השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סיפורה של השמש וכיצד נוצרה (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M


בקצרה על השמש (מתורגם):

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


סיפורה של השמש באנגלית:

https://youtu.be/2HoTK_Gqi2Q


וכך נראית השמש מכוכבים שונים במערכת השמש:

https://youtu.be/tYIs9E7GDPE

כדור הארץ נע סביב השמש והירח נע סביב כדור הארץ. לכדור הארץ לוקח מעט יותר מ-365 ימים להסתובב סביב השמש. לכדור הארץ לוקח יממה להשלים סיבוב סביב עצמו.


הנה תנועתו של כדור הארץ סביב השמש ומה שקורה סביבו (מתורגם):

http://youtu.be/WdioxH4m5T0


ותנועת כדור הארץ במהלך שנה שלמה:

https://youtu.be/9n04SEzuvXo

"חכם בשמש" זוהי התנהגות נכונה בשמש, שנועדה כדי להימנע ממכת שמש. אותיות המילים משמשות גם ראשי תיבות לדברים החשובים ביותר שיש לזכור כשנמצאים בשמש, כך שיהיה לילדים קל לזכור ולשנן אותם:

ח - חיפוש צל

כ - כובע

מ - משקפי שמש


ב - ביגוד (המגן מפני השמש)

ש - שעות (שעות שהייה בטוחות בשמש)

מ - מסנן קרינה

ש - שתייה


הנה הדרכים להתמודד עם השמש (עברית):

https://youtu.be/AwyiuznByx8


החכמים בשמש (עברית):

http://youtu.be/jp_4Atvr6MA


אחד שלא יודע (עברית):

http://youtu.be/VUeskxCnMz0


שיר החכמים בשמש (עברית):

http://youtu.be/eOLt8Y7ac6k


והמון מחוכמתם של גור ואוח, הנזהרים בשמש (עברית):

http://youtu.be/iIJVjMi2uzs

השמש וכדור הארץ ממש קרובים זה לזה. במונחים יקומיים אנחנו ממש שכנים של השמש, דלת מול דלת, אם כי טכנית נכון יהיה לומר שאנו ישנים אצלה בסלון של מערכת השמש...

הרי מרחק השמש מאיתנו הוא 8 דקות אור. כלומר, קרן שמש שיוצאת מהשמש תגיע לכדור הארץ לאחר 8 דקות בלבד. בקילומטרים המרחק שלה מכדור הארץ נשמע קצת יותר מרשים - המרחק של השמש מאיתנו הוא 150 מיליון קילומטרים, או 93 מיליון מייל.

אבל השמש נראית קטנה, נכון? - זה מכיוון שהיא רחוקה. למעשה, הנפח של השמש הוא כמו הנפח של מיליון כדורי ארץ ביחד!

ואגב, במדידת מרחקים במערכת השמש משתמשים ביחידת מידה ששווה למרחק השמש מכדור הארץ - קראו עליה בתגית "יחידה אסטרונומית".


הנה סרטון על השמש ואנחנו:

https://youtu.be/VkW54j82e9U


כך פספסו את ההזדמנות לחשב את המרחק הזה כבר ביוון העתיקה:

https://youtu.be/lVgx0Eio2Mg


אבל במאה ה-18 הצליחו לגלות את המרחק בזכות מעבר של כוכב ונוס בינינו לבין השמש, מעבר שמתרחש אחת ל-108 שנים:

https://youtu.be/nRzAu1yG_uw

ליקוי חמה מתרחש כשהירח עובר לפניה, כלומר הירח מסתיר את השמש לעיני הנמצאים על כדור הארץ. הירח כידוע הוא קרוב מאד לכדור הארץ ומסתובב סביבו ולכן כשהוא נמצא בזווית מסוימת, אחת לכמה שנים, הוא מסתיר את השמש מעינינו. אם זו הסתרה חלקית הרי שזה ליקוי חמה חלקי ואם הוא מסתיר את השמש לגמרי - מדובר בליקוי חמה מלא.

אבל איך יכול הירח הקטן להסתיר את השמש עצומת הממדים? - התשובה קשורה במרחק שלו מאיתנו - על אף גודלו הזעיר של הירח ביחס לשמש הענקית, בשל קרבתו אלינו הוא מסוגל להסתירה לחלוטין.
קוטר השמש הוא כ-1,392,000 ק"מ, וקוטר הירח כ-3,474 ק"מ, כך שקוטר הירח קטן בערך פי 400 מקוטר השמש, אך באופן דיי מדהים, מרחק השמש מכדור הארץ (כ-150 מליון ק"מ) הוא פי 400 ממרחק הירח מכדור ארץ (כ-384 אלף ק"מ). מכיוון שצורת השמש גדולה פי 400 מצורת הירח, אך גם רחוקה ממנה פי 400 ביחס לכדור הארץ, כשצופה מכדור הארץ מסתכל עליהם בזמן ליקוי חמה הם נראים לו שווים בגודלם.


הנה סרטון קצר על ליקוי החמה (עברית):

http://youtu.be/Qrzy4blh9PQ


מגוון סוגים של ליקויי חמה (מתורגם):

http://youtu.be/RAcneRcJF8U


הסבר מקיף של תופעות ליקוי החמה והירח (עברית):

http://youtu.be/0ybHpsxpw48


ובאנגלית - על ליקוי ירח וליקוי חמה:

https://youtu.be/kgbK2FZFFdw


בואו לצפות כאן בליקוי חמה:

http://youtu.be/scL_bXF7k_Q?qr=yes

החום על פני השמש הוא בלתי נסבל. הטמפרטורה על פני השמש מגיעה ל-6000 מעלות, שזה בערך פי 150 מהטמפרטורה ביום חמסין על פני כדור הארץ ופי 100 מהחום של מים רותחים.

שום יצור חי לא מסוגל לשרוד אפילו לשניה על אדמת השמש. ואגב, אם יש לכם תכניות לנסיעה לשמש וחשבתם לחפש מחסה מהחום מתחת לפני הקרקע, אולי כדאי לחשוב שוב. ככל שמעמיקים לחפור בשמש העניין רק מתחמם. בלב השמש ממש הטמפרטורה מגיעה ל-15 מיליון מעלות!

בדרך כלל השמש מעניקה ואחראית לחיים השלווים בכדור הארץ. האור והחום שהיא פולטת מעניקים לנו חיים ובלעדיהם לא היינו כאן. אבל סערות איומות שמתרחשות בה וכרוכות בהתלקחויות סולריות ובקיא של קרינה ופלזמה בכל כיוון אפשרי ולא צפוי, עלולים לפגוע בכדור הארץ ולהשפיע על המין האנושי, עד כדי כיליון.


הנה סיפורה של השמש והחום שעל פניה (מתורגם):

https://youtu.be/zNErWK3cPXI


פני השמש המבעבעות וההתפרצויות שמתרחשות בה מעת לעת (ללא מילים):

https://youtu.be/GrnGi-q6iWc


וסערות השמש הנוראות שמשפיעות על כוכבי מערכת השמש באופן דרמטי (מתורגם):

https://youtu.be/oHHSSJDJ4oo?long=yes

ניתן לצפות בליקוי חמה ע"י יצירת מעין "מצלמה" מקרטון שבמרכזו חור קטן של כמה מ"מ. את החור יש לכוון לכיוון השמש ( אין לצפות בשמש מבעדו). קרני השמש העוברות מבעד לחור ייצרו את דמות השמש הלוקה על הרצפה.

בשום אופן אסור להביט בשמש באמצעים שאינם יועדו לשם כך. צפייה בליקוי חמה שלא באופן המגן על העיניים בשיטה שצויינה או במרכזי המבקרים המיועדים לכך מסוכן מאד לעיניים ועלול לגרום לעיוורון.


הנה מדריך להכנה של מצלמת חור לליקוי חמה:

http://youtu.be/EGCYu7RMZLo


ומדריך להכנת מצלמת חור שמצלמת על פילם:

http://youtu.be/espROi9g2pg

מותה של השמש אינו אפשרות אלא עובדה קיימת. השאלה אינה האם השמש תגווע אלא מתי זה יקרה. התשובה היא אגב, לא באלפי שנים הקרובות.. הערכות המדענים הן בסביבות ה-5 מיליארד שנים מהיום.

מות השמש ייגרם ככל הנראה בתהליך שבו השמש תתפח ותהפוך לענק אדום. היא תגדל כל כך עד שכדור הארץ ייבלע בה. וזה רק השלב הראשון, כי אחרי שייגמרו לה מקורות האנרגיה והשכבות החיצוניות שלה ימוגו, היא תישאר ננס לבן, שילך ויתקרר במשך עשרות מיליארדי שנים, עד שיהפוך לכוכב אפלולי וקטנטן שנקרא ננס שחור.


הנה סיפור מותה של השמש שלנו:

https://youtu.be/_HfIEtAUr9s


וסרטון תיעודי על מה שיקרה את תפסיק השמש להאיר:

https://youtu.be/Gq8Mqf7hLjM?long=yes

כדור הפלזמה העצום והלוהט שאנו קוראים לו שמש, הוא למעשה כוכב מזדקן שפולט קרינה עצומה. לנו הוא מאפשר חיים, אך הוא עצמו הולך ומתקרב אל סופו. גודלה של השמש שלנו הוא פי יותר מ-100 מגודלו של כדור-הארץ (ליתר דיוק כמעט 109 פעמים מכדור הארץ). במקרה שלה מדובר על כמיליון ו-400 אלף קילומטרים!

גם הנפח של השמש עצום - ניתן להכניס בתוכו מעל מיליון כדורי-ארץ!

היא כל כך גדולה וכבדה, לעומת שאר כוכבי הלכת, שבשמש נמצאת לא פחות מ-98.9% מכל המסה שבמערכת השמש שאר ה-1.1% נמצא בכוכבי הלכת השונים..


הנה סרטון שממחיש את גודל השמש:

https://youtu.be/u70lZSMP9Bo


השוואת גודל השמש לכוכבי הלכת שמסביבה ולעוד כוכבים אחרים בגלקסיית שביל החלב:

https://youtu.be/HEheh1BH34Q


והשוואה של השמש לכוכבי הענק שהתגלו בחלל:

https://youtu.be/7zYlWTrp6JE

ה-21 בדצמבר הוא היום הקצר ביותר בשנה. ביום הזה היום הוא החשוך ביותר, כלומר שעות החשיכה רבות יותר משעות היום. ביום זה מתחילה עונת החורף בחצי הכדור הצפוני. החל מה-21 לדצמבר הימים בחצי הכדור הצפוני מתחילים להתארך והלילות - להתקצר.

ביום זה השמש היא גם הנמוכה ביותר בשנה.

בחצי הכדור הדרומי, קורה בדיוק ההיפך והחל מיום זה היום הוא הארוך ביותר והימים יילכו ויתקצרו.


הנה סרטון על היום הקצר ביותר בשנה בצילום בהילוך מהיר מאלסקה. בגלל מיקומה על ראש החלק הצפוני של כדור הארץ, נראית השמש כאילו היא מטיילת לרוחב האופק במשך כ-4 שעות האור ולא עולה למעלה, כמו שרוב תושבי העולם רגילים:

http://youtu.be/8-JmBY4OJ50

כאשר סוג מסוים של מזג אוויר משפיע על איזור בכדור הארץ לאורך זמן, זהו אקלים. בעוד מזג האוויר משתנה כל הזמן, האקלים הוא מזג האוויר הקבוע יותר, זה שכל אזור מתאפיין בו והוא משתנה מעט מאד ובתהליכים שנמשכים זמן רב. האקלים משפיע על הלבוש של בני האזור, על סוג הבתים שהם בונים ועל האוכל שניתן לגדל באזור.

העולם מתחלק לאיזורים בעלי אקלים שונה. ישנם אזורים כמו הקטבים, שבהם קר תמיד ואפילו קפוא. יש מקומות חמים מאד, כמו מדבריות. אזורים אחרים, כמו יערות הגשם, הם חמים אבל לחים לאורך כל השנה.

האקלים מושפע מגורמים כמו מיקומו של האזור על כדור הארץ למשל, שמשפיע על כמות החום שהוא מקבל מהשמש. כך לדוגמה יהיו אזורים שקרובים לקו המשווה או רחוקים מהאוקיינוס, בעלי אקלים חם מאד. גם מבנה הנוף של אזור, הררי או נמוך למשל, משפיע על האקלים. באזורים הרריים, כמו הרי האלפים או רכס הרי ההימלאיה, יהיה מאד קר!

מדענים רבים הוכיחו שהאקלים בעולם משתנה בהדרגה והופך חם יותר ויותר. התופעה הזו של "ההתחממות הגלובלית" זכתה לשם "משבר האקלים". דומה שמנהיגי העולם לא ממהרים לפתור את המשבר האקלימי החמור ביותר בתולדות המון האנושי.


הנה הסבר של האקלים:

https://youtu.be/zz_CRzcIT-Q


מה ההבדל בין מזג אוויר לאקלים (עברית):

https://youtu.be/7joNfy4Ru1E


הנה הדברים שמשפיעים על האקלים:

https://youtu.be/95TtXYjOEv4?long=yes

לשמירה על גופנו בשמש, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

לא בצהריים - בקיץ לא כדאי להיות בשמש בשעות הלוהטות שבין השעות 10:00 ל-16:00
בגד ים מלא - שילבשו ביגוד מלא (גם בגד ים לכל הגוף או חולצה גם במים)
כובע רחב-שוליים - כדי לשמור על הפנים
מסנן קרינה לשפתיים - גם עליהן כדאי לשמור מהשמש
קרם עם מקדם הגנה גבוה - קרם הגנה עם מקדם הגנה של 15 לפחות (למרוח שוב כל שעתיים)
שתייה רבה - שישתו הרבה מים
משקפי שמש - שירכיבו משקפי שמש עם חסימת VU
שמשיה - ושבו מתחת לה.


הנה המורחים קרם הגנה (עברית):

http://youtu.be/BAlPMN5rQ3U


הסבר להגנה על הגוף מקרינה מסוכנת (עברית):

https://youtu.be/CsOsHr4Azg0


כך עובד קרם ההגנה וחשיבותו (מתורגם):

https://youtu.be/ZSJITdsTze0?t=6s


יש בים עוד צרות קטנות, כמו החול שנדבק לגוף הרטוב - למה זה קורה? (עברית)

https://youtu.be/6s5uii5WvCo


ואחד שרוצה לשמור על עצמו באמצעות שמשיה בלבד (עברית):

http://youtu.be/VUeskxCnMz0

עוד לפני המצאתם הרשמית של משקפי השמש במאה ה-20, השתמשו בעדשות כהות קיסרים רומיים, שצפו בעזרתם בגלדיאטורים, בשמש הקופחת. המטרה שלהם לא הייתה אופטית, לתיקון הראייה, אלא כדי למנוע סינוור מקרני השמש.

גם בסין העתיקה עשו שימוש בטכניקות דומות, אך כאן השימוש במשקפיים הכהות היה אחר מהשימוש שעשו בהם הרומים. בסין השתמשו בהם השופטים, כדי שלא להסגיר את רגשותיהם ולא לאפשר למעורבים במשפט, לראות את עיניהם.

הכל המתין למשקפי השמש האמיתיים ואלה אכן הגיעו בשנת 1929. היה זה סֶם פוֹסְטֶר (Sam Foster) האמריקאי, שהמציא את משקפי השמש המודרניים.

טייסים בשנות ה-30 החלו להשתמש במשקפי שמש קלות ואלגנטיות, שנודעו כ"משקפי טייסים" (Aviator Sunglasses). ממציא או לפחות יזם המשקפיים הללו היה טייס חיל האוויר האמריקאי בשם ג'ון מקריי. הוא רצה למנוע את פגיעת השמש, במהלך הטיסות, בראייה של הטייסים.

אחרי כמה שנים החלו גם כוכבי קולנוע ומוסיקה להשתמש במשקפיים כהות. הם עטו על עיניהם משקפי שמש כדי שלא להסתנוור מהפלאשים, מבזקי המצלמות של צלמי העיתונות הרבים שצילמו אותם לעיתונים.


הנה תולדות משקפי השמש:

https://youtu.be/dUOWzHBm0VU


כך התפתחו משקפי השמש לאורך השנים:

https://youtu.be/wwM9mnw4v4s


הנה משקפי הטייסים המקוריים משנות ה-30:

https://youtu.be/DTG4SjDFroA


ומי שהתאהבו די מהר במשקפי שמש היו הנשים:

https://youtu.be/eSNVK75cjSo

יין ויאנג (Yin Yang) הם מהעקרונות החשובים ברפואה הסינית. משמעותם הפשוטה היא של "ניגודים משלימים", ניגודים היוצרים איזון והשלמה, זה עם זה.

מילולית, פירושו של יין הוא "חושך" או "צל", בעוד יאנג פירושו "אור". על אף שהם הפוכים, מנוגדים ושונים, היין והיאנג תלויים זה בזה ואפילו נובעים זה מזה. הם משלימים זה את זה וחיים בהרמוניה ביחד.

היין ויאנג מייצגים, אם כך, הרמוניה או ניגודים משלימים. כלומר הם מדגימים שהן בטבע והן אצל בני אדם יכולים דברים מנוגדים להשלים זה את זה ולאו דווקא להיות בעימות.

לפי גישה זו, דברים מנוגדים והפוכים מתקיימים זה לצד זה, כשבכל דבר בטבע יש את שניהם וכל אחד מהם הופך לשני ומכיל קצת מהשני.

בפילוסופיה הסינית יין מייצג שקט ושלווה והיאנג הוא תנועה ואנרגיה.


הנה סרטון ההסבר של מושגי ין ויאנג (מתורגם):

http://youtu.be/ezmR9Attpyc?t=6s

צל (Shadow) הוא אזור שמוסתר מהאור ולכן הוא חשוך יותר וכהה. את רוב הצללים אנו רואים למול השמש, כשעצמים כמו אנשים, בניינים או כל עצם אחר, מסתירים את אור השמש ומטילים צל על האדמה.

גם בחשכה נוצרים צללים, כשאור המנורות מוסתר.

במקרים של כמה מקורות אור, הצל יכול להיות מוטל לכמה צדדים.


הנה סרטון הסבר על הצל לילדים:

http://youtu.be/ZSkOo364_wI


ידהים אתכם לגלות שהצל שלכם יודע מה הרדיוס של הכוכב שעליו אתם נמצאים (עברית):

https://youtu.be/yDciUtbEqDI


תיאטרון צלליות מציג ריקוד מקסים עם צללים:

http://youtu.be/pvYuOGqNp3Y?t=5s


וקטע משעשע מסרט של לואי דה פינס בו הצל המשתנה הופך את המלצר הנחמד שהוא ל...

https://youtu.be/nc5LaNcTAfU

על אף שכבר לפני 2,000 שנה חזו אסטרונומים סינים בכתמי שמש (Sunspots), רק ב-1612 הם התגלו לאסטרונומים המערביים, כשגלילאו גליליי זיהה אותם בטלסקופ החדש שלו.

הטמפרטורה על פני השטח שעל השמש היא מטורפת - 5500 מעלות של חום ששום יצור חי לא היה מסוגל לעמוד בהם. כתמי שמש הם אזורים על פני השמש שהטמפרטורה בהם נמוכה מפני השמש הרגילות. הם משתנים בכל מחזור של השמש, אחת ל-11 שנה.

המדענים סבורים שכתמי שמש נוצרים בגלל פעילות של שדות מגנטיים חזקים במיוחד, הגורמים להסעת חום ולהתקררות של אזורים מסוימים לטמפרטורה "נמוכה" של כ-1000 מעלות בלבד, טמפרטורה שבה האזור כהה יותר מפניה הרגילות של השמש.

מסתבר שיש לכתמי השמש גם קשר לאקלים ולמזג האוויר שלנו כאן. מדענים מצאו שהפעילות המחזורית של השמש משפיעה על מזג האוויר בכדור הארץ והמחקר נמשך.


הנה כתמי השמש:

https://youtu.be/F8hStTFQHq8


כך הם נוצרים:

https://youtu.be/j1Vs6dGGEvA


זו הדרך לצפות בשמש מרחוק (עברית):

https://youtu.be/DpzHzdMNteY


וכך חוקרים את כתמי השמש הענקיים, שעל פני השמש:

https://youtu.be/ZC2dfDS8g0Q

הכוכבים שמקיפים את השמש נקראים "מערכת השמש". במערכת השמש יש 8 כוכבי לכת, כלומר כוכבים שסובבים סביב השמש.

שמונת כוכבי הלכת של מערכת השמש הם "כוכבי הלכת הארציים": כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. ואז באים ארבעת "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

חוץ מהשמונה הללו יש גם כוכב ננסי שאינו כוכב לכת ושמו.. פלוטו. בעבר אמנם חשבו שפלוטו הוא כוכב לכת אבל בעשור הראשון של המאה ה-21, לאחר גילוי אריס שכמו פלוטו נמצא בחגורת קויפר, הוחלט סופית שאינו מתאים להגדרת כוכב לכת. היום פלוטו מוגדר כ"פלנטואיד", כוכב לכת ננסי ולכן הוא לא נכלל בכוכבי הלכת של מערכת השמש (ראו בתגית "פלוטו").


הנה כוכבי מערכת השמש (עברית):

https://youtu.be/kdRCRK3QSO0


עוד על הפלנטות:

http://youtu.be/mtKNH2Y2OJM


שיר באנגלית על מערכת השמש ועל תכונות כוכבי הלכת:

http://youtu.be/mnTaAoWs-Mo


וסרט תיעודי לילדים על הפלנטות - הכוכבים של מערכת השמש (עברית):

https://youtu.be/QQt4YP_qvR4?long=yes

יפן (Japan),או יפאן, היא מדינת איים שנמצאת בחופים המזרחיים של יבשת אסיה ולכן נהוג לומר שהשמש באה ממנה בבוקר. הכינוי "ארץ השמש העולה" ניתן ליפאן מכיוון שפירוש שמה ביפאנית הוא "מקור השמש". מבטאים זאת ניהוֹן, או כמו שהגו זאת בעבר ניפּוֹן. "ארץ השמש העולה" היה תרגום חופשי של שם המדינה והוא דבק בה מאז.

יפאן היא מדינה מתקדמת ובעלת תעשיית הייטק מתקדמת. בשנות ה-60 התפתחה בה תעשייה חזקה ביותר שהתבססה על טכנולוגיה מתקדמת והיא הפכה לאחת המדינות העשירות והחזקות במזרח אסיה ובעולם כולו. בשנים האחרונות היא סובלת מקשיים מסוימים בכלכלה אך יפאן יצאה בעבר ממשברים קשים הרבה יותר.


הנה יפאן בשמש העולה:

https://youtu.be/jzaLPZDhmss


עם השילוב המדהים שבין ישן לחדש:

https://youtu.be/WLIv7HnZ_fE


מראות מדהימים ומרהיבים מיפאן:

https://youtu.be/XCy3238DCMg


הרצאת וידאו על יפן (עברית):

https://youtu.be/STlyLey_qbE


מצגת וידאו של ארץ השמש העולה:

https://youtu.be/lQCB7jPO7So


עוד אחת:

https://youtu.be/JIwudYyfZRE


וההיסטוריה של יפאן בקצרה:

https://youtu.be/Mh5LY4Mz15o?long=yes

אם תראו בשנים הקרובות עץ מוזר, עם גזע וענפים ופנלים סולאריים במקום עלים, דעו שאתם חוזים ב"עץ הנדיב". אבל זה לא אותו עץ נדיב מהסיפור המרגש מאת של סילברסטיין, אלא עץ סולארי ששמו eTree.

העץ הזה מייצר חשמל מאנרגיית השמש ומאפשר לאנשים לטעון את הטלפון הסלולארי שלהם, מספק אינטרנט אלחוטי Wi-Fi חופשי, מים קרים, פינת מידע ואפילו קצת אור בלילה.

"העץ הסולארי" הוא רעיון ופיתוח של כמה יזמים שהחליטו לעשות מעשה ולשלב את טובת הסביבה, חשמל נקי וטובת בני-האדם. לא ברור כמה רשויות ועיריות ירצו להשקיע את הממון הנדרש להקמת עצים כאלה, אבל היוזמה החדשנית, כולה ישראלית אגב, מסקרנת רבות מהן בעולם כולו.


הנה סרטון שמציג את המיזם של "העץ הנדיב":

http://youtu.be/gCAdxeH0ITg

לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.

חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.

עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.

מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.

הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.

אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.

זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.

הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.

אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".


הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):

http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s

מסתבר שלכדור הארץ יש מנגנוני הגנה מעולים כנגד סערות סולאריות שמגיעות מכיוון השמש ויכולות למנוע חיים על גבי כדור הארץ.

השדה המגנטי של כדור הארץ בולם את האנרגיה הסולארית הזו. מסייעים לו העננים, השלג והקרח שמקטינים את הנזק מקרינת השמש. אבל הקרינה שכן נכנסת, מפעילה את מנגנון האקלים שדואג לווסת, לחלק ולהעביר ברחבי העולם את האנרגיה המגיעה מהשמש - אל אזורים מסוימים יותר ולאחרים פחות.


הנה סרטון שמסביר את ניהול האקלים של כדור הארץ (מתורגם):

http://youtu.be/MnFOF3gzwII