» «
חיידקים
מי הכריז שהתיאוריה של לואי פסטר אינה סבירה?



"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.

נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?


הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:

http://youtu.be/tDEbq3lavrc


ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:

http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y
חיידקים
מהו האורגניזם הזעיר בעולם?



האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.

אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.


הנה האורגניזם הקטן בתבל:

https://youtu.be/GW4KwTQpUPY


חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):

http://youtu.be/G2WclKT64os


כך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):

http://youtu.be/5tUNmFKlNNs


הרצאת וידאו קצרה על חיידקים:

http://youtu.be/pcXdfofLoj0
וירוסים
האם וירוסים וחיידקים הם אותו הדבר?



וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.

בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.

אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.


הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק:

http://youtu.be/89Sy-o5f-kc


וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:

https://youtu.be/s-HThHRV4uo
חמצן
איך נוצר החמצן בכדור הארץ וכיצד הכחיד את החיים בו?



קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".

מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.

ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?

הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.

מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.

כמובן שגם חיים לא היו כאן.

השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.

כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").

התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.

כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.

אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.

הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".

וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.

אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.

בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.


הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):

https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w


ומה יקרה אם היא נפגעת (עברית):

https://youtu.be/pDy7bpafHDg

חיידקים

מערכת חיסונית
מהם חיידקים או בקטריות?



החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.

גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.

כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!

המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.

לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.


הנה הסבר על החיידקים ועל האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות (מתורגם):

http://youtu.be/znnp-Ivj2ek


דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):

http://youtu.be/0h6K4cUwmak


מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):

https://youtu.be/_T8XZqE4MPk


כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:

http://youtu.be/qCn92mbWxd4


צורות שונות של חיידקים (מתורגם):

http://youtu.be/edeOIKSyzFI


וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
מיקרוביולוגיה
מהם היצורים שעל ובתוך גופנו?



חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.

את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.


הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:

http://youtu.be/47CIdUld8eQ
מערכת חיסונית
נגד מי מגינה המערכת החיסונית על הגוף?



המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.

תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.

המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.

אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...

לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.

תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.


הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs


אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):

https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes
חיסונים
כיצד פועלים החיסונים נגד מחלות?



מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.

בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.

החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.

פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.

התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.

אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.


כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):

https://youtu.be/5oOKddpcWno


ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)

https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes


לואי פסטר
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?



לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.

תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".


הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
מהו פיסטור החלב?



חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, כמעט עד רתיחה, ואז הושאר חם למשך כחצי שעה. בתהליך זה הושמדו החיידקים שבחלב, שהיו עלולים לגרום לנו למחלות.

תהליך הפיסטור נקרא על שם המדען הצרפתי לואי פסטר, שגילה את הדרך הזו להשמדת החיידקים המסוכנים שבבירה והחלב ומנע את מקרי החולי ואף המוות שנגרמו בשל חיידקים אלה.


הנה גילוי הפיסטור על ידי לואי פסטר:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8


סרטון אנימציה שמציג את הדרך שעובר החלב המפוסטר העמיד:

http://youtu.be/xSn-DnnYP3g


על הפיסטור של החלב:

http://youtu.be/hpoVypj4ogk


ופיסטור של ביצים:

http://youtu.be/2roripNFIOc
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?



זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.

ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.

לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.

כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
מי ראה במחלות זיהומיות היסטוריה?



"הזמן הגיע לסגור את הספר על מחלות זיהומיות. הצלחנו למחות את האינפקציה בארה"ב." אמר ויליאם סטיוארט בשנת 1967.

מחלות זיהומיות הן מחלות שבהן עלול ללקות אדם, שמקורן ביצורים זרים שפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. בין היצורים הללו ניתן למצוא חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד.

בשנת 1967 לא זו בלבד שלא הודברו המחלות הללו, אלא שכמה מהמחלות הזיהומיות שהתפרצו מאז היו מחלות קשות במיוחד. ביניהן מחלת האבולה, שבעשור השני של המאה ה-21 הייתה הסיבה לחשש הבריאותי הגדול ביותר אך היא זוהתה כבר בשנת 1976. הייתה גם מחלת האיידס, שזוהתה לראשונה ב-1979, מגפת הסארס שפגעה בשנת 2003 ומחלת הלגיונרים משנת 1976. ומי שכח את הכולירה, טיפוס, מלריה ודומותיהן? - יש מקומות בעולם שבהן הן מרימות ראש מעת לעת.


כך הגוף מגן על עצמו מחיידקים המזהמים אותו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


וההבדל בין זיהום למגפה:

https://youtu.be/8GE8ZiXX79E
איך האוכל משתמר בקופסת השימורים?
איך ניתן לשמר מזון בקופסאות שימורים?
איך שימור המזון עובד?


שימור מזון בקופסאות השימורים (Canning) הוא אחת התעשיות המצליחות בתחום המזון של העידן המודרני. אבל כיצד מתרחש הפלא הזה של מזון שלא מתקלקל בקופסת השימורים שאנו מאחסנים במזווה?

ראשית, הבה נבין מדוע מזון מתקלקל בכלל. אז כללית מזון מתקלקל בשל ההתרבות של חיידקים בתוכו. היה זה הרופא האיטלקי לזרו ספלנצ'ני שגילה שהכנסת בשר אל תוך כלי אטום, לאחר שהורתח קודם לכן, תמנע רקבון כתוצאה מהיווצרות של חיידקים ותשמר את הבשר לזמן רב יחסית. החיידקים כן יווצרו בכלי חשוף כי הם מגיעים, הסיק ספלנצ'ני, היישר מהאוויר. מאה אחריו ימציא לואי פסטר את תהליך הפיסטור של המזון וישמיד בו את החיידקים על ידי הרתחת האוכל.

אז מה השיטה לשימור מזון בקופסאות שימורים?

אם מזון נשמר טוב יותר כשלא מתפתחים בו חיידקים, הרי שמזון משומר (Canned food) נשמר בקופסאות בזכות העובדה שאין בו אוויר. עושים זאת באמצעות אריזת ואקום. אריזה כזו יכולה להתבצע היום גם באריזה פלסטית או בצנצנות הזכוכית הוותיקות יותר, אבל כאן אנו מדברים על קופסאות פח ואין הבדלים בשיטה.

שיטת השימור הזו מחייבת יצירה של ריק, בלועזית "ואקום" (Vacuum), בתוך המכל שישמש לשימור. אם לומר זאת בפשטות, שואבים מלוך קופסת השימורים את כל האוויר ומיד לאחר מכן אוטמים אותה. אפס האוויר, או הוואקום המוחלט בתוכה, לא מאפשר לחיידקים ויצורים אירוביים אחרים להתקיים בה, מה שמאפשר למזון להשמר במשך תקופה ארוכה. רק האפשרות של אורגניזמים אנאירוביים להתקיים באריזה כזו היא שתגרום בכל זאת לכך שבשלב מסוים, לרוב אחרי שנים מספר, המזון בקופסת השימורים בכל זאת יתקלקל.


כך האוכל נשמר בקופסאות השימורים:

https://youtu.be/a0hxrGp1IJI


עוד דרך להסביר זאת:

https://youtu.be/9AgzORAaFRQ
איך נוצח האולקוס או כיב הקיבה?


אולקוס (Ulcer), בעברית כיב, גורם לכאבים איומים אצל מי שלוקים בו. הוא מתבטא בחור או בפגם בשכבת הציפוי של איברים במערכת העיכול בגופנו, כמו הקיבה והתריסריון, שהוא חלקו העליון של המעי הדק.

שנים רבות סברו שהגורמים לו היו דברים כמו חומצה ואנזים בשם פפסין (Pepsin). היו אפילו מחשבות שהבעיה קשורה בדיכאון ובמצבים רגשיים. אבל האמצעים הרפואיים נגדם היו פשוט לא יעילים.

בשלב מסוים, בסוף המאה ה-20, החלו שני חוקרים בניסוי פורץ דרך, שפנה לכיוון הבקטריאלי דווקא. טענתם הייתה שדווקא חיידק הוא הגורם לכיב. החיידק הזה, שנקרא הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori), הוא האשם באולקוס. הוא שורד את החומציות המטורפת שבקיבה, בה מתים כל החיידקים האחרים ומנצח את גופנו. זו הייתה טענה שעוררה ביקורת כמעט מקיר לקיר בקרב המומחים בתחום.

השינוי חל כשבמהלך הניסוי הדביק את עצמו אחד מהשניים בחיידקים הללו, שלדעתם גורמים לכיב הקיבה. הוא הביא את עצמו למצב רפואי קשה, שנבע מהדבקה עצמית באולקוס. אבל בניגוד לכל טענות עמיתיהם, הוא הצליח לרפא את עצמו בטיפול אנטיביוטיקה.

כך ניצחו זוג החוקרים והצליחו להוכיח שבקטריה בת 50 אלף שנים, שמצויה בקיבתם של מחצית מתושבי העולם, היא הגורמת לאולקוס. די מהר החליפו פרס נובל והערכה מקיר לקיר לתגלית המוכחת שלהם, את הלעג והבוז של עמיתיהם, חוקרי האולקוס בעולם, כלפי השערתם, שאותה בקטריה היא שגורמת לאולקוס.


הנה סרטון המספר כיצד הובס האולקוס באמצעות תגלית פשוטה ומסוכנת (מתורגם):

https://youtu.be/V_U6czbDHLE


הריפוי מתבצע כיום בשילוב אנטיביוטיקות עם הורדת חומציות הקיבה (עברית):

https://youtu.be/HXYIa2EU1I4


וטיפול טבעי, מסתבר, יכול גם הוא לנצח את הבקטריה החזקה הזו (עברית):

https://youtu.be/SDx4aA3ohWo
מה סודם של בעלי החיים שיוצרים אור?



התופעה של בעלי חיים שיכולים ליצור אור מוכרת לרובנו מהגחלילית. אבל היא תופעה שחוזרת על עצמה בטבע במקרים שונים. חלקים מגופם של בעלי חיים כאלה יכולים להפוך לנקודות אור או מקלות זוהרים.

היכולת ליצור אור היא חלק ממנגנוני ההישרדות של בעלי החיים המאירים. הגחלילית משתמשת ביכולת זו כדי למשוך בני זוג ולהתרבות. כימיקלים הם שמאפשרים לה להאיר כך. תולעת הרכבת מאירה בשני צבעים וכך מזהירה טורפים מלטרוף אותה. סרטן שרימפ המים העמוקים מקיא ג'לי זוהר כשתוקפים אותו וכך הוא מרחיק טורפים. דג האנגלר משתמש בנקודת אור כדי למשוך במעמקים החשוכים דגים קטנים אל פיו הטורף. חיידקים זוהרים ששמורים בתוך שק קטן הם שמאפשרים לו לזהור באפילת המעמקים.

האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה אינו חם ואינו מתכלה. זו הסיבה שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום, כמו תאורת דרכים על ידי עצים מאירים.


הנה תופעת הביולומינציה כפי שהיא נראית מתחת לפני הים:

http://youtu.be/UXl8F-eIoiM


סרטון שמסביר את תופעת הביו-לומינציה (מתורגם):

http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s


משלחת צלמים שצוללת לצלם יצורים מאירים בביו-לומינציה במעמקי הים:

http://youtu.be/9HXXQBz6Vv0


וכך מגלים אותם החוקרים:

https://youtu.be/M2nY-8ZGMdM
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?



כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.

הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!

החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.

כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...

לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.

לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.

הם צדקו.


#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".

איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.

זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.

האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.


#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן

מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.


#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.

שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.


כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):

https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y


על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:

https://youtu.be/mvA9gs5gxNY


המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):

https://youtu.be/fRbbwd7_V80


עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):

https://youtu.be/uppgdDGwRb8


ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):

https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
מה זה חיסון?



החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה. חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.

את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.

יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.

יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות. חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.


הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):

https://youtu.be/rb7TVW77ZCs


על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):

https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs


סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):

http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s


וניתוח של החיסונים וההתנגדות להם (מתורגם):

https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes


למה משמש הסירחון?



סירחון (Stink) יכול להיות סתם ריח שלא נעים לאדם. יש גם צמחים, פירות ופרחים מסריחים וגם בעלי חיים שמדיפים צחנה, או משתמשים בה ככלי הגנתי, כמו הבואש שמתיז חומר מסריח על המאיימים לטרוף אותו.

אבל גם אלה מעידים על התכונה של הסירחון. במקרה של מזון או חומרים אורגניים מהווה הסירחון קודם כל אזהרה. כשהאף שלנו חש סירחון הוא מתריע ואומר לנו מה ניתן לאכול מה מסוכן. כשחומר אורגני מסריח, המסר הוא שלא מומלץ לאכול אותו כי הוא מסוכן. מקרים כאלה הם של בשר מצחין שהוא בדרך כלל מקולקל ואכילתו לא בריאה ואפילו יכולה להיות קטלנית.

סירחון נובע מריכוז חיידקים משמעותי. אלה נוטים להתרבות בקצב מבהיל כשהם בסביבה מרובת זיעה, חום וחומרים שהם אוהבים, כמו תאים מתים וכדומה. כאלה הן כפות הרגליים בנעלי הספורט הסגורות שלנו, בבית השחי וכדומה.

יש שהרמז הזה מטעה. כמו במקרה של הגבינות המסריחות, שמדיפות סירחון איום והן מלאות בחיידקים. אבל החיידקים הללו הם מהסוג הלא-מזיק והגבינות - טעימות מאד!

אבל הישרדות בטבע מצמידה לסירחון בדרך כלל סכנה ומבחינת הטורף, הסירחון שהוא חש פירושו סכנה. לכן גם כל הצמחים ובעלי החיים שמשתמשים בו כדי להגן על עצמם. טורף שעומד מול משהו מסריח, יימנע בדרך כלל מלטרוף אותו.


חושבים שריח הגוף שלנו שעיקרו מבית השחי הוא סירחון? (מתורגם)

https://youtu.be/g96z1P3z5yU


ריחות גוף מסייעים לדעת על בעיות בריאות:

https://youtu.be/gEGOP0VHzPI


הנה הסיבה שכפות הרגליים שלנו מסריחות בנעליים:

https://youtu.be/ir1wcFJGi4I
איך התגלה החיסון נגד אבעבועות שחורות?



פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי, בשם אדוארד ג'נר, שהבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה, במהלך המחקר הוא הדביק מספר ילדים בגרסה קלה של אבעבועות הפרות וגילה שהיא מנעה מהילדים הדבקה באבעבועות שחורות. הוא גם וידא שהילדים החלימו במהרה מהגרסה הקלה של אבעבועות הפרות שבה הוא הדביק אותם. הוא הבין שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה, יש בידיו סוף סוף את הנשק שיחסל אותה.

למעשה ג'נר גילה את הזיכרון החיסוני. התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.

ג'נר הבין שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות, הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת, אלא רופא כפרי אבל סקרן וערני, הוא שחיסל אותה לתמיד.


הנה סיפור התגלית המופלאה:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
מהם האורגניזמים החד-תאיים?



בניגוד ליצורים רב-תאיים מורכבים, המורכבים מתאים רבים שמתמחים בתפקודים שונים כל אחד ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית, יש יצורים שמורכבים מתא אחד בלבד והם נקראים יצורים חד-תאיים.

נראה שקבוצת יצורים זו היא בת 3.8 מיליארד שנים, מה שהופך אותה לצורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על פני כדור הארץ.

יצור חד תאי מכיל רק תא בודד, שמהווה את כל היצור כולו ובו מבוצעות כל פעולות החיים - בלא תלות כלשהי בתאים אחרים. לתא כזה אין כמובן כל התמחות שהיא, מה שהופך אותו לבעל יעילות נמוכה במיוחד. זו ככל הנראה הסיבה שיצורים כאלה מתקיימים רק בסביבה מימית.

הבולטות שבין הקבוצות החד-תאיות הן אלו של החיידקים, כמו גם ארכאונים, פרוטוזואות, פטריות חד-תאיות ואצות חד-תאיות. בתוכן יצורים חד-תאיים רבים, כמו למשל עינן, אמבה וסנדלית.

כל אלה מתאפיינים בתא המתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין. גם חילוף החומרים של יצורים כאלה מתבצע דרך קרום התא, כשהוא מתרבה בקצב ריבוי מהיר מאד, על ידי חלוקת התא לשניים.


הנה החד תאיים (מתורגם):

https://youtu.be/FK9xHry877U


הסנדלית:

https://youtu.be/a4aZE5FQ284


טורפת חד תאית - הנה אמבה אוכלת סנדלית:

https://youtu.be/mv6Ehv06mXY


אצה חד תאית:

https://youtu.be/4YOgKaj_Q-U
מהי אנטיביוטיקה ומה הבעיה שבה?



כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.

אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.

כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.

זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.

דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.

איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.

הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.

באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.

כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.

אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.

כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.


הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):

https://youtu.be/OqQxtFcXNGk


תולדות האנטיביוטיקה:

https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0


כך האנטיביוטיקה עובדת:

https://youtu.be/y2oaI-jc2uA


וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
האם חולדות ועכברושים זה אותו דבר?
איך חובצים גבינה?
האם רק גזים של כבשים ופרות פוגעים בכדור הארץ?
איך מכינים את גבינות העובש?
איזו טעות הצליחה להדביר מחלת הכולרה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.