ארכיטקטורה (Architecture), או בעברית אדריכלות, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם גם מהנדסים, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות להם יופי ומראה.

מפני שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר בעולם האמנות..


הנה מקצוע האדריכלות:

http://youtu.be/anfLSnAL_Sw


זוהי אדריכלות:

http://youtu.be/wQT7FXKvd28


מצגת וידאו על האדריכלות:

http://youtu.be/NL1HkCiSxvg


וכך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על אדריכלות:

http://youtu.be/AuGwpBb8sE8

בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.

אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.

אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.

היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.

האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.

המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.

כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...

לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.


הנה רוח האדריכלות הנאצית:

https://youtu.be/Vbuf20xmPKo


כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:

https://youtu.be/uSrfp_uJiik


התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:

https://youtu.be/2k9VKjfffs4


אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:

https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ


מקומות בברלין אז והיום:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0


בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:

https://youtu.be/449ZOWbUkf0

אדריכלות או ארכיטקטורה, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם בעלי ידע הנדסי, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, מכירים את החומרים השונים ושולטים בטכנולוגיה, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות למבנים שהם מתכננים יופי ומראה.

כיוון שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר, לפחות בגודלן הפיזי, בעולם האמנות.


על לימודי האדריכלות:

https://youtu.be/L6BUyROu8ZM


אדריכל מספר על צעדיו הראשונים ועל המקצוע:

https://youtu.be/0fsgB5r_hYA


סרטון ביקורתי על המסלול הקשה שעובר האדריכל הצעיר בישראל:

https://youtu.be/cXFCO1n87zw


כמה מהמגדלים המרשימים שתכננו אדריכלים בעולם:

https://youtu.be/tENJhl7cW2k


הרצאת וידאו של אדריכל שמסביר למה בית העתיד יעוצב על ידי דייריו (מתורגם):

https://youtu.be/hha0NsYXS5c?long=yes


והדיון המתמשך על מה חשוב יותר באדריכלות (מתורגם):

https://youtu.be/iQsnObyii4Q?long=yes

בשנת 1945 פנתה אדית' פארנסוורת', רופאה עשירה משיקאגו וביקשה מאדרריכל גרמני שהיגר לארצות הברית לתכנן לה בית ביער. לודוויג מיס ון דר רוהה, שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנהל בית ספר הבאוהאוס המפורסם, החליט ליישם גישה שפיתח עם תלמידיו באותה עת, של בנייה מינימליסטית מזכוכית ופלדה.

בית פארנסוורת' (Farnsworth house) שהוא תכנן עבורה, הוא בית מזכוכית ופלדה. מכיוון שתוכנן לבנייה בלב יער שנוטה להצפות, מיקם לודוויג מיס ון דר רוהה את המבנה כולו על גבי 8 כלונסאות שמרימות אותו מעל פני האדמה. המבנה הוא לבן ומורם בגובהו מכל פני האדמה. לכן הוא מובחן מהסביבה הירוקה, אך הוא עדיין משתלב בה מבלי להפריע. קירותיו מזכוכית ועליהם וילונות בלבד.

כמו כל המבנים של מיס ון דר רוהה, גם העיצוב של בית פארנסוורת' הוא נקי ואלגנטי. יש בו חלל אחד, כפי שביקשה הרופאה, שביקשה לעצמה מקום מבודד בטבע, כדי להתבודד ולעבוד בתרגום שירים. עם סיומו, הגישה הלקוחה תביעה משפטית נגד האדריכל, אך הוא זכה בה. לימים הסתבר שהיא כעסה לאחר שהתאהבה בו והוא לא החזיר לה אהבה..

עד היום נחשב בית פארנסוורת' לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית ולמופת של צימצום ומינימליזם מדויקים. זהו בית שהוא פילוסופיה שלמה באדריכלות.


הנה סיפורו של בית פארנסוורת':

http://youtu.be/8M3p9iKITaA


תמונות מסביבתו:

http://youtu.be/_CKprbSHZoE


הבית כשהיער מוצף:

http://youtu.be/iqKc73STUuE


וכך ניתן היה למקם אותו במקומות שונים:

http://youtu.be/N7TzeVVXJjE

אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.

בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.

ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.

אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.

בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.


הנה אטריום בבית מגורים:

https://youtu.be/WTgvXAGqZz0


אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:

https://youtu.be/UTIZAq4MOBo


עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:

https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8


מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:

https://youtu.be/hxOEmzSPCG4


בקניון:

https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE


אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:

https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ


האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:

https://youtu.be/HSj1mKvuZwc


ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:

https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM

טָדָאוֹ אַנְדוֹ (Tadao Ando) הוא ארכיטקט עולמי אוטודידקט, המרבה לתכנן מבנים מינימליסטיים ומאופקים מאוד, משלב בתבונה אור ובטון חשוף ומאמין בפשטות כמוטיב ראשון במעלה.

אבל מעבר לעבודותיו הנהדרות, מעניין סיפורו האישי של האיש. כי טדאו אנדו הוא אדריכל-על יפני ומי שהחל את דרכו בצעירותו בעיר אוסקה כ... נהג משאית.

אבל הוא רצה יותר ולכן בשעות הפנאי הוא החל ללמד את עצמו אדריכלות. באמצעות קריאה,עיון בספרים ותכניות וגם במסעות בעולם הוא הלך ורכש את הידע הדרוש לו לצורך תכנון מבנים.

לאט לאט הוא נסחף לחדור, להעמיק ולפתח לעצמו שפה אישית ותכנונית והפך לאדריכל מהבולטים ביפן. עם השנים ובהמון התמדה וכישרון הוא הגיע למעמדו העולמי, כשכל זה נעשה ללא לימודים גבוהים בתחום.

אנדו, המאמין בעיצוב פשוט ויפה להפליא, פילס את דרכו המקצועית בלימוד עצמי, תוך שהוא רוכש מעמד איקוני עולמי, באחד מהמקצועות המורכבים שיש. כי אדריכלות, חשוב להבין, כוללת גם את היכולות האמנותיות והיצירתיות של האדריכל, גם ידע הכרחי ועצום בעולם הטכנולוגי וההנדסי וגם מומחיות בעולם החומרים והצד הכימי והפיזיקלי של המבנים.

יותר מזה, בקרב אדריכלי-העל בעולם, אותם ענקי ארכיטקטורה שלא פעם מתכננים מבנים חדשניים ופורצי דרך, בניינים שבהם לא ניתן להסתמך על ידע קיים או על מומחיות שנרכשה ופורסמה על ידי עמיתיהם, אין כמעט תקדים לאדם שלימד את עצמו את המקצוע והגיע להיות כזה.

סגנונו של אנדו מרתק. הוא משלב בסגנונו רעיונות מבסיס האמנות היפנית עם האסתטיקה העדינה של המודרניזם מהמערב.

בעבודותיו המאופקות במכוון הוא אוהב לחשוף את הבטון, לעצב מבנים מינימליסטיים ומוארים בצורה מיוחדת באור השמש.

כיום הוא נחשב לאחד מגדולי האדריכלים בעולם, זוכה פרס פריצקר לשנת 1995, הפרס החשוב בעולם לאדריכלים.


הנה סיפורו של האדריכל טדאו אנדו:

http://youtu.be/xRk5Oe88Rqw


כנסיית האור שיצר אנדו, שמוארת רק באור השמש העובר דרך חריצי הצלב שבקיר:

http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s


הנה היופי שבפשטות שלו:

https://youtu.be/mkoFxKCN0N4


"האובלי" "The Oval" של טדאו אנדו:

https://youtu.be/_HoZUxOW7FY


"מוזיאון ההיסטוריה סאיאמייק" שתכנן בעיר אוסקה:

https://youtu.be/tUD_YfLSoLU


"מרכז המחקר של פאבריקה" שתכנן באיטליה:

https://youtu.be/JgI8Tj2yTD4


מבנה לקרן לאנגן:

https://youtu.be/c_kkUy_ZIS8


מהמבנים האיקוניים שלו:

https://youtu.be/jJpDmtVLmE8


וסקירה מקיפה על הארכיטקט הגאון:

https://youtu.be/MqihEL0Pxus?long=yes

קלדוניה החדשה שממזרח לאוסטרליה היא קבוצת איים בשליטה צרפתית, שנמצאת בדרום מערב האוקיינוס השקט. כשביקשה ההנהגה המקומית מהאדריכל רנצו פיאנו לתכנן את מרכז התרבות של העיר טג'יבאוו (Tjibaou) בעיר נומאה, הוא החליט לחבר חדש עם מסורתי. הוא תכנן את מבני המרכז (גלריות, אולמי מופעים ושווקים) בצורה שמזכירה את הבקתות מכוסות הקש של בני תרבות הקאנאק המקומית. כמובן שבניגוד לבקתות הקש הפשוטות, המבנים שיצר בגובה של כמעט 30 מטרים, היו מעוצבים בסגנון מודרני וחדשני ומצוידים בכל האמצעים העדכניים שיש למרכזים דומים בעולם.


הנה מצגת וידאו של מרכז התרבות של קלדוניה החדשה:

http://youtu.be/CYOfbZkhLnQ


המבנה של המבנים:

http://youtu.be/KK1grzQMA3M


והילידים המקומיים שרים על רקע המרכז המרשים:

http://youtu.be/oAfvgHTAggE


הנה האדריכל רנצו פיאנו:

http://youtu.be/ZTNWgOz_Ctw

אדריכלות העתיד (Future Architecture) תחפש כיצד להתמודד עם בעיות כמו התפוצצות האוכלוסין הצפוייה בעולם, שינויים אקלימיים, התחממות כדור הארץ, עלית מפלס האוקיינוסים, הנהירה לערים הגדולות וכדומה.

חלק מהפתרונות כבר נראים בתכניות של אדריכלים חרוצים. מערים שייבנו בים, עד לערים בחלל, ערים שנחפור עמוק אל תוך האדמה או כאלה שייבנו גבוה באוויר - הכל אפשרי בעתיד. כמובן שהטכנולוגיות הדרושות לכל המשימות הללו אינן עדיין בנמצא, יש חומרים שתכונותיהם עדיין לא מספקות, אבל כולם כבר במחקר ופיתוח של צוותים בכל העולם, זה זמן רב.



ראשית, ניתן לדמיון להוביל אותנו לערי העתיד:

https://youtu.be/FoIawG-j4f4


מודלים אפשריים של אדריכלות העתיד:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


האם ערי העתיד יוכלו להתקיים בשמיים?

https://youtu.be/IZOedbGd64E


או מתחת למים?

https://youtu.be/3Wtb5A6CpfI


והנה סרט תיעודי על ערי העתיד החדשניות:

https://youtu.be/yOCpo10zQlM?long=yes

מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.

חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.

הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.

ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.

כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.

הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.

פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.

בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.

בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.

במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.

הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.


הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:

https://youtu.be/eUAdcQGaYNM


בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:

https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI


מקורות ההשראה של פתחי:

https://youtu.be/tX9uhRJVMWE


היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:

https://youtu.be/mOlyALYEQlI


והדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0

מבנים שמסתובבים הם רק עניין של זמן. דמיינו קומות שנעות ומסתובבות בהתאם לרצונותינו, למיקום השמש ועוד. הדירה מסתובבת כך שהיא תפנה אל השמש כשקר או לכיוון מוצל בשעות החום, היא פונה אל הנוף הפתוח כשמצב הרוח מבקש זאת או לנוף אורבני (עירוני) בזמן אחר. התאורה, הטמפרטורה והאווירה משתנים - הבניין לא.

פרויקטים כאלה שמשלבים בין אדריכלות ורובוטיקה מעוניינים ליצור התאמה לצרכי המשתמש בכל רגע נתון. ההתאמה בהם נועדה להיות הטובה ביותר לדיירים. הדינמיות והתזוזה של הבניין תורמים לחוויה של המגורים בו, למראה ולנוחות.

כבר היום קיימים בנייני מגורים שמנסים שיטות כאלה בזהירות, כמו וילה מסתובבת בלוס אנג'לס או בניין בן 15 קומות שנבנה בברזיל וכל קומה מסתובבת בו בנפרד, כשכל הקומות מחוברות לציר מרכזי. בשנים האחרונות הוכרז על הקמה בעתיד הקרוב של 2 בניינים מסתובבים, שייבנו בדובאי ובמוסקבה. אלה יהיו בעצם הבניינים הנעים הראשונים בעולם.


הנה מבני העתיד המסתובבים:

http://youtu.be/iY0Uuyf8Xhw


הנה עוד:

http://youtu.be/sUUT0Wnh3nY


ותכניות קרובות לבתים מסתובבים במוסקבה ובדובאיי:

http://youtu.be/4muhc_QUGcI

האדריכל (Architect) או הארכיטקטית הם מי שמתכננים בניינים ובתים וכל מיני מבנים אחרים (גשרים, מבני ציבור ומפעלים ועוד).

לאחר שמזמיני העבודה מסביר להם את הדרישות, האדריכלים משרטטים תכניות ומגישים אותם לאישור הלקוח. פעמים רבות חוזרות התכניות שוב ושוב לאדריכל, לצורך תיקונים, עד שהלקוח מרוצה ומאשר את התכניות.

מכאן מגישים האדריכלים את התכניות לאישור ועדת הבנייה של המחוז או האזור, בכדי שתאשר אותה גם היא. לאחר קבלת האישור מגישים האדריכלים תכניות מפורטות, כולל פתרונות הנדסיים ובדיקות של חוזק המבנים המתוכננים ורשימה מקיפה של החומרים הנדרשים לבנייה.

לאחר קבלת כל האישורים יכול הקבלן להתחיל בבנייה, כשהאדריכל ממשיך ללוות את הבנייה ולפקח על הביצוע שלה.

להיכרות עם בעלי מקצוע מעולים כאלה, ראו בתגית "אדריכלים גדולים".


הנה האדריכלים ועבודתם:

http://youtu.be/1QpB8icfz4I


מחברת הרעיונות שלהם, הסקצ'בוק (עברית):

http://youtu.be/flIN4DtP5rQ


טעות קטנה בתכנון יכולה להפיל מגדל (מתורגם):

https://youtu.be/x0tcRqf7ciY


אדריכל הנוף מתכנן גינות וחצרות של בניינים:

http://youtu.be/UluZTSYCujU


עוד מעבודתם של האדריכלים:

http://youtu.be/BLzVNjED2yg


וזהה חדיד, אדריכלית-העל שנולדה בעיראק והלכה לעולמה:

http://youtu.be/WNI-hrhCb28

הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.

פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.

הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.

באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.

בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.

האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.

במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.

המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.

בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".

"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.

את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".


הנה הסיפור של הבאוהאוס:

https://youtu.be/XrH-YOWQqTg


בסרטון אנימציה:

http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q


מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:

https://youtu.be/64UkLqat7Yw


אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:

http://youtu.be/yv-OwS67OHM


על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):

http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA


בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:

https://youtu.be/A0HgpHjeZ84


וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s

הקונסטהאוס (Kunsthaus Graz) הוא המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר גראץ באוסטריה. המוזיאון מאכלס את הגלריה לאומנות מודרנית של העיר. הוא נמצא בשכונה ותיקה ומוקף בבניינים עתיקים ויכול להיחשב כאחת מהיצירות הפוסט מודרניסטיות המרתקות של האדריכלות העכשווית.

בשל צורתו המוזרה וגגו המזכיר מחושים של יצור ענקי, מכנים תושבי העיר את הבניין המשונה והחדשני הזה "החייזר הידידותי". הבניין עוצב בידי האדריכלים פיטר קוק וקולין פורנייה.

ואם המראה של הקונסט האוס לא מספיק מסעיר, אז על הקיר החיצוני שלו נבנתה רשת Bix של נורות פלורסנט שיוצרות צורות מרתקות ונותנות הרגשה של חללית מהחלל החיצון.


הנה הקונסטהאוס שבעיר גראץ:

http://youtu.be/Y1qpgL82LiE


הבניין מבפנים:

http://youtu.be/n3yD4ESDEK0


ה-BIX שעל קיר המוזיאון:

http://youtu.be/Uq1lkrtAJ_0


וסרטון בגרמנית על מבנה המוזיאון המיוחד:

http://youtu.be/tnIJIoTJdfE

מוזיאון גוגנהיים בילבאו, בעיר בילבאו שבספרד, הוא מהבניינים הנערצים בעולם האדריכלות המודרנית ואחד הבניינים החשובים והמעניינים שנבנו במאה ה-20. זוהי יצירתו של האדריכל פרנק גרי, שזכה בתחרות מול אדריכלים רבים אחרים שהגישו הצעות מתחרות.

גרי השתמש בחומרים וטכנולוגיות חדשות, כמו הלוחות המעוקלים של המבנה שצופו בטיטניום.

ב-1997 הציב פרנק גרי לאדריכלים אחרים חזון של עיצוב למאה ה-21 והעלה את העיר בילבאו על מפת התיירות העולמית. מליונים מגיעים למוזיאון בזכות הבניין המרתק ולא מעט מעידים שבאו יותר כדי לראות את הבנין, מאשר את דברי האמנות שהוא מציג.


הנה סרטון על מוזיאון גוגנהיים בילבאו ועל העיר בכלל:

http://youtu.be/naWIQhV057Y

הגשר מעוגן הכבלים הכי ארוך בעולם הוא גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge שממוקם על פני מפרץ קורינתוס שביוון. באורך של 2,252 מטר הוא נחשב למישור התלוי על ידי כבלים הארוך ביותר בעולם.

הגשר הזה הוא לא רק מרשים, ארוך ויפה במיוחד - הוא גם יצירת מופת ארכיטקטונית והנדסית של ממש. מהנדסי הגשר התגברו במהלך התכנון והבנייה על קשיים רבים, שכללו מים עמוקים, סכנת צונמי באזור המפרץ, חשש מרעידות אדמה בשל תזוזת לוחות טקטוניים שמתרחשת באזור ושגורמים גם להתרחבותו של מפרץ קורינתוס ב-30 מילימטר בשנה.


הנה גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge) שמחבר את יוון הצפונית לחלק הדרומי:

https://youtu.be/rer_tWgi-3I


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/W_xc2u42EjE


וחצייה של הגשר במכונית:

https://youtu.be/RoUORq6RhO8

ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות.

במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").

מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.

גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.


הנה מצגת וידאו על האיש, האדריכל והבניינים המפורסמים שתכנן (עברית):

https://youtu.be/ohT2gtunGvs


בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:

http://youtu.be/KNRY-RL97gM


וכתבת טלוויזיה על אדריכל העל פרנק גרי:

https://youtu.be/Gt1_BgCN6lU?long=yes

אחת הפעולות המדהימות של ימינו היא ההזזה והעתקתם של מבנים ובניינים שלמים ממקומם, לצורך הרחבת דרכים או רחובות או הנחת מסילת רכבת חדשה, שהמבנה מפריע לה. פעם היו צריכים לפרק בתים עתיקים, אבן אחר אבן, ולהרכיבם מחדש במקום המיועד. היום, פשוט מסיעים אותם על מסילה...

אחת החברות הידועות כמומחיות בתחום זה היא החברה ההולנדית "ממוט". מהנדסי החברה מנוסים מאד בהעתקת מבנים ממקומם. הם מייצרים חיזוקים מיוחדים לבניין, דואגים לחפירה של יסודות המבנה ובונים בבסיסו משטח בטון. לאחר מכן הם דואגים לנסר לבניין את היסודות שלו ובכך מנתקים את הבית כולו מהם.

כעת, כשהבית מנותק מיסודותיו, מעמיסים אותו הפועלים, בעזרת ציוד כבד, על מסילה מיוחדת שהניחו על הקרקע. המסילה מובילה ממקומו המקורי של הבניין ואל המקום המיועד.

לאחר שהבית הועלה על המסילה, מתחילים הפועלים להניע את הבית, לאט, על גבי המסילה. הבניין עושה את דרכו על המסילה, עד שהוא מגיע למקומו המיועד. כאן הוא מונח על יסודותיו החדשים, מחובר אליהם היטב וניצב מעתה, כשהוא מחוזק במקומו החדש.

עלות הזזת מבנים מסתכמת לרוב במיליונים, על פי גודל הבניין ומורכבות ההתקה שלו ממקומו.


כך מזיזים בניין שלם ממקומו:

https://youtu.be/cbb6svjq6fs?t=1m28s&end=14m18s


כך הוזז מבנה בשכונת שרונה בתל אביב בטכניקה הזו:

https://youtu.be/IYSyopsFCFk


והרצאת וידאו בעברית על הזזת המבנים של שרונה:

https://youtu.be/7flS4yox7FQ

הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.

העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.

וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.

הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.


הנה הפאבלות של ברזיל:

https://youtu.be/c3BRTlHFpBU


הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:

https://youtu.be/XoVfntFQ3ow


שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:

http://youtu.be/ur6HMnqGMZs


משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:

http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY


שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:

https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk


וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:

https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes

איגלו הוא מבנה עשוי מלבני שלג שבנוי לרוב בצורת כיפה. האיגלו משמש כבית קבוע לבני האינואיטים (אסקימואים) או כמחסה זמני של ציידים אסקימוסים.

היתרון של הקרח כאמצעי לבניית בית בקוטב, הוא היכולת שלו לבודד מהקור שבחוץ ובמיוחד מהרוחות העזות. איגלו שבנוי נכון מסוגל לשמור על הפרשי טמפרטורה של 40 מעלות מהקור שבחוץ.

בנוסף לכך, במבנים עגולים נשמר החום טוב יותר. זה קורה בזכות צורתם העגולה שגורמת לרוח לגלוש מסביבם. בכך קטן באופן משמעותי איבוד החום שבתוכם.


כך בונים את האיגלו:

https://youtu.be/R-x5QOSqP3E


הדרכה לבניית איגלו:

https://youtu.be/djuiu-6RPWI


גם כך בונים איגלו:

http://youtu.be/hwuv9qzrVec


האיגלו בקטע מסרט קולנוע:

http://youtu.be/vyEMZB3UOWg


וסרט תיעודי על האינואיטים האחרונים באלסקה:

https://youtu.be/HVy6rOV1bRc?long=yes

מהו בית ה-8 של קופנהגן?


בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".

בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.

האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.


הנה בית ה-8:

https://youtu.be/-q-e9_KFcoY


ההתחלה:

https://youtu.be/YUlo_YZwvak


ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:

https://youtu.be/kBK8GaHpglA

אדריכלות רומנסקית (Romanesque architecture), או בקיצור הרומנסק (Romanesque), הוא סגנון באדריכלות שניסה להחיות את סגנון הבנייה הרומי, שנשכח מאז נפילת האימפריה הרומית. הפירוש של "רומנסק" הוא "באופן הרומי".

הרומנסק הגיע לשיאו בצפון צרפת ומשם הוא נפוץ והתפשט אל כל אירופה.

הבנייה הרומנסקית ידועה כסגנון בנייה כבד ומוצק. מאפייניה הם הקירות העבים והקשתות העגולות, עם הקמרונות והעמודים המוצקים וארקדות הקשת.

מבנים רומנסקיים לא מעטים עדיין עומדים על תילם בסגנון זה באירופה. מרביתם הם מבני כנסיות, שנבנו במנזרים הגדולים. יש גם מבצרים וטירות שנבנו אז בסגנון הרומנסקי ושרדו עד היום.

למרות חומרי בנייה שונים והבדלים בין אזורים שונים, היו סימנים דומים לסגנון הרומנסק ברחבי אירופה. במיוחד בלט המראה הכללי הפשוט, שהושג בזכות סימטריה וצורה סדירה ומוגדרת היטב. תכונות אלה בלטו במיוחד בהשוואה למבנים הגותיים והמורכבים, שבאו אחרי הרומנסק.

שיא תקופת הרומנסק של ימי הביניים, היה מסוף המאה ה-10 ועד המאה ה-12 באירופה, בה הוא הוחלף על ידי האדריכלות הגותית. למעשה, הסגנון הזה ייצג את תקופת היציאה של אירופה מחשכת ימי הביניים, תקופה שדרדרה את היבשת מבחינה תרבותית, שלטונית וטכנולוגית גם יחד.

להתפשטות הסגנון באירופה תרמו העולים לרגל למקומות קדושים ברחבי היבשת, שתיעדו וסיפרו על המבנים המרהיבים שראו, העבירו והפיצו את המידע על הסגנון החדש. הם היו מסוחרים ובעלי מלאכה ועד אצילים ואבירים שנסעו ועברו בממלכות ונסיכויות אירופה.

כך הייתה האדריכלות הרומנסקית לסגנון הכל-אירופי הראשון, מאז האדריכלות הרומית.


הנה עיקרי הסגנון הרומנסקי:

http://youtu.be/rSiD5Jinpuw


מהי אדריכלות רומנסקית?

https://youtu.be/SH21EmZo-Sw


ההבדלים בין הסגנון הרומנסקי לסגנון הגותי, שבא אחריו:

http://youtu.be/IwKg4ESvYG4


ומצגת וידאו על השינויים בין הרומנסק לגותי:

http://youtu.be/Td6co6ngQRY