מהו מרחץ תורכי?
בית מרחץ טורקי, או בערבית "חמאם" הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בעבר רק הגברים הורשו להגיע ולהיכנס לחמאם. היום יש כאלה במקומות רבים גם לנשים, אבל בנפרד מהגברים.
במזרח התיכון ובתחומי האימפרייה העותמאנית שימש ה"חמאם" בעיקר לרחיצת הגוף, שהרי למרבית האוכלוסיה ובעיקר לעניים לא היו מקלחות בבית. נעשו בו גם מעט עיסוים שונים, עיסוי ה"קסה" שמטרתו הייתה המרצת הדם בגוף.
בחמאם יש סאונה רטובה וסאונה יבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
בעבר נהגו הרוחצים לשכב באמבטיה של שיש, אפופי אדים וחום ולנשום את בשמי המזרח הריחניים. אם היה להם ממון, גופם היה ממורק ומעוסה בידי אנשי החמאם ובסיום הטיפול הם ישבו על כריות מהודרות ועישנו נרגילות מזרחיות.
בחמאם לא רק ניקו את הגוף. מבחינה תרבותית שימש החמאם גם מקום להתכנסות, שיחות, רכילות, שידוכים ויצירה של קשרים חברתיים ועסקיים.
החמאם התורכי נולד במאה ה-7 לספירה, עת נכבשה טורקיה בידי המוסלמים. דת האיסלאם ציוותה על המאמינים לרחוץ את גופם ומיזוג התרבויות שהתרחש אז בטורקיה הוא שהסב את המרחץ הרומי, שבטורקיה הוא ביזנטי, אל ה"חמאם". כאן עתידים לגלותו לא מעט מהאירופאים, שיעתיקו את בית המרחץ האקזוטי של הטורקים ליבשת שלהם, מבלי לזהות שבעצם הוא נולד אצלם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לחמאם באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח עדיין מושך רבים.
בית מרחץ טורקי, או בערבית "חמאם" הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בעבר רק הגברים הורשו להגיע ולהיכנס לחמאם. היום יש כאלה במקומות רבים גם לנשים, אבל בנפרד מהגברים.
במזרח התיכון ובתחומי האימפרייה העותמאנית שימש ה"חמאם" בעיקר לרחיצת הגוף, שהרי למרבית האוכלוסיה ובעיקר לעניים לא היו מקלחות בבית. נעשו בו גם מעט עיסוים שונים, עיסוי ה"קסה" שמטרתו הייתה המרצת הדם בגוף.
בחמאם יש סאונה רטובה וסאונה יבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
בעבר נהגו הרוחצים לשכב באמבטיה של שיש, אפופי אדים וחום ולנשום את בשמי המזרח הריחניים. אם היה להם ממון, גופם היה ממורק ומעוסה בידי אנשי החמאם ובסיום הטיפול הם ישבו על כריות מהודרות ועישנו נרגילות מזרחיות.
בחמאם לא רק ניקו את הגוף. מבחינה תרבותית שימש החמאם גם מקום להתכנסות, שיחות, רכילות, שידוכים ויצירה של קשרים חברתיים ועסקיים.
תולדות החמאם
השם "מרחץ טורקי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית (הטורקית), לכן הוא כונה "מרחץ טורקי". אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית, שמרכזה היה ברומא.
החמאם התורכי נולד במאה ה-7 לספירה, עת נכבשה טורקיה בידי המוסלמים. דת האיסלאם ציוותה על המאמינים לרחוץ את גופם ומיזוג התרבויות שהתרחש אז בטורקיה הוא שהסב את המרחץ הרומי, שבטורקיה הוא ביזנטי, אל ה"חמאם". כאן עתידים לגלותו לא מעט מהאירופאים, שיעתיקו את בית המרחץ האקזוטי של הטורקים ליבשת שלהם, מבלי לזהות שבעצם הוא נולד אצלם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לחמאם באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח עדיין מושך רבים.
