האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.

אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.


הנה האורגניזם הקטן בתבל:

https://youtu.be/GW4KwTQpUPY


חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):

http://youtu.be/G2WclKT64os


כך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):

http://youtu.be/5tUNmFKlNNs


הרצאת וידאו קצרה על חיידקים:

http://youtu.be/pcXdfofLoj0

החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.

גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.

כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!

המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.

לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.


הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):

http://youtu.be/znnp-Ivj2ek


דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):

http://youtu.be/0h6K4cUwmak


מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):

https://youtu.be/_T8XZqE4MPk


כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:

http://youtu.be/qCn92mbWxd4


יתכן שחיידקים הם כלי ניווט מצוין עבור עופות (עברית):

https://youtu.be/q15X-K_NDFA


צורות שונות של חיידקים (מתורגם):

http://youtu.be/edeOIKSyzFI


וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes

"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.

נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?


הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:

http://youtu.be/tDEbq3lavrc


ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:

http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y

קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".

מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.

ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?

הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.

מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.

כמובן שגם חיים לא היו כאן.

השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.

כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").

התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.

כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.

אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.

הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".

וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.

אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.

בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.


הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):

https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w


מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):

https://youtu.be/pDy7bpafHDg


הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:

https://youtu.be/7xfdGkbX4jU


על אגם נדיר שמרתק את המדענים בעניין החמצן (מתורגם):

https://youtu.be/KF6rClLH4n4


והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)

https://youtu.be/ovl_XbgmCbw

וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.

אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?

אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.

תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.

אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.

וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.

לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.

כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).

לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.


הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):

https://youtu.be/652eiZmrXz4


על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):

https://youtu.be/89Sy-o5f-kc


הסיבה בשפה מדעית:

https://youtu.be/2bIYFph4pe0


והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo

מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.

בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.

החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.

פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.

התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.

אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.


כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):

https://youtu.be/5oOKddpcWno


ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)

https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes

במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!


#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.

במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.


#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.


#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.

גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.

באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.

זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.

אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.

ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.

עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.

קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.


הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


כך מתפתחת העמידות הזו:

https://youtu.be/mngVeKX8plk


סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):

https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes


ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:

https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes

מערכת ההגנה בגופנו, או מערכת החיסון (Immune system) היא האחראית לעמידות של הגוף לזיהומים בכל זמן. היא כוללת איברים, רקמות ותאים שונים בגוף שמטרתם לשמור על הגוף מאיומים ומחלות.

מנגנוני ההגנה שבגוף מיועדים לשמור על הגוף מאיומים חיצוניים, גורמים זרים שביניהם נגיפים, חיידקים ופטריות.

אבל היא גם שומרת על הגוף מגורמים עצמיים, שבגוף עצמו והם מחוללי המחלות. הבולטים והנוראים מביניהם הם כמובן התאים הסרטניים.

ללא מערכת ההגנה הזו גופנו לא היה שורד את הווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל הזמן.


#מרכיבי מערכת החיסון
כמו יעד מבוצר, מערכת החיסון מורכבת מרקמות ומתאים מסוגים שונים המקנים לה שכבות של הגנה ובעלי תפקידים הממלאים כל אחד את תפקידו:

העור הוא השומר המפטרל מסביב, קו ההגנה הראשון של הגוף כנגד מחלה המאיימת עליו.

הקרומים הריריים השונים מצויים באיברים כמו העיניים, האף, הפה, בגרון, ריאות והמעיים וגם הם משמשים כמחסום כנגד פולשים לגוף, בשטיפה מהגוף.

תאי הדם הלבנים אחראים בדמנו על הלוחמה במחלות. הם הלוחמים שעומדים מול חיידקים ונגיפים המאיימים על הגוף ובריאותו והורגים בהם ככל האפשר, כדי למנוע הידבקות בווירוסים ומחלות שונות.

מערכת הלימפה מוכרת בזכות נוזל הלימפה, האחראי על התחבורה במערכת הדם וזורם לאורך כל חלקי הגוף. נוזל הלימפה מסיע תאי דם לבנים למקומות שבהם הגוף זקוק להם.

נוזל הלימפה גם אוסף נגיפים וחיידקים אל בלוטות הלימפה, הממיתות אותם ושולחות את שרידיהם אל מחוץ לגוף. בדרכו אוסף נוזל הלימפה גם "עריקים". אלו נוזלים חוץ תאיים שנאספים בחזרה לוורידים הראשיים שקרובים ללב.

רוצים להיות מופתעים? - הכירו בתגית "מחלה אוטואימונית" את המחלות הגורמים למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את הגוף עצמו.


כך פועלת המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/PSRJfaAYkW4


איך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל? (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


סוגי החיסונים והקשיים בפיתוח החיסון לקורונה, שעדיין פותח במהירות חסרת תקדים (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


וכך פועלת גם המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw

חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.

את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.


הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:

http://youtu.be/47CIdUld8eQ

וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.

בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.

אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.


הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק (עברית):

http://youtu.be/89Sy-o5f-kc


וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:

https://youtu.be/s-HThHRV4uo

חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, כמעט עד רתיחה, ואז הושאר חם למשך כחצי שעה. בתהליך זה הושמדו החיידקים שבחלב, שהיו עלולים לגרום לנו למחלות.

תהליך הפיסטור נקרא על שם המדען הצרפתי לואי פסטר, שגילה את הדרך הזו להשמדת החיידקים המסוכנים שבבירה והחלב ומנע את מקרי החולי ואף המוות שנגרמו בשל חיידקים אלה.


הנה גילוי הפיסטור על ידי לואי פסטר:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8


סרטון אנימציה שמציג את הדרך שעובר החלב המפוסטר העמיד:

http://youtu.be/xSn-DnnYP3g


על הפיסטור של החלב:

http://youtu.be/hpoVypj4ogk


ופיסטור של ביצים:

http://youtu.be/2roripNFIOc

לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.

תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".


הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8

המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.

תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.

המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.

אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...

לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.

תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.


הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs


אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):

https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes

זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.

ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.

לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.

כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s

"הזמן הגיע לסגור את הספר על מחלות זיהומיות. הצלחנו למחות את האינפקציה בארה"ב." אמר ויליאם סטיוארט בשנת 1967.

מחלות זיהומיות הן מחלות שבהן עלול ללקות אדם, שמקורן ביצורים זרים שפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. בין היצורים הללו ניתן למצוא חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד.

בשנת 1967 לא זו בלבד שלא הודברו המחלות הללו, אלא שכמה מהמחלות הזיהומיות שהתפרצו מאז היו מחלות קשות במיוחד. ביניהן מחלת האבולה, שבעשור השני של המאה ה-21 הייתה הסיבה לחשש הבריאותי הגדול ביותר אך היא זוהתה כבר בשנת 1976.

הייתה גם מחלת האיידס, שזוהתה לראשונה ב-1979, מגפת הסארס שפגעה בשנת 2003 ומחלת הלגיונרים משנת 1976. ומי שכח את הכולירה, טיפוס, מלריה ודומותיהן? - יש מקומות בעולם שבהן הן מרימות ראש מעת לעת.


כך הגוף מגן על עצמו מחיידקים המזהמים אותו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


וההבדל בין זיהום למגפה:

https://youtu.be/8GE8ZiXX79E

התופעה של בעלי חיים שיכולים ליצור אור מוכרת לרובנו מהגחלילית. אבל היא תופעה שחוזרת על עצמה בטבע במקרים שונים. חלקים מגופם של בעלי חיים כאלה יכולים להפוך לנקודות אור או מקלות זוהרים.

היכולת ליצור אור היא חלק ממנגנוני ההישרדות של בעלי החיים המאירים. הגחלילית משתמשת ביכולת זו כדי למשוך בני זוג ולהתרבות. כימיקלים הם שמאפשרים לה להאיר כך. תולעת הרכבת מאירה בשני צבעים וכך מזהירה טורפים מלטרוף אותה. סרטן שרימפ המים העמוקים מקיא ג'לי זוהר כשתוקפים אותו וכך הוא מרחיק טורפים. דג האנגלר משתמש בנקודת אור כדי למשוך במעמקים החשוכים דגים קטנים אל פיו הטורף. חיידקים זוהרים ששמורים בתוך שק קטן הם שמאפשרים לו לזהור באפילת המעמקים.

האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה אינו חם ואינו מתכלה. זו הסיבה שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום, כמו תאורת דרכים על ידי עצים מאירים.


הנה תופעת הביולומינציה כפי שהיא נראית מתחת לפני הים:

http://youtu.be/UXl8F-eIoiM


סרטון שמסביר את תופעת הביו-לומינציה (מתורגם):

http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s


משלחת צלמים שצוללת לצלם יצורים מאירים בביו-לומינציה במעמקי הים:

http://youtu.be/9HXXQBz6Vv0


וכך מגלים אותם החוקרים:

https://youtu.be/M2nY-8ZGMdM

איך ניתן לשמר מזון בקופסאות שימורים?
איך שימור המזון עובד?


שימור מזון בקופסאות השימורים (Canning) הוא אחת התעשיות המצליחות בתחום המזון של העידן המודרני. אבל כיצד מתרחש הפלא הזה של מזון שלא מתקלקל בקופסת השימורים שאנו מאחסנים במזווה?

ראשית, הבה נבין מדוע מזון מתקלקל בכלל. אז כללית מזון מתקלקל בשל ההתרבות של חיידקים בתוכו. היה זה הרופא האיטלקי לזרו ספלנצ'ני שגילה שהכנסת בשר אל תוך כלי אטום, לאחר שהורתח קודם לכן, תמנע רקבון כתוצאה מהיווצרות של חיידקים ותשמר את הבשר לזמן רב יחסית. החיידקים כן יווצרו בכלי חשוף כי הם מגיעים, הסיק ספלנצ'ני, היישר מהאוויר. מאה אחריו ימציא לואי פסטר את תהליך הפיסטור של המזון וישמיד בו את החיידקים על ידי הרתחת האוכל.

אז מה השיטה לשימור מזון בקופסאות שימורים?

אם מזון נשמר טוב יותר כשלא מתפתחים בו חיידקים, הרי שמזון משומר (Canned food) נשמר בקופסאות בזכות העובדה שאין בו אוויר. עושים זאת באמצעות אריזת ואקום. אריזה כזו יכולה להתבצע היום גם באריזה פלסטית או בצנצנות הזכוכית הוותיקות יותר, אבל כאן אנו מדברים על קופסאות פח ואין הבדלים בשיטה.

שיטת השימור הזו מחייבת יצירה של ריק, בלועזית "ואקום" (Vacuum), בתוך המכל שישמש לשימור. אם לומר זאת בפשטות, שואבים מלוך קופסת השימורים את כל האוויר ומיד לאחר מכן אוטמים אותה. אפס האוויר, או הוואקום המוחלט בתוכה, לא מאפשר לחיידקים ויצורים אירוביים אחרים להתקיים בה, מה שמאפשר למזון להשמר במשך תקופה ארוכה. רק האפשרות של אורגניזמים אנאירוביים להתקיים באריזה כזו היא שתגרום בכל זאת לכך שבשלב מסוים, לרוב אחרי שנים מספר, המזון בקופסת השימורים בכל זאת יתקלקל.


כך האוכל נשמר בקופסאות השימורים:

https://youtu.be/a0hxrGp1IJI


עוד דרך להסביר זאת:

https://youtu.be/9AgzORAaFRQ

שימור וייבוש של מזון הפכו מאוד פופולריים בעת העתיקה. זה היה כשהתגלו תהליכים כימיים שמאפשרים לשמר את המזון. לפתע פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון. מזון נשמר אז בריכוז מדוד של מלח, למשל דגים מלוחים, או בתוך סוכר, באלכוהול או בחומץ.

בחומץ? - כן. זה היה לפחות במאה ה-25 לפני הספירה, כשבעמק החידקל פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון בתוך חומץ הדרים.

יתכן שזה קרה הרבה לפני כן, אבל לפי הממצאים הארכיאולוגיים העדויות הכי מוקדמות להחמצה של ירקות באזור מסופוטמיה מצביעות על כך שחלוצי החמוצים בהיסטוריה היו ככל הנראה אנשי מסופוטמיה. כבר בתקופתם, לפני מעל 4,000 שנה, הם היו הראשונים לכבוש ירקות בחומץ ובכך לשמר אותם לאכילה מחוץ לעונה שלהם.

אבל אם ירקות מוחמצים היו במקור שיטה לשימור מזון, במהלך ההיסטוריה של האוכל הם זכו לפופולריות רבה גם ואולי בעיקר מפני שחמוצים הם גם טעימים.

אז החמוצים היו להצלחה מיידית ומסחררת ועם השנים הם הולידו לא מעט רעיונות ותובנות מעניינים.

המלכה המצרית קליאופטרה, למשל, ראתה בחמוצים שהיא אכלה לא פחות ממזון יופי, מה שהוא כמובן לא חוכמה גדולה כשאת האישה הכי יפה בעולם העתיק ואין לך אינסטגרם שיראה לך את המתחרות הידועות פחות.

גם חיילים רומיים עתידים לאכול אותם ואצלם החמוצים הם גם מקור אנרגיה. אלף שנה ויותר אחריהם, בסוף המאה ה-15, יפליג גם כריסטופר קולומבוס עם חמוצים במחסני הספינות שלו, לתזונת המלחים העושים דרכם לעבר הודו ובעצם לגלות את אמריקה.

בגרמניה של המאה ה-9 תיוולד תעשיית המלפפונים החמוצים, כשיגיעו אליה שבטים סרביים. מהגרים הולנדיים שיגיעו במאה ה-17 יחזקו את התעשיה הזו ומאתיים שנה אחר-כך הם יגיעו לארצות הברית, עם היהודים שיהגרו ל"עולם החדש" ממזרח אירופה ויהפכו את החמוצים ללהיט דליקטסים מטורף.

ואגב היסטוריה, הניסיון העתיק לכבוש מלפפונים וירקות גם במי מלח הוא שעתיד להוליד את המלחמה הארוכה בתולדות האנושות, זו שלא הסתיימה מעולם. מדובר כמובן במלחמה שבין חובבי החמוצים, המתווכחים עד היום על השאלה "אילו מלפפונים יותר טעימים - מלפפונים בחומץ או מלפפונים במלח?"

גם כיום, בעידן המקררים, המזון הקפוא וקופסאות השימורים, הירקות הכבושים הם עדיין להיט. כשבאים לבית שעל חלון המטבח או במרפסת שלו צנצנות חמוצים תוססות באור השמש, אפשר להבין מיד שבבית הזה אוכלים טוב ושהמטבח בו הוא לא עוד חדר מעוצב.

כי במטבחים שונים בעולם משתמשים בירקות כבושים כדי לפתוח את התיאבון. זה קורה לפני ובמהלך הארוחה, לאורך כל עונות השנה.

במזרח התיכון למשל, כובשים מלפפונים חמוצים במלח או בחומץ, לצד לפת, כרובית, גזר ואפילו חצילים קטנים וטעימים להפליא.

להיט ענקי וקדום מסוג זה הם הזיתים, הכבושים בשלל סגנונות, זנים וטעמים. מישהו פעם אפילו דפק בהם באבן והמציא את הזיתים הדפוקים, המעדן המזרח תיכוני המריר והטעים כל כך, שמייחסים משום מה לסוריה והוא זכה לכינוי "זיתים סורים".


הנה תולדות הירקות הכבושים:

https://youtu.be/9R3vEYHNcro


לאמריקה יגיעו החמוצים עם ההגירה היהודית:

https://youtu.be/zuDdKLaoQJQ


היהודים יביאו שיטות עתיקות שנולדו במצרים העתיקה:

https://youtu.be/rJW6gsnTG-M


הרצאונת על ההיסטוריה של החמוצים:

https://youtu.be/DS7crxIg64s


והרצאת וידאו על תולדות החמוצים:

https://youtu.be/aXOrH1HmqPQ?long=yes

סירחון (Stink) יכול להיות סתם ריח שלא נעים לאדם. יש גם צמחים, פירות ופרחים מסריחים וגם בעלי חיים שמדיפים צחנה, או משתמשים בה ככלי הגנתי, כמו הבואש שמתיז חומר מסריח על המאיימים לטרוף אותו.

אבל גם אלה מעידים על התכונה של הסירחון. במקרה של מזון או חומרים אורגניים מהווה הסירחון קודם כל אזהרה. כשהאף שלנו חש סירחון הוא מתריע ואומר לנו מה ניתן לאכול מה מסוכן. כשחומר אורגני מסריח, המסר הוא שלא מומלץ לאכול אותו כי הוא מסוכן. מקרים כאלה הם של בשר מצחין שהוא בדרך כלל מקולקל ואכילתו לא בריאה ואפילו יכולה להיות קטלנית.

סירחון נובע מריכוז חיידקים משמעותי. אלה נוטים להתרבות בקצב מבהיל כשהם בסביבה מרובת זיעה, חום וחומרים שהם אוהבים, כמו תאים מתים וכדומה. כאלה הן כפות הרגליים בנעלי הספורט הסגורות שלנו, בבית השחי וכדומה.

יש שהרמז הזה מטעה. כמו במקרה של הגבינות המסריחות, שמדיפות סירחון איום והן מלאות בחיידקים. אבל החיידקים הללו הם מהסוג הלא-מזיק והגבינות - טעימות מאד!

אבל הישרדות בטבע מצמידה לסירחון בדרך כלל סכנה ומבחינת הטורף, הסירחון שהוא חש פירושו סכנה. לכן גם כל הצמחים ובעלי החיים שמשתמשים בו כדי להגן על עצמם. טורף שעומד מול משהו מסריח, יימנע בדרך כלל מלטרוף אותו.


חושבים שריח הגוף שלנו שעיקרו מבית השחי הוא סירחון? (מתורגם)

https://youtu.be/g96z1P3z5yU


ריחות גוף מסייעים לדעת על בעיות בריאות:

https://youtu.be/gEGOP0VHzPI


הנה הסיבה שכפות הרגליים שלנו מסריחות בנעליים:

https://youtu.be/ir1wcFJGi4I

אולקוס (Ulcer), בעברית כיב, גורם לכאבים איומים אצל מי שלוקים בו. הוא מתבטא בחור או בפגם בשכבת הציפוי של איברים במערכת העיכול בגופנו, כמו הקיבה והתריסריון, שהוא חלקו העליון של המעי הדק.

שנים רבות סברו שהגורמים לו היו דברים כמו חומצה ואנזים בשם פפסין (Pepsin). היו אפילו מחשבות שהבעיה קשורה בדיכאון ובמצבים רגשיים. אבל האמצעים הרפואיים נגדם היו פשוט לא יעילים.

בשלב מסוים, בסוף המאה ה-20, החלו שני חוקרים בניסוי פורץ דרך, שפנה לכיוון הבקטריאלי דווקא. טענתם הייתה שדווקא חיידק הוא הגורם לכיב. החיידק הזה, שנקרא הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori), הוא האשם באולקוס. הוא שורד את החומציות המטורפת שבקיבה, בה מתים כל החיידקים האחרים ומנצח את גופנו. זו הייתה טענה שעוררה ביקורת כמעט מקיר לקיר בקרב המומחים בתחום.

השינוי חל כשבמהלך הניסוי הדביק את עצמו אחד מהשניים בחיידקים הללו, שלדעתם גורמים לכיב הקיבה. הוא הביא את עצמו למצב רפואי קשה, שנבע מהדבקה עצמית באולקוס. אבל בניגוד לכל טענות עמיתיהם, הוא הצליח לרפא את עצמו בטיפול אנטיביוטיקה.

כך ניצחו זוג החוקרים והצליחו להוכיח שבקטריה בת 50 אלף שנים, שמצויה בקיבתם של מחצית מתושבי העולם, היא הגורמת לאולקוס. די מהר החליפו פרס נובל והערכה מקיר לקיר לתגלית המוכחת שלהם, את הלעג והבוז של עמיתיהם, חוקרי האולקוס בעולם, כלפי השערתם, שאותה בקטריה היא שגורמת לאולקוס.


הנה סרטון המספר כיצד הובס האולקוס באמצעות תגלית פשוטה ומסוכנת (מתורגם):

https://youtu.be/V_U6czbDHLE


הריפוי מתבצע כיום בשילוב אנטיביוטיקות עם הורדת חומציות הקיבה (עברית):

https://youtu.be/HXYIa2EU1I4


וטיפול טבעי, מסתבר, יכול גם הוא לנצח את הבקטריה החזקה הזו (עברית):

https://youtu.be/SDx4aA3ohWo

החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה. חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.

את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.

יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.

יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות. חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.


הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):

https://youtu.be/rb7TVW77ZCs


על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):

https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs


סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):

http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s


ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):

https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes