איך נוצרים הנמשים?
נמשים (Freckles) הם הנקודות החמודות הללו שמקשטות את פניהם של ילדים ואנשים רבים, בעיקר בעלי עור בהיר ושיער אדמוני.
למעשה, נמשים אינם אלא ריכוז מקומי של מלנין, אותו פיגמנט שאחראי על צבע העור והשיער שלנו. כאשר תאי המלנוציטים שבעור מייצרים יותר מדי מלנין באזורים מסוימים, נוצרים אותם כתמים חומים קטנים שכולנו מכירים.
גורם מרכזי להופעת נמשים הוא חשיפה לשמש. כשהעור נחשף לקרינת אולטרה-סגולה, תאי הגוף מגיבים בייצור מוגבר של מלנין כדי להגן על העור מפני נזקי הקרינה הזו. אצל אנשים עם נטייה גנטית לנמשים, תגובה זו אינה אחידה אלא יוצרת את אותם כתמים נקודתיים. נמשים נוטים להיות נפוצים יותר בקרב אנשים בעלי שיער אדמוני או בלונדיני ובעלי עור בהיר במיוחד, שכן אלה רגישים יותר לשמש.
מעניין לדעת שיש שני סוגים עיקריים של נמשים: נמשים קבועים שנוכחים כל השנה ונמשי קיץ שמופיעים או מתכהים בקיץ ומתבהרים בחורף. ההבדל ביניהם הוא גנטי ותלוי בתגובת העור לשמש.
הנמשים עצמם אינם מסוכנים כלל וכלל. הם נחשבים לווריאציה טבעית ונורמלית לחלוטין של העור. עם זאת, חשוב להבחין בין נמשים לבין כתמי שמש (Solar Lentigines) או שומות (Moles) שעלולים להתפתח עם הזמן.
כי כתמי שמש, בניגוד לנמשים, מופיעים אצל אנשים עם עור בהיר, בדרך כלל אחרי גיל 40 ולרוב על הפנים, הזרועות ועל כפות הידיים. את הופעת כתמי השמש הללו גורמת לרוב החשיפה לשמש וככל הנראה גם הזדקנות העור.
ועדיין, אנשים עם נמשים רבים צריכים להיות ערניים יותר לשינויים בעור, מכיוון שהם בדרך כלל רגישים יותר לשמש ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן עור. חשוב לזכור תמיד שחשיפה לא מבוקרת לשמש היא גורם שכיח לנזקים בריאותיים מצטברים שנעים מכתמי שמש, קמטים, כוויות ונמשים ועד לנגעים סרטניים בעור.
למרות שנמשים נחשבים לחלק מהאסתטיקה הטבעית של רבים, יש המעוניינים להסירם מסיבות קוסמטיות. קיימות מספר שיטות להבהרת נמשים או להסרתם, החל מקרמים מבהירים המכילים הידרוקינון (Hydroquinone) או רטינואידים (Retinoids), דרך טיפולי לייזר וכלה בקילוף כימי (Chemical Peeling).
טיפול הלייזר נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר, כאשר קרן הלייזר מכוונת אל פיגמנט המלנין שבנמש ומפרקת אותו, מבלי לפגוע בעור הסובב.
מעניין לציין שמה שפעם נחשב למום שאנשים התאמצו להסתיר, כיום מקבל הערכה רבה בתעשיית היופי והאופנה. דוגמניות ושחקניות רבות כמו ג'וליאן מור (Julianne Moore), אמה סטון (Emma Stone) ולוסי ליו (Lucy Liu) מציגות בגאווה את הנמשים שלהן. יש אפילו מי שמוסיפות נמשים מלאכותיים באיפור או בקעקועים קטנים על פניהם.
אנקדוטה מעניינת: במאה ה-18, נמשים נחשבו למום משמעותי כל כך עד שנשים אצילות השתמשו ב"פאטשים" (Patches) - כתמים דביקים שהודבקו על הפנים כדי להסתיר נמשים או לשמש כ"מלכודות יופי" שיסיטו את המבט מפגמים אחרים בפנים.
נמשים (Freckles) הם הנקודות החמודות הללו שמקשטות את פניהם של ילדים ואנשים רבים, בעיקר בעלי עור בהיר ושיער אדמוני.
למעשה, נמשים אינם אלא ריכוז מקומי של מלנין, אותו פיגמנט שאחראי על צבע העור והשיער שלנו. כאשר תאי המלנוציטים שבעור מייצרים יותר מדי מלנין באזורים מסוימים, נוצרים אותם כתמים חומים קטנים שכולנו מכירים.
גורם מרכזי להופעת נמשים הוא חשיפה לשמש. כשהעור נחשף לקרינת אולטרה-סגולה, תאי הגוף מגיבים בייצור מוגבר של מלנין כדי להגן על העור מפני נזקי הקרינה הזו. אצל אנשים עם נטייה גנטית לנמשים, תגובה זו אינה אחידה אלא יוצרת את אותם כתמים נקודתיים. נמשים נוטים להיות נפוצים יותר בקרב אנשים בעלי שיער אדמוני או בלונדיני ובעלי עור בהיר במיוחד, שכן אלה רגישים יותר לשמש.
מעניין לדעת שיש שני סוגים עיקריים של נמשים: נמשים קבועים שנוכחים כל השנה ונמשי קיץ שמופיעים או מתכהים בקיץ ומתבהרים בחורף. ההבדל ביניהם הוא גנטי ותלוי בתגובת העור לשמש.
הנמשים עצמם אינם מסוכנים כלל וכלל. הם נחשבים לווריאציה טבעית ונורמלית לחלוטין של העור. עם זאת, חשוב להבחין בין נמשים לבין כתמי שמש (Solar Lentigines) או שומות (Moles) שעלולים להתפתח עם הזמן.
כי כתמי שמש, בניגוד לנמשים, מופיעים אצל אנשים עם עור בהיר, בדרך כלל אחרי גיל 40 ולרוב על הפנים, הזרועות ועל כפות הידיים. את הופעת כתמי השמש הללו גורמת לרוב החשיפה לשמש וככל הנראה גם הזדקנות העור.
ועדיין, אנשים עם נמשים רבים צריכים להיות ערניים יותר לשינויים בעור, מכיוון שהם בדרך כלל רגישים יותר לשמש ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן עור. חשוב לזכור תמיד שחשיפה לא מבוקרת לשמש היא גורם שכיח לנזקים בריאותיים מצטברים שנעים מכתמי שמש, קמטים, כוויות ונמשים ועד לנגעים סרטניים בעור.
למרות שנמשים נחשבים לחלק מהאסתטיקה הטבעית של רבים, יש המעוניינים להסירם מסיבות קוסמטיות. קיימות מספר שיטות להבהרת נמשים או להסרתם, החל מקרמים מבהירים המכילים הידרוקינון (Hydroquinone) או רטינואידים (Retinoids), דרך טיפולי לייזר וכלה בקילוף כימי (Chemical Peeling).
טיפול הלייזר נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר, כאשר קרן הלייזר מכוונת אל פיגמנט המלנין שבנמש ומפרקת אותו, מבלי לפגוע בעור הסובב.
מעניין לציין שמה שפעם נחשב למום שאנשים התאמצו להסתיר, כיום מקבל הערכה רבה בתעשיית היופי והאופנה. דוגמניות ושחקניות רבות כמו ג'וליאן מור (Julianne Moore), אמה סטון (Emma Stone) ולוסי ליו (Lucy Liu) מציגות בגאווה את הנמשים שלהן. יש אפילו מי שמוסיפות נמשים מלאכותיים באיפור או בקעקועים קטנים על פניהם.
אנקדוטה מעניינת: במאה ה-18, נמשים נחשבו למום משמעותי כל כך עד שנשים אצילות השתמשו ב"פאטשים" (Patches) - כתמים דביקים שהודבקו על הפנים כדי להסתיר נמשים או לשמש כ"מלכודות יופי" שיסיטו את המבט מפגמים אחרים בפנים.
