» «
ג'קסון פולוק
למה ג'קסון פולוק זרק ושפך צבע על הבד?



הצייר ג'קסון פולוק (Jackson Pollock), מי שמכונה בתולדות האמנות המודרנית "אמן הטפטופים", קנה את עולמו בשנות ה-40. זה קרה כשהוא החל להתיז צבע על בד הציור והיה לחלוץ שיטת הציור בזריקת צבע, טכניקה שבה האמן מתיז טיפות של צבע על גבי הקנווס.

זה החל בשנת 1946 לטפטף צבע, לשפוך צבעים ולהשליך צבעים על הבד. גם אם בהתחלה משך תשומת לב כאמן מוזר, עם תפיסות קיצוניות וטכניקות משונות לציור, בהמשך זה תפס.

תפס ???

כן ומאוד. שפיכת הצבעים על קנבסים ענקיים שפרש על הרצפה ושימוש בעוד אמצעים "מוזרים" בעולם האמנות, כמו חול, זכוכיות שבורות, סכינים ומקלות, הפכו אותו לאמן מפורסם ומעניין.

בדיעבד הוא היה להצלחה מסחררת, אפילו בעידן של המאה ה-20 - המאה של האמנות המודרנית, המוקצנת, המטורפת, זו שחיפשה כל הזמן את הגבולות של ההגיוני ביצירה האמנותית, זו שמרסל דושאן כבר הותיר בה בתחילת המאה את חותמו החוצפני, כשהכניס משתנה למוזיאון והודיע שהיא יצירת אמנות.

אך באוגוסט 1956, כשהוא בן 44 בלבד, נהרג פולוק בתאונת דרכים בניו-יורק, שארעה בעת שנהג תחת השפעת אלכוהול. זה לא הפריע לציורים שלו להמשיך אחריו ולהפוך לנחשקים במיוחד, הן בקרב חובבי אמנות מודרנית והן בקרב אספנים שהלכו והעלו את מחיריהם.

ציור של ג'קסון פולוק, שנקרא "ציור מספר 5, 1948" השיג את אחד המחירים הגבוהים בכל הזמנים במכירה פומבית - סכום של 140 מיליון דולר שולם בעדו!


הנה סגנונו היחודי של ג'קסון פולוק:

https://youtu.be/WE_76kYvJQg


המחשה של טכניקת טפטוף הצבע הייחודית של פולוק, מתוך הסרט "פולוק" בכיכובו של אד האריס:

http://youtu.be/JZ3glUYHa3Q


אמן מדגים את טכניקת הציור של פולוק במוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק:

https://www.youtube.com/watch?v=EncR_T0faKM


תולדות חייו של ג'קסון פולוק:

https://youtu.be/TCEgtPAhtuo


ציור מספר 19 שלו הוא מיצירותיו החשובות והוא בא בתקופה הכי יצירתית שלו, שנמשכה 3 שנים:

https://youtu.be/EL_CwXXIoRw


סימולטור הציור האלקטרוני בסגנון פולוק מאפשר לצייר בסגנון ההתזה שלו, מבלי להתלכלך:

https://youtu.be/CKVqlmZTL34


גם היצירה מספר 11 "Blue poles" היא ענקית ומרשימה מאד:

https://youtu.be/fnORitT5h4U


בסרט הבידיוני הנפלא "אקס מאכינה" תופס ציור של פולוק מקום של ממש:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


כך תציירו כמו פולוק:

https://youtu.be/EncR_T0faKM


סרט תיעודי קצר על יצירתו וביקור בסטודיו שלו:

https://youtu.be/vKL7ThG67ac?long=yes


והשאלות שמעלים ג'קסון פולוק והתהילה לה זכה:

https://youtu.be/gOGDDh1thaQ?long=yes
אמנות קינטית
מהי אמנות קינטית?



האמנות הקינטית (Kinetic art) היא אמנות השוברת את ההנחה שפסלים צריכים להיות דוממים, בכך שהיא משלבת בהם תנועה.

אמנות קינטית היא אמנות המבוססת על תנועה הבאה לידי ביטוי בדרך כלל בפסלים סביבתיים. במקום לפסל אותם כפסלים דוממים, כוללים בהם האמנים הרבה חלקים נעים.

יצירותיהם של האמנים הקינטיים מגוונות. מהאשליות של האמן ויקטור וסרלי, דרך מגדלי התאורה הקיברנטיים של שיפר, תפלצות החול של תיאו יאנסן, הפיסול קינטי מפזר האור של מוהולי מוג'י ועד הפסלים הדינמיים של אנטוני הו והמזרקה של יעקב אגם הישראלי - הן מפתיעות, מרתקות ולא פעם מעוררות חיוך גדול.

יש באמנות הקינטית הוספה של ממד הזמן והחלל ליצירת האמנות. הזרם הזה הוא תוצר ברור של החיבור בין הההתפתחות הטכנולוגית והיצירה המודרניסטית.

על אף שמדובר באחד התחומים המודרניים והמוכרים משנות העשרים של המאה הקודמת ועד האמנות החדישה ובת זמננו, מקור השם "קינטית" הוא מהמילה היוונית "קינמה", שפירושה תנועה.

הכוח המניע יכול להיות אמנם מלאכותי, אבל לעיתים קרובות מה שמניע פסלים כאלו היא הרוח והפסלים הקינטיים משתנים לפיה.


#סוגי היצירות הקינטיות
יצירות קינטיות יהיו לא רק דו-ממדיות, כמו הציור, אלא גם תלת-ממדיות, כמו פסלים.

מקור התנועה בהן יכול להיות מגוון. ביצירות הקינטיות נכללות יצירות המונעות באנרגיות חיצוניות דוגמת אנרגיית הרוח, או כל פי עקרונות פיזיקליים כמו כוח הכבידה ועד למנועים ייעודיים.

תפקיד הצופים שונה בהן לא פעם. יש מהן לא מעט יצירות שניתנות לשינוי בידי הצופים ואף כאלה שמזמינות ומעודדות אותם לקחת חלק בהפעלה שלהן.

לעתים תנועת הצופים היא שמחוללת את התנועה - לא מעט יצירות, כמו יצירות האופ- ארט (Op Art) הן סטטיות, אבל כוללות אשליה של תנועה. הן בעצם כוללות אפקטים אופטיים מסוימים שמציגים תנועה. המעניין בהן הוא שהתנועה הזו מתרחשת לא ביצירה עצמה, אלא בעיני הצופים, תוך כדי תנועתם במרחב שמסביב ליצירה ובזוויות הראיה שמהן הם מביטים בה. בולטים בזרם זה הם אמנים כמו וזרלי, סוטו ויעקב אגם.


כך יוצרים את האמנות הקינטית:

https://youtu.be/nxdcj2tLQGE


דוגמאות ליצירות קינטיות המשתנות עם הרוח:

https://youtu.be/NGUqk497JyY


אחת מתפלצות החול הקינטיות של תיאו יאנסן:

http://youtu.be/MYGJ9jrbpvg


הוא מסביר:

https://youtu.be/PIbk4AKFMTc


גן פסלים קינטיים בסנטה פה:

https://youtu.be/HHo04f2a3Wo?long=yes


ועוד אמן קינטי מסביר:

https://youtu.be/ROP45rjvOHg?long=yes
פופ ארט
מהו פופ ארט?



זרם הפופ ארט (Pop art) הוא זרם אמנות שנוהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. בין העקרונות של הפופ ארט הטשטוש בין הגבוה לנמוך, בין "חומרי תרבות" ו"חומרי צריכה" - כל מוצר צריכה יכול להפוך ליצירת אמנות, אם מטפלים בו נכון. יותר מכך, באמצעות הכפלה של המוצג ביצירה והצגתו הרבה פעמים - היצירה מקבלת כוח רב.

בין אמני הפופ ארט החשובים ניתן למצוא את קית הרינג, רוי ליכטנשטיין וכמובן - את אנדי וורהול, מייסד הזרם והאמן החשוב בו.

הפופ ארט הכין את עולם האמנות לפוסט מודרניזם שיגיע אחריו ויקצין את המגמות של פתיחת האמנות לחיים של האנשים הרגילים וההיפך. אם אנדי וורהול אמר פעם שעתיד כל אדם יוכל לזכות ב-15 דקות התהילה שלו, הוא נתן כבר בחייו את התהילה, למוצרים ממדפי החנויות.


מהו סגנון הפופ-ארט?

https://youtu.be/6qr7cdpGDRo


ילדה מסבירה בתבונה:

https://youtu.be/DhEyoDCTSDQ


כך נולד הפופ-ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


הנה סגנון הפופ ארט:

http://youtu.be/lHBm8_ooPVo?t=13s


מצגת וידאו שמציגה את אמנות הפופ-ארט:

http://youtu.be/kZTsbJcr9VI


דברים של אנדי וורהול על הפופ-ארט:

http://youtu.be/GmDFbNYFi-Q


והפופ ארט כאמנות שהפכה את המסחרי לאמנותי (עברית):

https://youtu.be/LkfYV_w9R5s?long=yes
פיליפ הלסמן
מי אהב לצלם אנשים קופצים?



"כשמבקשים ממישהו לקפוץ, הוא חושב על הקפיצה וכל המסכות שלו נופלות. אז מתגלה האני האמיתי שלו" אמר פעם הצלם פיליפ הלסמן. הוא היה צלם הבית של המגזין "לייף" וצילם מעל מאה שערים של המגזין הנחשב. רבים ראו בו צלם מצוין ובעל טביעת עין מיוחדת ומקורית.

אבל נראה לפעמים שכל הקריירה של צלם האופנה הלסמן התגמדה לנוכח פרוייקט צילום "המפורסמים המקפצים" שלקח על עצמו. מכוכבי סרטים, דרך מוסיקאים דגולים, נשיאים אמריקניים, אמנים וספורטאים - את כולם הוא הקפיץ וצילם ואז פרסם במגזינים ומאוחר יותר ברב המכר המפורסם שלו "ספר הקפיצות של פיליפ הלסמן". שיטת הצילום הזו אפילו זכתה למונח בעולם הצילום - ה"ג'מפולוגיה".

פעם ערכה איתו עיתונאית ראיון ובסיומו ביקש ממנה לקפוץ. לאחר שצילם קפיצות רבות שלה, הוא קבע נחרצות ש"גם אם את כותבת נהדר, לעולם לא תהיי סופרת!" - ההסבר שהוא נתן לקביעה המוזרה הזו היה ש"יש לך רק קפיצה אחת"..

אז אם אמא תשאל אתכם פעם "ואם כולם יקפצו, אז גם אתם תקפצו?", תוכלו לענות לה שכולם כבר קפצו - מול פיליפ הלסמן..


הנה סרטון על הקריירה של פיליפ האלסמן וצילומיו למגזין לייף:

http://youtu.be/vIcJA3LKMX4


מצגת של צילומיו המפורסמים של הלסמן:

http://youtu.be/eHWvY_xnmWI?t=13s


וצילומי הקפיצות של פיליפ הלסמן:

http://youtu.be/jZIuNdiyd7g

אמנות מודרנית

נתן סאווייה
מי מפסל פסלים מלבני לגו?



נתן סאווייה, אמן מניו-יורק, מפסל פסלים רבים מלבני לגו קטנות. סאווייה יוצר מלבני הלגו פסלים רבים וכיום הוא מציג תערוכה בינלאומית של פסלי לגו בכל העולם.

כמו כולנו, שיחק האמן בלבני לגו מגיל צעיר מאד. אך באותו הגיל החל נתן סאווייה גם לפסל בלגו. הוא הפך לאמן כה מעניין ומרתק שכיום הוא מאמני תרבות הפופ המוכרים בעולם.


הנה האמן נתן סאווייה בסטודיו שלו עם פסלי הלגו שיצר:

http://youtu.be/dLfEz1dMKew?t=3s


הילוך מהיר של האמן ועוזריו בונים מ-87,500 לבנים של לגו את אחד מפסליו המרשימים:

http://youtu.be/pLA50Zrc10M?t=8s


מצגת וידאו של רבים מפסלים של נתן סאוויה:

http://youtu.be/gZYWwJbcPDg


וסרטון התערוכה של פסלי הלגו של נתן סאווייה:

http://youtu.be/KA-aGYKj2HA?t=4s
אופ ארט
מהי אמנות האופ ארט?



אופ ארט (Op art), ז'רגון לועזי ל"אמנות אופטית", היא סוג של אמנות בציור, שמשתמשת באשליות אופטיות ובהפשטה המתבססת על גאומטריה ונקראת "הפשטה גאומטרית".

זוהי אמנות ויזואלית שיוצרת אפקטים שונים, על ידי שימוש בתבניות ובקווים. יש בה סתירה, מתח וניגוד בין יחסי הצורה והרקע וזה חלק מהקסם שבה, שעובד גם למי שאינם בהכרח חובבי אמנות מתוחכמים.

האופ-ארט יוצרת אצל הצופים חוויה יחודית באופן שבו הם תופסים את הציור, חוויה המתבססת על הדרך שבה פועלת הראייה האנושית. לא פעם היא מתבססת דווקא על מגבלות הראייה שלנו והאשליות שהיא יוצרת.

למשל, כשאנו רואים קווים בשחור ולבן או בגווני אפור ולעינינו נראה שמתלווים אליהם צבעים מסוימים, שאינם שם באמת. זה נובע מעיוות או מגבלה באופן שבו רשתית העין שלנו מעבדת את האור הנקלט. אמני אופ-ארט משתמשים במגבלה הזו, כדי ליצור אמנות דינמית, מסקרנת ולעיתים גם משעשעת.

מבחינה סגנונית, מרבית עבודות האופ-ארט הן מופשטות וחלקן הגדול גם מינימליסטיות. רבות מהן מצוירות בצבעי שחור ולבן בלבד והצבעים נוצרים מאשליות ויזואליות, כמו תבניות, תנועה, רעידות, הבזקי אור, מראות חבויים, אשליות נפח או עיוותי ראייה.


הנה עבודות אופ ארט מפורסמות:

https://youtu.be/Lk2j7lJcGCU


עבודות אנימציה שנעשו על יצירותיו של אמן האופ-ארט ויקטור וסרלי:

https://youtu.be/ny1C-O37PCY


סקירה על העבודות שבהן מתכתבת האמנית בריג'ט ריילי עם יצירות מפורסמות:

https://youtu.be/Z1lQCTunGxg


נסו לצייר יד בולטת מהדף במדריך הוידאו הבא:

https://youtu.be/AhUbtH01mAY


וסרט תיעודי קצר על הקשר בין סגנונות הפופ ארט והאופ ארט:

https://youtu.be/KV-z4chw7i4?long=yes
קוביזם
מהו זרם הקוביזם באמנות?



קוביזם (Cubism) הוא זרם אמנותי אוונגרדי באמנות החזותית. בשנת 1906 החלו אותו הציירים, תושבי רובע מונמארטר בפריז, פבלו פיקאסו הספרדי וז'ורז' בראק הצרפתי. הם עבדו בשיתוף בקשר הדוק עד תחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

בתחילת המאה ה-20 יצר הקוביזם מהפכה של ממש בציור ובפיסול האירופי. הזרם דחה את המסורת הנטורליסטית בציור ופיסול ובכך חולל את המהפכה המשמעותית שלו.

מקור השפעה משמעותי ביותר על הקוביזם היו ציוריו של סזאן, בהם הוא עבר מנקודת מבט בודדת לכמה נקודות הסתכלות. בציורים מאוחרים החל סזאן גם לפרק את משטחי הצבע ולהרכיב אותם שוב כקצעים, כלומר חלקים עצמאיים שהם משטחי צבע גאומטריים היוצרים צורות תלת ממדיות.

עוד מקור השפעה הוא הפיסול הפרימיטיבי מהאי האיברי ומאפריקה. השפעתו של הפיסול האיברי על הקוביזם התבטאה בכך שהוא התנתק מיצירת דמויות מסורתיות והחל לעצב דמויות אדם באופן חופשי יותר.

את המושג "קוביזם" טבע מבקר האמנות הצרפתי לואי ווקסל, בשנת 1908. הציור הקוביסטי הראשון צויר בידי פיקאסו ונקרא "התפוחים".

עוד מציוריו הקוביסטים של האמן המפורסם פאבלו פיקאסו הם "העלמות מאביניון", "אישה עם מניפה" ו"איש עם מקטרת", כולם מהתקופה הראשונה. בהמשך צוירו עוד ציורים קוביסטיים מרתקים, כמו "האישה הבוכה" שצייר בשנת 1937.


הנה זרם הקוביזם:

https://youtu.be/V6ZT1705Slw


הסבר אקדמי על קוביזם ופאבלו פיקאסו:

https://youtu.be/DSZMlfm1Ln0


הסבר לילדים (עברית):

https://youtu.be/8cU0A6HtXUM


על הקוביזם לילדים (עברית):

https://youtu.be/vFELD0fY56s


"הכינור" שצייר ז'ורז' בראק ב-1914:

https://youtu.be/2LBtZkYVUkc


ותכנית חינוכית על פיקסו והקוביזם (עברית):

https://youtu.be/Nwq8iDTAZVo?long=yes
אמנות ברקוד
איך מתחברים ברקוד ואמנות באמנות הברקוד?



אמנות ברקוד (Barcode art) היא אמנות שמשתמשת במראה הקווים של הברקוד ליצירה אמנותית. יש יצירות ברקוד מעניינות, שעושים אמנים מודרניסטים. אחדים, כמו סקוט בלייק האמריקני, יוצרים לא מעט יצירות עם ברקוד, עם תפיסה אמנותית וחדשנות טכנולוגית רבה.


הנה דוגמאות של ברקוד שהפך ליצירות אמנות ברקוד:

https://youtu.be/QHoZN2MxwR8


אמן הברקוד סקוט בלייק:

https://youtu.be/OdIEwjLueAo


יצירת ברקוד בהשראת אנדי וורהול, מוביל זרם הפופ ארט:

https://youtu.be/a2M6tVUq0qc


אנימציית ברקוד:

https://youtu.be/jds1nYHHXpU


כך נראית יצירת ברקוד כשמתקרבים אליה מאד:

https://youtu.be/YY3Jp7hsOb4


ויש אפילו אמנות ברקוד לציפורניים:

https://youtu.be/3vNsPEn9GQI


קריסטו
מהי אמנות עיטוף הבניינים של הזוג קריסטו?



עבודות האמנות של צמד האמנים הסביבתי "קריסטו", המורכב מהאמן הצרפתי ממקור בולגרי קריסטו יבשב (Christo Javacheff) ומבת זוגו ז'אן קלוד, הן מעניינות ביותר. אלה יצירות אמנות ענקיות מבד וחומרים דומים, עבודות שמוקמות לאורך מספר ימים. במהלכן עוטפים בני הזוג כריסטו בניינים, אתרי טבע וחפצים באמצעות יריעות בד ענקיות שנקשרות מסביבם ומעליהם בחבלים. לאחר פרק זמן, שבו הם מסתירים או מכסים אותם, נחשפים שוב העצמים העטופים והיצירה אינה קיימת יותר. למעשה, היצירה היא לא העצם העטוף, אלא התהליך שכולל את ה"מופע" של ההקמה, התיעוד והפירוק שלו.

בני הזוג, שאגב נולדו בשתי יבשות שונות באותו יום בדיוק, החלו את הקריירה שלהם בעטיפת עצמים וחפצים קטנים בבדי פלסטיק, ביניהם רהיטים, זרי פרחים ושולחנות. השניים לא ניסו לתת מעולם משמעות לעבודתם האמנותית. הם גורסים שעטיפת בנייני הענק המפורסמים נותנים נקודת מבט חדשה על נופי היום-יום שמקיפים אותנו ועל הקשר שבין מעשה ידי האדם לטבע שמסביבם. לטענתם, הבדים העוטפים בניינים מציתים את הדמיון האנושי ונוצרת סקרנות אצל המתבונן לגבי מה שמוסתר על ידם. בנוסף הם מייצרים מוטיבים שונים בעצם העטוף, כמו משחקי אור, צל ונפח.

בין המבנים שנעטפו בידי כריסטו נמצאים הרייכסטאג הגרמני בברלין ב-1995 וגשר הפון נף שבפאריס.


הנה ז'אן קלוד מסביר כמה מהעבודות המרשימות שלהם:

https://youtu.be/oY-YVR4_aEc


"גדר הבד" באורך של חצי מייל שיצר הזוג בקליפורניה:

https://youtu.be/nBVpgN4JAsE


כך הם עטפו ב-1995 את הרייכסטאג, הפרלמנט הגרמני בברלין:

https://youtu.be/esiErDm62E4


"איים מוקפים" - עוד עבודה מופלאה של כריסטו:

https://youtu.be/UEecBz3CE7o


בסנטרל פארק בניו יורק הם בנו את "השערים":

https://youtu.be/DOqEX8P9cq0


הפרויקט הראשון של כריסטו, ללא אשתו שהלכה לעולמה, הוא "רציפים צפים" באגם באיטליה:

https://youtu.be/fJ20p1IXG4A


ומקרוב:

https://youtu.be/Le2yLan0o5Y
מה תרם לתרבות האמן מאן ריי?



האמן האמריקני ממוצא יהודי, מאן ריי, היה אמן ענק שאין דומה לו. שמו המקורי היה עמנואל רודניצקי. הוא היה בן לחייט ותופרת ממשפחת מהגרים יהודים מרוסיה, שהגיעו לארצות-הברית בתחילת המאה ה-20.

כשהגיע מאן ריי לפאריס בגיל 31, הוא הפך לדמות מרכזית באוונגרד של אותה תקופה. הוא נמנה על זרם הדאדא, אבל נטה גם לסוריאליזם. הוא החל כצייר, אך כשרצה לתעד את ציוריו הוא גילה שהוא עושה זאת טוב מאחרים ולימד את עצמו צילום. ריי התאהב במדיום הצילום והיה לצלם ניסיוני, צלם אופנה וצלם דיוקנאות נודע. בנוסף לצילום וציור הוא גם עסק בפיסול, כתיבה וקולנוע.

טכניקה שבה הרבה להשתמש היא הפוטוגרמה, שבה חיבר ריי דימויים ועצמים שונים על נייר הצילום ומהכל הוא יצר בפיתוח דימוי אחד שלם. הוא קרא לעבודותיו בתחום "ריוגרפיות". הוא השתמש גם בשיטה שקרא לה "סולריזציה" כדי להרחיק את יצירתו מהמציאות.

עבודות מפורסמות כמו "הכינור של אינגרס" ו"דמעות זכוכית" הפכו אותו לאחד מגדולי הצלמים בכל הזמנים.

ידועות גם עבודות ה"רדי מייד" המפורסמות שלו, ביניהן "חפץ המיועד להריסה", שנעשתה בהשראת חברו מרסל דושאן ו"מתנה", שהציגה מגהץ ביתי צבוע ועליו מסמרים.

אך מאן ריי זכור במיוחד בזכות הדיוקנאות שצילם, של אייקוני התרבות של המאה ה-20. הוא העביר בדיוקנאות אלה רעיונות שונים ותובנות לגבי המצולמים והאישיות המיוחדת של כל אחד מהם.


הנה סרטון על מאן ריי:

http://youtu.be/AeSq3mlYytE


סרט אנימציה קצר שמבוסס על הצילום "הכינור של אנגר" של מאן ריי:

http://youtu.be/mmg6oFat0XU


וסרט תיעודי על עבודתו של מאן ריי:

https://youtu.be/HjmdXK5zbak?long=yes
מהו לובסטר טלפון?



ביצירה "לובסטר טלפון" (Lobster telephone) חיבר האמן הסוריאליסט סלבדור דאלי (Salvador Dali) בין שני דברים שאין ביניהם שום קשר במציאות והשיג תוצאות מעניינות ואפילו מוזרות. בכך הוא גרם לאנשים לחשוב באופן שונה על דברים ואיך הם מתחברים ומתייחסים אחד לשני.

דאלי תמיד התפלא ש"במסעדות מעולם לא הציעו לי טלפון מבושל"... הוא יצר 5 עבודות של "לובסטר טלפון". הוא כל כך אהב את הנושא שהוא גם הכין 6 גירסאות של טלפון לובסטר בצבע שמנת.


משימה יצירתית
==========
נסו לגזור מעיתון או מגזין כל מיני פריטים מצולמים ולחבר ביניהם בצורות מעניינות. אפשר לסובב, להפוך, לחבר בצורה מצחיקה ויצירתית. הפכו אותם ליצירת אמנות קטנה.


הנה לובסטר טלפון, עם שיר מעצבן ברקע:

https://youtu.be/oMvLJx49oMY

ועוד מהיצירות הסוריאליסטיות והמשונות של דאלי:

https://youtu.be/tuADrA-3N6g
מהו החפץ המיועד להריסה?



יצירת הרדי-מייד שיצר מאן ריי בשנת 1925, "חפץ להריסה" (באנגלית Object to be destroyed או Indestructible Object) הייתה מטרונום שאליו חוברה עין מצולמת. הפעלה של המטרונום מניעה את העין מצד לצד ויוצרת נקודת מבט חוזרת אל המביט בה. מאן ריי הנחה כיצד לבנות את היצירה וממליץ להצמיד למטרונום תמונת עין של "אהוב שאינו אתך יותר". הוא ראה ביצירה כזו הפחת-חיים במישהו שאינו בחיים יותר או שהתרחק אבל רוחו עדיין נמצאת ודרכה הוא צופה ומביט אליכם.

אגב, כשמה של היצירה, היא אכן נהרסה בשנת 1957. עם זאת, נוצרו שכפולים רבים שלה, אולי בזכות הוראות הבניה שצרף לה האמן. ציטוטים אמנותיים והתייחסויות רבות באמנות מזכירות אותה.



הנה סרטון של ה"חפץ המיועד להריסה":

http://youtu.be/37YoeO6RgWQ



סרט שנוצר בהשראת ה-Indestructible Object:

http://youtu.be/T6XxyKpOltk


וקליפ של הצמד Hurts שהשתמש בדימוי של המטרונום עם העין:

http://youtu.be/zQ1v1pMdIoQ
כיצד מזעזע דמיאן הירסט את עולם האמנות?



לעיתים קשה להאמין עד כמה יכול אמן להרחיק ולזעזע ועד כמה שכישרון יכול להיות משולב בפרובוקציה. דמיאן הירסט נחשב כבר שנים לילד הרע, מעורר המחלוקת והמוכשר של עולם האמנות המודרנית, או ליתר דיוק הפוסט מודרנית. הוא אלוף ביחסי ציבור והתקשורת מסקרת אותו באופן שמזכיר יותר כוכב רוק מאשר אמן חזותי.

"אם ובן מחולקות" של דמיאן הירסט היא יצירה מודרנית שבה הכניס הירסט פרה ועגל חתוכים לתוך אקווריומים מלאי פורמלין. המבקרים במוזיאון יכולים "לשוטט בתוך גופם" ולראות פנימה. זוהי דרכו של האמן המודרני להראות משהו מוכר בדרך חדשה.

זוהי עבודה של הירסט שממשיכה את יצירת הכריש בפורמלין המפורסמת שלו. גם בה הוא עסק במוות, כשהכניס כריש מת לתוך מכל של פורמלין, זעזע את הקהילה האמנותית ובתוך כך זכה לפרסום עולמי.

בשנת 2008 הצליח הירסט למכור 223 עבודות שלו במכירה פומבית אחת, שהפכה למכירה המצליחה בהיסטוריה של אמן אחד. הוא מכר בה בסכום דמיוני של 200 מיליון דולר. השיא הקודם היה של 20 מיליון דולר לאמן יחיד.


הנה סקירה על דמיאן הירסט:

http://youtu.be/sRdpV7GqtrA


תערוכה שכוללת את "אמא ובן מחולקות" של דמיאן הירסט:

http://youtu.be/wk-Mbw7BTeI


עבודת הכריש שלו:

http://youtu.be/uDuzy-t7GDA


האמן מספר על יצירות שונות שיצר:

http://youtu.be/YWSb9QMlLoQ


מכירת השיא של עבודותיו ב-200 מליון דולר במכירה פומבית אחת והדיון שהיא יצרה על מחירי אמנות מודרנית ואמנות בכלל:

https://youtu.be/rCT-UL2M8Gc


ועבודה של הירסט בתלת מימד:

http://youtu.be/L1Co5D0ofe4?qr=yes
מי הייתה הצלמת של האנשים המוזרים?



אם היא הייתה ממתינה 30 שנה, להולדת האינטרנט, דִיאן אַרְבּוּס (Diane Arbus) הייתה יכולה להפוך להצלחה מסחררת גם בציבור הרחב. הצלמת של המצוקה, הסבל, המוזרות והעיוות הייתה מתאימה היטב לתרבות הפוסט-מודרנית שמחפשת את אותם הדברים בדיוק. לא מסיבות אמנותיות, אבל עדיין...

כי בתרבות של היום, ארבוס הייתה אולי הצלמת הכי לא "פוליטיקלי קורקט" שניתן להיות. ארבוס זכתה לפרסום בזכות דימויי הכיעור והעיוות האנושיים שהנציחה. היא תיעדה בעיקר אנשים חריגים, מעוותים, פגועי נפש, חולי רוח, בעלי מום או מוזרות חיצונית ודמויות משולי החברה האמריקאית. כך הפכה לאחת הצלמות המפורסמות במאה ה-20.

כבר מגיל צעיר הייתה מורדת. היא הפנתה את הגב למשפחתה היהודית האמידה שבה גדלה ובחרה דרך משלה. הדרך הזו כללה נישואין בגיל 18 ובחירה בקריירה של צלמת, במקומות הכי דחויים וברבעים הכי נוקשים של העיר. כילדה טובה מבית טוב, אסרו עליה להביט בדברים ובאנשים ש"אינם נורמליים" וכשגדלה, היא נדחפה דווקא אליהם. לאחר שהתגרשה היא עמדה ברשות עצמה והחלה עוד יותר לחפש דמויות תלושות, גרוטסקיות, שוליות ומעוותות. היא הרבתה לצלם גמדים, ענקים, שיכורים, פריקים בכוונה ונשות מקצוע מהרחוב. הם היו דמויות שכמו לקוחות מהסיוטים של האמריקאים המהוגנים. ארבוס שכנעה אותם להצטלם והפכה אותם לקו אמנותי מרשים וחזק, הפוך מה"חלום האמריקאי" המהוגן. זה היה לכאורה הכי נמוך, אבל נעשה באופן מכבד ואוהד.

בשנת 1971 הלכה דיאן ארבוס לעולמה. צעירה ורק בת 48, תלושה ממשפחה וממקורבים, היא איבדה את עצמה לדעת. ללא ספק דיכאון שלא טופל בזמן היה הגורם למעשה. פספוס גדול, הן שלה בעצמה והן של עולם הצילום. היא שברה כמעט את כל המוסכמות והגבולות של הנכון והראוי בחברה שבה היא חיה ובדיעבד הסתבר שבעצמה לא עמדה בשבר הפנימי, שמשך אותה לשם. בהיפוך מטריד מה"פריקים" שצילמה, הנכים ברובם בגופם אך בריאים בנפשם, הסתובבה היא עם נפש שבורה ומצולקת קשות. כך הלך השבר שבה והתרחב, הלך ונפער.


הנה מצילומיה של דִיאן ארבוס:

https://youtu.be/qoKAhER5K6Y


מצגת וידאו של צילומיה:

https://youtu.be/_d08Lr16AUY


וסרט תיעודי על חייה ופועלה של הצלמת דִיאן ארבוס:

https://youtu.be/Q_0sQI90kYI?long=yes
מהו הסגנון של איב קליין?



האם הייתם מאמינים שיש ציירים שצובעים את ציוריהם בצבע אחד בלבד? - הצייר איב קליין (Yves Klein) החל ליצור בשנות ה-40 ציורים מאד מעניינים.

הציורים שלו כללו רק צבע אחד! - לטענתו של קליין הוא ראה שלמות בציורים שכאלה, מכיוון שלא היה בהם שום דבר שניתן לזהות מהחיים. והרי זו מטרת הציור המופשט, שלא להיות מחובר או מייצג של דברים מעולם החומר. ולכן בעיניו של קליין זו הייתה ההפשטה המושלמת - בצבע אחד לא ניתן לזהות צורות, חפצים או בני אדם.

בדי הענק המונוכרומיים של קליין, כמו אלה של רותקו ומנצוני עוררו שאלות שממשיכות עד היום להישאל במוזיאונים, על הקשר שבינם לבין אמנות ועל מה בדיוק עושה האמן כדי "ליצור אמנות שכזו"...

קליין יצר כל מיני חיבורים אמנותיים מרתקים, כמו ביצוע חי בניצוחו של קליין, של יצירה שכתב ובה צליל אחד ארוך ולצליל זה רקדו נשים צבועות בכחול.

בשנות ה-50 יצר קליין צבע שקרוי מאז על שמו, "כחול קליין בינלאומי" (IKB).


הנה סיפור יצירותיו של קליין:

http://youtu.be/6m8U4F1nUNE


היום משווק צבע על שמו:

https://youtu.be/sZZThPqvX-4


הציור אמנות האישה הכחולה משנת 1962:

http://youtu.be/h50IzHh4T_g


רסטורטורית במוזיאון המטרופוליטן מתארת איך זה לתקן ולשחזר עבודות שלו:

https://youtu.be/-qpBxBtvMKY


וסקירה בצרפתית על הצבע הכחול שלו:

http://youtu.be/pR-gD7KeEiE
מהן האשליות של האמן ויקטור וסרלי?



ויקטור וסרלי (Victor Vasarely) הוא אמן שנודע בציורים הגיאומטריים המופשטים שלו, בצבע ובשחור-לבן, שמשתמשים באשליות אופטיות בכדי לעניין את המתבונן.

למעשה, וסרלי הוא מראשוני וממוביליה החשובים של תנועת ה"אופ-ארט" - סגנון אמנות העוסק באומנות אופטית, סוג של אמנות חזותית, בעיקר בתחום הציור, העושה שימוש באשליות אופטיות. בציוריו הוא יצר אפקטים מרתקים כמו תחושת תנועה שנוצרה כתוצאה מאשליות אופטיות שיצר, או צורות שמתקדמות ונסוגות, בזכות צבעים וצורות מחושבים היטב.

בזכות הישגיו החלוציים של וסרלי, במיוחד בשילוב אשליות אופטיות באמנות, הפכו אותו לאחד האמנים המובילים והמוכרים במאה ה-20.

כבר בשנות ה-30 עסק ויקטור וסרלי, אמן הונגרי שהיגר אז לצרפת, בציור גאומטרי. זאת בהשפעת האמנים קזימיר מלביץ' ופייט מונדריאן - החשובים בזרם המודרני של הציור המופשט גאומטרי. בסדרת הציורים "הרלקינים וזברות" שצייר אז בשחור לבן בלבד, הוא צמצם את הצורות לדגמים שחוזרים על עצמם ובכך יוצרים אשליה של תנועה.

עד שנות ה-50, הבשילו רעיונותיו והוא התמקד ברעיון ליצור אמנות דמוקרטית יותר. החזון שלו היה להפוך את האובייקט האמנותי לדמוקרטי ונגיש לכולם, שכן וסרלי סרב להשאיר את ההנאה מאמנות רק למבינים ולמומחים וגרס שגם להמונים יש זכות ליהנות מאמנות. הוא פרסם אז גילוי דעת, שזכה לשם "המניפסט הצהוב", שבו הציג את האמנות האופטית שלו כ"אמנות חדשה של צורות וצבעים מכניסטיים, שנגזרו על פי סטנדרטים קבועים".

במניפסט הוא הטעים במילים "האמנות של מחר תהיה אוצר לכולם או שתחדל להתקיים." בהמשך הוסיף "זה עצוב לעזוב ערכים ישנים לטובת חדשים מהם. אבל מצבנו השתנה והאתיקה שלנו, כמו גם האסתטיקה, זקוקות לשינוי. המיתוס של היחיד תם והגיע הזמן לשכפול ולהתרחבות".


מעבודותיו של וסרלי:

https://youtu.be/6AkiLQb7eQY


בואו לתערוכה שלו בציריך:

https://youtu.be/PpLTAG9IOQE


האמן משחזר את העבודה המפורסמת שלו "בו 1879":

https://youtu.be/TbNVeBqrayk


עבודות אופ ארט מפורסמות של ויקטור וסרלי ואחרים:

https://youtu.be/Lk2j7lJcGCU


עבודות אנימציה שנעשו על ידי בנו על יצירותיו של וסרלי:

https://youtu.be/ny1C-O37PCY


וסרט תיעודי קצר על הקשר בין סגנונות הפופ ארט והאופ ארט:

https://youtu.be/KV-z4chw7i4?long=yes
מה ההגיון בציור "יחסות" של אשר?


הליטוגרפיה (בעברית: הדפס אבן) "יחסות" או "יחסיות", של האמן ההולנדי מוריץ קורנליס אשר, שהודפסה בשנת 1953 לראשונה היא יצירה מעניינת שחוקי כוח המשיכה לא חלים עליה. הצייר אשר הירבה "לשחק" עם חוקי טבע בציוריו והתעמק באופן שבו העין רואה את הדברים הלא-הגיוניים שיצר. כמובן שהיצירה יכולה להיחשב סוריאליסטית באופן מסוים.

ב"יחסות" מתאר האמן מבנה משונה שבו מתקיימים מישורים שונים וכוח המשיכה למעשה אינו פועל. הקירות הם גם רצפה והירידה במדרגות היא גם עליה בהן, הלמעלה הוא גם למטה וכן הלאה. יש בציור 16 דמויות חסרות-פנים שמהלכות ב-3 מישורים שונים, המתקיימים בו-זמנית.

איזכורים רבים יש ליצירה "יחסות" באמנות הפופולרית, כמו בסרט "המבוך" שבו עולם דמוי הציור "יחסיות", הקומיקס "החיים בגיהנום" ובפרק מהסדרה "משפחת סימפסון" ובסרט שנוצר ממנה. גם בסדרה "פיוצ'רמה" היה פרק שבו מסרבים גיבורי הסדרה לשלם דמי שכירות עבור מישורים בלתי מנוצלים בדירה דמויית הציור ששכרו.


הנה קטע מהסרט "המבוך", שמתרחש בעולם דמוי "יחסיות" של מ.ק. אשר:

http://youtu.be/2MexutxDdMg


סרטון אנימציה שמתאר את הציור "יחסות" של אשר:

http://youtu.be/JdgPvripL9A


ורבות נכתב על הקשר שבין ציוריו של אשר והמוסיקה של באך או המתמטיקה של המתמטיקאי גדל, כמו בספר Godel, Escher, Bach של הופשטטר בו מופיעה הדוגמה של קנון הסרטן, בו המוסיקה בהלוך ובחזור משתלבת יפה כל כך:

https://youtu.be/miGuET40U7I


למה צייר אנדי וורהול את פחיות המרק הללו?



יצירתו המפורסמת של אנדי וורהול "פחיות המרק של קמפבל" (או בשמה הנוסף "32 פחיות המרק של קמפבל") היא יצירה בת 32 ציורים שבכל אחד מהם פחית מרק זהה של מרק - מוצר אמיתי שנמכר בחנויות עד היום ושוורהול עצמו אכל בקביעות, כל יום במשך 20 שנה.

היצירה של "מרקי קמפבל" היא מיצירותיו החשובות של זרם הפופ ארט (אמנות הפופ) שייסד אנדי וורהול, זרם שהפך לחשוב ביותר במחצית השניה של המאה ה-20 באמריקה. הבסיס של הציור הוא הדפס משי על בד, כמו ברבות מיצירותיו ועל ההדפס צבע האמן, באופן ידני.

קופסאות המרק הללו ייצגו את ראייתו של וורהול את הייצור ההמוני של מוצרי הצריכה בפס ייצור תעשייתי. על אף שהם נראים זהים, כל אחד מהציורים מציג תווית של אחד מטעמי המרק של חברת קמפבל, יצרנית המרק האמיתי שצויר כאן. היה בציור זה ובעוד רבים אחרים שצייר וורהול, תהליך מעניין, שבו הפך המעצב הגרפי וורהול לאמן חשוב, בכך שלקח את כל המוצרים והדיוקנאות הפופולאריים של התקופה וממוצרים סתמיים וחסרי חשיבות מעבר למה שהם, הוא הפך אותם ליצירות אמנות פופולאריות ונחשבות. את פחיות המרק של קמפבל הפך וורהול בכל מקרה לאייקון אמריקאי.

אגב, במקור התכוונה חברת קמפבל לתבוע את אנדי וורהול על הפרת זכויות יוצרים, אך משראו מנהלי החברה עד כמה שהיצירות בהשראת המרק הפכו את המוצר למפורסם וידוע בכל העולם, הם ויתרו ואף רכשו 2 מהתמונות, מידי האמן עצמו. הם גם הקימו את קרן אנדי וורהול למלגות לסטודנטים לאמנות.

בשנים האחרונות ההצלחה של החברה הולכת ויורדת. דור ה-Y, המילניאלס, לא מתחברים לטעם הזה והחברה מתקשה להמשיך את ימיה הגדולים ולהרוויח.


הנה תולדות יצירת פחיות המרק של קמפבל:

https://youtu.be/BuLJKZscBJM


על פחיות המרק של קמפבל ועד כמה הפכו לסמל אמריקאי בזכות וורהול:

http://youtu.be/CafyWD4pdJo


ההשפעות על וורהול בדרך ליצירות הללו של פחיות המרק:

https://youtu.be/pQUH-DjPYOc


אבל למה זו אמנות, בעצם?

https://youtu.be/J2CtQD3OLRI


הנה עלייתה של חברת המרקים בזכות וורהול ובעיותיה בהווה:

https://youtu.be/3QENN97orB0


וסרטון תיעודי על לידת האמנות של וורהול:

https://youtu.be/ekGySlb2iyQ?long=yes
מהו זרם הפוטוריזם באמנות?



פוטוריזם (Futurism) הוא זרם אמנותי מתקדם ואוונגרדי, שנולד באיטליה ופעל בין השנים 1914-1901. הזרם הזה ראה את היופי הרב דווקא במהירות של העידן המודרני, המכני והטכנולוגי.

הפוטוריזם נוסד על ידי משורר איטלקי בשם פיליפו טומסו מרינטי, שביחד עם עוד 5 חברים ייסד תנועה אמנותית פורצת דרך.

את המניפסט המהפכני הפוטוריסטי שלהם, פרסמו חברי התנועה בשנת 1909, בעיתון הצרפתי "לה פיגארו". הוא עתיד להיות דוגמה ומופת למניפסטים אמנותיים שונים שיבואו בעקבותיו, כמו המניפסט המפורסם של תנועת הדאדא.

במניפסט הפוטוריסטי קרא מרינטי לאמנים הצעירים לצאת למהפכה ולהילחם בנאמנות העיוורת לעבר, נאמנות שמנעה מהם ליצור אמנות חדשה ומקורית שכל כך התבקשה לדעת הפוטוריסטים.

למותר לציין שהמניפסט הזה חולל שערוריה גדולה בעולם האמנות של אותם ימים. השמרנות התנגדה לרעיונות הקיצוניים של מרינטי, שדרש בו להרוס את הספריות והמוזיאונים לחלוטין.

כך יצא שהפעם הראשונה שהציגו הפוטוריסטים את יצירותיהם בתערוכה הייתה בעיר האיטלקית מילנו ורק בשנת 1911.

הזרם הזה הושפע מהקוביזם, כי ממש כמו הקוביסטים, גם הפוטוריסטים גילו עניין רב בעיר וכלל לא מעט מרכיבים אורבניים (עירוניים), לצד מאפייני תנועה דינמית ואלמנטים מהעידן התעשייתי. בנוסף לכך הפוטוריזם הושפע מהזרם הניאו-אימפרסיוניסטי ומהכרונופוטוגרפיה של חלוצי הקולנוע דוגמת מייבריג' ומארי.

הפוטוריזם אמנם פעל תקופה קצרה יחסית אבל הוא השפיע מאוד, במדינות דוגמת בריטניה, מקסיקו וברית המועצות ולמשך שנים. הזרם אמנם התמקד באמנות חזותית, אבל קרא לשינויים בתחומים נוספים, כמו מוסיקה, ספרות, קולנוע, אדריכלות ואף בתחום הפוליטי.

אך הקשר של מנהיגי ומחולליה של התנועה הפוטוריסטית לשוביניזם ולפאשיזם פגע בה מאוד. גם העובדה שהמייסד, מרינטי, היה תומך נלהב של הרודן האיטלקי מוסוליני, לא תרמה לאהדה כלפי התנועה ובהדרגה הלכה השפעתה ופחתה. כך יצא שבשנות השמונים של המאה ה-20, הפוטוריזם והשפעותיו כמעט ונעלמו לחלוטין מעולם האמנות.


הנה הסבר קצר על הפוטוריזם:

https://youtu.be/Ntr_Ku7vrI0


תולדות הפוטוריזם:

https://youtu.be/8HDbSXNMl0o


הסבר מקיף על זרם הפוטוריזם:

https://youtu.be/1hRcuvFK4iQ


הכירו מקרוב כמה יצירות פוטוריסטיות:

https://youtu.be/lJTzl9ee-0k


ותערוכת הפוטוריזם האיטלקי המקיפה בגוגנהיים:

https://youtu.be/WAWjiWqPYR0?long=yes
כיצד הפך אנדי וורהול לאמן הפופ החשוב במאה ה-20?



הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט".

האמן, שעטה בחייו פאה נוכרית בגוון כסוף, היה במקור מעצב גרפי. ליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובדיוקנאות של כוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ליצירתו של וורהול. הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות, או במקרה הזה יצירות אמנות, שפרסומן עצום והן מצליחות הרבה מעבר להצלחתן בתחום שבו הן נוצרו.

אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות. במידה מסוימת הוא גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה בשיאה בתקופה שבה החל וורהול ליצור.

אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז).

הוא ידע להפוך כל דבר לאמנות, אפילו אכילה, כמו בסרטון האמנותי בו הוא הציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי.

וכללית - וורהול יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב, שהלכה והתגברה על כל ההתנגדויות של המבקרים ואנשי האמנות, עד שהפכה לקונצנזוס של ממש באמנות המודרנית.


הנה סיפורה של האמנות של וורהול (עברית):

https://youtu.be/Ot3RFUlOW_c


על יצירה אחת של וורהול שכמו רבות אחרות האמיר שוויה לשמיים (מתורגם):

https://youtu.be/n15wmRK2asQ


סרטון אנימציה בו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:

http://youtu.be/8kbXBsjy3b4


תולדות חייו של אנדי וורהול:

https://youtu.be/QAJJ35DVlTs


כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:

http://youtu.be/jza2rkcIQcg


הרקע שבו נולד הפופ ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


רגע, יצירה! - כך תציירו כמו וורהול:

https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag


וסרט עם הסבר מפורט על ההדפסים שלו:

https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes
מהו הברווז הצהוב הענקי שצף בעולם?



הברווזון הצהוב הענק שצף מאז שנת 2001 במימי נמלים שונים הוא פרי המצאתו של האומן ההולנדי פלורנטין הופמן. מדובר בברווז גומי ענק שהוא למעשה יצירת פופ ארט מוגדלת של הברווזונים שילדים בכל העולם משחקים בהם באמבטיה. המסר של האמן הוא שמימי העולם הם האמבטיה של בני-האדם ועלינו לשמור עליהם היטב.

הברווזון הצהוב, שגובהו 15 מטרים ומשקלו כ-500 קילוגרם והוא ניצב על דוברה ששוקלת 10 טון ונועדה למנוע את סחיפתו ברוח.


הנה סרטון של הברווז הענק הצהוב והצף במימי הנמל של הונג קונג:

http://youtu.be/rSo5MqQVwCY


והברווז הצהוב הענקי מגיע לפיטסבורג ארה"ב:

http://youtu.be/affuETWhCPE
מהו הכינור של אינגרס?
מהו מיצב חדר המראות?
למה השעונים נוזלים בציור "התמדתו של זיכרון"?
מי פיסל את מייקל ג'קסון כקדוש?
איך הפך קית הרינג מצייר גרפיטי לאחד האמנים החשובים בזרם הפופ?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.