהם של הפוקוודג'ים נע בין 60 ל-90 סנטימטרים. יש להם עור אפור, חלק ולעיתים אף בוהק.

על פי האגדות הפוקוודג'י נראה מאחור כמו דורבן. תושבי האזור מאמינים שעדיף להניח לו לנפשו, שכן הוא יכול לצוץ ולהיעלם כרצונו, לפתות אנשים ולגרום למותם. יש לכל פוקוודג'י קשת עם חיצי רעל וברצותו הוא מצית אש וזה לא נעים...

הפוקוודג'י הוא כנראה חלק מהפולקלור של הילידים של אזור ניו-אינגלנד באמריקה, שכן כל הנסיונות לאתר אותם לא עלו יפה. המקומיים קושרים אותם עם ה"מאושופ" - ענק מקומי אהוב ששבט הוומפנוהג האינדיאני מאמין שהוא שיצר את אזור קייפ קוד.

על פי המסורת המקומית, הפוקוודג'י קינאו באהבת האנשים אל ה"מאושופ" וניסו לסייע להם כדי לזכות באהבה, אך משנידחו על ידי האינדיאנים הם הפכו לאכזריים והחלו להתעלל בהם.


הנה סרטון על הפוקוודג'י:

http://youtu.be/IBxhmhQRnXg

בין היערות והג'ונגלים של גואטמלה ניתן למצוא את טיקאל. העיר נעלמה במאה ה-10, לאחר שננטשה על ידי יושביה, והסתתרה במעמקי הג'ונגל כמעט 1000 שנה. היא התגלתה ב-1848, חבויה היטב בתוך הג'ונגל שכיסה אותה, אבל כשהתבצעה בה חפירה ארכאולוגית ראשונה, היא החלה נחשפת ונתגלתה במלוא גודלה. עד היום רק חלק קטן ממנה נחפר ובכל זאת, רואים בה מקדשים מרשימים ועצומי מימדים!

זוהי עיר עתיקה של תרבות המאיה שנמצאת באמצע הג'ונגלים של מחוז אל פטן שבצפון גואטמלה. על אף ש-900 שנה לפני כן כבר היו בה מתיישבים, רק בשנת 300 לספירה הפכה העיר למרכז חשוב של בני המאיה. מרבית המקדשים הרבים והמרשימים שבטיקל נבנו בסביבות 550-850 לספירה, כנראה בשיא הצלחתה ועושרה של התרבות המקומית.



הנה סרטון על טיקאל בשעות הלילה:

http://youtu.be/FJXT9a17YbQ?t=10s



מעט הסברים על העיר האבודה של טיקאל:

http://youtu.be/dll2O2BvAX0


ומצגת וידאו של תמונות מטיקאל:

http://youtu.be/HgZPoMJdtdA

מזון מהיר (Fast food) הוא אוכל שמיוצר ומגיע ללקוחות במהירות רבה, כשמרכיביו הם לרוב כאלה שבושלו או חוממו בכמויות מראש ונמכרים באריזות.

לידתם למעשה באוטומטים עירוניים (Urban authomates), שמכרו החל משנות העשרים של המאה הקודמת מזון שהוכן מראש, אוחסן בהם והלקוחות שלשלו מטבעות ופתחו תא כדי להוציאם.

זמן הוא כסף, אבל מסעדות המזון המהיר נולדו רק אחרי מלחמת העולם השנייה. האמריקאים התחילו להרוויח טוב ולאכול בחוץ הפך לבילוי או בידור נפוץ. אוכל טעים במסעדה, שגם הוגש במהירות, משך סועדים כמו מגנט.

המסעדה הראשונה למזון מהיר נולדה ב-1948 כששני האחים דיק ומק מקדונלד החלו למכור המבורגרים טעימים ומהירים ב-15 סנט בלבד. מאותה מסעדה תצמח רשת הפאסט פוד הגדולה בעולם.

באותה שנה נפתח גם אין-אנד-אאוט בורגר, עסק זעיר שעמד לצד כביש והמציא את המכירה לנהגים, בסגנון של "קנה וסע".

המהירות הייתה החשובה ביותר בעסקים החדשים הללו וב-1952 מצטרף שחקן ראשון שלא מוכר המבורגרים אלא עוף. זה היה הקולונל הרלנד סנדרס, שפתח בסולט לייק סיטי שביוטה את "קנטקי פרייד צ'יקן". שנתיים אחר כך מצטרפת "בורגר קינג" לחגיגה וב-1958 הספיקה הלוואה של 600 דולר מאימם לאחים דון ופרנק קרני כדי לפתוח את הסניף הראשון של "פיצה האט".

מהגשה עצמית, עיצוב זהה של כל סניפי הרשת, אוכל מוכן ובטעם זהה, ידוע מראש וממכר רבים מהלקוחות, שמגיע מהמפעל ומחממים או צולים אותו ללא הפסקה, כך שההגשה מיידית ועד זכיינים שהם אנשים פרטיים המפעילים סניף, עם הידע והחומרים שהם קונים מהרשת תמורת אחוזים מהכנסותיהם.

רשתות המזון המהיר הפכו כך לרשתות עולמיות המעסיקות עשרות אלפי ואף מאות אלפי עובדים ברחבי תבל ופותחות מפעלים מקומיים במדינות השונות, כדי לוודא שהחומרים יסופקו ברצף, במהירות וללא שינויים בטעם.

ואכן, הטעם שלהן אהוב כמעט בכל מקום וההצלחה גלובלית, כלומר עולמית. אך במקביל פוגע המזון המהיר בבריאותם של סועדים רבים שמגזימים בצריכתו וחולים במחלות כמו סכרת וסרטן ומשמין מאוד, מה שגורם להשמנה בעולם לשלש את עצמה מאז שנות ה-70. לרבים מהאמריקאים, אנשי מולדת המזון המהיר, היא גורמת להיראות כמו לווייתני ענק אנושיים.

לכן גם זכה המזון המהיר, ה"פאסט פוד" של אמריקה, לכינוי מפי התזונאים והרופאים "ג'אנק פוד", אוכל זבל. הגדלת הכמויות במנות הבשר וכוסות המשקאות הקלים העצומות, בצירוף כמויות ענק של שומן, סוכר ומלח שהמזון המהיר מכיל הפכו אותו לאיום עולמי על הבריאות וממכר, במיוחד לאנשים עם הכנסות נמוכות, שהנוחות והמחיר הזול של מנות הפאסט פוד גורם להם לסעוד בהן בתדירות גבוהה, עם הילדים.

סלטים, יוגורט, פירות חתוכים, המבורגרים צמחוניים ועוד שלל אפשרויות מוצעים למי שרוצים לאכול מזון מהיר ובריא יחסית, אבל מרבית הלקוחות לא שם בשביל סלט. הם בשביל הבשר, שפוגע בבריאות ואפילו תורם לא מעט להתחממות הגלובלית, בגז המתאן שפולטות מיליארדי הפרות שמגדלים עבור התעשייה הזו.


כך נולד המזון המהיר:

https://youtu.be/8q3qwnTLGrc


לידת המסלול לקבלת האוכל מתוך הרכב:

https://youtu.be/bc4925AvhFY


רבים מאמינים שהמזון המהיר הוא האחראי העיקרי לתופעת השמנת היתר בעולם המערבי:

https://youtu.be/2IUQoh_wuMQ


רשתות המזון המהיר שאינן מוכרות אצלנו:

https://youtu.be/lltIL-XH9pM


האם גם זו תהיה רשת? - מסעדה עם מכונה שפותחה בה המייצרת את מנות ההמבורגר בעצמה (עברית):

https://youtu.be/sMsNZsp4LE0


ומזון מהיר הוא חלק מתרבות של שירותים מהירים:

https://youtu.be/BPf22nRVy2I?long=yes

עם אגם המלח "בדווטר" שנמצא במקום הנמוך ביותר בצפון אמריקה ובגובה של 86 מטר מתחת לפני הים," עמק המוות" (Death Valley) נמצא בראש רשימת המקומות הכי קשים להיות או לחיות בהם בעולם.

העמק קיבל את שמו כשבתקופת הבהלה לזהב, אבדו עקבותיה של קבוצת מחפשי זהב שניסתה לאתר בו דרך קיצור לקליפורניה. הם מתו בצמא, בחומו הקיצוני של העמק, מבלי לדעת שמשימתם הייתה בלתי אפשרית, בתנאים של הימים ההם.

העמק הזה הוא מדבר לכל דבר. חסימת העננים מהים שבמערב על ידי הרכס התמיר של הרי "סיירה נבאדה", מביאה כאן לאקלים קשה מאד - במיוחד בשעות היום של ימות הקיץ, הטמפרטורה בעמק המוות היא מעל 50 מעלות צלזיוס והיובש קיצוני במיוחד.

בתחילת המאה העשרים נמדדו בעמק המוות טמפרטורות שנחשבו לטמפרטורות הגבוהות ביותר בחצי הכדור המערבי.

אף אחד לא אוהב לחיות כאן. יש כאן עיירות נטושות של כורים שעבדו באזור ונטשו ברגע שהכרייה לא השתלמה יותר. זהו אחד המקומות החמים בעולם ולחיות כאן זה לא כיף. ממש לא.


על עמק המוות:

https://youtu.be/nZrI14lXFHk


סיור בעמק המוות:

http://youtu.be/rb-nmDI9g4Y


וביקור בהילוך מהיר בחולות המדבר הזה:

https://youtu.be/7MI2cEE0Goc

הר הסוכר (Sugarloaf Mountain) הוא הר תלול, עשוי גרניט, שגובהו כמעט 400 מטרים, המתנשא מעל לבירת ברזיל ריו דה ז'ניירו.

זהו הר תלול שמי שאינו מטפס הרים מקצועי יתקשה מאד לעלות עליו. לכן בנו הברזילאים רכבל ארוך שמוביל אליו מהרובע אורקה, מרחק של 1,400 מטרים. במקביל הר הסוכר הוא כה תלול ומזמין לטפס עליו עד שהוא הפך לאחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם.

הר הסוכר, או חרוט הסוכר, נקרא כך כיוון שהוא דומה לחרוטי הסוכר המזוקק, שיוצרו בעבר בבתי החרושת לסוכר של ברזיל.


הנה ביקור והסברים על הר הסוכר:

https://youtu.be/T9vaK4-CA_w


הנוף מראש ההר:

https://youtu.be/OvB-ZNx1Gps


מבט מהרכבל אל הר חרוט הסוכר, שמראה כמה הוא תלול:

http://youtu.be/1muCXTohKro


פרסומת עשויה יפה שמתארת איך הופך הר הסוכר למשהו אחר:

http://youtu.be/xeTinkrVXBY

הכביש הפאן-אמריקאי (Pan-American Highway), המשתרע לאורך של כמעט 48,000 קילומטר, הוא הדרך הכי ארוכה בעולם. הוא עובר ב-15 מדינות לאורך כל האמריקות, מארגנטינה ועד לקנדה שבצפון. מדובר במערכת כבישים ארוכה להפליא, שמחברת בין הנקודות הקיצוניות בשתי יבשות אמריקה ומשמשת עורק חיים ותעבורה מהחשובים בעולם.

צעירים רבים באמריקה מתייחסים לנסיעה בכביש הזה כאל מסע התבגרות. מאז טייל בו צ'ה גווארה הצעיר על אופנוע, הוא זכה להילה מיוחדת בקרב הצעירים שמחפשים משמעות לחייהם ודרך, תרתי משמע.


הנה הכביש הפאן-אמריקאי:

https://youtu.be/uTWzA9J2u2A


על הכביש הפאן-אמריקאי באופנוע:

https://youtu.be/Up44Pj-w3w0


פרסומת לנסיעה למסע בכביש:

http://youtu.be/NmyRtR2kK0s


מהאוויר:

https://youtu.be/TaDfW9pj3qU


ומצגת וידאו של הכביש:

http://youtu.be/Q1SIZTkSYe4

סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) של בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם. הוא נמצא בדרום-מערב בוליביה. שטחו 10,582 קמ"ר והוא חלק מרכס הרי האנדים, גובהו של מדבר המלח הזה הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים. לפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי וכיום נותרו ממנו שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.

יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח ובלב המדבר שוכן "אי הדג" - אדמה שזהו שמה (בספרדית "איסלה דל פסקדו"), ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים!


הנה מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבבוליביה:

https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw


חוויות מנסיעה למדבר:

http://youtu.be/kMzgha1Gjws


מראות יפים במדבר המלח בבוליביה:

http://youtu.be/r2MOXksZ2UE

מעל 2000 קשתות אבן טבעיות נמצאות בפארק הקשתות שליד מואב, במדינת יוטה בארה"ב.

אחת מהקשתות הטבעיות הללו היא "הקשת העדינה" שהפכה לסמלו של הפארק, בהיותה הקשת הטבעית המפורסמת ביותר בעולם.


הנה סרטון על פארק קשתות האבן:

http://youtu.be/qsUusr3IvVU

"נקודת המסתורין" היא בקתה מוזרה, שנמצאת לא רחוק מהעיירה סנטה-קרוז שבמדינת קליפורניה בארצות-הברית. נראה שמתרחשות בבקתה המסתורית הזו תופעות שנוגדות את חוקי הפיזיקה ומנוגדות לכוח הכבידה של כדור-הארץ. זה גורם למבקרים בבקתת "נקודת המסתורין" לנטות בזווית עקומה למול פני הקרקע, במקום לעמוד ישר כמו בכל מקום בעולם. אפשר לראות במקום שאם מגלגלים כדור, הוא יתגלגל במעלה הקרש שעליו הוא מגולגל ולא במורדו.

יש עוד תופעות מוזרות ב"נקודת המסתורין" אבל אותן נשאיר לכם לגלות לבד..


הנה הדברים המוזרים ב"נקודת המסתורין" שבסנטה קרוז:

http://youtu.be/CzM0ZUsLM4o


והסבר על התופעה באנגלית:

http://youtu.be/AT0uQLspcXo

"באפלו ביל" קודי היה סייר וגשש בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים ובצבא ארצות הברית. בנערותו היה לגשש הצעיר ביותר בתולדות צבא ארה"ב, אבל הוא גם היה צייד ביזונים ואיש אמיץ.

את הכינוי "באפלו ביל" (Buffalo Bill) קיבל לאחר שעסק במשך תקופה באספקה של בשר בופלו (באמריקה אומרים "באפלו") לעובדי הסלילה של מסילת הרכבת הגדולה אל מערב ארה"ב.

אבל את עיקר פרסומו קיבל בופלו ביל כאמרגן שיצר את "מופע המערב הפרוע", או באנגלית "The Wild West", מופע קרקס מרשים שעלילותיו יצרו במידה מסוימת את תדמיתו של "המערב הפרוע" בעיני העולם.

מופע "המערב הפרוע" של קודי הציג את החיים במה שכינה מערב הפרוע. בין הדמויות שכיכבו במופע היו דמויות ידועות מהמערב, כמו הצלפית שתהפוך לאגדה אנני אוקלי ואנשי שבט סו, שהציגו את הקרב המפורסם של ליטל ביג הורן.

המופע המרהיב הוצג בכל מקום, מארה"ב ועד אירופה. מאצילים כולל המלכה האנגלית ויקטוריה ועד לפשוטי-העם, כולם נסחפו בהערצה לבוקר המרשים עם זקנו המחודד וסיפוריו. הוא אף אירגן מסעות ציד ב"מערב הפרוע" עם רבים ממעריציו החדשים.

הרווחים הגדולים שהוא גרף מהמופע אפשרו לו להקים חווה ענקית בצפון וויאומינג, שתהיה היסוד לעיר "קודי" הקרויה על שמו. בקודי, אגב, נולד גם הצייר המודרניסטי המפורסם ג'קסון פולוק.


הנה סרטון על באפלו ביל:

http://youtu.be/zed9BTg0JJM


סרטון מקורי של המופע ושל באפלו ביל עצמו:

https://youtu.be/g3meHAqxuDI


תצוגת "מופע המערב הפרוע" שלו:

https://youtu.be/kjIH5AUglos


וכמה מיתוסים שגויים שנבעו מהאגדה שלו על "המערב הפרוע":

https://youtu.be/AL3wJX7BXkE?long=yes

הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.

לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.

הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.

מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.


הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:

https://youtu.be/AbVbVKA-KXE


שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:

https://youtu.be/MAjF5FWPidY


בופאלו בוגר בתאילנד:

https://youtu.be/xUpBqK6GYk8


הבופלו וצאצאיהם:

https://youtu.be/i5IyS-MBzpk


גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:

https://youtu.be/LU8DDYz68kM

אם חשבתם שמסוכן לנסוע בכבישי ישראל, כדאי שתכירו את הדרך ההררית בבוליביה, זו המכונה "דרך המוות". זוהי ללא ספק הדרך המסוכנת ביותר בעולם. דרך צפון היונגאס, בשמה המדויק, היא דרך של כ-70 קילומטרים, שעוברת בין הערים לה פאס וקורויקו בבוליביה. מעל 200 נוסעים ומטיילים נהרגים בה מדי שנה. לאורך כל הדרך האיומה הזו נטועים צלבים ומצבות של נוסעים ורוכבי אופניים שנפלו בה לתהום.

את הדרך המפחידה הזו סללו בשנות ה-30 של המאה הקודמת שבויים מפראגוואי. יש בה ירידות מסוכנות מאד, פעמים רבות ברוחב של מסלול אחד, מה שאומר שאם שני כלי רכב באים משני הצדדים - הם בבעיה חמורה מאד!

וכשיש גשם או ערפל, הדרך הופכת מסוכנת עוד יותר, בעיקר בשל היותה בוצית ומחליקים בה בקלות והעובדה שקשה לראות בה הן את הדרך והן את כלי הרכב שבאים ממול.


פעילות בילוש
=========
צפו בתמונות שבביקור וירטואלי ונסו למצוא מקומות מפחידים במיוחד.


בקיצור, אם אתם רוצים להימנע מסכנות מיותרות, אל תבואו לבקר ב"דרך המוות" ותסתפקו בצפיה בסרטון הבא:

http://youtu.be/LPDsVeHfZko?t=4s


רוצים לנסוע על דרך המוות? - בבקשה נסו:

http://youtu.be/oInXb6mnY6g

"אלף האיים" הוא לא רק רוטב... זהו שם של ארכיפלג, קבוצת איים, ששייכים, חלקם לקנדה וחלקם לארה"ב.

יפתיע אתכם ודאי לדעת שבארכיפלג אלף האיים יש 1,864 איים. הללו נמצאים באזור גבול קנדה-ארצות הברית כשחלק מהאיים שייכים לפרובינציה הקנדית אונטריו והם קנדיים, בעוד האיים האמריקניים שייכים למדינת ניו יורק.

לאורך הנהר ישנם מאות סלעים שניתן לראות כשהם בולטים מעל פני המים, חלק גדול מהם לא מוגדר כאי, מכיוון שאי הוגדר כאן כמתחם יבשתי ששטחו גדול מ-1 רגל מרובע, שבולט מעל פני המים - לאורך כל ימות השנה ובתנאי שגדל בו לפחות עץ אחד.

אם האי הגדול ביותר בקבוצת אלף האיים הוא האי וולף, הרי שלעומתו האי הזעיר המכונה בתרגום לעברית "האי בדיוק מספיק מקום" (Just Room Enough Island). הוא נקרא כך משום ששטחו הזעיר מספיק בדיוק לבית אחד ועץ.

ודאי כבר הבנתם שהרוטב הפופולרי הידוע בשם "רוטב אלף האיים", נקרא על שמם של איי הארכיפלג של אלף האיים.


הנה סרטון על אלף האיים:

http://youtu.be/YziwZF8ViUU?t=18s


ואיי אלף האיים בשייט על ספינה:

http://youtu.be/ZX4ZcDazrvQ

הספרייה העירונית בקנזס היא ספריה עירונית רגילה, שמשרתת את הקהילה ומאפשרת השאלת ספרים, חדרי עיון וכל מה שספריה גדולה עושה. אבל הספריה העירונית של קנזס בכל זאת שונה מעט מספריות עירוניות אחרות - החניה שלה מעוצבת מבחוץ כמו מדף של 22 ספרי ענק, הספרים הגדולים בתולדות האנושות, שכל אחד בגודל של בנין דירות קטן וביחד הם נראים פשוט נפלא.


הנה העיצוב האדריכלי של הספריה העירונית של העיר קנזס:

http://youtu.be/dKsDLX3Dhqs

באי הנחשים (Snake Island), או בשמו הברזילאי איליה דה קווימאדה גראנדה, חיים בין נחש אחד לחמישה לכל מטר מרבע, מספר המסתכם בין 2,000 ל-4,000 צפעי בור ארסיים, מסוג ה-golden lanceheads.

הנסיעה לאי הזה נחשבת מסוכנת במיוחד, כי הנחשבים הללו הם ארוכים, באורך של מטר ויותר ובעלי ארס חזק ומהיר במיוחד שיכול לחסל אדם שהוכש במהירות ויש טענה שהוא ממיס את הבשר שמסביב למקום הנשיכה של הנחש.

מדובר בנחשים שאחראים בברזיל ל-90 אחוז ממתי הנחשים בברזיל. הם כל כך מסוכנים, עד שלמעט משלחות מדעיות ואישורים מיוחדים ויוצאי דופן, אוסר הממשל בברזיל להגיע ולעלות על האי.

אוכלוסיית הנחשים הצפופה שחיה באי ניזונה מעופות ים נודדים שעוצרים למנוחה על האי. הארס החזק של הנחשים הללו התפתח אצל נחשי האי, על מנת הצורך שהנחש יוכל להמית את עופות הים לפני שהם יצליחו לעוף ולהמשיך בדרכם. כך יכולים נחשי האי להאכיל את צאצאיהם ולשרוד.


הנה אי הנחשים:

https://youtu.be/myUv1mgdocI


סיפורו של אי הנחשים (עברית):

https://youtu.be/5bgnoQHik-M

האוהל האינדיאני, שהיה מקום המגורים של האינדיאנים במישורים של אמריקה, נקרא "טיפי". הטיפי היה עשוי ממוטות עץ שנערמו כלפי מעלה ומעליהם כיסו עורות גדולים של בעלי חיים.

בשנים האחרונות הטיפי חזר לאופנה. במקומות רבים בעולם המערבי אנשים מתגוררים באוהלי טיפי, כפתרון דיור זול, קל להעברה במקרה הצורך וקרוב לטבע.


הנה הטיפי האינדיאני שניתן למצוא גם בגרסאות מודרניות:

https://youtu.be/Hmle2cGRrkE


על אנשים שבונים לבד אוהל טיפי בסגנון אינדיאני:

http://youtu.be/MlSeKwvtTwM


טיפי מודרני לטיולים וקמפינג:

http://youtu.be/niH1eOYO_wE


ומחנה אוהלי טיפי אינדיאניים:

https://youtu.be/TENEGBW01lk?long=yes

סם קוק (Sam Cooke) היה אחד מגדולי מוסיקת הנשמה האמריקאית. לאיש שגדל על גוספל ועבר עם הזמן לשירי אהבה מצליחים, היו המון סיבות לפתח תסכול, מרירות ואפילו שנאה כלפי האדם הלבן, אבל הייתה לו סיבה אחת שלא ולכן הוא בחר לאהוב.

קוק נולד במיסיסיפי הדרומית והגזענית בשנת 1931. כבן למטיף בכנסייה, מנע ממנו עורו השחור את הסיכוי לחיים שאינם נגועים באפליה מתמדת.

כאדם שחור הוא לא התפרסם או זכה לתהילה כמו זמר הפוסטר של המחאה, בוב דילן הלבן. אבל שיר אחד שלו, "A Change Is Gonna Come", עתיד בסקיסטיז לרתום בהצלחה יתרה את כישרון הפזמונאות הטבעי של קוק לטובת המחאה ולהכניס אותו להיסטוריה.

הייתה זו הנשמה השחורה והטהורה שלו, שהוא הביא מהעולם של הגוספל כיוצר. היא שסייעה לו לכתוב שיר תקווה לשינוי, שיהפוך תוך זמן קצר להמנון הלא רשמי של תנועת זכויות האזרח.

התנועה הזו, התנועה לזכויות האזרח, התפתחה והייתה לכוח המחאה הכי חשוב באמריקה של הצעירים המוחים כנגד עוולות המבוגרים והמלחמות שהם ניהלו ברחבי העולם, במקום לפתור את הבעיות החברתיות והגזעיות שבתוך ארצות הברית עצמה.

את "A Change Is Gonna Come", מקליט סם קוק בלוס אנג'לס. הוא חושב שהוא מקליט שיר נשמה (זרם ה-Soul) אישי ועוד לא יודע שהשיר התמים שלו עומד להיות פצצה חברתית שתרגש מיליונים ותמלא תקווה דורות אחר כך.

השיר הזה, שעומד להפוך לשלוש הדקות החשובות של חייו, הוקלט ב-1964 ותוך זמן קצר הפך להמנון. בתוך ימים הוא היה לשיר מחאה עצום ולהמנון מעורר תקווה במשך חצי מאה. לא פחות, אגב, מ"Blowin' in the wind" של דילן, שיר שסם קוק עצמו העיד שהיה ההשפעה וההשראה לכתיבת השיר האלמותי שלו.

"A Change Is Gonna Come" הוא שיר על-זמני, רגע של פעם בחיים. שיר על תקווה שנובעת מייאוש אבל מבטיחה שינוי.

תקווה, אגב, שהיא באנגלית Hope. לא לחינם הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, ברק אובמה, יצטט ממנו בנאום הנצחון שלו 44 שנה אחר כך, בשנת 2008.

כי סם קוק היה אמן שידע לנסח רגשות מורכבים במילים פשוטות ובודדות. בתור פיסה מוסיקלית, תרבותית וחברתית הנעוצה בעשור הגדול הוא, הצליח השיר האופטימי ללא גבול, בעיני אובמה, להעביר את מסר התקווה והשינוי המתקרב יותר מאלף נאומים.

אבל קוק לא זכה לראות את שירו בעת שהוא הופך לחלק מהפסקול האמריקאי ומההיסטוריה של השוויון והחופש לשחורים. הוא לא לוחם חופש כמו מרטין לותר קינג או מלקולם אקס, אבל בכל זאת גודע רצח משונה ותמוה את חייו של מי שכתב את שיר התקווה העל-זמנית, אולי החשוב ביותר לשחורים של אמריקה בכל שנות מאבקם לשוויון.

מאז יצא, הקליטו גדולי הזמרים אינספור גרסאות כיסוי שלו וכולם הצליחו להכניס את כאבם האישי לתוך המילים האותנטיות של קוק ובמידה רבה לחבר אותו לתקוות שלהם.

אבל הקול הסדוק ועם זאת הטהור שלו, בצירוף החיה הפצועה שיצאה ממנו, הפכו את ה-3 דקות שלו לשיר התקווה הגדול של מיליוני אמריקאים שוחרי טוב, שלא היו מוכנים להשלים עם ארצם האהובה הנוהגת בגסות ובאפליה בשחורי בניה.

דרכם ודרך כל הרמקולים והאוזניות מאז, ממשיך סם קוק איכשהו לחיות ולהבטיח למובסים, למושפלים ולחלשים של העולם - "שינוי עומד לבוא".


השיר שיצא אחרי מותו והפך להימנון המאבק לזכויות האזרח "שינוי עומד לבוא":

https://youtu.be/wEBlaMOmKV4


הביצוע של בוב דילן:

https://youtu.be/r099LB3mQXM


והביצוע המפורסם ועתיר ה-Soul של אוטיס רדינג:

https://youtu.be/yyhL0ioST_U