» «
חסכון
איך לחיות טוב מבחינה כלכלית וגם כללית?



חסכו כסף! - מסתבר שאחד הדברים שמסייעים לחיים טובים הוא חסכון. פשוט לחסוך כסף.

דוגמאות? - להתגורר קרוב לעבודה, לחלק דירה עם שותף ולא לבד, ללכת ברגל למקומות קרובים, להחזיק אופניים משומשים למקרה של מקומות רחוקים יותר. למדו להכין את האוכל שלכם בעצמכם ושננו מתכונים בעל פה, כך שתוכלו לקנות מוצרים במבצע ולהתאימם למתכון שיש לכם בראש. הרבו בירקות ופירות והמעיטו בבשר וחלב. פעילות גופנית תוכלו לעשות בזול ובקלות בגינה הציבורית ולא צריך מכון כושר לשם כך. אם כבר, אז מספיק לרכוש משקולות פשוטות..

קנו דברים בחנויות יד שנייה. תנו לאחרים לבזבז בקניית חדש. המחיר הנמוך של המשומש יספק לכם ברוב המקרים את מה שהיה עולה לכם פי כמה וישאיר לכם למה שאתם באמת צריכים.

פחות טלוויזיה ורשתות חברתיות יעשו פלאים לאיכות הזמן הפנוי שלכם ולהקטנת הצריכה. אם אתם רוצים לקנות משהו, הוסיפו אותו לרשימת המתנה - אחרי חודש חודשיים תגלו להפתעתכם שיש דברים שכבר לא נחוצים לכם. מה שנשאר - קנו, אבל מה שירד - הוא רווח נקי!

היעזרו בכלכלה שיתופית. במקום לקנות ובכך להוציא כסף ואז לבזבז מקום על לאחסן את הדברים המיותרים שלכם, השאילו לאחרים דברים וקחו בהשאלה כשניתן.

החזירו דברים תמיד במצבם המקורי או אפילו טוב יותר. נסו לתקן דברים במקום להחליף ולקנות חדש. אתם לא תאמינו כמה דברים מעולים אנשים זורקים ומאילו סיבות משונות.

בקניות, השתדלו לרכוש נכסים ולא התחייבויות. השקיעו בדברים שמניבים ולא בדברים שגומרים לכם את הכסף. השתדלו לא לקחת הלוואות בריבית או קניות בתשלומים - זו דרך מצוינת להפסיד הרבה כסף טוב.

ודבר אחרון - אם העבודה שלכם לא עושה לכם טוב, אז עיזבו אותה! משהו טוב יותר ממתין לכם במקום אחר. חפשו אותו!


הנה סרטון עם המלצות לחיים טובים, שכדאי להראות להורים:

http://youtu.be/0A6QEOQwi_g?t=6s
דמי כיס
מה היתרונות החינוכיים של דמי כיס?



נתינת דמי כיס (Pocket money) היא פעולה חכמה המעניקה לילדים עצמאות. אליה מתלווה גם אחריות ושתי אלה ביחד, עצמאות ואחריות, הן חשובות מאוד להתפתחות הילד.

חשבו למשל על החשיבות העצומה של ההבנה אצל ילדים לגבי היתרון העצום שבחיסכון לקניית דבר יקר ונחשק, במקום ה"בזבוזים" הקטנים שבהדרגה הם יבינו עד כמה הם מיותרים ואפשר לוותר עליהם.

כשהילדים קטנים מדובר כמובן בסכומים קטנים וככל שהם גדלים, גם דמי הכיס עולים וגם האתגר הכלכלי בניהול ההוצאות וההכנסות. הכי כיף יהיה לגלות שבגיל ההתבגרות הם לפתע מעוניינים ליצור לעצמם עוד הכנסה ועובדים בחופש, עושים "בייבי סיטר", מוכנים לשטוף מכוניות בתשלום לשכנים וכדומה.

ההורים בהקשר לדמי הכיס, משמשים כסוג של מנטורים או מאמנים של הילדים. הם מהווים דמות להתייעצות וסיוע להתנהלות הכלכלית האחראית של הילד. יש לזה אפילו יתרון נלווה ונחמד לכשעצמו - זה ישפר אפילו את ההתנהלות הכלכלית של ההורים.


#היתרונות החינוכיים בדמי הכיס לילדים
דמי הכיס מפתחים כמה דברים משמעותיים וחינוכיים מאוד עבור הילדים:

חינוך לעצמאות - הלימוד והתרגול של תכנון סדר העדיפויות והיכולת ללמוד ולתרגל קבלת החלטות.

פיתוח תודעה צרכנית - היכולת להיות צרכנים נבונים, להבין זול ויקר, להשוות מחירים, לקבל החלטות ולרכוש כלים וידע פיננסי.

חשיבות החיסכון - הילדים לומדים לדחות סיפוקים ולדעת לחסוך, אם לדעת הצורך ואם לקנייה יקרה ונחשקת ולוותר בדרך על "שטויות".

תכנון הוצאות - הילדים מבינים מהר מאוד ובעצמם, שאין חריגות ושאם יוציאו במהירות ולא יתכננו היטב את ההוצאות, לא יישאר להם כסף עד דמי הכיס הבאים.


הנה הרצאה יפה על החשיבות של דמי הכיס לילד ולילדה (עברית):

https://youtu.be/bJNdVcSlCao


רגע לצחוק (עברית):

https://youtu.be/G8dnJoB9sBk


וקטע מתכנית טלוויזיה על הערכים שהורים מקנים לילדים דרך דמי הכיס (עברית):

https://youtu.be/-mKmtTKQpcE
דמי כיס
איך דמי כיס הם שיא החינוך הפיננסי?



דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הוא הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.

כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...

דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."

דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.

עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!

ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?


הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:

https://youtu.be/i8h7itQzipU


זו החשיבות של דמי הכיס:

https://youtu.be/UndnbJsfM78


ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:

https://youtu.be/5hcqZGyQzvE


אפשר גם לחייך:

https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4
כסף
מהו כסף ואיך הוא נוצר?



כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk

חינוך פיננסי

למון סטנד
מה העיקרון הכלכלי והחינוכי של דוכן הלימונדה?



למונייד סטנד, או דוכן לימונדה (Lemonade Stand) הוא דוכן ברחוב, שהילדים יכולים להקים ולמכור בו לימונדה קרה בימות הקיץ החמים. זאת אחת הפעילויות החביבות על ילדים, אבל זו גם פעילות חווייתית, חינוכית, בריאה, מרווה, כיפית וממש נהדר להם לדעת שהיא גם מתגמלת.

כשנותנים לילדים להכין דוכן לימונדה אומרים להם בעצם שהם יכולים לעשות עסקים. מאמינים בהם ובוטחים ביכולת שלהם להיות בוגרים ועצמאים.

השלבים הגדולים החשובים מבחינת הילדים הם:

#מיקום
למצוא את המקום הטוב ביותר למכירות - למדו אותם את שלושת הדברים שעסק מצליח איתם: מיקום, מיקום ומיקום!

#הקמת הדוכן
משולחן ומפה ועד דוכן מושקע וממותג - אתם מחליטים.

#עיצוב
השקעה בקישוט ועיצוב הדוכן שווה הון. גם במכירות וגם בכיף ובידע.

#שילוט ופרסום
משלט מעל הדוכן או תלויה על מפת השולחן ועד דפי פרסום שהילדים יכינו ויחלקו, פרסום בווטסאפ או פוסט שהם ינסחו לפייסבוק השכונתי. אפילו הודעה מדלת לדלת אצל השכנים על "העסק החדש".

#תפריט
חשוב להחליט מה מוכרים. המנצחים הם שתייה קרה כמו לימונדה ביתית ודברי מאכל טעימים כמו כדורי שוקולד, בראוניז, פופקורן, בייגלה או בוטנים בתוך קונוסים מנייר עיתון (עם קופסת נעליים עם חורים כדי להעמיד לעיני "הלקוחות") או בשקית ואפילו פרוסות אבטיח קרות.

#תמחור וכלכלה
כלכלית, הילדים ילמדו תמחור (החלטה על מחיר מוצלח של המוצרים - לא לקבוע מחיר גבוה מדי, לפחות כל עוד לא גילו שהם להיט), ניהול קופה (להכין בה מראש כסף קטן לעודף), ניהול חשבונות מסודר אחרי כל יום (כמה הוצאנו על חומרים, כמה מכרנו ומה נשאר כרווח) ודחיית סיפוקים (גם בצריכת הדברים בדוכן שלהם וגם בחלוקת הרווחים, עד לתום היום האחרון של הדוכן).

#ערכים
בהפעלת הדוכן חשוב ללמד את הילדים על חשיבות הנקיון (במהלך ובקיפול הדוכן), הנחמדות ללקוחות (הם לא קונים אצל פנים חמוצות אלא רק מחייכות), איכות הסביבה (במקום פלסטיק יש כוסות וצלחות רב=פעמיות, עם גיגית מים וסבון ליד) וחשיבות שמירת הרווחים לימים הבאים (כשחלוקת הרווחים עדיפה בסיום הפרויקט).

אז יופי - היוזמה שלכם לקיץ הקרוב היא למכור לימונדה ברחוב ולהרוויח ממנו יפה. הקמת דוכן רחוב כזה מהווה שילוב של כיף, יצירה בהכנת השתייה והחטיפים, אחריות, עיצוב, עבודת צוות, תרגול חשבוני ועסקי כולל הבנת ההוצאות וההכנסות, היכרות עם עולם המכירות והשיווק והכנסה כספית נחמדה.

כהורים אפשר לעזור להם, אבל לתת להם לעשות את כל מה שהם יכולים ורוצים בעצמם.


הנה רעיון דוכן הלימונדה (עברית):

https://youtu.be/44z0Lv8PGD0


כך תכינו דוכן מושקע:

https://youtu.be/eOKlsW5hojE


אפשר גם בחינם (עברית):

https://youtu.be/IxhHsZ4Ex5g


מתיחה משעשעת באמריקה:

https://youtu.be/kCYts2xu5pw


מתכון לדוכן הלימונדה (עברית):

https://youtu.be/XZLERJdKBi4


ובחיוך - הנה אחד שגילה את זה בגיל בוגר ועם מוצרים מהאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/_u00retGxlI
פנסיה
מהי פנסיה או גימלה?



פנסיה היא חיסכון שאנשים עובדים עושים, כדי שביום שבו יפרשו מהעבודה, בגיל מבוגר, הם ייהנו מתשלום חודשי שיאפשר להם להמשיך ולחיות טוב גם בגיל הפרישה. הסכום החודשי שמקבלים אנשים מבוגרים בפנסיה, הוא בהתאם לגובה החיסכון שהצליחו לצבור במהלך השנים, בימים שבהם עבדו. פנסיה אפשר לחסוך בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

חשוב מאד לעשות פנסיה, גם כשצעירים ובמיוחד אז. גם מפני שאיש אינו רוצה להפוך להיות עני כשיהיה זקן וגם מפני שבפנסיה יש ביטוח, שמסייע לחיות, גם אם קורה משהו ואיננו יכולים יותר לעבוד.


הנה הסבר של המושג פנסיה:

http://youtu.be/FgYaNzH-iuU


והנה הסבר כיצד לבחור פנסיה נכונה:

http://youtu.be/r-qYDVmX3HU
מודל עסקי
מהו מודל עסקי?



כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.

מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.

הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:

חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.

אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.

חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.


הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):

http://youtu.be/37q9GB8oblM


בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):

https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M


ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):

https://youtu.be/BRakUD0-EzE
חסכון
איך כדאי לחסוך?



השיטה הכי טובה לחסוך היא לשמור לקופת החסכון חלק קבוע מדמי הכיס או המתנות הכספיות שנתנו לכם. אם תוכלו להחליט שחצי מכל סכום שמגיע אליכם יישמר בקופה לחסכון, תוכלו לחסוך לא מעט כסף. ברור לנו שזה לא תמיד קל, כי הפיתוי לקנות ולבזבז מיד הוא גדול. אבל אם תחסכו כך תתרגלו לשמור לקניות הגדולות שבלי חסכון לא תוכלו לעשות.

חשוב לומר, ילדים יקרים, שקנייה מיידית בכסף שלנו, בזבוז מהיר שלו, הם הרגלים ושאם תתרגלו שלא לנהוג כך בכסף שלכם, תוכלו ליהנות מחיים הרבה יותר טובים. ממתק פה וגלידה שם הם לא תמיד חסרי-תחליף ולעומתם, כשאתם רוצים לקנות משהו שההורים לא יכולים או לא מעוניינים לקנות ויש לכם חסכון - זה רגע טוב במיוחד, שבו אתם נוהגים כמבוגרים וקונים מכספכם!


הנה החסכון ואיך לחשוב בצורה כלכלית כשאנו משתמשים בדמי הכיס שלנו (עברית):

http://youtu.be/AvXMTHOGE5U


כדאי להראות להורים למה ואין לחסוך לכל מקרה (עברית):

http://youtu.be/QQRuR3oo7Io


וכשמתנהלים נכון לא יהיו הפתעות רעות (עברית):

https://youtu.be/lcjWdvLqoTk


מימון המונים
מהו מימון המונים?



מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מהו בנק הילדים בהודו?



בנק הילדים (Children's Development Khazana) הוא מיזם חינוכי חשוב מאד, שמפעילים ילדים בשכונות העוני של הודו. בבנק הילדים יכול כל ילד להפקיד את חסכונותיו וילדים הם שמטפלים בו ואף מנהלים את הבנק. על הכסף שלו, מקבל כל ילד ריבית של 3% וכך מעודדים אותו לחסוך ולאסוף כסף שישמש אותו למטרות שאותן הוא רוצה להשיג.

ילדים שמבקשים, יכולים לקבל הלוואות מהבנק. כמובן שלשם כך הם נבחנים על פי ההתנהלות הכספית שלהם בעבר ונבחנת היכולת שלהם להחזיר את ההלוואה בעתיד ולהתנהל נכון עם הכסף שלהם. עם ההלוואה הם יוכלו לעשות דברים שהם רוצים ולהחזיר לבנק בהדרגה, עד לסגירת החוב.



כך מתנהל בנק הילדים בשכונות העוני של הודו (עברית):

https://youtu.be/IUW5O52naFw?t=1m35s&end=13m30s


והנה הילדים מבנק הילדים:

https://youtu.be/5wcUclmkA7k
מס הכנסה מהו?
מה זה מס הכנסה?
על מה מוטל מס הכנסה?


מס הכנסה הוא מס שמוטל על כל הכנסה שהרוויח אדם, במהלך שנת המס. ההגיון הוא שמי שמרוויח יותר כסף, צריך לתת למדינה יותר בתור מיסים, כדי שהמדינה תדאג לכל אזרחיה.

אדם שהרוויח לדוגמה 1000 ש"ח, לא ישלם מס הכנסה, כיוון שהכנסתו נמוכה. אבל מי שהרוויח 100 אלף ש"ח ישלם כמה אלפי שקלים בתור מס הכנסה למדינה. ככל שמרוויחים יותר - משלמים מס גבוה יותר!

כך דואגת המדינה שאנשים ישלמו מיסים לפי גובה ההכנסה שלהם - שהעשירים ישלמו מיסים גבוהים יותר מהעניים.

לכן מס הכנסה נחשב למס פרוגרסיבי, כלומר מס ששיעורו עולה ככל שעולה ההכנסה החייבת של האדם.


הנה סרטון מצחיק על מס הכנסה ומה עושים למי שלא משלם:

http://youtu.be/jDpbyrwvL2c
מהו סיפורו של משחק המונופול?



מונופול הוא משחק לוח של עסקים. מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות. הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, בתי כלא וכדומה. במהלך השנים יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.


הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc
איך יש עסקים שמוכרים ממש בזול?
מדוע חלק מהחנויות מוכרות ממש בזול?
מה זה המחירים הזולים של חלק מהחנויות?


"איך הם מרוויחים?" - נוהגים רבים לשאול, כשהם נתקלים במקום המוכר את מוצריו ממש בזול. ובכן, כשאתם קונים בחנות זולה במיוחד, דעו לכם שאת העסק מנהל אדם חכם, המשתמש בשיטת השיווק שנקראת "מכירה במתח רווחים נמוך". פירוש הדבר שהרווח הוא קטן לכל יחידה של מוצר שמוכר העסק, כמו החנות הזו שמתוארת כאן.

אבל איך הם מרוויחים? - ובכן, כשמוכרים הרבה אז הרווח הכולל הוא גדול. את מרוויחה מעט על כל יחידה, אבל מספר היחידות הנמכרות הוא כל כך גדול, עד שהרווח הכולל עולה. לאנשים גם יש נטייה לשוב ולקנות במקומות שזולים להם ולספר לחברים ולהמליץ. כך, גם הפרסום והשיווק של עסקים כאלה מתבצע כמעט מעצמו, מפה לאוזן.

עסקים במתח רווחים נמוך נפוצים מאד בארה"ב ובמדינות מתקדמות. גם בישראל יש כמה עסקים גדולים ומצליחים שעושים עסקים טובים בצורה כזו ובו בזמן מקלים על הצרכנים ועל יוקר המחיה.

לא שהם מצליחים תמיד. חברות כמו קופיקס (Cofix), שהרעיד את שוק בתי הקפה, או גולן טלקום, שהורידה את מחירי חבילות הסלולר לתמיד, רשתות השיווק החרדיות, כמו "אושר-עד", וכמובן רשת "רמי לוי", שעושה זאת כבר שנים - כולן חברות מסחריות שפועלות כך ומרוויחות מעט על כל יחידה והרבה בסך הכל. לא כולן הצליחו לטווח ארוך, אבל זה כבר עניין של ניהול.


הנה רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):

http://youtu.be/t3v-fBnzQns


סרטון של חברה זולה לשיחות סלולאר:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI


ויזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg
מה זו אינפלציה?



בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים. התופעה הזו נקראת אינפלציה (Inflation) ובגרמניה של אותם ימים הייתה האינפלציה מטורפת. בדיעבד היא אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ובשל כך לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.

אבל מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. האינפלציה היא עליית מחירים, או ליתר דיוק, ירידה של ערך המטבע. כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מהם נטו וברוטו?



כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).

דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.

דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!


הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:

http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s


ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:

https://youtu.be/_HlfDRTase0
מהי תרבות הצריכה?



בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.

המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.

הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.

אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.

תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.

תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.


הנה תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/VD9ARL4xLR0


החומרנות בעולם המערבי:

https://youtu.be/0Co1Iptd4p4


התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:

https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng


ראו את התוצאות:

https://youtu.be/v-7v2WGiTe8


וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):

https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
מה זה בנק?



הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".


הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):

http://youtu.be/fTTGALaRZoc


סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA


והנה מישהו משעשע מהפרסומת שהקים בנק משלו בגלל שלא למד לקרוא היטב (עברית):

http://youtu.be/_ky8mcyWxiM


כאן הליצן נעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שלו (עברית):

http://youtu.be/aPnun16UwGE


למה חובות אינם מומלצים?



חוב הוא תשלום שעלינו לשלם למישהו אחר. בעל החוב, הנושה, הוא אדם או מוסד שהילווה לנו כסף, שאותו נצטרך להחזיר. אבל חובות נוצרים לא רק כשאנו מקבלים הלוואות. גם כשאנו קונים בכרטיס אשראי או בתשלומים, אנו נכנסים לחוב. וכך גם כשאנו צריכים לפצות מישהו על נזק שגרמנו לו.

חוב מאפשר לעיתים להסתדר כשחסר לנו כסף ולהחזיר כשיהיה לנו. אבל מאד מומלץ שלא לקחת הלוואות למקרים שאינם הכרח. הצלת חיים או התמודדות עם משבר חמור אחר, הם הכרח. אבל ללוות כסף כדי להחליף מכונית, לקנות בתשלומים כדי לא להרגיש את העול שבתשלום אחד, לדחות חשבון שעלינו לשלם לפעם אחרת - כל הדוגמאות הללו הן יצירה של חובות שהיא לא אחראית ועלולה להוביל אותנו לתשלום גבוה יותר, בזמן קשה יותר ואף לקריסה פיננסית.

הרי כשאיננו משלמים את החוב בזמן, מוטלת עליו ריבית. כלומר, נצטרך לשלם יותר על כל שקל שאנו חייבים. ככל שנדחה את מועד הפרעון, כלומר את החזרת החוב, נשלם יותר כסף. לכן, לקיחת הלוואה שאינה נחוצה, או דחיית תשלומים שיהיה עלינו לשלם בכל מקרה, יוצרים חובות מיותרים, שיעלו לנו ביוקר.

הימנעו מכניסה לא הכרחית לחובות!


הנה סרטון על כמות החובות בעולם:

http://youtu.be/nCQS9LfCDy8


עוד פחות נעים זה לגבות חובות קטנים מחברים:

https://youtu.be/72uh6f2vr1M


הסבר של מומחה למצב שבו רבים מאזרחי ישראל שוקעים בחובות:

http://youtu.be/GE5J7vD0nDk


וגובה החובות:

https://youtu.be/YmVoNFhCBVQ
מה זו משכנתא?



משכנתא היא סוג של הלוואה לקניית דירה או בית. לא תמיד למי שקונה בית, יש מספיק כסף משלו. לכן המשכנתא היא ברוב המקרים הכרח. מקבלי המשכנתא מחזירים אותה במשך שנים רבות, מדי חודש בחודשו. כשהם מקבלים משכנתא, הבית משועבד לבנק - כלומר, הבנק הוא הבעלים האמיתיים של הנכס, עד שכל המשכנתא תשולם.

לרוב מי שנותן משכנתא הוא בנק למשכנתאות, או סתם בנק. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל הלווה כסף מהבנק להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית. אם הריבית למשל היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

אם חלילה אין לרוכשי הבית כסף לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק, הרי שהבנק ימכור את דירתם (זוכרים שהבית שועבד לבנק?) וייקח את שאר החוב שמגיע לו. את השאריות יקבלו הרוכשים המסכנים. זו הסיבה שיש לקחת משכנתא בחוכמה ולא להגזים בגודלה, ביחס להכנסות ולביטחון הכלכלי שלכם.


הנה הסבר של המשכנתא:

https://youtu.be/UNUHAQ5hj6U


הדרך לקחת משכנתא:

http://youtu.be/tgaQ8XpI9eA


והנה דרך מצחיקה לקחת:

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
איך מודדים אי-שוויון בכלכלה?



יש כמובן דרכים ונתונים שונים שמודדים את אי השוויון. אחת הפופולריות למדידת אי שוויון היא בדיקה של כמה מהכסף במדינה נמצא בידיו של המאיון העליון, כלומר של האחוז או המאית הכי עשירה של האנשים בחברה.

בישראל אי-השוויון הוא 15%. כלומר המיון העליון מחזיק ב-15 אחוזים מהעושר במדינה. בצרפת זה רק 10% ובארצות הברית 25%. מצבנו בתחום אי השוויון, לפיכך, טוב משל ארה"ב וגרוע מאי השוויון בצרפת.

עוד נתון? - בתחום השכר, למשל, ינסו לא פעם בעלי האמצעים, או עושי דברם מהפוליטיקאים, לבלבל אותנו. הם יציינו שעל פי השכר הממוצע במשק מצבנו מצוין. אל תאמינו לנתון הזה! - ממוצע הוא מדד שמושפע מהקצוות. אם יש מיליארדרים שמקבלים שכר עצום מהחברות שבבעלותם, הם מושכים את השכר הממוצע במשק כלפי מעלה וכך נראה לנו שהכל טוב. אבל זה שקר, שלא פעם נועד כדי להסתיר את רמת אי השוויון, אחרת תתרחש כאן מהפכה, כמו בצרפת של סוף המאה ה-18.

אז מה מודדים? - הנתון האמיתי הוא החציון. בודקים מה שכרו של האדם האמצעי מתוך האוכלוסיה כולה. אם יש 6 מיליון אזרחים והם מסודרים לפי הכנסתם, נבדוק את שכרו של האזרח (או האזרחית) ה-3 מיליון. שכרו הוא השכר החציוני במשק והוא יספר לנו את הסיפור האמיתי על מצבנו הכלכלי בתחום השכר. הוא לא מושפע מהקצוות וגם לבדוק את החציון זו לא בעיה. זה לא שעושים טור ארוך של כל תושבי המדינה, לפי שכרם. מחשב יכול להנפיק את השכר החציוני במשק על פי הסטטיסטיקה.


כך אי-השוויון בעולם הולך וגדל (עברית):

https://youtu.be/_wfcxeYdeno


וסיפורו של אי השוויון בעולם:

https://youtu.be/FXmsj4dh-RI
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?



הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה.

המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד". דיבידנד הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה. מבחינת בעלי המניות אלה פירות השקעתם.

מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".


הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:

http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?
מה זה גירעון?
מהי ריבית דריבית?
מהן השקעות?
מהו מדד המחירים לצרכן?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.