» «
גלובליזציה
מהי הגלובליזציה?



הגלובליזציה, בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם, בעשרות השנים האחרונות, לעולם בעל שפע גדול של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה לכל, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם. מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין. בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לשם, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזו.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה. אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם ירד ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו. כצפוי, הם לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
דיסטופיה
מהי דיסטופיה?



אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.

יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות). יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה). בכך מזהירים היוצרים מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.

סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".


כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):

https://youtu.be/6a6kbU88wu0


הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:

https://youtu.be/NpKbULrB9Z8


הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:

https://youtu.be/B28pMh2OMnk


הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:

https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s


דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:

https://youtu.be/h1BQPV-iCkU


ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:

http://youtu.be/J2J4eareIIg
שונות
האם זה רע להיות שונה מכולם?



בדרך כלל אנו מביטים במי שנוהג אחרת מכולם כמישהו לא נורמלי, אבל האם זה באמת כך? - ואולי זהו הגאון הבא, הממציא החשוב, המגלה המדהים או האמן המהפכני והחשוב הבא?

אז לא. האנשים השונים, כל אחד וסיבותיו שלו, הם פשוטו כמשמעו שונים. אבל הם אנשים שאולי בחרו דרך חיים שונה, נוהגים אחרת, נראים או מצטיירים אחרת בעיני כולם, אבל בסוף הם פשוט לא כמו כולם.

מהם ייצאו גם פורצי הדרך הבאים, הכותבים המיוחדים, הממציאים והמגלים של דברים חדשים. היום אנחנו כבר רגילים שלא פעם הם החנונים שמביאים את העולם קדימה, הם אלו ששנים אחרי שעשו משהו מוזר, יתגלה כמה היה חשוב ומשמעותי למין האנושי.

וכן, חלק מהם שונים ואולי לא יהיו כאלה. אבל כדאי תמיד לזכור שבגלל זה אנחנו מין אחר, הומו סאפיינס, בני תרבות ולא חיות, בטח שלא חיות פרא. התנהגות מפלה, משפילה ואפילו אלימה היא אופיינית רק לחברות מעוותות, מונהגות בידי אנשים לא ראויים, או פרימיטיביות במובן הרע, כי יש המון חברות פרימיטיביות עם ערכים חברתיים ראויים לקנאה שחלילה מכוון אליהן.

אז לא. זה לא רע, גם אם זה קשה להיות שונה מכולם. בתנאי שהכולם הזה הוא כולם של אנשים ראויים ושהם חלק מחברת מופת.


הנה סרטון שמדגים זאת:

http://youtu.be/QaXynUJUOQY?t=30s


ותמונה אחת של איקרוס הנופל מהשמיים מלמדת שלא חשוב "מה יגידו" כי זה לא חשוב:

https://youtu.be/X75Roe_davA
ג'נטריפיקציה
מהי ג'נטריפיקציה של שכונות?



לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.

נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.

תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.

כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...

ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.

דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.


הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:

https://youtu.be/fsf2fq-jvY8


למי היא טובה ולמי היא רעה?

https://youtu.be/5nyDbHi1YQE


כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:

https://youtu.be/tYNuR1oaQts


מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:

https://youtu.be/0wwyb6oaGTg


מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה

https://youtu.be/kfOqmSXDAD8


ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:

https://youtu.be/mUBE3erWdBI

חברה

תרבות
מה זו תרבות?



תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת. התרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.

מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.

אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.

יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.

ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."

המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.

יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי שבו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.


הנה התרבות הישראלית (עברית):

https://youtu.be/Ih7_PhncrzE


כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):

https://youtu.be/EuM0VdjGhtg


והנה על תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
נימוסי שולחן
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?



אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.

ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...

מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.

בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.

ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?

ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.

כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.

גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.


הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):

https://youtu.be/6J6a5lnunSQ


הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:

https://youtu.be/D2RnaViWuuE


בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):

https://youtu.be/aNoBuGltICM


הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/9XT4SbajwFw


הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:

https://youtu.be/HDTB7jsc0UY


בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):

https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ


וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):

https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
הערכה עצמית
מה מחזק את הדימוי העצמי שלנו?



מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:

ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.

קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד... זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...

האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו קשה יותר כישלונות ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.


כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/wC9S_fFMnaU


והנה כמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):

https://youtu.be/l_NYrWqUR40
שיתוף פעולה
למה לא לריב אלא לעבוד ביחד?



שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.

כשאדם לבדו, הרבה יותר קשה לו לעשות דברים. כשכמה ילדים, אנשים או בעלי חיים מתחברים יחד, כל אחד תורם את הדברים שהוא טוב בהם וכך יוצרים קבוצה יעילה מאד.

עבדו ביחד - זה כדאי!


הנה סרטון בשם "שניים על גשר" שמציג מה קורה אם לא משתפים פעולה:

http://youtu.be/jwpygjVPoAI


הדגמת מקרים שונים של שיתוף פעולה בטבע וכמה שהוא תורם להצלחה והישרדות:

http://youtu.be/n4tiEnJ5yCs


ומצגת וידאו על שיתופיות ושיתוף פעולה (עברית):

http://youtu.be/DtJEVogh7Ww


חוק 3 השניות
חוק 3 השניות מהו?


"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל. זה לא חוק אמיתי אלא מעין רעיון חברתי משעשע שמאפשר לאנשים להרים מהרצפה אוכל שנפל ומאד חבל להם שנפל...

האם אכן מותר להרים מהרצפה אוכל שנפל? - בבדיקות רציניות שנערכו בנושא התברר שחוק 3 השניות לא תמיד נכון, אבל לפעמים כן. כלומר, סוג המזון שנפל על הרצפה וכמות הלכלוך שעל הרצפה, חשובים יותר להחלטה אם לאכול או לא מאשר משך הזמן שהמזון היה על הארץ.

בקיצור, הפעילו את הראש וחשבו האם האוכל נפל במקום סביר, כמה הוא יבש (מה שאומר שלא ספח לכלוך) והאם באמת אין לו תחליף... אם אינכם בטוחים בדברים הללו, אל תאכלו אבל הרימו והניחו את האוכל שנפל בפח האשפה הקרוב.


הנה סרטון משעשע על כניסת חוק שלוש השניות לתוקף:

http://youtu.be/pa5nOKuYYHw
מהי תרבות נגד ולמה מתפתחות תרבויות הנגד?



תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.

תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.

ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.


הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:

https://youtu.be/IC7aObYkPd4


ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s


"קולו של הדור" בוב דילן:

https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s


והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):

https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
למה חשוב לקבל גם את מי ששונה מאיתנו?



קודם כל, לקבל את מי ששונה הוא מעשה יפה. כשאנחנו מתייחסים יפה גם למי שנראה אחרת, מדבר אחרת או חי אחרת, אנחנו מתנהגים בנימוס. כך אנו גם יוצרים חברה שבה אין טובים פחות מאחרים. תמיד השתדלו לחשוב איך מרגיש האחר והשונה מכם. האם התנהגותכם היא התנהגות שהייתם רוצים לקבל במקומו?

כנראה שכולנו רוצים להיות אהובים ושלא יפגעו בנו. גם מי ששונה. לכן, אל תעשו לחברכם מה ששנוא עליכם!


הנה סרטון שמראה כמה חשוב לקבל את השונים מאיתנו:

http://youtu.be/CGL7BgtSNr8?t=15s
מהן הקאסְטות של הודו?



על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.

גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים. יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות, הביאו איתם להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו. החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".

בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה סרטון על הקסטות בהודו:

https://youtu.be/HyCQDIwHlXY


הסבר לילדים:

https://youtu.be/SV78-ad8tpw


בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית:

https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes
מהו חוק פרקינסון?



"חוק פרקינסון" (Parkinson's law) הוא חוק שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו, על אופי מילוי המשימות בידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בספר באותו שם שהוא פרסם בשנת 1957. הוא מסביר בו, באופן מחויך אולי אך די מדייק, שמשך הזמן שייקח למלא משימה הוא משך הזמן שיוקצה לה...

כלומר, לבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה.

משום כך יש נטייה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. זה נגרם בשל מה שאומר פרקינסון במילים: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".

מכאן נובע, על פי פרקינסון, ש"הביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).

אך אל תבינו מזה שכל הספר בשם זה גורס שכמות הפקידים בארגון תשאף לגדול, בלי קשר לכמות העבודה שצריך לעשות. ההיסטוריון החכם עוסק בשלל נושאים אחרים במנהל ארגוני. למשל, הוא מאבחן גם שתהליכי קבלת החלטות לאישור תקציבים, למשל, ייקחו הרבה יותר זמן, ככל שההשקעה קטנה. אישור תקציב להקמת כור גרעיני, לדבריו, ייקח 10 דקות, בעוד שתקציב לבניית סככת אופניים יצריך דיון שיימשך כמה ישיבות. אבחנה זו ידועה כ"חוק הטריוויאליות של פרקינסון" (מאנגלית: Parkinson's Law of Triviality), או "דוגמת סככת האופניים" (bikeshedding), בה הוא גורם בספרו "חוק פרקינסון" שדיונים על נושאים חשובים יסתיימו די מהר, בעוד שדיונים על נושאים פשוטים יכולים להימרח על פני זמן רב.


הנה הסבר על חוק פרקינסון:

https://youtu.be/yJxOvzrCPyM


ובחור שמציע לנצל את חוק פרקינסון כדי להצליח:

https://youtu.be/o8kIkXtcbTs
מהו הזמן?



המדענים יאמרו שהזמן הוא ממד רביעי, בנוסף לשלושת הממדים המוכרים: אורך, רוחב ועומק, אבל אנו יודעים שהזמן הוא הדבר העיקרי שמסייע לנו להבחין בין העבר לעתיד. אבל הזמן הוא רק תפיסה, החלטה אנושית שנועדה לארגן את חיינו באופן מסודר. אין דבר כזה זמן בטבע.

הפיזיקאי אלברט איינשטיין אמר שבהשקעת אנרגיה עצומה ניתן ליצור "חור תולעת" - מעין חיבור בין שתי נקודות ביקום, שנמצא מעבר לשלושת הממדים הרגילים, בין נקודות זמן. כך נוכל תיאורטית לעבור בין שני זמנים שונים, מההווה לעתיד או לעבר.


הנה סרטון על משמעות הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


הסבר לילדים מה זה בדיוק זמן (עברית):

http://youtu.be/JTF4vKc98ss


ציר הזמן מסייע להבין ולהציג את ההיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/nG0BlndTOSU


כך הרכבות סייעו לקבע את הזמן אצל הציבור (מתורגם):

http://youtu.be/UBpTohx1BOc?t=13s


וסרט ארוך על אורכו של הזמן:

http://youtu.be/GOa2L8_IAnQ?long=yes
מה אפשר ללמוד מהעופות הנודדים?



מסתבר שבעולם הטבע יש לא מעט דברים מעניינים. אחד המסקרנים שבהם הוא היכולת של ציפורים לעוף למרחקים עצומים ובלתי נתפסים במהלך חייהן.

חלק מהכוח לבצע את המשימה הזו נעוץ בצורת היחסים שלהן זו עם זו. מסתבר ששיתוף הפעולה והיחסים בלהקת ציפורים נודדות הוא מדהים והוא מדגים עד כמה שיתוף פעולה יכול לחזק את הפרט ולהביאו לשיאים של יכולת, ביחד עם חבריו.


הנה סרטון שמדגים את שיתוף הפעולה הזה (עברית):

http://youtu.be/hvfTiy4ZrnA


שימו לב למבנה התעופה המאורגן שלהן מקרוב:

https://youtu.be/owiwCIhc0I0



ולהקות הענק בנדידתן:

https://youtu.be/nZSkitrLE34
מהו הקשר הגורדי?



קשר גורדי (The Gordian knot) הוא קשר מסובך שקשה מאד להתיר אותו, מעין תסבוכת. קשר גורדי לא ניתן להתיר, אפילו אם מנסים מאד. כיום משתמשים בביטוי כדי לתאר קשר בל-ינתק בין דברים, לרוב בהקשרים לא ממש חיוביים.

הקשר נעשה על ידי גורדיוס, האיכר שהפך למלך פריגיה, בזכות זה שהיה הראשון לעבור על פני פסלו של האל סבזיוס (זאוס). בנו, המלך מידאס, קשר את העגלה של אביו בקשר ששום קצה חבל לא בלט ממנו - הוא הקשר הגורדי.

האמונה הייתה שמי שיצליח להתיר את הקשר הגורדי הוא האיש שיכבוש את אסיה. בשנת 333 לפנה"ס, כשהחל אלכסנדר הגדול בכיבושיו, עבר בפריגיה שבה עמדה עדיין העגלה הקשורה.

משהבין אלכסנדר מוקדון שהתרת הקשר תיתן לו, לפחות סמלית, את יבשת אסיה, הוא חתך את הקשר הגורדי בחרבו לשני חצאים, במכת חרב אחת. יש הקוראים מאז לפתרונות חותכים ואכזריים לבעיות בשם "הפתרון האלכסנדרוני".


הנה סיפור אלכסנדר הגדול והקשר הגורדי:

https://youtu.be/eMZmiMq9a-M


נצחונותיו של אלכסנדר הגדול:

https://youtu.be/L2sIhXgO7LA


אחד ממגוון משחקים שנמכרים כיום ומשווקים תחת השם "קשר גורדי":

https://youtu.be/QUDsedA2muI


עוד אחד:

https://youtu.be/O_RTQZyCIfI


ושיר על הקשר הגורדי מפיניאס ופרב:

https://youtu.be/avoMoHdNhXQ
מהי בדיוק אבטלה?



אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך (עברית):

https://youtu.be/MVMFtklvXNc


מה זה אפקט הדומינו?



אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.

אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.

בתקופה שבה שררה יריבות בין המעצמות ארה"ב וברית המועצות, במהלך המלחמה הקרה, רבים דיברו על תאוריית הדומינו: היתה טענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות תפיל מדינות אחרות בברית. לבסוף, זה בדיוק מה שקרה בתהליך הנפילה של ברית המועצות לשעבר.


הנה אפקט הדומינו בסרט:

http://youtu.be/JsysPPgFLgI


שיא עולמי באפקט הדומינו:

http://youtu.be/hGsjc2rVV_w


עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:

http://youtu.be/EBOE2_xYg3I


דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:

http://youtu.be/HmnURTlYXxQ


שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:

https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ


וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:

https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
מיהם הטמאים של הודו?



הטמאים, או הדלית (Dalit), הם בני המעמד הכי נמוך בשיטת הקאסטות (Caste) שנהוגה בהודו. הקאסטות הן השכבות החברתיות של הודו. הן חלק משיטה עתיקה, ששורשיה בני אלפי שנים. מקורותיה הם איפה שהוא בכיבוש הארי של הודו, סביב שנת 1500 לפני הספירה. אז נוצרו המעמדות בהודו, הקיימים עד היום.

היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות, הביאו איתם להודו הארים. הם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו. החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. כך כוללת הווארנה העליונה את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים. בווארנה השנייה נמצאים הלוחמים, וארנה שלישית - סוחרים, כשהפועלים בווארנה הרביעית.

מחוץ ובתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי הזבל, קאסטה של פושטי עור וכדומה.

השתייכותו של הודי לקאסטה מסוימת מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים. יש גם יחסים מותרים ואסורים, גם בין חברי הקאסטה לבין עצמם וגם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או שנדרש מבני הקאסטה ללבוש בגדים בצבעים מסוימים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


אישה שפרצה אך תקרת הזכוכית של הקאסטה הטמאה והתעשרה, גאה בהשתייכות שלה:

https://youtu.be/eubC-B9_NQA


ראיון מתורגם לעברית עם הודי מקאסטת הטמאים:

https://youtu.be/RYC1xOJypMA


ותיאור של הטמאים מפי הארכיבישוף דזמונד טוטו:

https://youtu.be/0-AH5ShYjX0?long=yes
מה זה גירעון?



גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).

גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.

מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).

אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.


הנה הסבר של הגירעון:

http://youtu.be/WjK7ym6pZC8


והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:

http://youtu.be/89-ELno5Bgc
מהי גזענות?
מה עושה הזמן לחברה האנושית?
למה צריך לנהוג בטאקט?
מהו פרס ישראל?
מהו שעון קיץ ואיך הוא נולד? ומשהו שעון החורף?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.