שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הובסו הוויקינגים לתמיד בקרב גשר סטמפורד?
קרב סטמפורד ברידג' (Battle of Stamford Bridge) הוא קרב בו נלחמו שני מלכים זה בזה ואחד שחשב שהוא ראוי לה, אבל הוכיח שהוא לא.
לאחר מותו של מלך אנגליה אדוארד המוודה (Edward the Confessor), הסתבר שהוא מינה כיורשו את רוזן ווסקס, הרולד גודווינסון (Harold Godwinson, Earl of Wessex).
אחיו של הרולד, הנסיך טוסטיג גודווינסון, שחשב שהוא זכאי וראוי לרשת את המלך, גילה עוינות למלך הרולד היורש. האח הנקמן כרת ברית עם מלך נורבגיה, האראלד הדרדה. הוא הבטיח למלך הנורבגי לסייע לו לכבוש את אנגליה, בתמורה להחזרתו למלוכה.
עם צי של 300 ספינות עמוסות ב-11 אלף לוחמים ויקינגים, חצו שני המלכים את הים הצפוני והפליגו במעלה נהר ההמבר.
על החוף, הביס הצבא הוויקינגי את הצבא שהוביל נגדם הרוזן החדש מנורת'ומבריה ביחד עם הרוזן מרסיה. כך הוויקינגים כבשו את יורק. זה היה קרב פאלפורד.
למלך אנגליה החדש, הרולד, ברור היה שמדובר ברגע מכריע בהיסטוריה של מלכותו הקצרה. כדי להדוף את הפלישה, הוא יצא מלונדון צפונה עם הצבא האנגלו-סקסי. תוך ימים בודדים הוא הגיע עם צבאו לסטמפורד ברידג' והתמקם כמה קילומטרים מזרחית ליורק.
למחרת, בתאריך 25 לספטמבר 1066, הוביל המלך האנגלי מתקפה בהפתעה. די מהר היא התחלפה במתקפת נגד ויקינגית שהוביל האראלד הנורבגי. מתקפת הנגד הזו כמעט הפכה את הקרב לטובת הוויקינגים, אבל אז חטף מלך נורבגיה חץ בגרון ונהרג.
הניצחון האנגלי היה כמעט מובטח, אבל במקום להשמיד את הפולשים נהג הרולד בחוכמה והציע לאחיו שלום. אבל טוסטיג הגאה לא הסכים לוותר ונלחם באחיו המלך, כשהוא שואב עידוד מתגבורת ויקינגית שזה עתה הגיעה לכוחותיו.
אבל התשישות של חיילי התגבורת הוויקינגית הייתה בשלב הזה מכרעת. די מהר הם הובסו בקרב שבמהלכו נהרג גם הנסיך טוסטיג המורד.
וכך, תם הקרב מרובה הנפגעים, שכלל מתים רבים מהכוח הוויקינגי הנורווגי, כולל הרלד המלך הנורבגי והנסיך האנגלי המורד טוסטיג.
הפלישה הנורווגית נבלמה. הרולד לא רצה לחסל את הנותרים מהכוח התוקף וחתם איתם הסכם לפיו הם שוחררו לשוב למולדתם והתחייבו שלא לתקוף שוב את אנגליה.
ואכן, יותר לא יפלשו הוויקינגים לאי האנגלי. זו הייתה גמילה של ממש, כי הפשיטות הוויקינגיות אל האי היו עניין שכיח ותדיר מדי. הרולד עצר את הפשיטות האלה לתמיד.
למרבה הצער של הרולד, הניצחון הזה יביא תוך זמן קצר לתבוסה איומה ומכיוון אחר לחלוטין. השמחה על הצלת מלכותו לא ארכה אפילו חודש, כי שלושה שבועות לאחר הקרב על הגשר הובס צבאו המותש של הרולד בידי צבאו הנורמני של וויליאם הכובש, בקרב היסטינגס המפורסם.
הוויקינגים אולי לא ישובו לפשוט עליה, אבל אנגליה נכבשה בידי צבא הנורמנים.
הנה סיפורו של קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/DXJOnyrHL3w
שחזור הקרב בסטמפורד ברידג':
https://youtu.be/87xXEdhXlL0
וסרט תיעודי על קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/iVjWEk_SLGM?long=yes
מי ניצח בקרב בורודינו?
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
מה גרם לתבוסה של נפוליאון בקרב ווטרלו?
קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?
קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.
הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.
הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.
הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.
במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.
גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.
בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.
הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2
סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:
https://youtu.be/nDZGL1xsqzs
אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:
https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc
שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:
https://youtu.be/WrEJMOBBR9g
השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:
https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:
https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes
וקרב ווטרלו במציאות מדומה:
https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes
מה היה קרב עין ג'אלות שעצר את המונגולים?
קרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) המפורסם התנהל בעמק יזרעאל שבארץ ישראל, אי שם בימי הביניים, בשנת 1260.
זה היה אחד הקרבות המעניינים שהתנהלו בארץ ישראל ומבחינה היסטורית אחד החשובים בכל הזמנים.
מצד אחד, ניצבים בייברס, אחד המפקדים הבכירים של הממלוכים בראש חייליו. הממלוכים הם שליטי מצרים כבר עשור שלם. בעברם הם היו חיילים ועבדים של הסולטן התורכי, אך בשלב מסוים הרגו אותו והשתלטו על הממלכה.
מנגד, עומד להילחם בהם הצבא המונגולי, בהובלת הולאגו, נכדו של ג'ינג'יס חאן, המצביא והשליט שהקים את האימפריה המונגולית. זה צבא חזק ומאיים, שכבש אינסוף שטחים וארצות, הקים את האימפריה העצומה שלו, ששלטה על כל אסיה ואיימה עתה להתפשט לאירופה.
ההיסטוריונים סבורים שהולאגו תכנן בהמשך לחדש את מסע הכיבושים שלו לכיוון של מצרים.
הצבא הממלוכי הכיל בעיקר קשתים רכובים. העובדה שמרבית הממלוכים היו במקור ילדי נוודים טורקים, יצרה גם מצב שבו הם השתמשו בשיטות לחימה דומות לאלה של המונגולים.
בעזה הניסו הממלוכים כוח מונגולי קדמי שארב להם. כוחותיו של ביברס התקדמו עד עכו הצלבנית, לאורך החוף. מתוך החשש שלהם מהמונגולים ובצד סלידתם מהמוסלמים, נקטו שליטי עכו במדיניות נייטרלית לגבי המערכה המתקרבת.
הקרב נערך באזור המישורי שבין שיפולי רמת יששכר, מעיין חרוד והמורדות של גבעת המורה.
מעניין שבקרב ההיסטורי הזה הממלוכים נעזרו גם בתותחים, בכדי להביס את הצבא המונגולי ולעצור אותו. בעצם, בקרב עין ג'אלות הופיע לראשונה התותח במערב אסיה. ההיסטוריה מספרת שהם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מ... מהמונגולים באסיה.
אבל גם הקשתים הממלוכים, ואולי בעיקר אותם קשתים רכובים, הם שהנחילו למונגולים תבוסה ובכך בלמו את התקדמותם מערבה, הן לאירופה אבל עוד יותר לארצות האסלאם של אותם ימים.
לאחר שהביסו את המונגולים בחיצים ורדפו אחריהם והשמידו אותם כמעט עד האחרון שבהם, השתלטו בפועל הממלוכים על ארץ ישראל.
הניצחון הממלוכי על המונגולים בקרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) עצר סופית את יורשיו המסוכסכים והחלשים של ג'ינג'ס לאן והיווה את. תחילת הסוף של האימפריה העצומה שהוריש להם.
אחריו נותקה שרשרת הניצחונות של המונגולים. מכאן גם פחתה האימה ששררה בארצות האסלאם ובמזרח התיכון, מפני צבאם האיום והבלתי מנוצח.
#לאחר הקרב
הממלוכים לאחר הניצחון הופכים בבירור לשליטי האזור, מארץ ישראל ועד למצרים כולה. הניצחון הזה של בייברס סימן אותו כמצביא מוביל בהיסטוריה של העת ההיא. בתקופה שלאחר הקרב, הוא מחסל את הסולטן קוטוז והפך בעצמו לסולטן הממלוכים ששולט בממלכה.
את בייברס מעניינת פחות השליטה בירושלים. בשנים הראשונות לשלטונו הוא מתמקד במיגור הצלבנים שנותרו בארץ ממסעי הצלב. כדי למנוע מהם ליזום מסע צלב חדש ולשוב לארץ ישראל, הוא כובש ומיד הורס את ערי החוף הצלבניות. בכך מקטין בייברס את המוטיבציה של הצלבנים לכבוש אותן מחדש.
הסוםטן הממלוכי מצליח גם להפוך את ירושלים לעיר לא אטרקטיבית. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא לא בונה מחדש את חומותיה, שמאז 1219 הן הרוסות. בכך הוא מותיר אותה בעצם כעיר די שולית בסביבה, עיר פרזות שלא מזמינה כיבוש מחדש בעיני אויביו.
הנה תיאור הקרב שעצר את המונגולים בעמק יזרעאל (עברית):
https://youtu.be/7h0l7bIm2nw?si=J-lGJ2JdSqjnlUQv
קרב עין ג'אלוט בקולנוע:
https://youtu.be/zPBHDkieDas
על האימפריה העצומה שהקרב הזה היה סופה:
https://youtu.be/wUVvTqvjUaM
וסרטון תיעודי על האירועים שהובילו לקרב ובמהלכו (מתורגם):
https://youtu.be/bwhWnRhcMQo?long=yes
מה היה "הקרב על הבליטה" בו הובס היטלר סופית?
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
מה מדהים במתקפה של נפוליאון על עכו?
עכו היא עיר עתיקה, בת כ-5000 שנה, מערי הנמל העתיקות בעולם, קיימת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-12 מנצחים המוסלמים בקרב קרני חיטים, בהנהגת צלאח א-דין, את הצבא הצלבני. כל ארץ ישראל נכבשת חוץ מ... עכו.
כן, עכו ההיסטורית הייתה עיר חשובה וחזקה ביותר. היא הגיעה לשיאה במאה ה-13 כשהייתה לבירת ממלכת ירושלים הקתולית ושימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל. בימי הביניים היא הביסה את המונגולים, אותו כוח לא מנוצח מהמזרח הרחוק, שיצר את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ונעצר בה. עכו עשתה זאת שוב, כשהפכה לבירתו של אחמד אל-ג'זאר המוסלמי במאה ה-18.
אבל מאז החליפה אותה חיפה בתור עיר הנמל החשובה של צפון הארץ. עכו הפכה לעיר קטנה וחשובה הרבה פחות.
היו תקופות שבהן עכו היתה אחת הערים החשובות באזור, עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, בזכות מיקומה על רצועת החוף הרחבה, מה שאיפשר למי שכבש אותה גישה נוחה ומהירה לתוך הארץ.
במאה ה-18 שלטו בה התורכים והמצביא הצרפתי נפוליאון החליט לכבוש אותה, בדרך לכיבוש המזרח.
מטרת הפלישה של נפוליאון אל המזרח התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט הייתה לאפשר לצרפת קשר ישיר ויבשתי עם הודו והמזרח. באותם ימים התקיים מרוץ ומאבק בין מעצמות המערב, ליצירת קשר כזה. במאבק הזה נכללו בריטניה, גרמניה, ואוסטריה. מטבע הדברים, נפוליאון רצה לנצח ולייצר את הקשר לטובת צרפת.
אבל למרבית הפתעתו דווקא בעכו הוא נכשל. נפוליאון, שסבר שכמו בפריצה ליפו, הוא עומד להביס את עכו בקלות, נמלא מבוכה. כל תכניות הכיבוש של העיר הצפונית נכשלו. אל ג'זאר, שליט עכו ומפקד העיר, היה אכזרי ומתוחכם לא פחות ממנו ובכל פריצה של הצרפתים את החומות, הם פגשו הפתעה קטלנית חדשה.
השמועות על הטבח שעשה ביפו גם הן כבר הגיעו לעכו. לעות'מנים הנצורים בעיר פשוט לא היה מה להפסיד. כך או כך הם נלחמו על חייהם.
מחלת הדבר עשתה גם היא שמות בחייליו של נפוליאון. ביחד עם ההרוגים בניסיונות הפריצה לעיר, הוא ראה את מספרם הולך וקטן. לבסוף, לאחר הפריצה המכרעת, שהסתיימה גם היא בפיצוץ ענקי ואש שהמתינו לכוח הפורץ ולאובדן קשה של חיילים רבים ואחד מקציניו הבכירים, נפוליאון ויתר.
לאחר 54 ימי מצור על עכו ונסיונות חוזרים וכושלים לפרוץ לתוכה, נסוג לראשונה הצבא הצרפתי התשוש והמובס. נפוליאון, שניצח כמעט בכל הקרבות שניהל עד אז, החל לחזור מושפל למצרים. גם שם כבר המתין לו מתח עם המקומיים ומתקפה עות'מנית שתבוא ודי מהר הוא שב למולדתו.
שנים רבות אחרי שהובס בעכו, כשישב בכלא סנט הלנה, נפוליאון כתב בזיכרונותיו על כישלונו הצורב בכיבוש העיר: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם".
כך נכשל נפוליאון לפרוץ את חומות עכו (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
עכו וההיסטוריה המעניינת שלה (עברית):
http://youtu.be/xzeSllhn2dE?t=3m13s
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מסע הכיבושים של נפוליאון למזרח התיכון וסופו בעכו (עברית):
https://youtu.be/Ir98OKdZRCU?long=yes
כיצד ניצח וויליאם הכובש בקרב הייסטינגס?
קרב הייסטינגס (Battle of Hastings) הוא הקרב המפורסם ביותר בתולדות אנגליה. מדובר בקרב המשמעותי ביותר בעיצוב ההיסטוריה של האי הבריטי.
ב-14 באוקטובר, שנת 1066, התייצבו זה מול זה, כוחותיו של "ויליאם הכובש", אל מול אלה של הארולד, המלך האנגלו-סקסוני ששלט באי האנגלי. ויליאם הוא דוכס נורמנדי באותה תקופה והוא מנהיג הוויקינגים שחיים בצפון צרפת. הם זכו לכינוי נורמנים, שפירושו "אנשי הצפון", ומשם גם נגזר שמו של חבל הארץ שבו ישבו, חבל נורמנדי.
זה קרה ליד העיירה הייסטינגס (Hastings), בחוף הדרומי של אנגליה. צבאו של המלך האנגלו-סקסוני הרולד ניסה לבלום את כוח הפלישה בגודל 7,000 חיילים שהוביל דוכס נורמנדי, ויליאם.
העילה של ויליאם לקרב הייתה טענתו שהוא היורש הלגיטימי של הכתר האנגלי. הסיפור הוא שלאחר מות המלך אדוארד המוודה, הסתבר שהוא בחר להוריש את המלוכה לקרוב משפחה רחוק שלו, להרולד.
האחרון נתמך בידי האצילים האנגלו-סקסוניים, אבל לא צפה את נחישותו של ויליאם, דוכס נורמנדי. הלה השכיל לתקוף אותו 8 ימים בלבד לאחר קרב גשר סטמפורד, קרב שבו הביס הרולד עוד טוען לכתר, אחיו טוסטיג, שנלחם בו, ביחד עם הראלד השלישי מלך נורווגיה. טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו, אבל ויליאם הפיקח הבין שזו שעת כושר לתקוף. הוא הפליג בראש הצי שלו, על 700 ספינותיו, לעבר האי הבריטי. מצויד בתמיכתו של שליח האפיפיור, שהיה "במקרה" גם אחיו, ויליאם חש שהזכות על המלוכה באנגליה היא שלו.
ויליאם, שההיסטוריה עוד תצמיד לשמו בעתיד את הכינוי “ויליאם הכובש”, היה נחוש לנצח. לאחר 28 שעות וקרב הפכפך ועקוב מדם, ניצחו הנורמנים. בשלב מסוים נפוצה השמועה בשדה הקרב שויליאם נהרג והפולשים כמעט והובסו. אבל אז צעק ויליאם "אני חי", והסיר את כובע האביר שלו. פניו שנגלו לחייליו, הפיחו בהם רוח קרב והם המשיכו להילחם וביתר שאת, עד שניצחו.
הקרב גבה קורבנות רבים, אבל הוכרע בזכות המנהיגות של ויליאם והכוח העדיף של פרשיו, שגברו על חיילי הרגלים של הרולד. הרולד עצמו לא רק הובס אלא גם נהרג. ההכרעה סללה את דרכו של ויליאם ללונדון, כמנצח הגדול של קרב הייסטינגס.
בחג המולד של אותה שנה הוכתר ויליאם הנורמני למלכה של אנגליה. הטקס, שהתקיים בכנסיית ווסטמינסטר אבי, סימן את העברת הכתר לשושלת הנורמנית, שושלת עם שורשים ויקינגיים.
מכאן השתנה באופן משמעותי הכיוון של תולדות האי הבריטי. די מהר החרימו הכובשים את נחלות האצילים המנוצחים ומי שזכו בנחלות הללו היו תומכיו של ויליאם, המלך החדש. ויליאם שינה גם חוקי הממלכה, ביטל את העבדות בה ובין השאר גם הפך את השפה הצרפתית לשפה הרשמית של חצר המלוכה. ערבוב הלשונות הזה, אגב, עתיד ליצור את האנגלית שאנו מכירים היום.
קרב הייסטינגס הוא אבן דרך ביחסים שבין אנגליה וצרפת. עם ויליאם עשתה אנגליה את הצעדים הראשונים ליציאה מהחושך של ימי הביניים. מצד שני, המלך האנגלי ימשיך להחזיק גם בתואר הדוכס מנורמנדי. הצרפתים, שחבל הארץ ינותק משליטתם, יתקשו להשלים עם כך.
מכאן עתידה ההיסטוריה לזמן שלל מלחמות, בין מלכי אנגליה למלכי צרפת. מכאן תצמח האיבה רבת השנים בין שני העמים ומלחמות שונות ביניהם, כולל מלחמת מאה השנים. רק במאה העשרים יצליחו העם האנגלי והעם הצרפתי להתאחד ולהילחם זה לצד זה, בשתי מלחמות העולם, כנגד היטלר וכוחות הרשע שלו.
ואגב, קראו בתגית "שטיח באייה" כיצד דאג "ויליאם הכובש" שנצחונו בקרב הייסטינגס, יונצח וייכנס להיסטוריה. שהשתלט על עברו של מלך אנגליה הוא מימן את יצירת השטיח המפורסם, שתיאר ב-58 תמונות את הניצחון שלו והקנה לו תהילת עולם ככובש גדול.
הנה תקציר קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/wiaCId6pANI
הקרב בהייסטינגס:
https://youtu.be/oLy1LskT6Y8
הטקטיקות של קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/t1igADZpHek
וסרט תיעודי על קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/shWoih4QKSU?long=yes
איך הפך המצור על וינה לנצחון מפתיע ועתיר קפה?
זה היה במצור המפורסם של הצבא העות'מני על וינה בירת אוסטריה, בשנת 1683. אף שניסו כבר ועדיין לא הצליחו, 300 אלף החיילים התורכים המצוידים והנחושים ידעו שזה רק עניין של זמן עד שהעיר וינה תיפול לידיהם. הם חשו בטוחים בעצמם למול 80 אלף החיילים האוסטרים והלכו לישון ללא שמירה הולמת ובלי להציב שומרים, שיישארו לאבטח את חייליהם הישנים.
מפקד האוסטרים, הנסיך אויגן מסבויה, הבין את ההזדמנות שנקרתה לו. הוא הורה לחייליו להפתיע את חיילי הצבא התורכי הישנים באמצע הלילה ולעשות רעש והמולה מבהילים שיפחידו אותם כהוגן. אפילו הוא לא העריך עד כמה יצליח התרגיל המבריק שלו. החיילים התורכים הנדהמים התעוררו בבהלה ובהפתעה מוחלטת. למשמע חיילי האוייב הרועשים והמפחידים שפשטו על אוהליהם, הם פשוט ברחו בתחתונים ורצו לכל עבר. את הנשק והמדים הם השאירו אחריהם, שלל לצבא האוסטרי המופתע..
הקרב הזה יתחיל את הקריסה, שתימשך מעל 200 שנה, של האימפריה העות'מאנית. הוא גם יהפוך את בית הבסבורג לכוח אירופי נחשב וחזק, שממנו תצמח האימפריה האוסטרו-הונגרית החזקה.
אגב, לא רק נשק נשאר אחרי החיילים התורכים הנסים על נפשם, אלא עוד משהו.. תחילה סברו החיילים האוסטרים שזה היה מזון לגמלים, אבל אחד מתושבי וינה ידע מהם הפולים המוזרים ורכש אותם בגרושים. אלה היו פולי הקפה הראשונים של אירופה. שלל הפולים הללו הפכו הבסיס למה שיהפוך לבית הקפה הראשון בווינה ובהיסטוריה האנושית.
עוד תוצאה משעשעת של הניצחון המדהים של האירופים על התורכים הייתה הקרואסון. אותו מאפה בצורת חצי סהר, עוצב באוסטריה, ממציאת הקרואסון, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית המובסת. 100 שנה אחר-כך הפך הקרואסון למאפה האהוב בצרפת.
הנה הקרב של 1683 על וינה:
https://youtu.be/AAHSbIz8fEY
תיאור קולנועי שלו:
https://youtu.be/F4hNHYC8GMM?t=57s
וניתוח הקרב הקודם שבלם את העות'מאנים בפני כיבוש אירופה:
https://youtu.be/Mfiri-0QUkE
מה קרה בקרב על ברלין?
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
קרב סטמפורד ברידג' (Battle of Stamford Bridge) הוא קרב בו נלחמו שני מלכים זה בזה ואחד שחשב שהוא ראוי לה, אבל הוכיח שהוא לא.
לאחר מותו של מלך אנגליה אדוארד המוודה (Edward the Confessor), הסתבר שהוא מינה כיורשו את רוזן ווסקס, הרולד גודווינסון (Harold Godwinson, Earl of Wessex).
אחיו של הרולד, הנסיך טוסטיג גודווינסון, שחשב שהוא זכאי וראוי לרשת את המלך, גילה עוינות למלך הרולד היורש. האח הנקמן כרת ברית עם מלך נורבגיה, האראלד הדרדה. הוא הבטיח למלך הנורבגי לסייע לו לכבוש את אנגליה, בתמורה להחזרתו למלוכה.
עם צי של 300 ספינות עמוסות ב-11 אלף לוחמים ויקינגים, חצו שני המלכים את הים הצפוני והפליגו במעלה נהר ההמבר.
על החוף, הביס הצבא הוויקינגי את הצבא שהוביל נגדם הרוזן החדש מנורת'ומבריה ביחד עם הרוזן מרסיה. כך הוויקינגים כבשו את יורק. זה היה קרב פאלפורד.
למלך אנגליה החדש, הרולד, ברור היה שמדובר ברגע מכריע בהיסטוריה של מלכותו הקצרה. כדי להדוף את הפלישה, הוא יצא מלונדון צפונה עם הצבא האנגלו-סקסי. תוך ימים בודדים הוא הגיע עם צבאו לסטמפורד ברידג' והתמקם כמה קילומטרים מזרחית ליורק.
למחרת, בתאריך 25 לספטמבר 1066, הוביל המלך האנגלי מתקפה בהפתעה. די מהר היא התחלפה במתקפת נגד ויקינגית שהוביל האראלד הנורבגי. מתקפת הנגד הזו כמעט הפכה את הקרב לטובת הוויקינגים, אבל אז חטף מלך נורבגיה חץ בגרון ונהרג.
הניצחון האנגלי היה כמעט מובטח, אבל במקום להשמיד את הפולשים נהג הרולד בחוכמה והציע לאחיו שלום. אבל טוסטיג הגאה לא הסכים לוותר ונלחם באחיו המלך, כשהוא שואב עידוד מתגבורת ויקינגית שזה עתה הגיעה לכוחותיו.
אבל התשישות של חיילי התגבורת הוויקינגית הייתה בשלב הזה מכרעת. די מהר הם הובסו בקרב שבמהלכו נהרג גם הנסיך טוסטיג המורד.
וכך, תם הקרב מרובה הנפגעים, שכלל מתים רבים מהכוח הוויקינגי הנורווגי, כולל הרלד המלך הנורבגי והנסיך האנגלי המורד טוסטיג.
הפלישה הנורווגית נבלמה. הרולד לא רצה לחסל את הנותרים מהכוח התוקף וחתם איתם הסכם לפיו הם שוחררו לשוב למולדתם והתחייבו שלא לתקוף שוב את אנגליה.
ואכן, יותר לא יפלשו הוויקינגים לאי האנגלי. זו הייתה גמילה של ממש, כי הפשיטות הוויקינגיות אל האי היו עניין שכיח ותדיר מדי. הרולד עצר את הפשיטות האלה לתמיד.
למרבה הצער של הרולד, הניצחון הזה יביא תוך זמן קצר לתבוסה איומה ומכיוון אחר לחלוטין. השמחה על הצלת מלכותו לא ארכה אפילו חודש, כי שלושה שבועות לאחר הקרב על הגשר הובס צבאו המותש של הרולד בידי צבאו הנורמני של וויליאם הכובש, בקרב היסטינגס המפורסם.
הוויקינגים אולי לא ישובו לפשוט עליה, אבל אנגליה נכבשה בידי צבא הנורמנים.
הנה סיפורו של קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/DXJOnyrHL3w
שחזור הקרב בסטמפורד ברידג':
https://youtu.be/87xXEdhXlL0
וסרט תיעודי על קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/iVjWEk_SLGM?long=yes
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?
קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.
הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.
הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.
הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.
במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.
גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.
בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.
הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2
סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:
https://youtu.be/nDZGL1xsqzs
אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:
https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc
שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:
https://youtu.be/WrEJMOBBR9g
השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:
https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:
https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes
וקרב ווטרלו במציאות מדומה:
https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes
קרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) המפורסם התנהל בעמק יזרעאל שבארץ ישראל, אי שם בימי הביניים, בשנת 1260.
זה היה אחד הקרבות המעניינים שהתנהלו בארץ ישראל ומבחינה היסטורית אחד החשובים בכל הזמנים.
מצד אחד, ניצבים בייברס, אחד המפקדים הבכירים של הממלוכים בראש חייליו. הממלוכים הם שליטי מצרים כבר עשור שלם. בעברם הם היו חיילים ועבדים של הסולטן התורכי, אך בשלב מסוים הרגו אותו והשתלטו על הממלכה.
מנגד, עומד להילחם בהם הצבא המונגולי, בהובלת הולאגו, נכדו של ג'ינג'יס חאן, המצביא והשליט שהקים את האימפריה המונגולית. זה צבא חזק ומאיים, שכבש אינסוף שטחים וארצות, הקים את האימפריה העצומה שלו, ששלטה על כל אסיה ואיימה עתה להתפשט לאירופה.
ההיסטוריונים סבורים שהולאגו תכנן בהמשך לחדש את מסע הכיבושים שלו לכיוון של מצרים.
הצבא הממלוכי הכיל בעיקר קשתים רכובים. העובדה שמרבית הממלוכים היו במקור ילדי נוודים טורקים, יצרה גם מצב שבו הם השתמשו בשיטות לחימה דומות לאלה של המונגולים.
בעזה הניסו הממלוכים כוח מונגולי קדמי שארב להם. כוחותיו של ביברס התקדמו עד עכו הצלבנית, לאורך החוף. מתוך החשש שלהם מהמונגולים ובצד סלידתם מהמוסלמים, נקטו שליטי עכו במדיניות נייטרלית לגבי המערכה המתקרבת.
הקרב נערך באזור המישורי שבין שיפולי רמת יששכר, מעיין חרוד והמורדות של גבעת המורה.
מעניין שבקרב ההיסטורי הזה הממלוכים נעזרו גם בתותחים, בכדי להביס את הצבא המונגולי ולעצור אותו. בעצם, בקרב עין ג'אלות הופיע לראשונה התותח במערב אסיה. ההיסטוריה מספרת שהם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מ... מהמונגולים באסיה.
אבל גם הקשתים הממלוכים, ואולי בעיקר אותם קשתים רכובים, הם שהנחילו למונגולים תבוסה ובכך בלמו את התקדמותם מערבה, הן לאירופה אבל עוד יותר לארצות האסלאם של אותם ימים.
לאחר שהביסו את המונגולים בחיצים ורדפו אחריהם והשמידו אותם כמעט עד האחרון שבהם, השתלטו בפועל הממלוכים על ארץ ישראל.
הניצחון הממלוכי על המונגולים בקרב עין ג'אלות (Battle of Ain Jalut) עצר סופית את יורשיו המסוכסכים והחלשים של ג'ינג'ס לאן והיווה את. תחילת הסוף של האימפריה העצומה שהוריש להם.
אחריו נותקה שרשרת הניצחונות של המונגולים. מכאן גם פחתה האימה ששררה בארצות האסלאם ובמזרח התיכון, מפני צבאם האיום והבלתי מנוצח.
#לאחר הקרב
הממלוכים לאחר הניצחון הופכים בבירור לשליטי האזור, מארץ ישראל ועד למצרים כולה. הניצחון הזה של בייברס סימן אותו כמצביא מוביל בהיסטוריה של העת ההיא. בתקופה שלאחר הקרב, הוא מחסל את הסולטן קוטוז והפך בעצמו לסולטן הממלוכים ששולט בממלכה.
את בייברס מעניינת פחות השליטה בירושלים. בשנים הראשונות לשלטונו הוא מתמקד במיגור הצלבנים שנותרו בארץ ממסעי הצלב. כדי למנוע מהם ליזום מסע צלב חדש ולשוב לארץ ישראל, הוא כובש ומיד הורס את ערי החוף הצלבניות. בכך מקטין בייברס את המוטיבציה של הצלבנים לכבוש אותן מחדש.
הסוםטן הממלוכי מצליח גם להפוך את ירושלים לעיר לא אטרקטיבית. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא לא בונה מחדש את חומותיה, שמאז 1219 הן הרוסות. בכך הוא מותיר אותה בעצם כעיר די שולית בסביבה, עיר פרזות שלא מזמינה כיבוש מחדש בעיני אויביו.
הנה תיאור הקרב שעצר את המונגולים בעמק יזרעאל (עברית):
https://youtu.be/7h0l7bIm2nw?si=J-lGJ2JdSqjnlUQv
קרב עין ג'אלוט בקולנוע:
https://youtu.be/zPBHDkieDas
על האימפריה העצומה שהקרב הזה היה סופה:
https://youtu.be/wUVvTqvjUaM
וסרטון תיעודי על האירועים שהובילו לקרב ובמהלכו (מתורגם):
https://youtu.be/bwhWnRhcMQo?long=yes
קרבות מפורסמים
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
עכו היא עיר עתיקה, בת כ-5000 שנה, מערי הנמל העתיקות בעולם, קיימת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-12 מנצחים המוסלמים בקרב קרני חיטים, בהנהגת צלאח א-דין, את הצבא הצלבני. כל ארץ ישראל נכבשת חוץ מ... עכו.
כן, עכו ההיסטורית הייתה עיר חשובה וחזקה ביותר. היא הגיעה לשיאה במאה ה-13 כשהייתה לבירת ממלכת ירושלים הקתולית ושימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל. בימי הביניים היא הביסה את המונגולים, אותו כוח לא מנוצח מהמזרח הרחוק, שיצר את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ונעצר בה. עכו עשתה זאת שוב, כשהפכה לבירתו של אחמד אל-ג'זאר המוסלמי במאה ה-18.
אבל מאז החליפה אותה חיפה בתור עיר הנמל החשובה של צפון הארץ. עכו הפכה לעיר קטנה וחשובה הרבה פחות.
היו תקופות שבהן עכו היתה אחת הערים החשובות באזור, עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, בזכות מיקומה על רצועת החוף הרחבה, מה שאיפשר למי שכבש אותה גישה נוחה ומהירה לתוך הארץ.
במאה ה-18 שלטו בה התורכים והמצביא הצרפתי נפוליאון החליט לכבוש אותה, בדרך לכיבוש המזרח.
מטרת הפלישה של נפוליאון אל המזרח התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט הייתה לאפשר לצרפת קשר ישיר ויבשתי עם הודו והמזרח. באותם ימים התקיים מרוץ ומאבק בין מעצמות המערב, ליצירת קשר כזה. במאבק הזה נכללו בריטניה, גרמניה, ואוסטריה. מטבע הדברים, נפוליאון רצה לנצח ולייצר את הקשר לטובת צרפת.
אבל למרבית הפתעתו דווקא בעכו הוא נכשל. נפוליאון, שסבר שכמו בפריצה ליפו, הוא עומד להביס את עכו בקלות, נמלא מבוכה. כל תכניות הכיבוש של העיר הצפונית נכשלו. אל ג'זאר, שליט עכו ומפקד העיר, היה אכזרי ומתוחכם לא פחות ממנו ובכל פריצה של הצרפתים את החומות, הם פגשו הפתעה קטלנית חדשה.
השמועות על הטבח שעשה ביפו גם הן כבר הגיעו לעכו. לעות'מנים הנצורים בעיר פשוט לא היה מה להפסיד. כך או כך הם נלחמו על חייהם.
מחלת הדבר עשתה גם היא שמות בחייליו של נפוליאון. ביחד עם ההרוגים בניסיונות הפריצה לעיר, הוא ראה את מספרם הולך וקטן. לבסוף, לאחר הפריצה המכרעת, שהסתיימה גם היא בפיצוץ ענקי ואש שהמתינו לכוח הפורץ ולאובדן קשה של חיילים רבים ואחד מקציניו הבכירים, נפוליאון ויתר.
לאחר 54 ימי מצור על עכו ונסיונות חוזרים וכושלים לפרוץ לתוכה, נסוג לראשונה הצבא הצרפתי התשוש והמובס. נפוליאון, שניצח כמעט בכל הקרבות שניהל עד אז, החל לחזור מושפל למצרים. גם שם כבר המתין לו מתח עם המקומיים ומתקפה עות'מנית שתבוא ודי מהר הוא שב למולדתו.
שנים רבות אחרי שהובס בעכו, כשישב בכלא סנט הלנה, נפוליאון כתב בזיכרונותיו על כישלונו הצורב בכיבוש העיר: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם".
כך נכשל נפוליאון לפרוץ את חומות עכו (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
עכו וההיסטוריה המעניינת שלה (עברית):
http://youtu.be/xzeSllhn2dE?t=3m13s
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מסע הכיבושים של נפוליאון למזרח התיכון וסופו בעכו (עברית):
https://youtu.be/Ir98OKdZRCU?long=yes
קרב הייסטינגס (Battle of Hastings) הוא הקרב המפורסם ביותר בתולדות אנגליה. מדובר בקרב המשמעותי ביותר בעיצוב ההיסטוריה של האי הבריטי.
ב-14 באוקטובר, שנת 1066, התייצבו זה מול זה, כוחותיו של "ויליאם הכובש", אל מול אלה של הארולד, המלך האנגלו-סקסוני ששלט באי האנגלי. ויליאם הוא דוכס נורמנדי באותה תקופה והוא מנהיג הוויקינגים שחיים בצפון צרפת. הם זכו לכינוי נורמנים, שפירושו "אנשי הצפון", ומשם גם נגזר שמו של חבל הארץ שבו ישבו, חבל נורמנדי.
זה קרה ליד העיירה הייסטינגס (Hastings), בחוף הדרומי של אנגליה. צבאו של המלך האנגלו-סקסוני הרולד ניסה לבלום את כוח הפלישה בגודל 7,000 חיילים שהוביל דוכס נורמנדי, ויליאם.
העילה של ויליאם לקרב הייתה טענתו שהוא היורש הלגיטימי של הכתר האנגלי. הסיפור הוא שלאחר מות המלך אדוארד המוודה, הסתבר שהוא בחר להוריש את המלוכה לקרוב משפחה רחוק שלו, להרולד.
האחרון נתמך בידי האצילים האנגלו-סקסוניים, אבל לא צפה את נחישותו של ויליאם, דוכס נורמנדי. הלה השכיל לתקוף אותו 8 ימים בלבד לאחר קרב גשר סטמפורד, קרב שבו הביס הרולד עוד טוען לכתר, אחיו טוסטיג, שנלחם בו, ביחד עם הראלד השלישי מלך נורווגיה. טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו, אבל ויליאם הפיקח הבין שזו שעת כושר לתקוף. הוא הפליג בראש הצי שלו, על 700 ספינותיו, לעבר האי הבריטי. מצויד בתמיכתו של שליח האפיפיור, שהיה "במקרה" גם אחיו, ויליאם חש שהזכות על המלוכה באנגליה היא שלו.
ויליאם, שההיסטוריה עוד תצמיד לשמו בעתיד את הכינוי “ויליאם הכובש”, היה נחוש לנצח. לאחר 28 שעות וקרב הפכפך ועקוב מדם, ניצחו הנורמנים. בשלב מסוים נפוצה השמועה בשדה הקרב שויליאם נהרג והפולשים כמעט והובסו. אבל אז צעק ויליאם "אני חי", והסיר את כובע האביר שלו. פניו שנגלו לחייליו, הפיחו בהם רוח קרב והם המשיכו להילחם וביתר שאת, עד שניצחו.
הקרב גבה קורבנות רבים, אבל הוכרע בזכות המנהיגות של ויליאם והכוח העדיף של פרשיו, שגברו על חיילי הרגלים של הרולד. הרולד עצמו לא רק הובס אלא גם נהרג. ההכרעה סללה את דרכו של ויליאם ללונדון, כמנצח הגדול של קרב הייסטינגס.
בחג המולד של אותה שנה הוכתר ויליאם הנורמני למלכה של אנגליה. הטקס, שהתקיים בכנסיית ווסטמינסטר אבי, סימן את העברת הכתר לשושלת הנורמנית, שושלת עם שורשים ויקינגיים.
מכאן השתנה באופן משמעותי הכיוון של תולדות האי הבריטי. די מהר החרימו הכובשים את נחלות האצילים המנוצחים ומי שזכו בנחלות הללו היו תומכיו של ויליאם, המלך החדש. ויליאם שינה גם חוקי הממלכה, ביטל את העבדות בה ובין השאר גם הפך את השפה הצרפתית לשפה הרשמית של חצר המלוכה. ערבוב הלשונות הזה, אגב, עתיד ליצור את האנגלית שאנו מכירים היום.
קרב הייסטינגס הוא אבן דרך ביחסים שבין אנגליה וצרפת. עם ויליאם עשתה אנגליה את הצעדים הראשונים ליציאה מהחושך של ימי הביניים. מצד שני, המלך האנגלי ימשיך להחזיק גם בתואר הדוכס מנורמנדי. הצרפתים, שחבל הארץ ינותק משליטתם, יתקשו להשלים עם כך.
מכאן עתידה ההיסטוריה לזמן שלל מלחמות, בין מלכי אנגליה למלכי צרפת. מכאן תצמח האיבה רבת השנים בין שני העמים ומלחמות שונות ביניהם, כולל מלחמת מאה השנים. רק במאה העשרים יצליחו העם האנגלי והעם הצרפתי להתאחד ולהילחם זה לצד זה, בשתי מלחמות העולם, כנגד היטלר וכוחות הרשע שלו.
ואגב, קראו בתגית "שטיח באייה" כיצד דאג "ויליאם הכובש" שנצחונו בקרב הייסטינגס, יונצח וייכנס להיסטוריה. שהשתלט על עברו של מלך אנגליה הוא מימן את יצירת השטיח המפורסם, שתיאר ב-58 תמונות את הניצחון שלו והקנה לו תהילת עולם ככובש גדול.
הנה תקציר קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/wiaCId6pANI
הקרב בהייסטינגס:
https://youtu.be/oLy1LskT6Y8
הטקטיקות של קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/t1igADZpHek
וסרט תיעודי על קרב הייסטינגס:
https://youtu.be/shWoih4QKSU?long=yes
זה היה במצור המפורסם של הצבא העות'מני על וינה בירת אוסטריה, בשנת 1683. אף שניסו כבר ועדיין לא הצליחו, 300 אלף החיילים התורכים המצוידים והנחושים ידעו שזה רק עניין של זמן עד שהעיר וינה תיפול לידיהם. הם חשו בטוחים בעצמם למול 80 אלף החיילים האוסטרים והלכו לישון ללא שמירה הולמת ובלי להציב שומרים, שיישארו לאבטח את חייליהם הישנים.
מפקד האוסטרים, הנסיך אויגן מסבויה, הבין את ההזדמנות שנקרתה לו. הוא הורה לחייליו להפתיע את חיילי הצבא התורכי הישנים באמצע הלילה ולעשות רעש והמולה מבהילים שיפחידו אותם כהוגן. אפילו הוא לא העריך עד כמה יצליח התרגיל המבריק שלו. החיילים התורכים הנדהמים התעוררו בבהלה ובהפתעה מוחלטת. למשמע חיילי האוייב הרועשים והמפחידים שפשטו על אוהליהם, הם פשוט ברחו בתחתונים ורצו לכל עבר. את הנשק והמדים הם השאירו אחריהם, שלל לצבא האוסטרי המופתע..
הקרב הזה יתחיל את הקריסה, שתימשך מעל 200 שנה, של האימפריה העות'מאנית. הוא גם יהפוך את בית הבסבורג לכוח אירופי נחשב וחזק, שממנו תצמח האימפריה האוסטרו-הונגרית החזקה.
אגב, לא רק נשק נשאר אחרי החיילים התורכים הנסים על נפשם, אלא עוד משהו.. תחילה סברו החיילים האוסטרים שזה היה מזון לגמלים, אבל אחד מתושבי וינה ידע מהם הפולים המוזרים ורכש אותם בגרושים. אלה היו פולי הקפה הראשונים של אירופה. שלל הפולים הללו הפכו הבסיס למה שיהפוך לבית הקפה הראשון בווינה ובהיסטוריה האנושית.
עוד תוצאה משעשעת של הניצחון המדהים של האירופים על התורכים הייתה הקרואסון. אותו מאפה בצורת חצי סהר, עוצב באוסטריה, ממציאת הקרואסון, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית המובסת. 100 שנה אחר-כך הפך הקרואסון למאפה האהוב בצרפת.
הנה הקרב של 1683 על וינה:
https://youtu.be/AAHSbIz8fEY
תיאור קולנועי שלו:
https://youtu.be/F4hNHYC8GMM?t=57s
וניתוח הקרב הקודם שבלם את העות'מאנים בפני כיבוש אירופה:
https://youtu.be/Mfiri-0QUkE
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
מהו הנהר שעליו התקיים קרב אברו במלחמת אזרחים?
בסוף יולי 1938 התרחש בנהר האֶבְּרוֹ שבספרד "קרב אברו" (Battle of the Ebro). זה היה אחד הקרבות הגדולים במלחמת האזרחים הספרדית. הכוחות הרפובליקניים ניסו לבלום בו את התקדמות כוחותיו הפשיסטיים של פרנקו במתקפת נגד רחבה שנכשלה. הכשלון של מתקפת הנגד הזו היה תחילת השתלטותו של פרנקו על חבל קטלוניה והמשכו בהשתלטות הפשיסטים של מי שיהיה הדיקטטור הלאומני פרנקו, על ספרד כולה.
נהר אֶבְּרוֹ שבספרד, או בשמו הספרדי "ריו אברו", הוא הנהר השני באורכו בחצי האי האיברי והנהר הארוך ביותר בספרד. ראשיתו של האברו בהרי פיקוס דה אאורופה שליד העיירה ריינוסה. מקור שם הנהר "אברו" במילה העתיקה איבר (Iber) שהיא גם מקור שמם של האיברים.
הנה מצגת וידאו על הקרב באברו:
https://youtu.be/7PML7KACAIc
סרטון של נהר אברו:
http://youtu.be/8gfAtDmk0nY
והנה סרטון נוסף של נהר אברו - מצולם מהאוויר:
http://youtu.be/_kcRHpSZd5k
בסוף יולי 1938 התרחש בנהר האֶבְּרוֹ שבספרד "קרב אברו" (Battle of the Ebro). זה היה אחד הקרבות הגדולים במלחמת האזרחים הספרדית. הכוחות הרפובליקניים ניסו לבלום בו את התקדמות כוחותיו הפשיסטיים של פרנקו במתקפת נגד רחבה שנכשלה. הכשלון של מתקפת הנגד הזו היה תחילת השתלטותו של פרנקו על חבל קטלוניה והמשכו בהשתלטות הפשיסטים של מי שיהיה הדיקטטור הלאומני פרנקו, על ספרד כולה.
נהר אֶבְּרוֹ שבספרד, או בשמו הספרדי "ריו אברו", הוא הנהר השני באורכו בחצי האי האיברי והנהר הארוך ביותר בספרד. ראשיתו של האברו בהרי פיקוס דה אאורופה שליד העיירה ריינוסה. מקור שם הנהר "אברו" במילה העתיקה איבר (Iber) שהיא גם מקור שמם של האיברים.
הנה מצגת וידאו על הקרב באברו:
https://youtu.be/7PML7KACAIc
סרטון של נהר אברו:
http://youtu.be/8gfAtDmk0nY
והנה סרטון נוסף של נהר אברו - מצולם מהאוויר:
http://youtu.be/_kcRHpSZd5k
מה קרה בקרב טרפלגר?
איך ניצח נלסון ומת באותו קרב?
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
איך ניצחה יוון את פרס בקרב מרתון?
קרב מרתון (Battle of Marathon) הוא מהקרבות הידועים בהיסטוריה, אך בשל אירוע שהוביל לריצת המרתון ולא בזכות עצמו. הקרב הזה הוא קרב מעניין בשל ניצחון המעטים על הרבים, בזכות טקטיקה חכמה, כלומר ניהול קרב נבון מצד היוונים.
מדובר בימי מלך פרס דריווש הראשון ב-490 לפני הספירה. פרס של אותה תקופה היא אימפריה חזקה ושולטת בין השאר על מושבות יווניות. כשמתעורר מרד של כמה מהן באסיה הקטנה (תורכיה של היום) ומסתבר לדריווש שאתונה תמכה בו מרחוק, שולח המלך הפרסי 20 אלף חיילים פרסיים. הוא עושה זאת כדי להעניש את אתונה על תמיכתה במרד המושבות היווניות, אך גם כדי לכבוש עוד אזור פורה וחזק לאימפריה הגדולה שלו.
בהנחיית בוגד יווני בשם היפיאס, שתכנן לקבל את השליטה באתונה מהפרסים, הגיעו אניות הפרסים אל אזור החוף שליד מישורי מרתון שבאתיקה. 20 אלף החיילים המצוידים שלהם עלו מהחוף אל המישור. בשיפולי הגבעות, ממש מולם, כבר המתין כוח שמנה רק שליש - 7,000 לוחמים יווניים. הללו נשלחו להגן על פנים הארץ ועל אתונה.
מה שהפרסים לא ידעו, זה שמולם עמד מפקד מקורי וחכם. קראו לו מיליטיאדס והוא פעל באופן לא צפוי. המפקד היווני החליש במכוון את המרכז של הכוח שלו וחיזק דווקא את האגפים. כלומר, הוא נתן לפרסים תחושה שהכוח היווני חלש והם פרצו פנימה למרכז, כדי להביסו בקלות. אבל משזה קרה, נתן מיליטיאדס את הפקודה וכוחות האגף היווניים שבצדדים מיהרו לסגור עליהם מהצדדים, בתנועת מלקחיים.
הפרסים הבינו שהם נתפסו. רבים מהם החלו לברוח וחלק מהכוח הצליח לסגת בבהלה אל הספינות. מאחוריהם נותרו כ-6,000 מתים. היוונים ניצחו כשנהרגו להם רק 192 לוחמים.
באופן משעשע, לפחות אצל ההיסטוריונים, דווקא רץ ששלח המפקד אל תושבי אתונה המפוחדים מהפלישה הפרסית, הוא שהתפרסם מהקרב הזה. הוא מיהר והחל בריצה דרך ההרים כדי להודיע את דבר הניצחון באתונה.
הרץ, פידיפידס שמו, גמא מרחק של כ-42 קילומטרים, מבלי לעצור אף לרגע. משהגיע לאתונה הוא הספיק לומר "אניקסמה", ביוונית "ניצחנו", ומת במקום.
לזכרו מתקיימת עד היום ריצת המרתון, למרחק זהה בדיוק לזה שהוא רץ בדרכו לאתונה, דרך שהייתה לדרכו האחרונה.
אגב, במקביל לשליחת הכוח המגן שניצח את הפרסים, נשלחה מאתונה בקשת עזרה לספרטה. כדי להמחיש את הפחד הגדול של מדינות יוון מחיילי פרס, כתב ההיסטוריון הרודוטוס ש-2,000 החיילים הספרטנים שהגיעו באיחור אל מקום הקרב, ממש התעקשו ללכת ולראות את גופות החיילים הפרסים המתים בשדה הקרב. הם רצו להיות בטוחים שניתן לנצח צבא פרסי.
עד היום ניצבת במקום הקרב אנדרטה עתיקה וקשה לאיתור. לידה ניצבים שני תילי עפר קטנים, שמכסים את קברי החיילים האתונאים שנפלו בקרב מרתון, באותו ניצחון גדול על הפרסים שהפך ברבות הימים למפורסם כל כך.
הנה סיפור הקרב במרתון:
https://youtu.be/dtz4xcZa0EI
מערך הקרב וכיצד הובסו הפרסים בידי האתונאים במרתון:
https://youtu.be/wyO-ezAvOfQ
ומצגת וידאו על הרץ פידיפידס שרץ לאתונה, בישר על הניצחון כדי שלא ישרפו את העיר ומת במקום:
https://youtu.be/EqUhe8HCgS4
קרב מרתון (Battle of Marathon) הוא מהקרבות הידועים בהיסטוריה, אך בשל אירוע שהוביל לריצת המרתון ולא בזכות עצמו. הקרב הזה הוא קרב מעניין בשל ניצחון המעטים על הרבים, בזכות טקטיקה חכמה, כלומר ניהול קרב נבון מצד היוונים.
מדובר בימי מלך פרס דריווש הראשון ב-490 לפני הספירה. פרס של אותה תקופה היא אימפריה חזקה ושולטת בין השאר על מושבות יווניות. כשמתעורר מרד של כמה מהן באסיה הקטנה (תורכיה של היום) ומסתבר לדריווש שאתונה תמכה בו מרחוק, שולח המלך הפרסי 20 אלף חיילים פרסיים. הוא עושה זאת כדי להעניש את אתונה על תמיכתה במרד המושבות היווניות, אך גם כדי לכבוש עוד אזור פורה וחזק לאימפריה הגדולה שלו.
בהנחיית בוגד יווני בשם היפיאס, שתכנן לקבל את השליטה באתונה מהפרסים, הגיעו אניות הפרסים אל אזור החוף שליד מישורי מרתון שבאתיקה. 20 אלף החיילים המצוידים שלהם עלו מהחוף אל המישור. בשיפולי הגבעות, ממש מולם, כבר המתין כוח שמנה רק שליש - 7,000 לוחמים יווניים. הללו נשלחו להגן על פנים הארץ ועל אתונה.
מה שהפרסים לא ידעו, זה שמולם עמד מפקד מקורי וחכם. קראו לו מיליטיאדס והוא פעל באופן לא צפוי. המפקד היווני החליש במכוון את המרכז של הכוח שלו וחיזק דווקא את האגפים. כלומר, הוא נתן לפרסים תחושה שהכוח היווני חלש והם פרצו פנימה למרכז, כדי להביסו בקלות. אבל משזה קרה, נתן מיליטיאדס את הפקודה וכוחות האגף היווניים שבצדדים מיהרו לסגור עליהם מהצדדים, בתנועת מלקחיים.
הפרסים הבינו שהם נתפסו. רבים מהם החלו לברוח וחלק מהכוח הצליח לסגת בבהלה אל הספינות. מאחוריהם נותרו כ-6,000 מתים. היוונים ניצחו כשנהרגו להם רק 192 לוחמים.
באופן משעשע, לפחות אצל ההיסטוריונים, דווקא רץ ששלח המפקד אל תושבי אתונה המפוחדים מהפלישה הפרסית, הוא שהתפרסם מהקרב הזה. הוא מיהר והחל בריצה דרך ההרים כדי להודיע את דבר הניצחון באתונה.
הרץ, פידיפידס שמו, גמא מרחק של כ-42 קילומטרים, מבלי לעצור אף לרגע. משהגיע לאתונה הוא הספיק לומר "אניקסמה", ביוונית "ניצחנו", ומת במקום.
לזכרו מתקיימת עד היום ריצת המרתון, למרחק זהה בדיוק לזה שהוא רץ בדרכו לאתונה, דרך שהייתה לדרכו האחרונה.
אגב, במקביל לשליחת הכוח המגן שניצח את הפרסים, נשלחה מאתונה בקשת עזרה לספרטה. כדי להמחיש את הפחד הגדול של מדינות יוון מחיילי פרס, כתב ההיסטוריון הרודוטוס ש-2,000 החיילים הספרטנים שהגיעו באיחור אל מקום הקרב, ממש התעקשו ללכת ולראות את גופות החיילים הפרסים המתים בשדה הקרב. הם רצו להיות בטוחים שניתן לנצח צבא פרסי.
עד היום ניצבת במקום הקרב אנדרטה עתיקה וקשה לאיתור. לידה ניצבים שני תילי עפר קטנים, שמכסים את קברי החיילים האתונאים שנפלו בקרב מרתון, באותו ניצחון גדול על הפרסים שהפך ברבות הימים למפורסם כל כך.
הנה סיפור הקרב במרתון:
https://youtu.be/dtz4xcZa0EI
מערך הקרב וכיצד הובסו הפרסים בידי האתונאים במרתון:
https://youtu.be/wyO-ezAvOfQ
ומצגת וידאו על הרץ פידיפידס שרץ לאתונה, בישר על הניצחון כדי שלא ישרפו את העיר ומת במקום:
https://youtu.be/EqUhe8HCgS4
מהי הסתערות הבריגדה הקלה?
הכשלון הצבאי הראשון שתועד בתקשורת אי-פעם היה כנראה הסתערות הבריגדה הקלה. זו הייתה מתקפת חיל פרשים כושלת שדווחה במהלך מלחמת קרים לתקשורת האנגלית, באמצעות הטלגרף.
כתב הטיימס הלונדוני שדיווח על המתקפה, שהה בחזית עם החיילים. ההסתערות הפכה לפרשה מדוברת ומעוררת מחלוקת, בעיקר משום שמפקד הכוח, הלורד קרליגן, לא שילם מחיר על התבוסה בקרב.
ההסתערות התרחשה בקרב בלקלווה בשנת 1854. פרשי החטיבה הרכובה הקלה הבריטית, יצאו להילחם בצבא הרוסי. ההסתערות נמשכה רק כ-20 דקות, אבל במהלכה נשארו פחות מ-200 מחיילי הכוח על סוסיהם.
זה היה פחות משליש הבריגדה הקלה ומאות ההרוגים והפצועים גרמו לוויכוחים רבים באנגליה של אותם הימים.
מילותיו של המשורר טניסון "לעמק המוות רכבו ה-600" הפכו לקריאה נגד המלחמות באשר הן.
הכשלון הצבאי הראשון שתועד בתקשורת אי-פעם היה כנראה הסתערות הבריגדה הקלה. זו הייתה מתקפת חיל פרשים כושלת שדווחה במהלך מלחמת קרים לתקשורת האנגלית, באמצעות הטלגרף.
כתב הטיימס הלונדוני שדיווח על המתקפה, שהה בחזית עם החיילים. ההסתערות הפכה לפרשה מדוברת ומעוררת מחלוקת, בעיקר משום שמפקד הכוח, הלורד קרליגן, לא שילם מחיר על התבוסה בקרב.
ההסתערות התרחשה בקרב בלקלווה בשנת 1854. פרשי החטיבה הרכובה הקלה הבריטית, יצאו להילחם בצבא הרוסי. ההסתערות נמשכה רק כ-20 דקות, אבל במהלכה נשארו פחות מ-200 מחיילי הכוח על סוסיהם.
זה היה פחות משליש הבריגדה הקלה ומאות ההרוגים והפצועים גרמו לוויכוחים רבים באנגליה של אותם הימים.
מילותיו של המשורר טניסון "לעמק המוות רכבו ה-600" הפכו לקריאה נגד המלחמות באשר הן.
איך הוליד קרב מגידו את האימפריה המצרית?
זה היה בימי המלך הצעיר פרעה תחותמס השלישי (Thutmose III), אי שם במאה ה-15 לפני הספירה. מגידו עמדה אז בראש מרד גדול של המלכים הכנענים נגד הממלכה המצרית ששלטה באזור. בתגובה יצא תחותמס השלישי בראש צבאו אל כנען, למסע כיבוש באזור.
כשהתקרב לקרב מגידו (Battle of Megiddo) ידע תחותימס השלישי שצבאו עומד לנהל קרב כנגד 100 ערים כנעניות. העיר קדש, בסוריה של היום, עמדה בראש הכוחות שהמתינו להילחם כנגדו.
המלך הצעיר נועץ ביועציו מהיכן להביא את צבא מצרים לעמק יִזְרְעֶאל. הם הציעו לו לבחור בדרך שעוברת ליד תַעְנָךְ שבדרום ובמיוחד הזהירו אותו מבחירה במעבר המסוכן יותר דרך העמק הצר שבנחל עירון.
תחותמס הצעיר חשב מצדו שדווקא מעבר במקום המסוכן יותר, יפתיע את מלכי כנען, שלא יצפו שמצביא הגיוני יבחר בו להבקעה. לכן הוא בחר לעבור דווקא משם.
ואכן, הסתבר שאויביו לא הציבו לו מארב בנחל עירון. צבא מצרים הצליח להפתיע את הכנענים לחלוטין. רוב כוחות כנען המתינו במקום אחר והמעטים ששרדו את המתקפה המצרית מיהרו להימלט לעיר מגידו.
הם השאירו מאחוריהם את המרכבות והרכוש והחיילים המצרים העדיפו לאסוף את השלל הרב שבמחנה האויב, במקום לרדוף אחריהם ולהשמידם.
תחותמס הטיל על מגידו מצור בן 7 חודשים שבסופו הם נכנעו. המצרים לקחו מהעיר שלל רב וביססו את שליטתם בכנען מחדש. במקום להרוג את השליטים המורדים, העדיף תחותמס להשאירם לשלוט על עריהם, זאת לאחר שנשבעו לו אמונים ושילמו לו מס כבד בזהב וברכוש.
הוא צדק במהלכיו אלה. לאחר קרב קדש ובעקבותיו, הפכה מצרים לאימפריה. דווקא מלך צעיר וחסר נסיון במלחמה הוא שהצליח לנצח בקרב בלתי אפשרי ולבסס שלטון על מלכים מקומיים שהפכו נאמנים לו.
הוא נהג לבקר בערי כנען פעם בשנה ולהפגין שליטה מוחלטת באיזור ומכאן נפתחה לו הדרך לאחת האימפריות החזקות והמפותחות של התקופה.
כל סיפור הקרב תועד בכתובות מצריות עתיקות, כתובות בהירוגליפים, כתב חרטומים, שהופיעו במקדש קרנק שבמצרים.
הנה הרגע בו קיבל תחותמס השלישי את ההחלטה שתכריע את הקרב במגידו:
https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?t=25m57s&end=31m37s
ילדה מתארת את מהלכי הקרב:
https://youtu.be/7jZKprCOOPs
תחותימס השלישי מתאר את הקרב:
https://youtu.be/xk_djOgEGFY
סצנת הקרב מסרט:
https://youtu.be/scW0Q1A3LU4
מגידו העתיקה כיום:
https://youtu.be/Fn2HQQyG6Wc
וכל הסרט התיעודי על הקרב שעתיד להפוך את מצרים לאימפריה:
https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?long=yes
זה היה בימי המלך הצעיר פרעה תחותמס השלישי (Thutmose III), אי שם במאה ה-15 לפני הספירה. מגידו עמדה אז בראש מרד גדול של המלכים הכנענים נגד הממלכה המצרית ששלטה באזור. בתגובה יצא תחותמס השלישי בראש צבאו אל כנען, למסע כיבוש באזור.
כשהתקרב לקרב מגידו (Battle of Megiddo) ידע תחותימס השלישי שצבאו עומד לנהל קרב כנגד 100 ערים כנעניות. העיר קדש, בסוריה של היום, עמדה בראש הכוחות שהמתינו להילחם כנגדו.
המלך הצעיר נועץ ביועציו מהיכן להביא את צבא מצרים לעמק יִזְרְעֶאל. הם הציעו לו לבחור בדרך שעוברת ליד תַעְנָךְ שבדרום ובמיוחד הזהירו אותו מבחירה במעבר המסוכן יותר דרך העמק הצר שבנחל עירון.
תחותמס הצעיר חשב מצדו שדווקא מעבר במקום המסוכן יותר, יפתיע את מלכי כנען, שלא יצפו שמצביא הגיוני יבחר בו להבקעה. לכן הוא בחר לעבור דווקא משם.
ואכן, הסתבר שאויביו לא הציבו לו מארב בנחל עירון. צבא מצרים הצליח להפתיע את הכנענים לחלוטין. רוב כוחות כנען המתינו במקום אחר והמעטים ששרדו את המתקפה המצרית מיהרו להימלט לעיר מגידו.
הם השאירו מאחוריהם את המרכבות והרכוש והחיילים המצרים העדיפו לאסוף את השלל הרב שבמחנה האויב, במקום לרדוף אחריהם ולהשמידם.
תחותמס הטיל על מגידו מצור בן 7 חודשים שבסופו הם נכנעו. המצרים לקחו מהעיר שלל רב וביססו את שליטתם בכנען מחדש. במקום להרוג את השליטים המורדים, העדיף תחותמס להשאירם לשלוט על עריהם, זאת לאחר שנשבעו לו אמונים ושילמו לו מס כבד בזהב וברכוש.
הוא צדק במהלכיו אלה. לאחר קרב קדש ובעקבותיו, הפכה מצרים לאימפריה. דווקא מלך צעיר וחסר נסיון במלחמה הוא שהצליח לנצח בקרב בלתי אפשרי ולבסס שלטון על מלכים מקומיים שהפכו נאמנים לו.
הוא נהג לבקר בערי כנען פעם בשנה ולהפגין שליטה מוחלטת באיזור ומכאן נפתחה לו הדרך לאחת האימפריות החזקות והמפותחות של התקופה.
כל סיפור הקרב תועד בכתובות מצריות עתיקות, כתובות בהירוגליפים, כתב חרטומים, שהופיעו במקדש קרנק שבמצרים.
הנה הרגע בו קיבל תחותמס השלישי את ההחלטה שתכריע את הקרב במגידו:
https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?t=25m57s&end=31m37s
ילדה מתארת את מהלכי הקרב:
https://youtu.be/7jZKprCOOPs
תחותימס השלישי מתאר את הקרב:
https://youtu.be/xk_djOgEGFY
סצנת הקרב מסרט:
https://youtu.be/scW0Q1A3LU4
מגידו העתיקה כיום:
https://youtu.be/Fn2HQQyG6Wc
וכל הסרט התיעודי על הקרב שעתיד להפוך את מצרים לאימפריה:
https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?long=yes
כיצד הובס נפוליאון בונפרטה מול רוסיה?
זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.
נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.
כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.
פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.
כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:
http://youtu.be/458Gw-Xw0u0
קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:
http://youtu.be/hEskuLCBW3Y
ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:
http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.
נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.
כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.
פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.
כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:
http://youtu.be/458Gw-Xw0u0
קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:
http://youtu.be/hEskuLCBW3Y
ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:
http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
מהי הטרגדיה של הקרב על הסום?
זה היה היה אחד הקרבות הגדולים ביותר שנערכו במלחמת העולם הראשונה והקרב הראשון בהיסטוריה שבו נלחמו בטנקים. אבל הקרב הזה נודע במשהו אחר, מצמרר הרבה יותר - הוא היה סמל למתקפה אבודה על עמדות מבוצרות וקטלניות להכאיב, סמל לכתישה של חיילים בקרב ללא תוחלת.
במשך כמעט 5 חודשים, מרגע שהחל בתחילת יולי ועד לאמצע נובמבר 1916, ניסו כוחות מדינות ההסכמה, בקרב על הסום (Battle Of The Somme), לפרוץ את הקווים הגרמניים ונכשלו.
כבר ביומו הראשון נהרגו בקרב הסום 20,000 חיילים בריטיים - את היום הזה זוכרים הבריטים כיום טראומטי בתולדות ארצם. עד סופו נפגעו בקרב הארוך מעל מיליון חיילים משני הצדדים, כשבסוף הקרב הצליחו הכוחות להתקדם כעשרה קילומטרים בלבד.
הקרב על הסום הוא מהקרבות הקטלניים בהיסטוריה האנושית. במהלך הקרב הזה הללו נשלחו גלים של לוחמים, גל אחרי גל, ונטבחו במקלעי האוייב. המפקדים בו לא חסכו בחיי אדם. נאמר עליו שזה היה הקרב שבו "אריות הובלו בידי חמורים"..
כסילות וקיבעון מחשבתי של מפקדים אפשרו לקרב הזה להתנהל ללא הפסקה ולאבד עוד ועוד צעירים ולהפוך רבים אחרים לנכים לכל חייהם. יעברו ארבעה וחצי חודשים, עד שהמפקד הבריטי, דאגלס הייג, יורה להפסיק את הקרב האבוד והקטלני, שלפתע נראה חסר תוחלת.
אחד שבדיעבד חבל ששרד את הקרב היה חייל גרמני שנפצע בו מרסיס ברגל. שמו היה אדולף היטלר והוא עתיד להיות הפיהרר הנאצי שיוביל את הצבא הגרמני למלחמת עולם חמורה ואכזרית אף יותר.
שמו של הקרב ניתן לו על שם מחוז סום שבצפון צרפת, האזור שבו נערך.
הנה סיפורו של היום הראשון, הנורא, של קרב הסום:
https://youtu.be/0PcPanwHzZ8
בחפירות:
https://youtu.be/FvYIIuxh2kY
וצילומים אמיתיים מהקרב:
https://youtu.be/-Tv5gBa9DQs
זה היה היה אחד הקרבות הגדולים ביותר שנערכו במלחמת העולם הראשונה והקרב הראשון בהיסטוריה שבו נלחמו בטנקים. אבל הקרב הזה נודע במשהו אחר, מצמרר הרבה יותר - הוא היה סמל למתקפה אבודה על עמדות מבוצרות וקטלניות להכאיב, סמל לכתישה של חיילים בקרב ללא תוחלת.
במשך כמעט 5 חודשים, מרגע שהחל בתחילת יולי ועד לאמצע נובמבר 1916, ניסו כוחות מדינות ההסכמה, בקרב על הסום (Battle Of The Somme), לפרוץ את הקווים הגרמניים ונכשלו.
כבר ביומו הראשון נהרגו בקרב הסום 20,000 חיילים בריטיים - את היום הזה זוכרים הבריטים כיום טראומטי בתולדות ארצם. עד סופו נפגעו בקרב הארוך מעל מיליון חיילים משני הצדדים, כשבסוף הקרב הצליחו הכוחות להתקדם כעשרה קילומטרים בלבד.
הקרב על הסום הוא מהקרבות הקטלניים בהיסטוריה האנושית. במהלך הקרב הזה הללו נשלחו גלים של לוחמים, גל אחרי גל, ונטבחו במקלעי האוייב. המפקדים בו לא חסכו בחיי אדם. נאמר עליו שזה היה הקרב שבו "אריות הובלו בידי חמורים"..
כסילות וקיבעון מחשבתי של מפקדים אפשרו לקרב הזה להתנהל ללא הפסקה ולאבד עוד ועוד צעירים ולהפוך רבים אחרים לנכים לכל חייהם. יעברו ארבעה וחצי חודשים, עד שהמפקד הבריטי, דאגלס הייג, יורה להפסיק את הקרב האבוד והקטלני, שלפתע נראה חסר תוחלת.
אחד שבדיעבד חבל ששרד את הקרב היה חייל גרמני שנפצע בו מרסיס ברגל. שמו היה אדולף היטלר והוא עתיד להיות הפיהרר הנאצי שיוביל את הצבא הגרמני למלחמת עולם חמורה ואכזרית אף יותר.
שמו של הקרב ניתן לו על שם מחוז סום שבצפון צרפת, האזור שבו נערך.
הנה סיפורו של היום הראשון, הנורא, של קרב הסום:
https://youtu.be/0PcPanwHzZ8
בחפירות:
https://youtu.be/FvYIIuxh2kY
וצילומים אמיתיים מהקרב:
https://youtu.be/-Tv5gBa9DQs
מה היה קרב סטלינגרד שעצר את היטלר?
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
