מה זה צום ומה מטרותיו?
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
ראו כמה סוגים של צום בתגית צום.
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
המדע
בעידן המודרני הופך הצום לנושא מחקר אינטנסיבי בקהילה המדעית. מסתבר שאחרי כ-12 שעות ללא אוכל, מאגרי הסוכר (Glycogen) בכבד מתרוקנים.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
דתות וצומות
בדתות השונות נהוגים סוגי צום שונים:
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
מגבלות רפואיות לצום
הצום אינו מתאים לכולם. נשים בהריון, ילדים, אנשים עם הפרעות אכילה או מצבים רפואיים מסוימים צריכים להימנע ממנו.
ראו כמה סוגים של צום בתגית צום.
