» «
עיצוב תעשייתי
מה זה עיצוב תעשייתי?



האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.

עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.

שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים. השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.

בשנים האחרונות העיצוב התעשייתי עוסק, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים. ביניהם בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר, האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בינו לבין המותג והשתלבותו בשוק.


הנה סרטון עיצוב תעשייתי:

https://youtu.be/FvGtyeIAOhY


מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו:

https://youtu.be/6WvJKJRtqio


תערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל:

https://youtu.be/XeM1Tupbqrk
מודולריות
מהי המודולריות?



מה משותף. לאיקאה, לגו ומבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity). המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו, לצרכים שונים.

הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צורכינו, ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, שניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.

הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, שבו ניתן להרכיב לבנים שונים, בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות ותוצרים.

המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם. דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת בנק הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.

עולם העיצוב אימץ בהתלהבות את המודולריות, משנות ה-60 ואילך. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי לפי צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.

כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות, בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן.

המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.

גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים ואיכויות. המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת, שתהפוך את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים. השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחברו למחשב בידיעה שהכל יעבוד.

בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" שמיועדים לבצע פעולות מחגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זו אחת הסיבות לזינוק של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה ולעידן המידע שבו אנו חיים.


הנה מבנים המתוכננים כמבנים מודולאריים:

https://youtu.be/K9MObObRMlw


כפכפים מודולאריים:

https://youtu.be/CnUJqtD8T9o


ועוד 5 מוצרים מודולאריים מרשימים:

https://youtu.be/TyDYpKaiKYo
ד
מהו קוטל הזבובים המעוצב ד"ר סקאד?



ד"ר סקאד (Dr. Skud) הוא כינויו של חובט זבובים מעוצב, שעיצב אלוף העיצובים המודרניים של המוצרים היומיומיים, מעצב העל פיליפ סטארק.

מצליף הזבובים הזה אינו ההברקה הראשונה או היחידה של המעצב הנודע והיצירתי, עם הדמיון המפותח במיוחד, האחראי למוצרים מעוצבים רבים, ביניהם של אובייקטים יומיומיים כמו שעון, מכשיר רדיו, שרפרף ואפילו של מסחטת הלימון החייזרית והמפורסמת שלו, ג'ויסי סאליף (Juicy Salif).

סטארק הגיע גם לחובטי הזבובים, המשמשים למלאכה לא נעימה, אך גם להם חשובה לדעתו הצורה. העיצוב נאה בהחלט, אך הגימיק האמיתי והמפתיע ביותר שבו מתגלה כשמזיזים אותו מעט. לפתע מגלים על מצליף הזבובים פנים אנושיות של ממש, פניו של ד"ר סקאד הבדוי. מפתיע ומלהיב גם יחד.

בעיני רבים ד"ר סקאד הוא מתנה נהדרת, גם אם מעט קריפית, אך בכל מקרה אביזר קיץ מושלם ואף. משעשע. זוהי עוד דוגמה לדרך שבה מעצב גדול יכול להפוך מוצר מוכר ואפרורי ליצירת אמנות מודרניסטית, הומוריסטית ומעט יותר אנושית. לא סתם הוא מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק - MOMA הנודע, כפריט עיצוב חשוב.
אייפון
מהי המהפכה שיצר האייפון?



לא הרבה פעמים קרה שמכשיר חדש מצליח, מיד עם צאתו, לחולל סערה בשוק שלם ולקחת אותו בסערה. זה מה שקרה ביום שבו הוכרז האייפון (iPhone) של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.

המדהים הוא שהאייפון לא היה הראשון בשום דבר. לא הסמארטפון הראשון, לא הראשון שהיה לו מסך מגע, לא הטלפון הראשון עם מצלמה, או זה שמאפשר למשתמש להוריד ולקנות אפליקציות - אבל המכשיר הזה היה מגובש ומהודק והציע מכלול שסכומו היה גדול, הרבה יותר גדול מסכום כל המרכיבים שהוא הכיל. אה, והוא היה מעוצב להפליא... אבל זה הרגיל של Apple, לא?

בתחילה, המכשיר לא אמור היה להיות אלא אבולוציה של האייפוד, נגן המוסיקה המצליח של חברת אפל. סטיב ג'ובס בכלל לא רצה לייצר טלפון, אבל בכירי החברה לא הפסיקו לנדנד לו והוא נעתר.

המודל הראשון של האייפון לא היה טלפון טוב. רבים התלוננו שפשוט לא שומעים בו טוב. הגלישה באינטרנט הייתה איטית, הוא לא תמך בטכנולוגיות פלאש, היה יקר להחריד וכל האפליקציות בו היו של היצרנית עצמה. אבל זה לא הפריע לו להפוך להצלחה מסחררת ולסמל של כל מה שנחשק ב-2007.

בפרספקטיבה, האייפון הרעיד את עולם הטלפונים הניידים ושינה אותו לחלוטין. הוא הוליד תעשיות חדשות, הזניק את הכלכלה השיתופית ובכך שינה את הכלכלה העולמית ואת העולם כולו. בד בבד, חיסל האייפון את ענקיות המובייל הוותיקות. מי סופר היום את סוני אריקסון, את פאלם, את Windows phone, בלאקברי או נוקיה? - פעם הן היו ענקיות מובייל ומובילות שוק והיום - חברות שמנסות להחזיק מעמד מעל פני המים.

ההברקה הגדולה של האייפון הייתה הגלישה באינטרנט הרגיל. לא זה של ה-WAP, המוגבל והמקובל בכל הטלפונים הניידים עד אז. הגלישה הזו הפכה את הטלפון הנייד למה שהוא היום - מחשב בתנועה. היא גם יצרה מהר מאד את "כלכלת האפליקציות", שבתוך שנים ספורות הפכה לאחת הכלכלות החזקות בעולם. גם כאן התנגד בתחילה ג'ובס לפתוח את שוק האפליקציות למפתחים עצמאיים. אבל מרגע שנעתר, נפתח הסכר. אפליקציות מובייל, בנות שנים אחדות, שוות כיום יותר מתאגידים ותיקים ואדירים מהכלכלה הרגילה. הוליווד כולה לא מתקרבת לשווי של 5 האפליקציות המצליחות של ימינו. מותגים כמו ווטסאפ, Waze, גט טקסי או סנאפצ'ט, הם הקוקה קולה והלוויס החדשים. מעל מיליארד בני אדם פוקדים בכל יום את האפליקציות שנולדו באייפון והפכו ליומיום של כולנו ולמרכיב מרכזי בתרבות המודרנית.

וזה לא שאפל ניצחה בשוק כולו. אנדרואיד, מערכת הפעלה שגוגל קנתה ושחררה לכל היצרניות באופן חופשי, ניצחה אותה מזמן. המכשירים של המתחרים חזקים יותר ומכילים יותר פיצ'רים. גם סמסונג ולא אפל, היא יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם. אבל האייפון ואפל הם עדיין מובילי השוק, אלו שכולם מביטים לראות מה החידושים שלהם, כדי לדעת מה המכשירים שלהם יכילו בשנה הבאה. הם עדיין המעוצבים ביותר, היקרים ביותר והנחשקים מכולם.


כך הוצג האייפון הראשון:

https://youtu.be/vZYlhShD2oQ


מבט על המכשיר המהפכני, 10 שנים אחרי:

https://youtu.be/386sZZbzEc4


ועוד מבט:

https://youtu.be/TtFQgqe3ZFA


ומה שהוא חולל מאז:

https://youtu.be/pzlePBVu_Bs


הפרסומת הראשונה שלו:

https://youtu.be/6Bvfs4ai5XU


ואחת הפרודיות שהמתחרים עושים על משתמשי האייפון:

https://youtu.be/SbmgV7Oyp0w

עיצוב תעשייתי

נינטנדו נס
מה היה הנס של נינטנדו?



רבים רואים בה את הקונסולה הטובה ביותר אי-פעם וכולם גם יחד מסכימים שהיא הייתה אחת הקונסולות הטובות בכל הזמנים. עם מעל 60 מיליון יחידות שנמכרו בעולם, הנינטנדו נס (Nintendo NES) הייתה אכן נס - גם אחת הקונסולות המצליחות בשנות ה-80 וגם מוצר מצוין שהפך את נינטנדו לחברה המובילה באיכות ובהכנסות בתעשייה שלה.

ה-Nintendo Entertainment System, שזכתה לראשי התיבות NES היא קונסולת משחקי וידאו של 8 סיביות, כלומר ברזולוציה נמוכה. היום האיכות שלה הייתה משעשעת אותנו, אבל פעם הייתה שיא הטכנולוגיה.

הנס יצאה לראשונה ביפאן, בשנת 1983 והפכה מיד להצלחה עצומה. ביפאן נקראה הקונסולה Famicom, קיצור של Family computer, "מחשב משפחתי". אבל בשאר העולם היא מותגה כ-Nintendo Entertainment System או בקיצור NES.

למעשה, ה-NES כל כך הצליחה והעירה את עולם הקונסולות, שהיא סייעה להיחלצות של כל תעשיית משחקי הווידאו והקונסולות מהירידה הגדולה שחוותה ב-1983. ירידה זו הושפעה מקיפאון מסוים וחוסר חדשנות, כמו גם מפריצת המחשב האישי, שהלך והחליף את הקונסולות גם בתחום המשחקים האלקטרוניים.

אבל ה-NES שיוצרה על ידי נינטנדו הייתה קונסולה יקרה מאד. זו הסיבה שבמדינות שונות הצליחו דווקא החיקויים והתואמים שלה. בישראל למשל, הצליח מכשיר שנקרא "מגה-סון" או "מגאסון". המכשיר הזה פעל על קלטות משחק קטנות וזהות לקלטות של ה-Famicom, הגרסה היפאנית המקורית של ה-nes. הקלטות הכילו משחקים זולים ושוק ההעתקות פרח.

המשחקים של המגאסון עצמם היו זהים, או בלשון פשוטה מועתקים מקלטות המשחקים של נינטנדו יפאן. השוק הישראלי כמעט ולא הכיר את נינטנדו, שלא נתנה לגנוב אותה. במקום זאת הוא התחבר לטכנולוגיה של המתחרים שגנבו אותה ושכנע את עצמו ש"הקונה מגנב - פטור!..."


הנה קונסולת ה-NES המעולה הזו:

https://youtu.be/xENKe61B97E


כך מגיבים אליה בני הנוער של היום:

https://youtu.be/r2Sy6iJJEXI


פרסומות לא חסרו לה:

https://youtu.be/xhyvD08BBgs


המשחקים של הנינטנדו NES:

https://youtu.be/KsSHpzzHBSs


ועוד ממשחקיה הטובים של ה-NES:

https://youtu.be/naRUpGe9TOg
פרארי 250 GT
מה נחשק במכונית הפרארי 250GT?



המכונית הקלאסית פרארי 250GT קליפורניה ספיידר היא אחת המכוניות החשובות בהיסטוריה האיטלקית. זוהי גם אחת המכוניות המיוחדות בעבר המפואר של היצרנית הנחשקת בעולם.

הפרארי 250GT ספיידר קליפורניה נולדה ב-1959. היא הייתה המכונית שיצרה את החיבור בין מסלול המירוצים לנסיעה רגילה, או במילים אחרות, הביאה את מכוניות המירוץ אל כבישי הארץ לאנשים רגילים, כמובן כאלה שיש להם ממון רב.

את העיצוב המדהים שלה, עם החלק האחורי שלה המוטה לאחור, יצר המעצב פינינפארינה. הוא שאב השראה מדגם שנות ה-40 של הפרארי, הקסטילייה 202.


הנה האגדה בסרטים:

http://youtu.be/yZjZL_UmsfE


בנסיעה:

http://youtu.be/AVuSf6tkfpQ


עוד מהאגדה:

http://youtu.be/JitnDHuU8TE


ומכירה פומבית שבה נמכרת אחת ב-6 מיליון דולר:

http://youtu.be/6pSuED_S7v0
אינסטמטיק
מהי מצלמת האינסטמטיק?



מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי. התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך אותה למגניבה.

וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. כן, למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועות של האינסטמטיק. רק שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.


הנה מצלמת האינסטמטיק:

http://youtu.be/RC4x3cRTqws


הנה המבזק, הפלאש החד-פעמי שלה:

https://youtu.be/gjtnqhdmk3A


בואו נבדוק את הפלאש המתלבש:

http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
מנורת ארקו
מה מיוחד במנורת ארקו?



ב-1962 עוצבה מנורת הארקו (Arco) באיטליה, על ידי המעצב הדגול אקילה קסטיליוני ואחיו. המנורה הקלאסית-מודרנית הזו, על אהיל המתכת הכדורי שלה, הקימור האופייני וגוש השיש שממנו היא יוצאת, כל אלה הופכים אותה לאחד האייקונים הפופולאריים בבתי יוקרה.

ארקו קיבלה את ההשראה ממנורות רחוב. יש לה צורת פרח, עם גבעול ארוך ומכופף. המעצב שילב בה יתרונות של שני סוגים של מנורות - של מנורה עומדת ושל מנורה תלויה.

אקילה קסטיליוני היה אחד מגדולי המעצבים במאה ה-20 ומי שהשפיע רבות על החשיבה העיצובית בדורות שאחריו. הוא היה מהבולטים ואולי הרוח החיה של העיצוב האיטלקי, שפרח לאחר מלחמת העולם השנייה. גישתו הייתה שהתפקוד קודם לעיצוב ולסגנון הוכחה במנורות ארקו היטב, כיוון שפתר את בעיית התאורה העילית שאינה באה מהתקרה - הקשת העצומה של מנורות הארקו מאפשרת למשתמשים לקבל אור ישיר מלמעלה מבלי להזדקק לקיבוע בתקרה.

משנת 1962 ועד היום הזה נחשבת מנורת ארקו למנורה מוצלחת ועמידה בפגעי הזמן, חילופי האופנות ועולם העיצוב החדש.

המנורה נקראת על שום צורת הקשת שלה, שכן פירוש המילה "ארקו" באיטלקית הוא קשת.


הנה מנורת ארקו של קסטיליוני:

http://youtu.be/SsIUGQ43RQk


כך היא משתלבת בעיצובים שונים ומגוונים:

https://youtu.be/2rrknVQpaec


וכך מרכיבים אותה:

https://youtu.be/LnXB1IOmero


ובגלל שהמנורה הזו כל כך יקרה, קמו לה המון חקיינים, כמו זו:

http://youtu.be/dGUC-yp4heY?t=7s


אולר שווייצרי
למה האולר השוויצרי כל כך טוב?



האולר השווייצרי הפך כבר מזמן לשם דבר בעולם. אם באולר רגיל יש בדרך כלל סכין או שניים, הרי שהאולר השוויצרי מיוצר בעשרות דגמים וגדלים שונים. יש בו מאולר קטן שמצויד בלהב סכין מתקפל יחיד ועד "הענק", דגם ענקי שבו כמעט 90 כלים שונים. חוץ מהסכינים הוא כולל גם הרכבים שונים של כלי עבודה וציוד שימושי, מלהבים, מספריים, מברגים, מסוריות, פותחנים וקיסם שיניים ועד לציוד לתיקון אופניים, פנס, מפתחות פריצה ושלל של המצאות שימושיות בדרכים.

האולר שנולד במאה ה-19, הפך לשם דבר. הוא מיוצר בשווייץ, על ידי שני יצרנים, ויקטורינוקס וונגר. ייצור בשווייץ לבדו מעיד בדרך כלל על איכות ייצור מעולה, אבל בנוסף לכך האולר השוויצרי יוצר ומיוצר עד היום בהזמנת צבא שווייץ ועל פי דרישותיו. אבל דברים טובים זוכים להערכה ולכן הוא הופץ בעולם כולו. השימושיות והפופולאריות שלו, בקרב צבאות, מטיילים ומחנאים, הפכה אותו למוצר שנמכר בכל העולם, כשהאולרים השווייצריים נחשבים לטובים בתבל.

עשרות הדגמים של האולר השווייצרי המוכר ועוד עשרות רבות שיוצרו במהלך השנים - כולם מהווים בסיס להמוני אספנים מכל העולם, שמחליפים ביניהם דגמים, קונים ומוכרים והפכו את העיסוק באולרים הללו גם לתחביב ואפילו מקור הכנסה כספית.


הנה האולר השוויצרי וכל מה שהוא מציע:

http://youtu.be/wqFSUIsS56M


הנה דגם "האולר השוויצרי הענק" שמכיל 87 כלים שונים:

http://youtu.be/s5BeoWUYDmw


הנה סרטון שמתאר כיצד מייצרים את האולר השוויצרי:

http://youtu.be/3nU87Xl9s2M


ואפילו אש הוא יודע להצית:

http://youtu.be/zDQqDduQ9-0
מה סוד הקסם של הפיאט 500?



מכונית הפיאט 500 (Fiat 500) צ'ינקווצ'נטו הייתה מכונית זעירה שפותחה באיטליה לנסיעה בעיר והפכה לאגדה. באיטלקית כינו את המכונית "צ'ינקווצ'נטו" (500 בשפה הזו) והיא יוצרה על ידי חברת פיאט בין השנים 1957-1975.

הפיאט צ'ינקווצ'נטו הזולה יצאה לשוק האיטלקי בעשור הקשה אחרי מלחמת העולם השנייה, תקופה שבה איטליה הייתה בקשיים כלכליים. המכונית הפשוטה בת שתי הדלתות ומנוע שתי בוכנות התאימה לתקופה ושאבה את העיצוב שלה מהחיפושית של פולקסווגן.

כמו מכוניות קלאסיות עממיות שונות, הציגה גם חברת פיאט במרץ 2007 דגם חדש. גם הוא נקרא פיאט 500 וכלל מרכיבים עיצוביים שנלקחו מה-500 המקורי. בשנים האחרונות התרבו הדגמים שלה וחלקם זולים, כמו ה-500 הקלאסית.


הנה סיפורה של הפיאט 500:

http://youtu.be/PUcAkucShzQ


הנה פרסומת קלאסית שלה:

http://youtu.be/cYXtPnhmdso


הנה החדשה פוגשת את הוותיקה:

http://youtu.be/yb8q8m5eyXY


וסרט תיעודי על הפיאט 500 האגדית:

https://youtu.be/8eIW8vKzjYc?long=yes
מהי המצלמה האוטומטית?



בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.

עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.

וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..

המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.

המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.


הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:

https://youtu.be/pWbU9TwCDY8


אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:

https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ


הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


והמצלמה האוטומטית של סוף עידן הפילם:

https://youtu.be/MVga4TGLYEc?t=10s
מהו הכיסא שכבר 70 שנה הוא להיט היסטרי?



הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.

הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.

רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.

הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..


הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:

https://youtu.be/t8YpnC6zBEs


הרכבה:

http://youtu.be/Kj7P5iPq07U


גם כאן:

http://youtu.be/VWlQacQPDaI


והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:

http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg


הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:

http://youtu.be/aP201HQtFE0


הנה כיסאות האייפל:

http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ
מהו הצמיד שאפשר להטיס באוויר?



אם היינו מספרים לכם שצמיד יכול להפוך למזל"ט הייתם מאמינים? - ובכן, התחילו להאמין. Nixie, בעברית "ניקסי" הוא מזל"ט עם מצלמה שמפותח כעת, בעל עיצוב גמיש ומשתנה, שברגע אחד ניתן לכרוך אותו על היד וברגע אחר - לשחרר אותו לחופשי!

זהו צמיד חכם שנועד להפוך ברגע אחד למצלמה שעוקבת אחריך, מציצה מעבר לפינה, מצלמת מזוויות בלתי אפשריות וזוהי רק ההתחלה. כשהוא שב ממשימת הריגול או טיסת הצילום, ניקסי יודע להסתנכרן עם הטלפון החכם ולהעביר אליו ישירות את התמונות והסרטונים שהוא מצלם.

ניקסי הוא עוד המצאה מסוג "המחשוב הלביש" - פריטים טכנולוגיים שנוכל ללבוש ולעשות איתם דברים מדהימים (כמו גוגל גלאס והשעון של אפל) והוא מסמן שלא כל גאדג'ט כזה חייב להישאר צמוד לגופנו..


הנה ניקסי שהופך מצמיד למזל"ט:

http://youtu.be/kfzqUsGMHE0


הנה המפתחים של ניקסי מסבירים על הפיתוח:

http://youtu.be/_VFsdPAoI1g
מהו הקומקום עם הציפור?



הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".

הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.

את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.

מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..


הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:

https://youtu.be/CMZebr8Ue50


מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:

https://youtu.be/sksELwqi1C0


ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:

https://youtu.be/muUN9Tuiyr4
מהו הרחפן הלביש?



רחפן אינו מוצר חדש. אנחנו מוקפים בהם. אנשים קונים רחפנים כדי לשחק, לצלם ולעשות המון דברים מעניינים. חברת אמאזון מתכננת בעתיד לשלוח את החבילות שלה ברחפנים שינחתו בכניסה לבית הלקוחות. אבל ללבוש רחפן? למה זה טוב?

דמיינו שהרחפן הולך איתכם ונטען כשהוא על הבגד. ברגע מסוים אתם רוצים שהוא ימלא משימה ופשוט פוקדים עליו לצאת לדרך.


נשמע פנטסטי? - קבלו הדגמה:

http://youtu.be/NXgmlDuTz7w
מה הופך את הארלי דייווידסון למלך האופנועים?



בין טוב להכי טוב מפריד לא פעם מרחק עצום. את הכלל הזה זוכרים על מי שניסו לעקוף אופנוע מיתולוגי ששמו הארלי דייווידסון (Harley-Davidson). במהלך השנים, זכה האופנוע הכבד הזה למעמד של אייקון תרבותי. כבר שנים, מאז הסרט "אדם בעקבות גורלו" של שנות ה-60, הוא מגלם את החופש וחוסר המחויבות המוחלט.

הוא עבר תהפוכות אינספור ועקפו אותו בסיבוב, תרתי משמע, יצרנים יפאניים עם מפלצות מודרניות של אופנועים, אבל המעמד ומראה הרטרו האייקוני שלו, ההיסטוריה האמריקאית כפי שהיא מוצגת בסרטים, ותדמית ה"דספראדוס", "מלאכי גיהנום" וה"חופשיים על גלגלים" - כל אלה ניצחו לבסוף. ממפעל אמריקאי מצליח, שהפך למפעל כושל, הוא שב והתרומם להיות שוב יצרן האופנועים האמריקאי המוביל ולהיות לאגדה.

סיפורו של ההרלי מתחיל בראשית המאה ה-20, כשהמכונאי הצעיר ויליאם הארלי ושלישיית האחים דייוידסון ממילווקי שבארצות הברית בונים את האופנוע הראשון שלהם. מדובר בלא יותר מאופניים עם מנוע עזר זעיר, אבל החבורה לא עוצרת בקטן ודי מהר הם הופכים למפעל משגשג שבשנות ה-40 כבר מייצר כמעט 100 אלף אופנועים לצבא האמריקאי הנלחם במלחמת העולם השנייה. בין השאר לומדים בהרלי אז את מבנה המנוע וגל ההינע של אופנועי BMW הגרמניים ומשפרים את האופנועים שלהם מאד.

כיום, גם אם מחירם מטורף (80־220 אלף שקל), אופנועי הארלי דיווידסון ממשיכים להיתפס כנחשקים ביותר אצל צעירים, אבל עוד יותר אצל צעירים ברוחם, גברים בגיל מעל 40...

באופן פרדוקסלי חייב ההרלי לא מעט מהפרסום שלו למועדון האופנועים המצטלם היטב של "מלאכי הגיהנום", זה שבעבר גרם לו לנזקים תדמיתיים קשים. אם פעם ניסתה החברה להתנער מכל קשר לדימוי האלים והנוקשה של אותה חבורה כוחנית וחזקה, שהתיישבה על האופנוע שלה ומתעקשת לבחור רק בו, היום היא כבר מבינה שאולי החב'רה המקועקעים האלה, על אף ריח האלכוהול והקעקועים המרתיעים, לא כל כך מזיקים לעסקים...


הנה מפעל האופנועים של הארלי דיווידסון:

https://youtu.be/rFDAzRRCu2I


תולדות אופנועי הארלי דייווידסון:

https://youtu.be/UwccsAI-JSg


פרסומת לדגם שמיועד לצעירים:

https://youtu.be/5ixPmvUMnkA


הרלי דייווידסון במצגת וידאו של הדגמים לאורך השנים:

https://youtu.be/gAyEwvVgI3o


המונגולים מסאן דייגו - אחד ממועדוני הרלי רבים בעולם:

https://youtu.be/bZsGXasR8zU


הצליל של ההרלי:

https://youtu.be/31GBuRHxsDo


קבוצה של 600 מלאכי גיהנום על הארלים:

https://youtu.be/8oSHV9BwPZg


וסרט תיעודי על תולדות האופנוע האגדי:

https://youtu.be/OFDIZKps_VI
מי יצר את כסא טום ואק?



כסא טום ואק (Tom Vac) החייזרי עוצב בידי המעצב הישראלי רון ארד בשת 1997. את הכיסא המודרניסטי ומינימליסטי יצר המעצב המחונן היושב בלונדון כבר שנים רבות מיציקת פוליפרופילן, חומר מלאכותי פלסטי שהופך את הכיסא לעמיד בתנאי מזג האוויר ולישיבה ושימוש גם מחוץ לבית ועדיין לכיסא נוח מאד לישיבה.

בעיצוב כיסא זה הוכיח ארד לא בפעם הראשונה, את הבנתו בשימושיות של המוצר. הטום ואק הוא כיסא נערם, מה שאומר שניתן להערים כיסאות רבים זה מעל זה. עובדה זו הופכת אותו מתאים לאיחסון כשאין בו שימוש. משום כך הוא מתאים גם למקומות קטנים בהם אין מקום רב לאיחסון וגם למקומות הזקוקים לאירוח ויש בהם צורך בכיסאות רבים לאירוח מזדמן.

תכונה נוספת של הפוליפרופילן היא העמידות שלו כנגד דהייה. בכיסא הזה ניתן להשתמש בכל מזג אוויר וצבעו לא ידהה לעולם.


הנה כסא הטום ואק של רון ארד בוריאציות שונות ומגוונות:

http://youtu.be/u3p18wPUNf8


תופס מקום מכובד בסדנה של האמן:

http://youtu.be/I_EPya1tRKk


יש מעצבים שיצרו כיסאות היברידיים, שהם שילוב של הטום ואק עם כסא מפורסם אחר:

http://youtu.be/RYq2dXLTg3Y


מהי טלוויזיית הכלב המביט?



ב-1964 הוציאה חברת אלגול האיטלקית לשוק מכשיר טלוויזיה נייד ומרגש "בריאונווגה" (TV Algol 11″ Brionvega), מדגם "אלגול 11". המכשיר הזה הגדיר עיצוב חדש בתחום. הוא היה עשוי מפלסטיק צבעוני והכיל טרנזיסטורים, במקום שפופרות.

העיצוב שלו היה ייחודי. מרקו זנוסו וריצ'ארד סאפר היו המעצבים. המכשיר פנה כלפי מעלה, בזווית, כך שהמסך פנה למעלה. זנוסו הגדיר את צורתו של המכשיר כ"כלב קטן המביט למעלה אל בעליו".

במהלך השנים היא תשתכלל מכל הבחינות וייצאו עוד דגמים חדשים, עם אפשרויות חדשות וצבע משופר. אבל העיצוב נשאר כשהיה, כי הוא היה מוצלח והפך לסימן ההיכר של המכשיר המעוצב, בצד השימושיות המצוינת שלו, כמכשיר נייד ואיכותי לצפייה ניידת בטלוויזיה.


הנה הטלוויזיה הניידת אלגול 11 בריאונווגה:

https://youtu.be/x_nYH4rg3BE


מצגת של המכשיר:

https://youtu.be/yhdoxkqEHoU


כך היא נראתה:

https://youtu.be/ZB508McqN_o
למה הצליח הגיים בוי?



קונסולת המשחקים הניידת גיים בוי (Game Boy) היא למעשה סדרה של קונסולת משחקים ניידות, שפיתחה חברת נינטנדו היפאנית. עם יותר מ-220 מיליון מכשירים שנמכרו, הגיים בוי היא ממערכות המשחק הנמכרות ביותר אי-פעם. עד היום שומרות קונסולות הגיים בוי על פופולאריות רבה בקרב קהל הגיימרים בעולם.

את מכשיר הגיים בוי הראשון תכנן עובד חברת נינטנדו גוּנְפֶּיי יוֹקוֹי, שחלם על מערכת ניידת, קטנה וקלה, שהילד יוכל לשאת איתו לכל מקום. בנוסף, היא פותחה כך שתהיה זולה יחסית ומאד יציבה.

גרסאות שונות של הגיים בוי פותחו במהלך השנים, ביניהן ה"גיים בוי קולור" הצבעוני וגרסת "גיים בוי אדוונס", המתקדמת ביותר.


הנה סיפורו של הגיים בוי:

http://youtu.be/3i2cTrBa02g


הגיים בוי הוא הקונסולה הראשונה ובינתיים היחידה ששיחקו בה בחלל:

http://youtu.be/QL7IL42MQ1w


גיים בוי ענקי שמישהו בנה:

http://youtu.be/KoU6lyR2DIY


משחקי הגיימבוי הגדולים:

http://youtu.be/nCHiV0IMY4k


הנה תולדות הקונסולות הניידות:

http://youtu.be/S9lGO4XS8tA
איך הפכה מפת הטיוב הלונדונית לאייקון?



הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.

אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.

ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.

החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..

בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..

מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.

וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.


הנה סיפורה של מפת הטיוב של לונדון:

http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4


הנה התפתחותה במהלך השנים:

http://youtu.be/U9Tldw1c0K0


המפה החדשה של הטיוב של לונדון:

http://youtu.be/frfKctHDulo


הנה יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:

http://youtu.be/1h487dA4-Gw


וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית:

https://youtu.be/ucJg2UNIUiU
מה הייתה מכונית "הבועה"?



חברת מסרשמיט הגרמנית ייצרה את מטוסי הקרב הגרמניים במלחמת העולם השנייה. הנאצים טיפחו את החברה והיא הייתה יקירת היטלר ובכירי הנאצים. אבל עם התבוסה במלחמת העולם השנייה, לא הותר לחברה להמשיך ולייצר מטוסים.

מסרשמיט החליטה לעבור למוצרים אזרחיים, מהסוג שנדרש באותה תקופה בגרמניה המובסת והענייה. והיא אכן התאימה את עצמה והחלה לייצר מכונית תלת-גלגלית שנראתה כמו "בועה". שני דגמי הבועה של החברה היו מסרשמיט KR175 ומסרשמיט KR200. העיצוב של מכוניות הבועה נראה ממש כמו המטוסים של החברה וללא ספק הייתה כאן קריצה של המתכננים לכלי הטיס שהם כה אהבו וידעו לייצר.

הפשטות הטכנית של מכונית הבועה, מחירה הזול ודרישותיה הזעירות התאימו מאד לחברה של אחרי מלחמה. מהדגם הראשון יוצרו כ-15 אלף מכוניות. עד היום הן עדיין מבוקשות מאד בקרב האספנים.

מכונית הבועה הזעירה בממדיה הייתה בעלת מנוע פשוט וחסכוני. היה בה מקום לנהג ולנוסע יחיד שישב מאחוריו. היא הונעה בהנעה אחורית, כלומר הגלגל האחורי היה היחיד שחובר למנוע, בעוד שני הקדמיים רק שמרו על יציבותה.


הנה מכונית הבועה הראשונה שלהם - מסרשמיט KR175:

https://youtu.be/GWt64040fII


הפנים שלה והסבר מ-1954 על יתרונות הרכב הזעיר והחסכוני הזה:

https://youtu.be/iphWsbxATuA


מכונית המסרשמיט שעוצבה כמו תא טייס:

https://youtu.be/bZYvQAzMECM


הנה בעלים גאה של הקטנה הגרמנית מניע ונוסע בה עד היום:

https://youtu.be/SNrLkzD6MHI


והנה הממשיכה - מסרשמיט KR200 שכונתה "הבועה":

https://youtu.be/COHo_yWLAbQ?t=13s
מה יחודו של כסא הנדנדה של איימס?
מה היה הווקמן?
מהי המגה יכטה של פיליפ סטארק?
מהי מנורת החרגול שעיצבה גרטה גרוסמן?
מהן הנעליים עם המסך?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.