מה עשה פרדריק דאגלס ובמה הוא נודע?
ההיסטוריה האפרו-אמריקאית חבה חוב עצום לפרדריק דאגלס (Frederick Douglass). סיפורו הלא יאומן הוא של עבד שחור, שברח מהעבדות והפך בכוחות עצמו וכישרונו לעיתונאי, לפעיל חברתי נועז נגד העבדות, בהמשך לפוליטיקאי ולמנהיג של ממש.
פרדריק דאגלס (Frederick Douglass) היה אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. סיפור חייו, מלידתו בעבדות ועד להפיכתו למנהיג בתנועה לזכויות האדם, מהווה עדות מרתקת לכוחם של נחישות, השכלה ואמונה בשוויון.
דאגלס נולד לתוך עבדות ב-14 בפברואר 1818 במחוז טלבוט שבמרילנד, ונקרא בשם פרדריק אוגוסטוס וושינגטון ביילי (Frederick Augustus Washington Bailey). אמו, הארייט ביילי (Harriet Bailey), הייתה שפחה שנאנסה בידי אדונה, קפטן אהרון אנטוני (Aaron Anthony), שייתכן כי היה אביו של דאגלס. כתינוק בן שנה, הופרד מאמו וראה אותה לעיתים נדירות בלבד, גורל שהיה נפוץ בקרב משפחות עבדים.
נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה בגיל שבע, כאשר נשלח לבולטימור לשרת את משפחת אולד. סופיה אולד (Sophia Auld), אשת הבית, לימדה אותו לקרוא ולכתוב - מעשה שהיה אסור על פי חוק. למרות שבעלה, יו אולד (Hugh Auld), אסר על המשך הלימודים בטענה שהשכלה תעורר בעבדים רצון לחופש, פרדריק המשיך ללמוד בסתר בעזרת ילדי הרחוב הלבנים. חוויה זו חיזקה את הבנתו כי השכלה היא המפתח לחירות.
השהות בבולטימור חשפה את דאגלס ליחס אנושי ושוויוני מצד סופיה אולד, והעמיקה את אמונתו בשוויון בין בני אדם. קריאת "הדרשן הקולומביאני" ("The Columbian Orator"), ספר שהציג ויכוח בין אדון לעבד נמלט, פקחה את עיניו להבנת העוול שבמוסד העבדות.
לאחר תקופה קשה בחווה אחרת, שבה סבל מיחס אכזרי, הצליח דאגלס לברוח לחופש בגיל עשרים. הוא הגיע לניו יורק, נישא לאנה מארי (Anna Murray), שינה את שמו לפרדריק דאגלס, והחל את דרכו כפעיל בתנועה האבוליציוניסטית.
כישרונו הרטורי התגלה בשנת 1841, כאשר נאם לראשונה בעצרת נגד העבדות בננטקט. מאז הפך לנואם מבוקש ברחבי ארצות הברית. ספרו האוטוביוגרפי "סיפור חייו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקני" ("Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave") הפך לנכס צאן ברזל של התנועה האבוליציוניסטית. מסעו לאנגליה בשנת 1845 לא רק הביא לשחרורו הרשמי מעבדות בזכות הנרי ריצ'רדסון (Henry Richardson), אלא גם חשף אותו לחברה שוויונית יותר.
בשובו לאמריקה, הקים את העיתון "כוכב הצפון" ("The North Star") והמשיך במאבקו נגד העבדות. אגב, בשם "כוכב הצפון" בחר דאגלס מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הכוכב הצפוני בחיי העבדים וכסמל לחופש. עבורו כשברח ועבור עבדים נמלטים רבים, שימש כוכב הצפון כמורה הדרך במסעם אל החופש במדינות הצפון ובקנדה. בעזרת הכוכב, שנשאר קבוע במקומו בשמי הלילה, יכלו הנמלטים לנווט את דרכם צפונה דרך "הרכבת התת-קרקעית", הרשת החשאית שסייעה לעבדים אז להשיג את חירותם. קראו על כך בתגית כוכב הצפון.
בבחירת השם לעיתונו, ביקש האיש ליצור מקבילה רעיונית לאותו כוכב מנחה. הרעיון היה שכפי שכוכב הצפון האיר את דרכם הפיזית של העבדים הנמלטים, כך ביקש העיתון להאיר את דרכם הרוחנית והאינטלקטואלית של כל המבקשים חופש ושוויון. או, במילים אחרות, לשמש כמגדלור של תקווה ומקור להפצת רעיונות של חירות ושוויון.
את חזונו הרחב לשוויון אוניברסלי ביטא דאגלס בסיסמת העיתון: "זכות אינה מכירה במין, אמת אינה מכירה בצבע" ("Right is of no Sex – Truth is of no Color"). כך הוא קידם לא רק את המאבק נגד העבדות, אלא גם את הרעיון של שוויון מלא בין כל בני האדם, ללא הבדל גזע או מגדר.
במהלך מלחמת האזרחים פועל דאגלס לגיוס חיילים שחורים לצבא הצפון וכדי לקדם את זכויותיהם הוא נפגש עם הנשיא לינקולן. מאבקו למען שוויון זכויות לא הצטמצם רק לשחורים; הוא היה גם תומך נלהב בזכויות נשים והשתתף בוועידת סנקה פולס ההיסטורית למען זכות הצבעה לנשים.
לאחר מות אשתו אנה בשנת 1882, נישא דאגלס להלן פיטס (Helen Pitts), אישה לבנה הצעירה ממנו בעשרים שנה - נישואים שהיוו הצהרה נועזת על אמונתו בשוויון בין הגזעים. הוא המשיך במאבקו עד יום מותו מהתקף לב ב-20 בפברואר 1895.
מורשתו של פרדריק דאגלס חיה עד היום. הוא הוכיח שבכוח האמונה, ההשכלה והנחישות אפשר להתגבר על המכשולים הקשים ביותר, לחתור מעבדות למנהיגות ולחולל שינוי חברתי משמעותי. ממשיך להוות השראה למאבקים לצדק חברתי בכל רחבי העולם.
במשך השנים שעברו מאז, נתן סיפור חייו של דאגלס השראה לדורות של אקטיביסטים, אם אלו פעילי זכויות אדם באשר הם ועד פעילים חברתיים בכלל, כולל למשל אלו של צפון אירלנד. בעיר האירית בלפסט, אלפי קילומטרים מאמריקה, בולט ציור קיר עוצמתי ומרהיב של העבד שלא ויתר לעבדות.
ההיסטוריה האפרו-אמריקאית חבה חוב עצום לפרדריק דאגלס (Frederick Douglass). סיפורו הלא יאומן הוא של עבד שחור, שברח מהעבדות והפך בכוחות עצמו וכישרונו לעיתונאי, לפעיל חברתי נועז נגד העבדות, בהמשך לפוליטיקאי ולמנהיג של ממש.
פרדריק דאגלס (Frederick Douglass) היה אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. סיפור חייו, מלידתו בעבדות ועד להפיכתו למנהיג בתנועה לזכויות האדם, מהווה עדות מרתקת לכוחם של נחישות, השכלה ואמונה בשוויון.
דאגלס נולד לתוך עבדות ב-14 בפברואר 1818 במחוז טלבוט שבמרילנד, ונקרא בשם פרדריק אוגוסטוס וושינגטון ביילי (Frederick Augustus Washington Bailey). אמו, הארייט ביילי (Harriet Bailey), הייתה שפחה שנאנסה בידי אדונה, קפטן אהרון אנטוני (Aaron Anthony), שייתכן כי היה אביו של דאגלס. כתינוק בן שנה, הופרד מאמו וראה אותה לעיתים נדירות בלבד, גורל שהיה נפוץ בקרב משפחות עבדים.
נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה בגיל שבע, כאשר נשלח לבולטימור לשרת את משפחת אולד. סופיה אולד (Sophia Auld), אשת הבית, לימדה אותו לקרוא ולכתוב - מעשה שהיה אסור על פי חוק. למרות שבעלה, יו אולד (Hugh Auld), אסר על המשך הלימודים בטענה שהשכלה תעורר בעבדים רצון לחופש, פרדריק המשיך ללמוד בסתר בעזרת ילדי הרחוב הלבנים. חוויה זו חיזקה את הבנתו כי השכלה היא המפתח לחירות.
השהות בבולטימור חשפה את דאגלס ליחס אנושי ושוויוני מצד סופיה אולד, והעמיקה את אמונתו בשוויון בין בני אדם. קריאת "הדרשן הקולומביאני" ("The Columbian Orator"), ספר שהציג ויכוח בין אדון לעבד נמלט, פקחה את עיניו להבנת העוול שבמוסד העבדות.
לאחר תקופה קשה בחווה אחרת, שבה סבל מיחס אכזרי, הצליח דאגלס לברוח לחופש בגיל עשרים. הוא הגיע לניו יורק, נישא לאנה מארי (Anna Murray), שינה את שמו לפרדריק דאגלס, והחל את דרכו כפעיל בתנועה האבוליציוניסטית.
כישרונו הרטורי התגלה בשנת 1841, כאשר נאם לראשונה בעצרת נגד העבדות בננטקט. מאז הפך לנואם מבוקש ברחבי ארצות הברית. ספרו האוטוביוגרפי "סיפור חייו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקני" ("Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave") הפך לנכס צאן ברזל של התנועה האבוליציוניסטית. מסעו לאנגליה בשנת 1845 לא רק הביא לשחרורו הרשמי מעבדות בזכות הנרי ריצ'רדסון (Henry Richardson), אלא גם חשף אותו לחברה שוויונית יותר.
בשובו לאמריקה, הקים את העיתון "כוכב הצפון" ("The North Star") והמשיך במאבקו נגד העבדות. אגב, בשם "כוכב הצפון" בחר דאגלס מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הכוכב הצפוני בחיי העבדים וכסמל לחופש. עבורו כשברח ועבור עבדים נמלטים רבים, שימש כוכב הצפון כמורה הדרך במסעם אל החופש במדינות הצפון ובקנדה. בעזרת הכוכב, שנשאר קבוע במקומו בשמי הלילה, יכלו הנמלטים לנווט את דרכם צפונה דרך "הרכבת התת-קרקעית", הרשת החשאית שסייעה לעבדים אז להשיג את חירותם. קראו על כך בתגית כוכב הצפון.
בבחירת השם לעיתונו, ביקש האיש ליצור מקבילה רעיונית לאותו כוכב מנחה. הרעיון היה שכפי שכוכב הצפון האיר את דרכם הפיזית של העבדים הנמלטים, כך ביקש העיתון להאיר את דרכם הרוחנית והאינטלקטואלית של כל המבקשים חופש ושוויון. או, במילים אחרות, לשמש כמגדלור של תקווה ומקור להפצת רעיונות של חירות ושוויון.
את חזונו הרחב לשוויון אוניברסלי ביטא דאגלס בסיסמת העיתון: "זכות אינה מכירה במין, אמת אינה מכירה בצבע" ("Right is of no Sex – Truth is of no Color"). כך הוא קידם לא רק את המאבק נגד העבדות, אלא גם את הרעיון של שוויון מלא בין כל בני האדם, ללא הבדל גזע או מגדר.
במהלך מלחמת האזרחים פועל דאגלס לגיוס חיילים שחורים לצבא הצפון וכדי לקדם את זכויותיהם הוא נפגש עם הנשיא לינקולן. מאבקו למען שוויון זכויות לא הצטמצם רק לשחורים; הוא היה גם תומך נלהב בזכויות נשים והשתתף בוועידת סנקה פולס ההיסטורית למען זכות הצבעה לנשים.
לאחר מות אשתו אנה בשנת 1882, נישא דאגלס להלן פיטס (Helen Pitts), אישה לבנה הצעירה ממנו בעשרים שנה - נישואים שהיוו הצהרה נועזת על אמונתו בשוויון בין הגזעים. הוא המשיך במאבקו עד יום מותו מהתקף לב ב-20 בפברואר 1895.
מורשתו של פרדריק דאגלס חיה עד היום. הוא הוכיח שבכוח האמונה, ההשכלה והנחישות אפשר להתגבר על המכשולים הקשים ביותר, לחתור מעבדות למנהיגות ולחולל שינוי חברתי משמעותי. ממשיך להוות השראה למאבקים לצדק חברתי בכל רחבי העולם.
במשך השנים שעברו מאז, נתן סיפור חייו של דאגלס השראה לדורות של אקטיביסטים, אם אלו פעילי זכויות אדם באשר הם ועד פעילים חברתיים בכלל, כולל למשל אלו של צפון אירלנד. בעיר האירית בלפסט, אלפי קילומטרים מאמריקה, בולט ציור קיר עוצמתי ומרהיב של העבד שלא ויתר לעבדות.
