מה מיוחד בעץ הדקל?
עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים (Palm trees) בארצות שמהן באו. עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהעצים הגבוהים ביותר. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ואחרים יזכירו ויספרו על "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" על הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
התמר הוא גידול חקלאי נפוץ במיוחד באזורים של אקלים חמים ויבש עד מדברי, דוגמת המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו בישראל וחלקם גם במדינות המערב. חלקם גדלים בישראל בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי.
אך מרבית הדקלים הם עצים מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית (שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב), וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים (Palm trees) בארצות שמהן באו. עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהעצים הגבוהים ביותר. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ואחרים יזכירו ויספרו על "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" על הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
התמר הוא גידול חקלאי נפוץ במיוחד באזורים של אקלים חמים ויבש עד מדברי, דוגמת המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו בישראל וחלקם גם במדינות המערב. חלקם גדלים בישראל בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי.
אך מרבית הדקלים הם עצים מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית (שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב), וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
