היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".

שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!


הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:

http://youtu.be/MkZvVIgThP0


ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:

http://youtu.be/LfUqB-dCDJc

יש בעולם עצים עתיקים מאוד. חלקם מגיעים לגילאים של אלפי שנים. אבל איך המדענים יודעים גיל של עץ?

התשובה היא טבעות. נשמע מוזר? - ממש לא. רוב העצים מצמיחים בכל שנה קליפה חדשה. הקליפה הזו היא שכבה נוספת של עץ הגדלה מסביב לגזע העץ. כך גדל העץ משנה לשנה והגזע שלו הולך ומתעבה.

הגזע הולך ונעשה עבה, כי רק כך הוא יכול לאפשר לעץ לעמוד בעומס המשקל הגדל בכל שנה, ככל שהעץ גדל ונעשה גבוה, רחב עם ענפים חדשים ומשקל שהולך וגדל.

אם מביטים בבול עץ, בחתך של הגזע, ניתן לראות שיש בו הרבה טבעות. זוכרים את הקליפה החדשה בכל שנה? - כל טבעת כזו בחתך הגזע היא קליפה כזו. זה אומר שכל טבעת היא שנה בחייו של העץ. ספירת הטבעות אומרת לנו בן כמה העץ.

אם נביט בטבעות נראה שלא כולן באותו עובי. כדאי לדעת שטבעת עבה מרמזת על שנה עתירת מים ובריאה, בעוד שטבעת דקה מרמזת על מחסור במים ובתנאי גדילה פחות נוחים לעץ.


הנה טבעות העצים וזיהוי גילם של עצים:

http://youtu.be/mbdur2TjTbk


והמחקר שנעזר בטבעות העצים:

http://youtu.be/FAOYkx8E-Gc

עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.

אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!

מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.

עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך"..

אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.


הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:

http://youtu.be/vcF8LnDiGgw


שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:

https://youtu.be/sm92H358fzg


ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:

https://youtu.be/pOcWpSlLnnU

אקליפטוס הקשת (Rainbow Eucalyptus) או בשמו המדעי אקליפטוס האיים, הוא אחד העצים הצבעוניים והיפים בעולם. יופיו נובע מהצבעים הרבים שבגזע שלו. אין עץ אחר בעולם שצבעיו כה מגוונים וססגוניים.

אקליפטוס האיים שיכול להגיע עד 60 מטר גובה הוא עץ האקליפטוס היחיד שגדל בחצי הצפוני של כדור הארץ. הוא גדל בעיקר בפיליפינים, אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה.

הדבר המיוחד בו הוא הפסים הצבעוניים שמכסים את הגזע שלו. במהלך תקופות שונות בשנה, משיר העץ חלקים מקליפת הגזע שלו ובכל פעם מתגלה צבע נוסף. כך הופך גזע העץ למגוון מהמם של צבעים יפים, מעונות השנה השונות.

מה סודם של שלל צבעיו המרהיבים של הגזע באקליפטוס הקשת? - ובכן, המחקר מראה שהעץ הזה עובר מחזורים של השלת קליפת הגזע ובכל שכבת קליפה כזו משתלט פיגמנט אחר, כלומר צִבְעָן בצבע שונה. כל קליפה חדשה היא שקופה בהתחלה ועם הזמן מתמלאת בצבענים שנקראים טאנינים ומופרשים כדי להגן על העץ בכל עונה מזיהומים, פטריות וחיידקים שונים.

צבעי אקליפטוס הקשת מתחילים את השנה בגוון ירוק ובהמשך מתגלה הכחול, אחרי זמן מה צבע ורוד, אז כתום ולקראת סוף השנה הגזע מקבל צבע חום ערמוני.


הנה סיפורו של אקליפטוס הקשת אחרי שפלש להוואי:

https://youtu.be/K6pOntcgkZw


אקליפטוס הקשת במיטבו:

http://www.youtube.com/watch?v=wwXSHKdDM7Y


הגזע של אקליפטוס הקשת:

http://youtu.be/nunORA0yrTk


ומצגת וידאו של צבעיו המיוחדים של האקליפטוס הצבעוני:

https://youtu.be/1WppUe6vP-I

קרקס העצים הוא אוסף של עצים מפוסלים ועץ הסל הוא מהעצים המוכרים בו.

זהו אוסף עצים שפוסלו על ידי איכר אמריקאי, אקסל ארלנדסון. הוא פיסל עצים להנאתו ופתח את "קרקס העצים", שמשך מבקרים רבים לחוותו.

מעט לפני מותו הוא מכר את הקרקע והעצים הועברו על ידי הבעלים החדשים למקומם הנוכחי, גני גילרוי שבקליפורניה.


הנה האמן אקסל ארלנדסון עם עבודותיו:

http://youtu.be/RbEEP3mertY


והנה עץ הסל כיום בסרטון הבא:

http://youtu.be/HgfH2xz51EM

דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.

גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.

קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.


הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:

https://youtu.be/OHmV_IKFKMU


והנה סרטון עם דקל הדום באילת:

https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s


וגם כאן:

http://youtu.be/v-3iCh0RaiU


עצי דקל גבוהים מלמטה:

https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo

ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?

עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.

פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.

מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.

בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.


הנה עצי הבונסאי:

http://youtu.be/w3HZg7d8eqI


כך מגדלים אותם:

https://youtu.be/PEGevD5jd64


והנה תצוגת עצי בונסאי:

http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw

העַגְבָנִיָּה (Tomato) היא פרי מופלא. לא טעינו, כי מבחינה בוטנית נחשבת העגבניה לפרי. רק המנהג לחלק את הפירות והירקות לפי טעמם הפך אותה לירק מבחינה קולינרית. בכל מקרה, יש בעגבניה שילוב נדיר של מתיקות גדולה וחמיצות ברמה שהיא גבוהה מאשר הלימון.

צבעה המסורתי של העגבניה הוא בדרך כלל אדום. אבל בימינו, פותחו זנים חדשים במגוון רחב של צבעים, כולל זני עגבניות צהובים, כתומים, לבנים, סגולים וירוקים.

העגבנייה התגלתה עם בוא האירופאים ליבשת אמריקה. כמו תפוח האדמה, התירס ופירות וירקות אחרים, מקורה באמריקה התיכונה. כשהיא הובאה לאירופה ולאמריקה הצפונית, העגבנייה התקבלה בחשדנות, גם משום שדמתה לפרי שהיה מוכר כרעיל ומשום כך נתפסה כמסוכנת וגם משום שטענו כלפיה שהיא מעוררת פריצות. במשך מאות שנים, החרימו גם נוצרים וגם יהודים את העגבניות...

אגב, לארצות הברית ושאר צפון אמריקה הגיעה העגבניה דרך אירופה ולא ממקסיקו השכנה. את סיבוב ה-U turn המשונה הזה היא חייבת לעובדה שראשוני המתיישבים בצפון אמריקה הביאו אותה מאנגליה, ארץ שבה העגבניות סוף סוף החלו להתקבל באותה תקופה כמזון טעים ולא מסוכן.

אבל במאה ה-18 הפכה העגבנייה למאכל מקובל ונפוץ ובהמשך אף אהוב, ששימש בסלטים ובתבשילים רבים ביבשת הישנה והשמרנית. במיוחד הפכה העגבניה לבסיס של המטבח האיטלקי.

ישראל נחשבת כיום מעצמת פיתוח של זני עגבניות חדשנים, בהנדסה גנטית. גם עגבניות השרי הן פיתוח ישראלי וגם העגבניות החדשות "בטעם של פעם", שפותחו לאחרונה ושמתיקותן, כמה אירוני, משתווה למתיקות של פירות קלסיים כמו מנגו. מדוע אירוני? - כי מבחינה בוטנית באה העגבניה מהפירות ועתה חזרה אליהם גם בטעם ובקולינריה.


הנה ההיסטוריה של העגבנייה:

https://youtu.be/d9U7Y_nXLiY


תולדות העגבניה ומסעה מאמריקה לספרד ומשם לכל אירופה והעולם:

https://youtu.be/5PCZkKgmBZU


פרסומת לעגבניה הבריאה (עברית):

https://youtu.be/ZQ8fwCTSYnQ


החשש מווירוס קטלני שפוגע בעגבניות (עברית):

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


ושיר לעגבניה ולחבריה בגינה (עברית):

https://youtu.be/juNkaITgAGY

עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם נמצא ככל הנראה בדרום אפריקה. מדובר בעץ שבתוכו שוכן פאב קטן, עם דלפק מעץ ומשקאות.

רק שנבין - קוטר הגזע של עץ הפאב הזה הוא מעל 36 מטרים.


הנה סרטון על העץ הרחב הזה מבפנים:

http://youtu.be/sJpuyRNO-Do


וההתפעלות מהבאובב העצום:

http://youtu.be/Tg8I8k6A6cA

עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו.

כיום כשהוא שוכב על הארץ, אנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.


הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:

http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s



והעץ הזה כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:

http://youtu.be/okbIiOwRJJA

עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.

באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".

פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".

מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.

בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.


הנה עץ באובב ענקי:

http://youtu.be/yRML4skuJvw


עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:

http://youtu.be/JEDwGZdvUug

שרף (Resin) הוא החומר הדביק שמפרישים עצים וצמחים שונים, במיוחד לאחר שפוגעים בהם. לא ברור לחלוטין מדוע מייצרים הצמחים את השרף. בין הסיבות האפשריות לכך מציעים החוקרים הגנה ומניעה של חרקים שרוצים לחדור לעץ, הגלדה של הפצע בעץ כדי לסתום את החורים או מניעת השתלטות של פטריות טפילות על העץ.

העובדה שהשרף נוזל לאחר פגיעה בצמח או בעץ גורמת לאנשים לחשוב שמדובר במקבילה הבוטאנית של דם, אבל זה לא נכון. אם כבר, אז המקבילה לדם אצל הצמח הוא המוהל (Sap). זהו נוזל מבוסס מים, המכיל את חומרי המזון של הצמח וזורם בתוך הצמח מהשורשים אל העלים. את סירופ המייפל, שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו, מייצרים מהמוהל של עץ האדר.

בני תרבויות שונות נהגו בעבר ללעוס את השרף, כסוג של גומי לעיסה, מעין מסטיק טבעי. השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות ותרבויות שונות ניצלו אותו לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית.

בעבר יצרו מהשרף גם גומי, סמי מרפא, קטורת ומסמיך לאפיה ולבישול.

בימינו מנצלים את השרף לייצור טרפנטין (turpentine), החומר שבו משתמשים כדי לנקות מברשות צבע מצבעי השמן שדבקו בהם. רוב הפועלים שאוספים שרף מהעצים, עושים זאת בדרך כלל עבור בתעשיית הטרפנטין.

השרף משמש גם כפוליטורה, חומר מחדש לציפוי רהיטים. כנרים ונגני כלי קשת נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר, מה שמגביר את החיכוך ומחזק את הצליל.


הנה שרף העצים שעל עץ האורן:

https://youtu.be/lPmJWTx7Yec


ואבן הענבר עם הדבורה הלכודה בה, היא למעשה שרף שהתאבן לפני מיליוני שנים:

https://youtu.be/Fyub9CUALc4

אם פעם תיקלעו לגן הזה, אל תתנו למראה היפה שלו להטעות אתכם, כי בגן הרעל (The Poison Garden), או גן אלנוויק (The Alnwick Garden), מהאטרקציות היפות ביותר בצפון אנגליה, נמצא אחד הגנים המסוכנים בעולם.

ממוקם מאחורי שערי ברזל שחורים, גן הרעל הזה הוקם בידי דוכסית נורת'ומברלנד, מחוז בצפון מזרח אנגליה, ג'יין פרסי. את ההתעניינות שלה בגן ארסי של צמחים שיכולים להרוג במקום לרפא היא החלה לאחר שביקרה בגן הרעל של מדיצ'י שבאיטליה.

להקמת הגן היא שכרה את ז'אק וירץ', אדריכל נוף שיצר את הגן אחרי שהליידי עברה להתגורר בטירה. בחירת הצמחים הייתה בתנאי שלכל צמח צריך להיות סיפור.

בשל הסכנה מהצמחים הנמצאים בגן הרעל, הביקור בו מתבצע רק בסיור מאורגן. במהלכו יכולים המבקרים לפגוש בזהירות מעל 100 סוגי צמחים רעילים. אחד מהם אפילו מפיק ציאניד,

בקיצור - זה לא מקום שתרצו להריח, לגעת או לטעום מהצמחים שבו. מספרים שמזמן לזמן יש אפילו אנשים שמתעלפים משאיפת גז רעיל במהלך הסיור בגן.

מסביב לגן הרעל נמצא גן אניק, גן ענקי ומרהיב שאינו מסוכן כמובן. מאות דונמים של צמחים צבעוניים מאפשרים בו למבקרים לשוטט בגן מטופח, בין שורות ורדים ריחנים, מזרקות מדורגות ועוד.


הנה סיפורו של גן הרעל:

https://youtu.be/2oCWAiqL0i0


קצת פרטים על הגן המסוכן:

https://youtu.be/tboW11dMeKs


פחד....

https://youtu.be/THpIX2w1utY


אבל בכל זאת בואו לביקור בגן אלנוויק הרעיל:

https://youtu.be/jGo9gYypQc8

יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים מהרטיבות. הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה.

בר-שי מציין שיש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני - שכשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהם במהלך הלילה ובבוקר הפרחים שבים ונפתחים. התוצאה היא שהחרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון וב"תמורה" הוא מבצע האבקה לפרח, כלומר מעביר את האבקה שנדבקה אליו בתוכו, אל פרחים אחרים.

כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.


הנה הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:

https://youtu.be/y3Y4J-7THDA


פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:

http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s


ועוד פריחות עם בוקר:

https://youtu.be/RZkX1k1UldQ

עץ מתושלח מרכס ההרים הלבנים של קליפורניה הוא העץ המבוגר ביותר בעולם. זהו עץ אורן שגילו מוערך ב-4,848 שנים ובגלל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד.

יותר מזה, העץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.

העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח עצמו!


הנה סרטון של עץ המתושלח:

https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk

גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.. למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.


הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:

https://youtu.be/8HOIQjILUBg


הנזקים המכאיבים שהוא גורם:

https://youtu.be/Pm9_e-ony3s


ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:

https://youtu.be/6CuUMLkPey8

הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.

אבל איך זה קורה?

כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.

אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...

הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.

מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.

שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.

ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.

שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.

פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.

פוטוסינתזה (Photosynthesis) - זה אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".

חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.

כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.


כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):

https://youtu.be/mDJnaiBV-uI


הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:

https://youtu.be/w77zPAtVTuI


תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):

http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s


צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:

https://youtu.be/ECibetK2EYI


וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?

https://youtu.be/2rZ3e9_baJg

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים בעולם, הן בגובה והן בנפח שלהם. עץ הסקויה הוא גם העץ שיכול להאריך שנים ויכול להגיע בקלות לגילאים של מעל 2,000 שנה והרבה יותר.

השם "סקוויה" היה שמו של ראש שבט הצ'ירוקי האינדיאני. בדרך כלל קוראים לעץ בארצות הברית בשם "רדווד", כלומר עץ אדום. זאת בשל הגזע החום-אדמדם של העץ.

הסקוויה הענקית היא העץ הגדול ביותר ממשפחת הסקוויה. עצי סקויה ענקית נחשבים לעצים בעלי הנפח הגדול ביותר בעולם. הם מגיעים לגובה של כמעט 100 מטרים (לאחרונה נמדד עץ כזה בגובה של 95 מטרים) וקוטר הגזע שלהם מגיע ל-7 מטרים. גם באורך החיים הסקוויות הענקיות הן מדהימות, שכן התגלו כבר עצים ממין זה שהיו בני 3,000 שנה ויותר!

רבים מגיעים כדי לראות את הסקוויות בפארק הלאומי "סקויה פארק" בקליפורניה, שבו נמצאים עצי הסקויה הענקיים בהמוניהם ובכללם גם העץ שנחשב לעץ הכי גדול בעולם.


הנה עצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs


כמה עצים יכולים להיות גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


וצילומי אווירה ביער של עצי סקויה:

http://youtu.be/_gqNU1MLzEE

העץ הגבוה בעולם הוא עץ שנקרא "היפריון". גובהו במדידה האחרונה היה 115.61 מטרים. זהו עץ ממין 'סקוויה נאה'. הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף של צפון-מערב קליפורניה - פארק שכל העצים בו הם מהגבוהים בעולם.

העץ נקרא על-שם היפריון, אל השמש הליוס מהמיתולוגיה היוונית.‏ מקומו נשמר בסוד מחשש לפגיעה בו, על ידי כל מיני מבקרים בעייתיים ואנשים הנוטים לוונדליזם.


הנה סרטון על עץ ההיפריון:

http://youtu.be/F3j8q6x-gE0

צמחים ועצים יכולים לעזור לנו בני האדם וליונקים הרבים בנשימה. עזרתם חשובה בכך שהם סופגים גז הנקרא פחמן דו-חמצני CO2 שנמצא באוויר, טומנים אותו באדמה ומשחררים לאוויר בחזרה את החמצן, שהוא טוב לנשימה שלנו ושל בעלי החיים שמסביבנו.

התרומה הזו מתבצעת בתהליך שנקרא פוטוסינתזה ובגללה כדאי לשמור על הצומח ועל העצים והמרחבים הירוקים בעולם. כי בלעדיהם, נאמר זאת בפשטות, אין חיים בכדור הארץ.

לכן, בין השאר, יש לשמור על יערות הגשם משריפות יזומות ומכריתת עצים מסיבית, שנועדו לפנות שטחים לגידול אוכל לבהמות בתעשיית הבשר ומחריפות את משבר האקלים, מה עוד שלעצים השפעה מקררת על העולם ולריסון של התחממות כדור הארץ.


הנה סרטון על הצומח והנשימה:

http://youtu.be/VN--w5esSQI


הדרך המופלאה בה הופכים הצמחים את הגז פחמן דו חמצני לחמצן ומאפשרים את החיים בעולם (עברית):

https://youtu.be/BB2cwpgL0vg


הנזק העצום שנגרם לעולם מעקירת עצים ויער גשם עצום שהושמד בעקירה מושחתת (עברית):

https://youtu.be/svgvVj_Xwo4


וכריתה ושריפות יזומות ביערות הגשם שהן מהתורמים למשבר האקלים ולאסון האנושי המתקרב (עברית):

https://youtu.be/npvKBxG1WlQ

גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.

מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.

בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.

הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.


#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.

אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.


#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.


#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת. קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע. הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.


הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:

https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0


הגן מהאוויר:

https://youtu.be/Qit5MVhCHTY


וסרט תיעודי על המקום:

https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes