מי המציא את הסטטוסקופ של הרופאים?
הרבה לפני שנולד הסטטוסקופ (Stethoscope), רופאים קדומים כבר השתמשו בצליל לאבחון של מצב הלב. כבר באלף הראשון לספירה נהגו הרופאים להצמיד את אוזנם לחזה של החולים ולאזין היטב לדופק פעימות הלב.
הסטטוסקופ המוקדם (יש הכותבים סטתוסקופ) הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec). הסטטוסקופ שלו היה מעין צינור עץ חלול שבאמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת, מבלי להתקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.
עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.
הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.
בהמשך הלך והתפתח המכשיר לסטטוסקופ המודרני והפשוט יחסית, זה שכל רופא מחזיק בתיקו.
כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות השימוש במכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף. בעשורים האחרונים פותחו מכשירים רבים וזעירים כמוהו המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.
אם וכשיהפכו אותם מכשירי סי-טי נישאים כאלו לזולים, זמינים ואמינים יותר, הם מאיימים להפוך את הסטטוסקופ הקלאסי לפריט אספנות וככל הנראה ימצא גם הוא את מקומו במוזיאונים לתולדות הרפואה, בדיוק כמו שקרה למדחומי הכספית, עם כניסת המדחום הדיגיטלי.
הרבה לפני שנולד הסטטוסקופ (Stethoscope), רופאים קדומים כבר השתמשו בצליל לאבחון של מצב הלב. כבר באלף הראשון לספירה נהגו הרופאים להצמיד את אוזנם לחזה של החולים ולאזין היטב לדופק פעימות הלב.
הסטטוסקופ המוקדם (יש הכותבים סטתוסקופ) הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec). הסטטוסקופ שלו היה מעין צינור עץ חלול שבאמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת, מבלי להתקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.
עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.
הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.
בהמשך הלך והתפתח המכשיר לסטטוסקופ המודרני והפשוט יחסית, זה שכל רופא מחזיק בתיקו.
כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות השימוש במכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף. בעשורים האחרונים פותחו מכשירים רבים וזעירים כמוהו המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.
אם וכשיהפכו אותם מכשירי סי-טי נישאים כאלו לזולים, זמינים ואמינים יותר, הם מאיימים להפוך את הסטטוסקופ הקלאסי לפריט אספנות וככל הנראה ימצא גם הוא את מקומו במוזיאונים לתולדות הרפואה, בדיוק כמו שקרה למדחומי הכספית, עם כניסת המדחום הדיגיטלי.
