» «
מפתח צינורות
למה משתמשים במפתח צינורות?



מפתח הצינורות (Pipe wrench) הוא כוכב קולנוע של ממש. צבעו האדום או המתכתי הקר, המראה המאיים שלו והמסה של כלי העבודה הזה מצטלמים נהדר ויוצרים דרמה.

כך יצא שלא פעם בסרטי קולנוע מופיע מפתח הצינורות בתור כלי העבודה של הפורצים. זאת על אף שבפועל הוא אחד הכלים הכי פחות יעילים בפריצה, אם בכלל.

נהפוך הוא - מפתח הצינורות הוא מכלי העבודה השימושיים דווקא למי שעוסקים בתחום השרברבות והצנרת. מלאכות הרבה פחות מרגשות והרפתקניות מפריצה ופשע.

אבל מה עושה כלי העבודה הזה?

אז מפתח הצינורות הוא כלי מתכוונן, המאפשר לנעול אותו על צינורות מתכת עגולים, בעלי כל קוטר אפשרי. באמצעותו ניתן לחבר אותם עד לחיבור מלא או לפתוח צינורות מחוברים לפתיחה מלאה. כל אלה נעשים לצורכי התקנת מערכות צנרת, לטיפולים, תיקונים או החלפה.

במפתח צינורות משתמשים בעיקר אינסטלטורים, שרברבים וכל מי שמתעסקים בעבודות אינסטלציה ותשתית, אם בצינורות מתכת ואם בצנרת פלסטית.

שלושה חלקים מרכיבים את מפתח הצינורות:

ידית האחיזה - משמשת להחזקתו של מפתח הצינורות.

גלגל הכוונון - כל סיבוב שלו, לשני הכיוונים, משנה את גודל המפתח, כך שיוכל לטפל בקוטר צינורות משתנה.

ראש הכלי - הוא שננעל על הצינור ומאפשר טיפול בצינורות ותשתיות בגדלים שונים ושפתיחתו משתנה באמצעות גלגל הכוונון.


הנה מפתחות צינורות בפרסומת לוהטת:

https://youtu.be/TNGDinhYgps


וחידוש מפתח הצינורות ועוד כלים:

https://youtu.be/4JR46aeIMI8
מברג
מהו המברג ולמה משתמשים בו?



מברג (Screwdriver) הוא אחד מכלי העבודה השימושיים ביותר ביום יום. תפקידו הוא לסגור או להדק ברגים למקומם, באמצעות סיבובם בכיוון השעון. סיבוב לצד השני יגרום לשחרור הבורג.

קצה כל מברג מותאם בצורתו לראש בורג שונה. הנפוצים ביותר הם מברג שטוח, שקצהו ישר ומברג פיליפס שקצהו מוצלב, כלומר בצורת פלוס או צלב.

מברגים, גם השטוח וגם מברג פיליפס המוצלב, מאפשרים כל אחד סגירה ופתיחה לברגים בצורה שלהם.

#מברגה חשמלית
יש מברגים שונים שנועדו להקל את המלאכה על מי שזקוקים להברגות רבות, כמו טכנאים, חשמלאים ובעלי מקצוע שונים. כך למשל ישנה מברגה חשמלית, המאפשרת שימוש במנוע חשמלי המותקן בה, כדי להבריג במהירות. סיבוב המברג אינו ידני אלא חשמלי.

#מברגה נטענת
המברגה הנטענת היא מברגה חשמלית נוחה יותר, שכן היא מאפשרת שימוש במברגה ללא חיבור ישיר לחשמל בעת העבודה, אלא בזכות המתח החשמלי שנטען בשעות שלפני השימוש בסוללה שלה.

#מברג ראצ'ט
מברגים בעל מנגנון אחר המקל על העבודה הוא מברג עם מנגנון ראצ'ט, שאינו מחייב סיבובים שלמים שלו, אלא מאפשר שוב ושוב רבע סיבוב לכיוון הרצוי, הידוק או שחרור של הבורג - לפתיחה או סגירה.

#סט מברגים
עוד סוג של מברג הוא סט מברגים, מערכת ראשים מתחלפים המתאימים לברגים בגדלים שונים וניתן להתקינם לפי הצורך על המברג היחיד שבה.

#טסטר
טסטר (Tester או Test light) הוא טיפוס של מברג שקוף שמשתמשים בו בעבודות חשמל ואלקטרוניקה. באמצעותו ניתן לבדוק את קיומו של מתח חשמלי. ראו בתגית "טסטר".


הנה המברג (ללא מילים):

https://youtu.be/E-wKHdo4b0w


הסבר על השימוש בו:

https://youtu.be/045vB3JPhpI


מברגה נטענת - במקרה הזה לילדים:

https://youtu.be/GC4qKzOjPyg


מברג פיליפס ומברג פוזידרייב המשפר את השימוש בברגי פיליפס (עברית):

https://youtu.be/2L5NICXXvTY


סקירת מברגה חשמלית (עברית):

https://youtu.be/rTblYI0cBF4


והשוואת מברגה חשמלית, מקדחה שכוללת מברגה ופטישון לעבודות קשות (עברית):

https://youtu.be/9a9OncGT9bw?long=yes
מסור
מהו המסור ולמה הוא משמש?



מסוֹר (Hand saw), או משׂוֹר, הוא מכלי העבודה העתיקים ביותר. זהו כלי עבודה ידני שמאפשר חיתוך של עץ ומגוון חומרים נוספים.

החיתוך במסור נעשה על ידי העברה מהירה של המסור קדימה ואחורה שוב ושוב, כשהשיניים שלו מופנות לחומר המנוסר.

מעריכים שאת המסורים הראשונים בהיסטוריה יצר האדם מחומרים משוננים כמו שיני כרישים וקונכיות של צדפות, כשבהמשך למדו הקדמונים לייצר מסורים פשוטים מאבן צור ומאובסידיאן.

כיום בנוי המסור הפשוט והנפוץ מלהב משונן וידית לאחיזה, לרוב ידית מעץ או פלסטיק.

בנוסף ניתן לראות סוגים נוספים של מסורים, כמו מסורים עם שתי ידיות, בהם אוחזים משני צידיו של הלהב.

בנוסף למסור הידני, נפוצים כיום גם המסורים החשמליים שבדרך כלל פועלים על חשמל ובמקרים נדירים יותר אף מסורי קיטור ומסורי לחץ מים.


כך משתמשים במסור:

https://youtu.be/xpu75Lq9aFU


סוגי מסורים:

https://youtu.be/Ezd0rfgbQK8


השוואה בין מסורים שונים (עברית):

https://youtu.be/oKzUyH9OA_I


ומסורים מכניים הם מסוכנים אבל עם קצת כישרון אפשר לעשות איתם דברים מדהימים:

https://youtu.be/XdqsL3nlUuU
מסורית
מהי המסורית?



מסוֹרית (Saw bow), או משׂוֹרית, היא סוג של מסור המיועד בעיקר לניסור של ברזל ומתכת (במקרים מסוימים גם עץ).

כמו המסור המודרני, גם שיני המסורית בימינו בנויות ומסודרות בהתאם לחומר אותו היא מיועדת לחתוך.

מסור רגיל אינו מסוגל לחתוך מתכת. לכן המסורית בנויה בצורה של קשת, מה שהעניק לה גם את השם "מסור קשת". על הקשת מתוחים רצועת מתכת משוננת או חוט תיל משונן והם מסוגלים לחתוך מתכת, מבלי להישחק ממנה במהירות, כמו מסור רגיל.


הנה מסורית של ימינו באנבוקסינג מרגש, לפחות לאוהבי העבודה (עברית):

https://youtu.be/lmyo5347YUU


עם השנים החליף הג'יגסו, המסור האנכי, את המסורית (עברית):

https://youtu.be/d4lNoNTL8OE


ומסור הסרט הוא אבולוציה של המסורית והמסור גם יחד:

https://youtu.be/XdqsL3nlUuU

מכשירים

פלייר
מהו הפלייר ואילו סוגי פליירים יש?



פלייר (Sickle) או בעברית מֶלְקַחַת, הוא אחד מכלי העבודה השימושיים ביותר. משתמשים בו כמעין מנוף חזק לאחיזה של עצמים בעבודה.

ישנם סוגי פליירים רבים, המתוכננים לשימושים רבים ומגוונים. גם בעלי מקצוע שונים משתמשים בפליירים מסוגים שונים או לפעולות שונות הנחוצות לעבודתם.


#תולדותיו
היסטורית, את הפלייר המציאו עוד בעת העתיקה. אז הוא שימש בעיקר בעבודות מתכת ולשם אחיזת עצמים לוהטים, למשל ברזל לוהט בעבודת הנפח.

צבתות או פליירים אפילו ציירו ביוון העתיקה, למשל בציור בו נראה הפייסטוס, אל האש ואומנויות הפחחות, כשהוא עובד בנפחייה שלו.

בין המכשירים, המתקנים והדברים שהפלייר סייע בתחזוקתם היו פרסות סוסים, ברגים עתיקים, חוטי חשמל וציוד חשמלי ואלקטרוני, לצד צינורות, שבשבילם משתמשים עד היום במפתח צינורות.

במרוצת השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, המכשירים והאלקטרוניקה, נוצרו עוד ועוד סוגים של פליירים. שלל המכשירים והחפצים שאותם המציאו ומכרו במהלך הדורות, חייבו מכשירי פלייר שעוצבו כדי לאחוז ולתקן אותם.


#מבנה ועיצוב
הפלייר כמעט ולא השתנה במרוצת הדורות. עיצובו הבסיסי נשאר עם שתי ידיות, ציר וראש עם זרועות.

על ידי סגירת האצבעות על כף היד, הפליירים ממירים באמצעות הידיות של הפלייר את פעולת האחיזה ביד, לצורך אחיזה ותפיסה מדויקת וחזקה של הבורג או העצם שיש לתפוס.

המנוף שיוצרות הידיות הארוכות של הפלייר, ונזכיר שהן ארוכות יותר מהאף של הפלייר, הוא שמאפשר את יצירת הכוח המופעל על העצם, כוח חזק הרבה יותר.

הפלייר עשוי בדרך כלל מסגסוגת פלדה, בצירוף חומרים מונעי חלודה ותוספות כמו ונדיום וכרום, התורמים לחוזקו. בכדי לבודד מפני מתח חשמלי או חום, מצופות ידיות הפלייר בדרך כלל בפלסטיק או בגומי.


#סוגי פליירים
בנוסף לפלייר הסטנדרטי יש עוד סוגים שונים של פליירים. המרכזיים והנפוצים מביניהם:

פלייר פטנט (Locking plier) - שהוא בעל מנגנון קפיצי, המאפשר לו נעילה על בורג או משהו. בורג מתכוונן בגופו של הפלייר הזה מאפשר נעילה חזקה הרבה יותר של הצבתות מאשר נעילה שמתרחשת מכוח היד לבדה.

פלייר שפיץ (Nose plier), שפיץ פלייר, או פלייר אף ארוך - פלייר שיש לו צבתות ארוכות וצרות והוא משמש לאחיזה של חלקים בחללים קטנים מאוד.

פלייר מתכוונן, או ג'בקה - המקור בא מהמילה "ז'בקה", צפרדע בבולגרית. זהו פלייר שניתן להזיז את הציר שלו כדי לאחוז עצמים בגדלים שונים.

קאטר (Cutter) - זהו סוג של פלייר המיועד לרוב לחיתוך חוטי חשמל, חוטי מתכת וחומרים קשים.

פלייר צבת (Nose plier) - ממשמש לשליפה ואחיזה של מסמרים או דיבלים שתקועים בקיר ובעץ ויש להחליפם.


הנה סוגי פליירים:

https://youtu.be/NM9EfcVwiyc


פטנטים עם פליירים? - וואו:

https://youtu.be/dMwMpi3UEAE


פלייר פטנט:

https://youtu.be/FmhcGj8SJwc


פליירי פטנט ופליירים מותאמים שונים ושימושיהם:

https://youtu.be/uAZ3TDOPyDo?long=yes


והשימושים בפלייר מסוגים שונים:

https://youtu.be/xQ2G54ebgfs?long=yes
מכונת תופים
מהי מכונת התופים?



מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני שבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.

מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 והציעו בתחילה כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים. בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.

עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד. בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.

כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה שלהם עושים הסאמפלרים, הדוגמים. אלו מכשירים דיגיטליים שמנגנים דגימות צליל דיגיטליות. המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים ביניהם,הן עצומות.

בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.


כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:

https://youtu.be/csWlxhzjt2E


כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:

https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ


מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:

https://youtu.be/mO572vANs2Y


היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):

https://youtu.be/kANPBLoCNbY


ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:

https://youtu.be/ofKyPTXt5co
תגליות
מה גילה האדם בתקופת האבן?



תקופת האבן קיבלה את שמה זה מכיוון שרוב השרידים שנמצאו מתקופה זו הם כלי אבן. האדם בתקופת האבן השתמש בסלעים שהצליח לסתת, במיוחד באבן צור לסוגיה, כדי ליצור כלי עבודה, כלי ציד וכלי נשק. זו הייתה תגלית מהפכנית בהתפתחות המין האנושי.

תקופת האבן, או התקופה הפלאוליתית, מתחילה בתקופה הפליאוליתית התחתונה, שהחלה לפני כמיליון שנים. יש בתקופה זו עידני ביניים, כמו העידן המסוליתי והעידן הנאוליתי. הם מייצגים את המעבר מעידן האבן הפשוטה לעידן האבן המלוטשת, רמות מומחיות שרוכש האדם הקדמון בשימוש באבן. בתקופה זו גם למד האדם להבעיר אש והשתמש בה להגנה, לחימום ולהכנת מזון.


הנה האדם לומד להבעיר אש (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=11m39s&end=14m32s


כך החל האדם לגדל גידולים חקלאיים ולביית חיות (עברית):

https://youtu.be/SasVGcBupDU?t=1m28s&end=4m04s


והאדם לומד בתקופת האבן ללטש אבנים לכלי עבודה (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=7m55s&end=10m31s
צבת
למה משתמשים בצבת?



צבת (Ear clamp plier) היא סוג של פלייר, המשמש לשליפה ואחיזה של מסמרים או דיבלים.

צבתות הן סוג ספציפי מתוך סוגים רבים של פליירים, שכל אחד מהם טוב למטרות ולשימושים אחרים. ראו בתגית "פלייר".

המילה "צבת" בעברית מקורה הוא ככל הנראה בשפה הארמית.


הנה הדגמה של צבת:

https://youtu.be/ssGZatd8_vE


וכך היא נועלת טבעות סגירה:

https://youtu.be/lYHdriAIKPI


טסטר חשמלי
מהו הטסטר?



אם ראיתם מברג שהוא שקוף בידית שלו (החלק בו אוחזים במברג), די סביר שפגשתם במברג טסטר (Screw Driver Tester או Voltage Detector), מברג שבאמצעותו ניתן לבדוק אם קיים מתח חשמלי בחיבור כלשהו.

בטסטר קבוע מעין התקן פנימי המאפשר בדיקה של קיום מתח חשמלי בין מוליך לבין הארקה. נורה קטנה המתוקנת בתוך הידית השקופה היא שתאיר במגע עם מתח חשמלי, אפילו במקרה של זרם חשמלי חלש ביותר.

ההפעלה פשוטה - כשהאדם הבודק נוגע בבסיסו של הטסטר, מספיקה נגיעה של קצה הטסטר בחוט חשמל, חיבור כלשהו או בורג כדי שהטסטר יבדוק אותו. אם יש שם מתח חשמלי, תידלק ותאיר נורת ניאון קטנה בתוך הידית ותעיד בכך על קיומו של מתח חשמלי.

#גופנו סוגר מעגל חשמלי
חשוב לדעת שכשאנו משתמשים בטסטר אין לנעול נעליים בעלות סוליית גומי או חומר מבודד כלשהו. הסיבה היא שהבדיקה בנגיעה עם קצה הטסטר בנקודה הנבדקת, מחייבת כמו שכתבנו נגיעה בבסיסו של הטסטר. הנגיעה הזו סוגרת מעגל חשמלי, שכן הזרם החשמלי זורם דרך הנורית אל הגוף שלנו וממנו אל האדמה.

#כשנורת הטסטר לא מאירה
אם נורת הטסטר שלנו לא מאירה, גם כשאנו חושדים שהמוליך הנבדק כן נושא מתח חשמלי, שווה לבדוק לפני כן שאין חומר מבודד שמפריד בין גופנו לאדמה.

אם למשל אנו נועלים בעת הבדיקה נעליים עם סוליות גומי, הגומי המבודד ימנע סגירת מעגל חשמלי והנורית לא תידלק. כך גם סוליות מחומרים מבודדים אחרים. אפילו משטח מבודד, כמו כיסוי רצפה מחומר שאינו מעביר זרם - גם הוא ימנע את סגירת המעגל החשמלי.


אזהרה לילדים - לא להתעסק בשום אופן בחשמל לבדכם. זה מסוכן מאוד!


כך פועל הטסטר:

https://youtu.be/C9Dz3gOBEXc


בדיקות בטסטר (עברית):

https://youtu.be/3b8YR9HN0Pc


כך הוא בודק אם יש מתח חשמלי בשקע ועוד בדיקות (ללא מילים):

https://youtu.be/VffXs_KA4bw


וחלקי הטסטר:

https://youtu.be/qY94m7CSoYU
למה אנו צריכים מנופים?



כדי להרים דברים כבדים צריך הרבה כוח. כבר בימי קדם המציאו בני האדם מנופים שעזרו להם להרים אבנים גדולות לבנייה. כיום המנופים הם כל כך גדולים וחזקים, שניתן להרים באמצעותם מטענים כבדים למגדלים גבוהים במיוחד.

המנוף הגבוה שמשמש את התעשייה ואת בוני הבניינים מצויד במשקלות כבדות שמאפשרות לו להרים את המשקל הרב שהוא נושא.


הנה אחד המנופים הגבוהים בעולם:

http://youtu.be/KFZpUGKGrKY


כך עובד המנוף ויכול להרים משקל כה גדול:

https://youtu.be/YlYEi0PgG1g


מנוף מרים מכונה ענקית וכבדה מאד לגבהים:

http://youtu.be/5IFGGYUMZMo


ולפעמים המנופים הם חלק מהעלילה בסרטים, כמו בקטע המופלא מספיידרמן:

https://youtu.be/di2Qy5erfik
איך פעל מכשיר הפקסימיליה?



הפקסימיליה (Facsimile או בקיצור Fax) היא טכנולוגיה שסורקת ניירות ומעבירה אותם דרך קו הטלפון לאדם אחר שמקבל ומדפיס את הדף שנסרק ונשלח אליו בפקס.

את הפקסימיליה המציא הממציא הסקוטי אלכסנדר ביין (Alexander Bain) והוא מיהר להוציא פטנט על מכשיר הפקס שפיתח. זה קרה עוד, החזיקו חזק, בשנות ה-40 של המאה ה-19. אותו ביין צבר לפני כן ידע וניסיון בשעוני מטוטלת חשמליים. הוא ניצל את ההבנה המכנית שלו והצליח ליצור מכניזם שיכול לסרוק דף נייר, שורה אחרי שורה, קדימה ואחורה ושוב קדימה, עד להשלמת הסריקה של כולו.

הפקס הזה מעביר אותות וצפצופים ובצד השני קולט אותו מכשיר פקס אחר. הוא מפענח את הצפצופים לפיקסלים שמודפסים על נייר. דיוק בקידוד לאותות וממנו בחזרה להדפסה, מבטיח העברת פקס נקייה ונאמנה לתוכן המקורי של המסמך הסרוק.

אמנם הפקס החל להיזנח, עם פריצת האינטרנט והדואר האלקטרוני. אבל הייתה לו תקופת חסד, החל משנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום, בזכות התפשטות הדואר האלקטרוני, לא ממשיכים יותר מכשירי הפקס לשמש כדי לשלוח מסמכים סרוקים לעסקים, אפילו לא למוסדות ציבור וחברות אחרונות שהמשיכו עוד שנים רבות עם העניין הלא יעיל הזה. להתראות פקס!


הנה הפקסימיליה:

https://youtu.be/2cTdfvczaZk


כך שלחו פקס:

https://youtu.be/aeN83MBAeMI


תצוגה ויזואלית:

https://youtu.be/JGkcsFmbU4k


בחיוך - אפשר גם לחייג (עברית):

https://youtu.be/AMG1q4T0nOM


והנה הפקס מאבד רלוונטיות גם בבית (עברית):

https://youtu.be/njNiUx0E3LQ
איך נולד הסטטוסקופ הרפואי?



הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.


כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

https://youtu.be/0bxiOMJAMW8


וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית:

https://youtu.be/6H8c-FNMlsA
מהו המחשב בתוך מקלדת?



רבים שמעו ודאי על מחשב ה"רספברי פיי", המחשב האישי הזול בעולם והקטן שבהם. המחשב הזה, שנמכר בדרך כלל כמעגל מודפס, עם כל החיבורים הדרושים, אך ללא כל מארז, השתנה עם הזמן מעט.

מקלדת Pi 400 שהוציאה החברה (Raspberry Pi 400) הייתה הראשונה שהכילה בתוכה מחשב מובנה שלם. המעניין ביותר הוא שהמקלדת לא הייתה שונה ממקלדות רגילות שנמכרות בחנויות ובסדר המקשים אף דומה לאלה של המחשבים הניידים הקומפקטיים ביותר.

סדרת מחשבי ה-Pi ובכללם Pi 400 מציעה פתרון פשוט למחשב בסיסי וזול. בניגוד למחשבים קודמים של רספברי פיי, על מנת להשתמש ב-Pi 400, אין ולא היה כל צורך בידע מוקדם שהוא - לא בתוכנה ולא בחומרה.

אבל למחשב הזה יש מטרה נסתרת ודי טובה. כמו מחשבים ביתיים משנות ה-80, שאותם היא הזכירה, דוגמת BBC Micro או ZX Spectrum, גם Pi 400 נועדה לפתות ילדים ובני נוער לקנות מחשב שיגרום להם להתעניין בתכנות ועם השנים להפוך למתכנתים". או כמו שסיפר פעם מייסד רספברי פיי, אבן אפטון, לאתר The Verge - שבילדותו התפתה לקנות מחשב מיקרו של BBC ולפתע הוא גילה שהפך להיות מהנדס תוכנה...


הנה מקלדת ה-Pi 400 עם מחשב הרספברי פיי המובנה:

https://youtu.be/0E9qZNk9D_M


היכרות עם המקלדת שכוללת הכל:

https://youtu.be/OqpylxLhw98


בלוגרים מעולם הלינוקס מתפייטים:

https://youtu.be/rLsXTOHJUMs


הפרטים:

https://youtu.be/JTk0x3IXhjo


וההסבר:

https://youtu.be/xt-QVoZ682o
למה מפתח שוודי?



מפתח שוודי (Sickle) הוא כינויו היום-יומי בישראל של מפתח מתכוונן, כלי עבודה שניתן לכוון ולשנות לגדלים שונים, לצורך פתיחה וסגירה של ברגים ואומים, לשחרור והידוק שלהם.

השם "מפתח שוודי" קיים כאן מעצם העובדה שבשנים עברו שווק בארץ הכלי מתוצרת של חברה שוודית גדולה בשם Bahco, יצרן המייצר מפתחות מתכווננים כאלו מאז המאה ה-19.

המעניין הוא שבמדינות שונות הוא זכה לשמן של מדינות אחרות. דוגמאות? - המפתח השוודי, שלנו וגם של דנמרק, זכה בגרמנית, בספרדית ופורטוגזית להיקרא דווקא "מפתח אנגלי", בעוד הצ'כים מכנים אותו... "מפתח צרפתי".

במפתח הזה, מכל מקום, מעניינת יכולת התאמת הגודל שלו. בקצהו יש לו מעין שתי שיניים גדולות, העוטפות את הבורג או האום.

שן אחת של המפתח המתכוונן הזה היא קבועה. השן השנייה, לעומתה, מתכווננת באמצעות סיבוב של גלגל המתכת שצמוד אליה. על ידי סיבוב שלו לצד אחד היא הולכת ומתחזקת על הבורג בסיבוב לצד השני היא משתחררת מהבורג.

כך ניתן לשנות ולקבוע את המרחב שבין השיניים לפי הצורך ובהתאם לגודל הבורג או האום שאותו רוצים להבריג.

יתרונו הגדול של המפתח המתכוונן הזה הוא שמפתח אחד יכול לפתוח ולסגור ברגים בגדלים שונים.

חסרונו המסוים? - שהמנגנון שלו פחות חזק ועמיד ממפתח ברגים שנוצק מראש בגודל אחד וקבוע. זה כמובן מקשה על מפתח מתכוונן בפתיחה של ברגים הסגורים חזק מאוד וגם לסגירתם חזק מאוד.


הנה הסבר על המפתח השוודי, שלעתים נקרא גם "מפתח ברגים" (עברית):

https://youtu.be/F60-fq4p12k


וכך מייצרים אותו:

https://youtu.be/AR9IRIB332I
כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר?



פטיש (Hammer) הוא אותו כלי עבודה קדום המשמש מימי קדם ועד ימינו לצורך של תקיעת מסמרים בחומרים כמו עץ, קיר וכדומה.

אבל הכלי הזה הוא גם מקור לדימויים שונים ואפילו למטאפורות שנונות של חכמים.

את המשפט "כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר!" כתב ככל הנראה בשנת 1966 הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו. פירוש הציטטה הוא שמי שהתרגל לדרך פעולה מסוימת, תהייה לו נטייה להשתמש בה גם כשזה לא נדרש, לא קשור ולא רלוונטי ולעתים אפילו כשהנסיבות לא מתאימות לכלל לפעולה זו.

כך, צבא שהתרגל לנקוט בכוח ולא בתבונה, יתקשה שלא להפציץ גם כשנכון יותר לפתור את הבעיה הצבאית בדרך אחרת. או רופא מנתח שיתעקש על ניתוח גם כשהמצב הרפואי של החולה לא מחייב כזה, או אפילו עלול להזיק לו.

כן, תתפלאו שיש כאלה גם בעולם הרפואה והצבא.

אגב, יש שמייחסים את המשפט למארק טוויין, אחרים לקפלן, אבל לפי דף השפה העברית מדובר במאסלו, מי שהתפרסם בבמיוחד ב"פירמידת הצרכים" שניסח. נדבר על זה פעם, בערך אחר.


הנה השיר "פטיש הכסף של מקסוול" של הביטלס בביצוע התאומות:

https://youtu.be/3Gxu95t51B0?t=8


והפטישים בסרט "The Wall" המבוסס על יצירת המופת של הפינק פלויד הם מטפורה לעריצות:

https://youtu.be/awktDTuuGlg
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?



נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.

יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.

מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.

ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.


הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:

https://youtu.be/buXG6heAEDE
מה עושה הטרקטור?



הטרקטור הוא כלי רכב שבו משתמש החקלאי כדי להעביר כלים וגידולים אל השדות ומהם. בעזרתו הוא גם מבצע עבודות שונות בשדה, כמו חריש, קציר או הנחה של צינורות השקייה בשדות. לטרקטור יש גלגלים גדולים כדי שלא יטבע בבוץ ויצליח לנסוע בשדה גם בימי גשם.

הטרקטור גורר אחריו כל מיני מכשירים חשובים לחקלאות. לעיתים זו מחרשה, שמכינה את השדה לזריעה, אחרי כן מזרעה, שאיתה מפזרים את הזרעים על האדמה ולעיתים מקצרה, שקוצרת את התבואה שגדלה בו.

פעם נעזרו האיכרים בבהמות שעשו את העבודה הקשה הזו, כמו הפרד והסוס. הטרקטור החליף אותן.


הנה טרקטור עם מתקנים וציוד שמשמש לחריש, זריעה, קציר ועוד:

http://youtu.be/B43JyTSknl0


ריקוד של טרקטורים בחג שבועות בקיבוץ:

http://youtu.be/1t-HizRMv0Y


טרקטור שחופר וטרקטור שאוסף את האדמה:

http://youtu.be/VdOvgdWWLys


ולצעירים - הנה הטרקטור של טוטיטו:

http://youtu.be/ViIR3n0zS8M


מה עושה הסטטוסקופ של הרופא?



כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?

סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים להעצים את הקולות מתוך הגוף ולאפשר איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.

כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.

מקור השם מיוונית, בה פירושו לצפות, או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.


כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:

https://youtu.be/JWJncQ8zX1A


הסבר של רופא:

https://youtu.be/J8E6SrRhBSs


ותכנית לילדים (עברית):

https://youtu.be/KWhPB2mg3UI
מהו סימולטור הקרב המושלם וירטס?



וירטס הוא סימולטור צבאי שמאפשר ללוחמים להתאמן בתנאי קרב, באופן וירטואלי לחלוטין. הוא מדמה עולם תלת-ממדי אפוף לחלוטין, עם מציאות מדומה מוחשית במיוחד וכנראה המשוכלל בעולם.

הווירטס מאפשר ללוחמים להתאמן בתנאי קרב אמיתי. אין אפשרות כזו במטווח, שבו אתה יורה ולא יורים עליך, או בתרגיל שבו הלוחמים מדמים קרב אבל לא חשים את הסכנה האמיתית שבקרב של ממש. הוא יותר דומה למשחק מחשב משוכלל, אבל יכולת העיבוד והתוכנה הממוקדת בתנאי קרב הופכים אותו להרבה יותר מדויק ואמיתי.

כשהלוחם נורה בקרב מדומה כזה, הוא מקבל הלם חשמלי שמאפשר לו לחוש את הפגיעה. זה יוצר איום ולכן גם הפחד באימון כזה הוא אמיתי.

היתרון הנוסף של וירטס הוא ביכולת לשחזר את הקרב על המסך ולנתח כל פרט ושלב בו, גם לאחר שהוא הסתיים.


הנה קדימון לסימולטור קרב דומה לוירטס:

http://youtu.be/XBSG0Zhku-k


והנה סרטון שמדמה קרב אמיתי:

http://youtu.be/tUIgJd7AreI


והנה סימולטורים מגוונים אחרים שצה"ל מכשיר בעזרתם חיילים:

http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
מה היה הפונוגרף?



הפונוגרף היה מכשיר ההקלטה הראשון בהיסטוריה. הוא היה המכשיר הראשון שהביא את המוסיקה להמונים.

ההקלטות נעשו בו באמצעים מכניים. הזמר שר אל המיקרופון, והפונוגרף הקליט ישירות אל תקליט שנחרטו בו החריצים במקום.

מרבית מכשירי הפונוגרף הם מתחילת המאה ה-20, אבל את הפונוגרף המציא תומאס אדיסון בשנת 1877. הוא הראשון שמצא דרך לקבע את קולו על גבי גליל מתכת, על ידי חיבור של שפופרת דיבור (מיקרופון) למחט דקה, שרעד כל פי הדיבור וחרתה קווים על הגליל. כשסובב את הגליל, ניתן היה לשמוע את הצלילים שהוקלטו, דרך מחט שחוברה לרמקול.

שיר הילדים המפורסם "למרי יש טלה קטן" היה הראשון שהוקלט כך.

לפני שהחל להפיץ את הפונוגרף, אדיסון עוד הספיק להוסיף כמה שכלולים, כמו שופר גדול שחובר אל הרמקול כדי לחזק את עוצמת הקול, שעווה החליפה את הבדיל שעל הגליל והמנואלה, אותה ידית שסובבה את הגליל, הוחלפה בקפיץ.

אבל זמן לא רב אחר-כך, יצא לשוק הגרמופון שפותח בידי ממציא יהודי גאון בשם אמיל ברלינר. הגרמופון אמנם דמה לפונוגרף, אך הוא עלה עליו כמעט בכל דבר. את הגליל המסורבל החליף התקליט, שהיה מעין דסקית רחבה ושטוחה. התקליט היה הרבה יותר זול לייצור המוני והוא החליף במהירות את הגליל והפונוגרף של אדיסון.


הנה צליליו של פונוגרף עתיק:

https://youtu.be/pJsBmOZuuq4


הנה תולדות הפונוגרף מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/Wmg0BD_rR6Y


בעליו הגאה של פונוגרף:

https://youtu.be/hECqrKxV1h8


ואספן נלהב של פונוגרפים מנגנים:

https://youtu.be/E_tSqgV2_qI
למה שימש המגל בימי קדם?



הקציר בחקלאות העתיקה התבצע בכלי חקלאי קדום, כלי עבודה מעוקל וחד שנקרא מַגָּל (Sickle). באמצעותו חתכו את התבואה בשדה. פשטותו של המכשיר הזה והיעילות שלו הפכו אותו לכלי חקלאי המשמש מאז ראשית ימי החקלאות ועד לימינו, אם כי כמובן פחות ובעיקר בקרב חקלאים פחות מתקדמים.

את המגל העתיק יצרו בימי קדם מעצמות בעלי חיים שאליהן חיברו להבים של אבן צור. בהמשך, משלמדו לחרוש במתכת, יצרו את להב המגל מברזל ומברונזה. את המגל נוהגים לאחוז אל מול אלומת השיבולים, כשביד אחת אוחזים בשיבולים וביד השנייה מניפים את המגל, בתנופה עזה, כך שניתן יהיה לחתוך את אלומת התבואה בקלות.

במהלך השנים, במיוחד משהומצא החרמש (Scythe), ירד השימוש החקלאי במגל, אך הוא מעולם לא פסק לחלוטין. עד היום משתמשים במגל במדינות כמו הודו, נפאל ועוד. גם במדינות ערב עשו חקלאים שימוש במגל, לפחות עד סוף שנות ה-60.


הנה הקציר בנפאל באמצעות מגל:

https://youtu.be/06edzfeznHM


יש מי שהפכו אותו לכלי לוחמה:

https://youtu.be/y-PVyZEutVE


כך קוצרים במגל האיטי, אל מול החרמש המאפשר עבודה מהירה יותר:

https://youtu.be/wKz7r4wqYkU


החרמש היעיל עוד יותר:

https://youtu.be/njHsmhAEoq4


והנה סרט תיעודי על מכשירי חקלאות עתיקים, מהמגל ועד החרמש ועוד:

https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
מתי נשלוט במכשירים בכוח המחשבה?
איך עובד הטלפון?
איך פועל קולט אדים?
איך עובד שעון חול?
מה היה הסיפולוקס?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.