» «
מציאות מדומה
מהי מציאות מדומה?



מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.

סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.

לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.

בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.

משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.


הנה תולדות המציאות המדומה:

https://youtu.be/43mA_ypfwKg


אוקולוס ריפט, המלך של הדור החדש של ה-VR:

https://youtu.be/ObGU92QVQNU


סקירה של מוצרים בתחום:

http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I


הנה עולם משקפי המציאות המדומה:

http://youtu.be/SZb0NjrEJ3o


כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:

https://youtu.be/_nHvPopqYkA


והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה:

https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
קוד פתוח
מה זה קוד פתוח?



קוד פתוח (Open Source) הוא תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים. ניתן ומותר לערוך וליצור גרסאות חדשות של התוכנה, כשהכל בחינם וללא תשלום עבור התוכנה או רישיון השימוש בה.

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


סרטון אנימציה שמסביר את ההבדל בין הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים ובין הקוד הפתוח המשתף פעולה:

https://youtu.be/7NShpY_oSs4


הסבר של מושג הקוד הפתוח:

https://youtu.be/akAcajhnKzM


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי:

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
ננו מנועים
מהם ננו-מנועים?



חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. לאחר שהזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובאמצעות מגנטים שמכוונים אותם. החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.


הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:

http://youtu.be/qa_QFFopTms


מנועי ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים, בהגדלה של פי 500:

https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
WEB 3.0
מהו ה-WEB 3.0?



Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.

בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..

זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!


הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:

http://youtu.be/F_nbUizGeEY


הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:

http://youtu.be/bsNcjya56v8

מושגים בטכנולוגיה

אבטיפוס
מה זה אבטיפוס?



אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.

כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.

אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.


הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:

http://youtu.be/zFBa7URT654


אבטיפוס של מטוס ה-DC10 משנות ה-70:

http://youtu.be/BQSqeKEfuok


רובוטית אבטיפוס משעשעת שר ישראלי ביפן:

https://youtu.be/ok-LmSq5U5o


הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:

http://youtu.be/gU8YGXtglPU


ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:

http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
מחשוב לביש
מהו מחשוב לביש?



מחשוב לביש הוא אחד היישומים, מהיותר פשוטים, של ה-IOT, האינטרנט של הדברים. המחשוב הלביש הוא תחום שמתפתח כיום במהירות ורבים רואים בו את עתיד המחשבים. מדובר במחשבים שניתן ללבוש. אלו מחשבים בגודל של כפתור, שיאפשרו להטמיע יכולות טכנולוגיות במוצרים שנלבשים על הגוף, החל ממשקפיים, שעונים, צמידים ואוזניות ועד לבגדים, נעליים וכובעים. אביזרי הלבוש הללו נקראים wearables והם כוללים חיישנים, מסכים, מעבדים ועוד טכנולוגיות שמאפשרות ביצועים מעניינים וחדשניים.

היכולת להקטין את המחשבים לגדלים זעירים כל כך מתאפשרת תודות לחיבורם לענן. כך לא נדרשת להם אנרגיה רבה וניתן להקטינם ועדיין לשמור על יכולות טכנולוגיות, חוזק ועמידות. זהו שלב נוסף במעבר של המחשב ממקום העבודה שלנו, אל חדר העבודה שבבית, משם בתור סמארטפון אל הכיס ועכשיו להיות חלק מהגוף.

דוגמאות רבות יצאו בשנים האחרונות למיחשוב לביש, ביניהן המשקפיים החכמים מסוג הגוגל גלאס, שעונים חכמים כמו זה של Apple, צמידים חכמים לבריאות ולכושר ועוד.


הנה הסיבות לפיתוח המחשוב הלביש:

https://youtu.be/URmAzGQzTd4


ומחשוב חכם שיחליף את המחשבים הגדולים או אפילו הטלפון החכם שאנו נושאים לכל מקום:

https://youtu.be/V68WRTV4OcA


פיתוחי מחשוב לביש בתחום האופנה:

https://youtu.be/jI3fPitZHLs


הסבר בעברית על המיחשוב הלביש:

http://youtu.be/dobIh85asME?t=42s


מספר פיתוחים עתידיים שעובדים עליהם בתחום של מחשוב לביש:

https://youtu.be/thCNop6Pi9Q


סקירה של שעון חכם, מראשוני המוצרים בתחום המחשוב הלביש:

http://youtu.be/x1vBchL597Y
אנדרואידים
מהם אנדרואידים?



היום קוראים כך למערכת ההפעלה המצליחה בעולם הסלולארי, אבל פעם המושג אנדרואיד (Android), או "דרואיד", היה מוקדש ליצורים מלאכותיים דמויי אדם, כמו רובוטים, סייבורגים, אנשים ביוניים וכדומה.

האנדרואיד המלאכותי דומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם ובדרך כלל הוא מצויד בבינה מלאכותית. המוח המלאכותי שלו גורם לאנדרואיד להתנהג, לדבר ולחשוב כמו בן אדם ולפעול באופן עצמאי. כאלה היו למשל האנדרואידים בסרטים "בלייד ראנר" ו"שליחות קטלנית".

מקור המונח אנדרואיד הוא מיוונית, שבה "אנדרו" פירושו גבר ו"איד" הוא דומה, או דמוי.

כמו הרובוטים, בעוד שבמערב האנדרואידים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אין במזרח שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם מסייעים לאדם, משעשעים וגורמים הנאה.


הנה הסייבורגים, אנדרואידים הגדולים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/9kfVww1TaHE


הנה אנדרואידים שמשחקים כדורגל בעברית:

https://youtu.be/63zOQqrZ4HQ


הרצאת טד מתורגמת על הריבוד שישלוט בעולם:

https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes


וסרט תיעודי על העולם של האנדרואידים:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
WWW
מה זה WWW?



כשהמציא איש המחשבים טים ברנרס-לי, אי-שם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, את שפת התכנות לדפי רשת, שפת ה-HTML, הוא היקצה כתובת לכל אתר אינטרנט ולכל מסמך באינטרנט.

בשנת 1991 הופיעה לראשונה יצירתו הטכנולוגית החשובה - רשת ה-WWW, קיצור של World Wide Web, או בעברית מארג כלל עולמי של אתרים ומסמכים ברשת מקוונת. זה היה אוסף גדול וחסר תקדים של אתרים, שהיו בעצם קבצי מחשב שמפוזרים במחשבים בכל העולם וניתן להגיע אליהם דרך האינטרנט.

ה-WWW, הרשת העולמית של הקבצים שהומצאה אז, אותה רשת קבצים שכולנו מכירים היום כ"אתרי אינטרנט", כונתה "המארג הכלל עולמי" (World Wide Web), כיוון שרצתה לחבר את מחשבי כל העולם לרשת אחת, ללא גבולות וללא הבדלים.

יישום הרעיון הוביל למהפכת המידע המהירה ולהאצה של תהליכים חברתיים ועולמיים אדירים. רשת קבצי המחשב שאליהם ניתן היה להגיע דרך תקשורת מחשבים, הפכה לאינטרנט המהיר שאנו מכירים, מערכת תקשורת חסרת תקדים, ששינתה במהירות את העולם בכל תחום אפשרי. מכלכלה ועד בידור, פוליטיקה, חברה, משפחה, יחסים, ספרות, צרכנות, מוסיקה, הייטק ומה לא - כל תחום בחיינו הפך תודות ל-www לפתוח יותר, דמוקרטי יותר, נגיש ומהיר, אך גם מסוכן, רגיש וחשוף הרבה יותר. תעשיות שלמות משתנות במהירות ועוברות זעזועים בלתי-נתפסים, כשבתוך שנים אחדות מוחלפים מבנים ושיטות ששלטו במשך עשרות ומאות שנים, לטובת סטארטאפ כזה או אחר שהציג חלופה מבוססת רשת, פשוטה, זמינה וזולה יותר.


הנה הסבר ותולדות ה-WWW:

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


רשת סמנטית
מהי רשת סמנטית?



הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.

למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.

ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.

קיץ

ים

בית ספר

מורה


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY


ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית:

https://youtu.be/GIF2tssedLI
מהי המציאות האפופה? מהי השתקעות?



כדי להבין את המושג 'מציאות אפופה' חשוב להכיר את תופעת ה"השתקעות" (Immersion). השתקעות היא מצב שבו המודעות של אדם לגופו הפיזי נעלמת או לפחות פוחתת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שהאדם מוקף כולו בסביבה מלאכותית, ברוב המקרים טכנולוגית, שמקיפה את כל חושיו.

חוויה כזו מכונה בדרך כלל "מציאות אפופה" (Immersive reality). המושגים הללו מתארים בדרך כלל את המצב בעת השימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ובסרטוני קולנוע או וידאו היקפיים, המציגים 360 מעלות.

חוקרים שונים רואים בהשתקעות חוויה של מעבר אל מרחב דימיוני מפותח לכשעצמו, יהיה התוכן שמוצג בו אשר יהיה.


הנה המציאות האפופה במערכת שנקראת VOID:

https://youtu.be/cML814JD09g


הדגמה של כלים למציאות אפופה:

https://youtu.be/Enq08ZgXVN8


כך נראית חוויית ההשתקעות במציאות המדומה:

https://youtu.be/UT5xtpHRdlE
מהי ראייה ממוחשבת?



ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.

מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם.


זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:

https://youtu.be/zLkz6ljKtyw


כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:

https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s


מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:

https://youtu.be/jGJh63sV66A


הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):

https://youtu.be/UeH09CfBsqE


והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת:

https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
איך ננו-רובוטים ירפאו בעתיד?



ננורובוטים הם כנראה אחת המהפכות העתידיות של עולם הרפואה. לא בטוח שנראה אותם בבתי החולים שלנו בקרוב, אבל הם ללא ספק יוכלו להיות הדור הבא של מכשירי הרפואה של העתיד.

הננו רובוטים הם רובוטים ביולוגיים זעירים שיוחדרו למחזור הדם של החולה ויבצעו משימות מורכבות, שהדרכים לטיפול בהן כיום הן מורכבות, כואבות וחודרניות מאד. בניגוד למיקרו-רובוטים, שהם מכונות זעירות, הנאנו-רובוטים מבוססים על ביולוגיה, גנטיקה, כימיה זעירה וטיפולים גופניים מתוחכמים. הם יבצעו משימות של לוחמה זעירה בתאים סרטניים, בניית עצמות או שחרור של תרופות מקומיות לאזורי גוף מוגדרים. והטוב ביותר הוא שכל אלה יבוצעו בקלות וביעילות וללא ניתוחים יקרים, כואבים ומחייבים החלמה ארוכה.

הטכנולוגיה החדשנית והמהפכנית הזו היא ללא ספק ההתגשמות של כל מה שעולם הרפואה חולם עליו. הפתרונות המבריקים והחדשניים שיאפשרו הרובוטים הביולוגיים הזעירים הללו לבעיות רפואיות מוכרות, יצילו חיים ויקצרו זמנים לטיפול בכאבים ומחלות קשות.


הנה הננו-רובוטים של העתיד:

http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ


כך יישלחו המיני רובוטים להילחם בסרטן:

https://youtu.be/2gAECZmklRU


נאנו רובוט שאדם יכול לבלוע והוא ינתח את גופו מבפנים:

https://youtu.be/ayteOA5VDRI


חזון של נאנו רובוטים לתיקון ה-DNA האנושי:

https://youtu.be/Q8tAj8A4pc0


ונאנו-רובוט שיוכל בעתיד להילחם בגידולים בתוך הגוף:

https://youtu.be/Q3M4S7_ISs0


סרט תיעודי על הננוטכנולוגיה של העתיד והנאנו-רובוטים:

https://youtu.be/NifvDjGTfig?long=yes


והרצאה על הנאנו רובוטים והשימושים השונים שלהם:

https://youtu.be/UsTYDCkro44?long=yes
מהי ננוטכנולוגיה?
מה זה ננו טכנולוגיה?
מהי ננו טכנולוגיה?


ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.

כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של די אן איי ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.


הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה:

http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ


הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים:

http://youtu.be/_QF6uJHFcBg


וסרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:

https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
מהו הזנב הארוך באינטרנט?



איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?

הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.

דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.

את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.

ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.


הנה הסבר של הזנב הארוך:

http://youtu.be/Abf8ySWVJuA


"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:

http://youtu.be/7xAA71Ssids


כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:

http://youtu.be/GXKbpdcyFKE


ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:

http://youtu.be/8e6zWJI2TvI


הזנב הארוך ביוטיוב:

http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
מה זה נאנו?



נאנו פירושו קטן מאד מאד. הגודל הוא של מליונית המילימטר, כלומר מליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!

אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!

כיום מרבים לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום, מפני שנאנו הוא קטן מאד. ביניהם מפורסמים היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו. ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך.

גם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בננוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לה בקיצור.


הנה סרטון שמדגים כמה קטנים תצטרכו להיות כדי להגיע לגודל של מידת נאנו:

http://youtu.be/wV0t6smYm8M?t=25s


והנה סרט תיעודי על המזעור של הנאנו:

https://youtu.be/rSyGpxjBGnA?long=yes
מה זה ביג דאטה?



בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.

ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.

באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..

אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.


הנה פרסומת שמציגה את הבעיה של עודף המידע ואת הפתרון בעיבודו:

http://youtu.be/TUiPQfydpB0


סרטון מתורגם לעברית על הביג דאטה:

http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s


והדרכים שבהן יתרמו המחשוב והביג דטה לעולם:

http://youtu.be/5LhTNMrxM5M
מהו המחשוב הקוגניטיבי?



יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות. מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשב מתקשה בהם מאד.

בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית. מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.

במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים יחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד.

אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קאובים ומשיקים בהרבה מובנים.

מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית. כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.

ישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש לומדים ועוד.


הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני:

https://youtu.be/h22n80aT2FY


כך יסייעו בעתיד מערכות מיחשוב קוגניטיבי לחברות וארגונים:

https://youtu.be/WpA5IBDS9MQ


כחלק מהמסע לפיתוח מערכות מחשוב קוגנטיביות, חברת יבמ מנסה לפתח מערכות מחשב יצירתיות:

https://youtu.be/f9yrfO8ETpQ


מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:

https://youtu.be/1mPO-rXcmaw


מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:

https://youtu.be/xRamODPdU1U


והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:

https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes


מהם פירורי לחם באתרי אינטרנט?



באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.

רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.

הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:

מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות


כך יוצרים את הברד-קראמבס:

https://youtu.be/4s8qb8sK8vY


הנה ניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":

https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?



כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.

WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.

וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.


הנה סרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:

http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q


הנה דוגמה לשיחה בעזרת WebRTC:

http://youtu.be/aN0851GtND4
מה זה היפרטקסט?



היפרטקסט, בעברית הייפר-מלל או היפר קישור, הוא מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. ההיפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובד מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.

במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט. מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.

מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש. כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.


על המונח ועל טד נלסון שהמציא אותו ורעיונותיו הנוספים:

http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s


והתיאור הויזואלי של ההייפרטקסט:

http://youtu.be/-yzbVp3d8Rg
מהם נאנו-תאי הרפאים?


"נאנו תאי רפאים" הם תאים שיוכלו לשאת תרופות אל תוך הגידול הסרטני ולשחרר אותן שם, כדי לפגוע בגידול, ללא פגיעה בגוף וברקמות הבריאות שבו. תאי הרפאים הם תאי גזע שרוקנו מהתוכן שלהם והפכו לתאים שעשויים רק מקרום התא ואז הוקטנו לגודל נאנו-מטרי.

מדובר בגודל תא זעיר ביותר, כשכל נאנו תא שכזה ניתן לטעון בתרופות מדויקות לחיסול הגידול הסרטני. יתרונו הגדול של התא הזעיר, הוא היותו חסין מהשפעות של גוף החולה, מה שאומר שמערכת החיסון של הגוף לא תדחה אותו ואת חבריו.

בקיצור, את אותם תאי הרפאים הזעירים ניתן יהיה "להסיע" אל הגידול הסרטני ולשחרר בו ורק בו, את התרופות. האמת היא שלא מדובר בהנעה מכוונת של נאנו-תאי הרפאים אל עבר הגידול, אלא בתנועה חופשית שלהם ברחבי הגוף, עד שהם נתקלים בגידול ומשמידים אותו באמצעות התרופות שהם משחררים רק בהיותם בתוכו.


הנה הננו-תאי רפאים שיילחמו בעתיד בסרטן:

https://youtu.be/Zf1XdKkYgZo
מה יהיה הווב הסמנטי?
מהי אינטליגנציה מלאכותית?
מהם העולמות הוירטואליים?
מהי מתקפת סייבר?
מהו אלגוריתם?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.