» «
אבא עשיר אבא עני
מהו מלמד הספר "אבא עשיר, אבא עני"?



עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.

מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.


#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.

הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.


#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.

וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..


#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.

ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.


#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.

זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.

חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.

עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.

עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.

ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.


#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:

להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.

ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.

לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.

לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.

לגוון את ההשקעות.

לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.

להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.

להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.

לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.

ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.

להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.

להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.


הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):

https://youtu.be/qfu9QcJjV-I


סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):

https://youtu.be/TcNpoc-lF0M


כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):

https://youtu.be/kC1boUKk77o


בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:

http://youtu.be/CV7hAAcApnE


סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):

https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes


וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:

https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes
דמי כיס
מה היתרונות החינוכיים של דמי כיס?



נתינת דמי כיס (Pocket money) היא פעולה חכמה המעניקה לילדים עצמאות. אליה מתלווה גם אחריות ושתי אלה ביחד, עצמאות ואחריות, הן חשובות מאוד להתפתחות הילד.

חשבו למשל על החשיבות העצומה של ההבנה אצל ילדים לגבי היתרון העצום שבחיסכון לקניית דבר יקר ונחשק, במקום ה"בזבוזים" הקטנים שבהדרגה הם יבינו עד כמה הם מיותרים ואפשר לוותר עליהם.

כשהילדים קטנים מדובר כמובן בסכומים קטנים וככל שהם גדלים, גם דמי הכיס עולים וגם האתגר הכלכלי בניהול ההוצאות וההכנסות. הכי כיף יהיה לגלות שבגיל ההתבגרות הם לפתע מעוניינים ליצור לעצמם עוד הכנסה ועובדים בחופש, עושים "בייבי סיטר", מוכנים לשטוף מכוניות בתשלום לשכנים וכדומה.

ההורים בהקשר לדמי הכיס, משמשים כסוג של מנטורים או מאמנים של הילדים. הם מהווים דמות להתייעצות וסיוע להתנהלות הכלכלית האחראית של הילד. יש לזה אפילו יתרון נלווה ונחמד לכשעצמו - זה ישפר אפילו את ההתנהלות הכלכלית של ההורים.


#היתרונות החינוכיים בדמי הכיס לילדים
דמי הכיס מפתחים כמה דברים משמעותיים וחינוכיים מאוד עבור הילדים:

חינוך לעצמאות - הלימוד והתרגול של תכנון סדר העדיפויות והיכולת ללמוד ולתרגל קבלת החלטות.

פיתוח תודעה צרכנית - היכולת להיות צרכנים נבונים, להבין זול ויקר, להשוות מחירים, לקבל החלטות ולרכוש כלים וידע פיננסי.

חשיבות החיסכון - הילדים לומדים לדחות סיפוקים ולדעת לחסוך, אם לדעת הצורך ואם לקנייה יקרה ונחשקת ולוותר בדרך על "שטויות".

תכנון הוצאות - הילדים מבינים מהר מאוד ובעצמם, שאין חריגות ושאם יוציאו במהירות ולא יתכננו היטב את ההוצאות, לא יישאר להם כסף עד דמי הכיס הבאים.


הנה הרצאה יפה על החשיבות של דמי הכיס לילד ולילדה (עברית):

https://youtu.be/bJNdVcSlCao


רגע לצחוק (עברית):

https://youtu.be/G8dnJoB9sBk


וקטע מתכנית טלוויזיה על הערכים שהורים מקנים לילדים דרך דמי הכיס (עברית):

https://youtu.be/-mKmtTKQpcE
דמי כיס
איך דמי כיס הם שיא החינוך הפיננסי?



דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הם הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.

כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...

דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."

דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.

עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!

ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?


הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:

https://youtu.be/i8h7itQzipU


זו החשיבות של דמי הכיס:

https://youtu.be/UndnbJsfM78


ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:

https://youtu.be/5hcqZGyQzvE


אפשר גם לחייך:

https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4
חסכון
איך לחיות טוב מבחינה כלכלית וכללית?



חסכו כסף! - מסתבר שאחד הדברים שמסייעים לחיים טובים הוא חסכון. פשוט לחסוך כסף.

דוגמאות? - להתגורר קרוב לעבודה, לחלק דירה עם שותף ולא לבד, ללכת ברגל למקומות קרובים, להחזיק אופניים משומשים למקרה של מקומות רחוקים יותר. למדו להכין את האוכל שלכם בעצמכם ושננו מתכונים בעל פה, כך שתוכלו לקנות מוצרים במבצע ולהתאימם למתכון שיש לכם בראש. הרבו בירקות ופירות והמעיטו בבשר וחלב. פעילות גופנית תוכלו לעשות בזול ובקלות בגינה הציבורית ולא צריך מכון כושר לשם כך. אם כבר, אז מספיק לרכוש משקולות פשוטות..

קנו דברים בחנויות יד שנייה. תנו לאחרים לבזבז בקניית חדש. המחיר הנמוך של המשומש יספק לכם ברוב המקרים את מה שהיה עולה לכם פי כמה וישאיר לכם למה שאתם באמת צריכים.

פחות טלוויזיה ורשתות חברתיות יעשו פלאים לאיכות הזמן הפנוי שלכם ולהקטנת הצריכה. אם אתם רוצים לקנות משהו, הוסיפו אותו לרשימת המתנה - אחרי חודש חודשיים תגלו להפתעתכם שיש דברים שכבר לא נחוצים לכם. מה שנשאר - קנו, אבל מה שירד - הוא רווח נקי!

היעזרו בכלכלה שיתופית. במקום לקנות ובכך להוציא כסף ואז לבזבז מקום על לאחסן את הדברים המיותרים שלכם, השאילו לאחרים דברים וקחו בהשאלה כשניתן.

החזירו דברים תמיד במצבם המקורי או אפילו טוב יותר. נסו לתקן דברים במקום להחליף ולקנות חדש. אתם לא תאמינו כמה דברים מעולים אנשים זורקים ומאילו סיבות משונות.

בקניות, השתדלו לרכוש נכסים ולא התחייבויות. השקיעו בדברים שמניבים ולא בדברים שגומרים לכם את הכסף. השתדלו לא לקחת הלוואות בריבית או קניות בתשלומים - זו דרך מצוינת להפסיד הרבה כסף טוב.

ודבר אחרון - אם העבודה שלכם לא עושה לכם טוב, אז עיזבו אותה! משהו טוב יותר ממתין לכם במקום אחר. חפשו אותו!


הנה סרטון עם המלצות לחיים טובים, שכדאי להראות להורים:

http://youtu.be/0A6QEOQwi_g?t=6s

חינוך פיננסי

מודל עסקי
מהו מודל עסקי?



כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.

מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.

הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:

חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.

אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.

חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.


הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):

http://youtu.be/37q9GB8oblM


בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):

https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M


המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:

https://youtu.be/tkfq__rdoD0


ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):

https://youtu.be/BRakUD0-EzE
למון סטנד
מה העיקרון הכלכלי והחינוכי של דוכן הלימונדה?



למונייד סטנד, או דוכן לימונדה (Lemonade Stand) הוא דוכן ברחוב, שהילדים יכולים להקים ולמכור בו לימונדה קרה בימות הקיץ החמים. זאת אחת הפעילויות החביבות על ילדים, אבל זו גם פעילות חווייתית, חינוכית, בריאה, מרווה, כיפית וממש נהדר להם לדעת שהיא גם מתגמלת.

כשנותנים לילדים להכין דוכן לימונדה אומרים להם בעצם שהם יכולים לעשות עסקים. מאמינים בהם ובוטחים ביכולת שלהם להיות בוגרים ועצמאים.

השלבים הגדולים החשובים מבחינת הילדים הם:

#מיקום
למצוא את המקום הטוב ביותר למכירות - למדו אותם את שלושת הדברים שעסק מצליח איתם: מיקום, מיקום ומיקום!

#הקמת הדוכן
משולחן ומפה ועד דוכן מושקע וממותג - אתם מחליטים.

#עיצוב
השקעה בקישוט ועיצוב הדוכן שווה הון. גם במכירות וגם בכיף ובידע.

#שילוט ופרסום
משלט מעל הדוכן או תלויה על מפת השולחן ועד דפי פרסום שהילדים יכינו ויחלקו, פרסום בווטסאפ או פוסט שהם ינסחו לפייסבוק השכונתי. אפילו הודעה מדלת לדלת אצל השכנים על "העסק החדש".

#תפריט
חשוב להחליט מה מוכרים. המנצחים הם שתייה קרה כמו לימונדה ביתית ודברי מאכל טעימים כמו כדורי שוקולד, בראוניז, פופקורן, בייגלה או בוטנים בתוך קונוסים מנייר עיתון (עם קופסת נעליים עם חורים כדי להעמיד לעיני "הלקוחות") או בשקית ואפילו פרוסות אבטיח קרות.

#תמחור וכלכלה
כלכלית, הילדים ילמדו תמחור (החלטה על מחיר מוצלח של המוצרים - לא לקבוע מחיר גבוה מדי, לפחות כל עוד לא גילו שהם להיט), ניהול קופה (להכין בה מראש כסף קטן לעודף), ניהול חשבונות מסודר אחרי כל יום (כמה הוצאנו על חומרים, כמה מכרנו ומה נשאר כרווח) ודחיית סיפוקים (גם בצריכת הדברים בדוכן שלהם וגם בחלוקת הרווחים, עד לתום היום האחרון של הדוכן).

#ערכים
בהפעלת הדוכן חשוב ללמד את הילדים על חשיבות הנקיון (במהלך ובקיפול הדוכן), הנחמדות ללקוחות (הם לא קונים אצל פנים חמוצות אלא רק מחייכות), איכות הסביבה (במקום פלסטיק יש כוסות וצלחות רב=פעמיות, עם גיגית מים וסבון ליד) וחשיבות שמירת הרווחים לימים הבאים (כשחלוקת הרווחים עדיפה בסיום הפרויקט).

אז יופי - היוזמה שלכם לקיץ הקרוב היא למכור לימונדה ברחוב ולהרוויח ממנו יפה. הקמת דוכן רחוב כזה מהווה שילוב של כיף, יצירה בהכנת השתייה והחטיפים, אחריות, עיצוב, עבודת צוות, תרגול חשבוני ועסקי כולל הבנת ההוצאות וההכנסות, היכרות עם עולם המכירות והשיווק והכנסה כספית נחמדה.

כהורים אפשר לעזור להם, אבל לתת להם לעשות את כל מה שהם יכולים ורוצים בעצמם.


הנה רעיון דוכן הלימונדה (עברית):

https://youtu.be/44z0Lv8PGD0


כך תכינו דוכן מושקע:

https://youtu.be/eOKlsW5hojE


אפשר גם בחינם (עברית):

https://youtu.be/IxhHsZ4Ex5g


מתיחה משעשעת באמריקה:

https://youtu.be/kCYts2xu5pw


מתכון לדוכן הלימונדה (עברית):

https://youtu.be/XZLERJdKBi4


ובחיוך - הנה אחד שגילה את זה בגיל בוגר ועם מוצרים מהאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/_u00retGxlI
כסף
מהו כסף ואיך הוא נוצר?



כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk
מונופול (משחק לוח)
מהו סיפורו של משחק המונופול?



מונופול הוא משחק לוח של עסקים המאפשר לצעירים, ילדים ובני נוער, ללמוד על העולם העסקי, בדגש על נכסים, כלומר נדל"ן, תוך כדי משחק.

מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. במהלך המשחק מקבלים שכר דירה ממי ש"חונים" על נכס שבבעלותך, נענשים על ידי שלטונות המס, נכנסים לכלא ושאר חוויות מהחיים...

המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות.

במשך השנים נמכרו כמעט 300 מיליון משחקי מונופול. לאורך התקופה יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.

הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, ענישה, מימון, רכישה ומכירה וכדומה.


הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc


בנק הילדים
מהו בנק הילדים בהודו?



בנק הילדים (Children's Development Khazana) הוא מיזם חינוכי חשוב מאד, שמפעילים ילדים בשכונות העוני של הודו. בבנק הילדים יכול כל ילד להפקיד את חסכונותיו וילדים הם שמטפלים בו ואף מנהלים את הבנק. על הכסף שלו, מקבל כל ילד ריבית של 3% וכך מעודדים אותו לחסוך ולאסוף כסף שישמש אותו למטרות שאותן הוא רוצה להשיג.

ילדים שמבקשים, יכולים לקבל הלוואות מהבנק. כמובן שלשם כך הם נבחנים על פי ההתנהלות הכספית שלהם בעבר ונבחנת היכולת שלהם להחזיר את ההלוואה בעתיד ולהתנהל נכון עם הכסף שלהם. עם ההלוואה הם יוכלו לעשות דברים שהם רוצים ולהחזיר לבנק בהדרגה, עד לסגירת החוב.


הנה הילדים מבנק הילדים:

https://youtu.be/5wcUclmkA7k
איך נכון וכדאי לחסוך?



השיטה הכי טובה לחסוך היא לשמור לקופת החסכון חלק קבוע מדמי הכיס או המתנות הכספיות שנתנו לכם. אם תוכלו להחליט שחצי מכל סכום שמגיע אליכם יישמר בקופה לחסכון, תוכלו לחסוך לא מעט כסף.

ברור שזה לא תמיד קל, כי הפיתוי לקנות ולבזבז מיד הוא גדול. אבל אם תחסכו כך תתרגלו לשמור לקניות הגדולות שבלי חסכון לא תוכלו לעשות.

חשוב לומר, ילדים יקרים, שקנייה מיידית בכסף שלנו, בזבוז מהיר שלו, הם הרגלים ושאם תתרגלו שלא לנהוג כך בכסף שלכם, תוכלו ליהנות מחיים הרבה יותר טובים.

ממתק פה וגלידה שם, הם לא תמיד חסרי-תחליף. לעומתם, כשרוצים לקנות משהו שההורים לא יכולים או לא מעוניינים לקנות, אם יש חשבון חסכון - זה רגע טוב במיוחד, שבו ניתן ואפשרי לנהוג כמבוגרים ולרכוש אותו מכסף זה. אפילו ההתלבטות אם לקנות מחסכון שהוא שלכם - אפילו היא נעשית בשיקול דעת ומחשבה מעמיקה יותר. כמו מבוגרים אחראים.


הנה החסכון ואיך לחשוב בצורה כלכלית כשאנו משתמשים בדמי הכיס שלנו (עברית):

http://youtu.be/AvXMTHOGE5U


כדאי להראות להורים למה ואין לחסוך לכל מקרה (עברית):

http://youtu.be/QQRuR3oo7Io


וכשמתנהלים נכון לא יהיו הפתעות רעות (עברית):

https://youtu.be/lcjWdvLqoTk
מהו מימון המונים?



מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מה זה בנק?



הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".


הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):

http://youtu.be/fTTGALaRZoc


סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA


ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):

http://youtu.be/aPnun16UwGE
מהי תרבות הצריכה?



בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.

המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.

הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.

אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.

תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.

תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.


הנה תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/VD9ARL4xLR0


החומרנות בעולם המערבי:

https://youtu.be/0Co1Iptd4p4


התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:

https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng


ראו את התוצאות:

https://youtu.be/v-7v2WGiTe8


וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):

https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
איך התפתחה תרבות הצריכה המודרנית?



לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!

על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.

חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.

ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.

הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).

גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.

אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.

מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.

בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.

די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.

הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.

לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.

בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.


כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:

https://youtu.be/iFlMQAppIpg


התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:

https://youtu.be/2zf9HaWwaLI


מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?

https://youtu.be/KtWlmbDsx-U


כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):

https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
למה חובות אינם מומלצים?



חוב הוא תשלום שעלינו לשלם למישהו אחר. בעל החוב, הנושה, הוא אדם או מוסד שהילווה לנו כסף, שאותו נצטרך להחזיר, או עסק שנתן לנו שירות או מוצר והתחייבנו לשלם לו בהמשך.

כי חובות נוצרים לא רק כשאנו מקבלים הלוואות. גם כשאנו קונים בכרטיס אשראי או בתשלומים, אנו נכנסים לחוב. וכך גם כשאנו צריכים לפצות מישהו על נזק שגרמנו לו.

חוב מאפשר לעיתים להסתדר כשחסר לנו כסף ולהחזיר כשיהיה לנו. אבל מאד מומלץ שלא לקחת הלוואות למקרים שאינם הכרח. כי הצלת חיים או התמודדות עם משבר חמור אחר, הם הכרח.

אבל ללוות כסף כדי להחליף מכונית, לעשות חתונה מפוארת, או לקנות בתשלומים כדי לא להרגיש את העול שבתשלום אחד, או אפילו לדחות חשבון שעלינו לשלם לפעם אחרת באמצעות הלוואה - כל הדוגמאות הללו הן משמעותן יצירת חובות שהיא לא אחראית ועלולה להוביל אותנו לתשלום גבוה יותר, בזמן קשה יותר ואפילו חלילה להביא אותנו לקריסה פיננסית.

הרי כשאיננו משלמים את החוב בזמן, מוטלת עליו ריבית. כלומר, נצטרך לשלם יותר על כל שקל שאנו חייבים. ככל שנדחה את מועד הפרעון, כלומר את החזרת החוב, נשלם יותר כסף. לכן, לקיחת הלוואה שאינה נחוצה, או דחיית תשלומים שיהיה עלינו לשלם בכל מקרה, יוצרים חובות מיותרים, שיעלו לנו ביוקר.

הימנעו מכניסה לא הכרחית לחובות!


הנה לדוגמה מלכודת החתונה המפוארת (עברית):

https://youtu.be/lSB8WM7Fs9U


על כמות החובות בעולם (עברית):

http://youtu.be/nCQS9LfCDy8


עוד פחות נעים זה לגבות חובות קטנים מחברים (עברית):

https://youtu.be/72uh6f2vr1M


הסבר של מומחה למצב שבו רבים מאזרחי ישראל שוקעים בחובות (עברית):

http://youtu.be/GE5J7vD0nDk


וגובה החובות (עברית):

https://youtu.be/YmVoNFhCBVQ
מס הכנסה מהו?
מה זה מס הכנסה?
על מה מוטל מס הכנסה?


מס הכנסה הוא מס שמוטל על כל הכנסה שהרוויח אדם, במהלך שנת המס. ההגיון הוא שמי שמרוויח יותר כסף, צריך לתת למדינה יותר בתור מיסים, כדי שהמדינה תדאג לכל אזרחיה.

אדם שהרוויח לדוגמה 1000 ש"ח, לא ישלם מס הכנסה, כיוון שהכנסתו נמוכה. אבל מי שהרוויח 100 אלף ש"ח ישלם כמה אלפי שקלים בתור מס הכנסה למדינה. ככל שמרוויחים יותר - משלמים מס גבוה יותר!

כך דואגת המדינה שאנשים ישלמו מיסים לפי גובה ההכנסה שלהם - שהעשירים ישלמו מיסים גבוהים יותר מהעניים.

לכן מס הכנסה נחשב למס פרוגרסיבי, כלומר מס ששיעורו עולה ככל שעולה ההכנסה החייבת של האדם.


הנה סרטון מצחיק על מס הכנסה ומה עושים למי שלא משלם (עברית):

http://youtu.be/jDpbyrwvL2c
מהי פנסיה או גימלה?



פנסיה היא חיסכון שאנשים עובדים עושים, כדי שביום שבו יפרשו מהעבודה, בגיל מבוגר, הם ייהנו מתשלום חודשי שיאפשר להם להמשיך ולחיות טוב גם בגיל הפרישה.

הסכום החודשי שמקבלים אנשים מבוגרים בפנסיה, הוא בהתאם לגובה החיסכון שהצליחו לצבור במהלך השנים, בימים שבהם עבדו. פנסיה אפשר לחסוך בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

חשוב מאד לעשות פנסיה, גם כשצעירים ובמיוחד אז. גם מפני שאיש אינו רוצה להפוך להיות עני כשיהיה זקן וגם מפני שבפנסיה יש ביטוח, שמסייע לחיות, גם אם קורה משהו ואיננו יכולים יותר לעבוד.


הנה הסבר של המושג פנסיה (עברית):

http://youtu.be/FgYaNzH-iuU


קבלו הסבר כיצד לבחור פנסיה נכונה (עברית):

http://youtu.be/r-qYDVmX3HU


כמה חשוב לתכנן אותה נכון ולחסוך לפנסיה (עברית):

https://youtu.be/b8HUWZEZOAg


ועיתונאי כלכלי מוערך שמסביר מדוע הפנסיה כבר לא מבטיחה דבר (עברית):

https://youtu.be/0eLdNHIddMk?long=yes


איך יש עסקים שמוכרים ממש בזול?
מדוע חלק מהחנויות מוכרות ממש בזול?
מה זה המחירים הזולים של חלק מהחנויות?


"איך הם מרוויחים?" - נוהגים רבים לשאול, כשהם נתקלים במקום המוכר את מוצריו ממש בזול. ובכן, כשאתם קונים בחנות זולה במיוחד, דעו לכם שאת העסק מנהל אדם חכם, המשתמש בשיטת השיווק שנקראת "מכירה במתח רווחים נמוך". פירוש הדבר שהרווח הוא קטן לכל יחידה של מוצר שמוכר העסק, כמו החנות הזו שמתוארת כאן.

אבל איך הם מרוויחים? - ובכן, כשמוכרים הרבה אז הרווח הכולל הוא גדול. את מרוויחה מעט על כל יחידה, אבל מספר היחידות הנמכרות הוא כל כך גדול, עד שהרווח הכולל עולה. לאנשים גם יש נטייה לשוב ולקנות במקומות שזולים להם ולספר לחברים ולהמליץ. כך, גם הפרסום והשיווק של עסקים כאלה מתבצע כמעט מעצמו, מפה לאוזן.

עסקים במתח רווחים נמוך נפוצים מאד בארה"ב ובמדינות מתקדמות. גם בישראל יש כמה עסקים גדולים ומצליחים שעושים עסקים טובים בצורה כזו ובו בזמן מקלים על הצרכנים ועל יוקר המחיה.

לא שהם מצליחים תמיד. חברות כמו קופיקס (Cofix), שהרעיד את שוק בתי הקפה, או גולן טלקום, שהורידה את מחירי חבילות הסלולר לתמיד, רשתות השיווק החרדיות, כמו "אושר-עד", וכמובן רשת "רמי לוי", שעושה זאת כבר שנים - כולן חברות מסחריות שפועלות כך ומרוויחות מעט על כל יחידה והרבה בסך הכל. לא כולן הצליחו לטווח ארוך, אבל זה כבר עניין של ניהול.


הנה רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):

http://youtu.be/t3v-fBnzQns


סרטון של חברה זולה לשיחות סלולאר:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI


ויזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg
מה זו אינפלציה?



דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.

אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.

כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.

מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.

רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.


#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.

אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.

בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.

עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.


#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.

התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.

את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.


#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/lShWYDGjGh0


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מהם נטו וברוטו?



כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).

דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.

דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!


הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:

http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s


ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:

https://youtu.be/_HlfDRTase0
מהן אופציות?



אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.

נכון שלא הבנתם כלום?

טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.


#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.

נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.

אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.

אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.

בפשטות, זו אופציה.

כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.

בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.

ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.

למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.


#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.

מה הכוונה?

אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.

כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.

ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.

ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.


מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):

https://youtu.be/ZgxYWamS-bY


מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):

https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מה זו משכנתא ואיך ממחזרים משכנתאות?
מהי ריבית דריבית?
איך מודדים אי-שוויון בכלכלה?
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?
מה זה גירעון?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.