שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם העופות?
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ.
לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים. כל עוף וציפור בוקעים מביצה. לרוב הביצה תיבקע בקן שנבנה על ידי ההורים. לאחר בקיעת הביצים ההורים מטפלים בצאצאיהם בקן, עד שיגדלו ויעזבו את הקן.
לציפורים והעופות אין שיניים כמו ליונקים. לאכילה הן משתמשות במקור החד שלהן, באמצעותו הם לועסים את האוכל.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר.
חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים. בכל סתיו הם נודדים בלהקות אל ארצות החום. באביב, לקראת הקיץ, הם מעופפים בחזרה, למקום נעים יותר, בארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף.
בגופם של עופות אחרים בני ימינו ישנם שינויים המאפשרים להם תכונות שמתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן ומקל על התעופה, מקור קל שהחליף את השיניים ומערכת נשימה ייחודית שכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
לפי תיאוריית האבולוציה, הדעה השלטת בקהילה המדעית והתפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים, העופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת-המין של התרופודים. אגב, התרופוד הכי מפורסם הוא הטירנוזאורוס רקס, הטי-רקס שאין דינוזאור יותר מוכר ממנו.
מכל מקום, זה אומר שהעופות של ימינו הם למעשה אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
תחביב מוכר הוא זה של הצפרים, חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות. הצפרים הללו מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום ומחקר של הציפורים והעופות. הכירו אותם בתגית "צפרות".
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
אפרוחי תרנגול בוקעים מהביצים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
העופות ובמיוחד הציפורים הם צאצאי התרופודים - תת סדרה של דינוזאורים:
https://youtu.be/eaWb0UUNc00
מדוע יש עופות המנענעות את ראשן כשהן הולכות?
https://youtu.be/z-gjVgsN2S0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
איפה יש פינגווינים באפריקה?
קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.
על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.
היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.
הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y
הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/bliWj2x8Xmk
כך הם נראים בגן חיות:
https://youtu.be/Nzo7gCMU64M
כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:
https://youtu.be/kqNeUmTry9Q
וקצת ממראות האיזור כולו:
https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y
למה לתרנגול הודו יש כל כך הרבה שמות?
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
מהן הציפורים?
יש בעולם 18 אלף מיני ציפורים שונים. הם בעלי כנפיים המורכבות מנוצות ומאפשרות להם לעוף, להתחמם ולגונן על הגוזלים שלהם.
יש לציפור ולעוף גם מקור, המשמש לתפיסת מזון ולאכילה, אך גם לניקוי הנוצות ואפילו ככלי עבודה - לניקור עצים למשל.
כדי לשמור על הביצים והגוזלים שלהם, בונים הציפורים קן. בתוכו מטילה הנקבה את הביצים ודוגרת עליהן. כשיבקעו הביצים והגוזלים ייצאו מהן, הם יחיו בקן במשך תקופה, כשההורים מביאים להם אוכל במקור ומאכילים אותם. כך יהיה, עד שיגדלו הגוזלים, יפרשו כנפיים ויהפכו לציפורים שעפים לחייהם שלהם.
להיכרות עם מיני ציפורים שונים - היכנסו לתגית "ציפורים" ומינים בארצנו בתגית "ציפורי ישראל".
הנה ההורים של הציפורים - יצורים מעופפים מעידן הדינוזאורים שמהם יגיעו הציפורים (עברית):
https://youtu.be/NoD73rhFWYA
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
הסבר על הציפורים לילדים (עברית):
https://youtu.be/tMZ0LYLJE_I
ומעניינת מאד היא שירת הציפורים - האם היא מוסיקה או שיש לה משמעויות אחרות? (עברית)
https://youtu.be/92sjAe_UFr4?long=yes
מהם דורסי הלילה?
דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.
עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.
הנה דורסי הלילה:
https://youtu.be/ZbR7NeT1iG4
בשעת ציד:
https://youtu.be/w4OH6gMN6vY
מצגת וידאו של דורסי הלילה (עברית ללא מילים):
https://youtu.be/E0s5yPS0mWI
והלילית הצופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
מה הופך את ישראל לצומת של נדידת הציפורים?
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
התלהבות חובבי הציפורים לצפות בהם (עברית):
https://youtu.be/8uffJAwsZTA
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
מהו הפלמינגו ומה התפקיד של מקורו הארוך?
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו מושבות הקינון שבאגמי קניה ובריכות המלח שליד אילת, בהם חיה כיום בקביעות להקת פלמינגו שהפסיקה לנדוד.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור עם "למלות" צמודות למקור, איברים ליד השיניים שמזכירים מסרק ומשמשים כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעותם מפריד הפלמינגו בזמן האוכל בין המים לסרטנים ואצות שנמצאים בהם, חלקם קטנים ואפילו מיקרוסקופיים והם שמהווים את מזונו העיקרי.
לחסילונים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של סרטנים או שרימפס, חייב הפלמינגו את צבעו הכתום-ורוד. למעשה, אלו החסילונים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון המיוחד שלו (ראו בתגית "פלמינגו, צבע").
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" המיתולוגי של המצרים הקדומים, הידוע כ"פניקס".
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
מהו הקורמורן שנודע כציפור המעמקים?
עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.
משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.
עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד. לישראל הוא מגיע כציפור חורפת, בנדידה מארצות הקור שבצפון.
הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.
יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.
במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".
הנה הקורמורן טורף:
https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U
פרט נדיר בחוף אשקלון:
https://youtu.be/s9yGRj0Dj00
צד מתחת למים:
https://youtu.be/rF5gAUJUZXA
דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:
https://youtu.be/Um6kcV6z1yc
וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:
https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes
האם שחפית הקוטב נודדת הכי רחוק?
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם היא שַׁחֲפִית הַקּוֹטֶב (Arctic tern) והיא עושה מרחק עצום בכל שנה.
במעופה היא גומעת 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים.
כך נודדת הציפור הקטנה הזו, בכל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
שחפית הקוטב, הידועה גם כשַׁחֲפִית אַרְקְטִית, היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. שטחי הרבייה הצפוניים שלה משתרעים על פני טווח גאוגרפי לא יאומן שנע מהאזור הארקטי, באזור הקוטב הצפוני ועד האוקיינוס הדרומי שמסביב לאנטארקטיקה.
תזונתה של שחפית הקוטב הארקטית מתבססת בעיקר על דגים, לצד חסרי חוליות ימיים ולא גדולים.
שחפית הקוטב נחשבת לעוף בעל תוחלת חיים ארוכה יחסית. לא מעטים מהם מגיעים לגיל 20, כשיש לא מעט מהם שעוברים את גיל 30. הפרט המבוגר ביותר שתועד מבין שחפיות הקוטב מת בגיל 34 שנים.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ.
לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים. כל עוף וציפור בוקעים מביצה. לרוב הביצה תיבקע בקן שנבנה על ידי ההורים. לאחר בקיעת הביצים ההורים מטפלים בצאצאיהם בקן, עד שיגדלו ויעזבו את הקן.
לציפורים והעופות אין שיניים כמו ליונקים. לאכילה הן משתמשות במקור החד שלהן, באמצעותו הם לועסים את האוכל.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר.
חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים. בכל סתיו הם נודדים בלהקות אל ארצות החום. באביב, לקראת הקיץ, הם מעופפים בחזרה, למקום נעים יותר, בארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף.
בגופם של עופות אחרים בני ימינו ישנם שינויים המאפשרים להם תכונות שמתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן ומקל על התעופה, מקור קל שהחליף את השיניים ומערכת נשימה ייחודית שכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
לפי תיאוריית האבולוציה, הדעה השלטת בקהילה המדעית והתפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים, העופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת-המין של התרופודים. אגב, התרופוד הכי מפורסם הוא הטירנוזאורוס רקס, הטי-רקס שאין דינוזאור יותר מוכר ממנו.
מכל מקום, זה אומר שהעופות של ימינו הם למעשה אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
תחביב מוכר הוא זה של הצפרים, חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות. הצפרים הללו מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום ומחקר של הציפורים והעופות. הכירו אותם בתגית "צפרות".
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
אפרוחי תרנגול בוקעים מהביצים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
העופות ובמיוחד הציפורים הם צאצאי התרופודים - תת סדרה של דינוזאורים:
https://youtu.be/eaWb0UUNc00
מדוע יש עופות המנענעות את ראשן כשהן הולכות?
https://youtu.be/z-gjVgsN2S0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
קשה אולי להאמין אבל יש פינגווינים באפריקה. כן, הפינגווין שכל כך מזוהה עם המישורים הקפואים של אנטארקטיקה, מקנן גם בחופי אפריקה. הפינגווינים האפריקאים (African Penguin), שחורי הרגל, או הפינגווינים הנוערים חיו אלפי שנים על האיים הרחוקים מחופי היבשת. בשנת 1982 הופיעו לראשונה שני זוגות כאלו על החוף באפריקה ומאז הם התרבו והפכו לכמה אלפים.
על "חוף בולדרס" שליד העיר סימונס טאון שוכנת מושבת פינגווינים אפריקאיים. קולם המזכיר נעירה של חמור העניק להם את בעבר שמם באנגלית Jackass Penguin. הם משתכשכים במים ומאכילים את הגוזלים שממתינים על החוף. הם חופרים את הקינים בין גבעות החול, מתחת לשיחים גדולים, לא רחוק משפת המים.
היסטורית היה הפינגווין האפריקני הראשון מבני מינו, שהכירו בני המערב. תייר צרפתי שקראו לו בילה כתב ביומנו אז על "דג משונה ומכוסה בנוצות" שראה במימי האוקיינוס אל מול חופי דרום-אפריקה. מספר הפינגווינים באפריקה ירד במהלך השנים מאד. מתוך מליון ורבע פינגוונים אפריקאים, לפני פחות מ-100 שנה, נותרו כיום כ-120 אלף בלבד.
הנה הפינגווינים שבאו מהאיים עליהם הם חיים והתרבו בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/hkAmMR-HE2Y
הפינגווין האפריקאי בחוף הבולדרים:
https://youtu.be/bliWj2x8Xmk
כך הם נראים בגן חיות:
https://youtu.be/Nzo7gCMU64M
כך חיים הפינגווינים האפריקניים של חוף בולדרס:
https://youtu.be/kqNeUmTry9Q
וקצת ממראות האיזור כולו:
https://youtu.be/m_lgbh9-_2Y
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
יש בעולם 18 אלף מיני ציפורים שונים. הם בעלי כנפיים המורכבות מנוצות ומאפשרות להם לעוף, להתחמם ולגונן על הגוזלים שלהם.
יש לציפור ולעוף גם מקור, המשמש לתפיסת מזון ולאכילה, אך גם לניקוי הנוצות ואפילו ככלי עבודה - לניקור עצים למשל.
כדי לשמור על הביצים והגוזלים שלהם, בונים הציפורים קן. בתוכו מטילה הנקבה את הביצים ודוגרת עליהן. כשיבקעו הביצים והגוזלים ייצאו מהן, הם יחיו בקן במשך תקופה, כשההורים מביאים להם אוכל במקור ומאכילים אותם. כך יהיה, עד שיגדלו הגוזלים, יפרשו כנפיים ויהפכו לציפורים שעפים לחייהם שלהם.
להיכרות עם מיני ציפורים שונים - היכנסו לתגית "ציפורים" ומינים בארצנו בתגית "ציפורי ישראל".
הנה ההורים של הציפורים - יצורים מעופפים מעידן הדינוזאורים שמהם יגיעו הציפורים (עברית):
https://youtu.be/NoD73rhFWYA
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
הסבר על הציפורים לילדים (עברית):
https://youtu.be/tMZ0LYLJE_I
ומעניינת מאד היא שירת הציפורים - האם היא מוסיקה או שיש לה משמעויות אחרות? (עברית)
https://youtu.be/92sjAe_UFr4?long=yes
עופות
דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.
עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.
על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.
הנה דורסי הלילה:
https://youtu.be/ZbR7NeT1iG4
בשעת ציד:
https://youtu.be/w4OH6gMN6vY
מצגת וידאו של דורסי הלילה (עברית ללא מילים):
https://youtu.be/E0s5yPS0mWI
והלילית הצופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
התלהבות חובבי הציפורים לצפות בהם (עברית):
https://youtu.be/8uffJAwsZTA
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו מושבות הקינון שבאגמי קניה ובריכות המלח שליד אילת, בהם חיה כיום בקביעות להקת פלמינגו שהפסיקה לנדוד.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור עם "למלות" צמודות למקור, איברים ליד השיניים שמזכירים מסרק ומשמשים כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעותם מפריד הפלמינגו בזמן האוכל בין המים לסרטנים ואצות שנמצאים בהם, חלקם קטנים ואפילו מיקרוסקופיים והם שמהווים את מזונו העיקרי.
לחסילונים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של סרטנים או שרימפס, חייב הפלמינגו את צבעו הכתום-ורוד. למעשה, אלו החסילונים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון המיוחד שלו (ראו בתגית "פלמינגו, צבע").
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" המיתולוגי של המצרים הקדומים, הידוע כ"פניקס".
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.
משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.
עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד. לישראל הוא מגיע כציפור חורפת, בנדידה מארצות הקור שבצפון.
הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.
יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.
במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".
הנה הקורמורן טורף:
https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U
פרט נדיר בחוף אשקלון:
https://youtu.be/s9yGRj0Dj00
צד מתחת למים:
https://youtu.be/rF5gAUJUZXA
דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:
https://youtu.be/Um6kcV6z1yc
וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:
https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes
הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם היא שַׁחֲפִית הַקּוֹטֶב (Arctic tern) והיא עושה מרחק עצום בכל שנה.
במעופה היא גומעת 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר. זוהי הנדידה המחזורית הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים.
כך נודדת הציפור הקטנה הזו, בכל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.
שחפית הקוטב, הידועה גם כשַׁחֲפִית אַרְקְטִית, היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. שטחי הרבייה הצפוניים שלה משתרעים על פני טווח גאוגרפי לא יאומן שנע מהאזור הארקטי, באזור הקוטב הצפוני ועד האוקיינוס הדרומי שמסביב לאנטארקטיקה.
תזונתה של שחפית הקוטב הארקטית מתבססת בעיקר על דגים, לצד חסרי חוליות ימיים ולא גדולים.
שחפית הקוטב נחשבת לעוף בעל תוחלת חיים ארוכה יחסית. לא מעטים מהם מגיעים לגיל 20, כשיש לא מעט מהם שעוברים את גיל 30. הפרט המבוגר ביותר שתועד מבין שחפיות הקוטב מת בגיל 34 שנים.
הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:
http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU
מהם תפקידי המקור אצל העופות?
המקור (Beak) של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים.
#תפקידיו של המקור אצל עופות
תפקידים שונים יש למקור של העוף:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם:
מקור ארוך - שמאפשר ליקוט של זרעים קטנים.
מקור בצורת אזמל - משמש לעבודה.
מקור כפוף בצורת אנקול - משמש לחיפוש של יצורים קטנים במחילות ואצל עופות דורסים הוא משמש למריטת נוצות הטרף וחלוקת הבשר לפיסות שמתאימות לבליעה.
מקור גדול ורחב - מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
המקור (Beak) של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים.
#תפקידיו של המקור אצל עופות
תפקידים שונים יש למקור של העוף:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם:
מקור ארוך - שמאפשר ליקוט של זרעים קטנים.
מקור בצורת אזמל - משמש לעבודה.
מקור כפוף בצורת אנקול - משמש לחיפוש של יצורים קטנים במחילות ואצל עופות דורסים הוא משמש למריטת נוצות הטרף וחלוקת הבשר לפיסות שמתאימות לבליעה.
מקור גדול ורחב - מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
מיהו החיוויאי הדורס שעורף ראשי נחשים?
חיוויאי הנחשים (Circaetus gallicus) הוא עוף דורס יום, שייך למשפחת הנציים ומתמחה בציד נחשים, שהם טרפו העיקרי.
החיוואים ידועים כעופות שעורפים ראשי נחשים וטורפים אותם. יש לחיוואי מקור קצר ומאד חד, שממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו של הנחש, או נותן לו מכת מקור קטלנית ומתחיל לבלעו מהראש.
במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
בישראל החיוואי מקנן בקיץ ונודד בסתיו ובאביב. הוא ידוע ביכולתו לנצל זרמי אוויר חמים לדאייה ולעקוב אחר טרקטורים בזמן החריש כדי לצוד זוחלים ומכרסמים שנחשפים בתלמים בזמן החריש.
הנה חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
חיוויאי הנחשים (Circaetus gallicus) הוא עוף דורס יום, שייך למשפחת הנציים ומתמחה בציד נחשים, שהם טרפו העיקרי.
החיוואים ידועים כעופות שעורפים ראשי נחשים וטורפים אותם. יש לחיוואי מקור קצר ומאד חד, שממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו של הנחש, או נותן לו מכת מקור קטלנית ומתחיל לבלעו מהראש.
במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
בישראל החיוואי מקנן בקיץ ונודד בסתיו ובאביב. הוא ידוע ביכולתו לנצל זרמי אוויר חמים לדאייה ולעקוב אחר טרקטורים בזמן החריש כדי לצוד זוחלים ומכרסמים שנחשפים בתלמים בזמן החריש.
הנה חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) הוא עוף אקרובטי של ממש, יפה להפליא, עוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae).
הכחל ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) הוא עוף אקרובטי של ממש, יפה להפליא, עוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae).
הכחל ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
מהן הנוצות של הציפורים וכיצד הן התפתחו?
נוצות (Feathers) יש רק לעופות. הן קלות ועדיין חזקות. ביחד הן יוצרות את הכנפיים שמאפשרות לציפור להתעופף, לנווט את דרכה בזמן התעופה או לבודד ולאפשר לה לשמור על חום הגוף.
בכנפיהם יש לציפורים נוצות קשות, שבעזרתן הן עפות. נוצות התעופה ארוכות הן רחבות ומאפשרות לציפור החותרת בכנפיה להשתמש בכוח העילוי המעולה שבאוויר.
הנוצות הן קלות וחזקות. הן בעלות עמידות טובה בפני נזקים, אפילו יותר מעמידות העצמות שבגופו של העוף. כשהן מתבלות, הנוצות הללו גם מתחלפות בקלות.
בעזרת המקור שלו, מנקה העוף את נוצותיו. כשזה לא מספיק הוא דואג גם להתרחץ בתוך שלולית או במאגר מים סמוך.
יש ציפורים, כמו העורבניים, שיוצרים סימביוזה עם נמלים קטנות. העורבני נוחת על קן הנמלים והן מרססות אותו בחומצה טבעית, המנקה והורגת את הטפילים שבין נוצותיו.
בצמוד לעור הגוף יש לעופות ולציפורים פלומה. היא מורכבת מנוצות רכות ופלומתיות שנועדו לשמור על חום גופם של העופות. בהיות הפלומה שכבת הנוצות הרכות שהכי צמודות לגוף, היא מהווה עבור הציפור מעין מעיל פרווה טבעי. למעשה, הפלומה מייצרת שכבת אוויר מבודדת, המסייעת לעוף לשמור על חום גופו ומבודדת את הגוף, גם במזג אוויר קר.
האבולוציה פיתחה בנוצות של העופות אפשרויות תואמות לאיומים עליהן ולצורת החיים שלהם. יש ציפורים, כמו חרטומן היערות, שהנוצות שלהם מסייעות להסוואה. אצל אחרים, כמו התוכים והטווסים, הנוצות ססגוניות ומסייעות לזכר בחיזור.
יש עופות שהצבע של נוצותיהם בא מהאוכל שלהם. אצל הפלמינגו, למשל, המזון שהוא אוכל צובע את נוצותיו בגוון הוורוד המפורסם שלו.
שיאני הנוצות הם ברבור הטונדרה הגדול, שעל גופו יש לו כ-25 אלף נוצות. בעל הנוצות הדלות ביותר הוא הקוליברי אדום הגרון, עם פחות מ-1,000 נוצות.
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
סוגי נוצות:
https://youtu.be/xvlyVsIdFIM
וסדנה קלילה על נוצות הציפורים עם פעילות מדעית (עברית):
https://youtu.be/_NaVTJgWaGQ?long=yes
נוצות (Feathers) יש רק לעופות. הן קלות ועדיין חזקות. ביחד הן יוצרות את הכנפיים שמאפשרות לציפור להתעופף, לנווט את דרכה בזמן התעופה או לבודד ולאפשר לה לשמור על חום הגוף.
בכנפיהם יש לציפורים נוצות קשות, שבעזרתן הן עפות. נוצות התעופה ארוכות הן רחבות ומאפשרות לציפור החותרת בכנפיה להשתמש בכוח העילוי המעולה שבאוויר.
הנוצות הן קלות וחזקות. הן בעלות עמידות טובה בפני נזקים, אפילו יותר מעמידות העצמות שבגופו של העוף. כשהן מתבלות, הנוצות הללו גם מתחלפות בקלות.
בעזרת המקור שלו, מנקה העוף את נוצותיו. כשזה לא מספיק הוא דואג גם להתרחץ בתוך שלולית או במאגר מים סמוך.
יש ציפורים, כמו העורבניים, שיוצרים סימביוזה עם נמלים קטנות. העורבני נוחת על קן הנמלים והן מרססות אותו בחומצה טבעית, המנקה והורגת את הטפילים שבין נוצותיו.
בצמוד לעור הגוף יש לעופות ולציפורים פלומה. היא מורכבת מנוצות רכות ופלומתיות שנועדו לשמור על חום גופם של העופות. בהיות הפלומה שכבת הנוצות הרכות שהכי צמודות לגוף, היא מהווה עבור הציפור מעין מעיל פרווה טבעי. למעשה, הפלומה מייצרת שכבת אוויר מבודדת, המסייעת לעוף לשמור על חום גופו ומבודדת את הגוף, גם במזג אוויר קר.
האבולוציה פיתחה בנוצות של העופות אפשרויות תואמות לאיומים עליהן ולצורת החיים שלהם. יש ציפורים, כמו חרטומן היערות, שהנוצות שלהם מסייעות להסוואה. אצל אחרים, כמו התוכים והטווסים, הנוצות ססגוניות ומסייעות לזכר בחיזור.
יש עופות שהצבע של נוצותיהם בא מהאוכל שלהם. אצל הפלמינגו, למשל, המזון שהוא אוכל צובע את נוצותיו בגוון הוורוד המפורסם שלו.
שיאני הנוצות הם ברבור הטונדרה הגדול, שעל גופו יש לו כ-25 אלף נוצות. בעל הנוצות הדלות ביותר הוא הקוליברי אדום הגרון, עם פחות מ-1,000 נוצות.
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
סוגי נוצות:
https://youtu.be/xvlyVsIdFIM
וסדנה קלילה על נוצות הציפורים עם פעילות מדעית (עברית):
https://youtu.be/_NaVTJgWaGQ?long=yes
מהן הביצים ומי גדלים בתוך ביצה?
כל ציפור ועוף בעולם בוקעים מתוך ביצה. יש גודל שונה לביצים של עופות וציפורים שונים. גם רוב הזוחלים מטילים ביצים, כולל צבים, תנינים ומרבית הנחשים והלטאות, אם כי יש מינים שיולדים גורים חיים.
אם נשווה את הביצים של העוף הגדול ביותר לאלו של העוף הקטן ביותר נראה היטב את ההבדלים ביניהם. ביצה של יען (בת יענה) היא בגודל של כ-25 ביצי תרנגולת ויכולה לשקול עד 2 קילוגרם. ביצת הקוליברי הזעיר, לעומתה, היא בגודל של סוכריית ג'לי קטנה עד גרגר אורז ומשקלה יכול להיות עד פחות מגרם.
גם חרקים, עכבישים וחלזונות מתרבים באמצעות ביצים. יש גם שני סוגי יונקים יוצאי דופן, הפלטיפוס (Platypus) והאקידנה (Echidna), המטילים ביצים למרות היותם יונקים.
יונקים אחרים, לווייתנים, פילים ובני אדם, מתחילים גם הם מביצית שמופרית. אלא שהביצית אצלם נשארת בגוף האם. העובר גדל שם עם אספקת מזון דרך השיליה. הרעיון זהה במהותו, רק שהבית הנייד הפך למערכת פנימית.
חלק מהכרישים כמו כריש החתול הקטן-מנוקד (Catshark) מטילים ביצים עם קליפה עבה ומרקם דמוי עור. דו-חיים כמו צפרדעים וסלמנדרות מטילות ביצים רכות במים, אם כי לביצים שלהם אין את מעטה ההגנה הקשה שמאפיין את ביצי הציפורים והזוחלים.
כשהפלטיפוס התגלה לראשונה ב-1798 והגיע לאירופה, מדענים היו משוכנעים שמדובר בזיוף. הם חשבו שמישהו תפר שלד של ברווז לגוף של בונה. רק שנים מאוחר יותר הבינו שזה יצור אמיתי שמטיל ביצים ומניק את גוריו דרך בלוטות בעור במקום פטמות.
#ההנדסה של הביצה
הביצה האמניוטית התפתחה לפני כ-320 מליון שנה והיא אחת ההמצאות המדהימות ביותר של האבולוציה.
כי הביצה היא קפסולה מושלמת שאיפשרה לבעלי חיים להתרחק מהמים ולכבוש את היבשה. בתוך הקליפה מסתתר עולם שלם של מערכות תומכות חיים.
זה מתחיל מחלבון הביצה שמשמש כרית הגנה וכמאגר מים לעובר. החלמון מכיל את המזון בצפיפות גבוהה. קרום דק מפריד בין העובר לסביבה.
מבחינה הנדסית הקליפה עצמה היא פורצת דרך. מצד אחד היא חזקה מספיק כדי להגן על העובר, אבל מחאה בנקבוביות שמספיקות בכדי לאפשר לעובר לנשום חמצן שמגיע פנימה דרך אלפי נקבוביות זעירות בקליפה.
כך דוגרת האם על הביצים:
https://youtu.be/WKSD85vBrS4
במהלך ימי הדגירה מתפתח האפרוח בתוך הביצה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
כך בוקעים האפרוחים מהביצים:
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
נחשים בוקעים מהביצים בעולם הזוחלים:
https://youtu.be/2X4UR7Jm6zU
הראשנים שבתוך ביצי הצפרדעים, הדו-החיים:
https://youtu.be/gmlaclb3K2o
איך התרנגולת מטילה כל יום ביצה?
https://youtu.be/ogUv3lQqhMI?long=yes
השוואת הביצים בטבע מהגדולה לקטנה:
https://youtu.be/BthfXVCRWEQ?long=yes
ומגוון הביצים בטבע, חלקן מפתיעות במיוחד:
https://youtu.be/Qx-9vBsVQLM?long=yes
כל ציפור ועוף בעולם בוקעים מתוך ביצה. יש גודל שונה לביצים של עופות וציפורים שונים. גם רוב הזוחלים מטילים ביצים, כולל צבים, תנינים ומרבית הנחשים והלטאות, אם כי יש מינים שיולדים גורים חיים.
אם נשווה את הביצים של העוף הגדול ביותר לאלו של העוף הקטן ביותר נראה היטב את ההבדלים ביניהם. ביצה של יען (בת יענה) היא בגודל של כ-25 ביצי תרנגולת ויכולה לשקול עד 2 קילוגרם. ביצת הקוליברי הזעיר, לעומתה, היא בגודל של סוכריית ג'לי קטנה עד גרגר אורז ומשקלה יכול להיות עד פחות מגרם.
גם חרקים, עכבישים וחלזונות מתרבים באמצעות ביצים. יש גם שני סוגי יונקים יוצאי דופן, הפלטיפוס (Platypus) והאקידנה (Echidna), המטילים ביצים למרות היותם יונקים.
יונקים אחרים, לווייתנים, פילים ובני אדם, מתחילים גם הם מביצית שמופרית. אלא שהביצית אצלם נשארת בגוף האם. העובר גדל שם עם אספקת מזון דרך השיליה. הרעיון זהה במהותו, רק שהבית הנייד הפך למערכת פנימית.
חלק מהכרישים כמו כריש החתול הקטן-מנוקד (Catshark) מטילים ביצים עם קליפה עבה ומרקם דמוי עור. דו-חיים כמו צפרדעים וסלמנדרות מטילות ביצים רכות במים, אם כי לביצים שלהם אין את מעטה ההגנה הקשה שמאפיין את ביצי הציפורים והזוחלים.
כשהפלטיפוס התגלה לראשונה ב-1798 והגיע לאירופה, מדענים היו משוכנעים שמדובר בזיוף. הם חשבו שמישהו תפר שלד של ברווז לגוף של בונה. רק שנים מאוחר יותר הבינו שזה יצור אמיתי שמטיל ביצים ומניק את גוריו דרך בלוטות בעור במקום פטמות.
#ההנדסה של הביצה
הביצה האמניוטית התפתחה לפני כ-320 מליון שנה והיא אחת ההמצאות המדהימות ביותר של האבולוציה.
כי הביצה היא קפסולה מושלמת שאיפשרה לבעלי חיים להתרחק מהמים ולכבוש את היבשה. בתוך הקליפה מסתתר עולם שלם של מערכות תומכות חיים.
זה מתחיל מחלבון הביצה שמשמש כרית הגנה וכמאגר מים לעובר. החלמון מכיל את המזון בצפיפות גבוהה. קרום דק מפריד בין העובר לסביבה.
מבחינה הנדסית הקליפה עצמה היא פורצת דרך. מצד אחד היא חזקה מספיק כדי להגן על העובר, אבל מחאה בנקבוביות שמספיקות בכדי לאפשר לעובר לנשום חמצן שמגיע פנימה דרך אלפי נקבוביות זעירות בקליפה.
כך דוגרת האם על הביצים:
https://youtu.be/WKSD85vBrS4
במהלך ימי הדגירה מתפתח האפרוח בתוך הביצה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
כך בוקעים האפרוחים מהביצים:
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
נחשים בוקעים מהביצים בעולם הזוחלים:
https://youtu.be/2X4UR7Jm6zU
הראשנים שבתוך ביצי הצפרדעים, הדו-החיים:
https://youtu.be/gmlaclb3K2o
איך התרנגולת מטילה כל יום ביצה?
https://youtu.be/ogUv3lQqhMI?long=yes
השוואת הביצים בטבע מהגדולה לקטנה:
https://youtu.be/BthfXVCRWEQ?long=yes
ומגוון הביצים בטבע, חלקן מפתיעות במיוחד:
https://youtu.be/Qx-9vBsVQLM?long=yes
איך ציפורים לא מתחשמלות?
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
האם האוח הוא דורס הלילה הגדול ביותר?
אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.
משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!
הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.
לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.
הבה נכיר את האוח (עברית):
https://youtu.be/oaQRQoCy8jE
באנגלית:
https://youtu.be/m0XgSrdYQRY
האוח שהסתנן לספריה:
https://youtu.be/dLEmJvsrAao
החושים המדהימים של האוח:
https://youtu.be/kpBCzzzX6zA
וכך מאלפים את האוח המצוי:
https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ
אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.
משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!
הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.
לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.
הבה נכיר את האוח (עברית):
https://youtu.be/oaQRQoCy8jE
באנגלית:
https://youtu.be/m0XgSrdYQRY
האוח שהסתנן לספריה:
https://youtu.be/dLEmJvsrAao
החושים המדהימים של האוח:
https://youtu.be/kpBCzzzX6zA
וכך מאלפים את האוח המצוי:
https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ
מי מנקה את ההיפופוטם?
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
