שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם העופות?
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
מהם דורסי הלילה?
דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.
עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.
הנה דורסי הלילה בשעת ציד:
https://youtu.be/w4OH6gMN6vY
הלילית הצופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
ולקט דברים משעשעים שהם עושים:
https://youtu.be/PYOSKYWg-5E
איפה יש פינגווינים באפריקה?
קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.
על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.
היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.
הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y
הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/bliWj2x8Xmk
כך הם נראים בגן חיות:
https://youtu.be/Nzo7gCMU64M
כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:
https://youtu.be/kqNeUmTry9Q
עוד ממראות החוף המיוחד עם הפינגווינים של אפריקה:
https://youtu.be/53NpMlu1fQk
וקצת ממראות האיזור כולו:
https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y
למה לתרנגול הודו יש כל כך הרבה שמות?
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
האם האוח הוא דורס הלילה הגדול ביותר?
אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.
משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!
הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.
לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.
הבה נכיר את האוח שהסתנן לספריה:
https://youtu.be/dLEmJvsrAao
באנגלית:
https://youtu.be/m0XgSrdYQRY
החושים המדהימים של האוח:
https://youtu.be/kpBCzzzX6zA
וכך מאלפים את האוח המצוי:
https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ
איך ציפורים לא מתחשמלות?
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
מהם תפקידי המקור אצל העופות?
המקור של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים. הנה תפקידיו של המקור אצל עופות:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם מקור ארוך שיאפשר ליקוט של זרעים קטנים. אחרים בעלי מקור בצורת אזמל, המשמש לעבודה. מקור כפוף בצורת אנקול משמש עופות דורסים למריטת נוצות הטרף וחלוקת בשרו לפיסות שמתאימות לבליעה. אצל בעלי מקור גדול ורחב, הוא מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
מה מיוחד בכנפיו של האלבטרוס הנודד?
האלבטרוס הנודד הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.
האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.
הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:
http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s
וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:
http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.
עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.
הנה דורסי הלילה בשעת ציד:
https://youtu.be/w4OH6gMN6vY
הלילית הצופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
ולקט דברים משעשעים שהם עושים:
https://youtu.be/PYOSKYWg-5E
קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.
על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.
היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.
הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y
הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/bliWj2x8Xmk
כך הם נראים בגן חיות:
https://youtu.be/Nzo7gCMU64M
כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:
https://youtu.be/kqNeUmTry9Q
עוד ממראות החוף המיוחד עם הפינגווינים של אפריקה:
https://youtu.be/53NpMlu1fQk
וקצת ממראות האיזור כולו:
https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
עופות
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.
משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!
הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.
לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.
הבה נכיר את האוח שהסתנן לספריה:
https://youtu.be/dLEmJvsrAao
באנגלית:
https://youtu.be/m0XgSrdYQRY
החושים המדהימים של האוח:
https://youtu.be/kpBCzzzX6zA
וכך מאלפים את האוח המצוי:
https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
המקור של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים. הנה תפקידיו של המקור אצל עופות:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם מקור ארוך שיאפשר ליקוט של זרעים קטנים. אחרים בעלי מקור בצורת אזמל, המשמש לעבודה. מקור כפוף בצורת אנקול משמש עופות דורסים למריטת נוצות הטרף וחלוקת בשרו לפיסות שמתאימות לבליעה. אצל בעלי מקור גדול ורחב, הוא מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
האלבטרוס הנודד הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.
האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.
הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:
http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s
וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:
http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s
מיהו העוף הדורס שעורף ראשי נחשים?
חיוויאי הנחשים הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, שעורף ראשי נחשים וטורף אותם. יש לו מקור קצר ומאד חד, שהוא ממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו או לפחות נותן לו מכת מקור קטלנית ומיד מתחיל לבלעו מהראש. במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
הנה סרטון על חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
חיוויאי הנחשים הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, שעורף ראשי נחשים וטורף אותם. יש לו מקור קצר ומאד חד, שהוא ממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו או לפחות נותן לו מכת מקור קטלנית ומיד מתחיל לבלעו מהראש. במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
הנה סרטון על חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
איזו ציפור נודדת הכי רחוק?
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם היא שַׁחֲפִית הַקּוֹטֶב (Arctic tern) והיא עושה מרחק עצום בכל שנה.
במעופה היא גומעת 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים.
כך נודדת הציפור הקטנה הזו, בכל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
שחפית הקוטב, הידועה גם כשַׁחֲפִית אַרְקְטִית, היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. שטחי הרבייה הצפוניים שלה משתרעים על פני טווח גאוגרפי לא יאומן שנע מהאזור הארקטי, באזור הקוטב הצפוני ועד האוקיינוס הדרומי שמסביב לאנטארקטיקה.
תזונתה של שחפית הקוטב הארקטית מתבססת בעיקר על דגים, לצד חסרי חוליות ימיים ולא גדולים.
שחפית הקוטב נחשבת לעוף בעל תוחלת חיים ארוכה יחסית. לא מעטים מהם מגיעים לגיל 20, כשיש לא מעט מהם שעוברים את גיל 30. הפרט המבוגר ביותר שתועד מבין שחפיות הקוטב מת בגיל 34 שנים.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם היא שַׁחֲפִית הַקּוֹטֶב (Arctic tern) והיא עושה מרחק עצום בכל שנה.
במעופה היא גומעת 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים.
כך נודדת הציפור הקטנה הזו, בכל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
שחפית הקוטב, הידועה גם כשַׁחֲפִית אַרְקְטִית, היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. שטחי הרבייה הצפוניים שלה משתרעים על פני טווח גאוגרפי לא יאומן שנע מהאזור הארקטי, באזור הקוטב הצפוני ועד האוקיינוס הדרומי שמסביב לאנטארקטיקה.
תזונתה של שחפית הקוטב הארקטית מתבססת בעיקר על דגים, לצד חסרי חוליות ימיים ולא גדולים.
שחפית הקוטב נחשבת לעוף בעל תוחלת חיים ארוכה יחסית. לא מעטים מהם מגיעים לגיל 20, כשיש לא מעט מהם שעוברים את גיל 30. הפרט המבוגר ביותר שתועד מבין שחפיות הקוטב מת בגיל 34 שנים.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
מהו הקורמורן שנודע כציפור המעמקים?
עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.
משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.
עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד.
הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.
יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.
במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".
הנה הקורמורן טורף:
https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U
פרט נדיר בחוף אשקלון:
https://youtu.be/s9yGRj0Dj00
צד מתחת למים:
https://youtu.be/rF5gAUJUZXA
דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:
https://youtu.be/Um6kcV6z1yc
וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:
https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes
עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.
משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.
עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד.
הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.
יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.
במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".
הנה הקורמורן טורף:
https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U
פרט נדיר בחוף אשקלון:
https://youtu.be/s9yGRj0Dj00
צד מתחת למים:
https://youtu.be/rF5gAUJUZXA
דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:
https://youtu.be/Um6kcV6z1yc
וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:
https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes
מהו הפלמינגו ומה התפקיד של מקורו הארוך?
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
מה הופך את ישראל לצומת של נדידת הציפורים?
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
מיהו העוף הדורס הכי מהיר בעולם?
הבז הנודד (Peregrine Falcon) ממשפחת הבזים הוא העוף הדורס המהיר בעולם. והוא לא רק העוף הדורס הכי מהיר בתבל, הוא גם נחשב לבעל החיים המהיר בעולם.
מהירות השיא שנמדדה למעופו של הבז הנודד בצלילה היא 389 קילומטר לשעה! כמובן שלמהירות זו הוא מגיע רק בצלילה ולא במעוף כנפיים רגיל. כך מצטרפים כל הנתונים המהירים שלו לכוח המשיכה ומייצרים את המהירות האדירה הזו - מהר יותר מכל מכונית בעולם!
יש לבז הנודד כ-20 תתי-מין. כלומר יש בעולם כ-20 סוגים של בז נודד. וכמו שניתן להבין משמו, הבז הנודד נמצא כמעט בכל מקום בעולם. רק בניו-זילנד לא מצאו אותו.
הנה הבז הנודד - המהיר מבין העופות הדורסים בעולם:
https://youtu.be/r7lglchYNew
בז נודד בעת ציד:
https://youtu.be/legzXQlFNjs
תצפית של הציד המהיר של הבז הנודד:
http://youtu.be/pQH7DbB6fzc?t=17s
ובז נודד צולל במהירות של כמעט 300 קילומטרים לשעה:
http://youtu.be/lnT2joxnkqY
הבז הנודד (Peregrine Falcon) ממשפחת הבזים הוא העוף הדורס המהיר בעולם. והוא לא רק העוף הדורס הכי מהיר בתבל, הוא גם נחשב לבעל החיים המהיר בעולם.
מהירות השיא שנמדדה למעופו של הבז הנודד בצלילה היא 389 קילומטר לשעה! כמובן שלמהירות זו הוא מגיע רק בצלילה ולא במעוף כנפיים רגיל. כך מצטרפים כל הנתונים המהירים שלו לכוח המשיכה ומייצרים את המהירות האדירה הזו - מהר יותר מכל מכונית בעולם!
יש לבז הנודד כ-20 תתי-מין. כלומר יש בעולם כ-20 סוגים של בז נודד. וכמו שניתן להבין משמו, הבז הנודד נמצא כמעט בכל מקום בעולם. רק בניו-זילנד לא מצאו אותו.
הנה הבז הנודד - המהיר מבין העופות הדורסים בעולם:
https://youtu.be/r7lglchYNew
בז נודד בעת ציד:
https://youtu.be/legzXQlFNjs
תצפית של הציד המהיר של הבז הנודד:
http://youtu.be/pQH7DbB6fzc?t=17s
ובז נודד צולל במהירות של כמעט 300 קילומטרים לשעה:
http://youtu.be/lnT2joxnkqY
מה מיוחד בציפור רובין, אדום החזה?
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
איך ניתן לאלף תוכים?
התוכים הם מהעופות החכמים בטבע והם זקוקים לתשומת הלב ולחיבה של בעליהם. תשומת הלב בצירוף פרסים אהובים מהבעלים שלהם, כשהם מבצעים את ההוראות, עושים פלאים באילוף של התוכים.
את אימון התוכים מתחילים בגיל צעיר. התוכים הצעירים נקשרים לבעלים שלהם מאד ואז הכי נוח וקל לאמן אותם. אימונים קצרים מספר פעמים ביום, כשהתוכים עירניים ורגועים ולא רעבים. תחילת האימון של התוכי בפעולות פשוטות ותמיד בהוראות קצרות וקלות להבנה.
האימון לוקח זמן רב. בדרך כלל התוכי לא עושה את מה שמבקשים ממנו על ההתחלה, אבל בעזרת סבלנות זה מצליח. כשהוא עושה משהו שרוצים, נותנים לו פרס. לעומת זאת כשהוא עושה משהו רע, במקום להעניש את התוכי, מתעלמים ממנו. לתוכי שכל כך זקוק לתשומת לב, חיבה וחום, זה עונש מספיק.
כדי שהאילוף יתנהל טוב תמיד כשמסיימים את האימון עושים זאת כשהתוכי הצליח בפעולה מסוימת וקיבל פרס. כך מסיימים את האימון כשהוא חווה את תחושת ההישג. אם לא ניתן לסיים כך וחייבים לסיים, המאמנים נותנים לו פרס אפילו אם לא ביצע את ההוראה. העיקר לסיים את האימון בצורה חיובית.
התרגיל הפשוט והראשון שמלמדים את התוכים הוא לצעוד קדימה אל אצבעו המושטת של המאלף. התרגיל גם פשוט וגם הכרחי בשביל התוכי, מכיוון שבעזרת פקודה זו ניתן יהיה להוציאם מהכלוב בקלות ולקחת אותם בחזרה לכלוב מאותם המקומות שאסור להם להימצא בהם בבית.
הנה דוגמה למופע של תוכי מאולף:
https://youtu.be/7rfGEtALHYs
תוכי שעורך קניות:
http://youtu.be/BfhlPEkNm7o
תוכים שמבצעים להטוטים מרהיבים בקרקס:
http://youtu.be/26_J0aXnOik
וסרט תיעודי על התוכים, השורדים המבריקים והפקחים ביותר שבעופות:
https://youtu.be/l3qUvdy1Dh8?long=yes
התוכים הם מהעופות החכמים בטבע והם זקוקים לתשומת הלב ולחיבה של בעליהם. תשומת הלב בצירוף פרסים אהובים מהבעלים שלהם, כשהם מבצעים את ההוראות, עושים פלאים באילוף של התוכים.
את אימון התוכים מתחילים בגיל צעיר. התוכים הצעירים נקשרים לבעלים שלהם מאד ואז הכי נוח וקל לאמן אותם. אימונים קצרים מספר פעמים ביום, כשהתוכים עירניים ורגועים ולא רעבים. תחילת האימון של התוכי בפעולות פשוטות ותמיד בהוראות קצרות וקלות להבנה.
האימון לוקח זמן רב. בדרך כלל התוכי לא עושה את מה שמבקשים ממנו על ההתחלה, אבל בעזרת סבלנות זה מצליח. כשהוא עושה משהו שרוצים, נותנים לו פרס. לעומת זאת כשהוא עושה משהו רע, במקום להעניש את התוכי, מתעלמים ממנו. לתוכי שכל כך זקוק לתשומת לב, חיבה וחום, זה עונש מספיק.
כדי שהאילוף יתנהל טוב תמיד כשמסיימים את האימון עושים זאת כשהתוכי הצליח בפעולה מסוימת וקיבל פרס. כך מסיימים את האימון כשהוא חווה את תחושת ההישג. אם לא ניתן לסיים כך וחייבים לסיים, המאמנים נותנים לו פרס אפילו אם לא ביצע את ההוראה. העיקר לסיים את האימון בצורה חיובית.
התרגיל הפשוט והראשון שמלמדים את התוכים הוא לצעוד קדימה אל אצבעו המושטת של המאלף. התרגיל גם פשוט וגם הכרחי בשביל התוכי, מכיוון שבעזרת פקודה זו ניתן יהיה להוציאם מהכלוב בקלות ולקחת אותם בחזרה לכלוב מאותם המקומות שאסור להם להימצא בהם בבית.
הנה דוגמה למופע של תוכי מאולף:
https://youtu.be/7rfGEtALHYs
תוכי שעורך קניות:
http://youtu.be/BfhlPEkNm7o
תוכים שמבצעים להטוטים מרהיבים בקרקס:
http://youtu.be/26_J0aXnOik
וסרט תיעודי על התוכים, השורדים המבריקים והפקחים ביותר שבעופות:
https://youtu.be/l3qUvdy1Dh8?long=yes
