הכסף היא מהמתכות יקרות הערך. בבית יש לנו לעתים תכשיטי כסף או כלי אוכל משפחתיים שעברו בירושה ועשויים כסף. גם ספורטאי מצטיין זוכה למדליית כסף, אם זכה במקום השני, אחרי מדליית זהב שבה זוכה המקום הראשון.

כמו הזהב, גם מתכת הכסף שימושית גם בתעשייה המודרנית. כמעט בכל מכשיר חשמלי ניתן למצוא כמות קטנה של כסף, כולל במחשבים, טלפונים ניידים, מצלמות, מכשירים רפואיים וכדומה.

מתכת הכסף התגלתה לפני כ-5000 שנה בטורקיה העתיקה. היא עובדה אז לראשונה והפכה מאז לאחת המתכות ששומרות על שוויין ולחומר ביד היוצרים, של תכשיטים וכלים שעשויים ביד אמן.


על מתכת הכסף:

http://youtu.be/jRwUmGpmF38


על היציבות של שווי הכסף:

http://youtu.be/8WbfdTyloYY

כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk

במשך שנה שלמה, החליטה הגרמנייה בת ה-30 גרטה טוברט לחיות בלי כסף לחלוטין. הכל החל כשהחליטה לבחון האם וכיצד ניתן יהיה לשרוד בעולם כשהמערכת הכלכלית תתרסק. במשך שנה שלמה חיה גרטה "כמו האדם הניאנדרטלי" - היא נמנעה מכל ההרגלים של תרבות הצריכה - לא השתמשה בשמפו, בקרמים שונים ואפילו לא במשחת שיניים. לטענתה, היא למדה לחיות בלעדיהם.

את בגדיה החליפה הענייה מבחירה בחנויות לבגדים מיד שנייה. אוכל, בעיקר ירקות, היא נהגה לגדל בגינות קהילתיות, מהסוג שיש גם בשכונות רבות בישראל. אפילו לחופשה בברצלונה הצליחה להגיע בטרמפים (יותר מ-1500 קילומטרים!) וכמובן שלא הזיק לה המראה הבלונדיני המצודד שלה.. בברצלונה, אגב, היא לא נכנסה לבית מלון אלא לבית נטוש שגרים בו חסרי בית..

סיפורה של גרטה חשוב במסר החינוכי שבו, שמלמד שאיננו צריכים כל כך הרבה כדי לחיות ושצריכת יתר אינה האפשרות היחידה בחיים המודרניים.


הנה גרטה מתארת את חייה הצנועים ללא כסף:

https://youtu.be/wmHTLCkkHVc


עשו זאת אחרים, כמו הזוג השווייצרי שחי ללא כסף בחווה שלו:

https://youtu.be/cEA8agfQMwQ


או מארק בויל שחי כך באידאולוגיה:

https://youtu.be/PDSCxtY11dA


וסרט תיעודי על זוג שחי על דולר אחד ליום במשך חודש בנפאל:

https://youtu.be/on-0PYf-m9s?long=yes

את הכסף מייצרים במטבעה - מקום שבו מייצרים את המטבעות השונים.

את השטרות מדפיסים בבתי דפוס מיוחדים, שבהם מדפיסים את השטרות על ניירות מיוחדים, עמידים יותר מנייר רגיל (כדי שלא ייקרעו במהירות), עם סימנים מיוחדים שקשה לזייף (כדי שנוכלים לא יוכלו להדפיס שטרות בעצמם ולהתעשר מהתרמית).

אגב, אולי יעניין אתכם לדעת שפחות מעשירית מהכסף בעולם קיים כמטבעות ושטרות - השאר מופיע רק במערכות ממוחשבות.


הנה בית הדפוס שמדפיס שטרות יורו:

http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw


הדפסת דולרים באמריקה:

https://youtu.be/1tX7HRz8qWg


מטבעה להכנת מטבעות כסף:

http://youtu.be/Hyh9SI5UhnY


עוד ייצור של מטבעות:

http://youtu.be/DkHFNnOK3Bg


וכך מייצרים מטבעות שעשויים משני סוגי מתכת:

http://youtu.be/rFDsSMDeV3w

מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8

להיות עשיר זה קודם כל להיות מבוסס. ואיך נעשים מבוססים? - הכי חשוב למי שרוצה להיות עשיר, זה להבין שקניית דברים שלא מייצרים הכנסה היא בזבוז של כסף.

כן. העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות דברים מיותרים, כי בדרך אל העושר הם לא קנו דברים כאלה. הם השקיעו את כספם, במקום לקנות מכונית מפוארת, שעון מזהב או בית שמנקר עיניים. כל אלה דברים שעולים ביוקר והם לא מכניסים כסף.

לעומת מבזבזי הכסף הללו, עדיפה ההשקעה בנדל"ן, כלומר בדירות, בתים, בניינים ואדמות לבנייה, כמו גם פתיחת עסקים וניהול נכון שלהם, השקעה במניות ובנכסים להשכרה, שגם אותם מומלץ לעשות תמיד בהתייעצות עם מומחים.

זו הדרך ליצור מצב שדברים שקניתם חוכמה, ייצרו לכם הכנסה שרק תלך ותגדל וכך, אם לא תתפתו לבזבוז של כסף על דברים מיותרים, תגיעו למצב שבו תהיו מבוססים ואולי אפילו תתעשרו.

ואגב, בכל גיל אפשר לנהוג כך. גם בילדות - במקום לבזבז על ממתקים למשל, כדאי לחסוך. עם הכסף שתחסכו תוכלו לייצר את ההון הראשוני ולהתחיל ממנו את הדרך לרווחה כלכלית.


הנה הסבר קצר לחיים של עושר:

http://youtu.be/CV7hAAcApnE


ודרכו של גדול המשקיעים בעולם, וורן באפט, מעשירי העולם, שחי בצניעות רבה, באותו בית פשוט, מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/iEgu6p_frmE

הימור (Gambling) הוא פעולה שבה אדם מסכן את כספו או משהו שברשותו, למול יכולתו לחזות או לנחש תוצאה של דבר מה, שקשור במזל או בפעולה של אדם אחר.

הימורים מתקיימים מאז ימי קדם, לרוב בין אנשים שמתחרים על ניחוש תוצאות של תחרויות ספורט, אירועים חדשותיים ועוד. החוקרים מצאו סימנים עוד מימי האדם הקדמון, בזמנים פרה-היסטוריים, לקיומם של הימורים. בתרבויות העתיקות התקיימו הימורים מסוגים שונים, כשהמוכר שבהם הוא ההימור בהטלת מטבע, המוכר לנו כ"עץ או פלי".

רבים מתייחסים לפעילויות בסיכון גבוה, שבהן הידע שלנו לא מספק ולא שלם, כהימור. כך למשל, ניתן להתייחס להשקעה בבורסה, ללא ידע מספיק וללא לימוד מעמיק של ההשקעות, כסוג של הימור בסיכון גבוה. רבים מפסידים שם סכומי עתק, כי אינם מקפידים ללמוד את השוק, את מצבן האמיתי של החברות שאת ניירות הערך שלהן הם רוכשים וכדומה.

ישנם מקומות שבהם מתקיימים הימורים באופן קבוע ופתוח לקהל הרחב. הם נקראים "קזינו". בקזינו מנחשים אנשים תוצאות של קלפים, מהמרים על מספר שעליו יעצור גלגל מסתובב שנקרא "רולטה", מפעילים מכונות מזל שיוצרות הרכבי סמלים, שאולי יעניקו זכייה וכדומה.

רבים רואים בהימורים צורת בילוי ומהמרים על כספם, כדי לזכות בכסף. יש אף המתפרנסים מכך ומהמרים על סכומי כסף גדולים. הסיכון בהימורים כאלה יכול להיות גדול ואף הרסני. רבים מהמהמרים כך, הולכים ומגדילים את סכומי ההימורים ונמצאים בסכנה של התמכרות להימורים.

מצב זה של התמכרות להימורים ומשחקי מזל הוא מצב שבו נפגעים החיים התקינים של המהמרים ושל האנשים שבסביבתם. לא פעם הם מפסידים את כל רכושם ונגררים לפשע, כדי לממן את חובות ההימורים שצברו.

גם משחקי המזל של הלוטו והטוטו הם סוג של הימורים. הללו באים בצורות שונות, מהימורי ספורט שמנחשים תוצאות של משחקי ספורט, דוגמת כדורגל, כדורסל ומרוצי סוסים, דרך משחקי מזל שמאורגנים באישור ואף על ידי המדינה, כמו הלוטו.

הממשלות טוענות שמשחקי המזל הללו מממנים מפעלי חינוך ותרבות. כולם מבינים שהנזק שנגרם לחברה ולמדינה, בשל משחקי המזל וההימורים שבהם, הוא עצום. מה שעצוב הוא שהפגיעה העיקרית היא לא רק במכורים, אלא גם במשפחות המכורים להימורים. המשפחות הללו הן בעיקר מהמעמד הנמוך.


הנה מכור להימורים:

https://youtu.be/F5XLmCb3y3o


שיחה על התמכרות להימורים:

https://youtu.be/nRLbvXMFKtc


על התמכרות של ילדים להימורים:

https://youtu.be/kTSBQQ47PPQ


ויש דמיון מילולי בין הימור להומור, לא?

https://youtu.be/lAy8QMGZCgA

הלוואה היא כסף שניתן על ידי אדם אחד לשני (או גוף כמו בנק שמלווה). כסף זה יוחזר כעבור זמן שנקבע בין הצדדים, בתנאים מסוימים. תנאים יכולים להיות מועד התשלום, גובה הריבית וכדומה.

לרוב מי שנותן הלוואות הוא הבנק. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל הלווה כסף מהבנק להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.

לדוגמה, אם הריבית היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.


הנה סרטון שמסביר מהי הלוואה (עברית):

http://youtu.be/A1ceL4jaZZE


הסבר על לקיחת הלוואה (עברית):

http://youtu.be/A2CCnr74FTA


אפשר למנוע מצב שלוקחים הלוואה - קוראים לה (עברית):

http://youtu.be/QQRuR3oo7Io


אזהרה מלקיחת הלוואות בלי לחשוב היטב (עברית):

http://youtu.be/31m8t4PA1JI


יש מי שמציע הלוואה ללא ריבית, אבל חשוב לבדוק היטב (עברית):

http://youtu.be/oER9HDeG6W8


הלוואה יוצרת חוב ואותו אסור לשכוח (עברית):

https://youtu.be/KP9fur1GfR0


הרצאת טד נהדרת על הלוואות חכמות לעסקים (מתורגם):

https://youtu.be/kSR8G8mfp84?long=yes


וסרט תיעודי על הזמן שבו הבנקים היו טובים. והיום?

https://youtu.be/WsGK48BUrFM?long=yes

את המטבעות הראשונים בעולם יצרו בממלכת לידיה (Lydia) ש במסופוטמיה, אזור "הסהר הפורה" של ימי קדם.

המדינה הזו, לידיה, אינה קיימת יותר. היא התקיימה בעבר הרחוק, לפני יותר מ-2,500 שנה, באסיה הקטנה, אזור בטורקיה של היום.

את המטבעות הראשונים יצקו בלידיה מתערובת של זהב וכסף. המטבעות הללו נוצרו בסביבות שנת 640 לפנה"ס, לפני כ-2700 שנים.


הנה המצאת הכסף בממלכת לידיה:

https://youtu.be/czEPG75wzPI


כל תולדות הכסף, כולל השלב שבו עברו מסחר חליפין למטבעות בלידיה:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


על המצאת הכסף (מתורגם):

http://youtu.be/YDw61fytsFo?t=24s&end=3m08s


ההיסטוריה של הכסף ומגוון האמצעים לתשלום במהלך הדורות (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk


וקיצור המצאת הכסף:

http://youtu.be/ADaY6THQp3Y

ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.

את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.

החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.


הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:

https://youtu.be/98nidcEmYqA


מטבעות זהב:

https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw


וייצור מטבעות בארה"ב:

https://youtu.be/TzqrSrU3jXg

כספומט (ATM) הוא מכשיר שנותן כסף מחשבון הבנק שלך. כדי לזהות שמושך הכסף הוא אכן בעל החשבון ואינו מתחזה, עליו להכניס לכספומט כרטיס מגנטי, שניתן לו בבנק. לאחר מכן הוא נדרש להקליד גם מספר סודי, שידוע רק לו. כך הבנק מוודא שהכרטיס אינו גנוב ושייך אכן לו.

לאחר שהכניס את הכרטיס והקליד את הסיסמה, יוצר הכספומט קשר עם מחשב הבנק, מוודא שיש בחשבון מספיק כסף כדי להוציא את מה שהתבקש למסור ואחרי שהתקבל אישור מהמחשב המרכזי, מתקבל הכסף ויורד מהסכום שבחשבון הבנק.


כך עובד הכספומט:

http://youtu.be/cYWHqha2wfk


הסבר נוסף על פעולת הכספומט:

https://youtu.be/7mFttvrhqZs


ומתיחת כספומט קטנה על חשבון החיוך:

http://youtu.be/25TA_YyK248

כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.

דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.

כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.

הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.

לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.

העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.

אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.

אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.


הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:

http://youtu.be/mRd2VX5Gthw


והסבר על ריביות לסוגיהן:

http://youtu.be/v4l_pBzMuIc

כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8

למה חברות אינטרנט מוכנות לשלם למי שפורץ אליהן?
מהן תכניות הבאג באונטיז?


חברות אינטרנט גדולות מציבות פרסים גדולים למי שיצליח לפרוץ לאתריהן. תכניות אלה מכונות "באג באונטי" או "מטמון באגים".

הן נשמעות ודאי הזויות או לפחות מוזרות. בעולם האמיתי איש לא ישלם כדי שיפרצו לו לעסק, אבל האינטרנט היא זירה שבה אדם מיומן יכול לפרוץ לאתר שנמצא בקצה השני של העולם ולעשות בו כרצונו.

חברות שמחזיקות אתרים כאלו יודעות מה גדול הוא הנזק הכלכלי שכרוך בפריצה שכזו ולכן הן דורשות מהפורצים, קודם שיקבלו את הפרס, לגלות בדיוק כיצד הצליחו לפרוץ את חומות האבטחה ששומרות על האתר או הרשת של החברה. סגירת פרצת האבטחה שחשפו אותם ההאקרים שווה הרבה כסף!

בנוסף ליכולת לתקן את הפרצה שגילה ההאקר הפורץ, לא פעם מגלות חברות הטכנולוגיה חשיבה מקורית ואף גאונות בפעולותיו של הפורץ ומצרפות אותו לעובדיהן. פורצי המחשב הללו הופכים פעמים רבות לאנשי האבטחה הממוחשבת הטובים ביותר. הם הרי יודעים את כל הטריקים הכי טובים..

היתרונות שבשימוש בהאקרים חיצוניים כדי לפרוץ לחברה הם בעיקר בכך שאנשים כאלה משוחררים מכל מיני תבניות חשיבה שנהוגות בחברה, מעצלנות בסיסית או מפוליטיקה פנימית של הארגון. הם ניגשים במלוא הרצינות לנושא, מתייחסים לזה כאתגר שכלי ותוקפים בתוקפנות הראויה, מבלי לרחם על איש. הם כאן גם בשביל הפרס, אבל לא רק בשבילו.

ואולי משום כך אנשי מקצוע מכנים את ההאקרים הטובים הללו (שהרי בין ההאקרים יש גם פושעים ועבריינים) "המערכת החיסונית של עידן המידע".


הנה הסבר על הבאג באונטי:

http://youtu.be/jN1pRBdtVys


סיפורו של ההאקר comex שפרץ את האייפון והוזמן לעבוד באפל ובגוגל:

http://youtu.be/TiAqAXs2YtY


ההאקר geohot שפרץ גם את אייפון וגם את פלייסטיישן והצטרף לגוגל:

http://youtu.be/Yer0yCv7C-A


והרצאת טד שמדגימה כמה ההאקרים תורמים לנו (מתורגם):

https://youtu.be/erCAp_Bd0AQ?long=yes

אם ההורים מנהלים חשבונות בנק נפרדים או שכל אחד מנהל את הכסף, מבלי שהוא יודע על מה השני הוציא - זו בעיה!

הרבה יותר טוב לשבת ביחד ולהחליט על הוצאות גדולות, מה קונים ומה דוחים, איך לחסוך חלק מההכנסות ומה הכרחי לעשות או לקנות מיד. כך יישאר תמיד בשביל מה שחשוב ומה שלא - ממילא פחות חשוב.

עוד טוב לנהל מעקב אחרי ההוצאות באמצעות גיליון אלקטרוני או אפליקציית הוצאות וללמוד לוותר על מה שלא נחוץ.


הנה החשיבות של ההתנהלות הכלכלית המשותפת (עברית):

http://youtu.be/bffzmBzgxsA?t=7s

הסיכויים הנמוכים לזכות בהימורים לא מפריעים לרבים להתחבר להימורים. אפילו מי שלומדים סטטיסטיקה ומבינים שהתוחלת לזכייה בהימורים היא נמוכה מהסכום שמושקע בהם, לא משתכנעים ומפסיקים. זו הסיבה שהימורים כמו הלוטו זכו כבר מזמן לכינוי "מס על טיפשות".

האם הכינוי המעליב הזה הוא מוצדק?

שניהם, גם מיסים וגם הימורים דוגמת הלוטו, מהווים מנגנונים יעילים ליצירת הכנסות ממשלתיות מהאזרח. אבל בעוד מסים הם לא עניין של החלטה אישית וכל אזרח מחויב לשלמם לשלטון, ההימורים הם וולנטריים - כל אחד מחליט אם הוא מעוניין או לא.

מצד שני, רק מי שלא מצליחים להשתכנע שמשחקי ההימורים הם עסקה כלכלית גרועה במיוחד הם משתתפי המשחק. מחקרים מצאו שוב ושוב שרובם הם מהשכבות הפחות מבוססות בחברה ומהעשירונים התחתונים. רבים מעידים שבימי התשלום של קצבאות הביטוח הלאומי, המהמרים מגיעים יותר, כדי להמר בתחנות מפעל הפיס.

אז זה אומר שהעניים הם טיפשים?

לא. זה אומר שגם אם אינם מבינים שהסיכויים לזכות קטנים מאד ושבסך הכל סיכוייהם להפסיד את כספם גדולים משמעותית מסיכויים להרוויח, יש שם משהו נוסף שמושך אותם לזה ויתכן שבדיוק את המשהו הזה מפסידים מי שלא מהמרים.

המשהו הזה שווה כסף ולפעמים לא מעט. מי שזוכרים את "קלפני המרפסת", אותם אנשים שהתכנסו בבית של אחד מהם למשחקי קלפים, "על כסף". זה היה נפוץ בעשורים הראשונים למדינה. רבים זוכרים שגם מי שהפסידו, מאד נהנה מהאירועים הללו.

הסיבה להנאה הזו היא חברתית והיא גם עובדת בהקשר של הימורי הלוטו, הטוטו ושאר הגרלות. הדיבור על העניין, החלפת הדעות, ההימורים, החדשות על "ההם שזכו" ו"ההוא שהתעשר" - כל אלו מספקים הרבה עניין, רכילות ודיונים חברתיים. זה גם שווה קצת, לא?

והמשהו הנוסף הזה, שאיש לא מדבר עליו, הוא שמי שיש לו פחות כסף - חולם לזכות בהגרלה. התקווה הזו ש"השבוע זה יקרה לי!" היא משהו שלרבים, במיוחד מקרב מי שהחיים לא מפנקים אותם ביום יום, היא יקרה מפז. ברור שרציונלית עדיף לא להמר ולהשקיע בדברים חשובים כמו חינוך הילדים, שיפור היכולות המקצועיות ואיכות החיים, אבל עדיין - לכל אחד יש את הבחירות שהוא עושה ויש מי שבוחרים בציפייה והתרגשות מהסיכוי.

אז אולי כשחושבים על זה להשתתף בהגרלות ולזרוק כסף עליהן זה נראה טיפשי, אבל לעתים ה"טיפשות" הזו ממלאת אותך בשמחה וחברה וגם "החכמים" משלמים לא מעט על הדברים האלה. זאת כל עוד ההימור הוא בסכום סביר, לא הופך להתמכרות להימורים, למכונות מזל או למרוצי סוסים ולא פוגע במשפחה ובתפקוד היומיומי של המהמר. אל תהמרו בבקשה ואם כן, אז רק במה שתוכלו להפסיד מבלי להיכנס לצרות.


הנה החלום - שיתקשרו אליך עם הפרס (עברית):

https://youtu.be/YzJwXm4goKo


הסיכויים הנמוכים לזכות בהגרלות כאלה לא מפריעה לאנשים להתמכר להימורים (עברית):

https://youtu.be/nRLbvXMFKtc


רבים מאלה שכן זוכים לא יודעים לנהל את הכסף שבו זכו ומתרוששים שוב:

https://youtu.be/0t3k5yh9Dh8


והסיפור המדהים על האיש שאיבד את הטופס הזוכה בהמון מיליונים של שקלים (עברית):

https://youtu.be/Q-luW5Nmqe8

משכנתא (Mortgage) היא סוג של הלוואה לקניית דירה או בית.

נניח שאתם רוצים לקנות דירה ויש לכם רק חלק מהמחיר שלה. אתם הולכים לבנק, לוקחים הלוואת משכנתאות ומחזירים אותה לאורך שנים רבות. הבנק הילווה לכם כסף רב ובתמורה יקבל את הכסף שלכם למשך תקופה ארוכה.

לא תמיד למי שקונה בית, יש מספיק כסף משלו. לכן המשכנתא היא ברוב המקרים הכרח. מקבלי המשכנתא מחזירים אותה במשך שנים רבות, מדי חודש בחודשו.

כשאנחנו מקבלים משכנתא, הבית שקנינו משועבד לבנק - כלומר, הבנק הוא הבעלים האמיתיים של הנכס, עד שכל המשכנתא תשולם. כך הבנק מבטיח לעצמו שתחזירו את החוב שלכם.

לרוב מי שנותן משכנתא הוא בנק למשכנתאות, או בנק רגיל. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל מי שלווה כסף מהבנק (מקבל ההלוואה) להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד סכום שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.

דוגמה: אם הריבית למשל היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו מקבל ההלוואה משלם לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

אם חלילה אין לרוכשי הבית כסף לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק, הרי שהבנק ימכור את דירתם (זוכרים שהבית משועבד לבנק?) וייקח את שאר החוב שמגיע לו. את השאריות יקבלו הרוכשים המסכנים. זו הסיבה שיש לקחת משכנתא בחוכמה ולא להגזים בגודלה, ביחס להכנסות ולביטחון הכלכלי שלכם.


הנה הסבר של המשכנתאות (עברית):

https://youtu.be/UNUHAQ5hj6U


הדרך לקחת משכנתא (עברית):

http://youtu.be/tgaQ8XpI9eA


אחת לכמה שנים, או אם יש שינויים, כדאי לשקול מיחזור של המשכנתא (עברית):

https://youtu.be/XfVu9iVBOME


והנה דרך מצחיקה לקחת משכנתא (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA

מה עושים היזמים?
מה עושה היזם?


יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.

יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.

אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.

איך זה מתרחש?

לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.

אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?

אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.

שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?

דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.

לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.

למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.

יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.

רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".


יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):

https://youtu.be/Os9A5_3hoSc


מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):

http://youtu.be/nZPcWKG13Xc


איך להיות יזם:

http://youtu.be/0JaPaeFYE5U


היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):

https://youtu.be/biTlY0CTUZ0


היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):

https://youtu.be/HbA8sSH1CH8


חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):

https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes


ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):

https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes

נתינת דמי כיס (Pocket money) היא פעולה חכמה המעניקה לילדים עצמאות. אליה מתלווה גם אחריות ושתי אלה ביחד, עצמאות ואחריות, הן חשובות מאוד להתפתחות הילד.

חשבו למשל על החשיבות העצומה של ההבנה אצל ילדים לגבי היתרון העצום שבחיסכון לקניית דבר יקר ונחשק, במקום ה"בזבוזים" הקטנים שבהדרגה הם יבינו עד כמה הם מיותרים ואפשר לוותר עליהם.

כשהילדים קטנים מדובר כמובן בסכומים קטנים וככל שהם גדלים, גם דמי הכיס עולים וגם האתגר הכלכלי בניהול ההוצאות וההכנסות. הכי כיף יהיה לגלות שבגיל ההתבגרות הם לפתע מעוניינים ליצור לעצמם עוד הכנסה ועובדים בחופש, עושים "בייבי סיטר", מוכנים לשטוף מכוניות בתשלום לשכנים וכדומה.

ההורים בהקשר לדמי הכיס, משמשים כסוג של מנטורים או מאמנים של הילדים. הם מהווים דמות להתייעצות וסיוע להתנהלות הכלכלית האחראית של הילד. יש לזה אפילו יתרון נלווה ונחמד לכשעצמו - זה ישפר אפילו את ההתנהלות הכלכלית של ההורים.


#היתרונות החינוכיים בדמי הכיס לילדים
דמי הכיס מפתחים כמה דברים משמעותיים וחינוכיים מאוד עבור הילדים:

חינוך לעצמאות - הלימוד והתרגול של תכנון סדר העדיפויות והיכולת ללמוד ולתרגל קבלת החלטות.

פיתוח תודעה צרכנית - היכולת להיות צרכנים נבונים, להבין זול ויקר, להשוות מחירים, לקבל החלטות ולרכוש כלים וידע פיננסי.

חשיבות החיסכון - הילדים לומדים לדחות סיפוקים ולדעת לחסוך, אם לדעת הצורך ואם לקנייה יקרה ונחשקת ולוותר בדרך על "שטויות".

תכנון הוצאות - הילדים מבינים מהר מאוד ובעצמם, שאין חריגות ושאם יוציאו במהירות ולא יתכננו היטב את ההוצאות, לא יישאר להם כסף עד דמי הכיס הבאים.


הנה הרצאה יפה על החשיבות של דמי הכיס לילד ולילדה (עברית):

https://youtu.be/bJNdVcSlCao


רגע לצחוק (עברית):

https://youtu.be/G8dnJoB9sBk


וקטע מתכנית טלוויזיה על הערכים שהורים מקנים לילדים דרך דמי הכיס (עברית):

https://youtu.be/-mKmtTKQpcE

דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הם הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.

כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...

דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."

דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.

עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!

ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?


הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:

https://youtu.be/i8h7itQzipU


זו החשיבות של דמי הכיס:

https://youtu.be/UndnbJsfM78


ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:

https://youtu.be/5hcqZGyQzvE


אפשר גם לחייך:

https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4

תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.

מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.


הנה סיפורו ודבריו של יונוס:

http://youtu.be/exRRZcNS8yg


מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):

http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU


ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:

http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4