» «
מדונה
איזו זמרת היא אשת עסקים מצוינת?



הזמרת מדונה (Madonna), או בשמה המלא מדונה אסתר לואיז צ'יקונה היא מהזמרות המצליחות בכל הזמנים. מעבר להיותה זמרת, מלחינה, שחקנית, רקדנית, סופרת, מפיקה וסמל אופנה היא גם אשת עסקים מצוינת, שניווטה הן את הקריירה האמנותית שלה בהצלחה מרשימה והן את השקעותיה להצלחות מרהיבות בתחום העסקים.

מדונה שהתפרסמה בתחילת שנות השמונים, הפכה עם השנים לאייקון עולמי והכינוי "מלכת הפופ" הולם את מעמדה ואת השיאים שהשיגה, כש-43 משיריה, שיא עולמי, טיפסו לצמרת מצעד הדאנס של המגזין המוסיקלי הנחשב "Billboard".


הנה סיפור הקריירה של מדונה:

https://youtu.be/rbMwwgJuvZk


על הצלחותיה העסקיות והאמנותיות:

http://youtu.be/vRxRi8TVRhk?t=8s


והשיר "פרוזן" שבו הראתה בזמנו שוב את הכישרון האדיר שמניע אותה כל כך הרבה שנים:

https://youtu.be/MDM0yAJjlBo
Pet Sounds
מהו התקליט הגדול בכל הזמנים?



האלבום המוסיקלי (היום קוראים לזה דיסק ופעם גם תקליט) Pet Sounds של הביץ’ בויז (באנגלית " נערי החוף"), הוא אחד האלבומים הגדולים בכל הזמנים. רבים רואים בו את אלבום השירים הגדול מכולם - יצירת הרוק הגדולה אי-פעם. באלבום 13 שירים. הוא הוקלט במונו ורק שנים לאחר מכן הוא עובד לסטריאו.

לא לכולם ברור מה מיוחד באלבום הזה ורבים ראו בו פשוט תקליט עם שירים יפים. אז ראשית, הוא היה מאלבומי הקונספט הראשונים, דבר חדשני באותם ימים - אלבום שמבוסס על רעיון וחוט מקשר. פט סאונדס הוא אלבום על התבגרות ויציאה מגיל הנעורים התמים, אל העולם המפוכח ומלא השאלות הלא-פשוטות, על אובדן התמימות והמךגש עם המציאות. כל שיר בו מתחבר לאחרים וביחד הם בונים סיפור או רעיון.

אבל היה בו צירוף מרהיב של קולות והרמוניות נפלאות, שירים רכים ומלטפים, עם שירים שחקרו את הרעש שמסביב והלבישו אותו בעטיפה מוסיקלית מעניינת. האלבום הזה סימן מהפיכה בעולם הרוק, שבה הטכנאים שתמיד שלטו באולפן החלו לפנות את מקומם לגאוני הרוק, שמצידם "השתוללו" עם רעיונות יצירתיים, מורכבים ושאפתניים להפליא.

השילוב ב"פט סאונדס" של תופים עם קולות מלאכיים, סולו חלילית והקלטות של חיות, קולות רכבות, נביחות כלבים ושלל סאונדים שמגיעים מהעולם שמחוץ למוסיקה - כל אלה היו שילוב מרתק וחדשני של אוזן רגישה ושל שאפתנות של מנהיג הלהקה, שהלך והשתגע מהרצון להיות מושלם ולנצח את.. הביטלס.

ואיך האלבום קשור ל"חיפושיות"? - ווילסון, המנהיג של הביץ' בויז, שמע את האלבום Rubber Soul שלהם וקינא. האלבום המהפכני הזה היה הפעם הראשונה שבו נעשתה יצירה הדוקה בצורת אלבום. הוא לא היה עוד אוסף שירים, כמו שעשו כולם עד אז. ווילסון התלהב מהרעיון וחש שהוא יכול לעשות מוסיקה יותר מדהימה משל מי שנחשבו הלהקה המרתקת והטובה בעולם באותה עת. הוא לחץ את כולם עד הקצה. מספרים שיש תפקידים שהוקלטו מעל 100 פעמים כי ווילסון לא היה מרוצה… הוא כתב טקסטים משכנעים ומוסיקה קסומה והקליט והפיק ללהקה את האלבום המושלם עם עריכת הצליל המשובחת ביותר שנשמעה עד אז.

אפילו האלבום Revolver הגאוני של הביטלס, שייצא כמעט במקביל אליו, לא הצליח לעמעם את זוהרו. האלבום Pet Sounds היה התגובה המרהיבה של אמריקה לרביעייה הנערצת ולכל "הפלישה הבריטית" של נחשול להקות מצויינות וחדשניות מבריטניה. ואכן, העולם מחא כפיים ומוסיקאי-ענק סיפרו אז על גדולתו של "פט סאונדס", מהביטלס עצמם, דרך אלטון ג'ון, אריק קלפטון ומי לא.

האלבום, שמספרים שהטכנאי שהקליט אותו הפטיר "מי יאזין לזבל הזה?", נמכר במיליונים וזכה גם להערצת המאזינים וגם לזו של המבקרים והמוסיקאים. מספרים שג'ון לנון הכתיר אותו כטוב בעולם ושפול מקרטני ישב ולמד אותו, בטרם הוביל את הביטלס ליצירת האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" (Sgt. Peppers Lonley Hearts Club Band), שיהפוך מאז לזה שמתחרה ולעיתים זה שמנצח את Pet Sounds על התואר "האלבום הטוב אי-פעם".


הנה סיפורו של האלבום המטורף הזה:

https://youtu.be/1MZdf9wr7aU


מצגת שמספרת על הפקת האלבום וחשיבותו:

http://youtu.be/ofByti7A4uM


על גדולתו של האלבום:

https://youtu.be/Fid5aGqDRTk


השיר "God Only Knows" - השיר הפותח מהאלבום וזה שפול מקרטני אמר שהוא השיר הכי אהוב עליו בעולם:

https://youtu.be/nc9kMktodNs


האיש שהביא את האלבום מאמריקה ללונדון והשמיע אותו ללנון ומקרטני:

https://youtu.be/1B18FBcqsZ4


ביקורת מעמיקה על האלבום:

https://youtu.be/SlMQDsb0_oY?long=yes


וסרט תיעודי על יצירת האלבום "Pet Sounds" וההשפעה שלו:

https://youtu.be/Q0vAL8dHBxA?long=yes
וידאו קליפ
מהו וידאו קליפ?



וידאו קליפ הוא סרטון שמציג שיר, לרוב שיר פופ. או בתיאור פשוט, זה שניתן בסרט "מועדון שנות השמונים", לפיו קליפ הוא "השילוב המושלם של מוסיקה וקטעים ויזואליים".

וידאו קליפים משמשים כיום לקידום המכירות של אלבומים ו"סינגלים" (שירים בודדים) לצורך מכירה בקניה והורדה מהרשת. בעבר הוקרנו הקליפים הללו בעיקר בטלוויזיה. כיום וידאו קליפים משודרים גם בטלוויזיה וגם מופצים באתרי אינטרנט פופולאריים כמו יוטיוב.

הוידאו-קליפים התפתחו בשנות ה-80 והתבססו על המונטאז' הקולנועי, כשהיה בהם חיבור של שוטים לא כרונולוגיים, לפי הקצב של השיר ועל בסיס הצד החזותי, אסוציאטיבי, גרפי ולא פעם כמעט אקראי. החשוב בהם הוא הרעיון ולאו דווקא הסיפור.

חלק מהווידאו קליפים הם כה איכותיים ומיוחדים שניתן להתייחס אליהם כיצירות אמנות של ממש. בקליפים מופיעים פעמים רבות שחקנים ורקדנים. לעיתים הקליפים הללו הם ממש סרטים קצרים, עם עלילה של ממש. פעמים אחרות יש בהם רעיונות חדשניים ויצירתיים שהופכים לפופולאריים בכל העולם.


הנה טריקים בצילום קליפים (מתורגם):

https://youtu.be/G025oxyWv0E


קליפ קלאסי - יוני בלוך בקליפ של סדרת הטלוויזיה הפיג'מות (עברית):

https://youtu.be/sHfwZFzMclk


אחד הווידאו קליפים היפים בתולדות הז'אנר נעשה על יד וניה הימן וגל מוג'ה הישראלים:

https://youtu.be/BPNTC7uZYrI


וידאו קליפ של שיר רוק:

http://youtu.be/sBtaRcN9ZqM


להקת OK GO מספקת קבוע את הקליפים המושקעים והמדהימים ביותר:

http://youtu.be/dTAAsCNK7RA


וידאו קליפ אמנותי לבלדה יפה במיוחד:

http://youtu.be/jhdFe3evXpk


קליפ ישראלי מצוין:

https://youtu.be/Xz0I_O537mk


קליפ יפה לשיר אקוסטי של הביטלס:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI


ואפקטים ומניפולציות מחשב נחמדים בקליפ של בורגור ואולמנסקי:

https://youtu.be/_JlsP2kjH9E
איווי
מהו כלי הנשיפה האלקטרוני אִיוִוי?



אִיוִוי (EWI), ראשי תיבות של Electronic Wind Instrument) הוא שמו של כלי נגינה אלקטרוני שנמנה על משפחת כלי הנשיפה.

הממציא האמריקאי נייל סטיינר (Nyle Steiner) הגה את הרעיון ואת המשך הפיתוח ביצעו ופיתחו המהנדסים של יצרנית ציוד המוסיקה האלקטרונית אקאי (AKAI) היפנית. יש לכלי שני מרכיבים - ממשק הנשיפה והסינתסייזר. כיום החלקים הללו משולבים במכשיר אחד, אחד מתחת לשני. בעבר היו שני המכשירים נפרדים וחוברו בכבל.

הכלי כולל מרכיב של נשיפה, שמעוצב עם אצבוע דומה לסקסופון. נגני כלי נשיפה אחרים, כמו חליל או קלרינט, יכולים גם הם לנגן עליו וניתן אף לשנות את האצבוע לשיטות אחרות.

בממשק הנשימה שולט לחץ האוויר בעוצמת הצליל, בעוד לחץ השפתיים שולט ברטט הצליל, באיטלקית ויבראטו. במקום שסתומים, כמו של סקסופון או קלרינט, ב-EWI הצלילים מופקים במקשי מגע, מה שמאפשר נגינה מהירה מאד. אגב, ניתן לשנות בקלות את האוקטבות באיווי, מה שמגדיל את המנעד שלו ל-8 אוקטבות - המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה.

במרכיב הנשיפה יש ממיר פנימי שיוצר מכל צליל את הקוד הדיגיטלי, העובר אל הסינתסייזר. זה מרכיב משלים, שיוצר מהקודים הללו צלילים אלקטרוניים. מהסינטי מופקים כך צלילים אלקטרוניים שונים ומגוונים, בדיוק כמו שמפיק סינתסייזר בצורת מקלדת או מודול המחובר ב-MIDI לגיטרה.

חלק מדגמי ה-EWI מחוברים לסינתסייזר שלו, בעוד אחרים מקושרים בעזרת ממשק MIDI, לסינתסייזרים משוכללים של יצרנים רבים, מה שמגדיל את המגוון של הצלילים האפשריים.


הנה סרטון על ההיסטוריה של האיווי:

https://youtu.be/p2YhldxZIJs


שיר של הבי ג'יז:

https://youtu.be/sqHPTM5-C30


של סטיבי וונדר:

https://youtu.be/tv0GctfRuL4


WX11 - המתחרה שמייצרת חברת ימהה:

https://youtu.be/AH_w7AW7jPU


והאירופון של המתחרה, חברת רולנד, שיש בו אפשרות לנשיפה ויצירת צליל טבעי יותר:

https://youtu.be/AHlG_PwwvGY


כל הצלילים של האיווי:

https://youtu.be/GjaAj0eRlr4

פופ

וידאו קליפ
מהי ההיסטוריה של הווידאו קליפ?



זה היה בשנת 1981. ערוץ טלוויזיה חדש הפציע והבטיח לשדר 24 שעות ביממה רק מוסיקה. היום איש לא היה עושה עניין מערוץ שכזה, אבל בשביל בני הנוער של התקופה זה היה חידוש מסעיר. סוף סוף הם יוכלו לשמוע רק את השירים שהם אוהבים, מבלי שכל מיני מגישים נפוחים יישבו ויקשקשו להם ביניהם...

הקליפ הראשון ששודר בערוץ ה-MTV החדש היה "Video Killed the Radio Star". זה היה שיר של להקה בשם "הבאגלז", שיצא לאור שנתיים לפני כן. השיר אמנם היה סתמי אבל הוא סימן את המהפכה. באופן סרקסטי משהו הוא עסק בשדרן רדיו שהופיע בטלוויזיה וגילה שהיא הרסה לו את הקריירה.

זה בדיוק מה שקרה ללא מעט אמנים בעידן הווידאו קליפים - ההופעה והלבוש, הבימוי והסיפור שהציעו הקליפים, הפכו משמעותיים מאד, לא פעם אפילו יותר מהאיכות המוסיקלית של השיר שבוצע בו. הרבה זמרים נהנו מהמיקוד בצד הוויזואלי. היו שפחות הצליחו לצלול את המדיום החדש הזה.

בכל מקרה, ערוץ MTV עשה מהפכה עצומה בטלוויזיה. כל להיט שיצא מאז הופק ביחד עם וידאו קליפ מושקע, גם בכסף אבל גם ביצירתיות, צוותי צילום מקצועיים וסיפורים מצולמים שבהם לא פעם ההרגשה הייתה שהשיר הוא רק תירוץ.

אבל כל זה היסטוריה, כי היום גם MTV מרבה בדיבורים ונאבק באינטרנט, שמשדר מצידו קליפים מתי שרק רוצים ולפי בחירתכם. מה שאפשר לכנות בפראפראזה על השיר ההוא "אינטרנט קילד דה MTV סטאר"...


שוטים ארוכים, קלוז אפים והעמדות גאומטריות - קליפ אופייני מהסיסקטיז:

https://youtu.be/Mb3iPP-tHdA


היו גם רעיונות יצירתיים יותר אך נדירים, כמו הקליפ האייקוני הזה של דילן:

https://youtu.be/MGxjIBEZvx0


שימוש באנימציה היה רק בקליפים של הגדולים והעשירים:

https://youtu.be/m2uTFF_3MaA


בסוונטיז יהיו יותר קליפים סתמיים כמו ההשתטות בקליפ הזה:

https://youtu.be/z0qW9P-uYfM


השיר Video Killed the Radio Star שפתח את שידורי ה-MTV באייטיז:

http://youtu.be/W8r-tXRLazs


עלילה של ממש - מייקל ג'קסון שהעלה את הקליפ של "מותחן" כיתה:

http://youtu.be/sOnqjkJTMaA


והיום אמנים משלמים מאות אלפי דולרים על קליפ טוב, כמו כאן:

https://youtu.be/BPNTC7uZYrI
אלטון ג'ון
איך זכה להיט הענק של אלטון ג'ון לקליפ הכושל בהיסטוריה?



כיום אנו רגילים שהפקת וידאו קליפים עולה גם מיליוני דולרים וכוכבי ענק כמו אלטון ג'ון עושים קליפים יקרים להחריד, אבל בשנות ה-70 המצב היה מעט שונה.

הביטוי הכי ברור לזה הוא הקליפ הגרוע בתולדות הפופ. מדובר בשיר "Don't go breaking my heart", שיר שאלטון ג'ון הקליט בשנות ה-70 עם הזמרת קיקי די, כסוג של מחווה לדואטים של זמרי הנשמה האמריקאים של אותה תקופה.

צילום הוידאו קליפ היה מהחפוזים ביותר. במאי הקליפ היה באמצע צילומים של תכנית טלוויזיה מיוחדת לזמר רוד סטיוארט. אבל ברצונו לספק את אלטון ג'ון, מגה סטאר צעיר ומוכשר כמו שד, הוא פתח אולפן זנוח, ארגן אותו במהירות כך שייראה כמו אולפן הקלטות וצילם בטייק אחד את השיר כולו, ב-3 מצלמות והנחיה לזמרים להציג כאילו שהם מקליטים את השיר לפני המצלמות ולאלתר בין לבין...

ואז התחיל החירבוש הגדול בתולדות הקליפים הטלוויזיוניים, או מה שאפשר לקרוא לו "טל-ביזיון". אפיינו אותו עילגות, חוסר נסיון, חובבנות וטייק אחד בלבד, שהיה במקרה גם גרוע במיוחד. שוב ושוב פספסו הזמרים החביבים כניסות, את השורות של המילים וכדומה. השיא היה כשבמהלך הסולו ניסה אלטון ללמד את קיקי די לרקוד משהו לא ברור והכישלון היה מביך לחלוטין.

אבל זה היה, כאמור, טייק אחד ולטלוויזיה. מה שמדהים שלא זו בלבד שהשיר לא נפגע מהקליפ והיה ללהיט ענק בכל העולם. גם הקליפ המביך הפך, כדרכם של דברים מביכים בעידן המודרני, לסוג של קליפ פולחן ולנושא לדיונים מלומדים, פחות או יותר, בפורומים אינטרנטיים של חובבי פופ ויוצרי קליפים לדורותיהם. הלב, מסתבר, לא נשבר שם לאף אחד ובמיוחד לא למנהלי הכספים ולחשבון הבנק של האלטון והג'ון והקיקי והדי.


הנה הקליפ של "Don't go breaking my heart":

https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
פופ ארט
מהו פופ ארט?



זרם הפופ ארט (Pop art) הוא זרם אמנות שנוהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. בין העקרונות של הפופ ארט הטשטוש בין הגבוה לנמוך, בין "חומרי תרבות" ו"חומרי צריכה" - כל מוצר צריכה יכול להפוך ליצירת אמנות, אם מטפלים בו נכון. יותר מכך, באמצעות הכפלה של המוצג ביצירה והצגתו הרבה פעמים - היצירה מקבלת כוח רב.

שני המובילים של תנועת הפופ ארט הם ללא ספק אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין. אמנותם הייתה דומה ובשיא הצלחתם אף ניהל את עסקיהם אותו אדם, אך כאמנים יש ביניהם הבדלים ברורים. כי בעוד וורהול התעניין במוצרי צריכה והשתמש ברפרודוקציה, שכפול וריבוי, ליכטנשטיין היה צייר של ממש, שבשיאו התעניין בעיקר בקומיקס, והתעסק בנושאים אמנותיים של קומפוזיציה, שילובים ופרפקציוניזם אמנותי.

בנוסף לליכטנשטיין, מי שככל הנראה יצר את עבודת הפופ ארט הראשונה ולאנדי וורהול, מייסד הזרם והאמן החשוב בו, ניתן למצוא בין אמני הפופ ארט החשובים, גם את קית הרינג, דיוויד הוקני, ג'ף קונץ ועוד.

הפופ ארט הכין את עולם האמנות לפוסט מודרניזם שיגיע אחריו ויקצין את המגמות של פתיחת האמנות לחיים של האנשים הרגילים וההיפך.

אם אנדי וורהול אמר פעם שעתיד כל אדם יוכל לזכות ב-15 דקות התהילה שלו, הוא ידע להעניק לא מעט תהילה, עוד בחייו, למוצרים ואריזות שבחר ממדפי החנויות והסופרמרקטים של ניו יורק.


מהו סגנון הפופ-ארט?

https://youtu.be/6qr7cdpGDRo


ילדה מסבירה בתבונה:

https://youtu.be/DhEyoDCTSDQ


כך נולד הפופ-ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


הנה סגנון הפופ ארט:

http://youtu.be/lHBm8_ooPVo?t=13s


מצגת וידאו שמציגה את אמנות הפופ-ארט:

http://youtu.be/kZTsbJcr9VI


דברים של אנדי וורהול על הפופ-ארט:

http://youtu.be/GmDFbNYFi-Q


על הפופ ארט כאמנות שהפכה את המסחרי לאמנותי (עברית):

https://youtu.be/LkfYV_w9R5s?long=yes


וסרטון ששואל אם הפופ ארט הוא אמנות או לא (עברית):

https://youtu.be/HmZNi4EZ5QE?long=yes
זמר-יוצר
מהו סינגר-סונגרייטר?



את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.

בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.

ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.

לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.

כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.


הנה דילן וכהן - שניים מגדולי הכותבים ושרים הללו (בעברית):

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


עוד שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:

https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0


ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:

https://youtu.be/n2MtEsrcTTs


המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר אגדי - לאונרד כהן:

https://youtu.be/n_56ep729TE


דונובן הסקוטי שזכה לתהילה בשנות ה-60:

https://youtu.be/4ER0odSOKwY


ושיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":

https://youtu.be/tODaH_fGtMY


מייק ברנט
למה מת הכוכב הישראלי בצרפת מייק ברנט?



זה היה בבוקר יום ששי, בשנת 1975, כשמצאו את כוכב-העל הצרפתי-ישראלי מייק ברנט (Mike Brant) מת על המדרכה, ברחוב ארלנז'ה בפאריס. הוא היה בן 28 במותו. איש לא הבין כיצד אדם במעמדו מוותר על הכל וקופץ אל מותו. רבים מהמעריצים שלו סברו שהוא נרצח. העיתונים בצרפת התמלאו בהשערות ורעיונות. היו שחשדו במוסד הישראלי, אחרים חשדו בשייך סעודי מסתורי, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה שם. האמת, חשוב לומר, מעולם לא התגלתה.

כמה חודשים לפני כן, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה מייק ברנט התגשמות החלום של כל צעיר או צעירים ישראליים ששואפים להתפרסם. הוא התחיל כמשה ברנד, ילד חיפאי מהעיר התחתית, בן להורים ניצולי שואה. הוא נולד במחנה מעצר לעולים בקפריסין, לשם הועברו הוריו מספינת המעפילים, על ידי הבריטים.

כבר בבית הספר התגלה משה כבעל קול ערב במיוחד. אחר-כך, כבחור צעיר הוא היה לזמר מצוין. הוא כיכב בבתי מלון ובמועדונים בעיר טהרן, בירת איראן. היה בו משהו מיוחד שחיכה להתפרץ...

ואכן, כשהוא רק הגיע לפאריס בירת צרפת, חסר פרוטה אבל עם חלום, הוא התגלה כמעט מיד. בהופעת טלוויזיה אחת הוא כבש את לבבות ההמונים. בלי לדעת צרפתית, הפך משה למייק ברנט ולכוכב ענק. היה לו כל מה שצריך. הוא היה זמר מוכשר ויפה עד כאב, אבל הכי חשוב - פרפורמר לא רגיל שההצלחה זינקה עליו מכל עבר. לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו, שהצליח כל כך בעולם. לא היה עוד מקרה כזה, של כוכב צרפתי שלא ידע מילה בצרפתית אבל כל צרפת ידעה את שמו ואת שיריו.

אבל בפנים הוא הלך ונסדק. מייק היה רגיש ושברירי. נראה שהוא לא עמד בלחצים שיצרה ההצלחה ומצבו הנפשי היה בקריסה מוחלטת. איש לא הכין אותו להצלחה כה גדולה והוא לא עמד בכמויות המעריצים, לחצי ההופעות והכסף הרב שלפתע התגלגל משיריו ואליו. משה ברנד הפך לקרבן של כישרונו והצלחתו המדהימים של הכוכב מייק ברנט. וכך, למרות שהוא הכריז בראיונות שהוא מתחרט על ניסיון קודם כושל שלו להתאבד, הגיע המוות הטרגי שלו והפתיע את כולם. יהי זכרו ברוך!


כך זוכרים את מייק ברנט עד היום (עברית):

https://youtu.be/ue4popq6QMs


ובהופעה בטלוויזיה הצרפתית:

https://youtu.be/5pNDd_Dbfu4


עם הזמרת היווניה ננה מושקורי:

https://youtu.be/RCaMvoBYQyM


הוא שר גם בספרדית:

https://youtu.be/OGwQPtgc72c


געגועי המעריצים שלו (עברית):

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


סרט שנעשה על הקריירה של מייק ברנט וסופה הטרגי (עברית):

http://youtu.be/hPGn5H1eMfw


ראיון עם אחיו, שמספר על מייק הפרטי והזמר (עברית):

https://youtu.be/7Yk7igmCYh0?t=50s&end=5m29s


ותכנית טלוויזיה בעברית שמוקדשת לו (עברית):

https://youtu.be/wMwCK1Ta9PI?long=yes
מי לא אהבה את ימי שני?



מכירים את ה-Monday Blues? - קצת כמו ה"דיכאון של יום ראשון" אצלנו, אנשים מבואסים להתחיל את שבוע העבודה שוב. יש כאלו שנכנסים ממש לדיכאון.

אחד מהלהיטים הגדולים בכל הזמנים הוא "אני לא אוהבת ימי שני", של להקה בריטית בשם המסעיר "עכברושי בומטאון". בומטאון רטס.

כשיצא, השיר הזה הפך להיט מיידי בעולם כולו. הוא הגיע למקום הראשון ב-30 מדינות בו-זמנית והפך לאחד השירים החשובים בכל הזמנים. גם ואולי במיוחד, כי הוא גילה לעולם את בוב גלדוף החברתי, סולן הלהקה ומי שיתפרסם אף יותר מהמוסיקאי שהוא, בתור הכוח המניע להרבה מפעלי צדקה מוסיקליים ברמה העולמית. לא מעט אנשים על כדור הארץ חבים לו את חייהם.

אבל לא כולם יודעים שהשיר מספר על מקרה אמיתי של פשע נורא ומשונה כאחד. הוא מתחיל בילדה אמריקאית בת 16 בשם ברנדה ספנסר, שהייתה בעלת עבר של התעללות בבעלי חיים ואלימות כלפי ילדים.

ביום שני אחד ברנדה ספנסר פתחה את חלון ביתה וממש מהחלון הוא ירתה למוות ופצעה תלמידים, מורים ושוטרים, בבית הספר היסודי שמול ביתה.

כשתפסו אותה ושאלו "מדוע עשית זאת?" היא ענתה ביובש "אינני אוהבת את ימי שני".

לאחר משפט קצר ומהיר הנערה הוכנסה למאסר עולם בכלא. אבל עם הזמן הסתברה האמת האיומה. זה קרה כששברה אימה את שתיקתה והאשימה את אביה של ברנדה, על שקנה לה את רובה הציד שבו רצחה. היא גם הסגירה התעללות איומה שהתעלל בילדה במשך שנים והביאה אותה להתנהגות האכזריות והאלימה שלה, עד לשיא שברצח הסתמי לכאורה.

מעבר לסיפור העצוב של ברנדה ספנסר ולשיר הקשה שנולד ממנו, אפשר גם ללמוד מהמקרה הזה, שאם אתם נחשפים לילדים אלימים ואכזריים שכאלה, כדאי לספר על כך למישהו בוגר. הסיפור של ברנדה אינו היחיד שמראה שילד אלים ואכזרי הוא לרוב קורבן לאלימות קשה בעצמו. אפשר למנוע את הבריונות, האלימות והרצח הבאים.


הנה סיפור המעשה:

https://youtu.be/zWj0SmzIHO8


דיווח בזמן אמת:

https://youtu.be/wuPOeQRKyMo


הלהיט הענקי "אני לא אוהבת ימי שני" של להקת "בומטאון ראטס":

https://youtu.be/-Kobdb37Cwc


המחשה של הסיפור בציורים:

https://youtu.be/JTW4SeC9UPY


השיר ב"לייב אייד" - אחד ממופעי התרומה שהפיק בוב גלדוף למאבק במחלת האיידס:

https://youtu.be/FcZW0GFLSdw


ראיון עם הנערה שהפכה לאסירה, שנים רבות אחרי:

https://youtu.be/Qsj0zRj9Jp4


וביצוע של השיר בליווי פסנתר בלבד:

https://youtu.be/z2g93zwp9cc
איזה קליפ פתח את מהפכת הוידאו קליפים?



זה היה בשנת 1981. ערוץ טלוויזיה חדש הפציע והבטיח לשדר 24 שעות ביממה רק מוסיקה. היום איש לא היה עושה עניין מערוץ שכזה, אבל אז זה היה חידוש בשביל בני הנוער של התקופה. סוף סוף הם יוכלו לשמוע רק את השירים שהם אוהבים, מבלי שכל מיני מגישים נפוחים יישבו ויקשקשו להם באוזניים...

הקליפ הראשון ששודר בערוץ ה-MTV החדש היה "Video Killed the Radio Star". זה היה שיר של להקה בשם "הבאגלז", שיצא לאור שנתיים לפני כן. השיר אמנם היה סתמי אבל הוא סימן את המהפכה. באופן משעשע הוא עסק בשדרן רדיו שהופיע בטלוויזיה וגילה שהיא הרסה לו את הקריירה. זה בדיוק מה שקרה ללא מעט אמנים בעידן הווידאו קליפים - ההופעה והלבוש, הבימוי והסיפור שהציעו הקליפים, הפכו משמעותיים מאד, לא פעם אפילו יותר מהאיכות המוסיקלית של השיר שבוצע בו.

ערוץ MTV עשה מהפכה עצומה בטלוויזיה. כל להיט שיצא מאז הופק ביחד עם וידאו קליפ מושקע. אבל כל זה היסטוריה, כי היום גם MTV מרבה בדיבורים ונאבק באינטרנט, שמשדר מצידו קליפים מתי שרק רוצים ולפי בחירתכם.


הנה וידאו קליפ של השיר Video Killed the Radio Star:

http://youtu.be/W8r-tXRLazs


ובמשך השנים היה השיר בסיס להרבה פרודיות, כמו זו שבה האינטרנט הרג את כוכב הווידאו:

http://youtu.be/x5Y5j_Sdub8?t=11s
מהי מוסיקת ההיפ הופ?



היפ הופ (Hip hop) הוא סגנון מוסיקלי איטי יחסית, שמתבסס על דגימות צליל ושירת ראפ, שהיא מעין דיבור מחורז. הכל התחיל מתקליטן, די ג'יי מניו-יורק, שיצר את הסגנון בסוף שנות ה-70, על בסיס "סקרצ'ינג" מתקליטים ישנים והפסקות פתאומיות של הנגינה.

אבל לפני הכל היפ-הופ הוא שם כולל לתת-התרבות שבה נוצר הראפ. להיפ-הופ ארבעה יסודות מרכזיים: ציור הגרפיטי על הקירות, ריקודי הברייקדאנס, אמנות הדי-ג'יי (חיתוך וסקרצ'ינג) ושירת-דיבור הראפ.

היא גם מחוברת לתת-התרבות של הסקייטבורדינג שהתפתחה במקביל אליה, במפגש שבין ילדי ונערי דאונטאון מנהטן והחבר'ה מהברונקס, בין "ראפרים", "ברייקרים" (רקדני ברייקדאנס) ו"סקייטרים" (שעושים סקייטבורד), שלפני שעיריית ניו יורק נכנסה בהם חלקם היו בכלל ציירי גרפיטי.

ההיפ-הופ נולד באמריקה על ידי חברי כנופיות ונערי רחוב שחיפשו דרך ביטוי. היסטוריונים של פופ ממספרים שהם פיתחו את הסגנון המרדני הזה כתגובה למוסיקת הדיסקו המסחרית ששלטה באירופה של שנות ה-70 במאה הקודמת והשתלטה על העולם, אבל האמת היא שהם עשו מוסיקה שהם אהבו בלי קשר לכלום.

רבים מאמני הברייקדאנס והראפרים הראשונים היו למעשה חברי כנופיות שמצאו אפיק פעילות חדש. מצוידים במקצבים שהוקלטו על מכשירי בום בוקס גדולים ועתירי באסים, הם היו שרים ראפ ברחוב, אחר כך במועדון "מארס", הבכור והראשון במועדוני מסיבות ההיפ הופ בעולם ובתכנית הרדיו המיתולוגית של סטרץ' ובאביטו ברדיו של אוניברסיטת קולומביה ב-NYC, תכנית פורצת דרך שהייתה הראשונה בעולם ששידרה היפ הופ.

הנערים וההיפרים המשיכו לעשות באטלים, קרבות ראפ, פרי סטייל ולשפר כל הזמן את היכולת שלהם לחרוז, לדברר ולכתוב את הרעיונות, הביקורת והמחאה שלהם על החיים.

אחר כך באו סרטים כמו "קידס" שעשה לארי קלארק ובו תיעד את סצנת הרחוב ותת-התרבות של ההיפ-הופ בגדול ואז הסרט "מיקסטייפ", בו שימש המיקסטייפ היפ-הופ מהתכניות של סטרץ' ובאביטו כפסקול מדהים לתרבות הסקייטבורדינג, שהצטלמה נהדר והפכה את שני התחומים ללוהטים בכל העולם.

בהמשך נוסדו חברת "Zoo York" האלטרנטיבית, שהייתה החברה הראשונה של ההיפ הופ, וחנות "Supreme", שהייתה חנות הסקייטרים הראשונה בעולם והפכה למעצמת אופנת סקייטרים ואופנת רחוב. שתיהן, אגב, הפכו לאימפריות של מיליארדים, ממש כמו הכוכבים שצמחו מהרחוב למיינסטרים העולמי שהחליף את הרוק בתור המוסיקה המצליחה ביותר.


כך נולד ההיפ הופ (עברית):

https://youtu.be/qKOyGu5hY-s


התפתחות ההיפ הופ:

https://youtu.be/qKkUCwxRWAM


תולדות ההיפ הופ מסופר בסגנון היפ הופ:

http://youtu.be/waHXUdlsuLU


כוכב ההיפ הופ העצום אמינם שהוסיף את הזמרת דיידו:

http://youtu.be/aSLZFdqwh7E


התפתחות ריקודי ההיפ הופ לאורך השנים:

http://youtu.be/_BKXn6vb6gA


היפ הופ ישראלי:

https://youtu.be/eC3EGXuhy6k


ילדים באוגנדה שהפנימו וחיברו לתרבות שלהם:

https://youtu.be/GJm1gnQKxWY


וטריילר הסרט "כל הרחובות שקטים" על לידת ההיפ הופ והסקייטבורדינג בניו יורק:

https://youtu.be/I47ZfSDoZcQ
למה לא הופיעו הביטלס בישראל בשנות ה-60?
מה הסיבה שההופעה של הביטלס בישראל בוטלה?
למה בוטלה הופעת הביטלס בישראל?


כמעט כל חובב מוסיקה ישראלי יודע לספר ש"בן גוריון לא נתן לביטלס לבוא להופיע בארץ" או ש"משרד החינוך חשש שהחיפושיות ישחיתו את הנוער בארץ".. אבל האמת ממש לא כזו. מישהו אחר הוא שגרם לגדולת הלהקות של שנות ה-60 ואולי אי-פעם להגיע לתל אביב..

ב"מוסף הארץ" פורסמה ב-2008 כתבה שבה סיפר ההיסטוריון, ד"ר אלון גן, את הסיפור האמתי שמאחרי הסירוב להופעת הלהקה הפופולארית בעולם בישראל. לא מנכ"ל משרד החינוך דאז הוא שמנע את ההופעה בשל ההשפעה הרעה של הלהקה על הנוער הציוני. לא מנע זאת גם מייסד המדינה וראש הממשלה דויד בן-גוריון.

לדברי ההיסטוריון, האחראי לכך היה האמרגן והמפיק גיורא גודיק, שקיבל בשנת 1962 הצעה להביא את החיפושיות לארץ. גודיק פסל את העיסקה, כיוון שלא הכיר את הלהקה - הגיוני בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה הוא חשב שמוסיקה ראויה זה אקורדיון, להקה צבאית, או במיוחד מחזמר. אבל אותו גודיק התעצבן לגלות, זמן מה אחר-כך, שאמרגן מתחרה בשם יעקב אורי מתכוון להביא את הלהקה לישראל. כשהבין הגודיק שהוא הפסיד פחות או יותר את הדבר הכי חם במוסיקה העולמית, הוא החל לטרפד את העסקה וסיפר לאנשים בכנסת שמדובר בלהקה מסוכנת שתגרום נזק לתרבות ולנוער. השאר נעשה מעצמו.. המושכים בחוטים, שהיו אמורים לסייע כספית להביא את מופע התרבות לישראל, ביטלו את הסיוע שלהם לאמרגן השני והוא נכשל בהבאת ההיסטוריה וההיסטריה לתל אביב.


הנה סיפור ההופעה של הביטלס שלא התקיימה בארץ (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=8m57s


באיחור של דור - פול מקרטני מספר על הביקור שערך שנים אחר-כך בתל אביב, עם להקתו (מתורגם):

http://youtu.be/0YSh88Kr33Q


הופעת הלהקה שלא באה אז לארץ:

http://youtu.be/0I91CFOCp04


כך הופיעו הביטלס לאורך השנים:

https://youtu.be/O-9qOIdhgmw


ובאותו זמן בארץ (עברית):

https://youtu.be/J63TCiF_bJI


ודיון במשרד החיוך - האם כך התקבלה ההחלטה? - (עברית)

https://youtu.be/dqcWhay1XX8
איך שילבו אנימציה בווידאו קליפים?


כמו עולם האנימציה הכללי, גם בעולם הווידאו קליפים משתמשים בטכניקות הידועות של האנימציה, על פס הקול של השירים.

האנימציות משולבות בשירים באופן סנכרוני ומנסות להתאים לקצב של השיר, אבל לספר את הסיפור שלהן בצורה חיה, כדי ליצור קליפים שהאנימציה מרימה. חלקם זוכים לאנימציה בטכניקה של "סטופ מושן", שבה מניעים אובייקטים או שחקנים ומצלמים פריים אחרי פריים. באחרים האנימציה היא בטכניקה של גזירי נייר עם סטופ מושן. לעיתים מצלמים מאות ואלפי רישומים על נייר ומשלבים אותם עם חלקים בווידאו. פעמים אחרות מציירים הכל באנימציה דיגיטלית ומודרנית ויוצרים סיפור.


הנה הקליפ הידוע של להקת הסינת'פופ הנורווגית "א-הא":

https://youtu.be/djV11Xbc914


עוד אנימציית עיפרון בווידאו קליפ אמנותי לבלדה יפה:

http://youtu.be/jhdFe3evXpk


קליפ עם אנימציית סטופ מושן ומעל 2000 גזירי נייר מדהימים שנעשו בלייזר:

https://youtu.be/Q-WM-x__BOk


קליפ עם אנימציית תלת-ממד לשיר "היי" של להקת איטליז, שעשה סולן הלהקה:

https://youtu.be/lJVY6-Jx5Pc


קליפ אנימציה מהמם של הפליט האיראני מאג'יד אדין ל-Rocket Man של אלטון ג'ון:

https://youtu.be/DtVBCG6ThDk


סטופ מושן שמשתמש בצילום מלמעלה המדמה תנועה בממד אחר:

https://youtu.be/2_HXUhShhmY


אנימציה פואטית לשיר ישראלי (עברית):

https://youtu.be/DQuLM6ZEOY0


קליפ יפה לשיר אקוסטי של הביטלס:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI


ואנימציית געגוע לאריק איינשטיין שמשלבת חומר ארכיוני עם ציור (עברית):

https://youtu.be/UfbW4JI4JAk
מי הייתה הקול של יוריתמיקס?
מה הסיפור של אנני לנוקס?


היא אחת הזמרות המצליחות בהיסטוריה, עם מוסיקליות מדהימה, קול מצוין ודיקציה מושלמת, אבל אנני לנוקס (Annie Lennox) תמיד התעקשה לבחור את הקצב שלה. בכל המובנים.

מי שגדלה כילדה יחידה במשפחה על גבול העוני בסקוטלנד ולקח לה שנים עד שהקריירה שלה הניעה, היא מוסיקאית מוכשרת שמצאה את השותף הנכון ובזמן הנכון. לנוקס למדה באקדמיה למוסיקה אבל זמן קצר לפני סיום הלימודים היא החליטה לנטוש את הקלאסי ולזנק לבריכה הגועשת של הרוק הלונדוני.

אלו שנות ה-70 ולוקח זמן עד שהיא מבינה עד כמה קשה להצליח בשוק כל כך גועש. אבל אז היא פוגשת גיטריסט בשם דייב סטיוארט, שגם הוא הגיע ללונדון מהפריפריה. מזרח אנגליה אם שאלתם. הם מקימים להקה שלא מצליחה ועוד אחת שגם לא מניבה פירות ואז נשארים שניהם ומחליטים שהם צמד.

והצמד הזה מתפוצץ. Eurythmics.

סטיוארט הוא המפיק המוסיקלי. הוא לא יודע תווים אבל מבין צלילים וסקרן מאוד. דייב חוקר את הסאונד האלקטרוני שצומח בשנים ההן ומגלה מה אפשר לעשות איתו, עם סינתסייזרים ועם ה"סמפלר", מכשיר הפלא שמאפשר לדגום צלילים ולהפוך אותם למוסיקה. על הבמה הוא הגיטריסט שמוביל את הנגנים ובבית הם זוג.

והיא? - אנני לנוקס היא הקול. אישה מרשימה, עם תספורת קצרה, שעיצבה את המראה שלה כמעין דיוויד בואי בגרסה נשית וסקסית להפליא. במהלך הדרך היא גם תיצור לעצמה אלתר-אגואיזם מגוונים, עם תחפושות, צבעי שיער וגם היא, עם שיער קצר ומפוסל היטב בנוסח בואי אבל בגרסת לנוקס, תפגין תדמית מעט קרירה, נורדית סטייל וצבועה בשלב הזה בבלונד מדויק.

השניים מזנקים לזירה בשרשרת של להיטי ענק ומוכרים אלבומים בקצב ביטלסי. אבל שלא כמו הביטלס שסלדו מהבמה ומהקהל שלהם, על הבמה יוריתמיקס חוגגים.

כי שום תכונה של פרפורמנס לא חסרה להם. לנוקס בהופעה הייתה חיה טורפת. יכולת התנועה שלה, התיאטרליות החכמה והלא מוגזמת, הפיתוי של אישה שמודעת ליופיה ולתדמית המפתה שלה והאיפור המדויק שהיא למדה להניח על פניה - כל אלה הפכו אותה לדיווה, כמעט מהרגע הראשון.

אגב, המראה המעט גברי שהיא אימצה כדי לעמוד שווה לדייב על הבמה, העניק לה הרבה נקודות בקהילת הגייז ובממלכות הדראג קווינס שמצאו בה דמות ראויה לחיקוי.

סטיוארט ידע לתמוך בה יפה. הייתה להם סוללה של נגנים מעולים שהוא הנהיג מוזיקלית ויצרו על הבמה את המחול המיוחד שלהם.

את הבמאי הישראלי עמוס גיתאי הם הזמינו לסיבוב ההופעות שלהם ביפן, כדי שיעשה להם סרט תיעודי. הוא יצר אז את "Brand new day", הסרט התיעודי שבו הוא לוכד רגעים מיוחדים בהופעה ומסביב לה ובמיוחד מפגשים מרתקים ומודגשי סאונד עם התרבות היפנית האקזוטית והכי רחוקה מאנגליה של אותן שנים. זה אולי הסרט ה"רוקומנטרי" המעניין ביותר שנוצר עד אז ומאז.

בסוף האייטיז התפרק הצמד ואנני לנוקס פנתה לקריירת סולו. הם עוד ישתפו פעולה כמה פעמים, אבל לבדה, כסולנית וכאחת הזמרות המפורסמות בעולם היא הצליחה לא פחות. אנני זכתה ביותר פרסי האקדמיה הבריטית מכל זמרת בהיסטוריה של הממלכה, 8 אם זה מעניין אתכם, ב-4 פרסי גראמי, בפרס גלובוס הזהב ובאוסקר מנצנץ על שיר הנושא של "שר הטבעות".

היא נישאה, גידלה ילדים, נעשתה פעילה חברתית למלחמה באיידס ולשלום במזרח התיכון ומדי כמה שנים שבה לפרויקט חדש, מוציאה אלבום או מקליטה עם דייב סטיוארט שיר חדש ליוריתמיקס ובאופן כללי שימרה היטב את הצלחתה ועל הרלוונטיות שלה.


הנה יוריתמיקס בהופעה "Sweet Dreams" מפתיחת הסרט "Brand new day":

https://youtu.be/0jWX30SQ1B0


ריתם אנד בלוז? קטן עליה. לנוקס נותנת ברוק:

https://youtu.be/0-Q3cp3cp88


מלחינים שיר - מתוך הסרט של עמוס גיתאי:

https://youtu.be/PJL0YwyIRZA


ובסוף הוא יוקלט א-קפלה ב-"Brand new day":

https://youtu.be/uWadgfYfAyg


"There Must Be an Angel"

https://youtu.be/CkmZmzBXXgI


לנוקס ובואי - כששני דוכסים לבנים נפגשים:

https://youtu.be/fCP2-Bfhy04


מהפחות ידועים של זמרת הפופ הבולטת של האייטיז:

https://youtu.be/RWzRKxhpPA0


בלדת הרוק של יוריתמיקס "I Saved The World Today" בסוף שנות ה-90:

https://youtu.be/TxjSanzMIPk


זוכה באוסקר כל שיר הנושא שהיא כותבת ומקליטה לטרילוגיית "שר הטבעות":

https://youtu.be/5KLg3UI5NIc


לנוקס בגיל 68 כשיוריתמיקס נכנסים להיכל התהילה של הרוק ב-2022:

https://youtu.be/BXwsNbWkm2s


וסרט תיעודי קצר על הקריירה המרהיבה של הילדה הסקוטית שהפכה לאייקון:

https://youtu.be/rPoZC0wZK_I?long=yes
מהי חומת הצליל של פיל ספקטור?



"חומת הצליל" (Wall Of Sound), או "חומת הסאונד", היא הכינוי לטכניקה בהפקה מוסיקלית, בה מקליטים כלי נגינה רבים על רצועות הקלטה וכשהן מושמעות בו-זמנית הן יוצרות מעין חומה מורכבת ועשירה של צלילים, היוצרת עומק תזמורתי מרשים.

התוצאה של "חומת הסאונד" היא רקע מוזיקלי דחוס, מורכב ועתיר נפח.

את הטכניקה הזו יצר המפיק המוסיקלי החדשן והגאון פיל ספקטור. ניתן בקלות לומר ש"חומת הצליל" הפכה לצליל של שנות ה-60 ושהיא שינתה את פני מוסיקת הרוק והפופ.


#הממציא
ספקטור, מלחין וכותב שירי פופ שהפך למפיק מוסיקלי, החליט לסטות מהעיבודים הרזים והנקיים שהיו נהוגים בתחילת שנות ה-60 וליצור ליווי מורחב, עמוס ומלא נפח לשירים. הוא נעזר בהקלטת הערוצים כדי להקליט נגנים רבים שניגנו על מגוון גדול של כלים ובאמצעות מיזוג והכפלות הערוצים, הוא יצר מהם מעין תזמורות רוק ענקיות ומלאות עומק.

לרשות ספקטור עמדו נגנים רבים, שבצעו את התפקידים שכתב להם. מיתרים, כלי נשיפה וכלי הקשה - כל יחידה הוקלטה לבדה ואז שולבה לעיבוד הכללי. גאונותו התבטאה גם בכך שהוא עשה הפוך מהנוהג בזמנו, כששילב אותם לתזמורת עתירת-שכבות ובמקום לטשטש את ההד הטבעי של ההקלטה, הוא השאיר ולעיתים אף הבליט אותו. זה הפך את הרקע המוסיקלי דחוס ומלא נפח.

בשנות ה-60 הוא הפך לשם הכי חם במוסיקה הקלה ומוסיקת הרוק הלכה והתעדכנה לסאונד של פיל ספקטור. מיסוך הסאונד הכבד שלו הוביל לשימוש באפקטים יותר ויותר ממלאים, כמו הדיסטורשן ושיטות הדהוד שונות. אמנים רבים הזמינו אותו להפיק להם תקליטים, ביניהם שמות גדולים, כמו אלביס, ברוס ספרינגסטין, ה"סקס פיסטולז", אבבא ו"הקלאש".

אבל הפסגה שלו הייתה הפקה מוסיקלית שעשה עבור הביטלס, ביחד ולחוד. בין השאר הוא הפיק להם את "Let it be" הנצחי ואת אלבומי הסולו של ג'ון לנון ושל ג'ורג' הריסון.

אך למרות הצלחתו וכספו הרב, סופו של ספקטור אינו טוב. כמויות הסמים והאלכוהול הלכו ודרדרו אותו לשגעון, אלימות קשה ורוע קיצוני והקריירה שלו התרסקה.

בשנת 2009 הוא הורשע ברצח אישה ונכלא ל-19 שנה. ספקטור נותר בכלא עד מותו ב-2021, חולה ואומלל. היה זה ג'ון לנון שהגדיר אותו בתור "המפיק הטוב ביותר אי-פעם". בסרט תיעודי מהצד השני של האוקיינוס האטלנטי נשאל עליו בריאן ווילסון, מנהיג להקת ה"ביץ' בויז" וגאון מוסיקלי בפני עצמו. ווילסון ענה שספקטור היה עבורו ההשראה הגדולה ביותר בחייו.

פיל ספקטור זכה גם להערכה רשמית עצומה. המגזין "רולינג סטון" דירג אותו במקום ה-63 של רשימת האמנים הטובים ביותר בהיסטוריה. הוא גם נבחר ונכנס באופן רשמי להיכל התהילה של הרוקנ'רול ולהיכל התהילה של כותבי השירים. חבל כל כך על הגאון שריסק את עצמו במו-ידיו עם חומרים הרסניים.

אל תתנו לעצמכם להיגרר לסמים או לאלכוהול.


הנה דוגמאות ומוסיקאים שמספרים על ספקטור וחומות הצליל שלו:

https://youtu.be/LRmRBrnQq8o


כמה מהשירים והדוגמאות לדחיסות והנפח של חומות צליל:

https://youtu.be/-4MznjQgxHc


שיטת "חומת הצליל" של פיל ספקטור:

https://youtu.be/eUJb9wxBWw4


"Be My Baby" של להקת הרונטס, מהשירים הראשונים שכללו "חומת צליל":

https://youtu.be/jrVbawRPO7I


"דה דו ראן ראן" של הקריסטלס, עוד אחד מהראשונים:

https://youtu.be/uzXOwvjIBbc


ודוגמא מאמצע שנות ה-70 ל"חומת הצליל" בלהיטי להקת הפופ אבבא:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
מי המוסיקאי העשיר בתולדות המוסיקה?



הוא היה אחד ממנהיגי הביטלס, הלהקה החשובה בתולדות הפופ, אבל כיום אפשר כבר לזהות שהזמר ובסיסט הביטלס פול מקרטני הוא גם הראשון שחצה את גבול מיליארד הדולרים והפך לאמן הפופ העשיר ביותר בהיסטוריה.

כבר מתחילת שנות ה-2000 היה מקרטני לידוען העשיר ביותר. במהלך השנים הוא רכש זכויות של מוסיקאים רבים שהוא העריך ומעריך, כמו באדי הולי, הזמר-יוצר הראשון בתולדות הרוק והאליל של הביטלס, מי שעל שם להקתו, "הצרצרים", הם בחרו לעצמם את השם "החיפושיות". מעבר לסנטימנט וההערצה להולי, מקרטני מרוויח מהם עד היום לא מעט כסף.

בשנים האחרונות הפך מי שגדל כבנו של מוסיקאי ג'אז מליברפול, אבל לא למד תווים וחיבר את המוסיקה הנהדרת שלו בכישרון טבעי, למיליארדר הראשון בהיסטוריה של המוסיקה. עוד אב נוסף, אביה איש הכספים של חברתו לינדה, לימד אותו כיצד לנהל את ענייניו הכספיים ותרם רבות להבנתו העסקית ולהצלחתו.

כיום שווה הונו הרבה יותר. כל מסע הופעות שלו מוסיף כמה מיליונים נוספים לחשבון הבנק שלו. ואגב, רק לשם הדיוק - מלהקת הביטלס, אחת הלהקות המצליחות בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הרוויח מקרטני "רק" 7 מיליון דולר. את כל השאר הוא עשה בקריירת הסולו ובחוש העסקי הבולט שלו, כמו גם מהידע הרב שרכש מאביה של אשתו, לינדה מקרטני, שהלכה לצערו לעולמה מוקדם מדי, ממחלת הסרטן.


הנה הוא והקריירה המופלאה שלו בקצרה:

https://youtu.be/7uOIQxmaYmw


קצה ראיון עם מקרטני על חוויית הביטלס:

https://youtu.be/h_gjSQCxxhw


קצת נתונים על עושרו:

https://youtu.be/37qw521cYJU


האיש הרציני הזה יודע לשעשע:

https://youtu.be/W2qqOYmY82k


מה השיר הגנוב של ג'ורג' האריסון?



זה לא מובן מאליו שהראשון מחברי הביטלס שהצליח להגיע לראשי המצעדים לאחר פירוק הלהקה היה דווקא הגיטריסט הצנוע ג'ורג' האריסון. מי שהיה במשך כל שנות קיומה של הביטלס החבר הפחות בולט בלהקה וזכה לכינוי "הביטל השקט", כתב אמנם שירים נפלאים, כמו "Something" ו"כשהגיטרה שלי מתייפחת ברכות", אבל לאורם הלוהט של שני הלפידים של לנון ומקרטני, הוא מעולם לא הצליח ממש לבלוט.

בטח לא כמו ב-1970, כששירו "אלי הטוב" (My Sweet Lord) נכנס למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי וזמן קצר אחר כך גם הפך גם לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה. למעשה, האריסון היה חבר הביטלס הראשון שהצליח להנפיק להיט עולמי שהגיע לראשי המצעדים, מאז פירוק הלהקה.

אבל לא עבר זמן רב והוגשה נגד האריסון תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בטענה שהשיר הלוהט שלו הועתק מלהיט הסיקסטיז "הוא כה טוב" (He's So Fine) של להקת "השיפונז" (The Chiffons).

המשפט היה קשה ויעיל והאריסון הפסיד בו. הוא הורשע על ידי השופט באשמה של "העתקה לא מודעת" מהשיר של השיפונז. במשך שנים רבות, עד שנות ה-90, התנהלה התביעה על גובה הפיצויים שהוא אמור היה לשלם לחברה שהוציאה את להיטם של "השיפונז". נראה היה שהסכום יהיה קשה מנשוא ועורכי הדין של הצד השני היו תובענים.

אבל אז צץ בראשו רעיון מבריק. האריסון שלח את מנהל עסקיו, אלן קליין, והלה קנה את החברה בשבילו. כך מצא עצמו האריסון הבעלים החוקי של זכויות היוצרים של שני השירים גם יחד - גם הלהיט הענק שהפך לשיר הכי מצליח בקריירת הסולו שלו וגם השיר ההוא, שהשתרבב לראשו באופן לא מודע לטענתו. כמובן שג'ורג' האריסון לא התעקש לגבות מעצמו פיצויים. במקום זה הוא פיטר את עורכי הדין כולם והדיונים המשפטיים הסתיימו באחת.

ואגב, זמן מה אחר כך האריסון הוציא את השיר "This Song", כסוג של גרסתו לאירועים. הוא מסביר בו ביובש, אפילו קצת בעקיצה, ש"בשיר הזה אין טריק, הוא בא מהתת מודע שלי".


הנה השיר "My Sweet Lord":

https://youtu.be/SP9wms6oEMo


השיר "He's So Fine" של להקת "השיפונז":

https://youtu.be/luI78vguvXs


סיפור הגניבה המוסיקלית המפורסמת בתולדות הפופ:

https://youtu.be/sYiEesMbe2I


והשיר "This Song" שהוציא האריסון על הסיפור כולו:

https://youtu.be/wyXvMMYpfKA
מה מיוחד בעטיפות התקליטים של פעם?



התקליטים הם סיפור של מאה שנה. בתחילה היו להם עטיפות פשוטות ושימושיות, שתפקידן היה לשמור את התקליט משריטות. החומרים של העטיפות היו נייר חום או קרטון פשוט. איש לא חשב שהתקליט הוא יותר מהמוסיקה שמושמעת ממנו.

רק משנת 1938 החלו לעצב אותן באופן מקצועי. היו מי שהבינו אז שעטיפה מעוצבת תביא להגדלת המכירות. כך אכן היה. מעצב בשם אלכס סטיינווייס נשכר על ידי חברת התקליטים "קולומביה רקורדס" והיה למנהל האמנותי של עטיפות התקליטים של החברה.

התוצאות המרשימות במכירות של חברת קולומביה הבהירו לכל תעשיית התקליטים שהעטיפות המעוצבות של סטיינווייס נותנות לתקליטים הרבה יותר מאשר צבע. הם הפכו אותם למוצרי צריכה נחשקים. הצד הוויזואלי, הם עתידים ללמוד יותר ויותר, מגדיל את התשוקה לתקליט, למוסיקה ולאמן.

בהמשך יופיעו גם העטיפות עם צילומי האמנים עליהן. הן יקבלו את הכינוי "עטיפה פרסונלית" ויחזקו את ההערצה לאמנים. יתכן שזה אחד המאיצים הגדולים להערצה של אמנים כמו גלן מילר הג'אזיסט ואלביס פרסלי, כוכב הרוק הראשון, שתמונותיהן הופיעו כמעט תמיד על התקליטים והתקליטונים (תקליט של שני שירים) שלהם והפכו אותם לכוכבי ענק.

עם השנים הפכו יותר ויותר עטיפות התקליטים להצהרה עיצובית, דרך ביטוי נוספת לאמנים וללהקות. בהן הם נהגו לבטא את הרעיונות הוויזואליים שלהם, לגבי המוסיקה, סיפור המסגרת במקרה של מוסיקה פרוגרסיבית, רוק מתקדם וכדומה. הן הכילו תמונה מההופעה, במקרה של אלבום מהופעה חיה וכך הלאה.

אבל בדרך קרו כמה דברים, עם להקה אחת, בריטית, רצינית ומוכשרת מאין כמותה. הביטלס היו מהפכנים של ממש. מי שבוחן את עטיפות התקליטים שלהם רואה כיצד הם הפכו במו תקליטיהם את העטיפות ממקדמי מכירות ליצירות אמנות של ממש. מספיק אם תביטו בעטיפות של אלבומים כמו "Revolver", שיצר להם האמן שהיה חבר שלהם, קלאוס וורמן ובעטיפת "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" - האלבום שעטיפתו, שיצר האמן פיטר בלייק, היא המושקעת והמדהימה מכולן, באמירה החברתית, בהצהרה האמנותית ובהיבטים התרבותיים שבה, כמו גם בעניינים הביוגרפיים של הלהקה, ההשפעות עליה ועוד.

זה, אגב, גם היה הרגע שנולדו האלבומים, התקליטים בעלי העטיפה הכפולה, שנפתחת כמו אלבום. כן, הראשון מביניהם היה אכן האלבום סרג'נט פפר, אלבום מהפכני שפרץ דרך בהרבה תחומים. בהקשר שלנו, הוא היה הראשון שאכן נפתח כאלבום, מה שהביא יצר לראשונה את השם Album לתקליט. לפני כן הם נקראו פשוט Records.

עוד להקה שעטיפות האלבומים שלה היו יצירות אמנות של ממש, הייתה להקת YES הבריטית. בשנות ה-70 הציגו העטיפות הללו, שצייר האמן רוג'ר דין, נופים דמיוניים ואקזוטיים מעולמות, כוכבים ונופים רחוקים ולא קיימים. הציורים שעל העטיפות של "יס" היו כל כך מיוחדים עד שהעיצוב שלהם זכה להגדרה אמנותית של "עיצוב קוסמי-אורגני".

דומה שעם ירידת התקליטים, כשנכנסו הדיסקים הקומפקטיים, הלכו גם העטיפות המושקעות, האמנותיות, בעלות האמירה והחד-פעמיות. הן פינו את מקומן לעטיפות קטנות, בגודל של דיסק, משעממות ברובן וחסרות השראה. כנראה שהגודל, אחרי הכל, כן קובע...


הנה קיצור ההיסטוריה של עטיפות האלבומים (עברית):

https://youtu.be/S5Yu1vTPigg


תולדות עיצוב עטיפות התקליטים ובמיוחד אלה של הביטלס:

https://youtu.be/_st4diqjpis


עטיפות האלבומים האמנותיות של להקת "יס":

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw


כך יצרו ב-Blue Note את "המראה של הג'אז" דרך עטיפות האלבומים שלהם:

https://youtu.be/KNgA7dDs90E


ביקור בהיכל התהילה או בית העלמין של עטיפות אלבומי שנות ה-70:

https://youtu.be/DWqCEEOYZY4


פרויקט יצירתי כדרכו, שעשה הבמאי הישראלי וניה היימן עם עטיפות תקליטים (עברית):

https://youtu.be/wbNFk-4HCno?t=6m8s&end=7m30s?long=yes


האם הוא הושפע מהסרטון הזה?

https://youtu.be/sidgjFCnCXk


ומדריך מגניב לניסוח פרומפטים ל-AI ליצירת עטיפות אלבומים משולב בתולדות עיצוב התקליטים:

https://youtu.be/bhZIL2Q8SAY?long=yes
מה עושה תוכנת ריזון?



תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.

כיצד זה קורה?

הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.

היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.


הנה תוכנת ריזון שמאפשרת לייצר מוסיקה מקצועית בקלות:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM


מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:

https://youtu.be/FWYWmFbyGuY


כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:

https://youtu.be/TidO_m4n364


ומדריך מסודר לדגימה בתוכנה:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
איך הפך הדיסקו לסמל של הסוונטיז?


נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.

דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.

אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).

אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.

מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.

אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.

הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".

גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.

כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.

מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.


באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:

https://youtu.be/vVoMJSMgsUM


הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:

http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y


להשוואה - אותו שיר, עשור לפני כן, בתור שיר סול:

http://youtu.be/c56Sj7kMbLk


הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:

http://youtu.be/xxrVjBKPSHw


ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:

http://youtu.be/wPlV2dzXWCw


להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:

http://youtu.be/WGU_4-5RaxU


להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:

http://youtu.be/xFrGuyw1V8s


להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:

http://youtu.be/JlzlNpttvVM


ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:

https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes
מי זינקה מאלמוניות מוחלטת לניצחון באירוויזיון?
מהו הסגנון התעשייתי האלקטרוני?
איך איחד מלך הפופ את כולם לשיר אחד?
מהו "קאבר" או גרסת כיסוי?
מה היה מיוחד בשנות ה-80?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.