שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה תלויים כפרי צוק על הרים בסין?
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
איך חיים הנוודים ולמה הם צריכים לנדוד?
אנשים או קבוצות הנעים ממקום למקום ואינם חיים ובונים לעצמם בתים במקום אחד וקבוע, הם נוודים (Nomads).
הנוודים נודדים ממקום למקום וחיים בכל פעם במקום אחד. ישנם שבטים נודדים במקומות שונים בעולם. מרבית השבטים הנודדים עושים זאת כחלק ממציאת המזון וחילופי עונות השנה. רובם עושים זאת מזה מאות שנים.
אולי המפורסמים ביותר הם הצוענים, מי שידועים בתור הנודדים של יבשת אירופה. הבדווים בישראל ובמדינות ערב הם נוודים, אם כי נעשים מאמצים ליישבם בערים מודרניות. גם שבט הטוארג, שחי במדבר סהרה והצוענים של אירופה הם נוודים.
הנה סרטון של הצוענים הנודדים בכל אירופה, שמגיעים לדרום צרפת לפסטיבל הצוענים השנתי:
https://www.youtube.com/watch?v=zU8ZVhkYf5c
השבטים הנודדים של קזחסטאן:
http://youtu.be/FC1SbuNVLcE
והבדואים הנוודים:
http://youtu.be/FIjC4kNjcFI
מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
מהם בתי כלונסאות?
בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.
בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.
בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.
גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.
מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.
אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.
לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:
https://youtu.be/f8p0sx4xRd4
כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:
https://youtu.be/NVNwYwSgl08
יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:
https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8
בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:
https://youtu.be/HLkEk-CV3jc
למה אנשים גרים ליד הרי געש?
יש המון סכנה בחיים ליד הר געש. אמנם הנוף יפה ולא מעט תיירים מגיעים לבקר, כדי לצפות בהר הגעש הסמוך, אבל האם זה הופך את החיים המסוכנים האלה לשווים את הסיכון?
הסיבה העיקרית שכפרים נצמדים להרי געש היא פוריות האדמה. אדמות שליד הרי געש הן פוריות במיוחד. במשך מיליוני שנים מספקים הרי הגעש אפר געשי, שהופך את האדמה טובה לחקלאות. לכן חוזרים שוב ושוב תושבי הכפרים אל סביבת הר הגעש, גם אחרי אסונות כבדים שנגרמו להם. הם זוכים שם לקרקע פוריה במיוחד, שניתן לגדל בה יבולים פוריים במיוחד.
הנה כמה סיבות לחיות ליד הר געש:
http://youtu.be/27PKn9csG18
היתרונות והחסרונות של החיים ליד הר געש:
http://youtu.be/HzwwrptvqlY
התפרצות של הר געש מעל כפר (מתורגם):
http://youtu.be/ZPgfRhsSWFA
וההתפרצות של הר הגעש סנט הלנה בשנת 1980:
http://youtu.be/-H_HZVY1tT4
מיהו שבט הדורזה שחי בכוורות ענק?
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
למה יש רובע סיני בהרבה ערים בעולם?
בערים גדולות בעולם המערבי אפשר למצוא לא פעם את הצָ'יינָה טָאוּן (Chinatown), הרובע הסיני של העיר. לרוב זהו רובע צבעוני ושוקק חיים, עם אווירה אוריינטלית של הקהילה הסינית המקומית, שמביא אל העיר המערבית את התרבות הסינית והאסייתית בגדול - עם צליליה, מקדשיה, אנשיה, סגנונה, דברי האומנות שלה, לצד כתובות סיניות, בתים סינים מסורתיים, תבלינים, תרופות מסורתיות ומעדנים וטעמים מיוחדים מהמטבח הסיני האקזוטי כל כך.
אבל למה יש רובע כזה בכל כך הרבה ערים גדולות ואין בהן רובעים דומים של תרבויות אחרות?
הסיבה היא מעניינת, היסטורית וגם כלכלית. את הרובעים הסיניים ייסדו מהגרים סיניים בתקופות בהן היגרו רבים מהם למערב, ברצונם למצוא עתיד טוב יותר. כך היה בעיקר במאה ה-19, אך גם בשלבים מסוימים עם מהגרים סינים מהונג קונג שהיגרו באמצע המאה ה-20.
מכל מקום, הרובע הסיני (Chinese quarter) הוא שכונה בערים גדולות, שבדרך כלל חיים בה כיום צאצאים של אותם מהגרים סינים של הימים ההם. כמעט תמיד זה אחד הרבעים התוססים והצבעוניים בעיר ותמיד מבלים ומטיילים בו רבים שאינם מהרובע, שרוצים ליהנות מ"קפיצה קטנה לסין". זו מתבטאת בעיקר באכילה במסעדות הסיניות, בקניות בחנויות המסורתיות עם המוצרים המיוחדים מסין ובחגיגה השנתית של ראש השנה הסיני, אז מקושט הרובע הסיני בפנסי ועששיות נייר צבעוניים.
בעולם ידוע במיוחד ה"צָ'יינָה טָאוּן" של ניו יורק, שנמצא בלואר איסט סייד במנהטן והוא כנראה הרובע הסיני המפורסם בעולם.
הרובע הסיני של סן פרנסיסקו, לעומת זאת, הוא ה"צָ'יינָה טָאוּן" הגדול והמרשים ביותר בארצות הברית. בצפון אמריקה ידוע גם הצ'יינה טאון של ונקובר קנדה, שהוקם במרכז העיר, בסוף המאה ה-19.
בבירת הפיליפינים, מנילה, הרובע הסיני הוקם על ידי הספרדים, עוד במאה ה-15. הם היו אז השליטים הקולוניאליים בממלכה ואת הקמת הרובע הסיני הם יזמו כדי שיוכלו לפקוח עין על המהגרים מסין.
ברובע הסיני בבנגקוק, בירת תאילנד, מתגוררים צאצאי המהגרים הסינים שהגיעו לעיר בתקופת המלך ראמה הראשון.
ביוהנסבורג שבדרום אפריקה הוקם רובע סיני לאחר הגירה גדולה של סינים שבאו לעיר, במטרה לעבוד במכרות הזהב שבסביבתה.
הנה הרובע הסיני הענק של סן פרנסיסקו:
https://youtu.be/kmx7zO-p7ac
הרובע הסיני בבנגקוק בירת תאילנד:
https://youtu.be/TLgsY5mOMGo
הסרט Chinatown הוא אחד מסרטי הבלשים הטובים בהיסטוריה:
https://youtu.be/acB78SkO80A
עשרת הצָ'יינָה טָאוּנס הכי טובים בעולם:
https://youtu.be/QA_GdX3lu7E?long=yes
וסרטון תיעודי על ההתפתחות ההיסטורית של הצָ'יינָה טָאוּנס:
https://youtu.be/zbd1VPU7W2Q?long=yes
מהם האיים המלאכותיים של שבט האורו?
אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.
אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.
האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.
מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,
משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.
הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:
http://youtu.be/2729LQajLiE
עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:
http://youtu.be/XcnWc93c5pw
ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:
http://youtu.be/H9sV2r7PsFo
מהי זבאלין, עיר הזבל של מצרים?
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
אנשים או קבוצות הנעים ממקום למקום ואינם חיים ובונים לעצמם בתים במקום אחד וקבוע, הם נוודים (Nomads).
הנוודים נודדים ממקום למקום וחיים בכל פעם במקום אחד. ישנם שבטים נודדים במקומות שונים בעולם. מרבית השבטים הנודדים עושים זאת כחלק ממציאת המזון וחילופי עונות השנה. רובם עושים זאת מזה מאות שנים.
אולי המפורסמים ביותר הם הצוענים, מי שידועים בתור הנודדים של יבשת אירופה. הבדווים בישראל ובמדינות ערב הם נוודים, אם כי נעשים מאמצים ליישבם בערים מודרניות. גם שבט הטוארג, שחי במדבר סהרה והצוענים של אירופה הם נוודים.
הנה סרטון של הצוענים הנודדים בכל אירופה, שמגיעים לדרום צרפת לפסטיבל הצוענים השנתי:
https://www.youtube.com/watch?v=zU8ZVhkYf5c
השבטים הנודדים של קזחסטאן:
http://youtu.be/FC1SbuNVLcE
והבדואים הנוודים:
http://youtu.be/FIjC4kNjcFI
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.
בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.
בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.
גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.
מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.
אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.
לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.
הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:
https://youtu.be/AbDLOfz6ITw
השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:
https://youtu.be/f8p0sx4xRd4
כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:
https://youtu.be/NVNwYwSgl08
יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:
https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8
בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:
https://youtu.be/HLkEk-CV3jc
צורות חיים
יש המון סכנה בחיים ליד הר געש. אמנם הנוף יפה ולא מעט תיירים מגיעים לבקר, כדי לצפות בהר הגעש הסמוך, אבל האם זה הופך את החיים המסוכנים האלה לשווים את הסיכון?
הסיבה העיקרית שכפרים נצמדים להרי געש היא פוריות האדמה. אדמות שליד הרי געש הן פוריות במיוחד. במשך מיליוני שנים מספקים הרי הגעש אפר געשי, שהופך את האדמה טובה לחקלאות. לכן חוזרים שוב ושוב תושבי הכפרים אל סביבת הר הגעש, גם אחרי אסונות כבדים שנגרמו להם. הם זוכים שם לקרקע פוריה במיוחד, שניתן לגדל בה יבולים פוריים במיוחד.
הנה כמה סיבות לחיות ליד הר געש:
http://youtu.be/27PKn9csG18
היתרונות והחסרונות של החיים ליד הר געש:
http://youtu.be/HzwwrptvqlY
התפרצות של הר געש מעל כפר (מתורגם):
http://youtu.be/ZPgfRhsSWFA
וההתפרצות של הר הגעש סנט הלנה בשנת 1980:
http://youtu.be/-H_HZVY1tT4
שבט הדורזה (Dorze) שבעמק האומו, בדרום אתיופיה הוא שבט מעניין שנודע ביכולת האריגה שלו.
השבט חי בכפר צ'נצ'ה במגורים מיוחדים במינם. בתי הכפר בהם חיים בני השבט הם מעין סוכות במבוק בגובה של 10 מטרים. הבתים הללו מעט מעט מוזרים ומזכירים משהו שהוא בין ראש של פיל, כוורת דבורים ענקית ומעין איגלו אפריקאי.
בני הדורזה הם שבט המתבסס עדיין על אורח חיים של ציידים-לקטים, לצד גידולים מעטים המדגימים את המעבר לחקלאות שהמין האנושי עשה לפני כ-10 אלפים שנה. כך, למשל, מגדלים בני השבט במבוק וצמח בשם אנסט המזכיר בננה.
צמח האנסט (Enset) מספק לבני השבט עלים, שמהם הם מכינים את לחמם ובונים את בתיהם.
אגב, אותם עלים שמהם בונים את סוכות הדרזה משמשים גם לאפייה בשבט הזה. לאחר יישון העלים הם הופכים אותם ללחם.
הנה מבני המגורים של בני השבט בצורת כוורות דבורים ענקיות:
https://youtu.be/Ux7_U5z7ht8
ריקוד ושירה של בני השבט:
https://youtu.be/gdF7Pmr-ED4
טוויית הכותנה בשבט הדורזה:
https://youtu.be/vrcmBwxI-lc
וביקור אצל בני שבט הדורזה והשבטים שמסביבו:
https://youtu.be/Jx66UEEF5mY?long=yes
בערים גדולות בעולם המערבי אפשר למצוא לא פעם את הצָ'יינָה טָאוּן (Chinatown), הרובע הסיני של העיר. לרוב זהו רובע צבעוני ושוקק חיים, עם אווירה אוריינטלית של הקהילה הסינית המקומית, שמביא אל העיר המערבית את התרבות הסינית והאסייתית בגדול - עם צליליה, מקדשיה, אנשיה, סגנונה, דברי האומנות שלה, לצד כתובות סיניות, בתים סינים מסורתיים, תבלינים, תרופות מסורתיות ומעדנים וטעמים מיוחדים מהמטבח הסיני האקזוטי כל כך.
אבל למה יש רובע כזה בכל כך הרבה ערים גדולות ואין בהן רובעים דומים של תרבויות אחרות?
הסיבה היא מעניינת, היסטורית וגם כלכלית. את הרובעים הסיניים ייסדו מהגרים סיניים בתקופות בהן היגרו רבים מהם למערב, ברצונם למצוא עתיד טוב יותר. כך היה בעיקר במאה ה-19, אך גם בשלבים מסוימים עם מהגרים סינים מהונג קונג שהיגרו באמצע המאה ה-20.
מכל מקום, הרובע הסיני (Chinese quarter) הוא שכונה בערים גדולות, שבדרך כלל חיים בה כיום צאצאים של אותם מהגרים סינים של הימים ההם. כמעט תמיד זה אחד הרבעים התוססים והצבעוניים בעיר ותמיד מבלים ומטיילים בו רבים שאינם מהרובע, שרוצים ליהנות מ"קפיצה קטנה לסין". זו מתבטאת בעיקר באכילה במסעדות הסיניות, בקניות בחנויות המסורתיות עם המוצרים המיוחדים מסין ובחגיגה השנתית של ראש השנה הסיני, אז מקושט הרובע הסיני בפנסי ועששיות נייר צבעוניים.
בעולם ידוע במיוחד ה"צָ'יינָה טָאוּן" של ניו יורק, שנמצא בלואר איסט סייד במנהטן והוא כנראה הרובע הסיני המפורסם בעולם.
הרובע הסיני של סן פרנסיסקו, לעומת זאת, הוא ה"צָ'יינָה טָאוּן" הגדול והמרשים ביותר בארצות הברית. בצפון אמריקה ידוע גם הצ'יינה טאון של ונקובר קנדה, שהוקם במרכז העיר, בסוף המאה ה-19.
בבירת הפיליפינים, מנילה, הרובע הסיני הוקם על ידי הספרדים, עוד במאה ה-15. הם היו אז השליטים הקולוניאליים בממלכה ואת הקמת הרובע הסיני הם יזמו כדי שיוכלו לפקוח עין על המהגרים מסין.
ברובע הסיני בבנגקוק, בירת תאילנד, מתגוררים צאצאי המהגרים הסינים שהגיעו לעיר בתקופת המלך ראמה הראשון.
ביוהנסבורג שבדרום אפריקה הוקם רובע סיני לאחר הגירה גדולה של סינים שבאו לעיר, במטרה לעבוד במכרות הזהב שבסביבתה.
הנה הרובע הסיני הענק של סן פרנסיסקו:
https://youtu.be/kmx7zO-p7ac
הרובע הסיני בבנגקוק בירת תאילנד:
https://youtu.be/TLgsY5mOMGo
הסרט Chinatown הוא אחד מסרטי הבלשים הטובים בהיסטוריה:
https://youtu.be/acB78SkO80A
עשרת הצָ'יינָה טָאוּנס הכי טובים בעולם:
https://youtu.be/QA_GdX3lu7E?long=yes
וסרטון תיעודי על ההתפתחות ההיסטורית של הצָ'יינָה טָאוּנס:
https://youtu.be/zbd1VPU7W2Q?long=yes
אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.
אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.
האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.
מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,
משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.
הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:
http://youtu.be/2729LQajLiE
עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:
http://youtu.be/XcnWc93c5pw
ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:
http://youtu.be/H9sV2r7PsFo
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
מיהם הצוענים בני הרומה?
הצוענים, או בני הרומה, הם עם של נוודים שמקורו בצפון-מערב הודו. בסביבות המאה ה-15 הם החלו להגיע במספרים גדולים לאירופה. מאז הם הפכו נפוצים באירופה המערבית, בה הם שוהים מאז סוף ימי הביניים ועד היום.
הצוענים אינם נודדים במדבר או במקומות רחוקים מאוכלוסיה. להיפך, הם נוטים להיצמד תמיד לערים גדולות ולישובים של ממש.
באירופה יש מעל 12 מיליון צוענים. שפתם נקראת רומאנית והיא כמעט ולא נכתבת בשל מיעוט יודעי הקרוא וכתוב שביניהם. רובם חיים בדרום אירופה ובמזרח אירופה. מצבם הכלכלי של בני הרומה הצוענים לא קל - כשליש מהם מובטלים מעבודה ו-9 מכל עשרה צוענים הם עניים.
משך מאות שנים היו הצוענים קבוצה של "אחרים". נוח היה לתושבי אירופה לטפול עליהם האשמות שונות ומשונות. העוינות של האוכלוסייה כלפיהם הייתה עצומה והם היו מנודים לשולי החברה. התפיסה כלפיהם הייתה של רמאים, גנבים, מלוכלכים וחוטפי ילדים. הנשים לא פעם עסקו ונתפסו כמגידות עתידות, קוראות בקלפים וגם מכשפות.
בזמנים קשים הם היו הנאשמים במצב והירבו לרדוף אותם ולבצע בהם לינצ'ים ומעשי אלימות. העובדה שרבים מהם עסקו גם בפשעים קטנים, לא סייעה להתייחסות אוהדת כלפיהם.
השיא היה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אז הרגו הנאצים, בדיוק כמו שעשו ליהודים, רבים מצועני המדינות שכבשו. רבע מאוכלוסיית הצוענים באותה תקופה נרצחה על ידי הנאצים ומדינות ששיתפו עימם פעולה, כ-220 אלף בני רומה.
מצד שני, לאורך כל שהותם באירופה וביחד עם הנידוי שחוו, הפכו הצוענים לסמל של חופש והרפתקנות. בעיני רבים הם הצטיירו כמי שפטורים מהצורך ברכוש, בגבולות ובעכבות כלשהן.
לא מעט מוסיקאים צוענים התפרסמו ביכולת הנגינה הווירטואוזית שלהם. רבים מהם זכו ביכולת המדהימה להקסים את השומעים בנגינה קצבית ומיומנת, אך גם עצובה ורגשית גם יחד.
בשנים האחרונות עוברים הצוענים תהליך איטי של התיישבות ביישובי קבע.
הנה סיפורם של הצוענים, בני הרומה:
https://youtu.be/tccz97GLbeA
סרט על המקום בהודו שממנו באו הצוענים (עברית):
http://youtu.be/RCXpNCdSqQY
חגיגה צוענית שכונתית:
http://youtu.be/2y_XvbXffFo?t=24s
מצגת וידאו של חיי הצוענים:
http://youtu.be/Ax66Ht1yC10
סצינה מהפנטת מתוך הסרט "שעת הצוענים" של הבמאי קוסטריצה:
https://youtu.be/EZf00ad3G6o
שיר צועני בטרמפ בכבישי אלבניה:
https://youtu.be/IWgCGtnZulI
הופעה של מוסיקה צוענית (עברית):
https://youtu.be/wrBBiY1xCBQ?long=yes
סרט תיעודי על הצוענים מרג'יסטן:
https://youtu.be/aNUYGRn3W9Q?long=yes
וסרטון תיעודי על מיהם ומה המקורות של הצוענים של אירופה:
https://youtu.be/E_4S4sxxI78?long=yes
הצוענים, או בני הרומה, הם עם של נוודים שמקורו בצפון-מערב הודו. בסביבות המאה ה-15 הם החלו להגיע במספרים גדולים לאירופה. מאז הם הפכו נפוצים באירופה המערבית, בה הם שוהים מאז סוף ימי הביניים ועד היום.
הצוענים אינם נודדים במדבר או במקומות רחוקים מאוכלוסיה. להיפך, הם נוטים להיצמד תמיד לערים גדולות ולישובים של ממש.
באירופה יש מעל 12 מיליון צוענים. שפתם נקראת רומאנית והיא כמעט ולא נכתבת בשל מיעוט יודעי הקרוא וכתוב שביניהם. רובם חיים בדרום אירופה ובמזרח אירופה. מצבם הכלכלי של בני הרומה הצוענים לא קל - כשליש מהם מובטלים מעבודה ו-9 מכל עשרה צוענים הם עניים.
משך מאות שנים היו הצוענים קבוצה של "אחרים". נוח היה לתושבי אירופה לטפול עליהם האשמות שונות ומשונות. העוינות של האוכלוסייה כלפיהם הייתה עצומה והם היו מנודים לשולי החברה. התפיסה כלפיהם הייתה של רמאים, גנבים, מלוכלכים וחוטפי ילדים. הנשים לא פעם עסקו ונתפסו כמגידות עתידות, קוראות בקלפים וגם מכשפות.
בזמנים קשים הם היו הנאשמים במצב והירבו לרדוף אותם ולבצע בהם לינצ'ים ומעשי אלימות. העובדה שרבים מהם עסקו גם בפשעים קטנים, לא סייעה להתייחסות אוהדת כלפיהם.
השיא היה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אז הרגו הנאצים, בדיוק כמו שעשו ליהודים, רבים מצועני המדינות שכבשו. רבע מאוכלוסיית הצוענים באותה תקופה נרצחה על ידי הנאצים ומדינות ששיתפו עימם פעולה, כ-220 אלף בני רומה.
מצד שני, לאורך כל שהותם באירופה וביחד עם הנידוי שחוו, הפכו הצוענים לסמל של חופש והרפתקנות. בעיני רבים הם הצטיירו כמי שפטורים מהצורך ברכוש, בגבולות ובעכבות כלשהן.
לא מעט מוסיקאים צוענים התפרסמו ביכולת הנגינה הווירטואוזית שלהם. רבים מהם זכו ביכולת המדהימה להקסים את השומעים בנגינה קצבית ומיומנת, אך גם עצובה ורגשית גם יחד.
בשנים האחרונות עוברים הצוענים תהליך איטי של התיישבות ביישובי קבע.
הנה סיפורם של הצוענים, בני הרומה:
https://youtu.be/tccz97GLbeA
סרט על המקום בהודו שממנו באו הצוענים (עברית):
http://youtu.be/RCXpNCdSqQY
חגיגה צוענית שכונתית:
http://youtu.be/2y_XvbXffFo?t=24s
מצגת וידאו של חיי הצוענים:
http://youtu.be/Ax66Ht1yC10
סצינה מהפנטת מתוך הסרט "שעת הצוענים" של הבמאי קוסטריצה:
https://youtu.be/EZf00ad3G6o
שיר צועני בטרמפ בכבישי אלבניה:
https://youtu.be/IWgCGtnZulI
הופעה של מוסיקה צוענית (עברית):
https://youtu.be/wrBBiY1xCBQ?long=yes
סרט תיעודי על הצוענים מרג'יסטן:
https://youtu.be/aNUYGRn3W9Q?long=yes
וסרטון תיעודי על מיהם ומה המקורות של הצוענים של אירופה:
https://youtu.be/E_4S4sxxI78?long=yes
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
איך קראו לאוהל של האינדיאנים?
האוהל האינדיאני, שהיה מקום המגורים של האינדיאנים במישורים של אמריקה, נקרא "טיפי". הטיפי היה עשוי ממוטות עץ שנערמו כלפי מעלה ומעליהם כיסו עורות גדולים של בעלי חיים.
בשנים האחרונות הטיפי חזר לאופנה. במקומות רבים בעולם המערבי אנשים מתגוררים באוהלי טיפי, כפתרון דיור זול, קל להעברה במקרה הצורך וקרוב לטבע.
הנה הטיפי האינדיאני שניתן למצוא גם בגרסאות מודרניות:
https://youtu.be/Hmle2cGRrkE
על אנשים שבונים לבד אוהל טיפי בסגנון אינדיאני:
http://youtu.be/MlSeKwvtTwM
טיפי מודרני לטיולים וקמפינג:
http://youtu.be/niH1eOYO_wE
ומחנה אוהלי טיפי אינדיאניים:
https://youtu.be/TENEGBW01lk?long=yes
האוהל האינדיאני, שהיה מקום המגורים של האינדיאנים במישורים של אמריקה, נקרא "טיפי". הטיפי היה עשוי ממוטות עץ שנערמו כלפי מעלה ומעליהם כיסו עורות גדולים של בעלי חיים.
בשנים האחרונות הטיפי חזר לאופנה. במקומות רבים בעולם המערבי אנשים מתגוררים באוהלי טיפי, כפתרון דיור זול, קל להעברה במקרה הצורך וקרוב לטבע.
הנה הטיפי האינדיאני שניתן למצוא גם בגרסאות מודרניות:
https://youtu.be/Hmle2cGRrkE
על אנשים שבונים לבד אוהל טיפי בסגנון אינדיאני:
http://youtu.be/MlSeKwvtTwM
טיפי מודרני לטיולים וקמפינג:
http://youtu.be/niH1eOYO_wE
ומחנה אוהלי טיפי אינדיאניים:
https://youtu.be/TENEGBW01lk?long=yes
איפה יש אנשים שגרים על המים?
במקומות שונים בעולם, בעיקר במזרח ודרום אסיה, גרים אנשים ממש על הים. למשל בכפרים הצפים שבקמבודיה, בהם יש אנשים שגרים בבתים שבנויים על כלונסאות. כדי לצאת ולחזור הביתה הם מתניידים בסירות. הילדים שטים בין בית לבית בגיגיות כביסה ו"לרדת לשחק" פירושו ברוב המקרים לרדת לשוט או לשחות...
הכפרים הצפים של קמבודיה נמצאים באזור סיאם ריפ. מי שמפליג למקדש הענק "אנגקור ואט" יוכל לראות אחד מהם בשיט אל המקדש. האחרים נמצאים באזורים לא מרוחקים משם.
הנה סרטון של הכפר הצף בקמבודיה:
http://youtu.be/yds1Jqa_VGw
וכפר צף נוסף במדינה האסייתית הזו:
http://youtu.be/YZkcBUqEHr4
במקומות שונים בעולם, בעיקר במזרח ודרום אסיה, גרים אנשים ממש על הים. למשל בכפרים הצפים שבקמבודיה, בהם יש אנשים שגרים בבתים שבנויים על כלונסאות. כדי לצאת ולחזור הביתה הם מתניידים בסירות. הילדים שטים בין בית לבית בגיגיות כביסה ו"לרדת לשחק" פירושו ברוב המקרים לרדת לשוט או לשחות...
הכפרים הצפים של קמבודיה נמצאים באזור סיאם ריפ. מי שמפליג למקדש הענק "אנגקור ואט" יוכל לראות אחד מהם בשיט אל המקדש. האחרים נמצאים באזורים לא מרוחקים משם.
הנה סרטון של הכפר הצף בקמבודיה:
http://youtu.be/yds1Jqa_VGw
וכפר צף נוסף במדינה האסייתית הזו:
http://youtu.be/YZkcBUqEHr4
למה יש אנשים שפורשים מהמודרנה לחיים בטבע?
החיים המודרניים הם תובעניים, מהירים ומחייבים מאוד, במיוחד אם חיים בעיר הגדולה. המירוץ לכלכלה אישית, קריירה, משפחה וחיי חברה הוא כמעט בלתי פוסק ומותיר לא מעט אנשים חסרי נשימה. זו ודאי הסיבה שרבים מעדיפים בשלב מסוים לעבור לבית כפרי שליו ולחזור לאדמה, או לרוחניות המרגיעה.
אבל ישנם אנשים שמחליטים לפרוש מהחיים הללו,להתרחק מהציוויליזציה וללכת עוד יותר רחוק. רבים מעדיפים לחיות קצת כמו האדם הקדמון, האיש הפרהיסטורי שחי חיים פרימיטיביים אבל בקטע טוב.
יש מהם העושים זאת ביחידות ויש העוברים לטבע בזוג. הקבוצתיים מתקבצים בחלקם לקבוצות הפורשות לחיי טבע פשוטים ומכנות את עצמן "לָקטים" (Gatherers). הם קיבלו את ההשראה לכך מאבותינו הקדמונים, הציידים-לקטים (Hunter-gatherer) שתוכלו ללמוד עליהם משהו בתגית "ציידים-לקטים".
מי שלא מבין את הכמיהה שנוצרה בבני אדם מודרניים לשוב אל הטבע, לאכול מהאדמה, ללון תחת כיפת השמים, לאכול ממה שמוצאים ולוותר על טכנולוגיה, סבון, נייר טואלט, אסלה, כיור ואפילו אש, ודאי איננו לבד.
רובנו כה מחוברים לנוחות שבחיים המודרניים שאפילו על הטלפון הנייד מתקשה לוותר. אבל הלקטים מעדיפים כן לחתוך ולהתנתק מהמארג החברתי, תרבותי, הקולקטיבי אבל המספרים גדולים ולא פעם גם דתי, לפרוש ולהיות חלק מהטבע.
להפוך אותו לבית. הם חוזרים ליצור קשר ותלות מרצון לקיום שלהם, ודאי החומרי, בטבע. לא פעם ולא במפתיע יש המתחברים לטבע גם באופן רוחני.
הלקטים מחליפים טקסים מודרניים שכולנו מכירים, כמו צפייה בחדשות, הפגנה, הליכה לקניון וכדומה, בטקסים שהם חלק ממערכת קשרים מחודשת בינם לבין הטבע. תפילה לגשם שיירד, בקשה למרפא טבעי לכאבים ומיחושים וכדומה.
הם אוכלים מפרי העץ והאדמה, לועסים שורשים של צמחים מסוימים (בארץ זה למשל צמח שנקרא "שוש קירח") ושותים מים ממאגרים טבעיים. חלקם אפילו לא מבעירים אש. אלה רק הם, האדמה ומה שיש בה. גם השירותים לא מתנהלים בישיבה אלא בכריעה על הארץ. הניגוב? - עם עלים או אבנים.
הם שואפים להרחיק מהם את הטכנולוגיה המודרנית שלכאורה מאפשרת לנו שליטה אבל למעשה מעבידה אותנו אצלה. תיקונים, אלגוריתמים, תשלומים חודשיים לשירותים שונים - הם מעדיפים להתקרב מחדש לטבע, זה שאין לו שום דרישות מהם.
מקלחת גם היא בטבע וכמובן בעירום. כמו אבותינו הפרהיסטוריים, במקורות המים הטבעיים ובלי חשבון. "טבעי הוא הכי, אחי!" הם ודאי יאמרו למי שישאל...
לערוך
בחברתנו המודרנית - הקפיטליסטית והאינדיבידואליסטית. האדם חי בתוך תפיסה קולקטיבית על-פיה הוא חלק ממארג חברתי – תרבותי – דתי וסביבתי שלם. על פי תפיסה זו היחיד הינו חלק ממשפחה, שהיא חלק מהשבט, שהוא חלק מהטבע שהוא חלק מהיקום, כך שהכול קשור בכל, מושפע ומשפיע (
בימים ההם, טרם המהפכה התעשייתית והמדעית היתה הדרך העיקרית של האדם להסביר תופעות קיומיות כשגשוג ופריחה, אי-ודאות, מחלות ומוות ולבסס תחושת משמעות ושליטה בחיים דרך אותה תפיסה קולקטיבית שהתבטאה באמונה הדתית – רוחנית בעלת ביטוי חברתי, מוסרי ואקולוגי. תפיסת חיים זו התאפיינה באורך חיים השומר על קשר מתמיד בין האדם והטבע, הגשמי והרוחני בה להתנהגות הטקסית מקום מרכזי ומכריע
שבימים ההם היה האדם קשור ותלוי בטבע לקיום חייו החומריים והרוחניים עסקו חלק ניכר מהטקסים שהתקיימו בשבט במערכת הקשרים שבין האדם והטבע – מבקשים שירד גשם מספק לקבלת יבול שופע אך במידה כזאת שלא יהיה שיטפון...
לא ראיתי אסלה, כיור, סבון או איזשהו פריט היגיינה מעשה ידי אדם
בשטח, כולל נייר טואלט.
תרגלו כריעה, כמו במזרח, ולא ישיבה. אפשר גם לנגב עם עלים, קליפות עץ, ובדרך הרשמית בטיול: אבנים".
בלי אוכל או ציוד מהעולם המודרני,לועס בבקרים שורש של שוש קירח.
אוכלי העלים
קוראים לעצמם "לָקטים", במחווה ל"ציידים־לקטים", כינוי לחברה האנושית כפי שהתקיימה במאות אלפי השנים שקדמו למהפכה החקלאית. קבוצת הלקטים המטיילים מתרפקים על הפרהיסטוריה הזאת, ומתארים אותה, זה לזה ולמי ששואל אותם, כתור הזהב הנשכח של בני האדם.
בטבע, שבו ניסו להתקיים בלי אוכל, בלי ציוד הישרדות, בלי גאדג'טים, טלפונים, גזיות - בלי שום פריט מהעולם המודרני,רחצה בעירוםבלי בגדי יםבמקורות המים ש
ו
בלי להבעיר אש, אפילו לא גפרור. רק הם, האדמה, ומה שהיא מציעה בחינם
לסלק את הטכנולוגיה המודרנית שמרחיקה אותנו מהטבע ונותנת לנו אשליית שליטה.
הנה החיים בטבע:
הנה הלקטים המודרניים (עברית):
https://youtu.be/ZhC75nSo_zM?t=53s
גברת שחיה בטבע כבר 10 שנים:
https://youtu.be/zmMZVUFKzDo
איטלקי שפרש לבדו לאי בודד הן הוא חי 30 שנה:
https://youtu.be/iLWTXgC9BKI
וההשראה (עברית):
https://youtu.be/75Zvc-sZcKQ
החיים המודרניים הם תובעניים, מהירים ומחייבים מאוד, במיוחד אם חיים בעיר הגדולה. המירוץ לכלכלה אישית, קריירה, משפחה וחיי חברה הוא כמעט בלתי פוסק ומותיר לא מעט אנשים חסרי נשימה. זו ודאי הסיבה שרבים מעדיפים בשלב מסוים לעבור לבית כפרי שליו ולחזור לאדמה, או לרוחניות המרגיעה.
אבל ישנם אנשים שמחליטים לפרוש מהחיים הללו,להתרחק מהציוויליזציה וללכת עוד יותר רחוק. רבים מעדיפים לחיות קצת כמו האדם הקדמון, האיש הפרהיסטורי שחי חיים פרימיטיביים אבל בקטע טוב.
יש מהם העושים זאת ביחידות ויש העוברים לטבע בזוג. הקבוצתיים מתקבצים בחלקם לקבוצות הפורשות לחיי טבע פשוטים ומכנות את עצמן "לָקטים" (Gatherers). הם קיבלו את ההשראה לכך מאבותינו הקדמונים, הציידים-לקטים (Hunter-gatherer) שתוכלו ללמוד עליהם משהו בתגית "ציידים-לקטים".
מי שלא מבין את הכמיהה שנוצרה בבני אדם מודרניים לשוב אל הטבע, לאכול מהאדמה, ללון תחת כיפת השמים, לאכול ממה שמוצאים ולוותר על טכנולוגיה, סבון, נייר טואלט, אסלה, כיור ואפילו אש, ודאי איננו לבד.
רובנו כה מחוברים לנוחות שבחיים המודרניים שאפילו על הטלפון הנייד מתקשה לוותר. אבל הלקטים מעדיפים כן לחתוך ולהתנתק מהמארג החברתי, תרבותי, הקולקטיבי אבל המספרים גדולים ולא פעם גם דתי, לפרוש ולהיות חלק מהטבע.
להפוך אותו לבית. הם חוזרים ליצור קשר ותלות מרצון לקיום שלהם, ודאי החומרי, בטבע. לא פעם ולא במפתיע יש המתחברים לטבע גם באופן רוחני.
הלקטים מחליפים טקסים מודרניים שכולנו מכירים, כמו צפייה בחדשות, הפגנה, הליכה לקניון וכדומה, בטקסים שהם חלק ממערכת קשרים מחודשת בינם לבין הטבע. תפילה לגשם שיירד, בקשה למרפא טבעי לכאבים ומיחושים וכדומה.
הם אוכלים מפרי העץ והאדמה, לועסים שורשים של צמחים מסוימים (בארץ זה למשל צמח שנקרא "שוש קירח") ושותים מים ממאגרים טבעיים. חלקם אפילו לא מבעירים אש. אלה רק הם, האדמה ומה שיש בה. גם השירותים לא מתנהלים בישיבה אלא בכריעה על הארץ. הניגוב? - עם עלים או אבנים.
הם שואפים להרחיק מהם את הטכנולוגיה המודרנית שלכאורה מאפשרת לנו שליטה אבל למעשה מעבידה אותנו אצלה. תיקונים, אלגוריתמים, תשלומים חודשיים לשירותים שונים - הם מעדיפים להתקרב מחדש לטבע, זה שאין לו שום דרישות מהם.
מקלחת גם היא בטבע וכמובן בעירום. כמו אבותינו הפרהיסטוריים, במקורות המים הטבעיים ובלי חשבון. "טבעי הוא הכי, אחי!" הם ודאי יאמרו למי שישאל...
לערוך
בחברתנו המודרנית - הקפיטליסטית והאינדיבידואליסטית. האדם חי בתוך תפיסה קולקטיבית על-פיה הוא חלק ממארג חברתי – תרבותי – דתי וסביבתי שלם. על פי תפיסה זו היחיד הינו חלק ממשפחה, שהיא חלק מהשבט, שהוא חלק מהטבע שהוא חלק מהיקום, כך שהכול קשור בכל, מושפע ומשפיע (
בימים ההם, טרם המהפכה התעשייתית והמדעית היתה הדרך העיקרית של האדם להסביר תופעות קיומיות כשגשוג ופריחה, אי-ודאות, מחלות ומוות ולבסס תחושת משמעות ושליטה בחיים דרך אותה תפיסה קולקטיבית שהתבטאה באמונה הדתית – רוחנית בעלת ביטוי חברתי, מוסרי ואקולוגי. תפיסת חיים זו התאפיינה באורך חיים השומר על קשר מתמיד בין האדם והטבע, הגשמי והרוחני בה להתנהגות הטקסית מקום מרכזי ומכריע
שבימים ההם היה האדם קשור ותלוי בטבע לקיום חייו החומריים והרוחניים עסקו חלק ניכר מהטקסים שהתקיימו בשבט במערכת הקשרים שבין האדם והטבע – מבקשים שירד גשם מספק לקבלת יבול שופע אך במידה כזאת שלא יהיה שיטפון...
לא ראיתי אסלה, כיור, סבון או איזשהו פריט היגיינה מעשה ידי אדם
בשטח, כולל נייר טואלט.
תרגלו כריעה, כמו במזרח, ולא ישיבה. אפשר גם לנגב עם עלים, קליפות עץ, ובדרך הרשמית בטיול: אבנים".
בלי אוכל או ציוד מהעולם המודרני,לועס בבקרים שורש של שוש קירח.
אוכלי העלים
קוראים לעצמם "לָקטים", במחווה ל"ציידים־לקטים", כינוי לחברה האנושית כפי שהתקיימה במאות אלפי השנים שקדמו למהפכה החקלאית. קבוצת הלקטים המטיילים מתרפקים על הפרהיסטוריה הזאת, ומתארים אותה, זה לזה ולמי ששואל אותם, כתור הזהב הנשכח של בני האדם.
בטבע, שבו ניסו להתקיים בלי אוכל, בלי ציוד הישרדות, בלי גאדג'טים, טלפונים, גזיות - בלי שום פריט מהעולם המודרני,רחצה בעירוםבלי בגדי יםבמקורות המים ש
ו
בלי להבעיר אש, אפילו לא גפרור. רק הם, האדמה, ומה שהיא מציעה בחינם
לסלק את הטכנולוגיה המודרנית שמרחיקה אותנו מהטבע ונותנת לנו אשליית שליטה.
הנה החיים בטבע:
הנה הלקטים המודרניים (עברית):
https://youtu.be/ZhC75nSo_zM?t=53s
גברת שחיה בטבע כבר 10 שנים:
https://youtu.be/zmMZVUFKzDo
איטלקי שפרש לבדו לאי בודד הן הוא חי 30 שנה:
https://youtu.be/iLWTXgC9BKI
וההשראה (עברית):
https://youtu.be/75Zvc-sZcKQ
מהו הבית היקר ביותר בעולם?
מיליארד שקלים, או רבע מיליארד דולר, עולה הבית הכי יקר בעולם, בשנת 2017. הבית כולל וילה יוקרתית שממוקמת באחוזת ענק מפנקת במיוחד.
הבית עצמו הוא מהבתים הגדולים ביותר בעולם וככל הנראה הגדול ביותר בארצות הברית. גודל השטח שעליו הוא הוקם הוא בן יותר מ-9 דונמים כשהבית המרכזי משתרע על פני כמעט 7 דונם.
מלבד חדרי שינה, המגורים וחדרי הרחצה הרבים והמפנקים, יש בו גם את מסך הטלוויזיה הגדול ביותר שהותקן אי-פעם בבית פרטי, אקווריומים ענקיים על הקירות ועל התקרה מוקרן מופע אור-קולי של בעלי חיים ימיים. ארבע בריכות ענק, כולל בריכת אינפיניטי שפשוט לא נגמרת, קזינו פרטי, חדר ביליארד ענקי, אולם באולינג וקולנוע IMAX לכ-50 איש, חניון מקורה עם 30 רכבי יוקרה, חדר כושר וספא, מגרש טניס והרשימה אק מתמשכת... למי שסתם רוצה להירגע, יש מרפסות שלוות ועתירות נופים ויש את הקומה העליונה שלו, עם הנוף המרהיב, הצופה אל האוקיינוס ונשקף לנופה העירוני של העיר לוס אנג'לס מלמעלה.
אגב, הבית הזה ממש לא הכי יקר בהיסטוריה. לא מזמן הוצע למכירה הבית היקר ביותר בעולם, אלא שאז מדובר היה באירופה. מדובר באחוזה ענקית ליד ניס שבדרום צרפת, בעיירת הנופש היוקרתית סן ז'אן קפ פרה (Saint Jean-Cap-Ferrat), המכונה "גן המשחקים של המיליארדרים". ומחירה הנקוב היה דמיוני - מיליארד יורו, או על פי שער החליפין אז 1.13 מיליארד דולר או כמעט 5 מיליארד שקלים.
הסיפור אז היה על ביתו לשעבר של המלך הבלגי ליאופולד השני, שנקרא "וילה לה סדרה" (בצרפתית "וילה הארזים"). מירב העלות שלו הוצעה עבור השטח, המיקום והמורשת, אבל הוא כלל בין השאר 10 חדרי שינה, אולם נשפים, בריכה אולימפית מדהימה, אורווה ובה עשרות סוסים וגן מהיפים והמרשימים באירופה, שכולל יותר מ-15 אלף צמחים ועשרות חממות ענק שבהן מגדלים צמחייה טרופית נדירה בתנאי אקלים מבוקרים.
הנה הבית היקר בעולם (עברית):
https://youtu.be/sdjeNOetE5w
מיליארד שקלים, או רבע מיליארד דולר, עולה הבית הכי יקר בעולם, בשנת 2017. הבית כולל וילה יוקרתית שממוקמת באחוזת ענק מפנקת במיוחד.
הבית עצמו הוא מהבתים הגדולים ביותר בעולם וככל הנראה הגדול ביותר בארצות הברית. גודל השטח שעליו הוא הוקם הוא בן יותר מ-9 דונמים כשהבית המרכזי משתרע על פני כמעט 7 דונם.
מלבד חדרי שינה, המגורים וחדרי הרחצה הרבים והמפנקים, יש בו גם את מסך הטלוויזיה הגדול ביותר שהותקן אי-פעם בבית פרטי, אקווריומים ענקיים על הקירות ועל התקרה מוקרן מופע אור-קולי של בעלי חיים ימיים. ארבע בריכות ענק, כולל בריכת אינפיניטי שפשוט לא נגמרת, קזינו פרטי, חדר ביליארד ענקי, אולם באולינג וקולנוע IMAX לכ-50 איש, חניון מקורה עם 30 רכבי יוקרה, חדר כושר וספא, מגרש טניס והרשימה אק מתמשכת... למי שסתם רוצה להירגע, יש מרפסות שלוות ועתירות נופים ויש את הקומה העליונה שלו, עם הנוף המרהיב, הצופה אל האוקיינוס ונשקף לנופה העירוני של העיר לוס אנג'לס מלמעלה.
אגב, הבית הזה ממש לא הכי יקר בהיסטוריה. לא מזמן הוצע למכירה הבית היקר ביותר בעולם, אלא שאז מדובר היה באירופה. מדובר באחוזה ענקית ליד ניס שבדרום צרפת, בעיירת הנופש היוקרתית סן ז'אן קפ פרה (Saint Jean-Cap-Ferrat), המכונה "גן המשחקים של המיליארדרים". ומחירה הנקוב היה דמיוני - מיליארד יורו, או על פי שער החליפין אז 1.13 מיליארד דולר או כמעט 5 מיליארד שקלים.
הסיפור אז היה על ביתו לשעבר של המלך הבלגי ליאופולד השני, שנקרא "וילה לה סדרה" (בצרפתית "וילה הארזים"). מירב העלות שלו הוצעה עבור השטח, המיקום והמורשת, אבל הוא כלל בין השאר 10 חדרי שינה, אולם נשפים, בריכה אולימפית מדהימה, אורווה ובה עשרות סוסים וגן מהיפים והמרשימים באירופה, שכולל יותר מ-15 אלף צמחים ועשרות חממות ענק שבהן מגדלים צמחייה טרופית נדירה בתנאי אקלים מבוקרים.
הנה הבית היקר בעולם (עברית):
https://youtu.be/sdjeNOetE5w
מהם הנוודים הדיגיטליים?
נוודים דיגיטליים (Digital nomads) הם אנשים שחיים את החלום של רובנו. הם מטיילים בכל העולם, מבלים וחיים כמה ימים או שבועות בכל מקום, מצלמים ולוגים או סרטונים מכל העולם, מקליטים פודקסט, מתעדים אנשים או נופים, מופיעים או עושים עבודה אחרת שאפשר לנייד לכל מקום ולקיים את עצמם.
כך הם מצליחים לשלב טיול שלא נגמר עם פרנסה וקיום. חלק מצליחים אפילו לחקור את העולם, תוך שהם מרוויחים הרבה כסף, סוחרים במטבעות דיגיטליים, סוחרים ברשת או מתכנתים בעבור חברה שיושבת אי-שם בעולם.
תרמיל, מחשב נייד ולעתים מצלמה הם כל מה שדרוש לנווד דיגיטלי אופייני, כדי לבקר במדינות אינספור ולהצליח לפרנס את עצמו ולהתקדם במסע. הנוודים הללו מוותרים על נוחות וביטחון כלכלי שברכישת דירה ועבודה קבועה, אבל מרוויחים טיול בלתי פוסק, אינספור חוויות בכל מקום וקשרים בכל העולם.
אם מטייל אופייני מוציא כסף רב, הנווד הדיגיטלי מרוויח כסף במהלך הטיול של עצמו. יש חברות ומותגים שמוכנים לתקצב את הטיולים הללו ולתת חסות לנוודים דיגיטליים שיש להם הרבה עוקבים ברשתות החברתיות. הפרסום הזה הוא זול וישיר לקהל היעד שלהם וכולם, במיוחד הנווד הדיגיטלי, נהנים מההסדר. פה ושם הוא גם מצלם או מתעד משהו שמיטיב עם נותני החסות שלו ובעיקר עושה כיף.
הנה סיפורם של הנוודים הדיגיטליים (עברית):
https://youtu.be/uYlIhMt2vYc
עיתונאי שנתן מבט מהיר של יום אחד בתור נווד דיגיטלי:
https://youtu.be/zjf8Qxo_tXk
הסבר של נוודת דיגיטלית והסיבות לבחור בחיים האלה:
https://youtu.be/BQEr5-lnF7c
אוסף חוויות מהעולם של נוודים כאלו:
https://youtu.be/CC0ywOEAsIE
סרט תיעודי על חייהם של נוודים דיגיטליים:
https://youtu.be/iXGtx-hroKE?long=yes
וסיפורים של נוודים על חייהם:
https://youtu.be/duQESSbrsvE?long=yes
נוודים דיגיטליים (Digital nomads) הם אנשים שחיים את החלום של רובנו. הם מטיילים בכל העולם, מבלים וחיים כמה ימים או שבועות בכל מקום, מצלמים ולוגים או סרטונים מכל העולם, מקליטים פודקסט, מתעדים אנשים או נופים, מופיעים או עושים עבודה אחרת שאפשר לנייד לכל מקום ולקיים את עצמם.
כך הם מצליחים לשלב טיול שלא נגמר עם פרנסה וקיום. חלק מצליחים אפילו לחקור את העולם, תוך שהם מרוויחים הרבה כסף, סוחרים במטבעות דיגיטליים, סוחרים ברשת או מתכנתים בעבור חברה שיושבת אי-שם בעולם.
תרמיל, מחשב נייד ולעתים מצלמה הם כל מה שדרוש לנווד דיגיטלי אופייני, כדי לבקר במדינות אינספור ולהצליח לפרנס את עצמו ולהתקדם במסע. הנוודים הללו מוותרים על נוחות וביטחון כלכלי שברכישת דירה ועבודה קבועה, אבל מרוויחים טיול בלתי פוסק, אינספור חוויות בכל מקום וקשרים בכל העולם.
אם מטייל אופייני מוציא כסף רב, הנווד הדיגיטלי מרוויח כסף במהלך הטיול של עצמו. יש חברות ומותגים שמוכנים לתקצב את הטיולים הללו ולתת חסות לנוודים דיגיטליים שיש להם הרבה עוקבים ברשתות החברתיות. הפרסום הזה הוא זול וישיר לקהל היעד שלהם וכולם, במיוחד הנווד הדיגיטלי, נהנים מההסדר. פה ושם הוא גם מצלם או מתעד משהו שמיטיב עם נותני החסות שלו ובעיקר עושה כיף.
הנה סיפורם של הנוודים הדיגיטליים (עברית):
https://youtu.be/uYlIhMt2vYc
עיתונאי שנתן מבט מהיר של יום אחד בתור נווד דיגיטלי:
https://youtu.be/zjf8Qxo_tXk
הסבר של נוודת דיגיטלית והסיבות לבחור בחיים האלה:
https://youtu.be/BQEr5-lnF7c
אוסף חוויות מהעולם של נוודים כאלו:
https://youtu.be/CC0ywOEAsIE
סרט תיעודי על חייהם של נוודים דיגיטליים:
https://youtu.be/iXGtx-hroKE?long=yes
וסיפורים של נוודים על חייהם:
https://youtu.be/duQESSbrsvE?long=yes
איך היו החיים בטירה?
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
כי סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית "פאודליזם".
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה.
הנה הטירה בימי הביניים (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
מבנה ועיצוב הטירה של ימי הביניים:
https://youtu.be/AesgRREuCQI
טירות נבנו כדי לעמוד בהתקפות האפשריות עליהן:
https://youtu.be/xNeNPk4D_Ng
כמה טירות מהגדולות בעולם:
https://youtu.be/4zewU-fMQ50
מבט אל תוך טירה מימי הביניים:
http://youtu.be/mQuDLVpi6UQ
הטירות לא נולדו בימי הביניים אלא התפתחו מבניית מבצרים, שהוקמו בתקופה הרומית ואף לפני כן:
http://youtu.be/kncQAyuU_eo
טירה מהמאה ה-19:
http://youtu.be/QrJyeearNNk
טירה צרפתית בנורמנדי:
https://youtu.be/tfiZCe4p6Os
וכך התנהלו החיים בטירות:
https://youtu.be/z56d4f1uT3k?long=yes
הבה נחקור את הטירה שלפנינו:
https://youtu.be/Zu-KVWSqJlI?qr=yes
טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.
הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.
האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.
בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.
תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.
כי סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית "פאודליזם".
גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה.
הנה הטירה בימי הביניים (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
מבנה ועיצוב הטירה של ימי הביניים:
https://youtu.be/AesgRREuCQI
טירות נבנו כדי לעמוד בהתקפות האפשריות עליהן:
https://youtu.be/xNeNPk4D_Ng
כמה טירות מהגדולות בעולם:
https://youtu.be/4zewU-fMQ50
מבט אל תוך טירה מימי הביניים:
http://youtu.be/mQuDLVpi6UQ
הטירות לא נולדו בימי הביניים אלא התפתחו מבניית מבצרים, שהוקמו בתקופה הרומית ואף לפני כן:
http://youtu.be/kncQAyuU_eo
טירה מהמאה ה-19:
http://youtu.be/QrJyeearNNk
טירה צרפתית בנורמנדי:
https://youtu.be/tfiZCe4p6Os
וכך התנהלו החיים בטירות:
https://youtu.be/z56d4f1uT3k?long=yes
הבה נחקור את הטירה שלפנינו:
https://youtu.be/Zu-KVWSqJlI?qr=yes
