» «
מצרים העתיקה
איך הפכה תרבות מצרים העתיקה למתקדמת וחדשנית?



מצרים העתיקה הייתה אימפריה שהחלה להתקיים בשנת 3150 לפני הספירה. זו הייתה מדינה שישבה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה ובשיאה שלטה בשטחים שהגיעו מסודאן של היום בדרום ועד לדרום סוריה בצפון, כולל המדבר משני צידי הנילוס וכל ארץ ישראל של היום.

במצרים העתיקה פותחו שיטות מינהל חדשניות לזמנן והיכולת לשלוט באימפריה נבנתה באמצעות חידושים שונים בתחום הניהול והשליטה, כמו גם בכוח צבאי חכם וטכנולוגי.

מצרים העתיקה לא הייתה רק אימפריה בעלת כוח צבאי וכלכלי אלא גם תרבות בעלת מדע, השכלה וטכנולוגיה פורצי דרך. פותחו בה חידושים בתחומים רבים, מחקלאות והשקיה ועד למחצבים ומכרות, דרך מיזמי בניה אדירים וחכמים ומסחר עשיר ומפותח עם עמים רבים במרחב שמסביב.

שלטון הפרעונים הסתיים מעט לפני תחילת הספירה הנוצרית, כשהסתיים תור הזהב האחרון של האימפריה העשירה והחכמה הזו. האימפריה הרומית החליפה אותה בשנת 31 לפני הספירה, כשכבשה את מצרים באלימות ובכוח מודרני והפכה אותה לפרובינציה רומית, נשלטת וחלשה.


הנה ארבע שושלות הפרעונים של מצרים העתיקה:

http://youtu.be/tSKBOilYBiY


מצגת וידאו שמספרת על מצרים העתיקה ותרבותה:

http://youtu.be/6inbtpf-Elo


החלוקה ל-3 תקופות במצרים העתיקה:

http://youtu.be/1lmHOuF--mY


כך הפכה הממלכה המצרית לאימפריה אזורית מרשימה:

https://youtu.be/hO1tzmi1V5g


והרצאה על התרבות המצרית הקדומה (עברית):

https://youtu.be/fi6wfNMV1lE?long=yes
מצרים העתיקה
מה לבשו במצרים העתיקה?



בעוד שמשרתים והעניים של מצרים העתיקה כמעט ולא לבשו דבר, נהגו הגברים בני המעמד הגבוה ללבוש בגד לבן עם קפלים. הבגד הנשי של המצריות הקדומות היה גם הוא לבן, אך ללא קפלים - זו הייתה פשוט שמלה ארוכה וישרה.

את הבגדים הללו יצרו המצרים מבד פשתה. המצרים גידלו פשתה שאותה טוו לחוטים. החוטים הללו נארגו בנול אריגה והפכו לבדים למלבושים קלים ואווריריים, שמתאימים למזג האוויר החם בה.

בנוסף לבגדים, במצרים העתיקה נהגו הנשים והגברים העשירים גם להתאפר, ענדו תכשיטים ועטו פאות נכריות, שכיסו ראשים מגולחים לחלוטין, מחשש לכינים.


הנה בגדים שונים שלבשו לפי המשוער המצרים הקדמונים:

http://youtu.be/oAyDXJ5ibgs


והסבר קצרצר על הלבוש הגרמני:

https://youtu.be/tSKBOilYBiY?t=3m40s&end=3m57s
העין של הורוס
מה סימלה העין של הורוס?



במצרים העתיקה הורוס (Horus) היה אל החיים. הוא האל בעל ראש הבז, בנם החזק של איזיס ואוזיריס ומי שנקם בדודו סת את רציחת אוזיריס אביו בידי הדוד.

המלך הפרעוני, כל המלכים הפרעונים בעת כהונתם, הם המקבילים החיים של הורוס על פני האדמה.

העין של הורוס (Eye of Horus), או "העין של רע", היא סמל מצרי עתיק, המסמל הגנה ועוצמה ויש הקושרים לו גם ריפוי, בריאות ואיזון עצמי. לפי המיתולוגיה המצרית, כשנאבקו הורוס וסת ביניהם, האחרון פגע בעינו של הורוס. אבל איזיס, אימו הקוסמת של הורוס, הכינה לו עין חדשה מהאור של הירח.

כאל החיים המצרי של אותם ימים, הורוס ייצג חיים טובים, של עושר ואושר - לחיים ולמתים. המצרים עשו בו שימוש כקמע והטביעו אותו בתכשיטים, בכלי חרס ובקמעות שחיברו לתכריכי המתים.

סמל העין של הורוס, שנחשב לסימן ההגנה, נראה כעין אנושית. מתחת לעין יש עיטור מעוגל, שמיוחס לפלומת הבז. הסיבה - הורוס הוא שם יווני, בעוד שמו במצרית עתיקה הוא חוֹר או חֶר. פירוש השם הורוס הוא "בז". ואכן, צורתו של האל הורוס הוצגה בכתובים כבעל ראש של בז ששתי עיניו הן על פי האמונה השמש והירח.

אגב, על פי האמונה המצרית מאבקם של הורוס וסת ביניהם לא מסתיים לעולם. בכל יום מנהלים השניים מאבק איתנים. ביום מנצח הורוס והשמש עולה. אבל בערב מנצח סת והלילה יורד ואיתו החשיכה, שמחליפה את אור השמש שמביא הורוס לעולם.


יש הרבה מסתורין בסמל הזה:

https://youtu.be/obegxYK86iE


ויש המשערים שממנו באה המילה "אמן" שיהודים ונוצרים אומרים בתפילות:

https://youtu.be/BhKGPslPwwA


וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:

https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
הירוגליף
מהם הירוגליפים?



הִירוֹגְלִיפִים (Hieroglyphs) הם השם הלועזי לכתב הַחַרְטומִּים, שהיה צורת הכתיבה של המצרים הקדמונים במצרים העתיקה.

ההרוגליפים מציגים מילים וצלילים באמצעות סמלים וציורים. בכתב הַחַרְטומִּים המצרי היו יותר מ-2,000 סמלים שונים.

זה מסביר למה רק מעטים מהמצרים הקדמונים ידעו לכתוב ולקרוא את כתב ההירוגליפים המסובך. רק בעלי מקצוע כמו פקידים וסופרים שלטו בו היטב.

פירוש המילה "הירוגליפים" הוא ביוונית "תחריטים קדושים".


כך השתמשו באבן רוזטה לפענוח ההירוגליפים:

https://youtu.be/yeQ-6eyMQ_o


על כתב החרטומים שהיה מאד מתקדם לתקופתו:

https://youtu.be/ZBiuJ40t4rk


על ההרוגליפים המצרים וכיצד למדו לפרש אותם בעזרת אבן רוזטה (עברית):

https://youtu.be/HfPmSfLWQKM


תרגום של הירוגליף על ידי מדריך תיירים מצרי:

https://youtu.be/_fh6vojXJAo


והסבר של ילד חכם על כתב החרטומים:

https://youtu.be/PEMbPLR1vrA

מצרים העתיקה

הפירמידות במצרים
איך בנו את הפירמידות במצרים?



עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.

חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.

גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.

בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית". תוכלו לקרוא עליו באאוריקה, בתגית "יחס הזהב".


הנה הסבר פשוט לבניית הפירמידות וכיצד בני ישראל קשורים, אם בכלל (עברית):

https://youtu.be/yor-TywKHDU


המסתורין סביב הפירמידות וכיצד סייעו ציורים מצריים להבין את טכניקת הבנייה:

https://youtu.be/LBF2pHH6f9A


עוד על בניית הפירמידות:

https://youtu.be/zfYFwXqknjM


הסבר אפשרי נוסף על הדרך שבה העבירו והעלו את אבני הענק לראש הפירמידה:

https://youtu.be/dGH93mt81BA?t=13s


ניסיון מעמיק ושונה להסביר כיצד נבנו הפירמידות:

http://youtu.be/TJcp13hAO3U


וספקות ותיאוריות לגבי השאלה הכבדה:

https://youtu.be/W_JgmxVCehw
אורובורוס
מהו האורובורוס, הנחש שבולע את עצמו?



האוּרוֹבוֹרוֹס (Ouroboros) שפירושו "בולע זנב", הוא סימן עתיק של נחש הבולע את זנבו. בעבר הוא גם הופיע לעתים בתור דרקון. מקור הסימן הוא ככל הנראה במצרים העתיקה.

במהלך הדורות השתמשו באורובורוס כדי לתאר או לסמל מושגים כמו מחזוריות, חזרה מתמדת ודברים המתייחסים לעצמם (במתמטיקה ובמחשבים יקראו לזה אולי רקורסיה).

הנחש האוחז בפיו את זנבו, האורובורוס, יולד את עצמו מעצמו. יש הרואים בו סמל מיתולוגי עתיק, המייצג את התהליך המעגלי של לידה, התהוות ומוות. אחרים רואים בו מפלצת המאיימת לטרוף את העולם.


הנה הנחש הבולע את זנבו, אורובורוס:

http://youtu.be/IGtqY8kuSAg


והסבר נוסף לאורובורוס:

http://youtu.be/_BncgkjKI70


והנה שיר יפה שמוקדש לאורובורוס ולא ניתן ללמוד ממנו כלום:

http://youtu.be/CaGzsLqLbxk
חרפושית
מה הייתה החרפושית במצרים העתיקה?



החַרְפּוּשִׁית (Scarab) היא סוג של קמע או חותמת, שהמצרים הקדומים יצרו בדמותה של חיפושית הזבל. מסתבר שהיא זכתה למעמד של קדושה במצרים העתיקה. אלפי קמיעות וחותמות כאלה שנעשו מאבן, שנהב או מתכת, התגלו באתרים עתיקים, לא רק במצרים אלא בכל מקום שבו שהו המצרים, כמו קדמת אסיה ואגן הים התיכון.

כחותמת נהגו לחרוט על צדה השטוח של החרפושית סמלים שונים ושמות של מלכים מצריים ופקידים רמי מעלה. את החרפושית נהגו המצרים להטביע בשעווה או בדיו וכך לחתום עימה על מסמכים חשובים.

כקמע נהגו לענוד את החרפושיות כתליון על הצוואר, או כשהוא משובץ בטבעת. המצרים יחסו לתליוני הקמעות שכללו חרפושיות כוחות מאגיים.

הסיבה שהמצרים כה העריצו את החיפושית הזו היא מעניינת. כשמה כן היא - חיפושית הזבל מגלגלת את כדור מזונה ברגליה האחוריות, כדור שהרכיבה מזבל שמצאה. החיפושית הזו ריתקה את דמיונם של המצרים הקדמונים מכיוון שהם ראו בה את התגלמות אל השמש, האל חפרי, המגלגל בכל יום את גלגל השמש בשמיים (למי שמתבלבל - היו למצרים כמה שמות לאל השמש וחפרי הוא רק אחד מהם, לצד רע, הורוס ונוספים).

סמל חרפושית נכלל גם בין סמלי כתב החרטומים המצרי. החוקרים משערים שהוא סימל היווצרות או שינוי צורה.

הודות לתפוצתן, החרפושיות הן מקור לימודי חשוב להבנת עולם התרבות של מצרים העתיקה, בתחומים רבים. הסימנים, הכתובות והציורים שעליהן מאפשרים ללמוד המון על התרבות החשובה הזו. ניתן לרכוש מהן ידע על מגוון היבטים, ממעמד המלך במצרים, דרך ההיררכיה של הפקידים במצרים העתיקה ועד לפולחן המצרי הקדום.

את השם העברי "חרפושית" טבע החוקר שמואל יבין ז"ל, תוך שילוב שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית.


הנה המשמעות של החרפושית אצל המצרים הקדמונים:

https://youtu.be/qAW42J1TQEo


חותם חרפושית שנמצא בתל-דור שבישראל:

https://youtu.be/3iQasIPVZ1c


בסרט 'המומיה' יש חרפושית מסוכנת מדי...

https://youtu.be/GJP8XTzpOCw


מבחר חרפושיות מצריות עתיקות שנמצאו ברבות השנים:

https://youtu.be/BTfYNf0pvtI


וחיפושית זבל אמיתית בעבודה:

https://youtu.be/I1RHmSm36aE
כלי טיס עתיקים
כיצד יתכן שבכתב חרטומים מצרי צוירו כלי טיס?



זה סיפור מוכר. מחפשי המסתורין והסודות העתיקים מוצאים בפריט ארכאולוגי משהו שנראה כמו חייזר, צלחת מעופפת או כלי טיס קדמוני ומעלים השערות משונות ומשונות, ממציאים תאוריות מסתוריות ועתירות דמיון. הפסיכולוגים קוראים לתופעה הזו "פראידוליה" - זיהוי של דברים שאנו מכירים בכל מיני תמונות, עתיקות וכדומה.

מצד שני, אולי זה חוסר האמונה שלנו ויש בזה משהו. יש החושבים שהמצרים הקדמונים אכן ציירו בציורי ההירוגליפים, כתב החרטומים הקדום שלהם, כלי טיס כמו אלה המודרניים שלנו? - אם זה כך הרי שכלי טיס כאלו היו קיימים במציאות כבר לפני אלפי שנים. מי בנה אותם? חוצנים? בני תרבות לא ידועה? אנשי אטלנטיס?

קשה לדעת מה התשובה. נראה שהמחקר ימשיך ויבדוק גם דברים כאלה, גם אם בנימה של זהירות ואולי אף של לעג סמוי ולעתים גלוי למחפשי הסודות הקדמונים הללו.


הנה סרטון שמציג את הממצאים המשונים בכתב החרטומים המצרי:

http://youtu.be/O_rCkJzqIqY


דמקה
מהם תולדות משחק הדמקה והאם הוא נולד במצרים העתיקה?



דמקה (Checkers) הוא משחק לוח קדום שמקורו הוא ככל הנראה במצרים העתיקה. עם חיילי הדמקה שנלקחו ממשחק השש-בש העתיק והלוח שהגיע ממשחק השחמט, הדמקה הוא משחק נהדר לילדים ויכול להכין היטב למשחקי לוח מתוחכמים ממנו, בראשם משחק השחמט.

בממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בחפירות במצרים נמצאו סימנים למשחק קדום ודומה לו, אם כי אין הוכחות חד-משמעיות שמדובר במשחק הדמקה שאנו מכירים. כך או כך, במצרים הפרעונית היה הלוח בגודל של 8 משבצות על 8. בצרפת של המאה ה־17, ככל הנראה, הגדילו את הלוח מ-8 על 8, ל-10 משבצות על 10. בכך הגדילו את מספר האפשרויות והמהלכים לפי 100 ויותר.

מאז משחקים את משחק הדמקה על לוח בן 64 משבצות ו-12 אבני משחק, כלומר חיילים. לבנים מול שחורים, כמו בשחמט. בניגוד לשחמט, בדמקה מחליטים מראש מי פותח את המשחק.

מטרת משחק הדמקה היא להוריד, או "לאכול", כמו שמכנים זאת כאן, את כל אבני המשחק של היריב. שחקן הדמקה המפסיד הוא מי שנשאר ללא אבנים.

כמו השחמט, הדמקה עוזרת לפתח חשיבה לוגית אצל ילדים. הודות לפשטותם של כללי המשחק, יכול המשחק לתרום ליכולות הניתוח והחשיבה של שחקנים צעירים מאד.

במצרים העתיקה היה שמו של משחק הדמקה "באס", שפירושו "גברת". באופן לא מפתיע כנראה, גם המילה "דמקה" באה מ"דאם", שפירושה בצרפתית הוא... "גברת".


הנה סרטון שמלמד לשחק את משחק הדמקה:

https://youtu.be/Kwswrsb8UW4


ועוד מדריך:

https://youtu.be/-O2MiBpoFNc


כך תשחקו על לוח של 8 משבצות על 8:

https://youtu.be/m0drB0cx8pQ


וכאן הסבר נחמד ונוסף על הלוח לילדים של 8 על 8 משבצות:

https://youtu.be/MOW9k_C4vFU
להיכן נעלם אפו של הספינקס?



הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.

האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף.

לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...

הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...

אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.

אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.


הנה ניסיון לטעון שהספינקס המצרי מייצג דמות בעלת אף ארוך במיוחד, שמופיעה בעוד ממצאים עתיקים:

http://youtu.be/tKgAQossqyQ


ומצגת עם גירסאות שונות של הגורמים לאף השבור והחליטו אתם מי שבר אותו:

http://youtu.be/ffPumAnRtvk
למה המצרים הקדמונים חבשו פאה?



בני מצרים העתיקה ראו בשיער דבר מלוכלך. הוא גם איפשר לכינים להתנחל בו ואותן הרי קשה מאד לחסל.

לכן גילחו המצרים הקדמונים את ראשיהם ואת זקניהם. במקום הזקן היו הגברים נוהגים ללכת עם זקן מלאכותי, בעוד הנשים חבשו פאות כהות ומהודרות.

פאותיהן המוקפדות של המצריות הקדמוניות הפכו נערצות. עד היום יש פאות נכריות ותסרוקות נשיות המחקות את מראה הקליאופטרה המצרי.


חלק מתולדות השיער, העוסק במצרים העתיקה:

https://youtu.be/U48565qmqUk?t=16s


כך הכינים יצרו מודל יופי מצרי עתיק:

https://youtu.be/lKVh7CuPUQk


פאות ממצרים העתיקה תוכלו לראות היום במוזיאון המצרי בקהיר:

http://youtu.be/fRlQEmumk5s
מהו חתול הספינקס?



חתול ספינקס הוא גזע חתולים שהתפתח ממוטציה בשנת 1966, בעיר טורונטו שבקנדה. מרביעי חתולים חזרו והרביעו אותו כדי ליצור ממנו גזע חדש ומיוחד. גופו של חתול הספינקס שרירי ואין לו ממש פרווה (אולי קצת). יש לו זנב דקיק וארוך ואוזניים ענקיות. עיניו המלוכסנות מקנות לו את המראה המצמרר והמעט מפחיד, במיוחד למי שראה יותר מדי סרטי קולנוע מפחידים בהשתתפותו.

הספינקס הוא חתול שזקוק לחום, בגלל הפרווה החסרה, אוהב חברה ומאד חכם.


הנה צמד חתולי הספינקס:

http://youtu.be/N_QuhUpZ0Nc


גורי חתול ספינקס ואימם:

http://youtu.be/gZVGKFp8isk


וויכוח בין משתתפי הסדרה "חברים" האם זה חתול או לא:

http://youtu.be/Fl6Ke0I5gGA
מהו סיפורו של הפניקס, עוף החול?



פֶנִיקְס, עוף החול (Phoenix) הוא ציפור האש הקדושה. לפי אגדות ערביות הפניקס הוא יצור שקם לתחיה מאות שנים לאחר מותו.

המיתולוגיה המצרית מספרת שהפניקס חי במדבר מאות שנים. לקראת מותו מכין עוף החול לעצמו קן מענפי קינמון ושורף את עצמו. מהאפר שנותר מהפניקס השרוף מתגלה לאחר זמן רב עוף חול חדש וכך הלאה.

הפניקס הפך לסמל השיבה מהמתים. הוא מוזכר בתרבויות רבות, אם כי בשמות שונים בכל אחת מהן. חלק מהן מזכירות את דמעותיו שיכולות לרפא. אחרות מציינות שאפשר להרפא על ידי נגיעה בכנפיו.

בתרבות המערבית משמש המושג "עוף החול" כדי לתאר אנשים שחוזרים וצומחים לאחר נפילה, או משתקמים ממצב קשה וחוזרים לימי התהילה שלהם.


הנה סיפורו של הפניקס עוף החול:

http://youtu.be/BkYywhe061o


הפניקס הקם מהאפר:

http://youtu.be/IZm-9yx0uLo


עוד על עוף החול האגדי:

http://youtu.be/EDk9mWHvLiw


הנה הפניקס בתרבות הסינית:

https://youtu.be/ItOry8_5V_E


בקצרה ובין מפלצות אחרות:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=7m24s?end=8m36s
מיהו סת, אל המדבר המצרי?



סת (Seth), או בשמותיו המצריים סתי או סתח', החל בתור אל המדבר במיתולוגיה המצרית. הוא היה גם אל הכאוס והסערה.

למרות שראשו מזכיר לעיתים דג, שנבוב או תן, ובניגוד לאלים מצריים אחרים, סת לא דומה באופן חד-משמעי לבעל חיים מסוים.

במצרים העתיקה נחשב סתי לאל חזק ובעל עוצמה, בעיקר בזכות העובדה שמצרים היא ארץ מדברית והרי הוא האל האחראי על תנאי החיים במדבר. סת היה האל הראשי של מצרים התחתונה, החלק המדברי של מצרים.

אבל העתיד הקנה לו עוד עניינים. כי במהלך הדורות סת הפך להתגלמות הרוע והרשע. הוא זוהה עם אלים רשעים של שליטי מצרים הזרים והשנואים על המצרים ובמיוחד עם האל אפפ.

ואכן, במיתולוגיה המצרית נודע סת כמי שניסה לרצוח את אחיו אוזיריס ולא פעם אחת. באחד המקרים הידועים הוא ביתר את גופו של אוזיריס ופיזר את החתיכות בנהר הנילוס. האלה איזיס החזירה את אוזיריס לחיי נצח, לאחר שאספה את החלקים ובכשפיה היא "הרכיבה" אותו מחדש. העימותים ביניהם לא פסקו ועל אף כוחותיו ועוצמתו הרבה, סת הובס לבסוף על ידי הורוס, בנם של איזיס ואוזיריס, שגרם לו להסתתר בחשיכה ולהיות לאל הלילה, המביא את הלילה והחשוכה בכל לילה.

אגב, הקרב בין הורוס לסת לא היה היחידי. בחצר של מקדש אדפו נמצא תיאור של הקרב הקשה על הכתר, בין הורוס, שליט מצרים העליונה, לבין סת. הקרב הזה נולד לאחר שלאחר שהחלק התחתון של מצרים נכבש על ידי החלק העליון. במהלכו נקרעו אשכיו של סת ממנו, מה שפגע בפריון של המדבר. בקרב גם נפגעה אחת משתי עיניו של הורוס, שהיו הירח והשמש. זו הייתה עין הירח ולכן הירח הפך כהה מהשמש. אז התפייסו האלים, אבל כאמור הקרבות ביניהם לא הסתיימו.

איננו יודעים בדיוק את משמעות השם סת. יש נטייה לחשוב שפירושו הוא משהו כמו "גדול העוצמה", "עמוד של יציבות" או "הקסום".


הנה סת, האל המצרי שלא ידוע עד היום:

https://youtu.be/HsqZPiJB9kQ


סרט שנעשה על האל סת:

https://youtu.be/ZpZnaEeCNJw


סת המשתלט על מצרים הוא אחת הדמויות הראשיות בסרט "מלחמת האלים", כשנלחמים בו האל הורוס והגיבור בק:

https://youtu.be/Ku-t25VenqY


מצגת וידאו על סת:

https://youtu.be/_qvXnfAX3us


וסרט תיעודי על סת שלפי האמונה המצרית הרג את אוזיריס והחזיר לעצמו את השלטון:

https://youtu.be/ffKaHwnmNXc?long=yes
מהי עין הרע ומה הקשר שלה לאמונות טפלות?



מהקשה על עץ "נגד עין הרע" ועד הנחת יד על הפה כשמפהקים, הנחת שום מתחת לכיסא הנהג במכונית, צביעה של דלתות בכחול או תליית חמסה באוטו - עין הרע ואמונות טפלות הולכים יד ביד כבר מאז ימי קדם.

עין הרע היא אמונה שגורלו של אדם מושפע מרגשי אחרים כלפיו ובפרט מקנאה. זה החשש שמבט של מישהו המתפעל ממה שיש לו - עלול להביא ל"עין הרע".

טתם בטח מכירים את המבט של אנשים המקנאים או אחוזים ברוע, במי שיש לו או שהצליח במשהו, נכון? - אלה עלולים להטיל, לפי האמונה העממית, "עין רעה", או "עין הרע" באדם. עין הרע הזו עלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו.

זו מעין אמונה טפלה שכזו, אבל אחת שיש לה כוח עצום ושמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. בלי עין הרע, טפו טפו טפו!

אבל מה עושים נגד עין הרע? - כל מיני סממנים, סימנים וסמלים, דוגמת אלה שלמעלה, נועדו להפחית את האימה והחשש שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו. הם יהיו הכוח הנגדי שיניא את העין הרע מלפעול. לחפצים הללו ייחסו בני האדם כוחות מיסטיים ורוחניים, שהפכו אותם ליעילים, בדרך להשגה של שפע, הצלחה וביטחון.

חוקרים רבים מאמינים שמקורות האמונה הזו נעוצים עוד בתרבות המצרית הקדומה, אם לא לפני כן. במיוחד מוזכרת העין של הורוס (Eye of Horus) או "העין של רע", אל מצרי קדום בעל ראש של בז שעיניו הן השמש והירח. סמלו של רע נראה כעין אנושית והיא סימלה אז עוצמה והגנה. במצרים העתיקה של אותם ימים נהגו אף לקשור לה כוחות בריאות, ריפוי ואיזון עצמי.

ואם אז ייצג הסמל של "עינו של רע" חיים טובים, עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים הרי שהוא אומץ בתרבויות שונות בעולם הקדום. מקמע מצרי פופולארי, שהוטבע בתכשיטים, בכלים ובקמעות שנמצאו בתכריכי המומיות המצריות, הוא היה לסמל נפוץ. מכירים את העין הכחולה מהזכוכית שנמכרת בשווקי המזרח התיכון?

לא ברור אם זה המקרה, אבל יתכן שהמשמעות של המושג הקדום והמבורך של "העין של רע" מעט התהפכה או השתבשה, אם כי נשארה באותו תחום - איכשהו הפכה עין הרע לדבר מאיים, מקנא והורס - עין רעה!


הנה הסיפור של עין הרע:

https://youtu.be/qR1qp-ugufY?t=11m55s&end=16m13s


העין של הורוס:

https://youtu.be/C_kBkB41qKo


יש הרבה מסתורין בסמל הזה:

https://youtu.be/obegxYK86iE


רב שמציע הסבר מדעי לעין הרע:

https://youtu.be/XxqqGVkzB8I


וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:

https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
מיהו אנוביס, האל המצרי עם ראש התן?



במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.

אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.

ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.

תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.

לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.


הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:

https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w


אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:

https://youtu.be/I7xgCtn8374


תקציר על האל אנוביס:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s


המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:

https://youtu.be/e3IqHMTtLGE


הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":

https://youtu.be/f2rYgURNeq0
האם שש בש הוא המשחק העתיק בעולם?



משחק השש בש הוא מבין משחקי הלוח העתיקים ביותר בעולם. הוא נולד במסופוטמיה, אזור הסהר הפורה שבין איראן לישראל של היום ועד היום הוא אחד ממשחקי הלוח הפופולאריים בתבל. משנה לשנה הוא צובר פופולאריות והופך למשחק שרבים יותר משחקים בו בעולם.

החוקרים משערים שהשש בש התפתח מהמשחק המלכותי שהתגלה בעיר העתיקה אוּר שבעיראק של היום. זהו משחק שידוע על קיומו כבר בשנת 3000 לפני הספירה. משחקי לוח עתיקים ודומים לשש-בש מוצגים גם בציורי הפירמידות שבמצרים. מממצאים ארכאולוגיים מהמזרח התיכון העידו גם הם על משחקים עתיקים דומים.


הנה תולדות המשחקים העתיקים בכלל והשש-בש בפרט (עברית):

https://youtu.be/MHCZnO_vpPI?t=15m42s?end=20m25s


אליפות ישראל בשש בש (עברית):

http://youtu.be/2wJYIIMwnm8


ותכנית חינוכית על משחק השש בש (עברית):

https://youtu.be/i44yOxeKP6Q?long=yes


מה היה קרב קדש של המרכבות?



דמיינו רגע קרב קדום, שבו חלק גדול מהלוחמים בשני הצבאות רכובים על אלפי מרכבות ונלחמים זה בזה בקשיחות, כשהם נעים במהירות, יורים חצים ומתנגשים זה בזה. אל מול חיל המרכבות המצרי ניצב כוח מרכבות חיתי חזק גם הוא והם נלחמים בעוצמה בשדה הקרב, נעים במהירות, מאגפים ומפתיעים. אתם מדמיינים את קרב המרכבות הגדול בהיסטוריה, או לפחות את אחד מקרבות המרכבות הגדולים מכולם.

קרב קדש (Battle of Kadesh) היה התנגשות אדירים בין שתיים מהמעצמות החזקות של העולם העתיק. הוא היה אחד האירועים הצבאיים החשובים והמשמעותיים ביותר של העולם העתיק והקרב הראשון בהיסטוריה שנותר תיעוד מסודר ומפורט שלו בשני הצדדים הלוחמים.

לא סתם גויסו כוחות חיתיים כה גדולים לקרב קדש. הם נועדו לבלום את מסע המלחמה המצרי באיזור. זה היה קרב על השליטה בקדש, עיר חורית שניצבה במיקום אסטרטגי (חשוב) ושלטה על דרכי המסחר המרכזיות באזור דרום לבנון וסוריה. למעשה היה הקרב שיאו של מאבק בין צבאות של שתי אימפריות עתיקות שנלחמו על השליטה במזרח התיכון הקדום. מצד אחד צבא מצרים העתיקה, מונהג בידי המלך רעמסס השני, זה שהיהודים מכירים כל כך טוב מסיפור יציאת מצרים. מצד שני ניצב צבא האימפריה החיתית, אימפריה בעלת יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום המרכבות באותם זמנים.

בקרב השריון הגדול ביותר של אותם זמנים, השתתפו לראשונה בהיסטוריה אלפי מרכבות משני הצדדים. זה נגד זה לחמו שני צבאות טכנולוגיים, של מעצמות אזוריות, צבאות המצוידים במרכבות רבות ובטקטיקות מודרניות לזמנן, של ניהול קרב רכוב.

בקרב הענקי לא ניצח שום צד באופן ברור, והוא גרר אחריו מלחמת התשה מתמשכת שארכה כ-16 שנה ובסופה נחתם הסכם השלום החתי-מצרי. הסכם שלום זה הוא ככל הנראה הסכם השלום הקדום ביותר המתועד בהיסטוריה והוא נחתם בין רעמסס השני מלך מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך החיתים.

סעיפיו המרכזיים של הסכם השלום היו שהחיתים והמצרים מתחייבים לא לתקוף זה את זה, ושהחיתים זכאים לשמור על השליטה בקדש. צדדי הסכם גם מתחייבים לעזור זה לזה במידה והם יותקפו על ידי צד שלישי. בנוסף סוכם כי רעמסס השני ישא לאשה את בתו של חתושיליש השלישי (בעולם העתיק קשרי נישואים בין מנהיגי ממלכות היו נורמה מקובלת לכינון והסדרת יחסים בין ממלכות). למרות שתוצאות הקרב היו תיקו, מבחינה אסטרטגית ניתן לומר שהחיתים ניצחו, מכיוון שרעמסס חזר לביתו ללא הישגים משמעותיים, והשליטה בקדש נשארה בידהם.

הקרב הגדול הזה התקיים אי שם בסוף המאה ה-13 לפני הספירה ונקרא כך כיוון שהתקיים בסמוך לעיר קדש, הנמצאת בסוריה של ימינו. על השנה המדוייקת שבה התרחש קרב קדש יש ויכוח בין החוקרים.


סיפורו של קרב קדש:

http://youtu.be/lKbEc6Ox6CY


ציורי הקיר המצריים מקרוב:

http://youtu.be/vRnMDBhCpXc


סרט תיעודי על הקרב המפורסם:

http://youtu.be/gLCfuegwnx0?long=yes


וסיפורו של הקרב הראשון שתועד בהיסטוריה:

http://youtu.be/d8f1FUwTv8Q?long=yes
איך הוליד קרב מגידו את האימפריה המצרית?



זה היה בימי המלך הצעיר פרעה תחותמס השלישי (Thutmose III), אי שם במאה ה-15 לפני הספירה. מגידו עמדה אז בראש מרד גדול של המלכים הכנענים נגד הממלכה המצרית ששלטה באזור. בתגובה יצא תחותמס השלישי בראש צבאו אל כנען, למסע כיבוש באזור.

כשהתקרב לקרב מגידו (Battle of Megiddo) ידע תחותימס השלישי שצבאו עומד לנהל קרב כנגד 100 ערים כנעניות. העיר קדש, בסוריה של היום, עמדה בראש הכוחות שהמתינו להילחם כנגדו. המלך הצעיר נועץ ביועציו מהיכן להביא את צבא מצרים לעמק יִזְרְעֶאל. הם הציעו לו לבחור בדרך שעוברת ליד תַעְנָךְ שבדרום. במיוחד הם הזהירו אותו מבחירה במעבר המסוכן יותר דרך העמק הצר שבנחל עירון. תחותמס הצעיר חשב מצדו שדווקא מעבר במקום המסוכן יותר, יפתיע את מלכי כנען, שלא יצפו שמצביא הגיוני יבחר בו להבקעה. כך הוא בחר לעבור דווקא משם. ואכן, הסתבר שאויביו לא הציבו לו מארב בנחל עירון וצבא מצרים הצליח להפתיע את הכנענים לחלוטין. רוב כוחות כנען המתינו במקום אחר והמעטים ששרדו את המתקפה המצרית מיהרו להימלט לעיר מגידו. הם השאירו מאחוריהם את המרכבות והרכוש והחיילים המצרים העדיפו לאסוף את השלל הרב שבמחנה האויב, במקום לרדוף אחריהם ולהשמידם.

תחותמס הטיל על מגידו מצור בן 7 חודשים שבסופו הם נכנעו. המצרים לקחו מהעיר שלל רב וביססו את שליטתם בכנען מחדש. במקום להרוג את השליטים המורדים, העדיף תחותמס להשאירם לשלוט על עריהם, זאת לאחר שנשבעו לו אמונים ושילמו לו מס כבד בזהב וברכוש.

הוא צדק במהלכיו אלה. לאחר קרב קדש ובעקבותיו, הפכה מצרים לאימפריה. דווקא מלך צעיר וחסר נסיון במלחמה הוא שהצליח לנצח בקרב בלתי אפשרי ולבסס שלטון על מלכים מקומיים שהפכו נאמנים לו. הוא נהג לבקר בערי כנען פעם בשנה ולהפגין שליטה מוחלטת באיזור ומכאן נפתחה לו הדרך לאחת האימפריות החזקות והמפותחות של התקופה.

כל סיפור הקרב תועד בכתובות מצריות עתיקות, כתובות בהירוגליפים, כתב חרטומים, שהופיעו במקדש קרנק שבמצרים.


הנה הרגע בו קיבל תחותמס השלישי את ההחלטה שתכריע את הקרב במגידו:

https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?t=25m57s&end=31m37s


ילדה מתארת את מהלכי הקרב:

https://youtu.be/7jZKprCOOPs


תחותימס השלישי מתאר את הקרב:

https://youtu.be/xk_djOgEGFY


סצנת הקרב מסרט:

https://youtu.be/scW0Q1A3LU4


מגידו העתיקה כיום:

https://youtu.be/Fn2HQQyG6Wc


וכל הסרט התיעודי על הקרב שעתיד להפוך את מצרים לאימפריה:

https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?long=yes
כיצד בוייתו בהמות המשא?



אם כבשים ועיזים בויתו כבר לפני 8000 שנה וחזירים לפני 7000 שנה, בהמת המשא הראשונה שהאדם ביית היא החמור. העדויות על כך נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.

עדויות ארכיאולוגיות מצאו שבתקופה שלאחר מכן בויית הגמל במדבר ערב ובמרכז אסיה בויית הגמל הדו-דבשתי. הסוסים בוייתו לפני כ-4000 שנה

בהמשך, מעידים תבליטים שומריים שחמורים וסוסים החלו מבוייתים גם לשימוש מלחמתי. רכבי מלחמה שאליהם נקשרו נעו בעזרתם. במצרים העתיקה, לפני כ-3300 שנה, נסעו מרכבות רתומות לסוסים ורדפו אחרי בני ישראל שיצאו ממצרים.

מרכבות כאלה ואחרות היו בשימוש רציף מאז ועד המאה ה-19. אז הומצאה המכונית והשימוש בבהמות משא הלך ופחת.


הנה תולדות בהמות המשא:

https://youtu.be/_ODCZOcfNSc


ביות הבהמות והחיות:

https://youtu.be/IuVK6aHZyfQ


שבט הדינקה באפריקה המתמחה בגידול פרות:

https://youtu.be/7z3SsT-FW7Q?t=6s


האם יכולנו לביית כל בעל חיים?

https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
למה לאל תות יש גוף אדם וראש ציפור?



ראיתם פעם אל מצרי עם גוף של אדם וראש של ציפור? - כנראה שראיתם את תות, אל החוכמה המצרי. ראשו של תות הוא ראש מגלן, ציפור האייביס האגדית. גופו הוא גוף של בן-אנוש. הוא כינה גם "האל הסנדק".

במיתולוגיה המצרית ידוע האל המצרי תות (Thoth), או גם בשמו היווני "תח'ות" ובשם המצרי המקורי "ג'חוטי". הוא היה אל החוכמה, האל שלפי המיתולוגיה המצרית המציא את הכתיבה, את המדע, השירה והקסם.

תות היה ידוע בכישרונו לפתור מחלוקות בין בני אדם.

גם ברפואה היה תות ידוע. האמונה הייתה שבמקרה של אל פצוע מקרב, תות היה מי שריפא אותו. זה בדיוק מה שקרה, לפי הסיפורים, בקרבות בין האל רע לבין הנחש אפפ ובין האל הורוס לסת.

כמו האלות חתחור וסח'מת, גם תות נוצר מאיבר בגופו של אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, האל רע. הוא שימש כלשונו וליבו של רע, מעין דובר שלו. ביחד עם האלה מע'ת, עומד תח'ות משני צידי סירתו של רע, כשהיא משייטת בעולם השאול במהלך הלילה.

הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולא פעם הופיע תות כבעל ראש של בבון.


הנה סרטון על האליל תות:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=1m13s&end=1m58s


סיפורו של תות הממציא של העצב והכתיבה:

https://youtu.be/a0jqMO63SUg


תפילתו של תות:

https://youtu.be/CeW5nbuRxZA


עוד על המצאת הכתיבה:

https://youtu.be/hdW67CSE7hM


וסרט תיעודי על "ספר תות", שעל פי האמונה המצרית, נכתב על ידו:

https://youtu.be/KK9q0Okdx00?long=yes
למה בנו את הפירמידות במצרים?
מהו הנילוס, הנהר הארוך באפריקה?
למה שימש הנילוס במצרים העתיקה?
מהי קללת הפרעונים?
מי הייתה המלכה קלאופטרה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.